ביאורי תפילה - חלק כז - פיטום הקטורת א | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

תיאורי תפילה, חלק כז,

כתובה קטורת, חלק א'.

התנהגו לקרואות הקטורת,

פרשת הקטורת,

שיחשב שהכתרנו קטורת.

כמו שאמרנו, נשלם אפרים לספרתנו.

גם בקטורת שאנחנו קוראים,

ובעיקר אם מבינים,

זה נחשב שהכתרנו קטורת,

ומעלתה גדולה,

כמו שכתוב בזוהר הקדוש,

הוא דבר גדול לפני הקדוש ברוך הוא, וניצולים בזכותם מכל

מיני מזיקים ומדינה של גיהינום,

וזוכים בעבורה לשכר הרבה בעולם הזה ובעולם הבא.

קודם כל אנחנו פותחים

זכות שאבותינו הקטירו בקימות המצווה הזאת בפועל,

ואז מזכירים את הפסוקים,

ואז לדברי חכמינו, זכויות הברכה,

בעצם עשיית הקטורת.

תהו אדוני אלוהינו

שהכתרו אבותינו לפניך,

שהיו מקטירים לפניך,

שכימו בפועל את המצווה של הקטורת,

קטורת הסמים,

שהכתרו אבותינו לפניך

כתורת הסמים, בזמן שבית המקדש קיים,

כאשר צבית אותם על ידי משה הנביאיך.

כתוב בתורתך,

ויאמר אדוני אל משה.

זה מצוות עשה,

והיא נעשית בכל שנה ושנה.

קח לך סמים.

סמים זה בסמים.

ומכאן למדו חכמינו זוכר לברכה,

ש-11 סמנים היו בקטורת.

איך לומדים?

לומדים,

כי סמים זה מיעוט רבים שתיים.

אחר כך כתוב

נטב ושחלת וחלבונה זה שלושה, ויחד עם השניים זה חמישה.

ועוד פעם סמים זה שתיים, זה אומר עוד פעם תכפיל את החמישה הראשונים,

אז זה עשרה.

סמים כנגד הראשונים.

ולבונה זכה זה עוד

אחת אז 11 סמנים היו בקטורת.

ומה שרשום במפורש במקרא, זה כתוב במפורש, וכל השאר זה בהלכה למשה מסיני.

אז למדו, זה הלכה למשה מסיני.

נטב ושחלת וחלבונה.

נטף

זה הצורי, שאנחנו אחר כך אומרים בברייתא.

הצורי זה הנטף.

הוא נקרא כך כי הוא הנוטף מעצי הקטף.

בגלל שהוא נוטף הוא נקרא נטף.

וזה, את הקטע הזה אפרסמון.

ושחלת זה הציפורן.

כי אנחנו מזכירים בברייתא והציפורן.

זה שורש בושם,

שהוא חלק, הוא מצהיר כציפורן, לכן זה נקרא ציפורן.

חלבונה,

זה שרף עץ,

נקרא בלעד גלבנו, שריחו רע.

ואז למה נצטבנו לשים דבר שריחו רע?

נצטבנו לערבו בסמבני הקטורת.

רמז, לצרף פושעי ישראל,

בתעניותינו, שיחזרו בתשובה ותנו רחם לטוב.

אז אנחנו מטענים וכו',

שיהיה לזכות

אלה שאפילו פושעי ישראל,

שיזכו לחזור בתשובה.

ואז באמת יתנו רחם לטוב. וכן מעבירים אותם עם הקטורת,

לחלבונה,

כאילו שרחם רע לרמוז לזה, שנצטבנו לזה.

כל מה שאנחנו עושים במצוות.

טענים וכו', שיהיה לזכותם.

שיזכו לחזור בתשובה,

ויתנו רחם לטוב.

בשם הרמב״ם, חלבונה זה כמין דבש שחור,

ושרף אילנות בערי אבן.

שמים לבונה זקה.

לבונה היא כמו כן שרף אילן, אבל רחה הטוב נודק.

זה לא רח, רק מה שאומרים, אלא רח טוב.

בד בבד יהיה.

בודד בבודד. הכוונה היא אחד

באחד שיהיה משקלו שווה.

אלה שכתובים מפורש במקרא,

כמו שיש כאלה שהיא הלכה למשה מסיני.

