ביאורי תפילה - חלק ב - כוונת כלל הברכות וברכת המצוות - ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

ויורא תפילה חלק בעץ

הבנת כלל הברכות ודרכת המצוות.

רק נחזור בקצרה,

כוונת

נוסח שתיקנו לנו מודה אני.

מודה ראה אחי

שלא יצא מפיך הודעה זו מבלי שימת לב

ומצוות אנשים מלומדה.

מפנה שכך הורגלת מקטנותך

אלא מעומק הלב

וביחד עם פיך תיתן בזה שבח והודעה

על נאמנותו יתעלה.

שלא עיכב נשמתך בידו

ולא הייתה זו מיטה אמיתית חס ושלום.

ולבבך יבין

שלא כדי לדבר איזה דברים בתאים במשך היום

יחזירו לך נשמתך

או שתוכל לכעוס על איזה דבר

או להימשך בתאווה ובשטויות הבל

או לעשות שום דבר עבירה.

ובהבנה זאת, היא לנצל בעזרת השם יתברך

מכל חטא וחסרון.

כי בבוא לידך לדבר איזה דיבור בטל

וכיוצא בזה שום דבר שאין רצונו יתעלה וכך

תאמר לנפשך וכי על זה השיב לי השם יתברך נשמתי

ומייד תשוב לרצונו יתעלה.

ולשון זוהר חדש

למה יש לו לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום

ולפשפש במעשיו ולדקדק בכל ענייניו?

ויהרהר בליבו

שלא אמרה הקדוש ברוך הוא ונתן בו נשמה על יונה ומעלה על שאר בריותיו

אלא להרהר בעבודתו ולהידבק בו

ולא אלך אחר האבל.

אז כשאתה אומר מודה תתבונן כשלא רק פיך אלא פיך עם לבבך

אני מודה לקבל שברוך הוא באמת

שלא הייתה זו מיתה אמיתית

ובשביל מה אחזיר לך נשמתך?

בשביל לא עובדו?

ככה תוכל לדבר במשך היום

שיבוא לך

כל פעם את צער.

אני כבר ידוע שצריך לאדם שיחזיק את עצמו כמי שאינו

וישרש מאיתו את העני

אז פה הוא מסביר

למה הוא אומר מודה אני בכל אופן

והרב שטיימן זכר צייק ברכה מסביר

למה לא פותחים ואני מודה כמו בברכת המזון ואנחנו מודים לך

כי צריך לבטל את העני

אבל פה הוא אומר שבכל אופן צריך את העני לא לפתוח אבל לפחות לומר כי בעבודת השם

יש גם רות

ודרך תיבר יקבע לגבור את דרכי השם

ושעננו באבות אם אין אני לי מי לי

שאני לעצמי מה אני

ועבודת השם צריך גם רות לכן כן בכל מקרה צריך לומר אני

לפניך

שהרי ממש לפני ואתעלה אתה תמיד

מהוון והיזהר

כמו שכתוב שווה את הישון נגדי תמיד

אתה צריך לומר לפניך ולהבין שהשם לפניך

מלך

וכן עליך תכף ומיד לקבע על מלכותו את עלה

כי הלוא הוא מלך על כל הארץ וגם עליך

לקבל את מלכותו להתעלם

שהחזרת

יא נשמה חרצת בלילה מתוך הגוף

ועלייתה לרקיע איננה רוצה להיכנס שוב לתוך הגוף

ועל זה אמר שהחזרת כי הקדוש ברוך הוא

מחזירה בעל כורחה להיות שוב בתוך גופי

זאת אומרת שהחזרת צריך להתבונן

דיבר על כורחה של הנשמה

שקבלו ברוך הוא מחזירה כי היא לא רוצה להתעלם

אז ככה כל היום

לעבוד לשם

ולרצות את הנשמה שחזרה לגוף, שחזרה לטוב ולא חזרה לרע

בחמלה

כאילו היה הקבלו ברוך הוא מתנהג עמך כעת לפי הדין

והוא רואה אותך מלוכלך בחטאים ועוונות

לא היה מחזיר לך נשמתך?

כי הדין הוא לא אחזיר לך נשמתך

רק הקבלו ברוך הוא חמל עליך כפי גודל חסדה

וקצות החושן בסימן ד' כתב

בדברי הזוהר מבואך

דה המפקיד פיקדון אצל חברו

איסור גמור הוא

שיעכב הנפקד תחת ידו מפני חוב שחייב לו המפקיד

אז אם המפקיד חייב לו חוב

הנפקד לא יכול לעקיף את הפיקדון בידו בגלל החוב הזה

זה על פי הזוהר הקדוש

וכך הוא מבאר פה בעול התמיד.

נשמתו של אדם

יוצאת בכל לילה ולילה

והקבל ברוך הוא ממשכן אותה

ולמחרתו משיב אותה לחיקו של אדם

לפיכך צריך האדם להפקיד נשמתו ליוצרו

וקורא אחת פסוקה דרחמא כגון בידך הפקיד רוחי

והתפקיד אה אותי השם אל אמת

שזה יהיה בפיקדון

ולהבין שאתה מפקיד נשמה מדין פיקדון

והואיל והיא בפיקדון

אף על פי שהיא מחויבת בך מחורות

הקדוש ברוך הוא משיב אותה לחיקו של אדם

כי עניין זה צריך להתנהג במידותיו של הקדוש ברוך הוא

וללכת בדרכיו דכתי והלכת בדרכיו

ולכן אחי

ראה נא גם ראה איך שצריך אתה להתנהג תמיד בחמלה גדולה עם כל בן אדם

אפילו מי שחטא כנגדך וכחיסך וצערך

ועם כל זה זה בחמלה

השם

יתנהג איתנו במידה הזאת

בפיקדון אפילו שיש לנו חובות

רבה אמונתך

אמונתך רבה וגדולה מאוד במה שהחזרת לנשמתי

ונאמנות

עוד יכוון רבה אמונתך שבמה שאתה מחזיר לנשמתי

ומחיה בזה את גופי

מזה אנו יודעים שאמונתך רבה לתחיית המתים

דיתא במדרש רבה בערך הגימה.

אז פה אנחנו יש לנו כל יום ויום

שנותן לנו במוחש

לראות ולהרגיש

כמו תחיית המתים

אז ככה נדע שאמונתך רבה לתחיית המתים. אז רבה אמונתך אנחנו כל בוקר מודיעים ואומרים ומודיעים

רבה אמונתך כמו עכשיו ככה לתחיית המתים.

עכשיו אנחנו נעבור

לפירוש כלל הברכות

וברכת המצוות

כוונת השמות יהיה בעזרת השם ובלי נדר שיעור בנפרד

ברוך

כל ברכה אנחנו פותחים בברוך

אז הפירוש הראשון

כמו הרבה מפרשים שמפרשים

אתה הוא מקור הברכה זה הפירוש הפשוט

וככה מופיע בחינוך במצוות ת״ל

ועבודראם

עבודראם מוסיף שזה לא שם

שם של פעול אלא שם של תואר כמו חנום, כמו רחום

כמו שאמרנו שזה מקור הברכות שאנחנו יודעים שהוא מקור הברכות

עוד יש בו פירוש יותר עמוק

דברוך פירושו שיהיה מבורך שאנחנו מבקשים שיהיה מבורך

שזה מביא הרשב״א

הוא מסביר שכך גזרה חכמתו יתברך

שעל ידי זה יתרבא תורו לברכיו, ככה הוא גזר

אם אנחנו

ככה נתנהג ונברך את השם

לא שהוא חד שלום צריך ברכתנו אלא שככה נעשה עשו כבודו

אז ככה

הוא גזר שבזה אנחנו נגרום שיהיה שפע עלינו, שיתרבא תורו עלינו

ויש עוד פירוש

מביא זה רבנו בחייה

רשם ספר על בהיר

זה לשון ברך וקריאה

זה פחות מכירים את הפירוש הזה

אבל רוב המפרשים מפרשים שזה

כמו שאמרנו בהתחלה בשם החינוך

שזה אנחנו מודיעים שהוא מקור הברכות

שכל הברכות ממנו

הוא אומר שזה לשון ברך וקריאה

אנחנו מודיעים כי בכל לפני השום אנחנו עובר בקריאה

ובסוף הברכה זה בן אסתר

אבו דריהם

אבו דריה שנוכח זה מצד מעשיו

ובן אסתר זה מצד אלוהותו

וככה נשמה

היא נסתרת ונעלמת אז הנשמה צריכה להודות במידה הזאת לפני השם ידבריו

ונוכח ונסתר

ופה הוא מוסיף

עולה תמיד אבל צריך שתתרגש מאוד בעומדך לפני השם

הוא מדבר אליו ויתעלה בלשון נוכח

ואומר אתה

כשאתה מדבר בלשון נוכח ואומר אתה

צריך להתרגש

כשאתה מבין שאתה לפני השם

אתה יכול לדבר איתו בלשון נוכח

בזוהו מיסודי האמונה

שהשם יתברך מלוא כל הארץ כבודו

ועץ אתר פנוי מיניה

ובכל מקום שהאדם נמצא ואומר לו לה קב' ברוך הוא אתה

ואית במדרש תהילים מזמור תדבר

מזמור תדזן

אמר רב

בשעה שהוא מברך צריך האדם לומר ברוך אתה השם דכתיב

שהביתי השם נגדי תמיד

האדם מרגיש שהוא עומד לפני השם והוא אומר אתה

השם אלוקינו זה יהיה בעזרת השם בשיעור הוא נפרד

כל הכוונת השם

מלך העולם

תרגיש בזה מאוד

שהקב' ברוך הוא מלך על כל העולם כולו

וגם עליך

ויזהר שלא תשכח את עצמך בזה

כשאתה אומר את מלך העולם אתה צריך להרגיש

שאתה בעצמך מרגיש את מלכותו על כל העולם וגם עליך

ולא שאתה כאילו לא כלול מלך

להרגיש שמלכותו ממש עליך

אשר קידושנו במצוותיו

ועל ידי המצוות שנתן לנו השם יתברך

התקדשנו בזה בקדושה עליונה עד מאות

ולכן בכל ברכות המצוות

אנחנו נותנים בפה מלא שבח והודאה כללית ואומרים

אשר קידושנו במצוותיו

אז פה הוא מפרש מלשון קדושה

ככה מביא אבו דרם שזה מלשון קדושה

אבל הוא מביא עוד פירוש שזה מלשון קידושין ואירוסין

בלשון הפסוק

בהושע עבד כא

והרסתיר לי באמונה

וכביכול מקדש

עמו ישראל לא וקידושין

על ידי המצוות

מה זה באמונה?

המצוות נקראות אמונה

והמצוות נקראות אמונה שנאמר

כל מצוותיך אמונה בתהילים קי ט' פי ב'

אשר קידשנו במצוותיו מלשון קידושין

השם

קידש את עם ישראל לא בקידושין על ידי המצוות

וציוונו, אחר כך אנחנו מפרטים בפרטות

אותה מצווה שאנו מברכים כעת עליה בכל מצווה ומצווה

ודע לך אחי

כי בעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצווה

תכף נעשה רשומו למעלה

במקום שורשו העליון

לבנות ולנטוע כמה עולמות וכוחות עליונים

אז בעצם המחשבה שאדם כבר חושב

לעשות מצווה

נעשה כל זה

הוא ממשיך משם על עצמו אור מקיף

וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו

כדעית הבזור בכמה מקומות

זה רק מעצם המחשבה לעשות מצווה

ועל ידי זה הקדושה

והאור המקיף

הוא דבוק כביכול בוא יתעלה גם בחייה

אנחנו בדבקות בשם, בעצם רק המחשבה לעשות מצווה יש לנו דבקות בשם

עוד בחיינו

וזה האור המקיף, הוא לא לעזר לגמור המצווה

זה האור הזה שבא ממחשבתו עליו, זה עוזר לו

לסוף לגמור את המצווה

ועל ידי הגמר האור מתחזק יותר

אור מקיף

וכאשר ישים אליו ליבו בעת עשיית המצווה

יבין וירגיש בנפשו שהוא מסובב ומלובש כעת בקדושה

לרוח נכון להתחדש בקרבו, עד עצם ההתבוננות בדברים האלה

בעשיית המצווה

אז הוא יבין וירגיש בנפשו שהוא ממש מסובב בקדושה ומלובש בקדושה

וזה שאמר הכתוב בויקרא ידכי ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי

אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, מה זה בהם?

בהם היינו בתוכם, ממש בתוך המצוות

שהוא מסובב אז בקדושת המצווה ומורכב מאוויר עד גן עדן

יותר מבין נפש החיים ושער הראשון, פרק שישי

ממש בהם, שהוא בתוך המצוות מלובש,

בתוך האור הזה של הקדושה שחופפת אותו,

שהיא עוזרת לו לגמור את המצווה

ולפי זה התפרש המשך וציוונו, מה זה וציוונו?

לומר שאין כוונתנו בעשיית המצווה

כדי שיתקדש גופנו ונהיה במחלה העליונה.

לא דואגים לנו לקדושה שנהיה קדושים ונתעלה,

לא בשביל זה, אלא וציוונו,

מפני שכך ציוונו השם יתברך גזירת מלך על עבדיו

וזה דבר הקדושה

וההתעלות הגוף והנפש

כל הקדושה וההתעלות הגוף והנפש

זה ממילא בא על ידי מעשה אמיתות,

לא בשביל זה אנחנו עושים,

אלא ממילא זה זה בא וזה בחסדו הגדול יתעלה.

כמו שכתב מנפש החיים, שער ראשון פרק כ׳,

וזה לשונו

והאדם הישר העובד האמיתי

לא יפנה דעתו ומחשבתו בעת עבודתו

לא יתברך שמו

אפילו כדי לעלות ותאר גופו ונפשו

אלא שיעלה תואר מחשבתו וכוונתו

ונע למעלה לתיקון וטהרת עולמות הקדושים

שזה וציוונו שאנחנו כל עבודתנו את השם לא דואגים לקדושה שלנו, למעלה שלנו

אלא כי כך ציוונו השם

אפילו שזה פועל,

אבל להבין שזה בא ממילא,

לא בשביל זה אנחנו עושים את זה.

עוד יש לפרש אשר קידושנו במצוותיו

הנה

יש בתורה שנכפלו הרבה ציוויים על מצווה אחת

וכן יש בתורה ציוויים ואזהרות כוללים

ונכפלו הרבה פעמים

ונמצא שאין לך אפילו מצווה אחת

שלא תבינו עליה בכמה וכמה ציוויים ואזהרות

כי כמו שהוא מזכיר שיש בתורה ציוויים ואזהרות כוללים

וגם זה כמה פעמים, אז לכל המצוות פה יש לנו כמה פעמים

ובכל מה שריבה לנו עכשיו נדבך בציוויים

הרי מוסיף לנו בזה קדושה על קדושה

ועל זה אנחנו מודים לו התעלה ואומרים אשר קדישנו במצוותיו

שעל ידי ריבוי הציוויים

אפילו על מצווה אחת הרי הוסיף לנו בזה קדושה

ואחר כך אנו אומרים וציווינו

וכולי פירוש שאפילו בפעם אחת שהוא ציווה אותנו על עשיית המצווה

כבר היינו שומעים לקולו

ועושים כל מה שגזר עלינו

אלא שהוא בחסדו הגדול הוסיף לנו הרבה ציוויים

על מצווה אחת כדי להוסיף עלינו קדושה עליונה עד מאוד

ואנחנו אפילו במצווה אחת מתכוונים לקיים

ובחסדו הגדול

להוסיף בקדושה עלינו

רובה בציוויים

תהיה תוספת קדושה עלינו עליונה עד מאוד

הרב המפרש בעין יעקב בסוכה ל׳-ט פירש

כי חובה עלינו להלל השם

לא לבד על מה שזכינו לעשות מצוותיו בפועל,

אלא שמתחילה נתרצה לצוות לנו עליהם.

כי אומרם גדול המצווה ועושה.

אנחנו מודים קודם כל עצם זה שבכלל נתרצה לצוות עלינו.

וגם

אנחנו בסוף עושים את המצוות, אבל עצם זה שהוא

נתרצה לצוות עלינו,

על זה אנחנו מודים.

כי אומרם גדול המצווה ועושה, שזה מעלה גדולה.

וזה שאנו אומרים, אשר קידשנו במצוותיו,

אשר קידשנו במצוותיו זה בעצם בעשייתן.

ונוסף על זה, וציוונו פירוש שבזה אנו נותנים הודעה לשם,

על כי השגיח במרום קדשו לצוותינו.

ומרום קדשו משגיח לקדשנו,

זה בעצם עשה המצוות.

רבי יחנן יומן עגשו עומד.

נוסף על כוס ברוך הוא לכל איזשהו,

ותתפתח בלום פרעה מסביב.