טוב עין הוא יבורך - המבוא פרק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 12.06.2022, שעה: 07:16
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- - - -
מָבוֹא
לְכָל אֶחָד יֵשׁ מִשְׁאֶלֶת לֵב - לִחְיוֹת חַיִּים יָפִים. לַחֲווֹת תָּמִיד חַיִּים נִפְלָאִים וּמְאֻשָּׁרִים שֶׁל רֹגַע וְשַׁלְוָה. חַיִּים שֶׁבָּהֶם כָּל יוֹם הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בַּבֹּקֶר וּמְחַיֶּכֶת אֵלֵינוּ, וְכָל הָעוֹלָם וְכָל הַבְּרִיאָה רַק מְאִירִים לָנוּ פָּנִים.
נֹעַם הַהִתְחַדְּשׁוּת
כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִחְיוֹת חַיִּים מְלֵאֵי חַיּוּת וְרוּחַ חֲדָשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְהִתְעַנֵּג מִכָּל רֶגַע וָרֶגַע.
כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִחְיוֹת חַיִּים מְלֵאֵי הִתְחַדְּשׁוּת, כְּלוֹמַר שֶׁהַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֶל הַדְּבָרִים הַמֻּטָּלִים עָלָיו לְבַצֵּעַ וְלַעֲשׂוֹת, לֹא יִהְיוּ בְּצוּרָה יְשָׁנָה וּמוֹנוֹטוֹנִית - כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא בְּכָל עֵת הוּא יִגַּשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הַדְּבָרִים, עִם חֵשֶׁק חָדָשׁ וְעִם חַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת חֲדָשָׁה.
הַהִתְחַדְּשׁוּת טְבוּעָה בַּבְּרִיאָה
בְּכָל יוֹם אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית', הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל רֶגַע. וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל: 'שֶׁבְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְׁתַּנִּים הָעוֹלָמוֹת וְאֵין שָׁעָה זוֹ דּוֹמָה לְשָׁעָה זוֹ' (עץ חיים - שער א' ענף ה').
עִנְיַן הַהִתְחַדְּשׁוּת טָבוּעַ בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.
לְדֻגְמָה, הַדָּגִים שֶׁנִּמְצָאִים כָּל הַזְּמַן בַּיָּם וְיֵשׁ לָהֶם אֶת כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם, וְלַמְרוֹת זֹאת כַּאֲשֶׁר יוֹרֵד גֶּשֶׁם, כָּל הַדָּגִים עוֹלִים לְמַעְלָה וְקוֹפְצִים הַחוּצָה כְּשֶׁפִּיהֶם פָּעוּר לְמַעְלָה, כְּדֵי לִתְפֹּס טִפּוֹת חֲדָשׁוֹת. יֵשׁ לָהֶם אֶת כָּל הָאוֹקְיָנוֹס, אֲבָל הֵם מְחַכִּים וְרוֹצִים מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.
גַּם הַצּוֹמֵחַ כֻּלּוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת כַּאֲשֶׁר בְּחָדְשֵׁי הַסְּתָיו יֵשׁ לָעֵצִים אֶת עוֹנַת הַשַּׁלֶּכֶת, הֵם מַשִּׁירִים אֶת הֶעָלִים, וְאַחַר כָּךְ בָּאָבִיב יֵשׁ לָהֶם פְּרִיחָה מְחֻדֶּשֶׁת, הַכֹּל מְלַבְלֵב צוֹמֵחַ וּפוֹרֵחַ מֵחָדָשׁ.
שִׂמְחַת הַהִתְחַדְּשׁוּת
כָּל אֶחָד מְעֻנְיָן בְּחַיִּים שֶׁל שִׂמְחָה וָאֹשֶׁר, עִם לֵב מָלֵא תִּקְוָה וְאוֹפְּטִימִיּוּת.
הַהִתְחַדְּשׁוּת מְבִיאָה שִׂמְחָה.
זוֹ כֹּחָהּ שֶׁל הַהִתְחַדְּשׁוּת, שֶׁהִיא מַכְנִיסָה בְּלֵב הָאָדָם חַיּוּת וְתִקְוָה חֲדָשָׁה לְחַיִּים שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים, לְחַיִּים עִם עָתִיד וָרֹד יוֹתֵר. וּמִמֵּילָא הָאָדָם מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהַעֲלוֹת חִיּוּךְ עַל פָּנָיו וּלְקַוּוֹת לְהַצְלִיחַ יוֹתֵר, וְלִזְכּוֹת לְיוֹתֵר.
כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁבְּגָדִים חֲדָשִׁים וְכֵלִים חֲדָשִׁים, מְבִיאִים שִׂמְחָה בְּלֵב הָאָדָם. וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים עַל בְּגָדִים וְכֵלִים חֲדָשִׁים, בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה'. כִּי כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת, מְסַמֵּל שִׂמְחָה וְתִקְוָה וְהַצְלָחָה.
וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד מְעֻנְיָן וְרוֹצֶה בְּחַיִּים יָפִים שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים, חַיִּים שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית, בְּוַדַּאי שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת לְמַמֵּשׁ אֶת רְצוֹנוֹ.
אֲבָל מִנֶּגֶד, הַחַיִּים הֵם מְלֵאֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וְהַפְתָּעוֹת. הָאַשְׁלָיָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִתְנַהֵל עַל מֵי מְנוּחוֹת, מִתְפּוֹצֶצֶת לוֹ מַהֵר מְאֹד. עַד מְהֵרָה הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מִתְמוֹדֵד עִם הַרְבֵּה אַכְזָבוֹת, תִּסְכּוּלִים וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עִמּוֹ בְּמַסַּע הַחַיִּים שֶׁלּוֹ.
צִפִּיּוֹת וְאַכְזָבוֹת
בַּחַיִּים יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה סוּגִים שֶׁל צִפִּיּוֹת וְאַכְזָבוֹת: מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵהַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ, וּמֵעַצְמֵנוּ.
הַצִּפִּיּוֹת שֶׁלָּנוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם גַּם בָּרוּחָנִיּוּת וְגַם בַּגַּשְׁמִיּוּת.
בָּרוּחָנִיּוּת - אֲנַחְנוּ מְצַפִּים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לָנוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים לַעֲבֹד אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ, לְלֹא קְשָׁיִים וּמַאֲבָקִים מְיֻתָּרִים. שֶׁיַּעֲנִיק לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְמַמֵּשׁ אֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ הַגְּלוּמִים בָּנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ.
בַּגַּשְׁמִיּוּת - יֵשׁ לָנוּ צִפִּיּוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לָנוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַשִּׁבְעִים - שְׁמוֹנִים שָׁנָה, בְּצוּרָה נְעִימָה, עִם בְּרִיאוּת אֵיתָנָה, אִשָּׁה טוֹבָה, יְלָדִים טוֹבִים וּמְחֻנָּכִים, פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, בַּיִת יָפֶה, וְגַם חָצֵר קְטַנָּה לֹא תַּזִּיק. כָּךְ שֶׁבְּאֹפֶן כְּלָלִי הַחַיִּים יִתְנַהֲלוּ בְּצוּרָה סְבִירָה, בְּלִי בְּעָיוֹת מְיֻחָדוֹת.
מַה קּוֹרֶה בָּרֶגַע שֶׁהָאָדָם לֹא מְקַבֵּל אֶת מַה שֶּׁהוּא תִּכְנֵן וְרָצָה? - הוּא מְאֻכְזָב.
אָמְנָם חֵלֶק מֵהַדְּבָרִים מִתְקַיְּמִים, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק מְאֹד מֵהַצִּפִּיּוֹת, וְאָז יֵשׁ לָנוּ אַכְזָבָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָז הָאָדָם מִתְרַעֵם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְחוֹשֵׁב:
הֲרֵי אִם אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם רוֹצֶה שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ, אָז שֶׁיִּתֵּן לָנוּ - הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת, לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּלִי קְשָׁיִים מְיֻתָּרִים.
אִם ה' רוֹצֶה מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי יְקַיֵּם אֶת הַחֵלֶק שֶׁלִּי – תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, אָז גַּם אֲנִי מְצַפֶּה שֶׁיְּקַיֵּם אֶת הַחֵלֶק שֶׁלִּי - בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי.
אַחֲרֵי כֵן, יֵשׁ אֶת הַצִּפִּיּוֹת מֵהַסּוֹבֵב.
מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה - מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וּמֵהַחֲבֵרִים הַקְּרוֹבִים אֲנַחְנוּ מְצַפִּים שֶׁיָּשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב וְלֹא יִתְעַלְּמוּ מֵאִתָּנוּ. שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ אִתָּנוּ, הֵן בִּשְׁעַת שִׂמְחָה, וְהֵן, חָלִילָה, בִּשְׁעַת צָרָה. שֶׁיָּבִינוּ אוֹתָנוּ וְאֶת הַקְּשָׁיִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר וַאֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לָזֶה.
מֵהַסְּבִיבָה הָרְחוֹקָה יוֹתֵר - אֲנַחְנוּ מְצַפִּים לְהִתְנַהֲלוּת בְּרִיאָה וּלְיַחַס נָאוֹת.
וְכַאֲשֶׁר חָלִילָה הַסְּבִיבָה לֹא עוֹמֶדֶת בַּצִּפִּיּוֹת שֶׁלָּנוּ, וְלִפְעָמִים לֹא רַק שֶׁהָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לֹא מְבִינִים אוֹתָנוּ, אֶלָּא הֵם גַּם מִצְטָרְפִים כְּנֶגְדֵּנוּ וּמַגְבִּירִים אֶת הַקְּשָׁיִים שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁבִּמְקוֹם לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ כְּאֹזֶן קַשֶּׁבֶת, הֵם דַּוְקָא מַתְחִילִים לְהַסְבִּיר לָנוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ אֲשֵׁמִים.
בְּמַצָּב כָּזֶה, אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים אַכְזָבָה מֵהַחֲבֵרִים וּמֵהַקְּרוֹבִים. אָמְנָם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי הַכֹּל מִשָּׁמַיִם וְהַקָּרוֹב אוֹ הֶחָבֵר הוּא רַק שָׁלִיחַ מִשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּכָל זֹאת בְּלִבֵּנוּ מְנַקֶּרֶת הַקֻּשְׁיָא מַדּוּעַ דַּוְקָא הַהוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַשָּׁלִיחַ?
לְהֵיכָן נֶעֶלְמוּ הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלִּי?
אַחֲרֵי כֵן יֵשׁ אֶת הַצִּפִּיּוֹת שֶׁל הָאָדָם מֵעַצְמוֹ, שֶׁזּוֹ הַנְּקֻדָּה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר.
יֵשׁ לָנוּ צִפִּיּוֹת מֵעַצְמֵנוּ, לְהִתְנַהֲלוּת מְסֻיֶּמֶת. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אָדָם שָׁמַע דְּרָשָׁה אוֹ לָמַד בְּסֵפֶר שֶׁגָּרַם לוֹ הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, וְהוּא מַחֲלִיט לְהִשְׁתַּנּוֹת. הוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ:
זֶהוּ! תָּפַסְתִּי אֶת הַנְּקֻדָּה! חֲבָל לְבַזְבֵּז אֶת הַחַיִּים עַל שְׁטֻיּוֹת! מַה שֶּׁהָיָה הָיָה! אֲנִי מַתְחִיל מֵחָדָשׁ! אֲנִי הוֹלֵךְ עַל זֶה!
וּבַסּוֹף בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, זֶה תּוֹפֵס יוֹמַיִם, אוֹ שְׁעָתַיִם, וְלִפְעָמִים לֹא יוֹתֵר מִדַּקּוֹתַיִים.
