טוען...

שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ד חלק יח | הרב אמנון יצחק

 יביע אומר, בני ברק
 תאריך פרסום: 14.12.2011, שעה: 08:38

הורדת MP4 הורדת MP3


חובות הלבבות - שער הבטחון
14-12-11
נחזור למה שהיינו קודם, לפני שנכנסו לדבר על הענין והמעלה של המחזיר בתשובה, אמרנו שאם אדם רוצה להיות בטוח שיהיה לו עולם הבא הוא צריך לדעת שהקב"ה מתחסד עם הבחירים והסגולה מהעולם הבא ברוב הטובות שלא נוכל לספרם, כמה הקב"ה ייטיב לאלה שהם בחיריו וסגולתו. עכשיו שאל רבינו בחיי אומר, מה האופנים של יושר הבטחון על האלהים בו, שאדם יבטח בקב"ה בדרך הישרה כדי להשיג את המטרה הזאת, שיתעסק בסיבות המגיעות אותו אל מדרגות החסידים הראויים לזה מאת האלהים יתברך בחסדו. אז אדם צריך להתעסק בסיבות שהם מגיעות אותו למדרגות של החסידים הראויים לזה, שהם יקבלו מאת הקב"ה את חסדו לתת להם את העולם הבא, ומהם - שינהג במידות אנשי הפרישות והמואסים בעולם הזה ויוציאו את אהבת העולם הזה ובחירתו מליבו, וימיר את זה באהבת הבורא יתברך במקום אהבה לעולם הזה כל האהבה שלו תהיה לעולם הבא, לאהבת הבורא יתברך כדי להשיג את העולם הבא, וצריך להמסר אליו - זה מסירות נפש, ולהשתעשע בו שכל שעשועו יהיה בעבודת הבורא יתברך, ולהשתומם מהעולם ויושביו, פירושו של דבר להיות שמם מחברת מבלי עולם ולהשתומם איך הם בעצמם מבלים את חייהם לריק. ויתנהג במנהגי הנביאים והחסידים ויהיה ליבו בטוח באלהים שיתחסד עמו כמו שהתחסד בועמם בעולם הבא, זה יהיה ודאי מי שיעשה כך יזכה לחיי העולם הבא. אבל מי שיבטח על האלהים שיזכה אותו לזה מבלי מצוע מעשה שלא יעשה מעשים, אמרנו שבין האדם לבין השכר צריך להיות ממוצע, מהם המעשים שמביאים לחיי עולם בא, אז אדם כזה שיעשה את זה מבלי עשות מעשים הוא הכסיל והפתי והוא דומה למי שנאמר עליהם, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, זה למדנו כבר, אני רק חוזר.
ומסימני אנשי המעלה גדולה הזאת, איך נדע מי בעל מעלה גדולה כזאת, אלה שיורו את עבדי הבורא לעבודת הבורא, ועל זה למדנו את כל החזרה בתשובה, מה שלמדנו בשני שיעורים שמי שמי שאתה רואה שיש בו את המעלה הזאת שהוא יורה עבדי הבורא אל עבודת הבורא, ז"א הוא מחזיר אותם בתשובה שיחזירוהו לעבוד את עבודת הבורא, וגם מוכן לסבול בעת הנסיון והצרה, ז"א הוא אוהב את ה' באמת, כי כשכתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" זה לא מספיק שאתה תאהב אתה את ה' בעצמך, אלא שתהא מאהיב את הקב"ה על הבריות, זו אהבה שלמה, ועבד נאמן זה מי שעושה את עבודת אדונו ואכפת לו גם שהעבדים האחרים יעשו את העבודה, זה עבד נאמן. עבד נאמן קראת לו" נאמן פירושו לא רק נאמן במה שנמסר לו לעבודה, אלא גם מה שנמסר לכולם הוא דאג שיעשו, אז מעבר לזה שיורו עבדי הבורא לעבודת הבורא דהיינו יחזירו אותם בתשובה, אבל במבחן האישי של אותו אדם צריך שהוא יסבול את הסבל בעת הנסיון והצרה, אם תבוא עליו חלילה צרה או נסיון הוא צריך לסבול את זה, ושיקל בעיניהם כל דבר אצל קיום מצות הבורא יתברך, כל דבר זה קל, לא כמו אנשים שאצלהם כל דבר זה בכבדות וכל דבר אומר אוי לא אוי לא רק לא זה, תן לי משהו אחר, מחפשים להפטר או להקל מעליה אם המשא. מי שהוא עבד נאמן וציר משולח אצלו הכל קל, כל קיום מצוות הבורא יתברך, וכמו שידעת מן הענין, הנה אלה אנשים שהם בני העולם הבא, למה - בגלל סיבות אלו שאמרנו, כמו שידעת מן הענין "והאלהים ניסה את אברהם", הקב"ה ניסה את אברהם והוא עמד בנסיונות, ומה זה ניסה? מלשון נס להתנוסס, דגל שמרימים אותו זה נקרא נס, דגל נקרא נס, להתנוסס, האלוקים ניסה את אברהם - הרים אותו, כי הנסיון מרים את האדם, כשאתה עולה במדרגות אז כל מדרגה מעכבת אותך, אבל אתה מרים את הרגל דורך ומתרומם, אז זה כמו נסיון, יותר קל ללכת במישור מאשר לטפס במדרגות, אבל כל עליה במדרגה זה עליה קדימה, אתה מתנוסס, אתה מתרומם, אז כל נסיון שאתה נתקל ואתה עובר אותו, אז התרוממת מהמעלה שלך קודם, אז ה' ניסה את אברהם בעשרה נסיונות והוא עמד בהם.

ש. מה זה נסיון? לנו בדור שלנו שכאילו אתה יודע, חוזרים בתשובה לומדים וזה ומתקרבים לה', מה זה נסיון, הקשיים שקורה לבן אדם, אבל מה זה גורם שאתה לא תשמור שבת כאילו, זה הנסיון?

הרב: נסיון זה לקום בבוקר כל יום. נסיון זה ללכת ברחוב ולא להסתכל על מראות אסורות, נסיון זה לא לשמוע דברים מחברים קרובים כאילו אתה מבין, דברים שאסור לשמוע, נסיון זה כל דבר שמזדמן אליך שהוא נגד רצון הבורא, ואתה מתמודד מולו ועובר את הנסיון,