לומדים חכמים שזה 11 סמנים.

כמו שאמרנו, סמים,

ועוד שלושה, זה חמישה, ועוד סמים כנגד החמישה, זה עשרה רבעונה, זה 11. לומדים שזה 11, אבל

מה שמפורש בכתוב ומפורש זה בד בבד יהיה משקל שווה.

משקלו של זה כמשקלו של זה.

ועשית אותך כתורת.

בתנחומא, בפרשת הצווה כתוב,

כתורת,

קדושה, טהרה,

רחמים, תקווה.

כהן כל עוד, ראש תיבה.

כתורת, קדושה, טהרה, רחמים, תקווה.

אבל בלשון וקטורת, וכיתור, ועלת עשן,

זה בלשון וקטורת עצמה.

רוקח, מעשה רוקח.

אז רוקח זה עצם הערובת הזאת

של הקטורת,

אבל צריך שיהיה מעשה רוקח,

ככה מצבה שיהיה, ומי שבקיא,

מעשה אומן שבקיא,

בתערובת.

ממולח טהור קודש,

ממולח

יהיה,

טהור יהיה, קדוש יהיה, ככה אומר רשי.

אז רצי חכמים מסביר שעל ידי שבממולח יהיה,

בתערובת כמו שרש מפרש שממולח את התערובת,

אז ממילא

טהור יהיה, קדוש יהיה.

אבל לעץ חיים, למעריץ הוא מסביר,

טהור ממש צריך שיהיה עשה בטהרה.

בקדוש יהיה, שזה יעשה משל הקדש.

כל החומרי גלע, מה שנקרא, כל מה שמשתמשים לקטור, צריך שיהיה משל הקדש.

אז מה זה ממולח?

הזכרנו.

נתחיל מתחילת העניין,

זה התרגום. התרגום אומר מעורב.

כתב הרמב״ן, התרגום,

קודם כל, שממולח זה יהיה במלח אסדומית.

והתרגום אומר,

ממולח זה מעורב, שהכוונה צריך שיהיה

נמחק.

יש מובדים פסוקים שממולח זה ראשון נמחק,

שכל כך, התחילת דקה-דקה ומעורב כל כך טוב, שלא נשאר, נמחק. כל הרושם של הסממנים

לא רואים שום סם שם.

כל מעורב. נמחק הרושם של הסממנים.

זה הרמב״ן מביא

בראשון התרגום.

אבל רש״י לומד, כפשוטות, לשון התרגום מעורב,

עצם העירוב שיהיה מעורב טוב ויפהיפה.

לא מלשון נמחק.

מציין העת יוסף, שלפני הרמב״ן היה לשון מעורב עם ו׳.

כי הוא אומר שלפניו,

הנוסחות מעורב בתרגום

אומרים מערב.

למילת ערבית. מערב,

וקמץ וסגול.

אבל זה לא קשה, כי גם בלי ו׳,

גם מה שלפנינו בראש״י זה בלי ו׳.

והרמב״ן הזכיר את רש״י, ולא אמר שרש״י זה חולק עליו או משהו כזה.

בנוסח תימן, כתוב מעורב, קמץ ופתח.

מעורב, לא מערב.

וככה זה בארמית. בארמית מחליפים במקום חולם.

אומרים בקמץ.

אז זה מלשון מעורב.

הרמב״ן הביא את זה בלשון הקודש,

לתרגום שזה מעורב ובר.

אבל היינו הך, זה אותו דבר.

ויש מפרשים,

כמו מלח שנבלע בבשר, ממולח.

ככה תורת צריכה להיות כל כך מעורבת טוב,

שתחמרו את הסממנים כל כך טוב,

שייכנס כל אחד מחברו.

כמו המלח שנבלע בבשר. לכן זה אומרים ממולח.

הרמב״ן זכויות וברכה אמרו,

שתירתת

רוב המלח סדומית בקטורת.

לכן אומרים ממולח.

ושחקת ממנה הדק.

מה זה ושחקת ממנה?

למה לא אומרים ושחקת אותה את הקטורת?

צריך לשחוק את הכול, לטחון.

למה זה ממנה?

זה הביא עד לתרגום

ותשחק מנהם את הדיק בראשו.

הוא פירש את התרגום

שההדק דקה בכל יכולתך.

אבל יש כתוב ממנה ולא אותה, זה לא מסביר.

אבל מסביר אותה

שכל אחת ואחד בנפרד.

ככה כתוב ממנה.

ככה הכול הוא שם בנפרד,

הוא עושה מנה קטורת, יטחן בנפרד,

ואחר כך תעשה את הערובת יחד.

אם היה כתוב אותה,

אז היה משמעת כולה, יכל תיקח את כל השמנים לפי המידע שצריך, לפי הכמות שצריך.

כחנת הכול, לא.

שחקת ממנה,

כל אחת ואחת ממנה בנפרד.

ונטת ממנה,

היא הקטורת שבכל יום ויום.

נא עדות באוהל מועד,

שזה הנזבח הפנימי שהוא מזבח הזהב

באוהל מועד.

אשר יוועד לך שמה.

שמשם יוצא הדיבור למשה רבנו,

הקדוש ברוך הוא אומר לו, אשר יוועד לך שמה.

כמו שהתרגום אומר,

להזמין ממרי לך את המן,

שמשם אני מזמין את הדיבור אליך.

קודש קודשים תהיה לכם.

זה בקדושה מיוחדת.

יש מפרשים שצריכה לכל מעשיה בכלי.

ואיזה כלי? קודש קודשים תהיה לכם.

שהכלי צריך להיות בקודש.

ומשל ציבור.

זה כתוב לכם.

ונאמר בהקטיר עליו

המזבח הקטורת.

אהרון

כתור עצומים. אהרון צריך להקטיר לאו דווקא,

מפרשים זה אפילו כל כהן אדיוט,

ולאו דווקא אהרון הכהן.

וכי אין דין בכהן גדול דווקא שיערסקי.

בבוקר, בבוקר.

הלקיח הוא לשני בקרים.

יש דין שלמדנו, אם אתם זוכרים,

למה כתוב

בקורבן התמיד. למדנו דין, שאם לא יקרים בבוקר,

זה לא מעכב הייתה בין הערביים.

אבל פה יש דין בבוקר בבוקר,

שאם לא עושים בבוקר,

יעשה בין הערביים.

וזה לא מעכב.

כמו שבתמיד אמרנו, זה לא מעכב,

רק לפני שנחנך המזבח,

אם לא עושים בבוקר,

אז לא עושים בין הערביים.

חייב להתחיל בבוקר,

תורבן התמיד.

ותיבות הנרות אקטירננה

והוא צריך לנקות את הבזיקים של המדורה איפה ששמים את הנרות את השמן

בפתילות זה נקרא בזיקים

הוא צריך מה שנשרף בלילה לנקות ולהוציא

בעיה מטבעה

זה בהתיבות הנרות אקטירננה

ובעלות הארון

את הנרות שזה עלה של הלהבה

ההדלקה נראית ההדלקה של הלהבה

שהלהבת עולה כלפי מעלה אז איך זה נקרא ובעלות

אז עצם ההדלקה

זה הזמן

בין הערביים אקטירננה

בכל יום

אז עמידה היא

פרס בבוקר או פרס בין הערביים

שהוא מחלק את זה חצי חצי

מימנה כל פעם

כתורת תמיד בכל יום ויום

לפני ה' לדורותיכם

לדור...

זה מה שאנחנו מזכירים לפני ה' לפני שאנחנו קוראים

את הברייתא שמסבירה את כל הפירוט, קראנו את הפסוקים

כמו שפתחנו

אתה הוא אדוני אלוהינו

שקטור אבותינו לפניך

קטורת הסמים, אנחנו מזכירים

את המצווה שעשינו אותה בפועל

ומזכירים את המצוקים עצמם

שיחשב לנו שעלינו את הקטורת

ואחר כך ממשיכים אותנו רבנן, פתאום הקטורת כיצד?

שזה

דברי חכמים בברייתא, איך לעשות מעשה הקטורת.

כתוב בספרים שצריך להבין את מעשה הקטורת ואז זה נחשב ממש

שקטענו קטורת,

כמו שאמרנו בשם הזוהר הקדוש, קם עלתה

גדולה מאוד.

במשך בעזרת ה' בשיעור הבא,

בלי נעדר נמשיך את הברייתא עם הפירוש בעזרת ה'