הַרְבֵּה פְּעָמִים הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים וְחוֹשֵׁב בְּאַכְזָבָה:
לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי! זוֹ בִּכְלָל לֹא הַתְּמוּנָה שֶׁתִּכְנַנְתִּי לְעַצְמִי! הֵיכָן מַה שֶּׁצִפִּיתִי?! זֶה בִּכְלָל לֹא אֲנִי!
הַמְּצִיאוּת הַכּוֹאֶבֶת
'כְּגֹדֶל הַצִּפִּיּוֹת - כָּךְ גֹּדֶל הָאַכְזָבוֹת', מִי שֶׁאֵין לוֹ צִפִּיּוֹת אֵין לוֹ אַכְזָבוֹת.
אָדָם שֶׁמְּצַפֶּה וְרוֹצֶה וְיֵשׁ לוֹ תָּכְנִיּוֹת שֶׁחַיָּיו יִתְנַהֲלוּ בְּאֹפֶן מְסֻיָּם וּכְשֶׁבַּמְּצִיאוּת הַדְּבָרִים לֹא מִתְמַמְּשִׁים, וּלְצַעֲרוֹ הוּא מַבְחִין שֶׁהוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת אוֹתָם דְּבָרִים, שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא חַיָּב אוֹתָם כְּדֵי לְהַגְשִׁים אֶת יִעוּד חַיָּיו, הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת טוֹפַחַת עַל פָּנָיו וּמְאַכְזֶבֶת עַד כְּדֵי כְּאֵב.
בְּנוֹסָף לָאַכְזָבוֹת מֵעַצְמוֹ, עֲלוּלִים לְהִצְטָרֵף גַּם הָאַכְזָבוֹת מֵהַסּוֹבֵב וְהָאַכְזָבוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְמַצָּב כָּזֶה שֶׁהוּא מָלֵא עִם אַכְזָבוֹת מִכָּל הָעוֹלָם, עָלוּל הָאָדָם, חָלִילָה, לִפּוֹל לְמוֹחִין דְּקַטְנוּת, לְיֵאוּשׁ וּלְעַצְבוּת, לִמְרִירוּת וּלְדִכָּאוֹן.
יֵשׁ לָנוּ כֹּחוֹת
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, כִּי לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לִסְבֹּל. הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ לֹא נוֹעֲדוּ לְכִשָּׁלוֹן. בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּחוֹת כְּדֵי לְהַגְשִׁים אֶת יִעוּד חַיֵּינוּ וּלְמַצּוֹת אֶת יְכָלְתֵּנוּ וְאֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵינוּ.
הַכֹּחוֹת שֶׁלָּנוּ נִמְצָאִים וְקַיָּמִים אֶצְלֵנוּ בְּתוֹכֵנוּ!!!
כָּל אֶחָד מָלֵא עִם כֹּחוֹת וְעִם אַמְבִּיצְיָה לְחוֹלֵל מַהְפֵּכָה, לַהֲפֹךְ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִקָּצֶה לְקָצֶה.
כָּל אֶחָד עִם רָצוֹן טוֹב וְעִם מְעַט מַאֲמָץ, יָכוֹל לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים מַרְחִיקֵי לֶכֶת.
הָאָדָם לְבַדּוֹ, עִם הַכֹּחוֹת וְעִם הָעָצְמוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁטְּמוּנוֹת בּוֹ, יָכוֹל וּמְסֻגָּל לְהִתְחַדֵּשׁ בֶּאֱמֶת.
הֵיכָן הַכֹּחוֹת שֶׁלִּי?
אָז אֵיפֹה כָּל זֶה נִתְקָע? הֵיכָן נֶעֶלְמוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְכָל הַכֹּחוֹת הַנִּפְלָאִים הָאֵלּוּ?
מַדּוּעַ כָּל הָעָצְמוֹת הָאֵלּוּ אֵינָן בָּאוֹת לִידֵי בִּטּוּי? לָמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שׁוּב לְהִתְעוֹרֵר לְיוֹם אָפֹר וְשִׁגְרָתִי, נָדוּשׁ וּמְיַגֵּעַ?
וְלָמָּה בִּכְלָל, הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, בִּמְקוֹם לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נִמְשָׁךְ כָּל כָּךְ אֶל תַּאֲווֹת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה?
לְגַלּוֹת אֶת הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית
הַתְּשׁוּבָה לְכָל זֶה הִיא:
מְקֻבָּל בְּשֵׁם צַדִּיקִים, כִּי בַּפְּנִימִיּוּת שֶׁל כָּל יְהוּדִי יֶשְׁנוֹ לֵב הַמְסֻגָּל לְהִתְלַהֵב וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו. אֲבָל הַלֵּב הַזֶּה מְכֻסֶּה בְּזֻהֲמוֹת וּבְלִכְלוּךְ שֶׁנּוֹצְרוּ מֵהָעֲוֹנוֹת. הוּא עָטוּף עִם פְּגָמִים וְעִם עַצְבוּיוֹת, גַּאֲוָה וּמִדּוֹת רָעוֹת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ רַק מְכַסִּים אֶת הַלֵּב, וְהֵם, חָלִילָה, אֵינָם נוֹגְעִים וְהוֹרְסִים אֶת עֶצֶם הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית, שֶׁנִּשְׁאֲרָה זַכָּה וּטְהוֹרָה כִּבְיוֹם הִוָּלְדָהּ.
וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ מָנוֹעַ, הַמְסֻגָּל לְסַפֵּק לוֹ אֶנֶרְגִיּוֹת וְעָצְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַמָּנוֹעַ הַזֶּה הִתְמַלֵּא מִכָּל צַד עִם לִכְלוּךְ וְעִם זִהוּמִים. לָכֵן הַמָּנוֹעַ הַזֶּה חוֹרֵק וּבְקֹשִׁי זָז, עַד שֶׁבְּטָעוּת אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּכְנְעִים שֶׁכְּבָר נֶהֶרְסוּ בּוֹ חֲלָקִים רַבִּים אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁהַמָּנוֹעַ שָׁבַק חַיִּים וּכְבָר אֵין מָנוֹעַ.
וּכְמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ:
'וּצְרִיכִין... לִנְשֹׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא, לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, לִדְלוֹק וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ'.
(לקוטי מוהר"ן תנינא ט')
מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶצֶם יֵשׁ לָנוּ מָנוֹעַ טוֹב וְחָזָק, אֶלָּא שֶׁהוּא מְכֻסֶּה בְּעַפְרוּרִיּוּת. וְאַחֲרֵי שֶׁמּוֹרִידִים מֵהַלֵּב שֶׁלָּנוּ אֶת הָעַפְרוּרִיּוּת, מְנַקִּים אוֹתוֹ מֵהַלִּכְלוּךְ, וְעוֹקְרִים מִמֶּנּוּ אֶת הַזֻּהֲמָה, מִתְגַּלֵּית הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית בְּכָל יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, וּמְבַצְבְּצִים הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְהַכֹּחוֹת שֶׁלָּנוּ פּוֹעֲלִים בִּמְלֹא עָצְמָתָם וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִנְסֹעַ וּלְהִתְקַדֵּם אֶל עַל, לְלֹא שׁוּם גּוֹרְמִים הַמַּתְעִים אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּכָל עֵת.
הַסֵּפֶר הַזֶּה נוֹעָד לְגַלּוֹת מַה הִיא הָעַפְרוּרִיּוּת? כֵּיצַד הִיא הִתְלַבְּשָׁה עָלֵינוּ? וּבְעִקָּר לָתֵת הַדְרָכוֹת וְעֵצוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, כֵּיצַד לְסַלֵּק אֶת הָעַפְרוּרִיּוּת הַזֹּאת וְלָשׁוּב לְחַדֵּשׁ אֶת כֹּחוֹתֵינוּ.
יָצָאנוּ לַמַּסָּע?!
בְּהַצְלָחָה!!!
פֶּרֶק א’
טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ
פֶּרֶק א'
'טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ' (משלי כב, ט)
וּבוֹ יְבֹאַר
מַעֲלַת טוֹב הָעַיִן לִשְׁלֹשֶׁת עֲנָפֶיהָ, טוֹב עַיִן עַל עַצְמוֹ, טוֹב עַיִן עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְטוֹב עַיִן עַל הַזּוּלָת, וְהַדֶּרֶךְ לִקְנִיָּתָם. וּמֵאִידָךְ יְבֹאַר כֹּחָהּ שֶׁל הָעַיִן הָרָעָה, וְעֵצָה טוֹבָה כֵּיצַד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה.
מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְיַצְלִיחַ?
לְעִתִּים אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ: מַה הִיא הַדֶּרֶךְ שֶׁתָּבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַהַצְלָחָה? כֵּיצַד אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַדֵּם וּלְהַצְלִיחַ, אִם בָּרוּחָנִיּוּת, וְאִם בְּכָל הַתְּחוּמִים בַּחַיִּים?
לִפְעָמִים הַשְּׁאֵלָה מִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת נִסָּיוֹן קָשֶׁה, אוֹ לְאַחַר שֶׁהָאָדָם נִכְשַׁל חָלִילָה אוֹ סְתָם בְּשָׁעָה שֶׁל שֶׁקֶט נַפְשִׁי, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּנֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ, וְהוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בְּתַקִּיפוּת וּבִגְבוּרָה מוּל הַמִּתְקָפוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע?
שִׂמְחָה וּמוֹרָל גָּבוֹהַּ מְבִיאִים אֶת הַהַצְלָחָה
כֻּלָּנוּ מוּדָעִים לְכָךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִמְצָאִים בְּמַצַּב רוּחַ מְרוֹמָם וּבְמוֹרָל גָּבוֹהַּ, אָנוּ מִתְמַלְּאִים בְּכֹחוֹת רוּחָנִיִּים נַעֲלִים הַטְּמוּנִים בָּנוּ. רוּחַ שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת שׁוֹרָה עָלֵינוּ. מִתְגַּלֶּה בָּנוּ רָצוֹן עָז וּמְשִׁיכָה חֲזָקָה לְעִנְיְנֵי קֹדֶשׁ. מְפַעֲמִים בָּנוּ אָז עָצְמוֹת וְכֹחוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, הַמְסַיְּעִים לָנוּ לַעֲמֹד בְּתֹקֶף וּבִגְבוּרָה מוּל כָּל קֹשִׁי, וּמוּל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים.
וְכָךְ גַּם בְּנוֹגֵעַ לְכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחַיֵּי הַחוּלִין. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא בְּמוֹרָל גָּבוֹהַּ, נָחָה עָלָיו הַשְׁרָאָה. וְיֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת וְלִפְעֹל בְּהִתְלַהֲבוּת, מִבְּלִי לְהִבָּהֵל מֵאַף אֶחָד וּמִשּׁוּם קֹשִׁי.
וּמֵאִידָךְ, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חָלִילָה שְׁרוּיִים בְּמַצַּב רוּחַ מְדֻכְדָּךְ וּבְמוֹרָל נָמוּךְ, הַכֹּל נִרְאֶה לָנוּ שָׁחוֹר וְרַע, וְאָנוּ שְׁרוּיִים בְּמַצָּב שֶׁל נְמִיכוּת רוּחַ, אֲנַחְנוּ שְׁפוּפִים וּמְדֻכְדָּכִים לְלֹא כָּל חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ.
כְּלוֹמַר: הַכֹּל תָּלוּי לְפִי הַמּוֹרָל וְהָרוּחַ.
רוּחַ טוֹבָה וּמוֹרָל גָּבוֹהַּ - מְבִיאִים לְהַצְלָחָה.
רוּחַ יְרוּדָה וּמוֹרָל נָמוּךְ - מְבִיאִים לִנְפִילוֹת וּלְכִשְׁלוֹנוֹת.
'אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ'
הַיְסוֹד הַזֶּה מֻזְכָּר בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּן י"ג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
''אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ' (יחזקאל א, יב), הָכִי מִתְנַהֲגִין עַרְקִין דְּלִבָּא לְגַבֵּי רוּחָא'.
כְּלוֹמַר, עוֹרְקֵי הַלֵּב שֶׁהֵם רְצוֹנוֹת הַלֵּב וְהָאֶנֶרְגִיּוֹת שֶׁלָּנוּ, נִמְשָׁכִים אַחַר הָרוּחַ, כְּשֶׁהַכַּוָּנָה לְרוּחַ הַחַיִּים - הַמּוֹרָל.
וְהָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (ליקוטי מוהר"ן תנינא ט’) מוֹסִיף בֵּאוּר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי דַּרְכָּהּ שֶׁל הָרוּחַ לְלַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, וּכְמוֹ כֵן רוּחַ הַחַיִּים מְלַבָּה אֶת הָאֵשׁ קֹדֶשׁ שֶׁבְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמְעוֹרֶרֶת אֶת לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּדְלְקוּ וְיִבְעֲרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
כֵּיצַד מְרִימִים אֶת הַמּוֹרָל ?
אָמְנָם, מַצַּב הָרוּחַ הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, וְהוּא מִשְׁתַּנֶּה לְסֵרוּגִין. יֵשׁ שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה בְּאֹפֶן דְּרַסְטִי וּמָהִיר, וְיֵשׁ שֶׁהַשִּׁנּוּי נַעֲשֶׂה בְּצוּרָה אִטִּית וּמְתוּנָה. אֲבָל תָּמִיד יֶשְׁנָם תְּנוּדוֹת בְּשִׁנּוּי מַצַּב הָרוּחַ.
וְהַסִּבָּה לְשִׁנּוּיֵי מַצָּבֵי הָרוּחַ הִיא, מִשּׁוּם שֶׁמַּצַּב הָרוּחַ הוּא פֹּעַל יוֹצֵא מֵהַהַצְלָחוֹת וּמֵהַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ.
לִפְעָמִים הַכֹּל זוֹרֵחַ וְלִפְעָמִים הַכֹּל צוֹנֵחַ. לִפְעָמִים יַעֲלוּ שָׁמַיִם, הַכֹּל מֵאִיר פָּנִים, הַכֹּל פּוֹעֵל לְפִי הַתָּכְנִית, וְאָז מַצַּב רוּחֵנוּ מְטַפֵּס וְעוֹלֶה, אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים וּמְרֻצִּים. וְלִפְעָמִים יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת, כְּלוּם לֹא הוֹלֵךְ לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁזֶּה לֹא הַיּוֹם שֶׁלָּנוּ.
וְאִם כֵּן הַשְּׁאֵלָה הַקּוֹדֶמֶת, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ בַּחַיִּים? אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בְּתַקִּיפוּת וּבִגְבוּרָה מוּל הַמִּתְקָפוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע? מִתְחַלֶּפֶת בַּשְּׁאֵלוֹת:
הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ וְאֶפְשָׁרוּת לְהַעֲלוֹת אֶת מַצַּב הָרוּחַ?
הַאִם בְּכֹחִי לְרוֹמֵם אֶת הַמּוֹרָל שֶׁבִּי?
הַאִם גַּם כַּאֲשֶׁר לֹא הוֹלֵךְ לִי, אֲנִי יָכוֹל לִשְׁלֹט עַל מַצַּב הָרוּחַ וּלְשַׁנּוֹת אֶת הַהַרְגָּשָׁה?
וְהַתְּשׁוּבָה לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ הִיא:
עַיִן טוֹבָה
אָכֵן כֵּן! יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הַמּוֹרָל, וּבְצוּרָה זוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הַמַּצָּב!
כֵּיצַד?
עַל יְדֵי עַיִן טוֹבָה!!!
כְּלוֹמַר, 'עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ', וּבְמִלִּים אֲחֵרוֹת 'דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי'.
וְהַהֶסְבֵּר לְכָךְ, כִּי הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאָדָם תְּלוּיָה לְפִי הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלּוֹ עַל עַצְמוֹ.
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יֵשׁ לוֹ 'טוֹב עַיִן' עַל עַצְמוֹ וְדִמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי, יֵשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה חִיּוּבִית, וְהַמּוֹרָל שֶׁלּוֹ מְטַפֵּס וְעוֹלֶה.
וְכָאָמוּר לְעֵיל, שֶׁאָז מִתְעוֹרְרִים בּוֹ רְצוֹנוֹת וְחֵשֶׁק חָדָשׁ, וְכָל הָעָצְמוֹת וְהַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בּוֹ, מִתְגַּלִּים וְיוֹצְאִים, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד מוּל הַקְּשָׁיִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַחַיִּים.
וְאִם חָלִילָה יֵשׁ לָאָדָם 'רַע עַיִן ' עַל עַצְמוֹ, שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא לֹא בְּסֵדֶר, וְשֶׁהַמַּזָּל שֶׁלּוֹ גָּרוּעַ - זֶה גּוֹרֵם שֶׁמַּצַּב רוּחוֹ יִהְיֶה שְׁלִילִי, וְהַמּוֹרָל יִהְיֶה בְּשֶׁפֶל הַמַּדְרֵגָה.
לְסִכּוּם:
הַדֶּרֶךְ לַהַצְלָחָה, עוֹבֶרֶת בְּטוּב הָעַיִן שֶׁל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי.
אֵיךְ בּוֹנִים דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי
וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל, אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִבְנוֹת לְעַצְמֵנוּ 'דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי', בְּעוֹד הֲרֵי אֲנַחְנוּ מַכִּירִים הֵיטֵב אֶת עַצְמֵנוּ וַאֲנַחְנוּ מוּדָעִים לְכָל חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ?
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ:
עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בַּחֲלָקִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ.
אָמְנָם זֶה נָכוֹן, אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים רֵיאָלִים הַמּוּדָעִים לְחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם, וְאֵינֶנּוּ מִתְעַלְּמִים מִכָּל אוֹתָם חֲלָקִים אֶצְלֵנוּ הַטְּעוּנִים שִׁפּוּר, וְצָרִיךְ גַּם לְהַקְדִּישׁ זְמַן שֶׁבּוֹ נִתְבּוֹנֵן וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ אֵיךְ נִשְׁתַּפֵּר. אַךְ כְּבָר כּוֹתֵב הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ (ליקוטי מוהר"ן תנינא כד - כה), שֶׁלְּעִנְיָן זֶה צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ זְמַן מְיֻחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.
כְּדֵי שֶׁכָּל אוֹתָם חֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא יְדַכְּאוּ וְלֹא יְתַסְכְּלוּ אוֹתָנוּ, עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בְּמֶשֶׁךְ רֹב הַזְּמַן רַק בַּדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמֵנוּ.
לְדֻגְמָא:
אָדָם הַלָּקוּי בְּמִדַּת הַכַּעַס, וְהוּא מַבְחִין בְּכָךְ שֶׁהוּא בָּא פְּעָמִים רַבּוֹת לִידֵי כַעַס. אַל לוֹ לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַיּוֹם כְּעַל אָדָם שְׁלִילִי וְכַעְסָן וּלְהִשָּׁבֵר מִכָּךְ. אֶלָּא עָלָיו לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁמִּצַּד שֵׁנִי יֵשׁ לוֹ מַעֲלוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת, לְדֻגְמָא יֵשׁ לוֹ אֶת מִדַּת הַוַּתְרָנוּת לַזּוּלַת גַּם כְּשֶׁזֶּה לִפְעָמִים בָּא לוֹ בִּמְחִיר יָקָר.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת:
אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ בַּחַיִּים בְּעֵסֶק מְסֻיָּם. אַל לוֹ לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ כְּלֹא יֻצְלָח. אֶלָּא עָלָיו לְהִסְתַּכֵּל עַל הַכִּשּׁוּרִים שֶׁלּוֹ בְּנוֹשְׂאִים אֲחֵרִים, וַהֲרֵי לְכָל אָדָם יֵשׁ כִּשּׁוּרִים רַבִּים. וְעַל יְדֵי כָךְ הוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּמַבַּט חִיּוּבִי, וּבִזְכוּת כָּךְ הוּא אָכֵן יַצְלִיחַ בִּתְחוּמִים אֲלֵיהֶם הוּא מֻכְשָׁר וְשַׁיָּךְ לְפִי תְּכוּנוֹתָיו.
עַיִן רָעָה עַל עַצְמוֹ - סַכָּנָה לַנֶּפֶשׁ
אָדָם שֶׁמַּצַּב רוּחוֹ יָרוּד, וְהַמּוֹרָאל שֶׁלּוֹ נָמוּךְ. זֶה חָלִילָה כְּמוֹ אָדָם שֶׁחוֹנֵק אֶת עַצְמוֹ בַּיָּדַיִם, אֵין לוֹ אֲוִיר. דִּמּוּי עַצְמִי נָמוּךְ מְדַכֵּא אֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֵין לוֹ חֵשֶׁק לִכְלוּם, וְהַכֹּל מִסָּבִיב נִרְאֶה לוֹ כֹּה קוֹדֵר וְקָשֶׁה.
יְתֵרָה עַל זֹאת, כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּרַע עַיִן עַל עַצְמוֹ, הִסְתַּכְּלוּת זוֹ הִיא כְּמוֹ פְּצָצָה מְתַקְתֶּקֶת, כִּי עַל יְדֵי כָּל כִּשָּׁלוֹן אוֹ חֹסֶר הַצְלָחָה וּמַצַּב בִּישׁ, מִתְוַסֵּף עַל הָאָדָם עוֹד וָעוֹד מְרִירוּת, עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָאָדָם מְסַמֵּן אֶת עַצְמוֹ בְּעֵינָיו, לְאָדָם סְטִיגְמָתִי וּבְעָיָתִי.
וְחַס וְחָלִילָה זֶה עָלוּל לְהַגִּיעַ בְּשָׁלָב מְסֻיָּם לְפִצּוּץ, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה יִשָּׁבֵר וְיִפֹּל לְיֵאוּשׁ מֻחְלָט, הוּא יִהְיֶה לְלֹא כָּל חֵשֶׁק, וּלְלֹא כָּל מוֹטִיבַצְיָה לְשׁוּם דָּבָר. וְלִפְעָמִים מֵרֹב יֵאוּשׁ הוּא יֵלֵךְ לַחְצֹב בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, לְנַסּוֹת לְשַׁפֵּר אֶת מַצַּב רוּחוֹ עַל יְדֵי תַּחֲלִיפִים וּדְרָכִים לֹא רְצוּיִים, כְּמוֹ תַּאֲווֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
טוֹב עַיִן עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
דָּבָר נוֹסָף בְּטוֹב הָעַיִן, זֶה עַיִן טוֹבָה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל הַנְהָגַת ה' עִמָּנוּ בְּכָל הָעִנְיָנִים.
וְגַם בְּמַצָּבִים לֹא אִידִיאָלִים, כַּאֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל נִרְאֶה לָנוּ כִּי ה' יִתְבָּרַךְ שָׁכַח מֵאִתָּנוּ, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְיֻחֶדֶת. וְהָא רְאָיָה, מִכָּךְ שֶׁגַּם בַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי אֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל מִינֵי הַשְׁגָּחוֹת פְּרָטִיּוֹת, הַמְעִידוֹת כְּאֶלֶף עֵדִים כִּי ה' יִתְבָּרַךְ עֵינוֹ פְּקוּחָה לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ, בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
כִּי לוּלֵי עַיִן טוֹבָה עַל ה', גַּם אִם יֵשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה שֶׁיֶּשְׁנָן סִבּוֹת מֻצְדָּקוֹת מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ קָשָׁה, אֲבָל עֲדַיִן הַמַּחֲשָׁבוֹת מְצִיקוֹת לָאָדָם לֵאמֹר:
כִּי הַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁלֹּא טוֹב לִי בַּחַיִּים, וּמְאֹד קָשֶׁה לִי, וְכִי מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יָכוֹל קְצָת לְהִתְחַשֵּׁב בִּי וְלַעֲזֹר לִי קְצָת, וְכִי אֵין יְכוֹלָה מִדַּת הָרַחֲמִים לָתֵת לִי קְצָת יוֹתֵר הַצְלָחָה וּמַזָּל בַּחַיִּים.
וְלָכֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל חָלִילָה בִּטְרוּנְיָה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא, עָלֵינוּ לִרְכֹּשׁ אֶת טוֹב עַיִן עַל ה', דְּהַיְנוּ אֶת יְכֹלֶת הָרְאִיָּה בְּטוֹב עַיִן שֶׁכָּל הַנְהָגַת ה' הִיא בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וּלְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
עַיִן טוֹבָה עַל חֲבֵרוֹ
וְכַאֲשֶׁר יִזְכֶּה הָאָדָם וְיִהְיוּ לוֹ אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם הַטּוֹבוֹת הַנַּ"ל, עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ וְעַיִן טוֹבָה עַל ה' יִתְבָּרַךְ, תִּוָּלֵד מִכָּךְ עַיִן טוֹבָה שְׁלִישִׁית, וְהִיא עַיִן טוֹבָה עַל הַזּוּלַת, כְּלוֹמַר הַיְכֹלֶת לְהַבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה עַל מַעֲשֵׂי הַזּוּלַת, לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, לְהָאִיר פָּנִים לַזּוּלַת וּלְפַרְגֵּן לַזּוּלַת.
וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁבְּעֵת שֶׁטּוֹב לָאָדָם, לִבּוֹ רָחָב גַּם עֲבוּר הַזּוּלַת, וּכְמוֹ שֶׁרַשִׁ"י מֵבִיא בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ בְּפָרָשַׁת מִקֵּץ, עַל הַפָּסוּק 'יְפוֹת מַרְאֶה' (בראשית מא, ב), שֶׁבִּימֵי הַשָּׂבָע, אֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ.
מֵאִידָךְ אִם הָאָדָם לֹא נֵחַן בְּעַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ וּבְעַיִן טוֹבָה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַתּוֹצָאָה תִּהְיֶה רַע עַיִן עַל הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, הוּא לֹא יִהְיֶה מְסֻגָּל לְפַרְגֵּן וּלְהָאִיר פָּנִים לַאֲנָשִׁים, אַדְּרַבָּה, בְּכָל דָּבָר הוּא רַק יִרְאֶה אֶת הַשְּׁלִילִי, וְכָל הַזְּמַן יִתְעוֹרְרוּ בּוֹ חֲשָׁדוֹת כִּי רַק רוֹצִים לְהָרַע לוֹ וּלְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ.
לְסִכּוּם:
עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ - דִּמּוּי עַצְמִי חִיּוּבִי וְהִסְתַּכְּלוּת חִיּוּבִית שֶׁל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, הַגּוֹרֶמֶת לְהַרְגָּשָׁה כְּלָלִית טוֹבָה, מֵהַמַּצָּב הָעַכְשָׁוִי שֶׁלּוֹ, גַּם בָּרוּחָנִיּוּת וְגַם בַּגַּשְׁמִיּוּת.
וְאֵין הַכַּוָּנָה לְרַמּוֹת אֶת עַצְמוֹ, לִטְמוֹן אֶת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ בַּת יַעֲנָה וְלַחֲשֹׁב כִּי הִנֵּה הוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. אֶלָּא לִהְיוֹת מְמֻקָּד בַּחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וְלִשְׂמֹחַ בַּחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא מוּדָע גַּם לַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ.
עַיִן טוֹבָה עַל ה' - הִסְתַּכְּלוּת חִיּוּבִית עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִתּוֹ, אֱמוּנָה אֵיתָנָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עָלַי בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְתָמִיד הוּא מִתְנַהֵג עִמִּי בְּדֶרֶךְ טוֹבָה.
וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ - עַיִן טוֹבָה עַל הַזּוּלַת – נִרְאֶה אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמְיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וְנִסְתַּכֵּל בְּאֹפֶן חִיּוּבִי עַל כָּל הַסּוֹבֵב, וְיִהְיֶה לָנוּ אֶת הַכֹּחַ וְהָרָצוֹן לְהָאִיר פָּנִים אֶל כָּל אֶחָד.
מֵאִידָךְ:
עַיִן רָעָה עַל עַצְמוֹ - דִּמּוּי עַצְמִי שְׁלִילִי וְהִסְתַּכְּלוּת בְּעַיִן רָעָה עַל הַמַּצָּב שֶׁלּוֹ וְעַל הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, נִרְאֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ בְּצוּרָה קָשָׁה וְלֹא מֻצְלַחַת.
עַיִן רָעָה עַל הַשֵּׁם - הִסְתַּכְּלוּת שְׁלִילִית עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם, הַרְגָּשָׁה פְּנִימִית שֶׁכִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג אִתִּי בְּצוּרָה הַמַּקְשָׁה עָלַי אֶת הַחַיִּים, הַכֹּל רַק דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם.
וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ - עַיִן רָעָה עַל הַזּוּלַת - לִרְאוֹת אֶת הַמִּגְרָעוֹת וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד, לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה שְׁלִילִית עַל כָּל הַסּוֹבֵב, וּמִמֵּילָא לֹא מְסֻגָּלִים לְפַרְגֵּן לַזּוּלַת וּלְהָאִיר לוֹ פָּנִים.
לֹא כָּל הָעִתִּים וְהָאֲנָשִׁים שָׁוִים
חָשׁוּב לָדַעַת, כִּי לְעִתִּים נִרְאֶה בַּדָּבָר הַזֶּה שֹׁנִי בֵּין הָאֲנָשִׁים אוֹ אֲפִלּוּ שֹׁנִי אֶצְלֵנוּ בֵּין תְּקוּפָה זוֹ לִתְקוּפָה אַחֶרֶת. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, כִּי כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם שָׁוִים כָּךְ אֵין דֵּעוֹתֵיהֶן שָׁווֹת. כָּל אָדָם וְהָאֹפִי שֶׁלּוֹ, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּטִּבְעָם הֵם יוֹתֵר אוֹפְּטִימִיִּים, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּטִּבְעָם הֵם יוֹתֵר פְּסִימִיִּים, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹקְחִים כָּל דָּבָר יוֹתֵר בְּקַלּוּת, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכָּל דָּבָר לוֹקְחִים יוֹתֵר בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבִרְצִינוּת יֶתֶר. כָּל אֶחָד וְהַכֵּלִים שֶׁקִּבֵּל מֵה' יִתְבָּרַךְ לְנִסְיוֹן חַיָּיו.
וְגַם לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת לְטוֹבָה, יֵשׁ זְמַנִּים בָּהֶם אָנוּ נִמְצָאִים בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב, וְאָז יוֹתֵר קַל לָנוּ לְקַבֵּל בְּעַיִן טוֹבָה אֶת כָּל מְאֹרְעוֹת וְהַרְפַּתְקְאוֹת חַיֵּינוּ גַּם אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִסְתַּדְּרִים. וְיֵשׁ זְמַנִּים שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹקְחִים כָּל דָּבָר בְּצוּרָה מְאֹד קָשָׁה.
כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, תְּלוּיִים בְּהָמוֹן פְּרָטִים (חֶלְקָם בַּתַּת מוּדָע) הַתְּלוּיִים בַּסְּבִיבָה וּבַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ מַרְכִּיבִים לָנוּ יַחְדָּו אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַנַּפְשִׁית וְאֶת מַצַּב הָרוּחַ. וְהַכֹּל מַגִּיעַ בְּחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן מֵרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמַּשְׁפִּיעַ לָנוּ אֶת הַמִּנּוּן הַמְדֻיָּק וְהַמְכֻוָּן לַנִּסָּיוֹן הַסְּפְּצִיפִי הַזֶּה וְלִזְמַן סְפְּצִיפִי זֶה.
זְהִירוּת ! נִסָּיוֹן לְפָנֶיךָ !
הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ כּוֹתֵב (ליקוטי מוהר"ן) כִּי בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן נוֹטְלִים מִן הָאָדָם אֶת הַדַּעַת – דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹרִידִים אֶת הָאָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ לְצֹרֶךְ הַנִּסָּיוֹן.
כְּלוֹמַר, אֵצֶל כָּל סוּגֵי הָאֲנָשִׁים, לַמְרוֹת רוּם הַמַּדְרֵגָה שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִפְנֵיהֶם נִסָּיוֹן, הֵם צְרִיכִים לְהִתְמוֹדֵד עִם קֹשִׁי.
שְׁעַת הַנִּסָּיוֹן הִיא הֶחָזִית הָאֲמִתִּית שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְמוֹדֵד בָּהּ.
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בִּזְמַן שֶׁל מְצוּקָה אוֹ בִּסְתָם שָׁעָה שֶׁל עַצְבוּת, זְמַנִּים שֶׁקָּשֶׁה לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּעַיִן טוֹבָה, וְזֶהוּ בְּדִיּוּק הַזְּמַן בּוֹ הַיֵּצֶר הָרָע בָּא וּמוֹכִיחַ אֶת הַמֻּמְחִיּוּת שֶׁלּוֹ בִּלְהַקְדִּיר וּלְהַחֲשִׁיךְ. הוּא מֵרִיץ לָנוּ בַּמֹּחַ קְטָעִים לֹא טוֹבִים מֵחַיֵּינוּ, עִם הַגְדָלָה וְהַעֲצָמָה שֶׁל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַתְּחוּמִים. הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרְמוֹת לְהָאָדָם לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא מֻצְלָח, וּמַגְבִּירוֹת אֶצְלוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים וְיֵאוּשׁ מֻחְלָט.
וְאָז חָלִילָה עֲלוּלוֹת לָצוּץ וְלַעֲלוֹת תְּלוּנוֹת קָשׁוֹת עַל ה' יִתְבָּרַךְ, לָמָּה הוּא לֹא מוֹשִׁיעַ אוֹתִי? לְהֵיכָן נֶעֶלְמוּ רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ? אֵיךְ זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵל אֶצְלִי רַק בְּדִינִים, בְּלִי טִפַּת רַחֲמִים?
וְאָז נִדְרֶשֶׁת מֵהָאָדָם עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, לְהִתְבּוֹנֵן בְּטוֹב עַיִן עַל עַצְמוֹ וּבְטוֹב עַיִן עַל ה' יִתְבָּרַךְ, לְהִזָּכֵר בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּנוּ, וּבְרַחֲמֵי ה’ עָלֵינוּ מֵעוֹדֵנוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְזֶה יַעֲנִיק לָנוּ כֹּחוֹת וְעָצְמוֹת לְדַלֵּג וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּשָׁיִים.
מִנִּסְיוֹנִי הִנְנִי יוֹדֵעַ כִּי בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֵשׁ יֵצֶר הָרָע מְיֻחָד, הַמְנַסֶּה לְהַכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בְּמִדַּת הַכַּעַס. אַךְ הַשָּׁבוּעַ קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי, כִּי לֹא עוֹד. הַפַּעַם אֲנִי אַבְלִיג וַאֲוַתֵּר בְּכָל מַצָּב. יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁלֹּא לִכְעֹס.
