אשא עיני - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אשא עיני' באדיבות הרב המחבר שליט"א (לכתבה בענין ספריו - לחץ כאן) - - - 

עִקַּר הַבְּחִירָה - בָּעֵינַיִם

וְכָתַב מוֹהֲרַנַ"ת זיע"א (מילה ה' ב'), שכָל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הוּא לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, ולָּכֵן הַתּוֹרָה מַתְחִילָה מֵהַמִּלָּה "בְּרֵאשִׁית", כִּי בָּהּ רָמוּז כָּל עִנְיַן הָעֵינַיִם, כִּי הַמִּלָּה בְּרֵאשִׁית מֻרְכֶּבֶת מֵהָאוֹתִיּוֹת בַּת - הַמְרַמֵּז עַל הַבַּת עַיִן - וּמֵהָאוֹת ש' שֶׁבָּהּ יֵשׁ שְׁלֹשָׁה קַוִּים הַמְרַמְּזִים עַל שְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּעַיִן, וְזֹאת כְּדֵי לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁרֵאשִׁית עֲבוֹדָתוֹ בָּעוֹלָם הוּא בָּעִנְיָן שֶׁל שְׁמִירַת עֵינַיִם מִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה.

וְלָכֵן גַּם הַתּוֹרָה מְסַיֶּמֶת בַּמִּלִּים "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תָּלוּי וְעוֹמֵד בִּקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם.

 וְהוֹסִיף מוֹהֲרַנַ"ת (שלוחין ג' וכלאי בגדים ד'), שֶׁעִקַּר בְּחִירָתוֹ שֶׁל הָאָדָם לִבְחֹר בַּטּוֹב הוּא בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, וְזֶה הֵן עַל פִּי הַפְּשָׁט כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", כִּי עַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד, וְלָכֵן עַל יְדֵי שְׁמִירַת הָעֵינַיִם הָאָדָם שָׁמוּר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְהֵן עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִיזַ"ל שֶׁעִקַּר הַשְּׁבִירָה הִיא בְּאוֹר הָעֵינַיִם, וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא הוּא עַל יְדֵי סוֹד הַשְּׁבִירָה כַּיָּדוּעַ, וְלָכֵן כָּל הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם הִיא בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כה, טו) "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי", וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל דִּמְיוֹן תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו אֲשֶׁר בָּזֶה תָּלוּי כָּל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם.

 וּמוֹסִיף עוֹד מוֹהֲרַנַ"ת (תפילין ה), שֶׁלָּכֵן רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב בְּסֵפֶר "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת" מַעֲשֶׂה יא, מְסַפֵּר עַל שִׁבְעַת הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ עַצְמָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת מִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר בְּכָךְ הוּא רָמַז עַל שִׁבְעָה צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הִתְיַחֵד בְּמַעֲלָה מְיֻחֶדֶת, בִּקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, הָאָזְנַיִם וְהַפֶּה וְכוּ', כַּאֲשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם הָיָה מְיֻחָד בְּמַעֲלָתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם בְּיוֹתֵר בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִסְתַּכֵּל מֵעוֹלָם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְהַטַּעַם שֶׁהַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בְּסִפּוּר זֶה הִנּוֹ הַזָּקֵן אֲשֶׁר לֹא רָאָה מֵעוֹלָם שׁוּם דָּבָר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלָה זוֹ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת כֻּלָּן, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו בְּיוֹתֵר וּלְהִתְרַחֵק מִכָּל הִסְתַּכְּלוּת עַל דִּמְיוֹן הַתַּעְתּוּעִים שֶׁל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן מַמָּשׁ, הַמְדַמֶּה וּמְרַמֶּה אֶת הָאָדָם בְּדִמְיוֹנוֹתָיו עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם בְּהַבְלֵי וְדִמְיוֹנוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.

 וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים זיע"א שֶׁזֶּה רמוז בַּפָּסוּק "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה", לְרַמֵּז שֶׁעִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הִיא בְּעִנְיַן הָרְאִיָּה בִּקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם.

 וּבְכָךְ הִסְבִּירוּ צַדִּיקִים אֶת הַפָּסוּק (קהלת ב, יד) "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" לְרַמֵּז שֶׁתְּחִלַּת עֲבוֹדַת הָאָדָם הִיא בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם.

וְעוֹד רָמְזוּ צַדִּיקִים בָּזֶה (שפת אמת פר' פנחס), שֶׁהֶחָכָם עֵינָיו שְׁמוּרוֹת בְּתוֹךְ רֹאשׁוֹ, וְלֹא מוֹצִיא אוֹתָן הַחוּצָה. וְעוֹד בֵּאֲרוּ צַדִּיקִים בָּזֶה (דברי ישראל פר' אמור), שֶׁבְּכָךְ מְרֻמָּז שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הָעֵינַיִם זוֹכֶה הָאָדָם לִרְאוֹת אֶת הַנּוֹלָד, לִרְאוֹת מֵרֹאשׁוֹ מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ.

מַדּוּעַ הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה"

וְכָתְבוּ הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים בַּתּוֹרָה "עֵינֵי הָעֵדָה" מִשּׁוּם שֶׁעִקַּר מַעֲלָתָם הִיא בִּקְדֻשַּׁת עֵינֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל בְּשׁוּם דָּבָר אָסוּר, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הֵם זוֹכִים לְהַעְפִּיל וּלְהַעֲלוֹת לְמַעֲלָתָם הָעֲצוּמָה, וּלְכָל הַמַּדְרֵגוֹת בַּקְּדֻשָּׁה.

וּלְעֻמַּת זֶה אֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמֹר עַל עֵינָיו, עָלוּל הוּא לְאַבֵּד אֶת כָּל מַדְרֵגוֹתָיו חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי שָׁלוֹם" (פ' בלק) אֶת הַפָּסוּק (במדבר כד, ד) "אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", שֶׁבּוֹ מְרֻמָּז שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקוּת - "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", הוּא נוֹפֵל מִכָּל מַדְרֵגוֹתָיו וְהוֹלֵךְ לַגֵּיהִנֹּם אִם הִינּוֹ הוֹלֵךְ גְּלוּי עֵינַיִם, לְלֹא שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּךְ הוּא עָלוּל לִפֹּל מִכֹּל וָכֹל חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵין עֵוזֶר וְסֶומֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל: כָּל הַמרצֶה מָעוֹת מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ תּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

 מַדּוּעַ דַּוְקָא מְחִיצוֹת בֵּיתוֹ מְעִידוֹת עָלָיו לְמַעְלָה

וּמְבָאֵר מוֹהֲרַנַ"ת (הלכות שותפות בקרקע ד'), שֶׁעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַדּוּעַ כָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁלְּאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מְחִיצוֹת בֵּיתוֹ מְעִידִים עָלָיו עַל הַחֲטָאִים שֶׁעָבַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְלִכְאוֹרָה מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּחוּץ אוֹ בַּשָּׂדֶה, מִי יָעִיד עָלָיו לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וַהֲרֵי אֵין שָׁם מְחִיצוֹת שֶׁיָּעִידוּ עָלָיו?

אֶלָּא מְבָאֵר מוֹהֲרַנַ"ת זיע"א, שֶׁכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת בָּאִים עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם, כִּי עַיִן רוֹאָה וְלֵב חוֹמֵד כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל, וְלָכֵן צִוְּתָה הַתּוֹרָה אֶת הָאָדָם "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם".

וּמִשּׁוּם כָּךְ מְחִיצוֹת הָאָדָם, דַּוְקָא הֵן, אֲשֶׁר מְעִידוֹת עָלָיו לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וְזֹאת עַל כָּךְ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּתוֹכָן אֶלָּא הִסְתּוֹבֵב בַּחוּצוֹת, וְעַל יְדֵי כָּךְ פָּגַם בָּעֵינַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת.

מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת מְחִיצוֹת הַבָּתִּים בִּשְׁבִיל שֶׁבָּהֶן יִהְיֶה הָאָדָם נִסְתָּר בְּרֹב הַזְּמַן, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמֵר עַל יָדָן מֵהֶזֵּק פְּגַם הָעֵינַיִם הַמָּצוּי בַּחוּצוֹת, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם לֹא נִשְׁאָר בֵּין מְחִיצוֹת בֵּיתוֹ וְיָצָא מֵהֶן לְלֹא צֹרֶךְ, עַל כָּךְ הוּא עָתִיד לְהִתָּבַע לְיוֹם הַדִּין.

 וּמוֹסִיף מוֹהֲרַנַ"ת, שֶׁלָּכֵן בָּרָא ה' שְׁתֵּי מְחִיצוֹת עַל הָעֵינַיִם, שֶׁהֵן הָרִיסִים וְהָעַפְעַפַּיִם, (כַּמּוּבָא בְּרַשִׁ"י עַל הַפָּסוּק "שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן"). וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיִּסְגְּרֵן מִיָּד כְּשֶׁצָּרִיךְ, וְעַל יָדָן יִשְׁמֹר הָאָדָם אֶת עֵינָיו, אֲשֶׁר בְּכָךְ תְּלוּיָה כָּל שְׁמִירָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת.

כְּמוֹ כֵן, לְכָל אֶחָד יֵשׁ שָׁלֹשׁ מְחִיצוֹת בְּמֹחוֹ, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי מְחִיצוֹת הַמֹּחַ יִשְׁמֹר הָאָדָם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת אֲסוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמַה שֶּׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁמְּחִיצוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם מְעִידוֹת עָלָיו לְאַחַר פְּטִירָתוֹ עַל כָּל מַעֲשָׂיו.

מדוע לא רצה הרב שיביאו לו את התרופות

וכן מסופר על הגאון הצדיק רבי זאב צ'צ'יק זצ"ל, (תורת זאב זבחים, בהקדמה), שפעם אחת באחד מימי חול המועד פסח, נחלש בחולשה גדולה בלב, והיה זקוק מאוד לאיזה תרופה. הדבר קרה בלילה כאשר בתי המרקחת היו כבר סגורים. וכאשר נודע זאת לאחד מתלמידיו, הוא מיד התקשר אליו ואמר לו שהוא מוכן להשיג לו את התרופות בבית מרקחת תורן ברחוב יפו.

והנה הופתע התלמיד כששמע שרבי זאב מהסס אם ילך, הוא חשש שמא אינו רוצה להטריחו, לכן הסביר לו שאין לו שום טרחה בכך. כשראה שהוא עדיין מהסס שאל: אולי הרב חושש לחמץ בתרופות. והוא הסביר לו שזה פיקוח נפש ולכן אין לחשוש מזה, ועדיין ראה שרבי זאב מהסס, הוא החל להגביר את הפצרותיו שהוא מוכן ללכת ומדוע הרב מסרב.

ענה רבי זאב ואמר לו: "אומר לך את האמת, הרי בית המרקחת הוא בלב רחוב יפו, ועוד צריך להגיע לשם באוטובוס, ובוודאי אי אפשר לשמור כראוי על קדושת העיניים בדרך, ואיני יכול שבגללי תכשל בשמירת העיניים, והיות שאני רואה שרצונך עז והדבר גובל בפיקוח נפש ממש, אם תבטיחני שתשמור על קדושת עיניך כל הדרך באופן שלא תכשל בשום ראיה אסורה אתה יכול ללכת". אבל תזכור את התנאי, התלמיד הבטיחו והביא לו את התרופה הביתה, ומיד כשנכנס לא נגע אפילו בתרופות ושאלו: "האם קיימת את התנאי?" ומשהשיב לו: "כן", נחה דעתו, ורק ואז השתמש בתרופות. 

אֵין קֵץ לִשְׂכָרוֹ

וביאר הָרַהַ"ק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זיע"א (הוב"ד בספר מגן אברהם פ' שלח), שֶׁבַּפָּסוּק (במדבר טו, לט) "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתַי", הַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָאָדָם שֶׁיִּשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת עֵינָיו מִכָּל מִשְׁמָר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת תָּלוּי בְּכָךְ, כִּי הַפּוֹגֵם בָּהֶן אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא יִהְיֶה כְּמוֹ עִוֵּר בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי לֹא יוּכַל לִרְאוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, וְהַשּׁוֹמְרָן מִכָּל מִשְׁמָר אֵין קֵץ לִשְׂכָרוֹ, וּלְנֵצַח נְצָחִים יִזְכֶּה לְנֹעַם זִיו הַשְּׁכִינָה.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הָרַהַ"ק בַּעַל הַ"תִּפְאֶרֶת שָׁלוֹם" (תפארת שלום ד"ה מעין) אֶת הַפִּיּוּט "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא", כְּלוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הָעַיִן בִּקְדֻשָּׁה, זוֹכֶה הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר הוּא תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה.

וְעַל פִּי זֶה פּירש בעל ה"דרך אמונה" זצ"ל (פ' לך לך) אֶת הַפָּסוּק (תהילים קיג, ה-ו) "הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁמִּי שֶׁמַּשְׁפִּיל עֵינָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא לִרְאוֹת בְּזִיו הַשְּׁכִינָה.

מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה

וְכָתַב בַּעַל הַ"בֵּית אַבְרָהָם" זיע"א (פ' בראשית), שֶׁבִּשְׂכַר שְׁמִירַת הָעֵינַיִם זוֹכֶה הָאָדָם לְנֹעַם אוֹר הַשַּׁבָּת, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּגַן עֵדֶן, וְלָכֵן בִּשְׂכַר שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו לְאוֹר שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת וּלְעֹנֶג וְנֹעַם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וְרֶמֶז יֵשׁ לְכָךְ בַּפָּסוּק "רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת", לְרַמֵּז שֶׁאוֹר הַשַּׁבָּת תָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם. עַד כָּאן דְּבָרָיו.

וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים שֶׁעַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת בְּנֵרוֹת הַשַּׁבָּת מְתַקֵּן הָאָדָם אֶת מַה שֶּׁפָּגַם בְּהִסְתַּכְּלֻיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְלָכֵן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְהַדְלִיק נֵרוֹת בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת וְזֹאת בִּכְדֵי שֶׁגַּם מִי שֶׁפָּגַם בְּעֵינָיו בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ רַחֲמָנָא לִיצְלַן, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה הַשַּׁבָּת יִסְתַּכֵּל עַל נֵרוֹת הַשַּׁבָּת, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה אַף הוּא לְאוֹרָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

 וְאפשר להוסיף שזה הטעם שכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּי שֶׁכָּהוּ עֵינָיו יִתְרַפְּאוּ עֵינָיו בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּנֵרוֹת הַשַּׁבָּת קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ. וְהִנֵּה כָּל כֵּהוּת הָעֵינַיִם נִהְיָה עַל יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (תנא דבי אליהו זוטא פרק כא), וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּנֵרוֹת שַׁבָּת הוּא מְתַקֵּן זֹאת, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.

עַם סְגֻלָּה

וְכָתַב הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדְּבֵירוֹ זיע"א (ספר השורשים שורש איש), שֶׁהַטַּעַם שֶׁהָעַיִן נִקְרֵאת "אִישׁוֹן", מִפְּנֵי שֶׁבָּהּ נִרְאֶה אָדָם קָטָן, וְהוֹסִיף בַּעַל הָ"רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער הקדושה פ"ח), שֶׁזֶּה בָּא לְרַמֵּז שֶׁכָּל מַהוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם מִשְׁתַּקֶּפֶת וְנִרְאֵית בְּתוֹךְ עֵינָיו, וּכְפִי שֶׁעֵינָיו שֶׁל הָאָדָם קְדוֹשׁוֹת וּשְׁמוּרוֹת יוֹתֵר, כָּךְ כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ וּמְרוֹמָם יוֹתֵר, וְלָכֵן הָעַיִן נִקְרֵאת "אִישׁוֹן", מִלְּשׁוֹן אִישׁ - לְרַמֵּז שֶׁבָּעַיִן מִשְׁתַּקֶּפֶת כָּל מַהוּתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם.

 וְהִנֵּה כָּל מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בִּשְׁמִירַת עֵינֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יָדָהּ הֵם זוֹכִים לִהְיוֹת הָעָם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִיעהְל זַצַ"ל, שֶׁעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "עַם סְגֻלָּה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים", מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בַּפָּנִים שֶׁל הָאָדָם כְּעֵין סֶגּוֹל - שֶׁזֶּה שְׁתֵּי הָעֵינַיִם וְהַפֶּה, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹמְרָם בִּקְדֻשָּׁה, הֲרֵי הוּא כֻּלּוֹ שָׁמוּר, וְזֶה כָּל כֹּוחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים תָּמִיד עַל עֵינֵיהֶם וּפִיהֶם.

וְאָמַר הַ"שּׁוֹמֵר אֱמוּנִים" זיע"א: "כָּל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו בִּרְחוֹב קָטָן, נֶחְשָׁב בַּשָּׁמַיִם כְּמִי שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת קְטַנָּה, וְכָל הַשּׁוֹמֵר עֵינָיו בִּרְחוֹב גָּדוֹל, נֶחְשָׁב בַּשָּׁמַיִם שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת גְּדוֹלָה".

וְכֵן אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זיע"א: "מי שֶׁהָיָה בְּוַרְשָׁא וְלֹא בִּקֵּר בְּוַרְשָׁא (כְּלוֹמַר שֶׁשָּׁמַר עֵינָיו בְּעִיר גְּדוֹלָה כְּמוֹ וַרְשָׁא), נִהְיָה לוֹ מִכָּךְ קֶרֶן לָעוֹלָם הַבָּא".

 סִבַּת הַגָּלוּת

וְהוֹסִיפוּ עוֹד חֲזַ"ל (ילקוט שמעוני ישעיה פרק מ' אות תמה) שֶׁכָּל גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא בִּגְלַל פְּגַם הָעֵינַיִם. וְזֶה לְשׁוֹנָם: חָטְאוּ בָּעַיִן - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג טז): "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם". וְלָקוּ בָּעַיִן - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נב ח): "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם". וּמִתְנַחֲמִים בָּעַיִן - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן".

 וּבְעָווֹן זֶה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּעַל הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" (ויחי תרנ"ח) וּבַעַל הַ"חֲקַל יִצְחָק" זיע"א (פ' ויגש), שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לְכָךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר גָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם נֶאֱמַר בַּחֲזַ"ל שֶׁנִּסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם קִדְּשׁוּ אֶת עֵינֵיהֶם, כָּךְ הִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִרְאוֹת בְּצַעֲרָם וּלְגָאֳלָם, וּבִזְכוּת כָּךְ נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם.

 מִי יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה בְּעֵינָיו

וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַהַ"ק רַבִּי אַהֲרֹן רָאטָה זיע"א (טה"ק מאמר שמירת עינים פ"ו) אֶת הַפָּסוּק (ישעיה נב, ח) "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן", כְּלוֹמַר שֶׁבְּכָךְ מְרֻמָּז שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי שְׁמִירַת עֵינָיו, כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן וּבְנֶחָמַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, כִּי מִי שֶׁלֹּא שָׁמַר עֵינָיו חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת כָּל הַמָּחוֹל לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה אָז, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כָּל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ".

 וְלָכֵן תִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, לְבַקֵּשׁ תָּמִיד עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בִּרְאִיַּת הָעֵינַיִם, הֵן בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה - "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים", וְלֹא כָּתוּב "וְנִזְכֶּה וְנֶחֱזֶה בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן", וְכֵן בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת - "וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ", וְכֵן בִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁל רְגָלִים - "וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ", וְכֵן בַּאֲמִירַת "וּבָא לְצִיּוֹן" - "וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וברָכה".

וְכָל זֹאת כְּדֵי לְרַמֵּז שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא רַק מִי שֶׁשָּׁמַר עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת שִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה וְהַמָּחוֹל לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, וְעַל כָּךְ אָנוּ מִתְפַּלְלִים וּמְבַקְשִׁים שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹר אֶת עֵינֵינוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה בְּעֵינֵינוּ. אמן.