ש. אז להתחנף לבן אדם נגיד אם הוא עוזר לי

הרב: אם אתה מחניף האם יש לך בטחון או לא, אם אתה תולה את הבטחון שלך באדם או שאתה תולה את הבטחון שלך בה'. אם אתה תולה בטחון בה' אתה לא צריך להחניף, כי החניפות זה בשביל לקרב אצלך את הטובה מהשני, אז לכן זה מראה שאתה לא עומד בנסיון. בכל דבר, בכל דבר, כל התרי"ג מצוות הם נסיונות לאדם האם הוא יקיימם, ולא רק יקיימם, האם הוא יקיימם כמו שה' רוצה שיקיימם, כי אדם אמרנו יכול לערבב את המצוות עם הנאתו הוא, דוגמא הוא יתעסק במצוות שמהנות אותו, שמועילות לו, שמקדמות אותו, שמעטירות עליו שפע, כבוד, כסף, לא משנה מה, אבל הוא עשה את המצוה אבל הוא עושה אותה לא בשביל ה' נטו, הוא לא עושה לשמה, הוא עושה שלא לשמה, אז ז"א יש נסיונות כל הזמן, ואדם כל אחת יודע הנה זה עשיתי ב"ה בשלמות, הנה זה לא נגעתי בצד שיכולתי להרויח ממנו לא התחשבנתי איתו וככה וככה, לאט לאט אדם מתחיל לשים לב ולדקדק בעבודת הבורא וממילא הוא עומד בנסיונות האלה יום יום, יום יום יש נסיונות, יום יום.
אז צריך לעמוד בסבל בעת הנסיון והצרה וגם שיהיה לו קל כל דבר אצל קיום מצות הבורא יתברך, כמו שאנחנו יודעים אצל אברהם שניסה אותו ה' והכל היה בזריזות ובמהירות לעבודת הבורא. הוא צריך ללכת לעקוד את הבן שלו אז כתוב "וישכם אברהם בבוקר", יום שצריכים לעקוד את הבן צריך לקום מוקדם או כמה שיותר מאוחר? שיחיה עוד קצת, אתה קם מוקדם הוא ימות יותר מהר, מי רוצה להקדים את מיתת הבן שלו? והוא קם מוקדם כי זה מצות הבורא, מצות הבורא מה זה משנה אם צריך להניח תפילין או צריך לעקוד את הבן, זה בדיוק אותו דבר, מי שציוה את זה ציוה את זה, מי שנתן לך את האפשרות לזה נתן לך את האפשרות לזה, מי הקדימני ואשלם, מי ה' ציוה אותו לשים מזוזה לפני שנתן לו בית, מי ה' ציוה אותו לשים ציצית לפני שנתן לו טלית, מי ה' ציוה אותו לעשות ברית לבן לפני שנתן לו את הבן, מי הקדימני ואשלם, הרי כל מה שאתה פורע לקב"ה זה מה שנתן לך, אז מה אתה עושה טובה? הוא נתן לך בן הוא רוצה לקחת אותו עכשיו. אלא בן אדם מרגיש שזה שלו, שזה קניינו, הוא נקשר לדבר, לא רוצה להפרד ממנו, אבל מה לעשות, אדם מבין יודע שהוא שאול בזמן וגם כל משפחתו שאולה בזמן, וגם כל נכסיו שאולים לו בזמן, ואו שהם יעזבו אותו או שהוא יעזוב אותם אבל כולם עוזבים בסוף. אז מי שמוכן לדבר אצלו קל הכל. זה עולם של נסיונות, הכל זה דמיונות מה שאנחנו חיים פה כאילו כאילו כאילו הכל דמיונות, הכל זה כאילו היצר נותן לך להרגיש שזה שלי שלי שלי.

ש. צריך להיות רובוט

הרב: לא רובוט, אבל כמו רובוט במחשבה, כמו שרובוט לא חושב מקבל רק פקודות ועושה, בחלק הזה אתה צריך להיות רובוט, מקבל פקודות ועושה. מקבל מצוות ועושה, כמו שהרובוט לא אומר למי שמפעיל אותו סליחה, אני עייף היום, לא מתאים לי, לא נראה לי, זה מוגזם, אתה מבקש ממני כבר כמה פעמים אותו דבר, תעביר נושא, חפש לי משהו אחר, דפדף דף, כל מיני קשקושים, רובוט לא עושה את זה.

ש. רק אם מיקרוסופט תרצה

הרב: אם מיקרוסופט תגיד לה שיעשה ככה אז היא תברא אחד לפי היצר הרע שלנו.

ש. כשתגיע הגאולה יהיה נסיון?

הרב: כן, יהיה נסיון בזמן הגאולה שלא לעלות יותר מהמדרגה שאתה ראוי לה. שמה תהיה שאיפה לאדם להדבק בקב"ה יותר ויותר, ואסור יהיה לאדם לעלות יותר ממדרגתו.

ש. הוא ידע מה המדרגה שלו?

הרב: אל תעפילו בהר, יש מצב שאסור לעלות יותר מהמדרגה כי אז נופלים

ש. הוא יודע מהמדרגה שלו?

הרב: אדם יוכל להרגיש כן, איפה הוא יכול לעצור ואיפה הוא מגזים, לדוגמא, כתוב אל תסתכל מה שלמעלה ממך, מה שלמטה ממך, מה שמלפניך וכו' וכו', ויש אנשים שרוצים דווקא כן להסתכל, אומרים להם אסור אז הם רוצים להסתכל ואז הם נכשלים ונופלים, אומרים להם אל תלמד זוהר הקדוש יותר מידי בעומק כי אתה עלול להשתגע, לא שומעים ומגיעים לבית חולים לחולי נפש, למה - הוא רוצה יותר ממה שאמרו לו, אסור לך אז אל תיגע, אל תיגע.

ש. לא שומעים

הרב: מה יהיה ענשם, אני יודע יתנו להם משהו לפי הראוי להם.

ש. לא שומעים

הרב: הוא יכול, לא, לא מדברים על מדרגות, מדברים על ידיעות, לא מדרגות.

ש. מדרגות בעבודת ה'

הרב: מדרגות בעבודת ה' כל דבר אתה יכול

ש. לא שומעים

הרב: כן, אבל לא מדברים על זה, לא מדברים על זה, מדברים על אדם שרוצה להגיע למדרגה שהיא לא קיימת אצלו, הוא רוצה לפסוח על כמה דברים ולהגיע למקום שאי אפשר להגיע אליו, נגיד אדם רוצה לשבת וללמוד קבלה, הוא בכלל לא יודע אפילו פירוש רש"י לקרוא, לא יודע לנתח רש"י, מה רצה רש"י מה הוסיף רש"י ומה בא לגלות רש"י, לא יודע בכלל, לא יודע לקרוא, והוא רוצה ללמוד קבלה בשביל שיעורי קבלה וזה, כמו הזמר הליצן עופר לבי שנהיה קבלן כבר, והוא כבר עושה גימטריות שכינתא זה יוצא שככה ושבעוד תשע שנים לא יפחת יהיה כבר גוג ומגוג ויהיה ככה ויהיה ככה והוא כבר מדבר וזה ולומד קבלה ולומד ולומד, ומביאים אותו לרדיו ושואלים אותו ברצינות וזה, כל מיני קשקושים, אז זה ליצנים לא חסרים, מכל מקום הנקודה היא אדם לא יעפיל בהר במקום שהוא לא יכול, צריך ללכת כפי מה שראוי לו. אבל יש אנשים שרוצים לקצר תהילים, אי אפשר לקצר תהליכים בעבודת הבורא, אין קיצור תהליכים, צריך לעבור את כל השלבים.

ש. יש צדיקים שאין להם נסיון?

הרב: אין דבר כזה צדיקים שאין להם נסיונות, אם אין לו נסיון אין לו מה לעשות פה כבר.