הַצִּפְצוּף הַשֵּׁנִי כְּבָר בִּשֵּׂר עַל כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, הָיִיתִי עָסוּק בַּהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי שַׁבָּת, בְּנִי אַבְרָהָם, מִשּׁוּם מַה הֶחְלִיט שֶׁזֶּה הַזְּמַן הַמַּתְאִים לְשַׂחֵק בְּכַדּוּר. אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁהַפַּעַם הַכַּדּוּר הֶחְלִיט לִפְגֹּעַ הַיְשֵׁר בְּנֵרוֹת הַשַּׁבָּת, פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף הוּטְחוּ עַל הָאָרֶץ, כּוֹסִיּוֹת הַזְּכוּכִית הִתְנַפְּצוּ לִרְסִיסִים וְהַשֶּׁמֶן נִגַּר עַל הָרִצְפָּה הַשְּׁטוּפָה. אֵיךְ שֶׁהוּא עוֹד שָׁלַטְתִּי בְּרוּחִי, מִהַרְתִּי לֶאֱסֹף אֶת שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית, לְנַגֵּב אֶת הַשֶּׁמֶן וּלְהָכִין בִּמְהִירוּת אֶת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת. אַךְ בֵּנְתַּיִם עָלָה בְּאַפִּי רֵיחַ חָרוּךְ, מִכִּוּוּן סִיר הַחַמִּין שֶׁהִתְחַמֵּם עַל הַכִּירַיִם. הַכַּעַס כְּבָר הֵחֵל לְבַעְבֵּעַ בְּתוֹכִי, מַדּוּעַ אַף אֶחָד לֹא מַשְׁגִּיחַ עַל הַחַמִּין, בְּפָנִים סְמוּקוֹת אֲנִי מְמַהֵר אֶל הַמִּטְבָּח, אַךְ בְּזָוִית הָעַיִן אֲנִי קוֹלֵט אֶת יִצְחָק הַקָּטָן שֶׁחָמַד בְּדִיּוּק עַכְשָׁו לִטְעֹם מִמַּעֲדַן הַשּׁוֹקוֹ שֶׁקָּנוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּלְכָבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ אַף כִּבֵּד בְּמָנָה הֲגוּנָה אֶת חֻלְצָתוֹ הַמְגֹהֶצֶת וְהַצְּחוֹרָה, וְגַם קְצָת עַל הָרִצְפָּה...
סָר וְזָעֵף הִגַּעְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַבְלִיג וְלֹא לִכְעֹס, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּדִיּוּק עִם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, הִגַּעְתִּי לְאִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת טוֹטָאלִי. זֶהוּ זֶה, זֶה אֲנִי, בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּהַחְלָטוֹת שֶׁלּוֹ, מָה אֲנִי, מַה חַיַּי. אֵין לִי חֵשֶׁק יוֹתֵר לִכְלוּם, כָּל כֻּלִּי מָרִיר עָצוּב וְעַצְבָּנִי עַל עַצְמִי.
בְּמִקְרֶה כָּזֶה צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי דַּוְקָא עַכְשָׁו מַתְחִיל הַנִּסָּיוֹן. הָרַהַ"ק הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין זִי"עַ אוֹמֵר (מופיע בספה"ק 'אמרי נועם' בפרשת מצורע ד"ה זאת תהיה), שֶׁיּוֹתֵר חָשׁוּב לַיֵּצֶר הָרָע הָעַצְבוּת שֶׁלְּאַחַר הָעֲבֵרָה מֵהָעֲבֵרָה עַצְמָהּ.
וּבְמִקְרֶה כָּזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר בְּיוֹם אֶחָד וּבְהַחְלָטָה אַחַת, לְבַטֵּל לְגַמְרֵי אֶת מִדַּת הַכַּעַס. וְדַוְקָא בַּשָּׁמַיִם נֶהֱנוּ וְאַף הִתְפַּעֲלוּ לִרְאוֹת כַּמָּה שֶׁרָצִיתִי וְנִסִּיתִי וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל יְכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לִכְעֹס. אַדְּרַבָּא, הַכְּאֵב שֶׁל הָאָדָם מֵהַכִּשָּׁלוֹן מֵעִיד כְּאֶלֶף עֵדִים עַל הָרָצוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ לְהִזָּהֵר מִמִּדַּת הַכַּעַס, וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת שֶׁעָלָיו לִשְׂמֹחַ עַל כָּךְ שֶׁהוּא כָּל כָּךְ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל מִדַּת הַכַּעַס. וּבִפְרָט כְּשֶׁהַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ נִכְנֶסֶת, מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹר הֶעָרֵב שֶׁל הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, אֶת הַתְּפִלּוֹת וְאֶת הַסְּעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. וּבְכָזוֹ צוּרָה יָכוֹל הָאָדָם לָצֵאת מֵהָרַע עַיִן אֶל הַטּוֹב עַיִן.
בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר יוֹם מְפָרֵךְ בַּעֲבוֹדָה, בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה כְּבָר רָאִיתִי בְּעֵינֵי רוּחִי אֵיךְ הַבַּיִת מְסֻדָּר וּמְאֻרְגָּן, הַיְלָדִים רְחוּצִים וִישֵׁנִים בְּמִטָּתָם, רַעְיָתִי מַגִּישָׁה לִי מָנָה חַמָּה וּמַשְׂבִּיעָה, עִם כּוֹס שְׁתִיָּה צוֹנֶנֶת...
דִּמְיוֹנִי נִקְטַע בְּאַחַת, בָּעֵת שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת, כָּל הַבַּיִת תֹּהוּ וָבֹהוּ וּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, צְרָחוֹת הַיְלָדִים בּוֹקְעוֹת רְקִיעִים, וּמִי בִּכְלָל מְדַבֵּר עַל אֹכֶל מוּכָן...
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מַתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב, הִרְגַּשְׁתִּי אִכְזְבָה עֲמֻקָּה מֵהַתִּפְקוּד הַכּוֹשֵׁל שֶׁל הַבַּיִת, לֹא שָׁלַטְתִּי עַל עַצְמִי, וְהִתְחַלְתִּי לִירוֹת צְעָקוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁכָּל חַיַּי הֵם כִּשָּׁלוֹן, תָּמִיד מִסְּבִיבִי הַכֹּל לֹא מְסֻדָּר, אַף פַּעַם לֹא עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם כֵּן, אָז זֶה גַּם לֹא מַמָּשׁ מְדֻיָּק אֵיךְ שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה. הַכֹּל נִרְאֶה לִי שָׁחוֹר, בְּמַחְשַׁבְתִּי הִתְחִילוּ לָרוּץ תְּמוּנוֹת רַבּוֹת מִכָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁהָיוּ לִי בַּחַיִּים, וְקִבַּלְתִּי אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁאֲנִי כִּשָּׁלוֹן מְהַלֵּךְ.
הָרַע עַיִן יָכוֹל לְהַפִּיל לְגַמְרֵי אֶת הָאָדָם, וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לְמַצָּבִים שֶׁל מָרָה שְׁחוֹרָה וְדִכְּאוֹנוֹת. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ חָלִילָה לְמַצָּבִים כָּאֵלֶּה, חַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, וּלְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת כָּל אוֹתָם הַצְלָחוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ בַּחַיִּים בְּכָל מִינֵי תְּחוּמִים.
וְגַם בְּנוֹשֵׂא הָאִי סֵדֶר שֶׁבַּבַּיִת, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֲשִׁיבָה. קֹדֶם כֹּל שֶׁיְּבָרֵר אוּלַי הָיְתָה אֵיזֶה סִבָּה לָאַנְדַּרְלָמוּסְיָה הַזֹּאת, אוּלַי אַחַד הַיְלָדִים לֹא הִרְגִּישׁ טוֹב, וְגַם אִם לֹא הָיְתָה סִבָּה הוּא יָכוֹל לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ - בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁהֲרֵי לֹא תָּמִיד זֶה כָּךְ נִרְאֶה! יֵשׁ יָמִים בָּהֶם הַכֹּל מְסֻדָּר וּמְאֻרְגָּן, וְרַעְיָתוֹ מְקַבֶּלֶת אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת עִם אֲרוּחָה טוֹבָה. וַאֲפִלּוּ עַכְשָׁו עִם כָּל הַבַּלַגָּן שֶׁבַּבַּיִת, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ אֶת הַפִּנָּה שֶׁלּוֹ בַּבַּיִת, בָּהּ הוּא יָכוֹל לְהִתְרַוֵּחַ וְלָנוּחַ מִמַּהֲלַךְ הַיּוֹם הֶעָמוּס. וְגַם שֶׁעַל יְדֵי סֵבֶל זֶה, נֶחְסָךְ מִמֶּנּוּ סֵבֶל אַחֵר. וְעִם סוּג מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ אֶפְשָׁר לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְקַבֵּל כֹּחוֹת חֲדָשִׁים לָצֵאת מֵהָרַע עַיִן.
עַיִן טוֹבָה עַל עֲצָמֵינוּ - עָבָר הוֹוֶה וְעָתִיד
כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּטוֹב עַיִן עַל עַצְמֵנוּ, צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַיִן טוֹבָה עַל שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַחַיִּים, עָבָר הוֹוֶה וְעָתִיד.
עָבָר
- הָיוּ לָנוּ בֶּעָבָר תְּקוּפוֹת מְאֹד יָפוֹת בַּחַיִּים, בָּהֶם הֵאִיר לָנוּ ה' פָּנִים, וְזָכִינוּ לְכָל מִינֵי דְּבָרִים טוֹבִים.
הוֹוֶה
- גַּם בַּהוֹוֶה יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה אוֹ קְצָת דְּבָרִים בָּהֶם אָנוּ רוֹאִים הַצְלָחָה.
- לַמְרוֹת שֶׁמַּצָּבֵנוּ לֹא מַשְׂבִּיעַ לְגַמְרֵי רָצוֹן, עֲדַיִן יֵשׁ בָּנוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל מִינֵי מִדּוֹת מְיֻחָדוֹת.
עָתִיד
- אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁעוֹד יָבֹאוּ יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר, בָּהֶם הַמַּצָּב יִשְׁתַּפֵּר, וְגַם נְמַצֶּה אֶת כָּל הַכֹּחוֹת הַמְיֻחָדִים שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ.
עַיִן טוֹבָה עַל ה' - עָבָר הוֹוֶה וְעָתִיד
וְאַחֲרֵי שֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק בְּעַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ, הוּא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְחַזֵּק בְּעַיִן טוֹבָה עַל ה’, בֶּעָבָר הוֹוֶה וְעָתִיד.
עָבָר
- פְּעָמִים רַבּוֹת הֶעֱנִיק לָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ בֶּעָבָר כָּל מִינֵי דְּבָרִים טוֹבִים, הֵן בַּגַּשְׁמִיּוּת וְהֵן בָּרוּחָנִיּוּת.
הוֹוֶה
- גַּם בְּמַצָּבֵנוּ הַנּוֹכְחִי, ה' יִתְבָּרַךְ אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵחַ מֵאִתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אֶת יַד ה' הַמְרַחֶמֶת עָלֵינוּ וּמַעֲנִיקָה לָנוּ כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת שֶׁל דְּבָרִים טוֹבִים.
עָתִיד
- אֲנַחְנוּ אוֹפְּטִימִים לְגַבֵּי הֶעָתִיד, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי ה' יִתְבָּרַךְ לֹא יְוַתֵּר עָלֵינוּ, וְיַחֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת.
לְדֻגְמָא:
אָדָם שֶׁבְּנוֹ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, לֹא עָלֵינוּ, חוֹלֶה, וְהוּא מִסְתּוֹבֵב עִם הַחוֹלֶה בְּבָתֵּי הָרְפוּאָה. כַּמּוּבָן שֶׁבְּמַצָּב כָּזֶה הַהִתְמוֹדְדוּת אֵינֶנָּה קַלָּה, וּדְרוּשִׁים כֹּחוֹת נֶפֶשׁ רַבִּים כְּדֵי לֹא לְהִכָּשֵׁל בְּעַיִן רָעָה.
