התחדשות העולמות | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק שלש עשרה - התחדשות העולמות: האם חצות לילה במרום הוא עת רצון ושמחה או עת צער ובכיה

הנה מבואר בזוהר הקדוש (פרשת ויחי רל"א) שבכל לילה ולילה בשעת חצות הלילה, ישנו צער גדול ונורא לפני השם יתברך, כאשר הקדוש ברוך הוא בוכה על צער השכינה הקדושה, וצערם הנורא של ישראל בגלות, ואז הוא בועט בצערו בכל הרקיעים, ואין לו שום נחמה ושום שמחה כביכול, רק כאשר ישראל לומדים תורה בשעה זו, שעל ידי כך הקדוש ברוך הוא מתנחם מצערו הגדול, והולך לגן עדן, להשתעשע עם נשמות הצדיקים אשר נמצאות בגן עדן, ולכאורה צריך להתבונן, כיצד בשעת חצות לילה, שהוא עת רצון גדול מאד [כמו שכתב הזוהר [פרשת נשא קל"ו], וכן כתבו חז"ל במסכת יבמות ע"ב] ומצד שני אנו רואים שישנה בכייה גדולה בשמים? 

וישנם כמה טעמים וביאורים נפלאים בדבר זה, הן על פי הנגלה והן על פי סודם של דברים. 

טעם ראשון: הסתרה שבתוך הסתרה

ביאור עמוק ונפלא לכך ישנו על פי דברי רבי נתן מברסלב זיע"א בליקוטי הלכות [הלכות ראש חודש ג'] המבאר את הטעם לכך שבגלות מצרים הגיע ובא הקדוש ברוך הוא בעצמו להציל את עם ישראל מיד מצרים, ולא שלח לעם ישראל את מלאכי מעלה שיצילו אותם מיד מצרים, כמו שכתוב [שמות י"ב י"ב] "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'" ודרשו על כך חכמינו זכרונם לברכה: אני בעצמי, ולא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, והטעם לכך הוא מפני שארץ מצרים היתה מלאה גילולים וקליפות, ומשום כך הייתה חייבת להיות שם התגלות של הקדוש ברוך הוא בעצמו וזאת בכדי שלא ינקו הקליפות חס ושלום מהתגלות מלאכי מעלה,

וכך הוא הכלל תמיד, שבמקום והעת שהוא תוקף החושך וההסתרה שבתוך ההסתרה, שם מתגלה האור הגדול ביותר, וזאת מפני שאם יתגלה במקום הזה אור ודעת נמוך ופחות מזה, יינקו ממנו הקליפות הנמצאים שם, וזה הטעם שדווקא כאשר האדם נמצא בהסתרה הגדולה ביותר מבחינה רוחנית, עליו לדעת ששם מתגלה האור הגדול ביותר, ואם הוא אכן יתחזק לעבוד את השם יתברך במקום זה, הוא יוכל להתקרב משם להשם יתברך בתכלית ההתקרבות, שאינו יכול להתקרב בשום מקום וזמן אחר, כי שם מתגלה אור של דעת עצומה ונפלאה שאינה מתגלה בדרך כלל. 

וזה הטעם והסיבה למעלת שעת חצות לילה מפני שכאשר האדם עובד את השם יתברך בשעת חצות לילה, שאז השכינה נמצאת בתכלית המיעוט וההסתרה, על ידי זה דווקא הוא הופך את ההסתרה הגדולה ביותר להתגלות של דעת, ועל ידי כך הוא זוכה לגלות את האור הגדול ביותר שאינו יכול לגלות בשום שעה ובאף זמן בכל היום כולו, ובזכות כך זמן זה נהפך לעת רצון הגדול ביותר, ולשעה המובחרת ביותר להתקרב להשם יתברך, לקבלת התפילות וללימוד התורה הקדושה. 

טעם שני: ההתחדשות לטובתך

ישנו הסבר נפלא לכך על פי דברי רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א, בספרו קדושת לוי - חנוכה המבאר שישנו כלל בשמים והוא שתמיד כאשר הבריאה מתחדשת שורה עת רצון גדול מאוד, וזאת כיון שכאשר הקדוש ברןך הוא מחדש את כל הבריאה, מתבררת ומתגלה מחדש מעלתם וגדולתם של כל ישראל, וזאת כיון שכל הבריאה נבראה ונוצרה רק בשביל עם ישראל כמו שדרשו חז"ל על הפסוק [בראשית א]: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" שבשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתה", השם יתברך ברא את השמים ואת הארץ ואת כל הבריאה כולה. 

והנה בשעת חצות לילה הקדוש ברוך הוא מחדש את כל העולמות ואת כל הבריאה כולה, כמבואר בזוהר הקדוש, ולכן בשעה זו מתגלה מעלתם של עם ישראל עם הקודש - אשר כל הבריאה לא נבראה אלא בשבילם - ומפני כך ישנו עת רצון גדול ועצום בשמים לכל אחד ואחד מבני ישראל כיון שבשעה זו מתגלית מעלתם וגדולתם של ישראל, שכל הבריאה לא נבראה אלא בשבילם, לכן בשעה זו שורה עת רצון גדול מאוד בשמים, וזה העת והזמן המובחר לעסוק בתורה ומפני כך זמן זה גם הוא המסוגל ביותר לקבלת כל התפילות והבקשות. 

טעם שלישי: תורתם נשמעת במרום

ישנו ביאור נפלא לכך על פי סודם של דברים כפי שמגלה הזוהר הקדוש [בראשית י"ז ע"ב] שבכל לילה בשעת חצות לילה, מתעוררת בכיה עצומה לפניו יתברך על צערם של ישראל, ועל חורבן בית המקדש, אבל מיד אחר כך, כאשר עולה מהעולם הזה קול לימודם של ישראל העוסקים בתורה בשעה זו, והקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים מקשיבים לקול לימודם כמבואר בזוהר הקדוש [נח ע"ב] ועל ידי כך הקדוש ברוך הוא מתנחם מצערו ואבלו, ונעשה עת רצון גדול לפניו יתברך, ולכן בכל לילה ולילה בשעת חצות ישנו בכיה גדולה ועצומה במרום, אבל מיד אחר כך כאשר ישראל עוסקים בתורה בשעה זו ועולה קולם ונשמע למעלה, על ידי כך ישנה שמחה גדולה לפני השם יתברך, ושורה עת רצון גדול מאד במרום. 

טעם רביעי: עוז וחדווה במקומו 

ביאור נוסף ישנו לכך על פי סודם של דברים, על פי דברי האריז"ל המבאר שישנם שני בחינות בשכינה הקדושה, ישנה בחינת רחל וישנה בחינת לאה, ומבחינת רחל - מתעוררת בכיה עצומה למעלה, ואילו מצד לאה ישנה שמחה עצומה במרום, והיא השעה שבה הקדוש ברוך הוא משתעשע עם נשמות הצדיקים שבגן עדן, וכן הוא שמח עם הצדיקים שבעולם הזה שהוא מקשיב לקול לימודם בשעה זאת, כמובא בזוהר הקדוש [לך לך פ"ב ע"ב] ואין זה סתירה כלל, כמו שכתבו חז"ל במסכת חגיגה, שבבתים החיצוניים יש בכייה גדולה על חורבן בית המקדש וצרות ישראל, כמו שכתוב במסתרים תבכה - ויקרא ה' אלוקים ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק, ואילו בבתים הפנימיים ישנה שמחה גדולה תמיד, כמו שכתוב הוד והדר לפניו עוז וחדווה במקומו. 

השם יזכנו לקום בחצות ולהיות מעובדי השם העומדים בבית השם בלילות, ונזכה בקרוב לראות בבנין ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.