ש. לא שומעים

הרב: השאלה מה הכוונה נסיונות, איזה נסיונות

ש. לא שומעים

הרב: על זה דיברנו, הוא מדבר על מה שאנחנו דיברנו, שכל המזכה את הרבים אינו בא לידי חטא, מה פירוש, לא מביאים להם את הנסיון הזה, למה? כדי שיוכלו להתעסק בעבודת הבורא, אז לא צריך לנסות כי הם כבר עברו את הכל והם מוכנים להתמסר לקב"ה ממילא אין טעם לבחון אותם אם הקב"ה נותן להם את הדברים האלה מה הטעם לבחון אותם, עברו כבר את המבחן. אבל

ש. והיצר הרע לא מפריע להם?

הרב: בענין זה אם הם רוצים הם יכולים לעשות במזיד אבל בשוגג אז ה' שומר עליהם שלא יבואו לידי שוגג.

ש. זה כמו מת?

הרב: מי זה מת?

ש. מת אין לו נסיונות, מת הוא חי

הרב: אתה בשביל להיות שר צריך לעמוד בנסיונות, ברגע שקיבלת שר אתה לא צריך כבר נסיונות, אתה שר זהו הכתירו אותך, אין נסיונות אין, ברגע שאתה שר נתנו לך להיות שר האוצר סימן שסומכים עליך נקודה. ברגע שנהיית שר האוצר אתה כבר הכי נאמן בשביל לתת לך את התפקיד הזה.

ש. לא שומעים

הרב: איפה הבאת את זה, תביא לנו ראיות. הוא לא ניסה אותו, הוא אמר לו, לא ניסה אותו.

ש. הוא ברך אותם במצרים

הרב: תודה, איזה נסיון, הוא לא עשה את זה בעצמו. זה לא נסיון.

ש. הקב"ה כל פעם היה עוקץ אותו, הם יכנסו ואתה לא תכנס, הם יכנסו ואתה לא תכנס

הרב: הקב"ה לא עקץ אותו

ש. יענו עקץ אותו

הרב: לא, לא יענו ולא כלום, שום דבר הוא פשוט הודיע לו, שבגלל מה שהוא לא שמע

ש. כן, ברור שבן אדם לא

הרב: זה לא עקיצה

ש. לא שומעים

הרב: איפה נסיון, לא שמעתי נסיון.

ש. אם אתה יודע שאתה בגלל עם ישראל אתה לא נכנס ואפילו לא מתפללים עליך,

הרב: זה עובדה, זה לא נסיון.

ש. מה זה עובדה

הרב: מה הנסיון קובעים עובדה אתה לא נכנס, מה הנסיון, אין נסיון. נסיון פירושו שאומרים לך ככה ואתה עושה ככה ותקבל בתמורה לזה ככה וככה, ז"א אתה עובר את הנסיון ואת הנסיון כבר, נגמר, ואז בסוף יתקיים מה שהיה צריך להתקים.

ש. לא שומעים

הרב: לא, זה ציווי, תעשה ככה וככה,

ש. לא שומעים

הרב: לא, זה לא נסיון, הוא לא בדק אותו בזה. הוא לא עשה נסיון, נסיון זה פירושו אני בודק אותך אם תעמוד או לא תעמוד, והוא לא העמיד אותו במצב, זה היה משה רבינו פשוט מאד, הוא לא יעבור על ציווי הבורא וזה הכל, אם ה' אמר ככה וזה תלוי במיתתו אין לו בעיה למות, אם ה' רוצה. אבל הנסיונות שעבר אברהם אבינו, אתה מבין, כשאומרים לו אתה תשתחוה לפסל, אתה תודה על עבודה זרה, אתה תעשה זה אם לא אני אכניס אותך ואשרוף אותך, אז הוא מחליט להשרף, כשהוא מחליט להשרף אז הוא עמד בנסיון וה' שמר אותו והציל אותו. אז הוא עמד בנסיון וה' השאיר אותו. לוקחים לו את שרה, הוא יעמוד בנסיון או לא יעמוד בנסיון, איך הוא יתייחס כלפי הבורא, הוא יערער אחר מידותיו או לא יערער אחר מידות וכן הלאה, רעב הקב"ה הבטיח לו את הכל ובסוף יש רעב הוא צריך לרדת ממצרים, אז הוא יעמוד בזה או לא יעמוד בזה, או שהוא יגיד הנה, ה' אמר לי ככה, הבטיח לי ככה ולא קיים ככה, אצל משה ה' אמר והבטיח וקיים.

ש. לא שומעים

הרב: לא יותר גדול, זה נסיון. אז אם ככה, אברהם אבינו כשאומרים לו דבר וישכם, אז הוא משכים בבוקר והוא הולך, אבל שומעים פה דבר מדהים, שאברהם אבינו ישן, ישן בלילה, שנאמר "וישכם", איך אתה ישן בלילה, הבן שלך זה, תנצל את הלילה האחרון, תדבר איתו, תזה, אז ז"א, אצל אברהם אבינו להחיות נפש, להמית נפש להיות עם בן להיות בלי בן, מצוות הבורא, מצות הבורא, הכל כרגיל, חיים כרגיל, הכל כרגיל, לא מושפע משום מצב, עובד את ה' לא רואה בעיניים כמו שאומרים, רק עבודת הבורא, מה ה' אומר הכל בזריזות. אבל בעניני החומר שהוא לא מחוייב, ואברהם כבד במקנה בכסף ובזהב, שמה הוא כבד. באים לעשות איתו עסקים כבד, לא היום חודש הבא, לא היום, היום אני טרוד חודש הבא. ז"א, אדם שעובד את הבורא זה כל הזמן בזריזות, אין כבדות. כתוב עייף ולא ירא אלקים, אם אתה עייף אז אתה לא ירא אלקים. אם אתה ירא אלקים אז אתה לא עייף. ז"א בן אדם כתוב "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל", ולא אותי קראת יעקב, מאיפה אני יודע שאתה לא אותי קראת יעקב, גם כשאתה קורא לי זה לא אותי אתה קורא, איך אני יודע, אומר הקב"ה, "כי יגעת בי ישראל", כשאתה מתייגע בי בעבודת הבורא, אז אני יודע שלא אותי קראת יעקב. אומר המדרש, כולי יומא בשוקא לא להא, בצלותא להא, כל היום בשוק ארבע בשקל שתיים בשמונה, שמונה בארבע בא צועק מרים ירקן פם פום ארגזים תח תיח משלוחים על דבר עושה בשליחות, מגיע לתפילה פחח פחח מה מה, מה קרה? מה קרה? זה לא עבודה, זה מנוחה. "ולא אותי קראת יעקב" מאיפה אני יודע? כי יגעת בי ישראל, אם היגיעה היא דווקא בי כשאתה מגיע אלי אז לא אותי קראת, גם מה שאתה בא לבית הכנסת וגם מה שאתה עושה מצוות זה לא בשבילי, זה אתה מפחד אולי שחס ושלום יהיה לך עונש וככה וככה וככה, זה לא בגלל שאתה רוצה לעבוד, אם היית רוצה היית רץ, פשששש להספיק להגיע לעשות את זה כמו שצריך, לצעוק לבורא, להתפלל בכוונה, לעשות כל מה שרק אפשר, מה יש לך הזדמנות לדבר עם אבא בשמים, הכל יכול, הוא נותן הכל, מבטיח הכל, מקיים הכל, למה אתה לא עושה כמו שצריך? אז זה המבחן, זריזות, זריזות בעבודת הבורא.

ש. הרב, שמעתי שכאילו אברהם עבר עשרה ניסים מהותיים ושאשתו שרה נפטרה אז זה אומר שגם הבן אדם צריך לעבוד כמו אברהם ושרה נסיונות מהותיים, אז....

הרב: אני לא יודע מאיפה הבאת את זה. יש לנו נסיונות תדיר וזה הכל, מהבוקר עד הערב אנחנו בנסיונות.
ואברהם עם כל מעלתו, בגלל שהוא השורש של האומה הישראלית, ובשביל שבוחנים את הטיב החומר, נגיד כשאתה הולך לייצר מטוס אז אתה צריך שהוא יעמוד בלחצים, החומר שיעמוד בחום יעמוד בככה ויעמוד, אז לפני שמתחילים להרכיב את המטוס חייבים לבחון את החומר היטב היטב מהו, כמו אצל האיראנים מחפשים עכשיו איזה חומר מיוחד בשביל שיהיה עומד בחום גדול בשביל הטילים שהם צריכים לשלוח עם האטום, אז צריכים שיהיה חומר, אז הביאו להם עכשיו חומר כזה וכו' וכו', ובשביל זה פצצו להם את המחסן של הפלדה עכשיו כי שמה היה החומר, אז מה גרם? שהקב"ה רוצה להעמיד את האומה הישראלית הוא צריך לבחון את החומר - את היסוד שממנו יורכב החומר. מי זה החומר הראשוני? אברהם. אז עד גיל 75 אברהם מדעתו ומשכלו עבד את הבורא והשיג בהכרה שלמה את הבורא, והפיץ את זה בכל העולם וה' אפילו לא נגלה אלו פעם אחת.

ש. עמד בתור

הרב: עמד כן.

ש. אבל היה לו סיעתא דשמיא, היה לו.

הרב: אם אתה החלטת בסדר

ש. לא, אני שואל.

הרב: הוא עבד, הוא לא יודע יש לו אין לו, הוא עבד תראה, נמרוד רצה להרוג אותו, זה ממש סיעתא דשמיא, זרקו אותו לכבשן האש זה ממש ס"ד, הוא היה עשר שנים בכלא - ס"ד, כל הדברים האלה זה ס"ד אבל מי רואה את הס"ד? זה היה המבחן שלו והמבחנים האלו הרימו אותו, אבל באותה שעה אתה יכול להגיד ס"ד? קשיים אתה קורא להם סיעתא דשמיא? אתה כשיוצא מהקשיים אתה אומר ס"ד, בקשיים אתה לא אומר, אבל בעצם זה כן. אבל זה לא במובן שאנחנו רגילים לו. מכל מקום, בגיל 75 הוא מקבל ציווי ראשון, נסיון ראשון לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, נסיון ראשון, עשר נסיונות הוא עובר, או כמו שאוהבים להגיד בעברית עשרה נסיונות, והוא גומר את האחרון בגיל 137, למה כי יצחק היה בן 37 בעקידה והוא הביא אותו בגיל מאה, אז תאר לך מ-75 עד 137 הוא מתנסה, ובאחרון אומר לו ה' עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. ז"א לבחון את החומר הראשוני צריך בחינה לאורך זמן שעומד בלחצים ועומד בכל, שהחומר מתנהג כמו שצריך. ואחרי זה אפשר להוציא ממנו מהדי אן אי אפשר להוציא את עם ישראל.
אתם יודעים, כתוב על לאה שהיא היתה יצאנית ושדינה היתה יצאנית כמו אמה, כתוב "ותצא דינה לראות בבנות הארץ", וכתוב אצל לאה "ותצא לקראתו" מה זו יצאנית אף זו יצאנית, לא יצאנית במובן השלילי אלא עצם היציאה החוצה זה גם עובר בדי אן אי, אז אמרו חכמים כי אמה בתה, כי אמה בתה מה זה יצאנית אף זו, מה זה כי אמה בתה? כביכול היא הורישה לה את המידה הזאת, נכון? אם מה זו אף זו, זו היתה כך אף גם זאת, כי אמה בתה - ז"א מה שיש באמא יש בבת. זה לא ממש הדי אן אי?
עכשיו, רבי יוחנן, אלחנן אני לא רוצה להגיד, רבי יוחנן, אומר המקור הראשון של הדי אן אי זה דינה, די אן אי, אז כי אמה בתה דינה. נחמד לא? נייס, נייס.
אז אברהם אבינו עמד בנסיונות, אז אצלו הסבל בעת הנסיון והצרה זה לא בעיה, זה אותו דבר כאילו קיבל שפע של ברכה והצלחה, בדיוק אותו דבר, ושיקל בעיניהם כל דבר אצל קיום מצוות הבורא, כל דבר קל במצוות הבורא, אפילו מצוות שהן קשות לעשייה ואפילו הפסד כזה או אחר, אין לו שום בעיה. אז אמרנו מהסימנים של אנשי המעלה שזוכים לחיי העולם הבא, שיורו את עבדי הבורא אל עבודת הבורא. ושהסבל אצלהם בעת הנסיון או הצרה יוכלו לסבול אותו, ויקל בעיניהם כל דבר אצל קיום המצוות הבורא יתברך, וכמו שידענו מהענין שלא ברהם אבינו והאלהים נסה את אברהם, ויש עוד לעמוד על זה הרבה אבל אני אומר בקיצור שנתקדם. וכמו חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש, שהם היו מוכנים להכנס לכבשן האש ולא לעבור על דברי הקב"ה שהוא ביקש להשתחוות לצלם, הצלם לא היה עבודה זרה ממש אלא הוא היה לנוי, זה לא אותו דבר כמו עבודה זרה ממש שעובדים, זה היה לכבודו של נבוכדנצר, והם לא הסכימו, ואמרו להם שהם יכנסו לכבשן האש, אמרו יאלה נכנס לכבשן האש. אז אתה רואה שקל עליהם גם למות בשביל הקב"ה, קל, מה אתה רוצה למות? נמות, אתה רוצה לחיות תחיה, אתה רוצה קשה קשה, אתה רוצה קל קל, מה שאתה רוצה, אין שום בעיה. איך אומרים אנשים שהם חברים כאילו והם כאילו אחד שומע לשני, אומר לו אמרק, אמרק - מה שאמרת האמירה שלך מקובלת, שלום. הבנת שי? אז הוא אומר, כן, בענין חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש, ודניאל בגוב האריות, נבוכדנצר גזר לא להתפלל הוא היה מתפלל, לא עשה חשבון, אז הכניסו אותו לגוב האריות, אין בעיה, תכניס לגוב האריות, אין שום בעיה. ועשרה הרוגי מלכות שקיבלו על עצמם דין שמים, אז ז"א רואים שאצל אנשי המעלה אלה בני העולם הבא. למה? משום שהאנשים האלה בשבילהם למסור את הנפש לקב"ה זה דבר של פשיטא, בשביל מה קיבלנו חיים? זה שלו החיים, מה הוא רוצה שנעשה מהחיים נעשה מהחיים, הוא רוצה שנפסיק את החיים - נפסיק את החיים. אם אדם מכניס את זה לראש טוב טוב טוב טוב, יש לו חיים מאושרים, אין לו תמורות בחיים, הוא יודע טובה זה נסיון והוא רואה שצרה זה נסיון, הכל זה נסיון, איך יתנהג בשעת הנסיון, הכל זה נסיון. יש כללים, יש מצוות, יש חוקים ויש משפטים למצב זה ויש למצב זה, איך מתנהגים בכל מצב. ואם בן אדם עומד בכל המצבים הוא האדם השלם לפני האלקים. אם ישאלו בן אדם מה אתה מעדיף, שה' יתן לך טובות או שיתן לך צרות, מה תהיה תשובת האדם? מה עוד אפשר להגיד?