וְהָעֵצָה כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בְּשָׁעָה זוֹ, הִיא לְהִתְבּוֹנֵן עַל הֶעָבָר בּוֹ הָיָה לוֹ כָּל מִינֵי מַצָּבִים שֶׁבָּהֶם ה' יִתְבָּרַךְ עָזַר לוֹ, וּלְהַאֲמִין שֶׁגַּם כָּעֵת בַּהוֹוֶה ה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עָלָיו וְלֹא נוֹטֵשׁ אוֹתוֹ, וְאִם יִרְצֶה ה' גַּם בֶּעָתִיד נִזְכֶּה לִישׁוּעַת ה'.
הֵן אָמְנָם לֹא נִתָּן לוֹמַר שֶׁהַחַיִּים הִתְנַהֲלוּ אֶצְלֵנוּ רַק עַל זֵרֵי דַפְנָה, אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בֶּעָבָר, נִמְצָא וְנִזָּכֵר כִּי הָיוּ לָנוּ הַרְבֵּה רְגָעִים מֻצְלָחִים שֶׁל יְשׁוּעוֹת יָפוֹת, שֶׁעִם הַזְּמַן נִשְׁכְּחוּ וְנִבְלְעוּ בְּתוֹךְ הַהִיסְטוֹרְיָה הַפְּרָטִית שֶׁלָּנוּ. הַזִּכְרוֹנוֹת הָאֵלּוּ יוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לְהַאֲמִין כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַפַּעַם ה' יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ. וְלַמְרוֹת כִּי אֵין לָנוּ הֲבָנָה אֵיךְ וְכֵיצַד תַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה, אֲבָל נִזְכֹּר כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא כֹּל יָכוֹל, וִישׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן, וּבְוַדַּאי שֶׁהַמַּצָּב עוֹד יִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה.
אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה
בָּעֵת שֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְהַלֵּךְ עִם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְחִיּוּבִיּוֹת, הוּא יַתְחִיל לְהַבְחִין בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם הַמְסוֹבְבִים וּמַקִּיפִים אוֹתוֹ תָּמִיד מִכָּל צַד. וְהוּא גַּם יַתְחִיל לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בַּמַּעֲלוֹת הַחִיּוּבִיּוֹת שֶׁל עַצְמוֹ, שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה פְּנִימִיּוּת טוֹבָה וְיָפָה.
עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב בְּמַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ, זֶה כְּבָר הַצְלָחָה גְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, וְאוֹת וְסִימָן מֻבְהָק, שֶׁהִנֵּה הוּא הִתְחִיל כְּבָר לְהִשְׁתַּחְרֵר מְעַט מְעַט מֵהַמַּצָּב הַקָּשֶׁה בּוֹ הָיָה נָתוּן קֹדֶם לָכֵן.
אָמְנָם עֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לַמַּדְרֵגָה שֶׁשִּׂמְחָה עֲצוּמָה מְצִיפָה אוֹתָנוּ (עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה נָדוּן בְּהַרְחָבָה בַּפְּרָקִים הַבָּאִים), אֲבָל רָאוּי לָדַעַת כִּי הָעֻבְדָּה שֶׁמְּעַט אוֹר חָדַר לְתוֹךְ הַבִּלְבּוּל, זוֹ הִיא תְּחִלַּת הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ, וְזֶה כְּבָר הַצְלָחָה נִפְלָאָה.
פְּגַם הַמְרַגְּלִים - חִסָּרוֹן בְּטוֹב עַיִן
עַל פִּי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, נוּכַל לְהָבִין אֶת פָּרָשַׁת הַמְרַגְּלִים, כִּי כְּשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בְּפָרָשַׁת שְׁלַח בְּעִנְיַן חֵטְא הַמְרַגְּלִים, שֶׁבָּאוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה, עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ הַתְּמִיהָה, אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, שֶׁהַכָּתוּב מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ' (במדבר יג, ג), 'מִן הַמְסֻלָּתִים שֶׁבָּכֶם' (ספרי דברים א, כג), כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר שֶׁלְּבַסּוֹף הִגִּיעוּ לְכָזֹאת נְפִילָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִפִּילוּ אִתָּם אֶת כָּל הָעָם.
אָמְנָם בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְבֹאָר שֶׁמְּדֻבָּר בְּחֵטְא שֶׁל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, שֶׁדִּקְדְּקוּ אִתָּם לְפִי עֹצֶם קְדֻשָּׁתָם וְדַרְגָּתָם הַגְּבוֹהָה, עַל דְּבָרִים דַּקִּים וַעֲדִינִים מְאֹד, וְאָנוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִלְּהָבִין אֶת עֹמֶק הָעִנְיָן. אֲבָל לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אָנוּ צְרִיכִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לְהוֹצִיא מִן הַתּוֹרָה דִּבְרֵי מוּסָר הַנּוֹגְעִים לָנוּ לְפִי מַדְרֵגָתֵנוּ.
אִם נִתְבּוֹנֵן, נִמְצָא שֶׁהַמְרַגְּלִים חָטְאוּ בְּעַיִן רָעָה עַל ה', כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוּרָם, נֶהְפְּכוּ בְּעֵינֵיהֶם לְרָעָה.
כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הָעֲנָקִיִּים, בִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ וּלְהוֹדוֹת עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוֹת כָּל כָּךְ טוֹבִים וּמְשֻׁבָּחִים, וְלָבֹא לְסַפֵּר לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל זֶה, בָּאוּ וְסִפְּרוּ בְּצוּרָה הֲפוּכָה, שֶׁהָאָרֶץ מוּזָרָה וּפֵרוֹתֶיהָ עֲנָקִים וּמַפְחִידִים.
בָּעֵת שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עֲסוּקִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם, וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם אֶל הַמְרַגְּלִים, אַךְ הַמְרַגְּלִים פֵּרְשׁוּ זֹאת לְרָעָה, 'וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ' (במדבר יג, לב).
אוּלָם זֶה לֹא הִתְחִיל בָּזֶה, בַּתְּחִלָּה חָטְאוּ הַמְרַגְּלִים בְּעַיִן רָעָה עַל עַצְמָם, וּמִשָּׁם זֶה הִמְשִׁיךְ לְעַיִן רָעָה עַל ה' יִתְבָּרַךְ. מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים: 'וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם' (שם יג, לג), בַּתְּחִלָּה הִסְתַּכְּלוּ עַל עַצְמָם בְּעַיִן רָעָה, הֵם הִרְגִּישׁוּ אֶת עַצְמָם שֶׁהֵם קְטַנִּים וְזוֹלִים כְּמוֹ חֲגָבִים.
וְלָכֵן הֵם אָמְרוּ: 'וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם', וְכִי מִנַּיִן יָדְעוּ שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הָעֲנָקִים? אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְרַע עַיִן עַל עַצְמוֹ, וְהוּא חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּעָיָתִי וּמִסְכֵּן, אָז אַחַר כָּךְ הוּא כְּבָר מִסְתַּכֵּל עַל כָּל הָעוֹלָם בְּרַע עַיִן, וְהוּא בָּטוּחַ שֶׁכֻּלָּם מְזַלְזְלִים בּוֹ וְחוֹשְׁבִים עָלָיו שֶׁהוּא לֹא מֻצְלָח, שֶׁהוּא קָטָן וְשָׁוֶה רַק 'כְּמוֹ חָגָב'.
וְלָכֵן הֵם כְּבָר רָאוּ כָּל דָּבָר בְּעַיִן רָעָה. בִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת וְלִשְׂמֹחַ עִם הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה ה' לְטוֹבָתָם וּלְעֶזְרָתָם, הֵם פֵּרְשׁוּ אוֹתָם בְּצוּרָה שְׁלִילִית, וְרַק הִתְלוֹנְנוּ עַל זֶה, וְלֹא עָלֵינוּ, הִתְדַּרְדְּרוּ לְעַיִן רָעָה עַל ה' יִתְבָּרַךְ.
אֲבָל אִם הָאָדָם זוֹכֶה וְהוּא מִתְהַלֵּךְ עִם עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא שָׁוֶה, אֲנִי לֹא חָגָב, יֵשׁ בִּי דְּבָרִים טוֹבִים, אֲנִי זוֹכֶה וְעוֹד אֶזְכֶּה לְיָמִים יוֹתֵר יָפִים. אָז הוּא מְקַבֵּל חֵשֶׁק וְכֹחוֹת וְאֶנֶרְגִיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת וּמַצַּב רוּחַ טוֹב, וְאָז כָּל הַסְּבִיבָה נִרְאֵית בְּעֵינָיו בְּצוּרָה חִיּוּבִית, וְהוּא יָכוֹל גַּם לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁה' עוֹשֶׂה אִתּוֹ – כְּלוֹמַר יֵשׁ לוֹ עַיִן טוֹבָה עַל עַצְמוֹ וְעַל ה' יִתְבָּרַךְ.
אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעֶפְרוֹן – טוֹב עַיִן מוּל רַע עַיִן
דְּבָרֵינוּ אֵלּוּ נִרְמָזִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה, מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ עַל הַפָּסוּק (משלי כח, כב): 'נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן' – 'זֶה עֶפְרוֹן שֶׁהִכְנִיס עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל צַדִּיק' (בראשית רבה נח, ז). עֶפְרוֹן לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ כֵּיצַד לְהַרְוִיחַ אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר עֲבוּר מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.
וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א קכ"ח) שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ רָאָה שֶׁיּוֹצְאִים מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אוֹרוֹת גְּדוֹלִים וּמְיֻחָדִים וְיוֹצְאִים מִשָּׁם רֵיחוֹת עֶלְיוֹנִים מֵהַגַּן עֵדֶן, וְאִלּוּ עֶפְרוֹן מִיָּמָיו לֹא רָאָה בַּמְּעָרָה כִּי אִם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה. וְלָכֵן הַמְּעָרָה הָיְתָה מְאוּסָה בְּעֵינָיו, כִּי אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּמְּעָרָה, לֹא הָיָה מוֹכֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים.
כִּי כֵּן הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַע עַיִן, כִּי גַּם אִם יְזַכֶּה אוֹתוֹ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּחֶלְקוֹ דְּבָרִים מְיֻחָדִים, שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וְכָל הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה מְלֵאָה בְּאוֹרוֹת וְרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בִּגְלַל שֶׁהוּא רַע עַיִן וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הוּא לֹא יָשִׂים לִבּוֹ לְכָךְ, וּבְעֵינָיו הוּא יִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה בְּחֶלְקוֹ רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
וְזֶה לְשׁוֹן הָרַהַ"ק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ:
'עֶפְרוֹן הוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת הָרַע הַנֶּאֱחָז בִּיסוֹד הֶעָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ' (ישעיה סה, כה), בְּחִינַת 'וְעָפָר תֹּאכַל' וְכוּ' (בראשית ג, יד), שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַע שֶׁבִּיסוֹד הֶעָפָר שֶׁהוּא עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ וְכוּ'. וְהַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה' (תהלים לז, ג), וְעַל כֵּן קָנָה אַבְרָהָם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה'.
(לקוטי הלכות - אורח חיים הלכות תפילין ה, מ)
כְּלוֹמַר, עֶפְרוֹן עַל יְדֵי הָרַע עַיִן, בָּא לִידֵי עַצְבוּת וְעַצְלוּת, וְאַף עוֹבֵר חָלִילָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
לְעֻמָּתוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים, עַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּה' יִתְבָּרַךְ, הוּא מָלֵא בְּטוֹב עַיִן עַל ה' יִתְבָּרַךְ וְטוֹב עַיִן עַל עַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִנְּשִׁיכַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִיא עַצְבוּת וְעַצְלוּת.
וְעַל יְדֵי הַטּוֹב עַיִן שֶׁבּוֹ, זוֹכֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּמְּעָרָה שֶׁל עֶפְרוֹן, מַה שֶּׁעֶפְרוֹן עַצְמוֹ לֹא זָכָה לִרְאוֹת.
שִׂמְחָה בְּהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי
אַחֲרֵי שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְמִדַּת טוֹב עַיִן עַל חֲבֵרוֹ, הוּא יוּכַל לַעֲלוֹת מַדְרֵגָה נוֹסֶפֶת שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה בְּהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי.
מִדָּה מְיֻחֶדֶת זוֹ אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, בָּעֵת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: 'הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ וְגוֹ', וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ' (שמות ד, יד), וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י – 'לֹא כְּשֶׁאַתָּה סָבוּר שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה'. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה עַל אָחִיו הַצָּעִיר מֹשֶׁה שֶׁעוֹלֶה לִגְדֻלָּה.
וְכָתוּב בַּמִּדְרָשׁ: 'אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ אַהֲרֹן שֶׁהַכָּתוּב מַכְתִּיבוֹ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת הָיָה יוֹצֵא' (ילקוט שמעוני רות תר"ד), וּמְקֻבָּל לְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן חוֹשֵׁב לְרֶגַע שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֵיזֶה מַעֲשֶׂה חָשׁוּב אוֹ דַּרְגָּא מְיֻחֶדֶת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַתּוֹרָה תְּצַיֵּן אֶת זֶה, בְּוַדַּאי שֶׁהוּא הָיָה מוֹסִיף וּמְהַדֵּר בָּעִנְיָן הַזֶּה וּמַרְבֶּה שִׂמְחָה עַל שִׂמְחָה וְיוֹצֵא לִקְרַאת מֹשֶׁה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, אֲבָל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא רָאָה בָּזֶה שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד, כִּי בְּלִבּוֹ הַזַּךְ הָיָה בָּרוּר, שֶׁאִם אָחִיו זוֹכֶה לִגְדֻלָּה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אָז שְׂמֵחִים אִתּוֹ עִם כָּל הַלֵּב.
לְצַעֲרִי הָרַב, אֵינֶנִּי זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, בְּקֹשִׁי אֲנִי מַסְפִּיק לִלְמֹד אֶת הַדַּף הַיּוֹמִי. לְעֻמַּת זֹאת חֲבֵרִי שֶׁיִּחְי', יֵשׁ לוֹ אֶת הַזְּכִיָּה לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד כָּל יוֹם בַּכּוֹלֵל, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת, וְכָעֵת הוּא זוֹכֶה לַעֲרֹךְ סִיּוּם 'מַסֶּכֶת סֻכָּה'. כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת נִגְרַם לִי מֵהַסִּיּוּם 'מַסֶּכֶת סֻכָּה' שֶׁל חֲבֵרִי. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ, כַּמָּה רָצוֹן וּתְשׁוּקָה הָיָה גַּם לִי לְסַיֵּם אֶת מַסֶּכֶת סֻכָּה.
מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ נוֹבְעוֹת מִקִּנְאָה וּמֵרַע עַיִן בְּהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי. אַדְּרַבָּה, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בְּסִיּוּם מַסֶּכְתָּא שֶׁל חָבֵר. עַל הָאָדָם לוֹמַר לְעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהָבִיא לוֹ מַתָּנָה אֶת סִיּוּם מַסֶּכֶת סֻכָּה, אַךְ לְעֵת עַתָּה לֹא זָכִיתִי לְכָךְ, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, ה' יִתְבָּרַךְ קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת מִיְּהוּדִי אַחֵר, וְהִנְנִי שָׂמֵחַ מְאֹד בְּכָךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה הַזּוֹ, וְנַעֲשָׂה לְפָנָיו הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל סִיּוּם מַסֶּכֶת סֻכָּה. וּמַה זֶּה מְשַׁנֶּה מִי זָכָה לְהָבִיא אֶת הַמַּתָּנָה הַזּוֹ, אֲנִי אוֹ מִישֶׁהוּ אַחֵר, הָעִקָּר שֶׁיֵּשׁ כָּאן נַחַת רוּחַ לַה' יִתְבָּרַךְ.
אָמְנָם אֵין זוֹ עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בִּכְלָל לִשְׂמֹחַ בְּהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי, וּבִפְרָט בַּדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם כָּל כָּךְ חָפֵץ בָּהֶם, וְהוּא עָמֵל לְהַשִּׂיגָם בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת, וְהוּא שׁוּב וָשׁוּב נִכְשָׁל בָּזֶה, וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה חַיִל וּמַצְלִיחַ בָּזֶה, בְּוַדַּאי שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִשְׂמֹחַ בָּזֶה.
הָרַהַ"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זִי"עַ אָמַר, עַל מַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל לִשְׂמֹחַ בְּמַה שֶּׁחֲבֵרוֹ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק לַמְרוֹת שֶׁהוּא לֹא זָכָה לְכָךְ, 'זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה' (שיחות הר"ן קי"ט, עיי"ש). וְאִלּוּ הָרַהַ"ק בַּעַל הַ"חִדּוּשֵׁי הָרִי"ם" מִגּוּר זִי"עַ אָמַר, שֶׁהוּא עָבַד בְּמֶשֶׁךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (כְּמִנְיַן 'טוֹב') לְהַשִּׂיג אֶת מִדַּת 'טוֹב עַיִן'.
'טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ'
לְעֻמַּת זֹאת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְמִדַּת הַטּוֹב עַיִן, שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדּוֹבֵירוֹ זי"ע כִּי יְהוּדִי הַשָּׂמֵחַ בְּקִיּוּם מִצְוָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, גַּם הוּא מְקַבֵּל חֵלֶק בַּמִּצְוָה.
וְאִם כֵּן הַמִּשְׁתַּתֵּף וְשָׂמֵחַ בְּסִיּוּם מַסֶּכְתָּא שֶׁל חֲבֵרוֹ, בַּשָּׁמַיִם זֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ גַּם הוּא סִיֵּם אֶת הַמַּסֶּכֶת.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, וְהַיְדִיעָה עַל הַצְלָחַת חֲבֵרוֹ מְבִיאָה לוֹ שִׂמְחָה לֹא פָּחוֹת מֵהַשִּׂמְחָה מֵהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ' (משלי כב, ט), הוּא זוֹכֶה לִבְרָכָה מְיֻחֶדֶת, וּלְשֶׁפַע גָּדוֹל וַאֲמִתִּי, וְהַצְלָחָה רַבָּה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו.
וּמְסֻפָּר עַל רֹאשׁ יְשִׁיבָה אֶחָד, שֶׁטֶּרֶם נְסִיעָתוֹ לְחוּ"ל כְּדֵי לְגַיֵּס כֶּסֶף לְהַחְזָקַת יְשִׁיבָתוֹ, עָלָה אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֶיְינְמָן שְׁלִיטָ"א, וְשָׁאַל מַה הִיא הַדֶּרֶךְ לַהַצְלָחָה? הֵיאַךְ יִפְתַּח אֶת לֵב הַנְּגִידִים שֶׁיְּנַדְּבוּ סְכוּמִים נִכְבָּדִים לְטוֹבַת הַיְשִׁיבָה? עָנָהוּ הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֶיְינְמָן שְׁלִיטָ"א: כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְחוּ"ל, וְתִרְאֶה עוֹד רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וּמְנַהֲלֵי מוֹסָדוֹת, שֶׁגַּם הֵם אוֹסְפִים כֶּסֶף לְמוֹסְדוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה תִּרְאֶה וְתִשְׂמַח בְּלִבְּךָ בְּהַצְלָחָתָם, זֶה יָבִיא לְכָךְ שֶׁגַּם אַתָּה תַּצְלִיחַ לֶאֱסֹף סְכוּמִים גְּדוֹלִים לְמוֹסְדוֹתֶיךָ, כִּי כָּל הַשָּׂמֵחַ בְּהַצְלָחַת חֲבֵרוֹ זוֹכֶה לְהַצְלָחָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו.
כֹּחָהּ שֶׁל עַיִן הָרָע
וּמִנֶּגֶד אָנוּ מוֹצְאִים אֶת כֹּחָהּ הַהַרְסָנִי שֶׁל עַיִן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁחֲכָמֵינוּ זַ"ל (בבא מציעא קז:), מְסַפְּרִים עַל הָאֲמוֹרָא רַב, שֶׁהָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלָחַשׁ עַל כָּל הַקְּבָרִים כְּדֵי לְהָבִין מֵאֵיזֶה מִיתָה נִפְטְרוּ, וְאָמַר שֶׁתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲחוּזִים מֵהַבֵּית קְבָרוֹת, הֵם אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ מֵעַיִן רָעָה, וְרַק אָחוּז אֶחָד הֵם אֲנָשִׁים שֶׁנִּפְטְרוּ כִּי הִגִּיעַ זְמַנָּם. וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַפְלִיג הַרְבֵּה מִכֹּחוֹ הַנּוֹרָא וְהַהַרְסָנִי שֶׁל עַיִן הָרָע לְהַזִּיק רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
כֵּיצַד פּוֹעֶלֶת עַיִן רָעָה
כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּמֻּשָּׂג 'עַיִן הָרָע', דָּבָר זֶה הוּא קָשֶׁה מְאֹד וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁעֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, תִּגְרֹם לְכָךְ שֶׁהָאָדָם לֹא יַצְלִיחַ, הֲרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים שֶׁ'אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה' (יומא לח:), וְאִם כֵּן כֵּיצַד אַךְ וְרַק בִּגְלַל שֶׁחֲבֵרוֹ מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן רָעָה עַל הַצְלָחָתוֹ וְלֹא מְפַרְגֵּן לוֹ, יִטְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַצְלָחָתוֹ?
וְהַהֶסְבֵּר לְכָךְ הוּא כִּי כַּאֲשֶׁר חֲבֵרוֹ הִסְתַּכֵּל עָלָיו וְהִתְפַּעֵל מֵהַצְלָחָתוֹ, וְנִגְרַם לוֹ צַעַר בַּלֵּב כְּתוֹצָאָה מֵהַצְלָחָתוֹ, זֶה גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִפְתְּחוּ שׁוּב אֶת הַתִּיק שֶׁלּוֹ, וִידַקְדְּקוּ לִרְאוֹת הַאִם הוּא רָאוּי בֶּאֱמֶת לְמַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אוֹ לֹא, וְלִפְעָמִים יִמְצְאוּ שֶׁהָאָדָם בֶּאֱמֶת אֵינוֹ רָאוּי לְהַצְלִיחַ כָּל כָּךְ, וְיִקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַהַצְלָחָה הַזּוֹ.
לְהִזָּהֵר מִלְּהַזִּיק עַל יְדֵי עַיִן רָעָה
צָרִיךְ מְאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַזִּיק לַשֵּׁנִי עַל יְדֵי עַיִן רָעָה.
בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (נ:) מְבֹאָר כִּי כָּל הִתְפַּעֲלוּת מֵהַהַצְלָחָה שֶׁל הַשֵּׁנִי מְבִיאָה עַיִן הָרָעָה. וּמָרָן הַ'חֲזוֹן אִישׁ' כּוֹתֵב בְּבֵאוּר הַגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
'מִסּוֹדוֹת הַבְּרִיאָה, כִּי הָאָדָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא מֵנִיעַ גּוֹרְמִים נִסְתָּרִים בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, וּמַחְשַׁבְתּוֹ הַקַּלָּה תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ גּוֹרֵם לְהֶרֶס וּלְחֻרְבָּן שֶׁל גְּשָׁמִים מֻצָּקִים...'
'וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְפַּעֲלִים עַל מְצִיאוּת מֻצְלָחָה, מַעֲמִידִים אֶת מְצִיאוּת זוֹ בְּסַכָּנָה'
(חזון איש - חושן משפט, סימן כ"א),
הֲרֵי לָנוּ כִּי אֲפִלּוּ רַק הִתְפַּעֲלוּת מֵהַהַצְלָחָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, יְכוֹלָה לְעַרְעֵר אֶת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, וּלְהָבִיאוֹ חָלִילָה לְמַפֹּלֶת.
בֹּא וּרְאֵה אֶת גֹּדֶל זְהִירוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּלְהַזִּיק בְּעַיִן רָעָה, מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם זְצוּקַ"ל, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים בֵּין אֲבָנִים וּסְלָעִים. וּשְׁאָלָהוּ תַּלְמִידָיו, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ מַדּוּעַ אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה וּסְלוּלָה? עָנָה לָהֶם הָרַב: מַעֲדִיף הִנְנִי לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה, מֵאֲשֶׁר הַהֲלִיכָה בְּדֶרֶךְ נוֹחָה, אַךְ נִכְשָׁלִים בָּהּ בִּרְאִיָּה לְתוֹךְ הַנַּעֲשֶׂה בְּבָתֵּי אֲחֵרִים!
עַיִן הָרָעָה עַל עַצְמוֹ
גַּם הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, בְּעֵת שֶׁהוּא שָׂם לֵב שֶׁהוּא מַצְלִיחַ בַּעֲסָקִים אוֹ שֶׁהוּא מִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בְּרוּחָנִיּוּת אוֹ כָּל הַצְלָחָה בְּכָל הָעִנְיָנִים, וְהוּא מִתְפַּעֵל מֵהַצְלָחָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְהוּא קוֹשֵׁר אֶת נֵזֶר הַהַצְלָחָה לְכֹחוֹ וּלְעַצְמוֹ, וְהוּא שׁוֹכֵחַ שֶׁכָּל הַהַצְלָחוֹת אֵינָן מַגִּיעוֹת כִּי אִם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְלִבּוֹ הוּא חוֹשֵׁב עַד כַּמָּה הוּא מֻכְשָׁר וּמֻצְלָח, מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ יְכוֹלוֹת לִגְרֹם לְעַצְמוֹ הֶזֵּק רְאִיָּה, וְחָלִילָה יְכוֹלִים מִשָּׁמַיִם לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם מִכָּל הַהַצְלָחוֹת שֶׁלּוֹ, רַק בִּגְלַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלּוּ.
הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מֵעַיִן רָעָה - עַל יְדֵי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה
הֱיוֹת וְנוֹכַחְנוּ לָדַעַת עַד כַּמָּה מְסֻכֶּנֶת הִיא עַיִן הָרָע, אִם כֵּן יִלָּפֵת הָאָדָם וְתֹאחֲזֵמוֹ רַעַד, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי עֵינֵיהֶם הָרָעוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים?
וּמָצִינוּ עֵצָה נִפְלָאָה לְהִנָּצֵל מֵעַיִן רָעָה, בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מָאוֹר וָשֶׁמֶש' בְּפָרָשַׁת בָּלָק, עַל הַנֶּאֱמַר שָׁם בַּפָּסוּק: 'וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים' (במדבר כד, ב).
וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו' - בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן רָעָה, 'שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו' - רָאָה כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִין, רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה שֶׁלֹּא יָצִיץ לְתוֹךְ אֹהֶל חֲבֵרוֹ.
וְעַל סִיּוּם הַפָּסוּק 'וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים' - מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג רי"א:), שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁרְתָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּים אֶת הַיֶּלֶד עִם בֶּגֶד שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה עָלָיו עַיִן רָעָה, וְאָז פָּתַח בִּלְעָם וְאָמַר: 'מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב'.
וּמְבָאֵר הַ'מָּאוֹר וָשֶׁמֶש', כִּי הֱיוֹת וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמְרוּ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּפִתְחֵי חַבְרֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן הָרָעָה, לְכָךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הֵגֵן עֲלֵיהֶם ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו, לְבַל תִּשְׁלֹט בָּהֶם עֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ.
וְהַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה סוֹלוֹבֵיְצִ"יק זַצַ"ל מַרְחִיב בְּעִנְיָן זֶה, וּמַסְבִּיר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע בַּבְּרִיאָה חֹק רוּחָנִי שֶׁנִּקְרָא 'מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה'. חֹק זֶה מוֹעִיל בְּכָל מַצָּב, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל: 'כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם' (שבת קנא:), 'כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו' (ראש השנה יז.).
וְלָכֵן גַּם כַּאֲשֶׁר בִּלְעָם וּבָלָק שֶׁהָיוּ מְכַשְּׁפִים גְּדוֹלִים וּמֻכְשָׁרִים מֵאֵין כְּמוֹתָם, עִם כָּל נִסְיוֹנוֹתֵיהֶם בְּכָל מִינֵי דְרָכִים, לֹא הִצְלִיחוּ לִפְגֹּעַ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי הָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹמַת שִׁרְיוֹן שֶׁהֵגֵנָה וְשָׁמְרָה עֲלֵיהֶם מִכָּל רַע וּמִכָּל קְלָלָה. וּמֶה הָיָה סוֹד שְׁמִירָתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – 'מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב' - עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַשֵּׁנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַזִּיק חָלִילָה בְּעַיִן הָרָע, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִיָּדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לָהֶם כָּל אָוֶן, וְאַף עַיִן רָעָה לֹא תּוּכַל חָלִילָה לִפְגֹּעַ בָּהֶם.
וְלָכֵן אָדָם שֶׁעוֹבֵד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בַּשֵּׁנִי וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן רָעָה עַל הַצְלָחַת הַשֵּׁנִי, אֶלָּא לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מֵהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי הוּא שָׂמֵחַ בְּהַצְלָחָתוֹ וּמִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל כֻּלָּם, אֲזַי בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה אֵין אֶפְשָׁרוּת לָרַע עַיִן לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְגַם אִם מִישֶׁהוּ יִתְפַּעֵל מֵהַצְלָחָתוֹ, בַּשָּׁמַיִם יִתְעַלְּמוּ מִזֶּה וְיָגֵנוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלָיו שׁוּם הֶזֵּק.
הַזָּקוּק לִישׁוּעָה יִפְעַל בַּדֶּרֶךְ שֶׁל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה
בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, בָּעֵת שֶׁרָחֵל אִמֵּנוּ הִתְלוֹנְנָה לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל כִּי אֵין לָהּ בָּנִים, מֵבִיא רַשִׁ"י (בראשית ל, ג) בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה עא, ז), כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ הִצִּיעַ לְרָחֵל לְהַכְנִיס צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה שָׂרָה אִמֵּנוּ.
וְלִכְאוֹרָה דָּבָר זֶה תָּמוּהַּ, וְכִי רָחֵל לֹא עָשְׂתָה מַסְפִּיק, וְכִי לֹא דַּי בְּכָךְ בְּמַה שֶּׁבְּלֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ, לְאַחַר הַמְתָּנָה שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים לְנִשּׂוּאֶיהָ עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ, בָּאָה וּמָסְרָה אֶת הַסִּימָנִים לַאֲחוֹתָהּ לֵאָה ?
וּמְבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶהן זַצַ"ל כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁתְּפִלָּה לֹא הוֹעִילָה, וַאֲפִלּוּ שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת נִנְעֲלוּ, רָחֵל עֲקָרָה וְאֵין כָּל עֵצָה. יָדַע כִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת, לְהַפְעִיל אֶת הַכְּלָל שֶׁבּוֹ מַנְהִיג הַבּוֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ, 'מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה', כִּי כֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל: 'כָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה' (סנהדרין צ.), וְאִם כֵּן זֶהוּ הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר לְהַשִּׂיג כָּל דָּבָר.
אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְרָחֵל, אָמְנָם עָשִׂית מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַקְרָבָה עֲצוּמָה שֶׁל מְסִירַת הַסִּימָנִים לַאֲחוֹתֵךְ, אֲבָל אֵין זֶה מַסְפִּיק, כִּי אַתְּ זְקוּקָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁיְּהֵא בּוֹ 'מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה', וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁתִּמְסְרִי אֶת שִׁפְחָתֵךְ שֶׁתֵּלֵד, זֶה יִפְעַל שֶׁגַּם אַתְּ תֵּלְדִי.
וּלְמֵדִים אָנוּ מִכָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם הוֹלֵךְ לְהֵיטִיב עִם הַזּוּלַת בַּנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הוּא גַּם צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ, אֲזַי הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה וּמְקַבֵּל אֶת יְשׁוּעָתוֹ. וְעַל כָּךְ אוֹמְרִים חֲזַ"ל: 'כָּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה' (בבא קמא צב.), כִּי כָּל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הַזָּקוּק לִישׁוּעָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁאַף הוּא נִזְקָק לָהּ, בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הוּא יֵעָנֶה תְּחִלָּה.
שִׁדּוּךְ כְּנֶגֶד שִׁדּוּךְ
וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן, מַעֲשֶׂה אֲמִתִּי שֶׁאֵרַע לִי:
בְּאַחַד הַיָּמִים בִּצְעִירוּתִי נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּתִימְהוֹנִי, וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּאִם אֲנִי מַכִּיר שַׁדְכָן פְּלוֹנִי, עָנִיתִי לוֹ בִּשְׁלִילָה. חָזַר אוֹתוֹ יְהוּדִי וְשָׁאַל אִם הִנְנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן נִמְצֵאת כְּתֹבֶת פְּלוֹנִית שֶׁשָּׁם גָּר אוֹתוֹ שַׁדְכָן, לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַשַּׁדְכָן הַזֶּה וּמְאֹד מִהַרְתִּי לְדַרְכִּי, וּבְמַחֲשָׁבָה רִאשׁוֹנָה רָצִיתִי לְפָטְרוֹ לְשָׁלוֹם, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִמְלַכְתִּי בְּדַעְתִּי כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם מִישֶׁהוּ יִרְצֶה לַעֲזֹר לְאוֹתוֹ יְהוּדִי, וְהִצְטָרַפְתִּי אֵלָיו לָלֶכֶת יַחַד כְּדֵי לְאַתֵּר אֶת אוֹתָהּ כְּתֹבֶת. הִגַּעְנוּ לַשַּׁדְכָן וְנִכְנַסְתִּי גַּם אֲנִי אִתּוֹ, וְגַם לִי הִצִּיעַ הַשַּׁדְכָן מִסְפַּר הַצָּעוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶם הָיְתָה הַהַצָּעָה שֶׁאִתָּהּ זָכִיתִי לְהָקִים אֶת בֵּיתִי עִם נְוַת בֵּיתִי לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים.
מִמַּעֲשֶׂה זֶה לָמַדְתִּי שִׁעוּר מְאַלֵּף מַהוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְכֵיצַד רַק מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אִכְפַּת לִי לַעֲזֹר לַשֵּׁנִי, מֵהַשָּׁמַיִם רִחֲמוּ גַּם עָלַי, וְעָזְרוּ לִי לִמְצֹא אֶת זִוּוּגִי.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות