ביאורי תפילה - חלק ה - ברכת אשר יצר | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

להורי תפילה, חלק ה', ברכת אשר יצא.

עוד פעם נחזור על הפתיחה של הברכה בקצרה.

ברוך,

מקור הברכות.

אתה,

להבין שאתה נגד השם,

עומד לנגד השם.

השם היה, הווה ויהיה.

אלוהינו,

תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

ועם כל זה הוא משגיח עלינו בפרט.

מלך העולם,

שתבין שהוא מלך על העולם וגם עליך.

ככתיבתו

על השם וככתיבתו היה ויהיה,

וכקריאתו אדון הכול.

אלוהינו,

תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

ועם כל זה הוא משגיח עלינו בפרט.

מלך העולם, שתבין שהשם מלך על כל העולם וגם עליך.

אז זו הפתיחה של כל הברכות בקצרה.

ועכשיו ניכנס לברכות בתוכנן.

עכשיו ברכת אשר יצר.

אשר יצר את האדם.

עצם היצירה של האדם, שאנחנו,

עכשיו הברכה הזאת,

היא הודעה כללית

על יצירת האדם,

וייחדו אותה

על עשיית צרכיו של האדם, שזה

דבר שהוא צורך חשוב מאוד לאדם

בחוכמה גדולה.

בחוכמה,

זאת אומרת, הוא עצר את האדם בחוכמה נפלאה.

שהגוף מלא נקבים,

ורוחו לא יוצאת מקרבו,

והתקים את המזונות

של האדם לפני שבראו.

וחמשת החושים

שהשם חנן אותנו.

מערכת העיכול

וההוצאה של הפסולת,

שחנן אותנו בחוכמה.

וגם בחוכמה, חוכמה

במילוי זה יוצא תריאג.

והוא ברא את האדם בשביל

דריאג מצוות.

הוא ברא בו נקבים-נקבים,

איברים שיש בהם נקבים, כמו פה וכיוצא.

ובשם הגאון מווילנה, זכר צדיק לברכה,

ותמותו תגן עלינו, אומרים.

אומרים נקבים-נקבים בשביל הריבוי של האיברים,

של נקבים-נקבים.

יש מפרשים,

בגלל ההמשך, שנאמר,

על חלולים-חלולים,

שיש עניין שכפול, אז זה אגב,

ולפי הגאון מווילנה,

זה עצמו בשביל הריבוי,

ריבוי האיברים.

ויש מפרשים שכל הגוף מלא נקבים-נקבים.

שאם יש כאב בגוף, על ידי הזיעה,

כשהגוף מפריש, ככה האדם מתרפא ומבריא מהכאב.

אז כל הגוף מלא נקבים-נקבים,

קטנים, שאנחנו לא רואים, שהעין לא רואה.

שבזכות זה האדם מתרפא.

חלולים-חלולים,

ויש גורסים חללים-חללים.

שהאיברים,

שיש בהם כמו לב, וכדומה.

וגם זה,

פה מסביר הגאון מווילנה, שזה מלשון ריבוי.

קופלים את החללים-חלולים-חלולים,

מלשון ריבוי.

וגם פה יש את הרמז של חלולים-חלולים,

בגימטרי הרמ״ח.

שכל האיברים כולם, כולם חלולים. אפילו

שערה שבאדם.

כל חלול.

וגם

אלה שגורסים חללים-חללים,

זה גם בגימטרי הרמ״ח,

עם מספר האותיות,

ועם הכולל של שתי התיבות.

כי פחות שתי ו״ים זה פחות שתיים עשרה,

אז חללים-חללים זה עשר, ובעוד שתי התיבות זה שתיים עשרה, זה משלים

למניין רמ״ח.

ולמה קבעו פה לשבח על האיברים,

שחלולים-חלולים?

כי אין מקום אחר

קבוע שאנחנו משבחים,

שנשבח על האיברים,

לכן קבעו את זה פה.

גלוי וידוע.

גלוי

זה על מה שגלוי,

וידוע זה על מה שנסתר.

אז גלוי

וידוע בין הדברים הנגלים ובין הנסתרים.

לפני חיסר כבודיך.

ואנחנו מודיעים

שאפילו

נכסי חבודיך,

שאפילו המלאכים רחוקים,

אין שיעור.

מי שם הוא משגיח עלינו

כאילו במקומות השפלים האלה.

כנגד אלה שאומרים שהשם לא משגיח על העולם השפל.

אלא הפוך, הוא משגיח לא רק על העולם השפל, גם על הדברים השפלים האלה.

גם כיסר כבודיך זה כינוי להנהגת הטבע,

מה שאנחנו ממשיכים.

גלוי וידוע לפני כיסר כבודיך,

שאם יסתם וכולי,

זה הנהגת הטבע שהשם קבע.

שאם יסתם

מהאיברים הנקובים,

נקבים נקבים,

או יפתח מהאיברים החלולים,

או אפילו הנקבים יפתח יותר מדי.

אי אפשר להתקיים,

שהגוף לא יכול להתקיים בשלמותו.

אי אפשר להתקיים, הגוף בשלמותו.

והרמב״ד אומר שאינו מתקיים זה דבר שהוא

כמו עפר,

שמחוות חוסר הלחות שבו

מתפורר כמו עפר.

שהגוף שלנו,

בלי החיות הזאת,

היה מגיע להתפורר כמו עפר.

זה דבר שאינו מתקיים.

יש מסבירים, גם פה אינו מתקיים,

שהיה מתפורר כמו עפר.

אפילו שעה אחת.

שאם עבר הגבול,

הוא יכול להיסתם.

מה שצריך להיות פתוח,

כשהוא עובר את הגבול ההוא,

אז לא יכול להתקיים אפילו שעה אחת.

כי את הפה אדם כן יכול לסתום.

ולכן יש כאלה שלא גורשים את זה כאן.

אבל אנחנו כן גורשים את זה.

הכוונה, שאם הוא עובר את הגבול

שיכול להיות סתום,

לא יכול להתקיים אפילו שעה אחת.

וגם התינוק,

שהיה עובר ויוצא מבמעי אמו,

כי פיו היה סתום,

לשמור על אמו.

וטבורו היה פתוח, וכשהוא יוצא,

פיו נפתח,

וטבורו נסתם.

ואם היה נשאר סתום,

הפה

פתוח אז

לא היה יכול להתקיים אפילו שעה אחת, זה הולך על הזמן ההוא.

עכשיו החתימה.

ברוך מקור הברכות.

אתה, עוד פעם, להבין שאתה נגד השם.

מול השם.

השם, אדון הכול,

היה, הווה ויהיה.

רופא חול בשר

על ידי הוצאת הפסולת.

זו רפואה שהיא לכל בשר.

גם רפואה לאחד טוב, לאחד לא טוב. זו רפואה שהיא לכל בשר.

זו רפואה שמניעה מהחולים, למנוע את החולים.

גם זה נקרא רפואה.

כמו אני השם רופאיך.

השם רופא אותנו על ידי שאנחנו שומרים את המצוות,

ואנחנו לא חולים.

גם רפואה של למנוע את החולים, זה נקרא רפואה.

זו רפואה לאכול בשר.

ומפליל לעשות

שבורר הטוב ודוחה הפסולת,

ושכושר הרוחני בגשמי.

פה מסביר המשנה ברורה.

כאדם מאכל שאנחנו אוכלים,

אני שומע ניזונת מהרוחני שבמאכל,

והגוף הגשמי מהגשמיות שבמאכל.

מה הפסוק? כי לא על הלחם לבדו, לחיי האדם.

הרב הסביר לנו פעם.

שיש את ה...

כי עקו מוצא פיה השם.

כי עקו מוצא פיה השם, יחיה האדם.

שיש את המוצא פיה השם שבמאכל,

שזה חיית הגשמי,

בזה הנשמה ניזונת.

והגוף ניזון מהגשמי.

זה מפליל לעשות שהוא קשור יותר רוחני עם הגשמי.

וגם כשהגוף מלא נקבים,

גם פה לך ואין, כשהרוחה משתמרת בקרבו מכל הנקבים.

והעובר במעי אימו,

שעה חודשים

הוא נמצא במקום צר ודחוק.

אדם רגיל נמצא במקום צר ודחוק, נפשו קצר עליו.

עוד תשעה חודשים

הוא נמצא שם והכל בסדר.

וגם הוא לא מתרסק.

הוא נשאר שלם עם כל מקום צר ודחוק שהוא נמצא שם.

וגם פיה של אימו למטה.

וזה משתמר.

העובר משתמר.

הוא נמצא במקום

שפיו למטה.

וגם העובר,

שלושה חודשים.

רוני עמדר במדור העליון.

ולפי כובדו, הפוך, הוא צריך לרדת למטה.

כל הדברים האלה הוא מפליא לעשות.

ולגרסה זו שלנו יש מ.ה תיבות.

45 תיבות.

זה גימטרי האדם.

יש גורסים 43 תיבות.

43 תיבות. יש גורסים 41 תיבות. יש כמה גרסאות.

אלה שגורסים 43, 41,

שאומרים שזה כנגד 40, יצירת הבלד,

ושליטה של הזרע של יום אחד או שלושה.

זה לפי שתי גרסאות האלה.

ולפי הגרסה של האדם,

אפשר גם לרמוז

שהאדם

תפילת ערבית.

שהאדם

עמק כולל זה גימטריה 10. שהאדם שנוצר, האדם היהודי,

שאתם קוראים אדם.

והם גם לא קוראים אדם, כי אנחנו נוצרים על ידי שבעה נקיים

בשלושה

ימים שקבעו חכמים לפני הנקיים לפחות.

צריך לעשות ארבעה,

יש לנו גם חמישה או שבעה,

אבל הכל מהשלושה ימים שחכמים קבעו לחשוש,

פלוס השבעה נקיים, שאשר יצר את האדם אנחנו נוצרים בטהרה.

במספר קטן, כן, במספר קטן. עדיין הכל במספר קטן.

זה 10 כנגד השבעה נקיים

עם השלושה

מ...בדיניה, שיש שאומרים שמברכים אותה

על עצם זה שאנחנו בראייה חדשה,

אבל אנחנו לא ככה נוהגים.

הוא מספק,

מברכים אותה קודם, רק

אם האדם עשה צרכה והוא הטיל מימיו,

רק אז יוכל לברך ולכתחילה להסמיך לה,

אלוהי, הנשמה שנתת בי טהורה,

כי היא צריכה להיות

ברכה סמוכה לחברתה,

ולכן היא לא פותחת בברוך.

לכן צריך להסמיך לה ישר

לברכה הבאה אחריה.

ובשביל זה אפשר להשתהות

שהסדר הזה, שמיד אחר כך תברך את הברכות האלה.

אבל סתם ככה לא משתהים בברכה הזו.

כי צריך מיד להודות לשם.

אם אדם נוטל

ידיו

אחרי שעשה צרכיו בשביל גם הסעודה,

אז פה זו בעיה גדולה בפוסקים.

אז המשנה ברורה אומרת שאם עכשיו אתה תטול ידיים

ורק אחרי שתפצע על לחם,

אז תברך אשר יצר, התעכבת.

כמה התעכבת?

נטילה ברכה

לא הרבה זמן.

היה פה קצת הסחת דעת על ידי המעשה,

אבל לא הרבה זמן.

הוא אומר שזה לא טוב.

למה? כי אתה מעכב את ההודעה על השם.

רואים שצריך להודות

לשם

כמה שיותר מהר, מייד.

זה לא להתעכב עם הברכה הזו.

גם אחרי חצי שעה זה עוד מחלוקת בכלל, אם אפשר.

לברך, גם עוד פעם, תצטרך.

ואיפה אתה יודע, אם לא תצטרך עוד פעם,

תיכנס לעוד ספק אם תצטרך לברך שתי ברכות.

ולכן להשתדל מייד

והנטילה

להודות לשם

על כל הנפלאות האלה שעושה איתו, אימנו.

וגם סגולתה של הברכה הזאת לבריאות הגוף.

כי אם אדם מכיר טובה,

הוא מכיר בכתבות את השם עליו.

והוא מברך, זאת הברכה, בכוונה.

ודאי שהשם ישפיע על הבריאות שלמה לעובדו כראוי,

כמו שאומר הרמב״ם,

ודאי תגן עלינו אמן,

שאדם

שהוא לא בריא לגופו,

הוא לא יכול לעבוד את השם כראוי.

ונזכה להודות לשמו

על הכל ועל בריאותנו,

ונזכה לעובדו מתוך בריאות איתנה לאורך ימים ושנים,

עד ביד גואל צדק, במהרה בימינו אמן.