היכל הזכות - חלק יח | הרב אמנון יצחק

נציב יום: ינון בן שמחה - יזכה לזווג הגון מקפ"ז (מקהילות פז) משורש נשמתו מהרה-מהרה - אמן ואמן.

'היכל הזכות' חלק יח'.

אנחנו נדבר מה הזכות למי שדן לכף זכות את מי שחטא לו ומעביר על מידותיו. 

כיון שהאופן הזה הוא קשה ביותר! לדון לכף זכות את מי שחטא נגדו, וידוע מאבות דרבי נתן: 'שפעם אחת (1) בצער ממאה (100) פעמים שלא בצער!'. חשיבות המלחמה שהיא בקושי - זה העיקר, כידוע מצדיקים וזה אמור לגבי כל הניסיונות והקשיים בעבודת ה', וכל שכן בעניינים האלו ללמד זכות על מי שחטא כנגדך - זה ממש קשה ביותר! 

ולכן נדבר במעלת המתגבר על היצר כנגד זה, ומה האופנים והדרכים והעצות להתגבר על כך. 

קודם כל צריך לדעת: שאין דבר שהתורה מצווה - ויהודי לא יכול לקיים! כי: 'אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו'. ואם כתוב בתורה: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יט, יח) ו: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז), אין שום ספק! שבוודאי יש ביד כל יהודי, מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה - לקיים את המצוות האלה. 

גם מי שלא בכותלי בית המדרש ועובד לפרנסתו כל יום, יש בידו לקיים מצוות אלו בשלמות! וכל שכן מי שהוא 'בן תורה'. 

זה ניסיונות גדולים! אבל אדם צריך לעשות כל שביכולתו ואין תובעים ממנו יותר ממה שיכול, אבל מה שיכול - צריך ללכת עד הסוף 

ולא להגיד: 'זה רק צדיקים גדולים יכולים לעשות!'. 

בוודאי שזה קשה, אבל אין 'תירוצים'. 

ונגיד את גודל הזכות ומעלת האדם המשבר ולוחם נגד יצרו בענין זה, 

וצריך לדעת: שכל 'מה שהוא' - ממש חשוב ביותר! ובפרט בדור שפל כזה שכל דבר שמועט שעושים אין לשער ולתאר החשיבות כמו שדיברו בזה הצדיקים הגדולים ובפרט האר"י הקדוש למהרח"ו (ר' חיים ויטאל) שאמר לו: 'שאם היה בדורות קודמים - היה תנא!' ומה שעושים פה בדור האחרון - זה נחשב גדול מאד!

שתי (2) עצות נשמע עכשיו, איך מתעלים בעבודה של 'מעביר על מידותיו'; 

דבר ראשון (1), יחשוב אדם: 'כמה עוונות יש לו! וממילא השי"ת ברוב חסדו וטובו שולח לו איזה צער, או עוגמת נפש כדי לכפר על עוונותיו'. 

יש כאלה שחושבים: 'שאין להם בכלל עוונות!...' 

מה עם 'ביטול תורה'? - שזה כל הזמן! "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח). מה עם 'דברים בטלים'? "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז) – 'ולא בדברים בטלים'. רק זה! אני לא אומר עוד... אז מי שחושב: 'שאין לו עוונות', הוא כנראה לא מעלמא הדין (מהעוה"ז)...

ועוד עצה, שאמר הרב אביגדור מילר זכרונו לחיי העוה"ב: 'כל פעם שמגיע לאדם איזה צער...' 

נגיד יש לך פתאום כאב שינים – וואו! וואו וואו זה קשה-קשה קשה! ונגיד אין תור גם לרופא וגם הצרי והציפורן - לא עוזרים, מה לעשות עכשיו. 

אומר: 'תחשוב ותתבונן: כמה פעמים עד היום לא היה לך צער!' הצער הזה, שנה (1) שנתים (2) שלוש (3) חמש (5) עשרים (20) שלושים (30) ארבעים (40) - לא היה לך כאב שינים! עכשיו בא לך בסדר, פעם אחת בא לך כאב שינים. 

או פעם הגיע לכולל והחברותא היה עם פרצוף חמוץ! נו, וכמה פעמים באת לכולל והחברותא לא עשה פרצוף חמוץ!! 

ופעם הוא הלך לעבודה ושמה זעם עליו נגיד בעל הבית, אבל כמה שנים הוא לא זעם עליך! 

