ביאורי תפילה - חלק ו | ר' משה כהן
- - - לא מוגה! - - -
ואורי תפילה, חלק ו',
ברכת
אלוהי נשמה שנתת צביל טהורה.
זאת הברכה, היא הודעה כללית,
ברכה והודעה כללית
על הבריאה של הנשמה
ונתינתה
וחזרתה של הנשמה
ומסמיכים אותה לאשרי יצר,
כמו שלמדנו אתמול,
כלא פותחת בברוך, כסמוכה לאשרי יצר.
לא רק בגלל זה,
אלא כי אשרי יצר זה על הגוף,
הברכה הזאת היא על הנשמה,
שהיא העיקר.
כל הגוף
הוא רק הלבוש
של הנשמה.
הוא רק, וכל הרמ״ח
שסע איברים,
רמ״ח איברים ושסי גידים
של הגוף והלבוש
של הרמ״ח איברים ושסי גידים של הנשמה.
אלוהי,
תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם,
כי אם כל זה משגיח עליי בפרט,
מה שלמדנו שזה לשון יחיד, שזה עליי בפרט.
ופה צריך להפסיק, לא לחבר
עם הנשמה.
להפסיק ואז לומר
נשמה שנתת תבדיל.
נשמה,
חלק של הנשמה לא כל אחד זוכה.
ואם כל זה אנחנו אומרים נשמה,
פירושו שיש לנו את החלק הזה
מנשמת האדם הראשון, שבו
כלול נשמת כל הנבראים,
כאילו שאדם
אותו אדם לא זוכה,
כי לא כולם זוכים לחלק הזה של הנשמה.
אבל אנחנו אומרים על זה שיש לו חלק בנשמת אדם הראשון,
שבו כלול נשמת כל הנבראים.
שנתת בי
לשון מתנה,
כאשר נתן לנו מתנה כזאת, הנשמה,
חלק מהם ממעל.
להבין את הערך של המתנה.
כשעל ידי הנשמה,
אדם נעשה שותף לקדוש ברוך הוא מעשה וראשית
וכל בחירתו בעולם הזה שעושה לטוב.
טהורה,
שבאה ממקום טהור העליוני,
באה בלא חטא.
ואדם צריך לזכור את השבועה שהוא נשבע, לשמור עליה בטהרה,
לא ללכלך אותה בחטאים ועוונות.
וכל תזוזה מרצון השם, כשאדם
זז מרצון השם
משהו הכי קטן,
הוא פוגם בעליונים.
ולא רק בעצמו.
כשאדם מתבונן בזה,
בתואר הנשמה, בהשפעתה,
וכל תזוזה מרצון השם, אז הוא התעורר
ושומרה ולהוסיף בה קדושה וטהרה.
וכשהוא מוסיף קדושה וטהרה ונשמתו, זה לא, עוד פעם, זה לא רק בו, זה גם בעליונים הוא מוסיף קדושה
וטהרה בכל העולמות.
עטה וראטה
יש מאין
בששת ימי בראשית.
וזה שייך בנפש הבריאה.
לידעי חן,
לפי הארי זה כנגד נשמה מעולם הבריאה.
אבל לפי הפשט,
זה שייך בנפש הבריאה.
אתה יצרתה
שנתת בו צורה וצלם,
מה שנקרא דיוקן
בנשמה.
אבל זה שייך ברוח, בחלק שנקרא רוח.
וגם לפי הארי זה שייך לרוח,
הצורה.
ומה העניין של צרתה?
שהשם כביכול צרר ואסף את הנשמה בגלל שכל הגוף כולו נקבים, כמו שלמדנו,
והרוח
יכולה
לברוח ממנו.
והשם צרר אותה וצרדה.
משום שהוא צרר ואסף אותה
ללב או למוח,
ואז שמה משתמרת שלא לצאת.
אתה נפחתה בי את הנשמה בגוף.
זה לפי הפשט.
ולפי הארי זה כנגד נפש שמועל המעשייה.
והנפיחה דרך נחיריו של האדם.
ובשעת הנפיחה כל הגוף נזדעזע.
העדה הנפיחה של האנשמה, היא זעזעה את כל הגוף.
וכמו שאומר הרמב״ן, מנדה נפח מדיליה נפח.
מסבירים את כוונתו, ממש נפח
מדיליה ממש.
שיש בנו ממש חלק מהשם, שהשם נפח משלו ממש בנו.
חלק מהשם ממש.
וזה עילוי גדול מהמלאכים.
שיש בנו מדיליה, שהוא ממש נפח בנו.
אם אדם מתבונן, שיש בו ממש
בשביל הקדוש ברוך הוא,
זה יעורר אותו יותר לשמור על טהרתה של נשמתו.
ואתה משמרה בקרבי.
כל רגע
בלי שמירתך הייתה יוצאת.
ואתה עדיין לטהלה ממני.
ביום המיטה.
אז כשאדם זוכר
את יום המיטה,
עוד פעם הוא ישוב ויתחזק.
לשמור על טהרתה של נשמתו.
כמו שאמרו החכמים, שוב יום אחד לפני מיטתך.
כמו שכתוב בכל עת,
בכל עת
יהיו בגדיך לבנים.
ולהחזירה בי לעתיד לבוא
בתחילת המתים.
וכל זה הקדוש ברוך הוא עושה עימנו
בלי שכר.
כל מה שלמדנו עושה בנו בלי שום שכר.
ופה השם תובע את הלווים בריבית.
איך אני רביתי לכם את הנשמה
ולא לקחתי שכר.
זה ריבית כביכול.
אז ככה כתוב שהשם ככה תובע מכל הלווים בריבית.
כל זה מה שהנשמה בקרבי.
בקרבי זה בתוכי.
אז למה לא בי?
אז הרב שטרמן, זכר צדיק לברכה,
הסביר שבי זה בהתחלה,
אנחנו אומרים בי, בתחילת היצירה.
אבל עכשיו
הנשמה בקרבי כי הנשמה ממלאה את כל חלל הגוף,
כמו שאומרים חכמים,
זיכרונם לברכה.
ולכן זה בקרבי, זה כוונה כל תוכי.
כי הנשמה ממלאה את כל הגוף.
מודה אני לפניך
על כל נשמה נשימה, כל נשמת ההלל יה.
השם
זה אדון הכל, יהיה הווה ויהיה.
אלוהיי,
תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,
ואם כל זה משגיח עליי בפרט.
וגם פה מסביר הרב שטיינמן,
אני מודה שהכרתי בקדוש ברוך הוא
זה בזכות אבותיי.
לכן אנחנו אומרים,
אלוהיי ואלוהיי אבותיי,
שאני מודיע שכל הכרתי בקדוש ברוך הוא
זה בזכות אבותיי.
ואלוהי אבותיי,
עוד פעם, נכוון תקיף,
בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,
ואם כל זה ישגיח עליהם בפרט,
על אבותינו.
ויקרא להם את שמו.
ריבון כל המעשים,
כל מה שנתהווה ונתרבב ונתגדל, הכל ממנו יתברך.
אדון כל הנשמות.
פה אנחנו חוזרים לפני החתימה של הברכה,
צריך לסיים בעניין החתימה.
אז לכן צריך לחתום,
לפני החתימה, להזכיר עוד פעם, אדון כל הנשמות.
ברוך.
מקור הברכות.
אתה, להבין שאתה מול השם.
השם, עוד פעם,
לכוון אדון הכל, היה, הווה ויהיה.
המחזיר נשמות לבגרים מתים.
אז פה יש הודעה כללית שאנחנו מודים להשם.
שמחזיר הנשמות בבוקר לכל אלו
שישאר אותם בחיים.
השם מחזיר להם את הנשמה. זו הודעה כללית לכל אלו שהקדוש ברוך הוא ישאיר אותם בחיים,
ויחזיר להם את הנשמה.
ולהרגיש שאתה בכלל,
גם אתה בתוך כל הכלל האלה שהקימך הקדוש ברוך הוא
ממוות לחיים.
וגם מזה אנחנו יודעים
את נאמנות השם לנו, את חיית המתים,
כל יום ויום.
כמו שלמדנו בהודעה של מודה אני,
אחרי זה
עיכבו בשביל לברך בטהרה,
אחרי שהאדם לפנה
וכולי.
אבל מקורה הייתה כשאדם קמה השינה,
שפה בנאמנות שהשם מחזיר לנו את נשמתנו,
אנחנו יודעים גם את נאמנותו לתחיית המתים.
ויש מפרשים
שלא רק מזה אנחנו יודעים, אלא זה הברכה עצמה שאנחנו מברכים.
המחזיר נשמות לבגירה מתים זה ממש גם על תחיית המתים.
מה זה לבגרים?
פגר זה לא כמו שאנשים חושבים, מת.
פגר זה אדם גם חי,
וזה נקרא פגר.
זה לא נקרא כפל לשון, נפגרים מתים.
גם אדם חי, קרוי פגר.
אז לבגרים
זה גם לשון בטלה כשאדם בטל ממעש.
זה נקרא לבגרים.
כל הישנים הם בטלים משום מלאכה ומשום מעשה והם לא עושים.
זה גם נקרא לבגרים.
אתגרים מתים זה לא סתם שמחוסרים מעשה אלא זה היה מצב של כמו מיטה
כי השינה
אדם חשוב כמת
שרוחו יוצאת ממנו, חלק של הרוח יוצא
ועולה
כל לילה
חשוב כמת
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
לברכות נוזן שהוא אחד משישים במוות
שהשינה אחד משישים במוות
ויש פירוש יפה של המהרשע שם
אותו תגן עלינו אמן
הוא פרש
מה זה אחד משישים במוות?
כי הרי יש ביטוי של אחד משישים
אחד משישים בטר
נורא המהרשע השינה היא עצמה אחד משישים אז זה אומר
היא אחד משישים זה אומר שחמישים ותשע חלקים יש כנגדה
היא לא בטלה
השינה היא אחת משישים במיטה
היא לא בטלה
פירושו יש בה ממשות של המיטה
קצת בדוגמת המיטה
כי אם יש אחד וכנגדו שישים פי שישים ממנו פי שישים יש ביטוי
אבל שזה אחד משישים אין פי שישים
אז לכן זה לא בטל אז לכן יש פה קצת ממשות מדוגמת המיטה
ועוד אבנה יפה,
שהשם מחזיר נשמות לבגרים מתים, אז כמו שאמרנו, לבגרים זה הבטלה.
אלה שבטלים וריקים מן המצוות.
כי אלה שצדיקים ומוסיפים קדושה וטהרה בעולמות,
בעולם הזה ובכל עולמות כולם.
ניחא שהשם משאיר אותם בחיים,
מחזיר להם את הנשמה, כי הם מוסיפים טובה לעולם,
מקיימים את תכלית הבריאה,
אבל הרשעים,
אלה שבגרים, פירושו הם בטלים מהם.
הם ריקים מכל הלוחיות של מצווה.
והרשאים חושבים כמתים.
ואם כל זה השם מתנת חינם מחזיר להם את הנשמה, אז אנחנו מברכים המחזיר נשמות לבגרים מתים.
כי עם כל זה שלא מגיע
להם לשוב לחיות,
אז אנחנו מברכים כי הקדוש ברוך הוא מחכה שישובו.
שבעזרת השם נזכה
לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצונו כרצונו.