ש. מה שאתה רוצה

הרב: מה שיבחר ה'. מה שיבחר ה'. ה' יודע מה הכי טוב בשבילנו, מה מועיל לנו, מה מועיל לציבור, מה הוא מצפה מאיתנו, יעבדוך עמים, ז"א בשבילנו צריך להיות שווה מה שהקב"ה יגזור. הכל שווה.

ש. אנחנו מתפללים הרי, ....

הרב: נכון, נכון, נכון, נכון, ואם ה' החליט שהטובה שאתה צריך לקבל זה מה שאתה לא חושב שזה טובה, אתה מבקש טובה מה שאתה רוצה או אתה מבקש טובה מה שהוא מבין. אני שואל, אתה מבקש טובה מה שאתה רוצה או טובה מה שהוא מבין?

ש. לא שומעים

הרב: למה כתוב חסדים טובים? יש חסדים טובים? יש חסדים שהם טובים בעיניך אבל הם לא טובים מצד האמת, אחד מבקש מתפלל שיהיה לו רשיון והוא לא יודע שמזה הוא ימות, אז הוא מבקש טובה לעבור טסט, ואחרי זה מה קרה, עבר טסט ומת. אז זה היה טובה או לא היה טובה? אז לא כל מה שבעיניך טובה זה טובה. מה שהקב"ה רוצה לעשות, אתה רצונך חפצתי להגיד לקב"ה, אני רצונך חפצתי זהו, ואתה תעשה בי כטוב בעיניך.

ש. לא שומעים

הרב: מי אמר שלא, שתהיה בריא, התפילה מטרתה להכיר שאנחנו תלויים בקב"ה. כל התפילה זה להכיר שאנחנו תלויים בקב"ה, שאתה חונן לאדם דעת, שאתה נותן שפע, שאתה נותן רפואה רפאני וארפא, רק אם אתה תרפא אותי אני ארפא, אם אתה תושיעני אני איוושע, כל התפילה זה תזכורת לנו שבעצם הכל מאיתו יתברך. ואנחנו מבקשים את הדברים שהם מאפשרים לנו לעבוד את הבורא. ז"א אתה מבקש כלים לעבודת הבורא. כל מה שאתה מבקש מה אתה מבקש בעצם, מי שמבקש על צד שהוא רוצה נוחות, שיהיה לו כסף ועושר והכל, שהוא יהנה בעולם הזה, אז הוא טיפש מטופש, כי אם אתה מבקש כסף נגיד, אז הכסף צריך להיות מטרתו לה' יתברך, ז"א אתה יכול לקחת ממנו כדי סיפוקך מה שאתה צריך כדי חיותך מה שאתה צריך וכל השאר צריך להיות לעבודת הבורא, אז מה לי יש לך הרבה ומה לי יש לך מעט, אם אתה עושה את רצון הבורא בין במעט בין בהרבה זה אותו דבר, לכן כתוב שאם האדם עושה הרבה או עושה מעט, או מי שיש לו מעט והוא עובד אצל ה' ובלבד שיכוון את לבו לשמים, אצל הקב"ה מנחת עני וקרבן עשיר זה בדיוק אותו דבר רק הפוך, מנחת עני עוד יותר, כי במנחת עני הוא גם מוסר את נפשו, כי אחרי שהוא נותן את המנחה שלו שזה מעט מן המעט, זה נקרא כבר שהוא מוסר את הנפש כי אין לו, אין לו. אז ז"א, שאדם צריך לעבוד את הבורא, ככה, זה שאנחנו אומרים "אבל לא על ידי יסורים" זה בגלל שאנחנו לא מסוגלים ולא הכשרנו את עצמנו לקבל יסורים. אז אנחנו פוחדים שיהיה מיסורים חלילה שלא נבעט, חלילה שלא נעמוד בזה, חלילה שיהיה לנו הרהורים כלפי הקב"ה, חלילה שיהיה ככה וככה והתוצאה יותר גרוע, אז הבקשה אל תביאני לידי נסיון אל תביאני לזה, למה החשש שמא אני לא אעמוד, אבל אם בן אדם מכשיר את עצמו, כמו שאנחנו לומדים להשיג את המעלות והוא מגיע אליהם, אז הוא מבין שמי שרוצה להגיע אליהם צריך לעבור בדרך נסיונות, אבל נסיונות כאלה שיכשירו אותו למדרגה הזאת. אדם רוצה להיות ביחידת עילית, זה לא אותו טירונות כמו חייל רגיל, יש רובעי שלש ויש תשע ויש יותר, אז ז"א כל אחד תלוי כמה הוא רוצה לעלות בעבודת הבורא. אז בינתיים שאנחנו חלשים וחלשלושים ובכלל לא ידענו שצריך לעלות, ולא הבנו שצריך בכלל לטפס, אז אנחנו מחפשים כמה שיותר שיהיה לנו הכל קל וכו' וכו', והסכנה שיכולה להתפתח, אבל אם בן אדם מבין שהמטרה היא לעלות כמה שיותר אז הוא יעשה כמה שיותר, לא יפחד.

ש. לא שומעים

הרב: קודם כל העולם כן עומד בנסיונות ועם ישראל עומד בנסיונות, רק מה, יש כאלה לא רוצים לעמוד בנסיונות, אבל לדוגמא בדור האנוסים פשוטי העם עמדו בנסיונות יותר מאלה שהיו יותר מהם, והלכו למשרפות והלכו לכבשנים והלכו לאינקובציה והלכו לכל ואמרו, או יהודי או צלוב, אין מצב ביניים, או שאני נשאר יהודי או תצלוב תהרוג תעשה מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי. ומוסרים את הנפש, תיכף נראה את זה. אבל הנקודה היא ככה, אתה אומר לא התחזקו מהשואה, לא נכון, בדיוק הפוך, מהשואה יצא עולם התורה הכי גדולה שהיה - הנה זה הדור הזה, הדור הזה זה הדור של התשובה ושל התורה הכי גדול. עולם התשובה ענק, לעומת מה שהיה באירופה, אנחנו בהרבה יותר, לאין שיעור ממה שהיה שם, שמה בכל עיר בקושי היתה ישיבה אחת, בעיר, היו מספר ישיבות בודדות, מכל אירופה שהיו מיליונים מיליונים בני אדם, היום אין עיר, אין מושב, אין מקום כמעט שאין כולל ואין תלמוד תורה ואין זה ואין זה ואין זה, היום זה פריחה שאין כדוגמתה, עם כל הצרת הצעדים של המדינה, עם כל החוקים נגד, עם כל המניעות, עם כל הבזיונות, עם הכל בכל מכל כל, אתה רואה שזה מה שיצא מהשואה כמו שאתה אומר, לא יצא משהו, יצא יצא.

ש. לא שומעים

הרב: איפה מתוך עושר? איפה יש מתוך עושר? איזה עושר? איזה עושר? איזה עושר, איזה עושר?

ש. רפואה

הרב: רפואה ודאי, אתה רוצה לעבוד מתוך גוף בריא, אתה רוצה לעבוד מתוך זה שלא תצטרך לחזר על הפתחים אז תוכל לעבוד את הבורא, זה מה שאנחנו אומרים.

ש. לא שומעים

הרב: לא, היו גם דורות בלי שואה, היה דור של שלמה המלך, היו דורות שהיו שלמים בעבודת הבורא בלי שום בעיה, ולא היה מלחמות ולא היה כלום, הכל תלוי אם עם ישראל פונה לאלוקיו, אם הוא פונה לאלוקיו ועושה מה שה' דורש אז הוא מקבל כל מה שצריך. אבל אם הוא לא עושה אז הקב"ה מיצר את צעדנו שנבין, לא מבינים מצר עוד, לא מבינים מצר עוד, עד שהרב שטינמן אומר שכבר יש גזרה בשמים להשמדה ואנחנו צריכים להחלץ מזה מהר מאד אחרת אוי ואבוי.

ש. לא שומעים

הרב: השאלה עד כמה הקטן ישאר קטן, בינתיים הוא מתבגר והוא מחפש עדיין מכות. תינוק, אבל אתה לא תינוק, בן כמה אתה כבר? נו, אתה כבר לא תינוק, אז כמה צריך לתת לך עוד, די זהו.
עם ישראל כבר מבוגר מאד, הוא כבר סבא גדול, הוא כבר בן 6000 כמעט, מאז הבריאה, אתה מבין כבר מאדם הראשון יש לנו נסיון של קרוב ל-6000 שנה, ראינו בעולם מה קרה, איזה שואות, איזה אסונות, איזה דברים, כבר ראינו הכל הכל, די חלאס אנחנו כבר מבינים, למה צריך עוד ועוד ועוד. אתה יודע, פעם אמרנו את המשל הזה, כתוב שהיה בן אדם שהיה לו תרנגולת והתרנגולת היתה לבנה ויצאה לעפר והתעפרה בו והתלכלכה, אז כשהיא נכנסה אז הוא העלה אותה על השלחן והוא לקח מחבט והתחיל להכות אותה בשביל להוציא ממנה את כל העפר ואת כל האבק, אז היא עשתה קרקרקק כאילו כואב לה, אז הוא החליט להפסיק עם זה ואז הוא לקח את האצבעות והכניס את זה בין הנוצות והוציא לה את הגרגרים ואת הכל, קרקרקרק, זה מציק לה, בסוף היא אמרה לו רק רגע חכה רגע ועשתה פרררררררר וניערה מעליה את הכל. למה היית צריכה לקבל חבטות וצביטות עד שהתעוררת לבד? אתה מבין? התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי, תעשו את זה לבד, לא צריך שאתן לכם מכות, לא צריך אתן לכם צביטות, לא צריך שום דבר, תעשו את זה לבד, "התנערי מעפר", זה הכל. אבל אנחנו לא, מחכים עוד מכה עוד מכה עד שבסוף טוב טוב, די די עכשיו הבנתי די די, למה צריך די? מהתחלה תבין, יש לך נסיון קרוב ל-6000 שנה זה מספיק לדעת איך הקב"ה מנהל את העולם, יש לו גם ספר הוראות, הוא אומר בדיוק באיזה מצבים כן ובאיזה מצבים לא, כן לא כן לא כן לא, תעשה, מה אתה מתווכח, אתה יכול עליו? מי ראה אותך בכלל, אתה פשפש קטן.
פעם הסברתי הוצאתי קלטת שנקראת אולסי פרי והנמלה, היה שחקן כדורגל שתי מטר עשרים, כדורסל, כן, אז פעם בשביל להשוות לאנשים שיבינו אז אמרתי לכם תארו לכם שאולסי פרי הולך פעם אחת ברחוב ופתאום עומדת לנגדו נמלה קטנה ועושה ככה מותחת את החזה ואומרת לו אלה, אתה לא תעבור פה בשכונה, אז הוא שומע איזה צפצוף כזה מתבונן למטה בקושי מאתר מה מו מי, אז היא רואה שהוא מתמהמה אז היא עוד פותחת עליו את הפה עוד יותר, מתחילה ללכלך, והוא עומד להתעלף מצחוק, אז יש שמה חבורה של נמלים כאלה, אתה יודע מאלה העבריניות, והן אומרות לו בא הנה, תשמע, זאת לא כמו שאתה חושב, זה אל תתעסק איתה, נו אז מה עושה אולסי פרי, מוציא את האצבע הבומבילה שלו, יש לו נעל 65, וטוז את כל הקבוצה, טוז מועך אותם ככה, נו, זה לא מעלף לראות כזה מצב שעומדת נמלה כזאת ומאיימת עליו? מה ההבדל בין אולסי פרי לנמלה? שתי מטר עשרים, ואנחנו מתעלפים מצחוק איך מילימטר מאיים על שתי מטר עשרים, ומה ההפרש בינך לבין הקב"ה? נכון אתה מטר שבעים, מטר שמונים, מטר תשעים, ואיפה הקב"ה ואיפה אתה? אז אם ההפרש הוא שתי מטר עשרים מעלף מצחוק אז מי אתה יגמד. אצבעוני.

ש. אנחנו מאיימים?

הרב: אנחנו בטח, בן אדם אומר לא בא לי, לא רוצה לעשות, כשיבוא לי אני יעשה, עכשיו לא מתאים לי, לא מאתים לי, דבר איתי בעוד חמש שנים אני אגמור את כל מה שאני מתכנן יש מקום לדבר איתך, כרגע אין לי זמן לדברים האלה, הקב"ה דוחק, בעל הבית דוחק, אבל זהו, ככה זה העולם, אדם חי בשקר, אתה מבין? הוא רואה רק את התקרה פה והוא חושב פה מסתיים העולם. צא, צא החוצה רגע תסתכל בחוץ, תראה את המרחבים האינסופיים עד איפה שאתה משיג, ועוד לא התחלת לראות כלום את הקליפה הראשונה שנקראת וילון, הרקיע הראשון נקרא וילון, זה רק הוילון, תעבור שמה, מהלך 500 שנה בין כל גלגל לגלגל וכו' וכו', אבל בסך הכללי בן אדם הוא ככה, מרגיש אני ואפסי עוד וחי לו את החיים שלו וחושב שהכל בסדר. מכל מקום אם אנחנו רוצים לזכות לחיי העולם הבא אנחנו צריכים להיות מאנשי המעלה שמורים את האנשים העומדים בסבל, מקבלים את הכל בזריזות, עושים עבודת הבורא, כמו אברהם, חנניה מישאל ועזריה, דניאל, עשרת הרוגי מלכות וכו', כל אלה מסרו את נפשם לעבודת הבורא, מובטחים הם לחיי העולם הבא. גם לא יקראו לך אברהם ולא דניאל ולא זה, אם תעשה עד איפה שידך מגעת אתה מסודר.

ש. לא שומעים

הרב: נו אז מה?

ש. לא שומעים

הרב: לא היה מצב של חשש, היה מצב של לדעת האם נגזרה גזרה והיינו צריכים למות או לא צריכים למות, האם יש להם חיוב למסור את הנפש או אין להם חיוב למסור את הנפש, הוא לא רצה להגיד להם בבירור את הדברים,

ש. הם חששו לחייהם

הרב: לא חששו לחייהם. לא חששו לחייהם, חששו שהם יעשו את הדבר שלא מתבקש בחיוב, אבל ברגע ששמעו את התשובה אז הם הבינו שהם צריכים כנראה למסור את הנפש והם למדו מצפרדעים קל וחומר. אמרו מה צפרדעים נכנסו לאש אע"פ שהם לא מחוייבים אנחנו שאנחנו מחוייבים על אחת כמה וכמה. ונשאלת השאלה, איך מבקשים מבן אדם בכלל למסור את הנפש? הרי זה נגד הטבע שלו, נגד הטבע שלו שהוא ימות, אדם רוצה לחיות, שאיפתו לחיות. אתה מבקש מבן אדם דבר לא טבעי, אז כתוב בזוהר הקדוש, שכשהקב"ה אמר נעשה אדם, פירושו של דבר שהוא לקח את כל הכוחות שיש בבריאה וברא את האדם, מכל הכוחות שנמצאים בבריאה, ז,א הוא לקח גם מבעלי החיים את כל הכוחות שיש להם, הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי, סליחה אני נמר? אני נמר? מה אני? אני אריה? ז"א אומרים לך תהיה כמו, מה פירוש כמו, אז יש לך אפשרות או אין לך אפשרות? יש לך אפשרות, מאיפה יש לך אפשרות? מנעשה אדם, הנעשה אדם קיבלנו את כל הכוחות האלו הנמצאים בנו, ואנחנו גם רואים בן אדם אומר, זה אריה אני אומר לך, זה נמר, זה נכון? זה חתול זה, כן. אז ז"א, בן אדם, אז יש בו גם את הכח של הצפרדע, מה הכח של הצפרדע? מסירות נפש, כשאומרים לצפרדעים להתפשט בארץ מצרים אז למה צריך ללכת לתנורים? ללכת לחדר מיטות של פרעה, לשבת על פוך, למה צריך ללכת לתנור? אז היה כח בצפרדעים ללכת לתנורים. אז יש לבן אדם גם את הכח הזה, אז מה הצפרדעים מסרו את נפשם ואין להם שכר על זה, מכל מקום בן אדם שהוא מחוייב בתורה ובמצוות קל וחומר שהוא צריך לעשות זאת.
מי שבחר במוות, יש עוד, יש עוד מי שזוכה לחיי העולם הבא, מי שבחר במות בעבודת הבורא מן החיים בהמרותו, אדם שמעדיף למות ולא להמרות את פי ה', אדם שבחר במוות בעבודת הבורא הכוונה בשביל עבודת הבורא הוא מוכן למות ממה שלחיות ולהמרות את פי ה', כמו יהרג ואל יעבור, ואדם שבוחר בריש מן העושר, להיות רש ועני ממה שלהיות עשיר, ובוחר בחולי מן הבריאות, ובוחר בצרה מהשלוה, ומוסר את עצמו לדין הבורא ורוצה בגזרתו מה שיגזור עליו, לא מעניין אותו מה יגזור עליו הקב"ה, אדם כזה שמוכן לעמוד בכל התנאים האלה ראוי הוא לחסד הבורא עליו בנועם העולם הבא אשר אמר הכתוב "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא", איך אני יודע שזה אוהבי? כי אם אדם בוחר רק בדברים הטובים לעצמו אז הוא אוהב את עצמו, אבל אם הוא מוותר על כל אהבת עצמו, הוא מוכן למות לכבוד הבורא, הוא מוכן להיות עני לכבוד הבורא, הוא מוכן להיות חולה לכבוד הבורא, הוא מוכן לצרות בשביל הבורא, הוא מוכן למסור את עצמו לדין הבורא, אין לו אהבת עצמו, הלו, תדאג לעצמך קצת, תדאג לעצמך, לא דואג לעצמו, דואג לבורא, מה הבורא רוצה - זה אני עושה, אם טוב לבורא שאני אהיה עני - עני, רוצה חולה - חולה, רוצה ככה, מה שהוא רוצה, מה שהוא רוצה, מה שבחר הבורא בשבילי בשבילך בשבילנו זה מתאים לי. רק מה, בא הדבר לפניך אתה צריך לעכל ולהבין מה המטרה למה זה בא, מה צריך לתקן מה צריך לעשות לעשות בזריזות, בזריזות. כשאתה רץ לקבל כסף באותה ריצה אתה רץ לשלם חובות. בד"כ בני אדם משהים את החובות, עוד יום עוד יום ויש לו כבר כסף ולא ממהר לשלם, לא ממהר לשלם, לא פורע חוב, אבל אם אומרים לו יש לך כסף הוא לא מתעכב יום אחד אולי יתחרט, ישר הולך להביא. אדם צריך שיהיה תמיד אצלו הכל שווה, תמיד שווה. אדם כזה מי שבחר במוות בעבודת הבורא מן החיים בהמרותו, ואת הריש מן העושר החולי מן הבריאות והצרה מן השלוה, כל זה הוא בוחר במקום, ז"א מוכן גם הכל בכל מחיר ונמסר לדין הבורא ורוצה בגזרתו, ראוי הוא לחסד הבורא עליו בנועם העולם הבא אשר עליו אמר הכתוב "להנחיל אוהבי יש" יש זה שי עולמות שהוא מקבל, ואוצרותיהם אמלא.

ש. לא שומעים

הרב: זה נכון, וזה אומר אדם כזה ודאי שיעשה גם את מה שאמרנו, אבל אלה גם מצד עצמם, מצד מה שיעשו באופן הזה אז הם יזכו גם כן לחיי העולם הבא.

ש. לא שומעים

הרב: תראה, מה שאתה אומר בעצם זה לא אתה אומר את העובדה, אתה רוצה להגיד למה אתה לא. ומה שאתה רוצה להגיד למה אתה לא, זה לא מסביר למה אתה לא מה-33, הוא אומר שיש 32 ולמה הוא לא רוצה...

ש. לא שומעים

הרב: 36, אז למה אתה לא רוצה להיות מה-37? הוא לא רוצה, הוא החליט שיש לו 36 מספיק.

ש. אני יכול?

הרב: בטח אתה יכול, כתוב איך, כתוב איך. אני שואל, בא אני אשאל אותך עכשיו שאלה, אתה אוהב את הבורא או אתה אוהב את עצמך, את האמת את האמת ישר. את מי אתה אוהב יותר את עצמך או אותו? לא, אתה לא אוהב אותו, אתה מבין שכלית שזה נכון לאהוב אותו אבל אוהב את עצמך יותר ממנו בהרבה. לא. בגלל שאתה לא מתמסר לו בכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים שלך, אם היית אוהב אותו אז היית עושה את רצונו מאה אחוז. מי שאתה אוהב אתה מעניק לו, אתה נותן לו, אתה נותן לו תשומת לב, אתה כל הזמן זוכר אותו, אתה כל הזמן, אם אתה אוהב אין כזה יהודי שאתה אוהב אותו עד כדי כך כי אתה אוהב את עצמך יותר מכולם, אבל אם אתה אוהב את הבורא אז אתה מתמסר לו בכל, אתה מתמסר לו בכל.

ש. לא שומעים

הרב: אני אסביר לכם, בן אדם בד"כ אוהב את עצמו, חולה על עצמו, סליחה, מת על עצמו, זהו. הוא לא אוהב את אשתו, הוא לא אוהב את בניו, הוא לא אוהב כלום, הוא אוהב את עצמו. למה כי אם אשתו לא עושה מה שזה או זה הוא מוכן להתגרש, הא איפה, מה קרה? איפה נעלמה? אבל אתה אוהב, מה קרה?

ש. אם היא לא עושה אז היא גם

הרב: לא משנה, כן כן כן, עכשיו הוא אוהב את הילדים? אם הילדים ימרדו בו הוא אוהב אותם?

ש. כן, למה לא?

הרב: אתה כן. אתה כן? שודד אותך, גונב לך, נרקומן, עושה זה, מבזה אותך

ש. אני אוהב

הרב: כן? כן? כן? אוהב, אוהב אוהב אתם אפילו שמזיקים לך, אפילו שהכל. לא הבנתי, שואל אותך עכשיו שאלה הפוכה, מי צריך לאהוב יותר, אתה את הבן או הבן אותך?

ש. הבן צריך לאהוב את האב

הרב: למה?

ש. אני לא יודע

הרב: אז אם אתה מוכן לאהוב את הבן בתנאים הכי מחפירים ואתה מבין שהוא צריך לאהוב אותך יותר ממה שאתה אוהב אותו, עכשיו תחזור לבורא, אתה הבן שלו או אתה האבא שלו?

ש. בן

הרב: אתה הבן שלו, ואם הוא יעשה לך הכי גרוע כמו שעושה לך הבן שלך איך צריך לאהוב אותו?

ש. אותו דבר

הרב: אז למה זה לא ככה? כי אתה לא אוהב אף אחד, אתה אוהב את עצמך. וגם מה שאתה אוהב את הבן שלך זה בגלל שהוא שלך, בגלל שהוא שלך, אבל אם זה הבן של השכן שלך אתה לא אוהב אותו, הוא רשע מרושע, לכלב, משטרה הלו הלו, משטרה. למה? למה? כי זה לא שלך, מה ששלך אתה אוהב. את הכסף שלך אתה אוהב, את הכל.

ש. אם אני יאהב את הבן של השכן שלי אז אני מאושר?

הרב: אם אתה תאהב את כל הבריאה, הלו, את כל הבריות, את כל הבריות לפי מצות הבורא, לא את כולם צריכים לאהוב, אבל "ואהבת לרעך כמוך" מי שרעך במצוות, אם אתה אוהב את כולם בשווה זה מראה שיש לך את המידה הזאת ואת המצוה הזאת לקיים אותה כמאמר הבורא, זה מצוין אבל זה רק מצוה אחת, יש עוד, אבל בסך הכללי אנחנו אוהבים את עצמנו, מי לא אוהב את עצמו? מי שמפקיר את עצמו לבורא ולכלל, זה לא אוהב את עצמו כי אם היה אוהב את עצמו היה מתרפק על עצמו, היה יכול להתפנק למה שהוא צריך לטרוח בשביל אחרים, למה צריך לטרוח יותר מידי, עשית מצוות יצאתי ידי חובה, מעיקר הדין זה מספיק, חלאס עזוב אותי עשיתי מה שצריך, התפללתי קצתי, למדתי קצת, ברכתי קצת, עכשיו תן לי ליהנות, תתתת.... תת.. אתה מבין? ככה אדם חי, גומר את זה מתפטר ואח"כ פנוי, אבל מי מכניס עוד עוד מעול לעול מעול לעול לעול לעול, מקבל עול מלכות שמים, עול עול, תביא תביא, אומרים קח שק, שים שים עוד אחד, שים עוד אחד, אה, שים עוד אחד למה, אתה יכול לשים אחד בינתיים מישהו יקח, אה, שים שים שים, אפשר עוד אחד, שים שים שים, וואלק הבן אדם כבר ככה, מה רואים? שהוא חפץ לעשות כמה שיותר. שים, זה נקרא בן אדם שאוהב את הבורא. אבל אם בן אדם בא לתפילה, יש לו שק, שק, איך אחד מוריד שק? תח מעיף אותו ככה, להתפטר, הוא לא מוריד אותו באיטיות ככה לוקח הופ הופ הופ שם אותו לאט, זה כולה שק, לא, זה כולה שק, מה יש פה בעדינות, אתה מבין, זה כבד אז הוא משחרר. בן אדם מגיע לתפילה גם כן משחרר יאלה טרח. הכל משחרר עושה מצות משחרר, משחרר משחרר משחרר משחרר משחרר משחרר שלום. חסידים ראשונים היו מקדימים שעה, כמו שאנחנו, אנחנו כמו חסידים ראשונים, שעה לפני התפילה לומדים, לומדים יראת שמים, אז כשאתה בא לתפילה אחרי ההבנה, אחרי הזה, אמורה להיות התפילה קצת יותר טובה, קצת יותר בהבנה, קצת יותר עם רגש לקב"ה, ואח"כ שעה והם היו נשארים עוד שעה אחרי זה להתבונן בכל מה שהתפללו ובכל החסדים של הבורא וכו' וכו' וכו', אז שלש שעות שלש תפילות תשע שעות, תשע שעות אתה יודע מה זה? זה כל זה בשביל תפילה. והיה להם ברכה והספק בלימוד יותר מאלה שהיו פנויים, למה כי הקב"ה במקו

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 21.04 14:23

    תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!

  • 21.04 14:22

    מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.

  • 21.04 14:21

    כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.

  • 20.04 21:07

    שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן

  • 19.04 14:33

    תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).

  • 19.04 14:32

    תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.

  • 19.04 14:32

    ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛

  • 19.04 14:31

    באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!

  • 19.04 14:30

    תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.

  • 19.04 14:29

    יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים