מעשה אבות סימן לבנים - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק ג:  מַעֲשֵׂה אָבוֹת סִימָן לַבָּנִים;

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אָנוּ רוֹאִים שֶׁאַחַת הַמִּדּוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם הֵם הִצְטַיְּנוּ בְּיוֹתֵר הָיְתָה מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת. כְּמוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּכָל הֲלִיכוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אָנוּ רוֹאִים כֵּיצַד הַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם הָיָה גֹּדֶל מְסִירוּתָם עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ, וְדַאֲגָתָם הַגְּדוֹלָה וְהָעֲמֻקָּה לְכָל בְּנֵי דּוֹרָם, אֲשֶׁר בִּזְכוּת כָּךְ הֵם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, וְהוּא בָּחַר לְהַשְׁכִּין אֶת שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם. 

אַבְרָהָם אָבִינוּ זָכָה – מְסִירוּת נַפְשׁוֹ עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם;

דֻּגְמָא רִאשׁוֹנָה לְכָךְ, הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּפִי שֶׁהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיב אֶת הָעִיר סְדוֹם, הוּא גִּלָּה זֹאת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ הֶעְתִּיר הַרְבֵּה בַּעֲדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יחכג): וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.

וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ נִגַּשׁ לְהַעְתִּיר בַּעֲדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁלוֹשׁ דְּרָכִים, הֵן בְּכָל מִינֵי טְעָנוֹת, כְּגוֹן אִם תִּמְצָא חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים הֲתַשְׁחִית בַּעֲבוּרָם אֶת כָּל הָעִיר, וְהֵן בְּפִיּוּס, וְהֵן בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם. 

וְאֶת כָּל אֵלֶּה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, וְכָל זֹאת אַף עַל פִּי שֶׁהֵם הָיוּ רְשָׁעִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי כֵן הֶעְתִּיר וּבִקֵּשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּעֲדָם רַחֲמִים לִפְנֵי הַשֵּׁם, וְנִסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לְפַיֵּס אֶת הַשֵּׁם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם שֶׁיַּצִּילֵם מֵהַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (בראשית רבה מט א) כַּמָּה טְעָנוֹת טָעַן אַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּנַסּוֹתוֹ לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּין וּלְהַעֲבִיר אֶת הַגְּזֵרָה מֵעַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, וְכָךְ אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו אַתָּה כְּאִלּוּ מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה וְאוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֶלָּא מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ. 

וְגִלּוּ חֲזַ"ל, שֶׁכָּל מָה שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְגַּלָּה אֵלָיו וְדִבֵּר עִמּוֹ, הָיָה בִּזְכוּת שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע (תהילים מה) אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת בְּרִיּוֹתַי, וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, וּמֵאַנְתָּ לְחַיְּבָם, לָכֵן תִּזְכֶּה שֶׁ'מְּשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ' - בִּזְכוּת כָּךְ תִּזְכֶּה שֶׁאֲדַבֵּר עִמְּךָ,אֲשֶׁר לְכָךְ לֹא זָכוּ כְּבָר עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, כִּי מִדּוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ עַד עַתָּה, לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אַף אֶחָד בְּכָל אוֹתָם דּוֹרוֹת".

 וּלְכָל זֶה זָכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רַק מִשּׁוּם שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּתְפִלָּה עֲבוּר אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ שֶׁגָּרוּ בָּעִיר סְדוֹם. וְזֹאת אַף שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד", וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא רַק מִבְּנֵי נֹחַ.

אַבְרָהָם וְיִצְחָק עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן עֲקֵדַת יִצְחָק בִּזְכוּת הָאַחְדוּת;

וְכָתַב הַחֲתַם סוֹפֵר זִיעָ"א, שֶׁגַּם הַכֹּחַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל עֲקֵדַת יִצְחָק הָיָה בִּזְכוּת הָאַחְדוּת עִם בְּנוֹ יִצְחָק. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק לָעֲקֵדָה, נֶאֱמַר (בראשית כב ו): "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו", וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק הִתְקַשְּׁרוּ וְהִתְאַחֲדוּ אֶחָד בְּרֵעֵהוּ, וּבְכֹחַ הָאַחְדוּת שֶׁהָיוּ מְקֻשָּׁרִים וּמְאֻחָדִים כְּאֶחָד, הֵם זָכוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל הָעֲקֵדָה.

 וְזֶה הַטַּעַם שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת הָעֲקֵדָה פַּעֲמַיִם: "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו", כְּדֵי לְרַמֵּז עַל הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַחְדוּת שֶׁל שְׁנֵיהֶם יַחַד. וְכָךְ גַּם "עֲקֵדַת יִצְחָק" הִיא מִלְּשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת, לְרַמֵּז שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק נֶעֶקְדוּ וְהִתְקַשְּׁרוּ זֶה עִם זֶה, וּבְכֹחַ זֶה שֶׁהֵם הִתְאַחֲדוּ בְּיַחַד, עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל הָעֲקֵדָה.

יַעֲקֹב אָבִינוּ נִצַּל מִלָּבָן וְעֵשָׂו בִּזְכוּת הָאַחְדוּת עִם הַשְּׁבָטִים;

הִנֵּה כַּאֲשֶׁר לָבָן רָדַף אַחֲרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו, קָרָא יַעֲקֹב לְבָנָיו בִּלְשׁוֹן אַחִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא מו): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים", וּבֵאֵר בַּעַל יְסוֹד הָעֲבוֹדָה זִיעָ"א (ח"ב יד) שֶׁהַטַּעַם שֶׁקָּרָא כָּךְ יַעֲקֹב לְבָנָיו, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֶחָיו זֶה לְשׁוֹן אַחְוָה וִידִידוּת, וּבְכָךְ רָצָה יַעֲקֹב לוֹמַר לְכָל בָּנָיו שֶׁיִּתְאַחֲדוּ עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת, וּבְכֹחַ הָאַחְדוּת הֵם יְנַצְּחוּ אֶת לָבָן הָאֲרַמִּי, כִּי רַק בְּכֹחַ הָרַבִּים אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אֶת לָבָן וּבָנָיו, אֲשֶׁר יָדְעוּ אַף הֵם אֶת כֹּחָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת וְהָיוּ גַּם מְאֻחָדִים מִצַּד הַקְּלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל לָבָן (בראשית לא כג): "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו".

וּמִפְּנֵי כָּךְ דַּוְקָא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיוּ מִלְחָמוֹת עִם לָבָן וְכֵן עִם עֵשָׂו, מָה שֶׁלֹּא מָצִינוּ אֵצֶל אַבְרָהָם וְיִצְחָק. וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁלְּיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיוּ אֶת הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים יַחַד עִמּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה לוֹ אֶת כֹּחַ הָרַבִּים, וְלָכֵן רַק לוֹ הָיָה כֹּחַ לִשְׁבֹּר אֶת שְׁתֵּי הַקְּלִפּוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּלְנַצְּחָם. 

וְלָכֵן בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, נִלְחַם עִמּוֹ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לב כה): "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר", כִּי רַק כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, הָיָה כֹּחַ לַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּיַחַד עִם הַשְּׁבָטִים לֹא הָיְתָה לַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם שְׁלִיטָה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "וַיִּירָא יַעֲקֹב וַיֵּצֶר לוֹ", שֶׁכָּל מָה שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יָרָא וּפָחַד מִשָּׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הָיָה מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן הוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶת כֹּחַ הָרַבִּים עִמּוֹ.

מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאֲחִיזָה שֶׁל שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּיַעֲקֹב הָיְתָה רַק כַּאֲשֶׁר הוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּלִי הַשְּׁבָטִים, וְלָכֵן כְּשֶׁהוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּלִי כֹּחַ הָרַבִּים, בָּא עָלָיו שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְנָגַע בְּכַף יְרֵכוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב נִצְּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לב כט): "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל", בְּכָל זֹאת הָיְתָה לוֹ נְגִיעָה קְטַנָּה בְּיַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֶבֶת הַתּוֹרָה: "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל פְּגִיעָה בְּזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מְאֻחָד עִם הָרַבִּים אֵין שׁוּם כֹּחַ לַסִּטְרָא אָחֳרָא לִשְׁלֹט עָלָיו, וּכְשֶׁהוּא נִפְרָד מִכֹּחַ הָרַבִּים וְהוּא לְבַדּוֹ, הֵם יְכוֹלִים לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, וִיכוֹלָה לִהְיוֹת לַסִּטְרָא אָחֳרָא אֵיזוֹ אֲחִיזָה בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

יַעֲקֹב אָבִינוּ מַכְנִיעַ אֶת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו בִּזְכוּת הָאַחְדוּת;

וְכָךְ גַּם כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב אָבִינוּ חָזַר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִם כָּל הַשְּׁבָטִים, וְעֵשָׂו וְכָל אַלּוּפָיו יָצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה זֹאת בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁל יַעֲקֹב עִם הַשְּׁבָטִים, וְזֶה מָה שֶׁהִצִּיל אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (וישב רבה פ"ד), עַל הַפָּסוּק (ישעיה נז) 'בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ': כִּנּוּסוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְכִנּוּס בָּנָיו הִצִּילוּ מִיַּד עֵשָׂו, 'וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל': זֶה עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, 'וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ': זֶה יַעֲקֹב, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. ע"כ.

כִּי בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁל יַעֲקֹב וּבָנָיו, הֵם שָׁבְרוּ אֶת קְלִפַּת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם זָכוּ לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל"ז א), וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו.

עֵשָׂו הָלַךְ לְהִתְאַחֵד עִם יִשְׁמָעֵאל;

וְכָתַב מוֹהַרְנָ"ת זִיעָ"א (ליק"ה כלאי בהמה ב), שֶׁלָּכֵן כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב לָקַח אֶת הַבְּרָכוֹת מֵעֵשָׂו, הָלַךְ עֵשָׂו לְיִשְׁמָעֵאל וְנָשָׂא אֶת בִּתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָךְ רָצָה עֵשָׂו לְהִתְחַבֵּר עִם יִשְׁמָעֵאל, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁבְּכֹחַ הָאַחְדוּת שֶׁלּוֹ עִם יִשְׁמָעֵאל, הוּא יוּכַל לְנַצֵּחַ אֶת יַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים. וְלָכֵן יַעֲקֹב שָׁלַח לוֹמַר לוֹ,"וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה", וּבְכָךְ רָמַז לוֹ יַעֲקֹב, שֶׁהוּא כְּבָר הִכְנִיעַ אֶת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כַּאֲשֶׁר הוּא הָיָה אֵצֶל לָבָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁשּׁוֹר זֶה קְלִפַּת עֵשָׂו, וַחֲמוֹר זֶה קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל.

וְלָכֵן כְּשֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח מֵעֵשָׂו כָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית כח יא): "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם... וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו", וְכָתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל הָאֲבָנִים שֶׁשָּׂם יַעֲקֹב מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ הִתְחַבְּרוּ לְאֶבֶן אַחַת, וַאֲבָנִים אֵלֶּה מְרַמְּזוֹת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִמָּן הִתְאַחֵד יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר יָשַׁן שָׁם. וּבְכֹחַ הָאַחְדוּת שֶׁל יַעֲקֹב עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, נִצַּח יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו.