אשא עיני - חלק י - סוד הברכה והשמירה - חלק א | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א (לכתבה בענין ספריו - לחץ כאן) - - -
סוד הברכה והשמירה:
הבטחת הנביא - ע"י שמירת העינים זוכים לניסים ונפלאות
הנה כאשר שומרים ישראל את עיניהם ממראות אסורות, בשכר זאת הם זוכים לישועות ולניסים עצומים מעל דרך הטבע, בכל העניינים שהם צריכים, כמו שמבטיח הנביא ישעיה (ישעיה לג טו): "ועוצם עיניו מראות ברע, מלך ביפיו תחזינה עיניך, תראינה ארץ מרחקים". ופירש רש"י: "מארץ מרחקים שאתה עומד, תראה הניסים והגדולה שאעשה לך".
וכן כתבו חז"ל: כל הבא דבר עבירה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס. ולעומת זאת מובא בספר המידות (ישועה ז) שאין עושים נס לנואף. וכתבו חז"ל (ילקוט שמעוני דברים רמז תתקלו) מנין שהנואף בעיניו נקרא נואף, שנאמר "ועין נואף שמרה נשף". ולכן כל השומר את עיניו ממראות אסורות, זוכה לניסים ונפלאות וישועות עצומות, בכל מה שהוא צריך, בכל התחומים והמישורים.
ע"י שְׁמִירַת הָעֵינַיִם זוֹכִים לִשְׁמִירָה מִכָּל רַע
וע"י כך זוכים ישראל שהקב"ה שומר ומגן עליהם מכל רע ומכל צרה, והטעם לכך הוא מפני שהנהגתו של הקב"ה עם האדם היא מידה כנגד מידה כמו שכתבו חז"ל (סוטה יב) ולכן כשם שהאדם מסתכל בעיניו רק להשי"ת לבדו, כך כביכול גם הקב"ה מסתכל ומשגיח עליו, לשמרו ולהצילו מכל צרה וצוקה נגע ומחלה.
וזה מרומז במה שכתבו חז"ל (חגיגה ב) על העולה לרגל לבית המקדש, 'כשם שאתה בא לראות כך אתה בא ליראות', כלומר כשם שאדם שומר את עיניו ומסתכל בהם רק כלפי מעלה, כך מסתכל עליו הקב"ה ומשגיח עליו לשמרו מכל רע ומכל צרה. (ליקה"ל מילה ה)
ולכן נאמר על כך: קדושים תהיו כי קדוש "אני ה'" וכתבו חז"ל שישנו כלל, שהיכן שנאמר בסופו של הפסוק: "אני ה'" הוא בא ללמדנו שהשי"ת משלם את שכרה של מצוה זו תיכף ומיד, וזאת לגודל חשיבותה של מצווה זו בשמי מרומים.
וע"י כך הוא זוכה שהקב"ה משגיח עליו בהשגחה מיוחדת למלאות את כל חסרונותיו בכל התחומים והמישורים, הן ברוחניות לקבל את כל תפילותיו ומשאלותיו, והן בגשמיות להשפיע עליו שפע רב ברווח ולא בצער מידו הרחבה והמלאה.
ישועת ה' כהרף עין
וְאָמַר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל" זיע"א, שֶׁזֶּה רָמוּז בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל: אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא בַּדָּבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן. כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת נִמְצָאוֹת אֵצֶל הַשּׁוֹמֵר עֵינַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת סָמוּי מִן הָעַיִן, וְע"י כָּךְ כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְצָאוֹת אֶצְלוֹ. (הו"ד בבית אברהם סוכות)
וְהוֹסִיף עוֹד בעל ה"קדושת ציון" מבאבוב זיע"א (ח"ב עמוד רלא) שֶׁזֶּה רָמוּז בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל "יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן" (עשרה מאמרות שער העיתים סימן י) וּבְכָךְ יֶשְׁנוֹ רֶמֶז שֶׁהקב"ה מוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם בְּכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל הָעִנְיָנִים, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא סוֹגֵר אֶת עֵינָיו וְשׁוֹמְרָן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְכָל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בְּכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ.
וכֵן כָּתַב הגאון רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י זיע"א (תוכחת חיים פ' ואתחנן) ,וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַשְׁרֵי הָאָדָם הָעוֹצֵם עֵינָיו, כִּי חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא תְּלוּיִים בָּהּ, והוא בדוק ומנוסה שֶׁיִּיטַב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. עכ"ד
ה' צִלְּךָ
וכן כתב בַּעַל הַ"תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה" זיע"א (פ' בלק) שֶׁע"י שְׁמִירַת הָעֵינַיִם זוֹכִים יִשְׂרָאֵל לִשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה מִכָּל רַע, כִּי ע"י כָּךְ מְעוֹרְרִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הקב"ה עֲלֵיהֶם, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (תהילים קכ"א): "ה' צִלְּךָ" וְלָכֵן כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים עַל עֵינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל רַק בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים, כָּךְ הֵם מְעוֹרְרִים אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם הקב"ה וְיִשְׁמֹר אוֹתָם מִכָּל רַע.
וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה בִּלְעָם שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם שֶׁל אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְכֻוָּנִים אֶחָד כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ, פתח ואמר "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" כי כאשר ראה בלעם שְכָל יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהַבִּיט אֶחָד בְּבֵית חֲבֵרוֹ, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת עֵינֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה, הֵבִין שֶׁהוּא לֹא יוּכַל שׁוּב לְקַלְלָם, כִּי זֶה לֹא יוֹעִיל כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁע"י כָּךְ הקב"ה מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וּמַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם לְשָׁמְרָם מִכָּל רַע בִּזְכוּת שְׁמִירַת עֵינֵיהֶם, וְלָכֵן הוא מִיָּד פָּתַח וְאָמַר: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".
ומשום כך אמר בָּלָק לְבִלְעָם (במדבר כב, ה): "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ" כְּלוֹמַר שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים וּמְכַסִּים אֶת עֵינֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה, ולכן אִי אֶפְשָׁר לְקַלְלָם, כִּי ע"י כָּךְ הֵם שְׁמוּרִים בִּשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה, כִּי כָּל הַשּׁוֹמֵר את עֵינָיו הִנּוֹ שָׁמוּר וּמֻשְׁגָּח בִּשְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה ע"י הקב"ה בְּעַצְמוֹ.
יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ
וְמפני כך כָּל עֲצַת בִּלְעָם הָרָשָׁע הָיְתָה לְהַכְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְגַם הָעֵינַיִם, וְזֹאת ע"י שֶׁשָּׂם זְקֵנָה מִבַּחוּץ וּצְעִירָה מִבִּפְנִים, מִתּוֹךְ פִּתּוּי בִּמְחִיר יוֹתֵר זוֹל שֶׁל כְּלֵי הַפִּשְׁתָּן שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם, וְע"י כָּךְ הִכְשִׁילָם בִּפְגַם עֵינֵיהֶם, וְע"י כֵן נִכְשְׁלוּ מִיִּשְׂרָאֵל וְנָפַל מֵהֶם עַם רַב, רח"ל. כמובא בחז"ל (סנהדרין קו).
כִּי בִּלְעָם הָרָשָׁע יָדַע שֶׁכָּל סוֹד שְׁמִירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא ע"י שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, שֶׁע"י כָּךְ הֵם שְׁמוּרִים מִכָּל רַע בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְזֶה רָמוּז בַּפָּסוּק (דברים לב, י) "יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ" לְרַמֵּז שֶׁהקב"ה שׁוֹמֵר עַל הָאָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵר עַל עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה. עַד כָּאן דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל בַּעַל הַ"תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה".
הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו מִתְבַּטְּלוֹת מֵעָלָיו כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת
וְכָתַב בַּעַל הָ"אִמְרֵי נֹעַם" (פרשת בראשית) בְּשֵׁם הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ זיע"א, שֶׁאפילו מִּי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו ח"ו גְּזֵרַת מִיתָה ח"ו, וְהוּא שׁוֹמֵר את עֵינָיו בקדושה וטהרה, בזכות כך הוא ניצל ממות לחיים, כי ע"י כך נִכְנֶסֶת הָעַיִן הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ תֵּבַת "מָוֶת" וְע"י כך היא נֶהְפֶּכֶת לְתֵבַת "מָעוֹת" וּלכן מִתְבַּטֶּלֶת מֵעָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה, וְעוֹד הוא זוֹכֶה לְשֶׁפַע שֶׁל מָעוֹת, ולפרנסה ברווח.
וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁע"י שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, אֲפִלּוּ אִם נִגְזְרָה עַל הָאָדָם אֵיזוֹ גְּזֵרָה רָעָה ח"ו, ע"י שְׁמִירַת עֵינָיו הִיא מִתְבַּטֶּלֶת מֵעָלָיו.
וזה פירוש הפסוק (תהילים לג):
"הנה עין ה' אל יראיו" - כלומר שהשי"ת מביט בעיניו על יריאיו השומרים את עיניהם בקדושה לשמרם מכל רע, וזאת מידה כנגד מידה כמו שהם מסתכלים בעיניהם רק אליו יתברך בלבד, כך אף השי"ת מביט עליהם לשמרם מכל רע ומכל צרה.
"להציל ממות נפשם" - בכך מרומז שאף אם נגזר עליהם גזירת מות ח"ו, בשכר זאת הקב"ה מבטלה מהם.
"ולחיותם ברעב" - מרמז שבזכות שמירת עיניהם בקדושה, הם זוכים אף לפרנסה ברווח ולשפע רב. עכ"ד
שמר את העינים והציל את כל האוטובוס
וכאשר שומר האדם את עיניו בקדושה, בזכותו מתבטלות כל מיני גזירות קשות ורעות רח"ל, מכל בני דורו, כמו שכתוב "ושח עינים יושיע" ופירשו גדולי הדורות שבכך מרומז שכל השומר את עיניו בקדושה, בכך הוא מושיע ומגן על כל בני דורו מכל רע ומכל צרה וצוקה, וע"י כך הוא מבטל מעם ישראל כל מיני גזירות קשות ורעות.
ומעשה היה בבחור שנסע באוטובוס, וכשראה שקשה לשמור את העינים באוטובוס, הלך לשבת בסוף האוטובוס, והשפיל את עיניו במשך כל הנסיעה, וכך נרדם, והנה הוא חולם שאומרים לו: "יש מטען חבלה באוטובוס, תרד מיד"! הוא התעורר ולא התייחס לחלום, ונרדם שוב, והנה החלום חוזר על עצמו, ואומרים לו בחלום: תרד מהר מהאוטובוס, כי יש מטען חבלה באוטובוס! הוא התעורר וחיפש לידו האם יש איזה משהו חשוד, ומצא שקית זרוקה וראה שהיא מלאה חוטים, הוא רץ מיד להגיד לנהג, שהוריד את כל הנוסעים וקרא למשטרה, שאכן אמרה שהיה להם נס גדול שניצלו מהמטען חבלה, הבחור נסע לבבא סאלי זיע"א ורצה לספר לו את כל סיפור נס ההצלה הגדול שהיה לו, ואיך שדרכו רגליו על מפתן הדלת אמר לו הבבא סאלי, בזכות ששמרת את העינים באוטובוס ניצלת, וגם המחבל כבר נתפס, ואכן לאחר כמה ימים התפרסם ששבוע לפני כן תפסו במשטרה איזה ערבי על גניבה, והתברר שהוא אשר שם באוטובוס את המטען חבלה. (עלינו לשבח במדבר תיט)
וכן כתב בעל השפת אמת זיע"א, שקליפת ישמעאל, היא כנגד ספירת היסוד כידוע, והיא היסוד מצד הקליפה, וזאת מפני שישמעאל עשה ברית מילה בגיל שלש עשרה, ולכן התיפלה שלהם היא ביום שישי שהוא כנגד ספירת היסוד, והם בחינת החסד דקליפה שזה אהבות נפולות, כמו שכתבו חז"ל (קידושין מט) עשרה קבין זנות ירדו לעולם, תשעה נטלו ערביים. ולכן כל השליטה שלהם היא רק על יד פגם העינים, וזה מרומז בפסוק שנאמר על ישמעאל "ידו בכל" שהוא ראשי תיבות (בראשית כד א) ברית כרתי לעיני, ולכן כאשר ישראל שומרים את עיניהם ממראות אסורות הם מכניעים את קליפת ישמעאל לגמרי, ואין להם שום שליטה על עם ישראל ח"ו.
וכן היה אמר תמיד האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, שהפסוק "ושח עינים יושיע" בא לרמז ולומר שכל ההולך בדרך ושומר את עיניו, מושיע ומגן על כל בני דורו, מכל מיני גזירות קשות ורעות, שמתבטלות מן העולם, בזכותו של השומר את עיניו ברחובה של עיר. וכל אחד ששומר את עיניו, ידע שבאותו רגע הוא מציל את עם ישראל מפיגועים ומכל מיני צרות.
מְקוֹר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע
וכן כָּתְבוּ בַּעַל הָ"עֲטֶרֶת יְשׁוּעָה" (פורים) וּבַעַל הַ"בְּאֵר מֹשֶׁה" וּמוֹהֲרַנַ"ת (הלכות מילה ה) וּבַעַל הַ"שּׁוֹמֵר אֱמוּנִים" וְעוֹד הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה הֲרֵי הוּא זוֹכֶה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים וְהוּא זוֹכֶה לְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְיֻחֶדֶת עָלָיו לְהוֹשִׁיעוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים תָּמִיד, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתְנַהֲגִים עִם הָאָדָם תָּמִיד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְלָכֵן כְּשֵׁם שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם רַק לְהשי"ת לְבַדּוֹ וְלֹא עַל דְּבָרִים אֲסוּרִים רח"ל, כָּךְ אַף השי"ת מִסְתַּכֵּל רַק עָלָיו וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו, לְמַלְּאוֹת אֶת כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו בְּכָל הָעִנְיָנִים, בִּבְרִיאוּת בְּפַרְנָסָה וּבְבָנִים טוֹבִים, בְּעֹשֶׁר וּבְאֹשֶׁר, כִּי זֶה שְׂכָרוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ".
הבטחת הנביא - ע"י שְׁמִירַת עֵינַיִם זוֹכֶה לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח
והנה ע"י שמירת העינים זוכה האדם לפרנסה בשפע רב, כמו שכתוב בנביא (ישעיה לג טו): "ועוצם עיניו מראות מרע, הוא מרומים ישכון, לחמו ניתן, מימיו נאמנים. ופירש רש"י: "לחמו ניתן" - לא יהא מבקש לחם כי מן השמים יספקו לו מזון. "מימיו נאמנים" - כלומר זרעו יגדל וכל צרכיו יסופקו. וע"י שמירת העינים, זוכה האדם להבטחת ישעיה הנביא, שיזכה לפרנסה ברווח ובשפע רב.
ועל פי זה פֵּרֵשׁ בַּעַל הַ"בֵּית אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זיע"א (בית אברהם פרשת בהעלותך) אֶת הַפָּסוּק "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח" שֶׁבְּכָךְ מְרֻמָּז שֶׁמִּי שֶׁעֵינוֹ שְׁמוּרָה כְּמוֹ בְּדֹלַח, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיְּהֵא לוֹ שֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה כְּמוֹ הַמָּן שֶׁיָּרַד לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר.
וְהוֹסִיף הגה"ק רבי מנחם מנשה זיע"א (תוכחת חיים פרשת אחרי) שֶׁזֶּה רָמוּז בַּפָּסוּק (תהילים קמה, טו) "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ" - כַּאֲשֶׁר עֵינָיו שֶׁל הָאָדָם הִנָּן רַק לְה' לְבַדּוֹ וְהֵן מְכֻוָּנוֹת רַק לְמַעְלָה וְהוּא שׁוֹמְרָן בִּקְדֻשָּׁה, ע"י כָּךְ "וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" כְּלוֹמַר שֶׁע"י כָּךְ מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְפַרְנָסָה בְּשֶׁפַע.
וְהוֹסִיפוּ עוֹד צַדִּיקִים, שֶׁזֶּה רָמוּז בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה וְאֵינוֹ זָן עֵינָיו ממנו, זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, וּבְכָךְ אֲשֶׁר לֹא זָן עֵינָיו מִדְּבַר עֶרְוָה זוֹכֶה לִהְיוֹת "זָן" וְזוֹכֶה לְמָמוֹן וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח.
וְאָמַר הָרַהַ"ק מִדְּזִי'קוֹב זיע"א (אמרי נועם בראשית) שֶׁישנו רֶמֶז לְכָךְ בַּפָּסוּק (ישעיה לג, טו) "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" - סוֹפֵי תיבות מעות, וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח.
וְהָרַהַ"ק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקּוּזְמִיר זיע"א (דברי ישראל כללי אורייתא אות ה) כָּתַב, שֶׁזֶּה נִרְמָז בַּפָּסוּק (שמואל א, טז, ז) "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם" כְּלוֹמַר, שֶׁהָאָדָם יִרְאֶה לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה, "וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" - לֵבָ"ב רָאשֵׁי תֵּבוֹת לֶחֶם בֶּגֶד בַּיִת, כְּלוֹמַר שֶׁע"י כך יִזְכֶּה שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ כָּל צָרְכּוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּלֶחֶם, בֶּגֶד וּבַיִת.
וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"בֵּית אַבְרָהָם" בְּשֵׁם אָבִיו בַּעַל הַ"דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל" שֶׁזֶּה רָמוּז בַּפָּסוּק (בראשית כד, א): "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" בַּכֹּ"ל רָאשֵׁי תֵּבוֹת: בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, ובכך מרומז שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר את עֵינָיו זוֹכֶה לִבְרָכָה בְּכָל מַעֲשָׂיו מַמָּשׁ. וְכֵן כָּתַב בַּעַל הָ"עֲטֶרֶת יְשׁוּעָה" מִדְּזִיק'וֹב (פרשת בראשית)
ולכן כל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה זוֹכֶה לְפַרְנָסָה בְּרֶוַח תָּמִיד, וְְאילו ע"י פְּגַם הָעֵינַיִם הָאָדָם מַפְסִיד אֶת כָּל פַּרְנָסָתוֹ, וְיִצְטָרֵךְ לַעֲמֹל קָשֶׁה כְּדֵי לְקַבְּלָהּ, כי ע"י כך הָאָדָם מַפְסִיד אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁנִּגְזַר עָלָיו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְפִי שֶׁהָיוּ מִתְבַּטְּאִים צַדִּיקִים וְאוֹמְרִים לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ מִתְאוֹנְנִים אֶצְלָם עַל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה: "חִסָּרוֹן בְּפַרְנָסָה הִנּוֹ חִסָּרוֹן בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם" כִּי זֶה תָּלוּי רַק בְּכָךְ.
הַגַּלְגַּל שֶׁהִתְהַפֵּךְ בִּזְכוּת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם
אחד הרבנים קִּבֵּל מִכְתָּב מִיהוּדִי בּוֹ הוּא מְסַפֵּר לוֹ עַל הַיְשׁוּעָה הָעֲצוּמָה שֶׁאֵרְעָה לוֹ בִּזְכוּת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם. וְכָךְ הוּא סִפֵּר: הָיָה זֶה לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי יְרֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְהִתְחַלְתִּי לְהַשְׁקִיעַ אֶת כָּל מָמוֹנִי בְּהַרְבֵּה עִסְקָאוֹת גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁלְּצֹרֶךְ כָּךְ נָסַעְתִּי לְחוּץ לָאָרֶץ, וּלְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל כַּסְפִּי יָרַד לְטִמְיוֹן בְּעִסְקָאוֹת כּוֹשְׁלוֹת. וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרָאִיתִי בּוֹ גִּלָּיוֹן, אֲשֶׁר בּוֹ נֶאֱמַר שֶׁאַף מִי שֶׁנּוֹלַד בְּמַזָּל שֶׁל עֲשִׁירוּת - אִם לֹא יִשְׁמֹר עַל עֵינָיו וְלֹא יִתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה, עָתִיד הוּא לְאַבֵּד אֶת כָּל נְכָסָיו וְלַהֲפֹךְ לְעָנִי וְאֶבְיוֹן, וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּל זֶה קָרָה לִי כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי עַל עֵינַי בִּנְסִיעוֹתַי הָרַבּוֹת לְחוּץ לְאֶרֶץ, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי מֵעַתָּה וְאֵילָךְ לִשְׁמֹר עַל עֵינַי מִכָּל מִשְׁמָר וִיהִי מָה. וְהִנֵּה בְּאֹפֶן מַפְתִּיעַ לַחֲלוּטִין אַחַד הַנְּכָסִים שֶׁלִּי נִמְכַּר בְּהוֹן עָתֵק, וְשׁוּב הִשְׁקַעְתִּי אֶת כַּסְפִּי בְּעִסְקָה נוֹסֶפֶת, כְּשֶׁהַפַּעַם בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לִי פָּנִים וְשׁוּב חָזַרְתִּי לַעֲשִׁירוּתִי כְּבַתְּחִלָּה.
טיפול שינים ללא תשלום
סיפר אחד הרבנים שליט"א: מעשה מופלא, אשר שמע אותו מכלי ראשון מבעל המעשה, אותו הינו מכיר אישית:
"היה זה לפני מספר שבועות בקריית 'קרעטשניף' שבעיר רחובות. בחור צעיר וירא שמים, חש בכאבים עזים בשיניו, וביקש לגשת בדחיפות אל מרפאת השיניים שלו. אימו רצתה לקחתו למרפאת השיניים אשר בקופת החולים בה מבוטח הילד. אלא שהבחור ששמע זאת החל להתנגד בכל תוקף ואמר: "אמא, אינני מוכן ללכת למרפאת השיניים הזו, מפני שיודע אני מאנשים רבים שביקרו בה, כי הצניעות באותה מרפאה איננה במצב טוב כלל וכי יש בה הרבה נסיונות".
אמו של הבחור ששמחה מאד לשמוע את בקשתו של בנה, לעשות רצון ה' ולהישמר מכל חטא, ניסתה לפנות ולברר במרפאה אחרת, בעלת אופי חרדי יותר. אף על פי שאותה מרפאת השיניים לא עובדת עם קופת החולים של הבחור, דבר שיכול לייקר את הטיפול שיניים באלפי שקלים, אך אם זוכים לילד כזה שרוצה לשמור ולקדש עצמו, כל שקל שווה. ואכן לאחר בירורים רבים נקבע תור לבחור במרפאת השיניים החרדית יותר, כשההורים נערכים לשלם כל סכום שיתבקשו, הגם שאינו מסובסד ע"י הקופה. הם הגיעו אל המרפאה עם בנם ונעמדו בתור.
והנה כאשר הגיע תורם, יצא אליהם רופא השיניים ואמר: "אני מצטער, אך נפלה פה טעות. והתור של בנכם נדחה לשבוע הבא ביום שישי, ניסינו לתפוס אתכם ולעדכן זאת, אך לא היה מענה". הבחור והוריו נדהמו לרגע מהבשורה, אך למרות כאבי השיניים של הבחור, הוא קיבל זאת באהבה וידע כי 'שלוחי מצוה אינם ניזוקים', ואמר: "הרי אם הייתי מסכים ללכת למרפאה השייכת לקופת החולים, הרי שהתור היה נקבע לי מידית ובמחיר זול, אך ה' יודע שהגעתי הנה רק בכדי לשמור על עיניי, הגם שאצטרך לשלם מחיר יקר יותר, ואם הוא מעכב לי זאת בשבוע נוסף, הרי שבוודאי יש פה חשבונות שמיים לטובה גדולה".
לאחר שבוע לא פשוט בו סבל הבחור רבות מכאבי שיניים, הוא הגיע אל המרפאת שיניים, ולאחר שקיבל טיפול יסודי וטוב, ניגשו ההורים אל הרופא ושאלו כמה עולה הטיפול. הביט הרופא במסמכיו של הבחור ואמר להם: "אינכם צריכים לשלם מאומה". "מדוע?" שאלו ההורים. השיב הרופא והסביר להורים המופתעים: "השבוע, ממש לפני כמה ימים חתמה מרפאת השיניים שלנו הסכם עם קופת החולים בה אתם מבוטחים על עבודה משותפת לכל מבוטחי הקופה, והנכם הראשונים שנהנים מהטבה זו, ולכן אתם פטורים לגמרי מכל תשלום, וזאת כחלק מההסכם עם הקופה". צמרמורת אחזה את הורי באותו הרגע , "הרי אם היינו מתקבלים לתור המקורי במרפאה, אשר היה ביום שישי הקודם" סיפר הבחור, "היינו צריכים לשלם סכום גדול ביותר של אלפי שקלים. אך בזכות שמירת העיניים וההתעקשות על ענייני הקדושה, ראינו כיצד "ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים" כך שזכינו גם במקום נקי וטהור ואף ללא עלות כלל וכלל.
מה פרסם העשיר בסוף התשעים יום
סיפור מיוחד על כוחה הגדול של שמירת העינים, ועל שכרו הגדול של כל מי שדואג לשמירת עיניהם של ישראל, ששכרו רב ועצום מן השמים.
עשיר אחד שביקר בישיבה מסוימת בלוס אנג'לס, הזדעזע לראות שיש מול הישיבה שלט פרסומת ועליו תמונות תועבה, וכל הבחורים נתקלים בזה מידי יום בבואם לישיבה.
אותו עשיר התקשר לחברה האחראית על שטח הפרסום, וביקש לקנות את שטח הפרסום, כאשר נציג החברה אמר שהשטח הושכר למספר חדשים קדימה, אמר העשיר שהוא מוכן לשלם יותר מהמחיר הרגיל כדי לקנות זאת. אתה מוכן לשלם אלף דולר ליום שאלו הנציג, "כן" ענה החרדי.
כעבור חצי שעה חזר אליו הנציג ואמר כי החברה המפרסמת מוכנה להסיר את השלט, העשיר שמח ואמר שהוא רוצה לקנות את שלטי החוצות לשלשה חדשים תמורת תשעים אלף דולר.
הנציג שאל איזה מוצר אתה רוצה לפרסם, אבל ליהודי לא היתה תשובה, "לא יודע" הוא ענה.
כעבור מספר ימים אמר לו נציג החברה, "אתה לא יכול להשאיר את השטח ריק, אתה חייב להציב שלט כל שהוא" העשיר השיב שהוא רוצה שלט עם המילים, "עוד תשעים יום... עוד שמונים ותשעה יום... עוד שמונים ושמונה יום... וכן הלאה".
כעבור מספר ימים החלו עוברי אורח ותושבי האזור לתהות על הפרסום המסתורי, סקרנותם גברה מיום ליום וכולם התעסקו בתעלומה שהולכת להתגלות בסיומם של תשעים הימים.
גם עתונאים וכלי תקשורת רבים יצרו איתו קשר במטרה להבין מה עומד מאחורי הפרסום. הוא סירב לגלות "מדובר בהפתעה" הוא אמר להם. זאת בזמן שהוא לא תכנן לפרסם משהו, אלא רק רצה למנוע את פרסום התועבה.
ימים ספורים לפני שפגה תקופת הפרסום כאשר עיני כולם היו נשואות לראות מה יפרסם העשיר, התקשרו אל העשיר מחברת "קוקה קולה" באמריקה.
והציעו לו הצעה מענינת: אתה תפרסם את מה שאתה מעונין לפרסם במקום אחר, ואנחנו נרכוש ממך את הזכות לפרסם ביום התשעים, תמורת סכום אסטרונמי של שלש מליון דולר. בערב חג החנוכה האחרון, העשיר קיבל מחברת קוקה קולה שלש מליון דולר, והכל בזכות שדאג לשמירת עיניהם של בחורי ישראל.