ישועות בחצות - חלק א | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
פרק עשירי - ישועות בחצות
הנה בכל לילה ישנה הזדמנות פז ואפשרות מיוחדת לכל אדם להמשיך על עצמו ישועות גלויות ועצומות, ואף לחלץ ולהוציא את עצמו בעצמו מכל מיני מצבים קשים וסבוכים ביותר, וזה אמור בפרט בימינו אנו כאשר אנו רואים את התגברות הקשיים, הבעיות והצרות הקשות הפוקדות את כל בני ישראל בדור שלנו, שצריך לעשות עבודה מיוחדת הממתיקה את כל הדינים.
והנה במצבים כאלו העצה היא לא לעשות "חיטוי מקומי" בלבד אלא לעשות "טיפול שורש", דהיינו להמתיק את הדינים בשורשם - או אז יעלמו מאליהם כל הצרות והבעיות בבת אחת, והאדם יזכה לכל הישועות שהוא צריך, והזמן המסוגל לכך הוא בכל לילה בשעת חצות לילה. וכאשר מגיעה שעת חצות והאדם שהכין עצמו לכך, אם על ידי שינה מוקדמת אם שנשאר ער עד חצות, והוא לומד תורה או עוסק בתפילה בשעה זו, בכך הוא ממתיק את כל הדינים מעליו ומעל כל בית ישראל.
וכך מבטיח רבי שמעון בר יוחאי זיע"א (זוהר פרשת ויחי דף רמ"ג), לכל העוסק בתורה בחצות הלילה, שעל יד כך הוא זוכה להגנה ושמירה מיוחדת ועליו נאמר הפסוק [תהילים ל"א] "לדוד ד' אורי וישעי ממי אירא"- שיזיק לנשמתי, שפירושו שהוא זוכה לשמירה והגנה ברוחניות, "ד' מעוז חיי ממי אפחד" - שיזיק לגופי, שפירושו שהוא זוכה אף לשמירה בגשמיות וזה הסיבה שדוד המלך לא פחד משום דבר וזאת מפני שהיה קם בכל לילה ועוסק בתורה.
כי על ידי קימת חצות האדם שמור למעלה ולמטה, שמור הוא למעלה, שפירושו שנשמתו נשמרת בשמירה עליונה שלא תחטא בשום חטא ועוון, ושמור הוא למטה, שפירושו שהוא לא ינזק ולא יפגע מכל פגעי העולם. ולא עוד, אלא שהוא בלימודו בחצות ממשיך שמירה לכל בני העולם כולו, והטעם שהוא זוכה לשמירה זו, מפני שעל ידי הלימוד בשעות אלו האדם קושר ומכניע את כל המזיקים והמשחיתים, ומכניסם לעמקי התהום הגדול.
ומפרש הזוהר, שזה פירוש הפסוק [בראשית] "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" שפירושו - יששכר כל עסקו רק בתורה הקדושה, ועל ידי הלימוד תורה בחצות לילה הוא קושר את קליפת חמור השולטת במשמרה הראשונה, אשר הוא תוקף הדין וראש כל המזיקים, ועל ידי הלימוד תורה בחצות הלילה, מורידים אותו מגרם מעלתו, ושמים את מדורו בין המשפתיים, שפירשו בין האשפתות שבנקב הנהר הגדול, ועל ידי שמכניעים אותו, נכנעים מאליהם, כל שאר כוחות החיצונים, כי הוא הראש לכולם, ולכן אדם זה זוכה לשמירה מיוחדת, וכך גם על ידי זה הוא ממשיך שמירה עילאית לכל העולם כולו.
ומוסיף הזוהר הקדוש טעם נוסף לכך שכל הקם חצות זוכה להגנה ושמירה מיוחדת, וזאת מפני שכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו כל אותו היום, ואותו חוט - הוא חוט דק מהאור הגנוז לצדיקים, שהוא המאיר על כל מי שעוסק בתורה בחצות הלילה, והוא שומרו מכל מיני פגעים ומזיקים רעים
וגם כאשר מידת הדין מתוחה ויש בעולם איזה מגיפה חס ושלום, אותו חוט של חסד שומרו ומצילו ממנה ושומרו שלא יפגע חס ושלום, מפני שמחוט זה יראים ומפחדים העליונים והתחתונים,[זוהר ויקרא כ"ג] ולכן הוא זוכה לשמירה והגנה מיוחדת לו ולכל בני ביתו, ועל ידו נמשכת שמירה והגנה לכל עם ישראל כולו.
סגולת הפדיון הכולל
קימת חצות בסגולתה להמתיק את כל הדינים ולהמשיך שפע רב, הן על כל עם ישראל בכלל, והן על כל אחד ואחד בפרט, שיכול כל אדם שיעשה זאת לזכות על ידי כך לישועות גדולות בכל תחום ותחום שהוא צריך, כמו שכותב הזוהר הקדוש [פרשת אחרי דף ס"ז], שהקמים חצות הם מבטלים את כל הגזירות הקשות למעלה ולמטה.
וכן כתוב בלקוטי מוהר"ן [קמ"ט] שבסגולתה של קימת חצות לפעול בשמים כמו פדיון נפש הפודה את האדם מכל צרה וצוקה. ומסביר מוהרנ"ת (ליקוה"ל הל' ברכת השחר ה') שהפירוש הוא שעל ידי קימת חצות זוכה אדם לפדיון הכולל, ופירושו של הפדיון הוא, שהנה כאשר האדם שרוי באיזה צרה חס ושלום, עליו לעשות פדיון אצל צדיקים היודעים לעשות זאת, ולפדות את נפשו, ועל ידי כך הצדיק פודה אותו ומציל אותו מהצרה והוא נושע, ומבואר באריז"ל שישנם בשמים עשרים וארבע בתי דינים, והם כנגד עשרים וארבע שעות היממה ובכל שעה ישנו בית דין אחר הדן את כולם,
וכפי גדולתו וגודל כוחו של הצדיק העורך את הפדיון, כך גדול כוחו להושיע את האדם מכל רע - והנה ישנם צדיקים העושים פדיון ובכוחם להמתיק את הדין רק בחלקו, כי הפדיון שהם עורכים מגיע רק לחלק מהבתי דינים וממתיק את הדין והקטרוג אשר ישנו בהם על אותו אדם, ולכן יתכן שהאדם שיערוך את הפדיון לא יוושע, וזאת מפני שהוא לא המתיק את הדין בשלימות בכל העשרים וארבע בתי הדין הנמצאים במרום, אבל בכל דור ודור ישנו צדיק גדול מאד שבכוחו לעשות פדיון הכולל, דהיינו לפדות את האדם בשלימות ולהמתיק את הדין בכל העשרים וארבע בתי דינים, ואם יעשה האדם פדיון נפש אצל צדיק כזה בוודאי יוושע מכל צרה וצוקה,
והנה מגלה רבי נחמן מברסלב [ליקו"מ קמ"ט] שבכל לילה ולילה יכול כל אדם בעצמו לעשות לעצמו, את הפדיון הכולל את כל העשרים וארבע בתי דינים, והוא על ידי שיקום בחצות ויערוך תיקון חצות וישב ללמוד תורה - ובכך הוא פודה בעצמו את נפשו מכל רע.
ולכן דבר זה מסוגל מאד להמשיך ישועות גלויות לכלל ולפרט, ורבים רבים נושעו בכך בכל הישועות ובכל התחומים כמו שנספר בפרק זה.
מדוע בדור הקודם לא היו כל כך הרבה צרות
וזה הסיבה שבדורות קודמים שבהם היו נוהגים לקום חצות וללמוד בלילה, לא היו כל כך הרבה צרות ומחלות כמו שיש היום, כמו שאמר הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, כאשר באו אליו שלוחים מישיבה מסוימת אשר בקשו את חתימתו, על כרוז הקורא ולתרום ולעזור לחולים מסוכנים מטובי לומדיה שפגעה בהם מידת הדין, רחמנא ליצלן, והשיב להם הרב צדקה זצ"ל: מדוע שינו בדור הזה את סדרי הלימוד, הרי הלימוד אחרי חצות לילה מסוגל מאד להסיר מישראל כל חולי וכל נגע.
הרי רק לפני חמישים שנה היו כל בתי המדרש בירושלים באישון לילה מלאים מפה אל פה, ובאמת לא היו כל כך הרבה צרות וחולאים כמו שיש היום, סיים הרב צדקה זצ"ל.
כי בכוחה של תורת הלילה להגן על עם ישראל מכל נזק ומכל צרה.
עדות נוראה על שמירה מיוחדת ליהודי סוריה
וכן גם מעיד, עדות נוראה מאד, הגאון הגדול רבי אברהם ענתבי זצ"ל, ששימש בקודש כאב בית דין בחלב אשר בסוריה, לפני כמאתיים שנה, בהקדמה לספרו "קרבן אשה".
"ואני מגיד מה שראיתי בימי חרפי שהעיר השם רוחו של אחד שהיה מעיר את בני הקהילה לאחר חצות הלילה, עד שרוב הקהל היו קמים ובאים לבית המדרש ולומדים בחבורות חבורות, כאשר חבורה אחת היו לומדים גמרא בתוספות ואני הקטן הייתי עמם וחבורה אחרת היו לומדים שולחן ערוך אורח חיים, וישבו איתם כמה תלמידי חכמים שהסבירו להם את הלימוד, וחבורה נוספת היו לומדים זוהר הקדוש ועוד חבורה היו הוגים בספרי מוסר כמו ראשית חכמה וכד הקמח וכדומה.
ומעידני עלי - מסיים הגה"ק רבי אברהם ענתבי זצ"ל - שכל זמן שהיה המנהג הזה טוב בידם היה אור לבני ישראל במושבותם, ולא היה להם כל השנים שום עצבות ודאגה ולא קרה להם שום נזק לשום אחד מבני ישראל, ועל אותו הדור נאמר "שומר מצוה לא ידע רע", וכל אותו הזמן שהיו תופסים מנהג זה בידיהם היה שפע בעולם, הכל בזול והכל מצוי בחינם אין כסף נחשב, ואין דאגה בלב איש, ואין אחד שמת קודם זמנו, ועל דור זה נאמר "ועמך כולם צדיקים". עכ"ל.
ואכן הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל - כשראה את הדברים הנוראים האלו הכתובים בספר "קרבן אשה", שלח להפיצם ברבים ולתלותם בכל הבתי כנסיות של ירושלים, כשהוא מוסר בסיומה קריאה לציבור הרחב להשתתף בכולל חצות "בליל שישי", בבית הכנסת "שושנים לדוד" שהוא בעצמו פתח, כשהוא דאג למימון הוצאות האברכים הרבים, ואף הוסיף קריאה לכל מי שיכול לפתוח לימוד כזה במקומות נוספים בכל מושבותיהם ובזכות כך הוא יתברך בכל הברכות הנאמרות בספר הנ"ל.
כך גם הבקשה היחידה, אותה ביקש הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל בצוואתו היתה, להמשיך ולהחזיק את "הכולל חצות בליל שישי" שהוא פתח, ומקורביו שידעו זאת תרמו כספים רבים לעילוי נשמתו לכולל ליל שישי, בבית הכנסת "שושנים לדוד", ביודעם שזה היה רצון קדשו.
ואכן כולל זה פועל עד היום הזה, כאשר בכל ליל שישי עולים המוני לומדים ועוסקים בתורה כל הלילה עד הבוקר.
זיווגים שנסגרים בחצות
ורבים אשר ניסו לעשות סגולה זאת וקמו חצות לילה נושעו בכל מה שהיו צריכים, בכל התחומים; אם בפרנסה או בנים - או זיווגים - ואף בענייני רפואה אנשים רבים ראו ניסים ונפלאות בעיניהם, לאחר שהחלו לקום חצות לילה ולעסוק בתורה ובתפילה עד הבוקר.
סיפר לי חבר תלמיד חכם אשר למד בבחרותו באחת הישיבות המובחרות בארץ, והתנסה מאד במציאת הזווג - כאשר היה כבר בגיל גיל שלושים ותשע ועדיין לא מצא את זיווגו, עד שלמד על מעלתה הגדולה של קימת חצות לעסוק בתורה, והחל לקום חצות לילה וללמוד תורה עד הבוקר ותוך חודש ימים מצא את זווגו.
וסיפר לי שממנו ראו וכן עשו גם חבריו, עד שהדבר התפרסם בישיבה בה למד כסגולה בדוקה ומנוסה למציאת הזיווג, לקום חצות לילה לומר תיקון חצות ולעסוק בתורה, ואכן בתוך תקופה קצרה מאד אשר בה עשו זאת כמה בחורים המבוגרים בישיבה, אשר היו כבר בגיל מבוגר מאד כולם התארסו בשעה טובה ומוצלחת למזל טוב.
והראתי לו שמקור הדברים - הוא בליקוטי מוהר"ן (תורה ט') שמבואר שם שלפי הזיווג אשר אדם עושה בתפילתו, כך מידה כנגד מידה הוא זוכה למצוא את זווגו, והנה עיקר הזיווג והייחוד קוב"ה ושכינתיה נעשה על ידי אלו שקמים בחצות הלילה ועוסקים בתורה עד הבוקר.
אשר הם הגורמים את כל תיקוני השכינה בתפילת שחרית כמובא בהאריז"ל (שער הכוונות דרושי הלילה ב').
ולכן כאשר הם קמו חצות לילה הם זכו למצוא מיד את זווגם בשעה טובה ומוצלחת.מחברת כחו סגולה לזווג הגון.
אברך נוסף סיפר לי שהוא גם היה בחור מבוגר מאוד, בגיל ארבעים, ועדיין לא מצא שידוך - וכששמע על מעלת הקימה בחצות לילה לתורה ותפילה - החל לעשות זאת, ותוך חודשיים מצא שידוך טוב, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
ואמרתי לו שאפשר להסביר זאת על פי דברי הרה"ק רבי נחמן מברסלב, [לקו"מ ט] הכותב שכפי שהאדם גורם יחוד בתפילתו כך הוא זוכה למצוא את זיווגו,
והנה עיקר היחוד בשמים, נעשה על ידי אלו שקמים בחצות, על ידי התורה שהם לומדים בלילה, כאשר היחוד נשלם בתפילת שחרית שלאחריה [זוה"ק ויקהל פקודי ובאריז"ל שער הכוונות דרושי הלילה ב'] ומשום כך זוכים הקמים בחצות למצוא את זיווגם בנקל.
הלימוד בלילה מבריח את הגנבים
כתוב בספר המידות, על ידי אמירת תיקון חצות ניצול מגנבים, והנה ישנם על כך כמה סיפורים נפלאים אשר חלקם שמעתי מכלי ראשון, אכתוב כאן כמה מהם:
סיפר לי ידיד קרוב, שכאשר היה בחוץ לארץ, פרצו גויים לדירתו והחלו מרוקנים את הכסף מחליפתו אשר היתה תלויה שם, והנה לפתע מכשיר הפלאפון אשר היה מכוון להקיצו בחצות הלילה, החל מצלצל מהחליפה - והעיר את יושבי הבית, אשר מיד החלו לצעוק על הגנבים בקול גדול, והם מיד ברחו בהשאירם אחריהם את כל השלל הרב. וכך ניצל כל ממונו בזכות קימת החצות.
סיפור נוסף, סיפר הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, שסיפר לו תלמידו שקם בחצות והלך לכולל ללמוד, גנבים אשר פרצו לביתו ברחו ונסו מיד, והראה הרב לתלמידיו שזה מפורש בספר המידות אשר בזכות תיקון חצות ניצול מגנבים.
וכך אירע גם בתקופה האחרונה באחד מערי הארץ, שהיתה שם מכה של גניבות וסיפר אחד מתושבי העיר, שראו בחוש שכל אלו שקמו חצות ניצלו בדרך פלא, כאשר אף על פי שהגנבים ביקרו אצל שכניהם, דילגו על בתיהם ללא שום טעם וסיבה הנראה לעין, וכך הם ניצלו בזכות שקמו חצות מהגנבים.
ובדבר זה יש עידוד וחיזוק נפלא לנשים, המפחדות לתת לבעליהם לקום חצות וללכת ללמוד תורה, כי מפחדים להישאר לבדם בבית, מפחד הגנבים המשוטטים בלילה,
וכאשר יראו את הבטחת מוהר"ן מברסלב זיע"א, אשר על ידי אמירת תיקון חצות ניצל מגנבים, יהיה סמוך ליבם ובטוח שלא יכנסו בביתם גנבים, כי ביתם שמור ב"ביטוח מלא" ובמסכים סגורים, על ידי חברת השמירה הטובה בעולם שנוצרת מאמירת "תיקון חצות" ולימוד התורה בחצות של בעליהם, אשר בכוחה נמשכת ההגנה והשמירה על כל העולם כולו כמו שכתב הזוהר הקדוש, ובוודאי שהם נשמרים מכל מיני גנבים ושודדים (כהבטחתו של מוהר"ן זיע"א).
שמירה עליונה
סיפור נפלא [מובא בעלינו לשבח חלק ד' עמוד של"ג] שאירע באחת השכונות בירושלים עיר הקודש, שבו היו חדירות של מחבלים כל לילה אשר גרמו לפחד רב ואימה עצומה הן למבוגרים והן לצעירים כאחד. וטיכסו התלמידי חכמים המתגוררים במקום עצה לעצור זאת, על ידי שיקימו כולל חצות אשר בו ישקדו תלמידי החכמים על תלמודם במשך שעות הלילה אשר מחצות עד הבוקר. ואכן הקימו במקום כולל חצות - ומאז פסקו כל חדירות המחבלים בשעות הלילה לשכונה. כי על ידי לימוד התורה אשר מחצות עד הבוקר מעוררים את השמירה העליונה על כל ישראל ובפרט על המקום בו לומדים תורה בשעות אלו.
שחרור פלאי מהכלא האנגלי
סיפור נפלא סיפר הרה"ג רבי סילמאן מוצפי זצ"ל, אשר היה בימי המנדט הבריטי. כשהיה עוצר והיה אסור לצאת לרחוב, והוא קם בחצות לילה והלך לתומו ברחוב ללמוד תורה, השוטרים שראו אותו ברחוב לקחו אותו מיד למעצר בכלא שהיה במגרש הרוסים. כשנכנס לשם, ראה והנה יש שם ציבור ענק, כשלוש מאות איש, אשר אף הוא נעצר באותו עוון, מיד החל לדבר עימם דברי תורה ולחזקם ולעודדם בדברי חיזוק, ומשעמום וחוסר מעש התקבצו כולם סביבו והקשיבו לו. וכשהגיע שעת חצות, החל לחזקם על גודל השעה וגלות השכינה - והחל לומר תיקון חצות כשכולם מחרים - מחזיקים אחריו מילה במילה ולאחר מכן אמר עימם קבלת עול מלכות שמיים ופסוקי ה' מלך, כאשר במקום היתה התעוררות עצומה.
השוטרים ששמעו קול רעש גדול בבית הכלא נכנסו לראות מה זאת, והנה הם רואים את כולם עומדים בתפילה, בכוונה ובדבקות. מיד נתנו השוטרים הוראה לשחרר את כולם מבית המאסר, וכולם ראו בחוש כיצד לאחר שזכו לומר תיקון חצות בהתעוררות, ובכך פדו את השכינה כיכול מגלותה, מידה כנגד מידה, מיד נפדו אף הם מהכלא ושוחררו לביתם.
תפילה בעת רצון
מובא בספר "השרף" - סיפור תולדותיו של הרב שמואל שפירא זצ"ל מעשה נס ופלא שהיה לו בזכות קימת חצות, ומעשה שהיה כך היה: לרב שמואל היה בן, ששמו היה נחמן שלמה יצחק. כשהבן הזה היה בן עשר, חלה בדלקת ריאות, שבזמנם היתה זו מחלה קשה וכמעט חשוכת מרפא. בתחילה ניסו לרפאות אותו בביתו בדרך טבעית, אבל כשראו שזה לא מועיל לקחו אותו לבית חולים.
כשהגיעו עם הילד לבית החולים היו כבר הריאות שלו מלאות ליחה והיה מחרחר ובקושי נושם, וכשראו זאת הרופאים התייאשו מחייו ואמרו שאין מה לעשות וזה עניין של כמה ימים עד שימות ר"ל.
הרב דוד שכטר הוא ששמע זאת מפי הרופאים, והוא מיהר להודיע לרבי שמואל שפירא שישב ולמד ב"שול" של חסידי ברסלב, שהמצב של הבן שלו מאוד קשה. גם לאמו של הילד הודיע שהמצב של הילד שלה קשה, והציע לה, שמאחר שהיא מוכרחת לשמור על הילדים, היא תשאר עם הילדים והוא ילך לבית החולים להיות עם הילד.
וכך היה, הרב דוד שכטר הלך לבית החולים, והרב שמואל שפירא הלך מיד לכותל להתפלל על הבן שלו. אמו של הבן, נחמן שלמה יצחק, חכתה כל הלילה במתח ובחרדה, והיתה בטוחה שבבוקר יודיעו לה ר"ל על הגרוע מכל, ופחדה ללכת לבית החולים לשאול לשלומו של בנה.
לבסוף היא התגברה על הפחד והלכה לבית החולים, ושם בשרו לה בשורה טובה, שבאמצע הלילה החל שיפור לא טבעי במצבו של הילד, ומצבו משתפר והולך והנה הוא מהלך ומטייל כבר בבית החולים.
הרב דוד שכטר שהיה עד לנס הזה, יצא אליה כשכולו מחויך ואמר: אומר את האמת, אני פחדתי רק עד הרגע של חצות! ידעתי שאם הילד יחזיק מעמד עד חצות, אזי בודאי יפעל רבי שמואל שפירא ישועה עבורו בעבודתו בחצות לילה, וכל תפילתי היתה רק שהילד יחזיק מעמד עד חצות, שאז בודאי יפעל רבי שמואל בתפילותיו בשעת רצון של חצות ויציל את הילד. ובאמת כך היה, הילד החזיק מעמד עד חצות ואז חל המהפך במצבו והוא הבריא.
אחרי כן רץ הרב דוד שכטר לכותל וראה שם את רבי שמואל שפירא שהוא עדיין יושב בתפילה ומזיל דמעות כמים על הילד. רבי דוד ניגש לרבי שמואל והודיע לו על הישועה שהוא פעל, ועכשיו הוא יכול כבר להתפלל תפילה של הודיה לה'.