או נכנס לבית ואשתו היתה עם טרוניה, נו, וכמה פעמים היא לא היתה עם טרוניה! 

אֶה, זה לא כל כך מצוי אבל אֶה.. בכל אופן... 

אז יודה להשי"ת על כל יום ויום עד היום: שברוך ה' לא היה לו עוגמת נפש! וכל יום קיבלו אותו 'בסבר פנים יפות' ואם יעשה כן בשעת הכאב או הצער או הבושה והוא יעשה את החשבון הזה - יומתקו הדינים מעליו! למה? כי הוא יודע להעריך מהכאב: כמה פעמים ה' חמל עליו ולא היה לו שום כאב ושום צער ושום בושה!

כי אחת (1) מעיקרי הסיבות שה' שולח לאדם יסורים - כדי לקרב אותו אצלו! ולא להרחיק, כמו שמסביר לנו רבנו בחיי בחובות הלבבות (שער הבחינה), וממילא אם בא לאדם איזה עוגמת נפש, זה ראיה: שהוא לא הכיר טובה להשי"ת על כל הטוב שיש לו בכל יום! 

אדם הולך בדרך, שיבחת את הקב"ה על ההליכה?! אתה מודה לו: 'ישתבח שמך מלכנו! 'אבינו אב הרחמן' שאתה נותן לי להלך ברגלי ואני לא מרותק על כסא ואני יכול לזוע ולנוע', 

אתה מזיז את הידיים! - אתה אומר לו: 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים! שאתה נותן לי להזיז את ידי, ולהרים בלטות ולרצף טק-טק טיק-טיק טק...!' 

וכן הלאה והלאה על כל אבר ואבר שאתה משתמש אתה מודה לה'?! - לא, אז מידי פעם הוא מזכיר לך פה ושם איי! איי שתזכר, תודֶה על מה שעבד עד עכשיו בשביל שימשיך לעבוד עוד פעם, תודֶה. 

וממילא אם לא הכיר טובה על כל הימים והשנים שהיה לו טוב, מגיע לו עוגמת נפש, כדי שיכיר למפרע את הטוב שה' הנחיל לו, וע"י זה כשמגיע לו עוגמת נפש, מכיר את הטובות שבעבר - ממילא יתוקן הכפיַת טובה שלו! כי הוא 'כפוי טובה!' לא אמר: 'תודה!' עד עכשיו, וממילא בזכות זה יסולקו ממנו היסורים.

עכשיו, אחרי הפתיחה הזאת, אז נגיד מה גודל מעלת 'המעביר על מידותיו'; 

הגמרא (יומא כג', שבת פח', גיטין לח'): 'המעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו!' 

מה אתה רוצה יותר מזה?! אדם מלא פשעים ועוונות, אם הוא יעביר על מידותיו - מעבירים לו על כל פשעיו, לא טוב? נוסחת הפלא!

אדם יכול לחיות שבעים (70) שנה, מלא פשיעות ועבירות ובא מישהו עשה לו איזה רעה והוא לא החזיר לו, אלא העביר על מידותיו ושותק למחרף אותו, או למי שעשה לו רעה. ולא עוד, אלא מתפלל עליו מעומק הלב: 'שיהיה לו כל טוב!' ומשתדל גם להיטיב לו – 'מעבירין לו את כל פשעיו!' זה דבר מדהים!! זה בחיני חינם!! אם היה אפשר ליזום את זה - זה היה משתלם.

בזוהר הקדוש (פרשת מקץ דף ר', אני אומר את התרגום): 'בוא וראה: יוסף, לא די שלא שילם רעה לאחיו!...' 

ביזו אותו, מכרו אותו לעבד, כמעט הרגו אותו! לא צריך לשמור להם טינה?! הם, רק על החלומות שהוא חלם: "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ" (בראשית לז, ד) והוא - פעלו בו בפועל! 

'לא רק שלא שילם להם רעה, אלא עשה עמהם טוב ואמת! פרנס אותם, הרגיע אותם! וכן הלאה. וכך דרכיהם של הצדיקים תמיד, ומפני כך הקב"ה חס עליהם תמיד בעוה"ז ובעוה"ב!'.

הרמב"ם (הלכות דעות פרק ה' הלכה יג'): 'משאן ומתנן של תלמידי חכמים באמת ובאמונה, אומר על לאו – 'לאו', ועל הן – 'הן', מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים שיקח מהם, ולא ידקדק עליהם, ונותן דמי המקח לאלתר (מיד!). מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה, כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו, ואם נתחייבו לו אחרים בדין - מאריך להם, ומוחל להם, ומלווה וחונן, ולא יֵרד לתוך אומנות חברו, ולא יֵצר לאדם בעולם בחייו!' 

כל זה מדובר על משא ומתן של תלמידי חכמים, ככה הם צריכים להתנהג. 

'כללו של דבר: יהיה מן הנרדפין ולא מן הרודפים! מן הנעלבין ולא מן העולבין, ואדם שהוא עושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן, עליו הכתוב אומר: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג). 

הקב"ה מתפאר באדם כזה! ואומר: 'זה עבד שלי! מילה שלו - זה מילה, כשהוא אומר 'לאו' זה לאו, 'הן' זה הן, אין חירטוטים... אמת, מדקדק על עצמו בחשבון, ומוותר ונותן לאחרים שיקח מהם ולא ידקדק עליהם! אבל עצמו - הוא מדקדק ומשלם כל מה שהוא קונה על המקום, ומחייב את עצמו במקום שלא חייבה אותו תורה בדברי מקח וממכר - כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו, "נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר" (תהלים טו, ד) ואם אחרים התחייבו לו בדין, צריכים על פי דין לשלם, לפרוע, לתת - מאריך להם, מוחל להם, מלווה וחונן, ולא יורד לאומנות חברו, ולא מצר לשום אדם בחייו, מן הנרדפים ולא רודפים, נעלבים ולא עולבים - וזה מתפאר בו הקב"ה!

הרב הקדוש מקאמרנא זכותו תגן עלינו - אמן (ספר נתיב מצוותיך, נתיב האמונה שביל א' אות ד'): 'אמונה – שמאמין: שאין שום תנועה מקרה, ומרפא לנפש מכל תחלואיו כולל כל מידות טובות, לאהוב את חבירו - אפילו שעושה לו רעות! ומבזה אותו, כי אין שום מקרה בעולם, ואפילו דיבור קטן, ובדין שמים נעשה זה 'שלוחו של המקום'! לבזות אותו ולחרף אותו, וכל דבר שמדברים עליו - הכל אמת, ולכן יקבל באהבה ובשמחה ויתרפא נפשו בזה יותר ממאה אלף אלפי (100,000,000?) תעניות וסיגופים!' 

אם אדם מקבל כל מה שקורה לו, לא כ: 'מקרה' אלא כשליחות מאת ה'! בזה הוא מוכיח; שהוא מאמין גדול בה': 'שאין מקרה בעולם, וכולם שליחים של הקב"ה! ומה שהוא סופג מקבל מתבזה וכו' הכל בחשבון'. 

ואדם שעומד בזה, ומקבל את הדין ואוהב את החבר הזה שעשה לו רעות ומבזה אותו, אדם כזה זוכה: להתרפאות בנפש יותר ממאה אלף (100,000+) תעניות ויותר! 

'נמצא: שאפילו אם אדם נכשל בעבירות חמורות והוא מלוכלך מאד בעוונות! יכול להירפא מזה ולטהר את עצמו יותר משלוש מאות (300+) שנה של תעניות וסיגופים ברציפות! ע"י רק שיתחזק באמונה ש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) והוא לא עושה כלום והכל זה מהשי"ת, ולא מדובר שבא אדם וביזה אותו קשה מאד! אפילו אם אחד רק כעס עליו קצת ואומר לו כך וכך, 

יחשוב בדעתו: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" וישתדל לקבל באהבה ובשמחה - ואז יזכה לטהרה הנוראה הזו! של יותר משלוש מאות שנה של תעניות!! 

שמעתם דבר כזה פעם? – הנה! יש לכם את המִקווה הכי טוב בעולם, אין מקווה כזה. 

'ראשית חכמה' (שער הענווה פרק ג' אות יב'): 'כתב הרב יצחק דמִן עכו עליו השלום זכותו תגן עלינו – אמן: 'מצאנו כתוב בספרי המקובלים שזכו אל דרך האמיתוּת: 'שאחד מהתיקונים הגדולים מתיקון אשר יש למבקש דעת את ה' הוא: שיהיה מן העלובים! אפילו מאשתו ובני ביתו, אשר לא יִרא מהם ולא יתבייש והוא לא יהיה מהעולבים, אף כי מבני האדם אשר לא מבני ביתו, שיהיה עלוב ולא עולב! ואם יצטרך להעליב את בני ביתו כדי להסירם מדרך מוות כשעוברים על רצון המקום ולהַיְשיר אותם להדריכם לדרך החיים שיעשו רצון המקום, יעלב בענין שלא יכעס אבל תמיד יהיה ליבו שמח! דבק בכל'.

אדם גדול מאד-מאד מאד! תקראו ב: 'מעשה הגדולים' (להחיד"א זיע"א) על רבי יצחק דמן עכו - בעל מופתים! גדול ועצום, תלמיד חכם עצום, מקובל עצום. 

הוא אומר: 'שאחד מהתיקונים הגדולים אם אתה רוצה לתקן את נפשך שתהיה עלוב! 

הרי הקב"ה נקרא: 'מלך עלוב!' המלאכים קוראים לו: 'מלך עלוב!' מה שאנחנו עושים לו... - ה' ירחם! זה מעליב מאד, והוא נותן לנו את כל הטובות ואנחנו מחזירים לפעמים... ה' ירחם! או ששוכחים בכלל להכיר לו טובה, זה מעליב מאד, והקב"ה מבליג. 

אז אנחנו – כתוב: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט) אז אם הוא סובל עלבונו - גם אנחנו צריכים, ולכן אפילו אם בני ביתו שהוא לא ירא מהם, מכל מקום הוא מקבל את הדברים והוא מוכן להיות עלוב ולא להעליב. רק במקרים שהוא צריך להעליב לפעמים כשסרים מדרך ה' ויכולים להגיע לדרכי מוות, אז חובה הרי להוכיח בבני הבית, אבל בלי כעס! ותמיד יהיה ליבו שמח ודבק בכל. - תיקון גדול-גדול מהתיקונים הגדולים.

בליקוטי רמ"ל מהרב הקדוש הרב מסאסוב אומר: "אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ" (תהלים קז, יז) את גופם בצומות ומקוואות קרים מאד! ומה תועיל בעינוייך?! אם תכבוש כעסך - הלא זה טוב לך מאלפי תעניות! אם אתה שומע חרפתך ושותק - זה טוב לך מאלפי עינויים!' 

צריך להגיע לדרגה שאנחנו רוקדים!! 

נגיד אחד צריך חלילה ניתוח, וניתוח מסובך! וכולו רועד: 'אם הוא יצא מזה בכלל? לא יצא... ואם יצא אם יהיה חזרה על מתקונתו שיהיה נכה לכל חייו (ח"ו), מוגבל'. 

פתאם יוצא רופא צועק עליו: 'מה אתה עושה פה?' 

הוא אומר לו: 'שהוא בא לניתוח שקבענו', 

- 'מה אתה מטריד אותי?!' 

כולם שומעים! כל המסדרון, 

הוא אומר לו: 'למה אתה צועק עלי, מה עשיתי?!' 

הוא אומר: 'אין לך כלום! לך הביתה', 

אחרי שהוא צעק עליו ככה מה הוא יעשה, הוא יכעס עליו? או שהוא ירקוד אתו! - הוא ירקוד אתו!! הוא הודיע לו: 'שאין לו כלום!', אין-אין ניתוח, לא צריך ניתוח, אתה בריא. הדיאגנוזה - היתה טעות, לא טוב?! 

בא בן אדם ומבזה אותך ובעצם אם אתה שותק - אז מחלו לך על כל העוונות! 

אז הוא בישׂר אותך: 'שמחלו לך על כל העוונות!' 

לא צריך לרקוד אתו?! 

(כבוד הרב שליט"א שר עם מתפללי בית מדרש קהילות פז:) 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!', 

איזה פתרונות הקב"ה נותן - זה לא יאומן, זה לא יאומן, לא יאומן!

בספר 'קול בוכים' מהרב הקדוש ר' אברהם גלנטי זכותו תגן עלינו - אמן (הוא תלמיד של הרמ"ק ר' משה קורדוברו, רבו של האר"י הקדוש זכותו תגן עלינו – אמן) הוא אומר: 'שתמיד היה מורגל בפה של הרב שלו הרמ"ק הקדוש, היה אומר: 'שבכל התשובות שבעולם, המעולה שבכולם, למרק את החטאים והזדונות והפשעים - זה הסבלנות, העלבונות, החרופים והגידופים, וזה המעולה יותר מכל מלקויות ומכל סיגופי תעניות! כי אם יסגף עצמו לבד, יחלש! ויבטל מדברי תורה, ויקרא: 'חוטא!' וכן המלקויות שהאדם מקבל על עצמו. אבל במידה הזאת שאתה מוכן לסבול עלבונות והכל, אתה יכול לאכול! אתה יכול לשתות, אתה יכול לעבוד, והעוונות מתכפרים!! ו: "מִבִּינָתְךָ חֲדָל" (משלי כג, ד) כי הגע בעצמך;

שיאמרו לך: 'אתה רוצה שיבוא לך הפסד ממון? תפסיד את כל הממון, או שיפלו לך כל הבתים?' 

התשובה: 'לא!' 

ואם יאמרו לך: 'בשביל לכפר על העוונות שלך! אתה מוכן להיות נקי שימותו לך כמה ילדים?' 

- 'ח"ו! ח"ו!! "אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם" (תהלים יב, ח) 

ואם יאמרו לך: 'אתה רוצה שהקב"ה יסר אותך! בשביל למרק לך את העוונות - בשחפת ובקדחת, בקרירי ובחמימי, אתה מוכן?' 

הוא יגיד ישר: 'לא-לא לא! רח"ל, רח"ל', 

ואם יאמרו לך: 'אתה יודע מה, בוא תמות עכשיו - ויהיה לך כפרה על הכל, או תרד לגיהנם, או גלגולים רעים, אתה תסכים?' 

- 'ח"ו! ח"ו!!' 

- 'אם כן, תאמר: על כל החטאים, העוונות והפשעים שחטאת ושעווית ושפשעת ושפגמת במעלות הרמות בעולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, כפי מחצב נשמתך מיום היותך על האדמה, במה אתה רוצה לכפר?!' 

אז במה תכפר?! 

והרי הזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך! יצר הרע הוא זקן, מאז בריאת העולם הוא עובד, מאדם וחווה... 

לכן העצה היעוצה, מאת ה' צדקות יצאה לאמר: "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה" (איכה ג, ל) תגיש את הלחי כמו שאומרים, "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי" לא ימנע ממנו אפילו! ויהיה מוכן לשׂבוע בְּחֶרְפָּה, אתה יכול לאכול! אתה יכול לשתות, ותשבע מחרפות, חרפות - ואתה נפטר מן העוונות, ובזה אל יזניחך א-לקים לעולם, וזהו: "כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'" (איכה ג, לא). 

שמעתם? דברים ברורים! אין דברים יותר ברורים מזה.

ב: 'נועם הלבבות' להרב הקדוש בעל 'שומר אמונים' זכותו תגן עלינו - אמן (מאמר מחילת עלבונו) אומר: 'ועוד יחשוב: 'כי כל צער ועינוי ובזיון שמקבל אדם מזולתו - טובה גדולה הוא לנפשו, רוחו ונשמתו!' ואם ציער אותו חברו או חירף במיני ביזיונות וחרופים - מועיל לו יותר מאילו התענה הרבה תעניות! וסיגף עצמו בכל מיני סיגופים. ועוד תחשוב: 'שזה לא בא לך בחינם! אלא לעורר אותך: שמדברים עליך ומבזים אותך, ועל ידי זה פודה אותך מכל רעה ונגע! וזה רק בגלל שאתה פגמת פגמים הרבה והתחייבת בריבוי עוונותיך בעונשים קשים ועצומים!! וה' מרחם עליך ומחליף לך בזיון במקום מכות ויסורים, לכן איך אתה לא מקבל את זה בשמחה ובאהבה ובנעימים?!' - כי פודים אותך.

ב: 'ראשית חכמה' (שער הענווה פרק ג' אות ח'): 'עד מעלה שישית (6) למי שמעביר על מידותיו: 'המעביר על מידותיו - תפילתו נשמעת! כמו שמוכח (תענית כה'): 'מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר כ"ד (24) רננות - ולא נענה! 

'ירד ר' עקיבא ואמר: 'אבינו מלכנו!' - ונענה, 

יצאה בת קול ואמרה: 'לא שזה גדול מזה, אלא זה מעביר על מידותיו - הכוונה ר' עקיבא, וזה אינו מעביר על מידותיו'. 

אמרנו, וכי אפשר לומר שר' אליעזר הגדול לא מעביר על מידותיו?! הרי זה פגם! 

אלא הוא בטבעו, מחינוכו היה 'מעביר על מידותיו' טבע! הוא לא היה צריך לשבר את המידות, אבל ר' עקיבא שידוע שהיה בהתחלה אומר: 'מי יִתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור!' היה צריך לעבור על מידותיו ולהעביר עליהם, ומי שזה קשה לו והוא 'מעביר על מידותיו' - אז תפילתו נשמעת תמיד! 

אם אדם הוא רכרוכי, וכל מי שפוגע בו הוא לא עונה כי אין לו... אין לו כח להתווכח, הוא פוחד מאנשים והוא זה... זה לא נקרא: 'מעביר על מידותיו' זה סתם פחדן! אבל אם בן אדם יש לו מה לענות ויש לו את האומץ והעוז לענות והוא יודע גם לענות, והוא שותק וסובל עלבונו - על אחד כזה מדברים: 'מעביר על מידותיו!!'.

'ועוד, מעלה שמינית ותשיעית (8-9): 'שהוא זוכה לתורה! בזכות זה ושיתגלה אליו אליהו הנביא, שאין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, ואין אליהו מתגלה אלא במי שאינו קפדן!' כמו שפרשו (מסכת כלה רבתי, פרק: הוי דן את חברך) ושם זה הלשון: 'אמר רבי אבא אליהו זכור לטוב: 'לעולם אין תורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן! אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן!!' 

אליהו אומר בעצמו: 'אין התורה מתפרשת - אלא במי שאינו קפדן, וגם אני - איני נגלה למי שאינו קפדן!'. 

'אשרי מי שפגע בו!' - מי שזכה ופגש את אליהו, 'מי שישב עמו - מובטח לו שהוא בן העוה"ב!' 

וכן בפרק 'קנין התורה' (אבות ו, א): 'רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 'כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה!' ובסוף דבריו אמר: 'וְהֹוֶה צָנוּע וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ!' אלה הדברים הם הצעה לקנית החכמה.

ובספר הקדוש 'ארך אפיים' (סימן א' אות פא'): 'למדנו בספרים: שהסבלנות...' 

דרך אגב, זו מידת החכמים! 

'הסבלנות - יש לה סגולה גדולה ונפלאה: למצוא על ידה חן בעיני ה'! ואפילו מי שאינו שלם כל כך בעבודת השי"ת, עם כל זה אם יש בו מידת הסבלנות - הוא חשוב למעלה לפני השי"ת מאד-מאד! ומטיב עמו ה' כמו עם צדיקים שלמים!!'. 

ומובא במדרש (רבה סוף פרשת בראשית) על הפסוק: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) 

המדרש אומר: 'אף נח לא היה כדאי להנצל במבול! אלא שהוא מָצָא חֵן, והטעם: למה הוא מָצָא חֵן בעיני ה'? 

מבואר במדרש על פי: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'", נח מלשון: נייחא, נח לבריות, ונח לשמים, נח. אז הוא מָצָא חֵן, והפסוק מרמז: שעל ידי שהיה מתנהג בנייחא, בסבלנות תמיד – "מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" הרי לך מזה: שהנייחא, שהוא נוח לבריות והוא סבלן – סגולה: למצוא חֵן בְּעֵינֵי ה'! 

אז גם בן אדם שראוי להיות במבול כמו נח! נצל - בזכות שהוא מָצָא חֵן, במה הוא מָצָא חֵן? – 'נח לבריות! וסבלנות'. 

נו, טוב! או לא טוב?! 

אז לכן מי שיכול לעמוד במידות האלה - הוא יהיה נקי לגמרי! ולא יצטרך שום יסורים, לא גיהנם, לא חיבוט הקבר, שום דבר! שום דבר. וגם אם יש לו ביזיונות מאשתו שמבזה אותו על עבודת ה': 'ומה הוא מגדל זקן כזה?! ומה הוא עושה ככה, ולמה אתה עושה ככה, ולמה אתה מקפיד ככה...' וכל הזמן ביזיונות ומהמשפחה, 

וכולם אומרים לו: 'תשמע, אתה לא עושה בסדר! אתה לא זה... תקצץ את הפנים שלך, ותעשה ככה וככה...' 

והוא מתבזה ושותק - כפרת עוונות! יותר מאלפי תעניות והוא נקי!! לא טוב?! 

אדם כזה צריך לשיר כל יום: 'ושמחת בימיך והיית אך שמח' (ממחרוזת שירי קפז').

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".