ביאורי תפילה - חלק כב - לפי כך אנחנו חייבים וכו' | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

יורד תפילה, חלק כ״ב.

לפיכך אנחנו חייבים וכולי.

לפיכך אנחנו חייבים וכולי.

לפיכך אנחנו חייבים להודות לך.

לפי שבחר בנו

ברוב טובה ואהבה שהראינו,

כמו שהזכרנו לפני כן,

לפיכך אנחנו חייבים להודות לך.

כי לפני כן הזכרנו שבעה,

מה?

של הבל,

מה חיינו וכולי.

כנגד שבעה, מה? של הבל?

עכשיו אנחנו מזכירים שבעה שבחים, שבעה שבחים.

להודות לך,

ובכך,

וערך ולרוממך,

ולתן שיעור שבח והודאה לשמך הגדול.

יש גורסים שישה שבחים עם סימנים מסיבות אחרות,

אנחנו גורסים פה

שבעה שבחים.

ושבחך,

אז שבח,

זה רוב ההודעות.

ולפארך, כשהוא אומר שבחות הרבה,

זיו הכבוד

מרבה ומתפעל.

זה על ידי ריבוי השבחים.

ולרוממך, זה לספר את גודלך.

ולתן שיר ושבח והודאה לשמך הגדול.

אז רק פה זה בכלל.

ולתן

שיר ושבח והודאה לשמך הגדול.

עוד לא זכרנו כמה.

היום אנחנו לומר לפניך שירה בכל יום תמיד.

אנחנו מפרטים ואומרים שהחיוב שלנו הזה

הוא בכל יום תמיד.

אשרינו מה טוב חלקנו.

מה זה חלקנו?

על מה הכוונה חלקנו? יש מפרשים, הנשמה,

אלה כאילו המזמר.

יש מפרשים,

הקדוש ברוך הוא חלקנו.

יש מפרשים, ארץ ישראל.

יש מפרשים, העולם הזה.

אומנה עם גורלנו.

יש מפרשים על הקדוש ברוך הוא.

הוא נקרא גורלנו.

הוא גורלנו.

ויש מפרשים, העולם הבא בתחיית המתים.

וכפי מה שפירשנו של הקדוש ברוך הוא,

חלקנו וגורלנו, ומצאנו בפסוקים.

כתוב

השם אלת חלקי וחוסי

אתה תמיך גורלי.

שזה

עכשיו נקרא חלקנו, חלקי וגורלי.

זה חלקנו וגורלנו.

זה בית תהילים טז.

וגם נאמר חלק יעקב

כי יוצר הכל הוא.

הקבוצה ברוך הוא נאמר חלק יעקב.

כי יוצר הכל הוא, שהוא חלק יעקב.

ונאמר, כי חלק השם עמו.

יעקב חבל נחלתו.

דברים לומד ב'-ט'.

אנחנו מזכירים

מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.

שזה ראינו בפסוקים שמוסלר על הקב' ברוך הוא.

שאנחנו חלקו והוא גם חלקנו וגורלנו.

חבל נחלתו. חבל זה גורל נחלתו.

אז גם אנחנו חלקו וגורלו,

וגם אנחנו וגם הוא חלקנו וגורלנו.

וזה אשרינו.

שאנחנו מאושרים על חלקנו וגורלנו.

כמו שנאמר אשר העם

לאדוני אלוהיו.

ועוד פסוקים בזה.

ולכן נתבונן.

שאנחנו שמחים ואושרים מכל.

וביפה מלא ולב שמח התחיל ויאמר אשרינו,

מה טוב חלקנו ובוא ננחם גורלנו.

אנחנו באמת מאושרים מכל.

אז פה זכרנו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו. זה נאמר על הקב' ברוך הוא.

הוא נקרא טוב ונעים. איפה מצאנו לו נקרא טוב? טוב ה' לכל.

זה נקרא נעים, כתוב, כי נעים כי תשמריהם בבטניך.

ומוזכר שהשם נקרא טוב ונעים.

מה זה גורלנו?

שהוא מנחה ומנהיג אותנו לחיים ולטוב.

וגם נפלנו בגורלו, גורל נחלתו.

אומה יפה מאוד ירושתנו.

אז גם פה יש מפרשים שזה הברית

בקרת עם אבותינו.

ויש מפרשים

זה התורה שנקראת ירושה, מורשה.

ויש מפרשים העולם הבא של העתיד לבוא.

ולפי הפירוש זה התורה, מורשה, ירושה.

לכן אומרים יפה מאוד ירושתנו.

כי התורה נקראת עוז, וגם מלכות נקראת עוז.

ומלכות יהודה נאמר,

יפה פרי תואר.

וכשהמלך עוסק בתורה,

מאריך ימים.

אז לכן אנחנו אומרים, יפה מאוד ירושתנו.

גדולה זה מאוד?

מאוד זה מושג של אין סוף.

כי בחיים, זוכים לחיים.

חיים שבעולם הזה,

בשעה אחת אמרו חכמים,

שתשובה כמו אנשים טובים בעולם הזה וכל חיי העולם הבא.

כי בחיים הזה פה קונים נצח.

כל רגע פה קונים נצח.

אז זה מאוד, הלכות הימים הזאת, שנוכל,

וזה נאמר במלך,

יפה

מאוד ירושתנו.

רמז עליה, בשעה אחת, יפה שעה אחת.

רגע, אמרו יפה.

ופה מוזכר שלוש, חלקנו, גורלנו,

ירושתנו.

כנגד שלושה,

בתורה נביאים הכתובים שנמצא, וזה בשיר השירים, אבל אין עוד

בתורה בנביאים.

אני לדודי ודודי לי.

דודי לי ואנו, לא.

ואני לדודי ועולת השיקותו.

על השלושה האלה אנחנו מזכירים.

כנגד זה יש פה שלושה, אשרנו.

חלקנו,

חלקנו,

גורלנו וירושתנו.

וגם כנגד שלושה אבות.

ופה מוסיף המשך חוכמה

בשלושה אבות,

כי מאברהם, שהעביר ליצחק,

זה כדין, כי יצחק הוא בן הגבירה.

יצחק אבינו, בן שרה אמינו, הגבירה, הנביאה.

זה כדין, זה חלקו.

לכן זה חלקנו,

כן, מגיע לנו.

אבל נשחק ליעקב,

יעקב ועשהו שניהם, בני רובקה עימנו.

אז פה זה בגורל.

זה גורלנו, שזה ימשיך ליעקב.

כשימשיך לשבטים זה כבר ירושה, כי הם שווים כל השבטים.

אם כתוב של יעקב, יש להם מה?

כל השבטים שווים.

לכן זה כבר נקרא ירושה בשווה.

לכן זה נקרא ירושתנו.

וכנגד שלושה שמות, שבפסוק קריאת שמע הראשון,

השם אלוהינו,

שם,

אחד.

יש להם מאוד מוזכר שם.

זה הייחוד שאנחנו מייחדים בכל יום.

ונגד זה אנחנו אמרנו,

מה טוב חלקנו,

מה נעים גואלנו, מה יפה מאוד ירושתנו.

וגם כנגד מקרא, משנה וגמרא.

אשרינו שאנו משכימים ומערבים.

קודם הנץ החמה ולחצת הכוכבים.

וזה גם כנגד המינים, שאמרו מי שברא אור,

לא ברא חושך.

אז אותו ייחוד אנחנו עושים בהשכמה וגם בערב.

למה אנחנו אומרים משכימים ומערבים?

הרי כלשון הפסוק וובשוח בך ובקומך.

צריך להגיד משכיבים,

מערבים ומשכימים.

בגלל שלפני כן הזכרנו שזה כנגד שלושה אבות.

וגם הזכרנו את העקדה.

רוצים לפתוח פה בעקדה קודם כל, להזכיר את העקדה קודם כל. לכן משכימים כנגד וישכם אברהם בבוקר.

הם מקדימים את העקדה.

מה שמרומז בו העקדה.

משכימים ומערבים.

בבתי כנסיות בתפילה ובבתי מדרשות

בלימוד התורה הקדושה.

ומייחדים שמך, שלכן נבחרנו.

בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה.

יש לנו ערב, בבוקר פעמיים.

זה כנגד התמיד.

נאמר בו כבש אחד.

אז אנחנו אומרים השם אחד בקריאת שמע.

זה כנגד

כבש אחד.

זה עולה מבחינת תמיד.

שתמיד קרה פעמיים ביום.

ועכשיו אנחנו אומרים פסוק של קריאת שמע.

ולתקנה ככה בקצרה פסוק אחד.

אם ברוך השם, ברוך השם נועד להודיע שאנחנו

מתכוונים למצווה של קריאת שמע, לא כקורא בתורה.

כמו שאמרו בגמרא, שזו קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא.

ותקנו את זה כאן, שאם לאחר זמנה,

עד שהוא יקרא את קריאת שמע וברכותיה בשלמות,

ולאחר זמנה

כבר

קרה פה עיקר קריאת שמע.

אם היא לא יודעה שיאחר

את זמנה עד שיקרא את כולה שם וברכותיה,

עכשיו יקרא את כולה.

וכוון לשמה.

ואם הוא מסופק, אז הוא יתנה.

כך אומרים על פי רבי קבעי איגל,

יכולת תגן עלינו, אמן,

שהוא יתנה ויאמר שאם הוא לא יספיק,

יעלה לו,

ואם יספיק,

זה יהיה כקורא בתורה.

אבל בכל מקום, על דרך הסוד, גם אם פה הוא רוצה לקרוא את כולה,

כי הוא מסופק,

או שהוא וודא,

יפספס,

גם יקרא את הנוסח הקצר הזה,

וימשיך, ואחר כך

יקרא את קריאת שמע כולה, כי יש בזה עניין בשתיהם,

גם בקצר,

ובנוסח הקצר, וגם

בשלמות הקריאת שמע.

בכל מקום,

אפילו שפה הלא מכוון לצאת על ידי חובה, ישתדל להניח תפילין.

להתעכב בציצית. למה?

כי יש פה,

שלא יהיה בחינת עדות שקר בעצמו.

ולא מקיימים את המצווה של התפילין, אפילו שהוא קורא רק את הפסוק הראשון.

השתדל, כך כתוב.

אז פה אמרנו שנתקנה בשביל,

שאם לא יספיקו.

הרי גם מקורן נתקנה בגזירת שמע, שלא קראו קריאת שמע בגלוי,

וסתורו בברכות השחר את הקריאת שמע הזאת,

ואז

ככה יצאו ידי חובה.

אז אפילו שאחר כך נתבטלה הגזירה, השאירו את הנוסח הזה.

ולא משנה.

ובכל מקום, שיקרא בכוונה, לאחד את שמו יתברך.

ונביא כאן בקצרה את הכוונה הפשוטה.

שמה?

קבל ואהבן ישראל.

השם, אדון הכל, היה, הווה ויהיה.

אלוהינו תקיף, הוא בעל היכולת, הוא בעל הכוחות כולם.

ואם כל זה משגיח עלינו בפרט, וייחד שמו עלינו.

השם,

אדון הכל, היה, הווה ויהיה.

אחד,

אחד יחיד ומיוחד.

בשבעה הרקיעים,

ובארץ ובארבע רוחות העולם.

ברוך,

יתרבה שם כבוד מלכותו של הקדוש ברוך הוא לעולם ועד לעולמי.

ושיש שפע משמו,

וכשם כבוד מלכותו ישפיע על העולמות למטה.

אני מודה, משבח.

ברוך.

על זה שהוא משפיע משמו למטה, עד העולם הזה.

יש כמה

למאזינים פה יפים.

היה יש למעלה

שנקראת ישראל,

ואומרים לה שמע על ישראל וכולי,

והיא עונה עם המלאכים ברוך השם וכולי.

זה באמת בקצרה,

גם באמצע העניין.

אבל זה כשפה למטה קוראים ישראל קריאת שמע,

אז גם למעלה.

שלושה שמות,

כמו שאמרנו, יש בפסוק הראשון של קריאת שמע,

כנגד מה שאמרנו, היה,

הווה ויהיה.

שהוא היה והווה ועתיד להיות.

דיון כנגד שלושה אבות.

באברהם נאמר, אני השם.

ביצחק,

אלוהי אברהם,

נאמר שם אצל יצחק.

אצל יעקב גם, אני השם.

לכן,

השמות האלה,

בפסוק הראשון של קריאת שמע,

השם

אלוהינו השם אחד.

שם הבעיה במילוי

שלו

אם המילוי הוא

יו״ד יו״ד.

יו״ד.

וה״א זה ה״א״.

וו״ו.

וו״ו.

וה״א זה ה״א״.

אז במילוי הזה, המילוי בלי האותיות של השם עצמו, זה יוצא ודאו א״.

שזו הכוונה ודאי אחד, לכן מסתיים הפסוק אחד.

השם אחד.

בפסוק הראשון של קריאת שמע יש שש תיבות.

ברוך שם.

שש תיבות.

כנגד העולם ששת אלפים בשנה.

כנגד ששת ימי המעשה.

ושישה סדרי משנה.

והלוחות שישה טפחים.

וזה המאזין שהביאו פה.

העין ששמע ישראל גדולה.

כאילו כתוב

שם עין ישראל.

פירושו יש שבעים שמות לישראל.

כמו שמוזכר במדרש שיר השירים.

על כן גברו ישראל משבעים אומות

ונקראו גויי אחד.

מאוד יש לומר, שמעה

שם

ען להשם.

ברור שיש לקדוש ברוך הוא מצאנו בתורה,

מה שהתגלה לנו בתורה,

שבעים שמות לקדוש ברוך הוא.

וגם זה שם במדרש שיר השני.

ומכיוון שאנחנו חלק מהרוע, אנחנו מעידים שהוא אחד,

ואנחנו ממשיכים

אחר כך את השבח הבא,

וזה בעזרת השם,

לשיעור הבא בעבר.

רבי חנניהו בנגשו אומר.

זה אגוד ברוך הוא לא זכות עד ישראל.