שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ד חלק יג גמול | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 08.12.2011, שעה: 14:16
8-12-11
יום אחד הייתי בכפר שלם, הייתי נותן שמה שיעור קבוע פעם בשבוע, והגעתי יום אחד ואמרו לי תשמע, מסתובב פה מסיונר, מוכר ספרים של נצרות, עובר בית בית ומשכנע, אז דיברו איתו אמרו לו שמע מה אתה עושה, מה אתה יהודי איך אתה עושה כזה דבר וזה פה ושם, בקיצור אמר מה זה זה זה הסביר את הזה, אמרו לו שמע שמע, היום בערב מגיע לפה איזה רב אחד, רב עם אופניים ושבא עם חולצה קצרה משובצת, אז אתה תשאר תשאר פה, אם אתה חושב שאתה פיקח ואתה מבין ענין אז תתווכח איתו בבקשה, ואם תצליח לשכנע אותו נקנה את כל הספרים שלך. קיצור איך שאני מגיע, מחכים לי בחוץ אומרים לי שמע יש מסיונר והוא בא וזה וזה אמרתי בסדר נכנסתי, בקיצור דיברתי מה שדיברתי והוא הרים את האצבע, ואחרי כן היה ויכוח עד שעה ארבע בבוקר! בחור אינטליגנט חבל על הזמן, והתחלתי לפרק לו את האיברים ואת המח ואיך המח מבין ואיך מאיפה וזה ואיך ככה, איפה לא הלכתי איתו. בסוף הוא אומר תשמע, אני שומע מה אתה אומר אבל עדיין לא שכנעת אותי. אמרתי לו תשמע, אני מציע לך הצעה, אני לא יכול להסביר לך כנראה בשש שעות, אולי בקצת יותר אני אצליח, אז אני מזמין אותך לשבת אצלי, תבוא אצלי לשבת ונראה מה יהיה. הסכים. הגיע לשבת, הוא היה חייל, הוא היה עושה את זה בחופש כאילו להרויח כסף, הגיע לשבת, כל השבת אני והוא פילוסופיה, מוצ"ש הוא יצא מאצלי והלך לדרכו ולא ראיתיהו מאז. יום אחד אני נמצא בהרצאה בנתניה, ניגש אלי אברך, נראה אברך משי כזה, הוא אומר לי אתה מכיר אותי? אמרתי לו העיניים שלך מוכרות לי, הוא אומר אני החייל שהייתי אצלך בשבת, ווי ווי ווי ווי, אמר היום אני אברך בכולל, יש לי שני ילדים בתלמודי תורה, הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלו, כמו מלאך אלקים. אז הוא אמר שמאצלי הוא הלך אח"כ לנסות בישיבה, וזהו, מאז הוא נשאר בפנים.
אז ויורה בני האדם עבודת הבורא וינהיגם לעשות את הטוב, היה בן אדם אחד פעם שאמא שלו הזמינה אותי ואמרה לי, תעשה לי טובה תציל את הבן שלי, הוא בסמים והוא בזה והוא משתגע ופה ושם והוא רוצה להתאבד, אז תכננו שאני אבוא כאילו אליהם הביתה באקראי, יש להם איזה ארוע ואני אגיע באקראי כאילו ואז הוא יהיה שמה ואני אדבר ואז הוא ישמע ואני אנסה להשפיע עליו, אמרתי לה ומי אמר שהוא זה ופה ושם, אמרה לא וזה וזה וזה, אמרתי טוב יאלה, הגעתי לצפון תל אביב, אני מגיע, והתחלתי לדבר שמה דברי תורה, פתאום הוא יצא כמו עגל גדול כזה, יצא כאילו מהחדר שלו הגיע, והתחיל לפתוח מה אתה מדבר שטויות מאיפה אתה מביא את זה וזה, למה אמא שלו היא חזרה בתשובה וזו המלחמה שלו ואני עוד בא מחזק את הזה, ונכנסנו לעימות כאילו וזה פה ושם, והפחדתי אותו איזה פחד ככה משהו רציני, והבן אדם התחיל ככה להוריד את הטונים, קיצורו של דבר אמרתי לו אתה רוצה תבוא אלי לשבת אני אסביר לך הכל. אמר לי בסדר, אמר לי אבל בתנאי אחד, אני בשתיים חייב לצאת למה יש משחק בני יהודה, ואני חולה בני יהודה, היה לו גורמט מכסף כתוב בני יהודה. אמרתי לו אין בעיה, תבוא. הבן אדם בא, היית בשבת הזאת נכון? הבן אדם בא ישב אצלי שבת נדלק, מה זה נדלק מבסוט בן אדם פששששש צוחק וזה, בשתיים הוא אומר לי טוב אני חייב ללכת עכשיו למשחק, אמרתי לו הדלת סגורה לא יודע, לקחו לי את המפתח. לא אל תעשה לי את זה, וזה וזה אל תעשה לי את זה, קיצור אומר לי שמע, אני משוגע, אני אקפוץ פה מהחלון, קומה שלישית, אמרתי לו אתה רוצה לקפוץ קפוץ, אני מאיפה אביא לך מפתח, לקחו, החבר'ה שלי לקחו את המפתח. היו כאן כמה חבר'ה כאלה שקשה להתעסק איתם, אז בלית ברירה הוא השלים עם זה שהוא נשאר, אמרתי לו אני אגיד לך את התוצאה מראש חבל שתלך, אני אומר לך זה יהיה תיקו. אפס אפס. קיצור הוא נשאר, התוצאה היתה כזאת, מאותו יום הוא חזר בתשובה, עלה ונתעלה, עד שהוא נהיה בירושלים מגיד שיעור, היום הוא מגיד שיעור בירושלים וזה, ראיתי אותו לפני כמה זמן, פששששש כולו מלא התפעלות וברכות וזה. אחד מהיחידים מבעלי התשובה שברך אותי על מה שעשיתי לו, הוא היחידי.
אבל צריך רבותי, להורות בני אדם עבודת הבורא יתעלה ולהנהיג אותם לעשות הטוב, זה לא רק להגיד וזה זה, צריך להשתדל בכל כוחו, מה היה עושה אברהם, מקים אהלים, מחלק אוכל, מכניס אורחים, מפרסם שם שמים, יורה בני האדם עבודת הבורא יתעלה וינהיגם לעשות את הטוב. אז אני מבקש מכם פעם שלישית, שכל אחד ישתדל להביא עוד אחד איתו, מצידי שיישן איתו עד שיביא אותו, אבל ישתדל להביא עוד אחד, עוד אחד, תתחילו לעבוד,חבר'ה ככה לא תתקדמו בחיים, אם אתם לא תשמעו מה שאני אומר לא תתקדמו, זה לא מספיק לדעת, ידיעה צריכה להיות מעשה, או הנה הוא כבר הביא אחד בטלפון עכשיו, ראיתם, בא בא בא בא, בא, אז אני אביא, אשריך ה' יברך אותך שזכית, איך הגעת כל כך מהר? איפה הוא גר? פשש תוך כדי דיבור, ראיתם? תוך כדי דיבור, נו, אז לפחות משהו יצא מהשיעור. זה מה שאני אוהב, אנשי מעשה, חסידים ואנשי מעשה, צריכים להיות חסידים ואנשי מעשה.
אז לכן אי אפשר לפרסם את השכר ולהגיד מה יקבל אדם בעולם הזה כי זה תלוי אם הוא יעשה או לא יעשה כמה יעשה, איך יעשה, באיזה תנאים יעשה, הצליח לא הצליח, מורכב. ודבר שני, הסיבה שאדם יכול לזכות לחיי העולם הבא בכלל, זה לא בגלל מה שהוא עושה, בגלל מה שהוא עושה אפילו יעשה כל מה שהוא יעשה, זה כאין וכאפס לעומת הטובות שהוא צריך לשלם ולהחזיר לקב"ה, שאם כל ימי חייו ירבו מצוותיו כחול הים לא יוכל להחזיר על טובה אחת מטובות הבורא שנתן לו, ונתנו על זה הרבה דוגמאות בשיעורים הקודמים. אז לכן זה רק חסד מאלקים ונדבה וטובה. אז אם זוכה אדם לחיי העולם הבא זה רק חסד השי"ת וטובה, מתנת חינם. הילדים אשר חנן אותי ה', הילדים אשר חנן, אומר יעקב אבינו לעשיו, הילדים אשר חנן, מה זה חנן? אומר רבי אברהם בנו של הרמב"ם, אומר בשם אביו, שאביו אומר מה זה חנן - מתנת חינם, הילדים אשר חנן אותי הקב"ה מתנת חינם, יעקב אבינו מבין שלא מגיע לו ילדים ומה שהוא קיבל זה מתנת חינם. אתם מבינים? הכל זה מתנת חנים, מתנות חינם מהקב"ה. זה כמו אמא שנותנת לבן כסף ביום האם ואומרת לו שיקנה לה פרחים, ואז הוא יקיים את מצות החילונים יום האם. אצל החילונים יש רק יום אחד בשנה יום האם, יום האב הם עוד לא עשו, אבל זה התקדמות, לפחות יום אחד לכבד את האמא.
ש. זה לא מתנות חינם, זה מתנות חובה
הרב: זה חינם כי הוא לא חייב.
ש. אבל אם הוא לא יתן לא יהיה כלום
הרב: אבל זה חינם הוא נותן, אבל זה לא חובה שעליו, לא מוטלת עליו חובה, זה חסד שה' עושה, עולם חסד יבנה, איך נבנה העולם, למה חסד, הוא חייב למישהו משהו, היה מישהו בכלל שהוא חייב לו משהו? הוא יצר את החיובים שלו כביכול כלפי אלה שברא אותם, הוא לא חייב כלום.
ש. לא שומעים
הרב: היה יכול להגיד לו, תעבוד תקבל. כמו שהיום.
ש. לא שומעים
הרב: ואז מה? ואז מה? אבא שלך הביא אותך, אז אתה אומר לו אתה הבאת אותי, אז תחתן אותי ותמשיך לתמוך בי ותפרנס אותי הלאה, וזה וזה נו תגיד לו, נו תגיד לו, לא גיל מה פתאום גיל, אדוני לא הבאת עד גיל, הבאת אותי תמשיך לחיות, אם לא תקח אותי עכשיו, מה פתאום כל זמן שאתה מפסיק אני לא רוצה לחיות.
ש. לא שומעים
הרב: אם הוא היה עושה שאתה יכול, אתה יוצא לאויר העולם יכול ישר לעבוד, כמו שהוציא את אדם הראשון כבן עשרים, יכול ישר לעבוד, אחרי שעה הוא חטא ואחרי שהוא חטא בשעה הוא כבר חייב אותו בזעת אפך תאכל לחם, אז שעה אחת קודם הוא לא היה יכול להגיד לו? בלי זעת אפיך כעונש אלא
ש. לא שומעים
הרב: זה ברור, אני מסביר, הרי הקב"ה הכל עושה איתנו בחסד, אבל ההתחסדות הזאת שעושה איתנו זה בשביל שנזכה, והוא אומר יש הבדל באם תקבל חינם לבין אם תקבל בזכות, מה זה בזכות? תעשה מה שאני אומר וזה יחשב לך לזכות, "וצדקה תהיה לנו",
ש. לא שומעים
הרב: עורב מביא את בני העורב ועוזב אותם באותו יום, לא זה לא בגלל זה הוא החליט, עכשיו ומן העורב מתקיים? מתקיים. איך מתקיים? הקב"ה הם נעזבים ואז הקב"ה נותן להם יתושים שבאים ואז הם אוכלים אותם ישר ומתקיימים מזה. אז ז"א, הקב"ה ברא את עולמו בחסד, אבל הוא לא חייב לתת לך יותר ממה שהוא נותן לך כבר, זה שהוא נתן לך עולם נפלא כזה, הרי כשאתה יוצא לעולם הגדול ואתה רואה דברים שלא ראית מעולם אתה אומר וואו, וואו, איך אתה מה זה, פששש, ומתלהב, נכון? אז מה, אז זה מספיק?
ש. על פניו כן
הרב: מה זה על פניו? בכלל, גם אם ישים אותך במרתף לדוגמא אם יגידו לבן אדם תשמע, אתה עכשיו חולה אתה צריך להכנס לבידוד ארבעים יום, בשביל שתהיה בריא, הוא יסכים או לא יסכים? למה שיסכים, זה לא תנאים, זה לא תנאים, אבל הוא רוצה לחיות, החיים זה דבר כל כך גדול שאדם בכל מצב מוכן לחיות. בכל מצב, אנשים עברו את השואה משך שנים סבלו תופת ורצו להמשיך לחיות, ורצו להמשיך לחיות, כי חיים, עצם החיים זה מתנה גדולה, בכל מצב.
ש. זה הפחד מהמוות
הרב: עוד פעם, איזה פחד, מה שהם ראו זה צריך לפחד להשאר בחיים.
ש. משה רבינו ביקש לחיות אפילו
הרב: כן, אבל זה בן אדם שמבין מה זה חיים ומה אפשר לעשות איתם. אנחנו מדברים שעצם החיים אנשים משוועים לחיים. והקב"ה לא נתן חיים כאלה מצומצמים, נתן מרחבים, נתן אויר, נתן צלילים, נתן ריחות, נתן מראות, נתן מה לא נתן, פירות, טעמים, מה לא, הכל נתן, חסד, אתה עשית משהו בשביל זה? לא, באת מוכן בשביל זה, באת ישר מוכן לזה.
ש. לא שומעים
הרב: שמה מגיע לי? בטח זה לקוי. אמרתי לכם באחד השיעורים הקודמים, שאם אדם רוצה להרויח את העולם הזה, לא יגיד אף פעם מגיע לי וחייבים לי. אף אחד לא חייב לך ולא מגיע לך שום דבר, אז ממילא אם אף אחד לא חייב לך לא תתרעם על אף אחד, ואם לא מגיע לך אז גם לא תקנא באף אחד, וכל הבעיות זה רק בגלל צרות עין וקנאה וחושבים שמגיע ולא מתייחסים אלי ומגיע לי וחייב לי, אף אחד לא חייב לך ולא מגיע לך שום דבר, הכל בסדר, תחיה שום דבר, תיזום לבד תחיה לבד הכוונה שאתה בלתי תלוי, לא שאתה לא תחיה בחברה או בציבור אבל אתה בלתי תלוי, אתה יחידה עצמאית בתוך השטח. אם בן אדם יהיה במצב כזה זה בחינת לבדו נקרא, "ויוותר יעקב לבדו", יש בחינה שנקראת לבדו, כמו שכתוב "ונותר ה' לבדו", יש בחינה של לבדו בלתי תלוי באחרים כלל וכלל, חי ומכיר את סיבת חיותו ומתקיים מעצם ידיעתו. זהו. הוא לא צריך שיתמכו בו ויגידו לו כמה הוא כן וכמה הוא לא, הוא לא צריך אתה מבין תמיכה חברתית, הוא יכול לחיות בכל מצב לבד.
ש. השאלה אם זה מציאותי לתת לילד להרגיש ככה
הרב: להרגיש? זה לבנות אותו נכון. לבנות אותו נכון. אתה קודם כל זה אתה ואח"כ אחרי שאתה שווה אתה אתה יש לך מחויבויות כלפי הורים, כלפי ציבור, כלפי משפחה, כלפי, אבל אתה זה אתה קודם, תדע מי אתה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, אתה צריך לדעת, אתה באת ואתה הולך ואתה עתיד ליתן דין וחשבון, זה לא תלוי באחרים, זה אתה. דע מה למעלה ממך, מה זה דע מה למעלה ממך? תדע שכל מה שיהיה למעלה זה ממך, הכל זה ממך. אתה מה שאתה עושה זה מה שיהיה למעלה. אז ז"א אל תאשים את ההוא ואת ההם ואת הזה, תחיה כמו שאתה מתבקש לחיות בתורה לבד. אח"כ יש לך עוד אשה שאתה נושא, בסדר, אז עכשיו אתה צריך מחוייבות כלפי האשה, אח"כ יש לך ילדים כלפי זה, אבל אתה זה אתה. לא אתה ואם אין את ההוא ואת ההם אז אתה לא שווה כלום, לא, אתה צריך להיות בנוי לבד שעומד בזכות עצמך. בלתי תלוי באחרים.
ש. אם בלימוד תורה החברותא לא בא אז אתה אומר שמע, איך אני אלמד לבד,
הרב: כן, שטוית, המצאות, בטח מה זה חברותא, יש לך את הקב"ה חברותא, יש לך את הספר חברותא, אני לומד עכשיו עם רבינו בחיי, לא סליחה אני לא לומד איתו, הוא מלמד אותי, הוא מלמד אותי אני יושב פה מי מלמד אותי - רבינו בחיי מדבר איתי. הוא אומר לי תשמע מותק, אתה רוצה עולם הבא? תורה בני אדם לעבודת הבורא, תודה רבה לך רבינו בחיי שלימדת אותי, מהיום תראה שעד מחר אני אביא אחד. זה נקרא ללמוד. אם אני לא הייתי עושה מה שכתוב אז לא הייתי מגיע לכאן, רק בגלל שהבנתי שמדברים איתי ואומרים לי ומתכוונים שאני יעשה, קמתי ועשיתי מה שלמדתי. אנשים קמים מהלימוד ואומרים הבנתי, הבנתי, למדתי, למדתי, אני יודע כן אני יודע מה צריך לעשות, כן מה עושים, ואתה עושה? לא, תראה זה לא בא ביום אחד, לא, תראה, תיכף אני צריך לעכל, תשמע ההספק פה הוא גדול, לא יכול להספיק, תראה, מה תראה, תעשה מה תראה? קמת למדת אז מיד לראות מה לעשות, "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'", לוקחים את הדברים אתכם, לא משאירים אותם בספר, קחו עמכם דברים. אז בן אדם קם והולך ומתחיל לעשות ולבצע, זה נקרא יהודי שחי את מה שהוא צריך לחיות. אבל אם יושבים רק נהנים משיעור ומבינים ככה בתאוריה את הכל, ולא מיישמים, לא מגיעים רחוק. צריך להגיע רחוק, צריך להתחיל לטפס, צריך לעלות, לא ללמוד שצריך לעלות ועולים ויש כאלה שעולים ויו וההוא ואיך זכה וזה, יאלה יאלה נתחיל לעלות. אז זה אני נותן לכם תרגילים להתחיל לעשות בשביל שתראו אם אתם מסוגלים לעלות. כתוב "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו", מי יעלה בהר ה' - צריך לעלות, אז לא כל אחד עול,ה לכן הפסוק אומר "מי יעלה", לעלות זה קשה, לעלות בהר זה קשה, מי יעלה בהר, איזה הר - הר ה', אתה רוצה לעלות במעלות אלהיות? תתחיל לעלות. ומי יקום במקום קדשו, מי יצליח להשאר במדרגה שהוא עלה אליה, דהיינו שהוא יתקיים, מי יקום בהר קדשו, כבר בהר וישאר שמה בקיומו. למה מעלין בקודש ואין יורדים, מעלין, תמיד מעלים. לא כתוב עולים, מעלין בקודש, לא רק אתה עולה, אתה גם מעלה עוד מישהו, מעלין בקודש ולא יורדים. ככה צריך להיות בן אדם.
אז אנחנו כבר היום השלישי תקועים באותו מקום ואח"כ לא מבינים למה התורה לא אמרה, הנה היא אפילו אומרת כבר בדרך כזאת ועדיין לא זזים. משימה להיום, כל אחד משתדל להביא אחד לשיעור, מצלצלים לעשרה מצליחים אחד. זה הישג אדיר ונורא. גם אלה שצופים בנו כרגע בריחוק מקום בארץ ובעולם יכולים לעשות את מה שאני אומר ע"י שישכימו עוד אחד לצפות בשיעור ובשידור חי. ז"א גם זה זכות גדולה כמה שאדם מצרף יותר אנשים.
אז אמרנו למה זה ככה שהתורה לא פרסמה, בגלל שכל מה שלא נעשה כל ימי חיינו בחובות הבורא עלינו, עדיין לא נצא ידי חובת הכרת התודה להשי"ת אפילו על טובה אחת מכל הטובות. אז ממילא לא מגיע לנו כלום. אז איך זוכים לחיי עולם הבא? כמו שאמרנו, שיורה וינהיג את האחרים לעבודת הבורא יתברך.
ואמרנו גם אתמול, שמה שהקב"ה מעניש את בני האדם בעולם הבא, אי אפשר שאדם יתקיים רגע אפילו, אלא מה, הקב"ה בחסדו הוא מתגבר עלינו בחסדו, דהיינו חסד ה' מתגבר עלינו בשני עולמים, כמו שכתוב "ולך ה' חסד", ואמר "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו", אז למדנו אתמול את הפירוש הזה סוף סוף מהו.
עכשיו אנחנו ממשיכים. עוד סיבה למה לא פרסמה התורה את השכר בעולם הבא, כי המעשה מתחלק לשני חלקים, יש חלק אחד שהוא נסתר שלא משקיף עליו רק הבורא יתברך, כמו חובות הלבבות, יש חובות שהם בלב, "ואהבת את ה' אלקיך" "את ה' אלקיך תירא", "לא תשנא את אחיך בלבבך" "לא תיקום ולא תיטור", כל מיני מצוות שהן שייכות בלב וזה אף אחד לא יכול לראות אם אדם קיים או לא קיים, ואלה חובות הלבבות רואה אותם רק הקב"ה. ויש חלק נוסף במעשה הטוב שאדם עושה, זה נראה על האיברים, ולא נסתר מהברואים, אז ז"א אני לדוגמא מניח תפילין, מתעטף בציצית, מברך ברכהמ"ז, בונה סוכה, יושב בסוכה, ישן בסוכה, עושה כל מה שצריך באיברים הנראים, אז בני האדם רואים את המעשים הטובים שאני עושה, אבל את הדברים הנסתרים שהם בלבבי אף אחד לא רואה, והבורא יתברך גומל אותנו על המעשה שנראה באיברים בגמול שנראה בעולם הזה, אתם שומעים? מצוות שאנחנו עושים באיברים והם נראים לכל, אנחנו מקבלים גם שכר בעולם הזה שנראה גם כן לאחרים, הגמול שאנחנו מקבלים, והקב"ה גומל על המעשים שהם צפונים ונסתרים בלב שלנו ואף אחד לא רואה, אז הוא גומל אותנו בגמול נסתר, וזה גמול לעולם הבא שהוא נסתר. ועל כן זכר את זה דוד המלך ע"ה במילה שמורה את הענין, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך כנגד בני אדם", וכן דרך העונש הנראה והנסתר גם כן כדרך הגמול. מה שאדם עושה פה בעולם הזה עבירות בפרהסיא, הוא יקבל עונש בפרהסיא, ומה שהוא עושה בנסתר אז הוא יקבל את ענשו שם. עכשיו מי זוכר מכם מה היה הפירוש שאמרתי, "מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם"? אני אתחיל לעשות מבחנים חבר'ה, לא זה לא צחוק, אני פעם לימדתי גמרא חבר'ה ולימדתי אותם יסודות ומילים בארמית, לאט לאט התחלנו ועשיתי מבחן, וחיים נגר קיבל מאה במבחן. אז ז"א, אם בן אדם לא קולט את הדברים והם לא נשארים, אז זה בעיה, אתם רואים אני מקליט בכוונה שתוכלו לשנן ולחזור עוד פעם, אז קחו את השיעור תקליטו, שימו בווקמן באם פי שלש בזה, ובעבודה בדרך באיזשהו מקום כשמתאפשר לשנן עוד פעם, לשנן, לשנן, "ושננתם", אחרת זה רק חויה ונהנינו ואיזה כיף ואיזה דברים איזה זה ולא נשאר מזה כלום. קיבלתם אוצרות שצריך להשתמש איתם, צריך להפוך אותם למעשים. אדם יודע כבר איך ללטש את האבנים הטובות והוא לא מלטש, והכל נשאר חומר גלם. למה לא אומרים לבני אדם זה גולם, מה זה גולם? חושבים שגולם זה טיפש, גולם זה לא טיפש, הרמב"ם אומר גולם זה כמו חומר גלם, ז"א צריך לעבד אותו, בפנים טמון הכל אבל אם לא תעבד אותו, לא תלטש אותו אז הוא ישאר חומר גלם, הוא גולם, מה זה גולם, מעורבב בו טוב ורע, הכל הכל, צריך להפריד, להוציא את הרע, להשאיר את הטוב, את הפאזות לעשות ליהלום שהוא יאיר ויבריק, אחרת הוא גולם, מלשון גלם. אתה מבין? כן ויהיה אסיפת הורים בסוף. אח"כ האשה תשאל, נתתי לו לקום מוקדם ואני רוצה לדעת מה יצא ממנו בסוף, בסוף יבואו אלי בטענה ויגידו סתם שתיתם תה והלכתם הביתה, מה זה, אח"כ אמר לי אני עייף ואני זה, מה את יודעת אני קם מוקדם וזה לא פשוט, זה קשה וזה זה, ומה יצא? אז הסברתי לכם, הפסוק אומר ככה, בדיוק מה שאומר פה רבינו בחיי, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם", יש שני סוגי בני אדם, לפי רבינו בחיי זה בן אדם אחד. יש אלה שעושים את הדברים ביראת שמים, מתוך הלב הטהור, וה' רואה שבאמת כוונותם לשמים וכל מה שהם עושים זה לכבוד שמים, בבחינת "וטהר ליבנו לעבדך באמת", שהלב יהיה טהור כדי שנוכל לעבוד אותך בלבד באמת, אז אומר אתם.... אומר אני צופן לכם את השכר שלכם הרבה מאד לעולם הבא, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ה' ליראים שבאמת הוא יודע שהם יראים אז הוא צופן להם הרבה טובות לחיי העולם בא, צפון שמור. אבל יש סוג אחר, מה הסוג האחר? פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, יש כאלה שהם חוסים בצל ה', מקיימים תומ"צ רק נגד בני אדם שהם עם בני אדם אז הם דתיים הם שומרים וזה, וכשהם נעלמים מעיני אדם איפה הדת ואיפה הם. אז זה רק חוסים נגד בני אדם, לאלה הקב"ה משלם בעולם הזה שכרם, פעלת, פעלת, לא צפנת, צפנת זה שמור לעולם ההוא, פעלת זה עכשיו ומיד. אז לאלה שעושים ככה אז הקב"ה נותן להם שכרם בעולם הזה ולא לעולם בא. אז ז"א, בן אדם שעושה לשם שמים, לשמה, מקבל שכר אמיתי והרבה מאד לאין שיעור שם. אדם שעושה שלא לשמה, רק כלפי בני אדם כאילו שהוא יראה שהוא דתי יכבדו אותו וזה ופה ושם בקהילה שלו, אדם כזה יקבל שכר רק כאן ולא בעולם הבא. אז רואים, יש שתי מחלקות אנשים, אלה שהם יראים ואלה שהם רק מתחסדים, עושים פוזות של דתיים, אבל הם לא כאלה. אז רק שניה, אז לכן כי בכל אופן הם עשו מצוות, את המצוה הם עשו לא בשלמות, הם עשו אותה לאנוכיות למטרות שלהם, בכל אופן הם עשו. יש בן אדם שעובד אצל מישהו ומה שהוא אומר הוא עושה, מה שהוא אומר הוא עושה, אז הוא נותן לו את השכר מהש סיכמו, יש בן אדם שעושה מעבר לזה, כמו שאמרנו, שהוא עושה הרבה יותר מזה, הוא ממש אכפת לו מהעסק, הוא ממש דואג לאינטרס של המעביד, הוא ממש, זה כבר נהיה כמו חלק, נהיה כמו שותף, זה כבר מצב אחר, זה מגיע לו שכר לאין שיעור. הנאמנות שלו, המסירות שלו, הזריזות, פקיחות העין שלו על העסק למרות שזה לא שלו הוא מקבל שכר כמו כולם, זה כבר מקנה לו מעמד אחר אצל בעל הבית, סופו שהוא יהיה מנכ"ל, והוא יהיה המנהל הכללי של כל זה ויפקידו בידיו את הכל וכל המפתחות והכל, וכמובן שהוא יקבל שכר בהתאם. אז לכן צריך לדעת, שכל בן אדם ובן אדם צריך לבחון את עצמו, פה אומר לנו עכשיו רבינו בחיי, המעשים שאדם עושה אותם בגלוי באברים הגלויים מקבל שכרו בגלוי, המעשים שעושה אותם האדם בחובת הלבבות שהם חיובים של הלב ומעשים שאינם נראים, אז הוא יקבל בעולם שאינו נראה, בעולם הבא, אז גם הוא הולך לפי זה עם הפסוק הזה, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ז"א אלה הדברים שהם שייכים ליראת שמים הם צפונים לעולם הבא, ופעלת לחוסים בך נגד בני אדם, אז זה מקבלים פה בעולם הזה שבני אדם ראו שאתה עושה את המעשים האלה בעולם הזה כיון שאותם באיברים ורואים שעשית אז תקבל את השכר שלך בעולם הזה.
ש. לא שומעים
הרב: לא לא גם, לפי רבינו בחיי זה בא להסביר שכנגד הדברים הגלויים מקבלים פה ואז כתוב ורואים וכו', ומה שלא רואים אי אפשר להגיד לבן אדם מה תקבל, מה תגיד, על מה שלא רואים? נגיד אומרים אתה אוהב את ה', מה זה אוהב את ה', כמה זה אהבת ה', כמה זמן אתה אוהב את ה', מה זה מתבטא שאתה אוהב את ה', אף אחד לא רואה מה אתה זה, אתה עכשיו ירא לא נוקם לא נוטר, מישהו יודע מה הסתבכת מה היה לך מה זה, על מה אתה מקבל ולא מקבל, אי אפשר, אז לכן הוא אומר שזה סיבה נוספת שמקבלים על הנגלה ועל הנסתר מקבלים לעולם הבא, ולכן אי אפשר להגיד לך כמה תקבל לעולם הבא כי לא יודעים כמה אתה תעשה לחיי עולם הבא, כי הכל תלוי מה שאצלך נסתר ולא אצל כל אחד זה אותו נסתר, אז איך אפשר להבטיח ככה וככה,
ש. מי שבא לשיעור בארבע וחצי זה נגלה
הרב: זה נגלה, זה גם נסתר, כי יכול להיות שהוא בורח מהבית מסיבות מסוימות
ש. בארבע וחצי?
הרב: כן, לא צריך לפרשן. אבל הבאנו בגנזי השבוע שיש שאלה, שלשה נמחלים להם העוונות, שלשה נמחלים להם העוונות. מה העוונות? גר שהתגייר, אדם שעלה לגדולה, וחתן בחופתו. אלה שלשה שנמחלים להם העוונות. אז גר שנתגייר אפשר להבין למה נמחלים לו העוונות, זה כמו תינוק שנולד ממילא הבן אדם זנח את כל הדרך והתגייר אז נמחלים לו כל העוונות הוא כבר מציאות אחרת, אדם שעולה לגדולה אז אדם שעולה לגדולה גם נמחלים לו העוונות, למה? אז יש המפרשים שאומרים שכיון שאם הוא עלה לגדולה אז כדי שקופת השרצים שלו לא יזכירו לו אותה, כתוב כל מי שמתמנה פרנס
ש. מה זה גדולה?
הרב: גדולה, גדולה בתורה, אז מה נשיא המדינה, אתה רואה איפה הוא נמצא, זה ירד לגדולה. אבל מכל מקום, כשאדם זוכה לגדולה, למעלה, אז נמחלים לו עוונותיו. למה? כיון שלא יזכירו לו את הקופת שרצים אז מוחלים לו, אז ממילא אם הוא עלה אי אפשר להזכיר לו עוונות ראשונים כבר כבר זה מציאות אחרת. אבל חתן, למה? למה איך קוראים לו, למה נמחלים לו עוונותיו? אז את השאלה הזאת שאלו בקבוצה של חסידים תוך כדי דיבור, ישבו ודיברו, ושאלו למה חתן נמחלים לו עוונותיו? למה מה קרה? אז אחד מהחסידים קפץ ואמר, מה פירוש, אני לא מבין מה השאלה בכלל, הרי כתוב במפורש שיסורים מכפרים עוון. אז יש סיבות לפעמים שאנשים, יש סיבות שאפשר יש כמה קמים בבוקר לא מהסיבה של ללמוד. טוב זה קצת בדיחותא, אבל מכל מקום.
ש. לא שומעים
הרב: לא זה אמיתי, אמרנו שהתשובה שלו שהוא אמר.
ש. זה אמיתי
הרב: בטח כתוב, כתוב. כתוב "ויפק רצון מה'".
ש. שואלים מה הטעם האמיתי?
הרב: או, או, או, או, אז האמת היא ששלשת התירוצים על שלשת המקרים זה שכל אחד השתנה מצבו ממצב למצב חדש וזה כבר לא אותו מצב. אז ממילא אם הוא עובר ממצב למצב אז פירושו של דבר שאין מצב קודם ונתחדש מצב חדש. אתה היית גוי, עכשיו אתה גר זה מצב חדש, זה בריאה חדשה, אתה עלית לגדולה, קודם היית אדם פשוט עכשיו אתה נהיית נגיד סתם מלך, כן, בשביל שיהיה ברור, אז זה מציאות חדשה.
ש. נמחלים לו העוונות?
הרב: בטח, אדם שהיה ישראל ועלה למצב של מלך נמחלים לו עוונותיו,
ש. עשיר גם?
הרב: לא, זה לא גדולה. לא. בעיני אנשים זה דבר גדול.
ש. ורב גדול?
הרב: רב גדול כן, אם בן אדם עלה לגדולה. אז קודם כל זה דבר שני, ודבר שלישי, קודם היית סינגל היית יחיד, ועכשיו אתה נהיית חלק מ, ז"א עכשיו אתה שלם, קודם היית חצי פלג גוף, עכשיו "ויקרא את שמם אדם", נהיית אדם מושלם עכשיו, קודם היית חצוי עכשיו נהיית מושלם, קודם היית לבד עכשיו אתה מחובר ומדובק, והיו לבשר אחד, עכשיו זה מציאות חדשה, המציאות החדשה הזאת מפקיעה מציאות קודמת, אבל פה יש התניה, מה ההתניה? זה שהוא חזר בתשובה. אז מרגע שהוא חוזר בתשובה על כל עוונותיו מתפוקקים - שמים פקק וסותמים את הכל, אבל אם הוא חזר בו, עכשיו זה מה שאתם שואלים, מי שאל מה התירוץ? אתה, אשריך. פעם הנציב מוולאז'ין רצה לחפש חתן לבתו, אז הוא הלך לישיבת סלבודקא ושמה הוא שאל שאלה, רצה לדעת מי יכול לתרץ תירוץ לשאלה שהוא שאל, מי שיתרץ את התירוץ הוא לוקח אותו להיות החתן של בתו. שאל שאלה, כולם התחבטו אף אחד לא מצא תשובה, המתין המתין מספר שעות, אף אחד לא ידע, אמר אני מצטער, נוסע לישיבה הבאה, מחפש חתן. סופו של דבר, עלה לעגלה והגיע מרחק מאות מטרים פתאום הוא שומע קולות מאחוריו לעצור, הוא רואה בחור ישיבה רודף רודף רודף רודף רודף, נו, יש לך תירוץ? אומר לו לא. אומר אז למה אתה רץ אחרי? הוא אומר לו אני רוצה לפחות לדעת מה התירוץ? אמר לו עלה לעגלה, אתה תהיה החתן של הבת שלי. צריך לדעת תירוץ,
ש. לרצות לדעת
הרב: בטח. כן. כשאני חזרתי בתשובה, ב"ה הייתי עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, לא שהשתניתי הרבה מאז, אבל בסך הכללי לא ידעתי כלום, כלום ממש כלום, כלום שום מושג ביהדות, כלום, אתם יודעים מה זה כלום? כלום. לא ידעתי מפירוש המילה גמרא, לא ידעתי מה פירוש גמרא, אתם יודעים מה זה גמרא? תלמוד. גמרא. לא ידעתי מה זה משנה, לא יודע את המושגים האלה, ואיך התחלתי להבין? פתחתי מיליון אבן שושן, התחתי לקרוא מה זה גמרא, מה זה משנה, כל מושג שנתקלתי הייתי צריך לדעת. אח"כ התחלתי ללמוד והיה ארמית, לא מבין ארמית מילה מה זה? איזו שפה זו? אז הייתי הולך לקנותספר מיד שמבאר את הארמית, חוזר בחזרה, רואה שיש ראשי תיבות, כל מיני קיצורים, לא יודע מה זה, נתקע, הלכתי להביא ספר שמפרק את הראשי תיבות, חזרתי בחזרה, אבל לא יודע לקרוא, איפה מפסיקים, איפה עוצרים, מה זה, הלכתי להביא ספר שמסביר איך לומדים, אח"כ כתוב עיין שם, אין לי את הספר, הלכתי לקנות, חזרתי, הספר גם אומר עיין שם, הלכתי עוד פעם לקנות, אבל לא הנחתי דבר שהיתה לי שאלה ולא מצאתי את התירוץ. זה החכמה. אדם קורא לא יודע, לא יודע משאיר את זה ככה עובר דף, מה זה עובר דף, הלו, אתה פה, מה כתוב, תקום תברר מיד, אבל אנשים לא חיים ככה, אז הם חיים עם חרבשה, צריך עקביות, צריך רצינות, צריך ללמוד, צריך להבין, אין דבר כזה לפסוח, דבר אלקים. אם הייתם מקבלים מכתב שאתם רואים את החותמת לא יודע מי אתם מחשיבים, אין את מי להחשיב בעולם אז קשה להגיד אבל נגיד אמרת רשב"י, הגיע מכתב חותמת של רשב"י וכתוב אבל בלשון שאתה לא מבין, הא? אז מה עושים? מחפשים עכשיו מי יכול לבאר, אתה רוצה לדעת מה כתב לי רשב"י, מה כתב לי, הרי הוא כתב לי, הנמען זה אני, לכבוד יריב מלכה, מאת רשב"י, נו, ומה כתוב אני לא מבין, אתה לא תרצה לדעת מה כתוב? תראה רק תלמד מהארכיאולוגים מוצאים חתיכת חול, כבר מחקרים מאיפה החול, איך הגיע החול, כן, למה הוא בגובה הזה החול, למה ככה, למה יש פה חריץ באדמה, למה ככה, למה ככה, הכד הזה מאיפה נהיה איך היה מי מה מי שתה בו מה אכלו מה, מריחים את הכד. אז ז"א, בן אדם צריך לחקור עד תכלית, אז הקב"ה כתב לך מכתב, התורה, "והמכתב מכתב אלקים חרות על הלוחות", אז ה' אומר לך פה את כל העצות, איך משיגים את כל העולם הזה במלואו, איך משיגים את העולם הבא במלואו, איך נמנעים ממחלות, איך נמנעים ממלחמות, איך מצילים אדם חולה, איך מרפאיםא דם גוסס, איך עושים, הכל כתוב פה.
ש. אז אם זה ככה למה זה לא עובד
הרב: עובד, אני עובד לפי זה
ש. אבל כל הדורות, תסתכל כל הדורות בעם ישראל, אף פעם לא היה מצב בעם ישראל שעבדו כולם פרט שלמה המלך,
הרב: לא לא עבדו.
ש. שכולם עבדו וזה באמת עבד
הרב: אבל אתה מחפש את הכולם אבל
ש. זה כאילו מכונה טובה אבל מה שמכניסים את הגלם לא יוצא טוב
הרב: לא, לא, זה תלוי אם הפועלים
ש. לא היה מצב בעם ישראל שהיתה תקופה שקטה ורגוע
הרב: היה היה, היה הרבה תקופות, היה בזמן השופטים ותשקוט הארץ ארבעים שנה, שמונים שנה, לא משנה, אז היתה. זה לא תלוי במכונה זה תלוי בעובדים, זה הבעיה, אם העובדים רוצים לעבוד יעבדו, אם לא רוצים לעבוד, החומר גלם קיים צריך רק לעבוד, אם עובדים נכון משיגים תוצאות, לא עובדים נכון לא משיגים תוצאות. אדם שמתרשל לא יכול להשיג תוצאות. לכן
ש. אולי התרשלו ובכל זאת....
הרב: אין דבר כזה, מי שלא מתרשל, מה לא התרשלו ודאי, מה זה העמיד עבודה זרה, מה זה לא התרשלו. אז מה אם היה, מה אני מדבר, אני מדבר.....
ויש לו גאוה, אז הוא יפול, כמו ש נפלו אלה שהזכרת וכמו שנפלו עוד רבים, מי שיש לו גאוה ולא נזהר ממה שהתורה אמרה שלא יהיה בו גאוה, אז הוא יפול ודאי שיפול. כתוב לפני שבר גאון, שלמה המלך אומר לפני שבר גאון, מה גרם שאדם ישבר ויתרסק? גאון שקדם לו, לפני השבר מה היה - גאון, היתה גאוה אז ממילא נהיה שבר. מה לעשות. אז לכן אם לומדים ומתכוונים לקיים ועובדים על לקיים, אז אדם יגיע לזה. אז אם התורה מלמדת אותך להיות עניו, היא נותנת לך דוגמא שאדם הכי עניו בעולם הגיע לרום פסגת האנושות, אז מה כולם צריכים לעבוד עכשיו להיות עניו עניו, מה כולם עושים הפוך, גאוה גאוה אני ואני ואני ואני ואני למה? הוא רוצה לעשות קיצורי דרך, הוא חושב שהוא בלטפטב, הוא רוצה לעשות קיצורי דרך, אין קיצור דרך, אין לקפוץ ישר אתה מבין למהל וזה שאני אגיד אני אני אני, מזה לא קופצים, מזה נוחתים. אתה תגיד אני ואפסי עוד, תרד למטה למטה למטה למטה למטה, זה המקום שאתה לא תוכל לשמוע. מאיפה יוצא האילן התמיר - מזה ששמים אותו בבוץ למטה והוא נרקב אז אחרי שלשה ימים הוא מצמיח גבעול ויוצא עץ לתפארה. אתה רוצה לצמוח? קודם כל תרקב למעלה אחרי זה אתה תצמח. אבל אין דבר כזה שבן אדם יבוא ואני ואני ואני, אין אני ואני, כל העבודה זה לא אני. זה אין. זה מה שצריך להיות, ואני זה גימטריא א' ס' וס' א', אם אתה אומר שזה אני אז אתה סטרא אחרא, אם אתה אומר אין - אז אתה נותן אין סוף - מקום לאין סוף ברוך הוא. זה מה שצריך להיות, אבל אם בן אדם כל הזמן אני אני אני, כן.
ש. לא שומעים
הרב: ממחלת כשהוא נסע, למה נקראת היתה נקראת בשמת ולמה קרא לה מחלת, אלא מכאן שלומדים שנמחלים לו עוונותיו מפה זה המקור מאיפה זה בא.
ש. כי הוא רצה להתגייר, אז הוא אומר בגלל שהוא רצה להתגייר אז התורה קראה לה מחלת שכאילו נמחלים לו כל עוונותיו ואז לומדים מזה בגלל שהוא רצה להתגייר שכל מי ש
הרב: חיתון, חיתון שהוא התחתן בגיל ארבעים עם בשמת שנקראת מחלת.
ש. ודאי שהוא עשה תשובה.
ש. יש הרבה דתיים, הרבה חרדים הרבה רבנים כל אחד רב רב רב רב, אז איך אתה יכול לזהות כשאתה נפגש עם רב או מישהו אם באמת הוא אמיתי וכשר שאומר לך ככה וככה, או שאתה לומד עם מישהו, אתה רואה שגם הגדלים בגלל הגאוה שגם הם נפלו אז איך אתה יכול לזהות אצלך שאתה
הרב: אחד הדברים החשובים זה האמת הצרופה לאורך שנים. והבעש"ט זצ"ל אמר שבאחרית הימים יהיו הרבה רבנים שקרנים. הוא אומר מה יהיה המבחן לדעת מי צדיק אמת, מי שאומר אמת ולא יצא מפיו דבר שקר.
ש. אתה תלמיד, אין לך את הכלים
הרב: שמעתי. אבל דברים מתפרסמים, דברים נשמעים, דברים נודעים וכן הלאה. כשאדם מוכן בשביל האמת להפקיר את עצמו ואת כל הישגיו זה צדיק אמת. כגון, משה רבינו. משה רבינו הגיע לפסגה, הוא הבן אדם היחידי שנבחר באנושות להוריד את התורה לעולם, אתה יודע מה זה? אין, אין מעלה יותר מזה בעולם, בעולמים אין, והוא יורד למטה והוא מביא את הלוחות והוא רואה שעם ישראל עושים את העגל ומה הוא עושה, הוא מנפץ את הלוחות, ז"א כל מה שהוא השיג אחרי כל מה שהוא עמל כל ימי חייו להיות הראוי, אם נקרא לזה סתם בצחוק כאילו תעודת ההוקרה שהוא קיבל מהקב"ה התעודת הצטיינות שלו, מה שמסרו בידו, הוא מפרק את הכל, מה זה הדבר הזה? והוא היה איש אמת, אין בשבילו כלום, הכל הוא עשה לכבוד ה'. וכשהוא הבין שכבוד ה' זה לא לתת תורה לעם כזה שעושה עגל למטה כרגע זה כמו כלה שזינתה תחת חופתה, יש חופה עכשיו, הקב"ה החתן, כנסת ישראל זה הכלה, עכשיו מביאים את התורה, זה הכתובה, ועושים עכשיו חתונה, ותופסים אותה את הכלה מזנה עם עגל למטה, שייך לתת כתובה עכשיו? מתבטל הכל, הוא ביטל את הכל, שלא יתחייבו, כי מה יותר חמור, אם היא זינתה לפני או זינתה אחרי? אחרי זה יותר חמור, אז הוא דאג שלהוריד את החומרה של המעשה, אבל זה היה על חשבונו, כי בסוף לא נתן את התורה יגידו, זה לא נתן את התורה. לא שום דבר, אין שום חשבונות, אין אנוכיות, אין אני, אין כלום. זה אמת. זה אמת. אתמול ישב איתי בן אדם שחושב שהוא חכם בכל דבר, זכותו לחשוב ככה, אבל הוא אומר לי אתה עשית טעות נוראה שאתה יצאת נגד הזמרים, כי איבדת הרבה מהחסידים שלך אלה שאהבו אותך וכו' וכו' בגלל שאמרת להם דבר שאי אפשר לעמוד בו. נו, אז אני יכול להסביר לו שצריך לפעמים לשבור את הלוחות לכבוד השי"ת? אם זה מה שצריך להגיד זה מה שצריך להגיד, ואם זה יעלה במחיר כלשהו אז יעלה במחיר כלשהו. אבל צריך לעבוד את ה', לא לעבוד את האנשים, ואם אני אעשה חשבון כזה אז אני עובד את עצמי, כי אני דואג שלי יהיה, ממתי אני עובד את עצמי? אם אני יעבוד את עצמי אז אני עבודה זרה, מה זה עובד את עצמי? אדם שעובד את עצמו כתוב "לא יהיה בך אל זר", אדם לא יכול לעבוד את עצמו, אבל מי שדואג לעצמו על חשבון התורה הוא בעצמו עבודה זרה.
וכמו שאמרו חכמים בלשון אחרת, משתמש בתורה קורדום לחפור בו. לוקח את התורה ועושה אותה כלי שדרך הכלי הזה הוא יתפרנס. כל דבר, אתה עכשיו רוצה להיות רב בשביל לקבל משכרות, שיהיה לך כבוד, שיהיה לך מעמד, שיהיה לך שררה שתשלוט באנשים וכו' וכו', אתה לא מקיים את התורה בשביל שהתורה ציוותה אותה לקיים אותה, אתה משתמש בתורה בשביל להרויח ממנה, תורה צריך לקיים בגלל שהיא אמרה מה שצריך לעשות, ואם אתה משתמש בתורה לאינטרסים שלך, מה הראיה? שבמקומות אחרים שהתורה אומרת משהו אתה לא עושה. אז מתי אתה עושה? מתי שמשתלם לך, מתי שלא משתלם לך אתה לא עושה. התורה אומרת הוכח תוכיח, אבל זה לא נעים להוכיח כאילו כי יסתכלו עליך מה אתה אומר לי מה לעשות, אז יש לך בעיה כאילו והאינטרס שלך קודם למה שהתורה אמרה, כי אתה אומר למה לי להסתבך, למה לי אתה מבין להתחכך עם אנשים, יותר טוב שאני אהיה עם כולם, אני אוהב שלום ובן אדם שזה וזה, למי אתה דואג עכשיו? לכבוד התורה או לך? אתה דואג לכבוד שלך.
ש. לא שומעים
הרב: על פי כל התנאים האלה. אבל כולם אומרים את מה שאתה אומר על כל מקרה, וזו הבעיה. זאת הבעיה, שאדם יודע להשתמש בתורה ולבאר אותה על מצבים מסוימים היפך התורה בשביל האינטרס שלו, ועל זה נאמר "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" באותו בם. אתה משתמש באותו דבר רק הפוך ממה שהתכוונה התורה. אז לכן כל אדם צריך לדעת שיבחן את הדברים מנקודת האמת, אמת זה המבחן. ה' אמת, תורתו אמת, חותמו אמת. ומי מתחבר אליו? צדיקי האמת. וצדיק אמת זה צדיק שהולך על פי האמת והיא המדריכה אותו בלבד, שום דבר אחר, שום חשבון. שום חשבון. חשבון היחידי אמת או לא אמת, זה מה שצריך לעשות זה מה שצריך לעשות, אין מה לעשות.
ש. איך אתה יודע מה האמת?
הרב: מי שלומד טוב מאד ומתכוון לקיים ולעשות הוא יודע בדיוק מה האמת. אם הוא לומד טוב את מה שכתוב וקם על מנת לעושת זה אמת, אם אתה לא קם לעשות אתה לא באת ללמוד אמת. אם קמת שמעת עכשיו מה שדיברנו ואתה קם ומיישם, אז אתה הולך כבר בדרך אמת, ומחר תלמד עוד משהו ותיישם תלך בדרך אמת, ותמשיך ככה תלך בדרך אמת, אבל אם תזניח ותניח אז אתה לא הולך בדרך אמת, אבל יהיה לך תירוץ אמיתי כאילו, שמע אי אפשר לבלוע את הכל בבת אחת, שמע צריך לאט לאט, זה חרטה. למה? קודם כל תתחיל, תנסה ותראה. ואם תתחיל ותנסה, אם באמת יהיה קשה מסיבה שהיא באמת אמיתית, נו מה לעשות, יש פעמים שבן אדם מנסה וזה קשה והוא לא מצליח להתמודד אבל רואים שהוא מנסה. רואים תינוק שמנסה ללכת ונופל, מנסה ללכת ונופל אבל רואים שהוא קם עוד פעם ומנסה עוד פעם, אבל אם בן אדם נשכב על הרצפה זהו נפלתי אני לא קם יותר, אני לא יכול ניסיתי, מה זה ניסיתי? אם אתה תיפול בכביש אתה לא תקום? תקום, ואם תיפול עוד פעם לא תקום? תקום, ואם הלכת לעבוד ולא מצאת פרנסה לא תלך מחר? תלך, ואם לא תצליח עוד פעם תלך, ואדם מובטל שנה לא מחפש? מחפש, אז מה למה זה אמת וזה לא, למה פה אתה מנסה בלי סוף? לכן אמרה התורה, "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא", אם תבקשנה ככסף, כסף אדם לא מצא היום הולך מחר, לא מצא מחר מחרתיים, כל יום הוא הולך לבקש כס, כל יום הוא הולך לבקש כסף, כל יום, אז אם תבקש את התורה כמו כסף, גם אם לא מצאת כסף היום, גם אם לא מצאת את הבנת התורה היום, אבל כמו שאדם מבקש כסף כי הוא אומר שבלי כסף אי אפשר לחיות, אז בלי תורה אי אפשר לחיות, אז גם אם אתה לא מבין אז עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום, כמו כסף, לא תמיד מוצאים, לפעמים קצת לפעמים יותר לפעמים זה, גם בתורה, אם תבקשנה ככסף אז תבין יראת ה', וכמטמונים תחפשנה, אם היו אומרים לך שיש מטמון אצלך בחצר, חופר את זה שתי ק"מ, שלש ארבע, עד ש, מה יש מטמון אם יש מטמון אני אביא אותו. אז אם אתה יודע שתן חלקנו בתורתך, תן חלקנו ז"א שהחלק שלי נמצא בתורה, החלק שלי הפרטי שלי שאני באתי בשבילו לגלות אותו בעולם נמצא בתורה, אז תחפשנה עד שתמצא, אין דבר כזה שלא תמצא, זה נמצא אבל תחפש, אם אתה לא מחפש איך תמצא? אנחנו אומרים כל יום ותן חלקנו, ותן חלקנו בתורתך, ותן חלקנו בתורתך, ותן חלקנו בתורתך... היה אחד הולך ברחוב עני, בא העשיר עשה לי טובה אני גווע מרעב, עשה לי טובה, אומר אין לי עכשיו, יש לי פה כרטיס אשראי אני לא יכול לתת לך, תבוא אלי הביתה בחמש אתן לך, חיכה לו בחמש לא בא, פגש אותו עוד פעם אני כבר הולך למות, אמר אבל חיכיתי לך אני לא יכול עכשיו, אמרתי שתבוא בחמש, אומר טוב אבל תן לי עכשיו אני לא יכול להחזיק מעמד, אומר לו שמע אבל אני לא מסתובב עם כס, אני רק בכרטיס אשראי, אני רק בחמש תבוא אבל תבוא, אומר בסדר אני בא, מחכה לא בא, למחרת בא רואה אותו כבר שוכב בכביש, אומר לו זה תן לי לאכול, אומר אבל אמרתי לך תבוא אלי וזה פה ושם, אמר בסדר אני בא, אח"כ רואה אותו מת. לא אומר כלום לא שום דבר וזהו. יש לו שכל? למה לא בא? סימן שלא רעב, אם היה רעב הוא הפקיר את עצמו פשוט הוא הפקיר את עצמו, נתנו לו, הציעו לו, היו מוכנים לתת לו הכל, לא רצה לקחת. בא בן אדם לבית כנסת כל היום ותן חלקנו בתורתך, אומר ה' קח קח קח, אומר רגע מחר, אומר קח נו נתתי לך קח, לא, ותן חלקנו, שנים אומר ותן חלקנו, הספריה מפוצצת מאחוריו, תושיט את היד, חלקנו פה, תוציא תפתח הנה חלקנו, לא ממשיך ותן חלקנו בתורתך, ותן חלקנו, יש לך תורה כבר, יש הכל, תשב תלמד, לא יושב ללמוד רק כל הזמן ותן חלקנו בתורתך, ולא עוד, גם רוצה ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, מתעלף, באהבה. אתה מבין איפה אנחנו חיים בחרתות, לכן מי שהולך בדרך אמת ימצא את כל מה שהתורה הבטיחה לו, ימצא הכל. אבל שהוא הולך בדרך אמת. אם הוא לא הולך בדרך אמת הוא לא ימצא שום דבר, כי מי שלא נמצא באוטוסטרדה הנכונה לא יגיע ליעד שלו. ואם בן אדם רצה לנסוע לירושלים ופתאום הוא רואה שהתמרורים והשלטים מראים לו שהכיוון אילת, מה עושה? פיוטר, נכון מסתובב בחזרה נכון? יש טיפש שימשיך הלאה, אם הוא רוצה ירושלים ולא רוצה אילת? זה טיפש מטופש. אז אם לא ידעתם עד היום שאתם בכיוון הלא נכון תעשו יוטר ותתחילו לצעוד בכיוון הנכון, לקיים את מה שאתם לומדים, ומחר נראה מי יביא עוד אחד, אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לקום, אבל גם לקיים. יום טוב.