חובת הלבבות שער הבטחון פרק ד' רכוש וקניני האדם וטרפו
25-11-11
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
אז אתמול אמרנו בקיצור, בענין הבריאות והחולי שעל האדם לבטוח בבורא ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסיבות אשר בטבעם זה ולדחות המדוה במה שנהגה לדחותו כמו שצוה הבורא יתעלה "ורפא ירפא" מבלי שיבטח על סיבות הבריאות והחולי שהן מועילות או מזיקות אלא ברשות הבורא. אז הכל זה תלוי בבטחון בה' לענין הבריאות והחולי, אבל צריך לעשות את כל מה שצריך לעשות, ומכל מקום הבטחון הוא רק שהרפואה ביד השי"ת והרפואות והמחלות והישועות של הרפואה... אז הוא מרפא, ואפשר אמרנו שירפאהו בדבר המזיק הרבה, והבאנו דוגמאות, ואמרנו אח"כ החלק השני, זה החלק של גופו ויש החלק של חוצה לו. והוא עניני קניני האדם וסיבות טרפו ואופני עסקיו במסחר ומלאכה והליכות הדרכים ומגוי ושכירות ועבודת המלכים וגזברות וקבלנות ואמנה וספרות ומיני העבודות והליכות המדברות והימים והדומה לזה ממה שמתעסקין בו כדי לקבץ ממון ולהרבות מותרי המחיה, אז מה אופן יושר הבטחון בהם? זה שיתעסק במה שזימן לו הבורא מהם לצורך סופוקו ומזונו ולהגיע אל מה שיש בו די מן העולם. אז להתעסק אלה שהם לא בדרגה המקסימלית, לצורך סיפוקו ומזונו אבל, ולהגיע למה שיש בו די מן העולם. ואם יגזור לו הבורא בתוספת על זה, זה יבוא לו בלי טרוח וגייעה, אתה תעשה כדי סיפוקך ומה שדי לך לעולם וגמרנו. כמו שהאור החיים הקדוש לא הסכים לעבוד יותר ממה שזה, ולכן היה צריך לבוא לפני האריה וה' הושיעו ונתקדש שם שמים ברבים. אז כל זה בלי טורח ויגיעה יגיעהו על התוספת, וכל זה כאשר יהטבח על האלקים בה ולא ירבה לחזר אחר הסיבות ולא יסמך עליהן בלבו, ואם לא יגזרו לו יותר מן המזון אם לא יגזרו לו אז גם אם יהיו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו לא יכולים בשום פנים ובשום סיבה, אי אפשר להוסיף למי שגזר ה' במיעוטו, וכאשר יבטח באלקים ימצא מנוחת לבו ושלות נפשו למה כי לא יעברנו חוקו אל זולתו, מה שה' נתן לו חוק ולא יעבור, זה לא יעבור למישהו אחר. כי אין אדם נוגע במוכן לחברו, ולא יקדים ולא יאחר מעתו הנגזר לו בו. אז אין צורך להכנס לטירוף מערכות.
ויש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם על ידי איש אחד מהם, עכשיו אנחנו לומדים דבר חדש, יש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני האדם...
הרב: למה מה שאדם לקח ממך, אפילו את ההורים שלך מותר לך לתבוע אם גזלו אותך, אם אדם גזל אותך מותר לך לתבוע, זה שהוא עשה שלא כדין ושה' אפשר לו בינתיים לעשות זה לא אומר שאתה לא זכאי ורשאי ונכון לתבוע אותו. למה, אפשר שהקב"ה רוצה שבדרך זו אתה תוציא את הממון שהוא חייב לך בתהליכים שתעברו יחדיו. אתה יכול לוותר אם אתה רוצה, בא נגיד אם אתה רוצה לוותר אתה יכול לוותר, אין איסור לוותר אם אתה רוצה לוותר, השאלה אם זה כסף שנזקק לילדים שלך או שנזקק לאשתך וכו' וכו', אז אתה צריך לעשות גם שיקול, אתה מבין, כזה ואחר. פעם אחת אני לקחתי מישהו לרב שפירא זצוק"ל, והוא היה לו לב רחמן, לב רחמן, היו עומדים עליו בעבודה עושה להם קבלנות עושה להם את הכל, גומר את הכל בסוף עשרים אלף דולר, זה לא משלמים לו. אין לי, אין לי, מה אני יעשה, חשבתי, אין לי, חמש עבודות הצטברו לו כאלה שזה מאה אלף שקל או יותר בזמנו הוא היה צריך לקבל. אמרתי לו אתה פושע, אתה חייב לתבוע אותם, אתה פושע. אז הוא אמר שמע, מה אני, לא עם מלחמות, אמרתי לו אתה פושע, הילדים שלך לא צריכים בגלל שיש לך לב רחמן שיהיה להם חסר, אין להם מה לאכול ואתה חסיד כאילו, רגע, הלכנו לרב שפירא זצוק"ל, אז הוא אמר לו, אם חמישה אנשים ככה לא משלמים לך אז זה ודאי שאתה אשם. ואתה צריך לתבוע את הכסף. זה היה המעשה. כן, עכשיו מה אתה רוצה להגיד?

ש. לא שומעים

הרב: אמרתי לך, אמרתי לך, אתה יכול לוותר אם אתה רוצה אבל אם זה נוגע למשפחה, נגיד שיש לך ירושה נגיד אם יש לך שטח אדמה גדול או דבר כזה, וזה יהיה רכוש של המשפחה שלך אחרי כן, אז לכאורה צריך לשתף גם את המשפחה בענין, אם הם מסכימים או לא. כמובן שאם זה יבוא למחלוקת וחס ושלום אני מגזים וכוונה שפיכות דמים ודברים כאלה, אז לכן אני אומר צריך שיקול, אבל אם אתה רוצה לדעת, תתייעץ עם המשפחה, אחרי זה לך תעשה שאלת חכם תציג לפני את הכל מה שאתה חושב ומה שהם אומרים, ומה שיגיד לך החכם תעשה. ואז אתה נקי לשמים ונקי לארץ. הכי טוב בעולם. אז יש שמנהיג הבורא טרפי רבים מבני אדם ע"י איש אחד כדי להבחין בזה לאלקים ולהמרותו, בודק אותו הקב"ה והוא ישים את זה מן הסיבות החזקות שבסבות הנסיון וההסתה לו, שמתם לב? הקב"ה מנסה אותו נסיון גדול ויש פה ענין של הסתה כמו מלך שהוא מטריף חילו ועבדיו, הוא מרגיש מה זה, הוא אחראי על כולם, צריך אחריות, וכן השרים, מה המבחן? כמו השרים ורואי המלך והסגנים שבסביבם יש כתות מעבדיהם ושמשיהם ועזוריהם ופקידיהם, זה כמו הנשים והקרובים שהם תלויים במי? בבעל, בקרובים וכו' וכו', כל אחד תלוי בכמה. עכשיו הבן אדם יכול להגיד, תשמע בא הנה זה אחריות, יש לי אשה, יש לי עובדים, יש לי זה, יש לי זה, עכשיו ה' מנסה אותו לראות כשהוא מחזר אחרי סיבת קיבוץ הממון מפנים טובים ורעים, ז"א האם הוא יזמין לעצמו את המזון רק בדרכים טובים, כיון שהוא אומר תשמע, אני חייב לשלם משכורות אני מאה אלף שקל משלם כל חוד משכורות, אז לא הולך לו ישר להשיג משהו אז הוא מתקבן, הוא אומר יש לי אחריות מה איך אני יעשה. היה אחד שהכרתי אותו, היה נוכל, בזמנו היו נותנים שטרות, שטרות זה היה הכסף פעם, היו ממלאים עם עדים שטרות, סתם שטר כזה, שטר חוב ושמים בולים והולכים לבנק ועושים נכיון על זה, מה זה נכיון? נכיון פירושו של דבר אני נותן לו נגיד שטרות של מאה אלף והוא נותן לי על זה שבעים אלף במקום, זה נקרא מכיון, ואתה מקבל מזומן והשטרות שבתשלומים יפרעו לכשיפרעו, והוא היה ממלא כל יום ככה שטרות, מחתים כאילו חרתה, נותן להם עושה נכיון, לבנק נשאר ניירות והוא עם הכסף. זהו. יש לו אחריות, נוכל אבא של הנוכלים. אז היו חובלן, מה אתה חושב שבנקים עם כל החכמות שלו לא עובדים עליו? עד היום לא תפסו את אלה שגנבו את הבנק וצלצלו להם, עשו להם תרגיל, זה היה עקיצה לפני שלשים שנה בערך, אחד נכנס לבנק אמר שהוא רוצה להוציא מחשבון זה פה שם, אמר לא יודע מה חרתת אותם שזה... הם התחברו לטלפון של הבנק, הבנק הוציא שיחה, זה שעמד בחוץ עם הפלאפון, הוא ענה ויש מזכירה ויש בן אדם והכל מסודר, אומר לו כן כן... הלו כן, אח"כ ניתקו את הטלפונים וכמה מיליון ושלום על ישראל. שוד הטלפונים הגדול, עד היום לא תפסו אותם. מה לעשות, מותק, מה שגזר הבורא גם לבנקים וגם לאנשים... כן. היום יש יש. יש, היום יש, היום גם בבנקים עוקצים. בקיצור אז הנקודה היא שהקב"ה מנסה אנשים גם שיהיו תחתיהם הרבה שמתפרנסים דרכם, ואז הוא בוחן אותם על סיבות הטרף אם הם עושים את זה בכשרות או ממרים את פיו, בגזל בכעס וכו'.
עכשיו, והסכל מהם יטעה בשלשה פנים, אחד מהם בקבצו הממון, סכל, עכשיו אנחנו נשמע מי אלה הסכלים, מה הם עושים מזה תבין. הסכל מהם יטעה בשלשה פנים, אחד מהם בקבצו הממון, מקבץ את הממון, כי הוא לוקח מה שגזר לו הבורא לקחתו על פנים מגונים ורעים, ואלו היה מבקש אותו על אופניו היה מגיע אל חפצו ורצונו והיה מגיע אל חפצו ורצונו והיה מתקיים בידו ענין תורתו ועולמו ולא היה חסר לו ממה שגזר הבורא מאומה. אז טעות ראשונה של הסכל, זה שהוא אוסף ממון, מקבץ מקבץ ומקבץ ומקבץ, כי הוא לוקח את מה שגזר לו הבורא על פנים מגונים ורעים, הקב"ה לא נותן כסף בשביל שיהיה אוסף, הבן אדם עושה לו אוסף של שטרות, אוסף של מטבעות, אוסף, הוא רק אוסף, אנשים שוכחים שהם א וספים אוספים אוספים... גזר הבורא מאומה.
הדבר השני כי הוא חושב שכל מה שהגיע אליו מן הממון הוא טרף מזונו, ז"א הוא לא מבין כי הטרף מתחלק לשלשה חלקים, אחד מהם שזה טרף מזונו וכלכלת גופו בלבד, שימו לב, אחד מהם זה טרף מזונו והוא כלכלת גופו בלבד, והוא המובטח מן האלקים לכל אשר בו רוח חיים עד תכלית ימיו. ז"א כל בני האדם מובטחים אוכל, מזון עד סוף ימי חייהם זה מובטח. עם השתדלות, בלי השתדלות, מובטח.

ש. השאלה אם מובטח כמה הוא יחיה

הרב: בטח שמובטח, רק אתה לא יודע כמה. אז הוא אומר, כי הטרף מתחלק לשלשה חלקים, אחד מהם טרף מזונו והוא כלכלת גופו בלבד, לאדם ספציפית, וזה מובטח מן האלקים לכל אשר בו רוח חיים עד תכלית ימיו, מאן דיהב חיי יהיב מזוני, אם ה' קצב לך חיים שבעים יהיה לך אוכל שבעים, קצב לך שמונים יהיה לך אוכל שמונים, כמה שאתה תחיה קצוב לך שתחיה ככה יהיה לך מזון, זה בטוח עם יגיעה בלי יגיעה.
השני, טרף מזון זולתו, לא טרף עצמו, זולתו, מאשה ובנים ועבדים ומשרתים והדומה להם, דהיינו שכירים פועלים וכו', ואיננו מובטח מן האלהים לכל הברואים, לכל הברואים הוא לא מובטח, אלא לסגולה מהם בתנאים מיוחדים. ז"א כל אחד שהוא תחתיו לא מובטח לו לכל החיים שכל מה שיהיה תחתיו, ז"א אחד יחליט להוסיף אלף שכירים אצלו, הוא לא מובטח שיהיה לו בשביל כולם. מי שהוא סגולה, סגולה אצל הקב"ה, שה'... אז לכן הוא אומר, קודם אמרנו מה שהוא בשביל שהוא יחיה יש לו עד תכלית ימיו, הטרף השני זה מזון זולתו, זה מאשה ובנים ועבדים ומשרתים והדומה להם, אז הוא אומר זה לא מובטח מן האלהים לכל הברואים, שהם יוכלו לפרנס את כל אלה שתחתיהם, אלא לסגולה מהם בתנאים מיוחדים, והוא מקרה מזדמן בעת אחת ואין מזדמן בעת אחרת, ז"א זמנים כך זמנים כך, לפעמים יש מצוקות לפעמים יש ישועות, אז זה תלוי. זה הולך לפי חשבון, מה שה' יודע לפי הזכויות והעוונות. וכל זה כפי שמחייבות הליכות דיני הבורא מן החסד והמשפט. פעמים ה' עושה חסד עם האדם ונותן לו גם כן שכל אלה שתחתיו יוכל לזון ולפרנס אותם, ולפעמים הקב"ה עושה משפט עם האדם וגם אלה שתחתיו ומחליט שלא, אין אפשרות כרגע, תקופה או קבוע. אז זה סוג טרף שלא תמיד מזדמן ואין הבטחה עליו עד אחרית הימים שיעבור דרכו.

ש. אבל הם יקבלו את שלהם

הרב: הם יקבלו כל אחד בפני עצמו אבל לא דרכו, זהו, אז לכן יצטרכו לפטר או להתגרש או ככה או ככה או ככה.

ש. לא שומעים

הרב: בדיוק, אינסטלציה.
והשלישי, טרף קנין, ז"א שהוא מקבל ה' מטריף אותו קנינים, שיהיה לו קנינים. והוא הממון אשר אין בו תועלת לאדם, והוא שומר עליו ונוצר אותו, יש לו קנינים, יש לו קרקעות, יש לו דירות, מכוניות... חשבונות, תכניות חסכון יש לו, הוא לא משתמש בזה, זה קנין. ויש טרף קנין והוא ממון אשר אין בו תועלת לאדם, והוא שומר עליו ונוצר אותו עד אשר יורישנו לזולתו או שיאבד ממנו והסכל יחשוב כל אשר גזר לו הבורא מן הממון שהוא טרף מזונו... הוא לא יכול לחיות, הוא אומר זה סכל, הוא אומר ומשתדל עליו ואפשר שיקבצנו לבעל אשתו אחריו. כל מה שהוא אוסף טרף הקנין הזה, זה משאיר בסוף למי? לבעל של אשתו שיבוא אחריו ויקבל ממנו את הירושה או להורגו - מי שיהרוג אותו ויקח את ממונו, או לגדול בשונאיו. אז יש לנו שלשה חילוקים, טרף מזונו לעצמו זה מזומן לו לכל ימי חייו, הטרף לזולתו כמו אשתו ובניו והמשרתים והעבדים וכו', זה לא תמיד מזומן דרכו ובעתים כן ובעתים לא, וזה רק ענין של סגולה וכו', והשלישי זה טרף הקנין שאדם אוסף אותו את הקנינים ואין לו שום תועלת מהם, רק מה יהיה איתם בסוף, כל האיסוף הזה זה רק אח"כ לזולתו שיבוא אחריו, בעל אשתו או ההורגו או שנאו.
והשלישי שהוא נותן הטרפים לבעליהם כמו שגזר להם הבורא על ידו והוא זוכר טובתו להם בהם, כאלו הוא הטריפם בהם וכלכל בהם והתחסד בם עליהם ורוצה שיודוהו וישבחוהו הרבה עליהם ושיעבדוהו בעבורם ויתגאה ויגבה וירום לבבו ויניח הודאתו עליהם ויחשוב שאם היה מונע אותם מהם היו נשארים אצלו, וכי לולא הוא היו נפסקים טרפיהם, והוא העני אשר יגע לריק בעולם הזה ויפסיד שכרו לעולם הבא. ויש טיפוסים שחושבים שהם זנים ומפרנסים ומכלכלים את העובד, אומרים תשמע, חביבי, אני יש לי אחריות, אני מפרנס משפחות, אם אני לא אתן להם עבודה לא יהיה להם מה לאכול, תדע לך את זה. והוא מרגיש שהוא האלקים, הוא מחיה את כולם. והשלישי שהוא רוצה... והוא רוצה שיודוהו וישבחוהו הרבה על זה, והוא רוצה גם שיעבדו אותו בעבורם ורוצה שיודוהו וישבחוהו הרבה עליהם ושיעבדוהו בעבורם ויתגאה ויגבה וירום לבבו, ויניח הודאתו עליהם, הוא רוצה גם תודה שיודו לו, ויחשוב שאם היה מונע מהם היו נשארים אצלו כל הממון היה נשאר אצלו, והוא לא יודע שהוא רק צינור להעביר את זה, וכי לולא הוא היו נפסקים טרפיהם ולא היו יכולים לחיות. והוא העני האדם הזה, אשר יגע לריק בעולם הזה ויפסיד שכרו לעולם הבא.

ש. לא שומעים

הרב: מה שהו אלא צריך הוא לא יקבל, ז"א אם ה' גזר בשביל להעביר לאחרים אז הוא לא יקבל, מה שהוא פיטר אותם זה בגלל שהוא כבר לא יכול לעמוד בזה.

ש. לא שומעים

הרב: מצד הרוע הוא יכול, כן, אבל לא במיידי דוקא, לא תמיד הוא מתחייב ככה.

ש. לא שומעים

הרב: זה לא הוא קובע, אם ה' יתן לו אז כן, לא הוא קובע אם יקח עובדים אז הוא יקבל, מה שה' גוזר זה הוא יקבל, רק מה, הוא מתנהג לפי העולם והוא מחליט שהוא צריך עוד עובדים. אין בעיה, אתה צריך עוד תקח, מה הבעיה, תקח, מי אמר אבל שיתנו לך, זה לא תלוי בך שאתה לוקח, אתה החלטת לקחת, יש הרבה מפעלים שלקחו לקחו לקחו לקחו וקרסו. אז זה לא תמיד מחייב.
עכשיו

ש. יש מתייעלים

הרב: מתייעלים נכון, יש מתייעלים קוראים לזה מתייעלים, נכון, אבל זה לא מתייעלים וזה בגזרת הבורא, קוראים לזה התייעלות, או שקוראים לזה צמצומים.
והמשכיל נוהג בשלשה פנים על הדרך הנכונה לתורתו ולעולמו, מי שמשכיל, דברנו על הסכל - הטיפש, עכשיו המשכיל, המשכיל הוא נוהג בשלש פנים על הדרך הנכונה גם לתורתו ולעולמו ובטחונו בטח שיש ביד האלקים, הוא בוטח במה שיש ביד ה' יותר ממה שיש אצלו עכשיו מאה מיליון דולר, זה המשכיל, הטיפש מה אומר? סומך על הכסף יש לו, אני אין לי בעיה חביבי, אני לא יכולים לתקוע אותי, מאה מליון דולר יש לי לדורות אני וצאצאי עד סוף הדורות, אני לא מודאג, אני לא מוטרד, זה טיפש מטפש, הקב"ה ברגע יכול להעלים אותך אותו את הכסף, מה אתה מחרתת את עצמך. אבל המשכיל, שימו לב מה אומר, המ שכיל בטחונו במה שיש ביד האלהים מטרפו וקנינו יותר חזק מבטחונו במה שיש בידו מהם, מפני שאינו יודע אם הוא טרף מזון או טרף קנין, מה שהוא קיבל מהקב"ה הוא לא יודע מה זה, טרף מזון טרף קנין, זה לצורך עצמו, לצורך קנינו, ויגיע לכבוד העולם הזה ואל הגמול הטוב בעולם הבא כמו שאמר במזמור בתהילים "הללויה אשרי איש ירא את ה'" וכל המזמור עד סופו, תהילים קי"ב.
ויש מבני אדם כתות שאינם משתדלים לקנות הממון ולהרבות ממנו אלא לאהבת הכבוד מבני אדם, הוא אומר תשמע חביבי, בעל המאה הוא בעל הדעה, אז אני לא צריך את הכסף בשביל שאני יהיה לי מה לאכול, זה אני יודע שיהיה לי מה לאכול, אבל אני צריך מעמד, סטטוס בעולם, אז אני צריך לעבוד שאני אהיה מאלה שהם בעלי המאה.

ש. לא שומעים

הרב: נכון. ויש כאלה שיש להם חררה, הם לא יכולים בלי כסף, כאילו אתה יודע, זה כמו שמגרד, בן אדם מגרד... סכלות מהם בסיבת הכבוד בעולם הזה ובעולם הבא. וגורם להם, למה זה סיבת סכלות בעולם הזה ובעולם הבא, גורם להם זה מה שרואים מכבוד עמי הארץ, לאנשי הממון, איך כולם משתחוים לפני העשיר, אז הם רואים את הכבוד של עמי הארץ מאנשי הממון מפה אתם רואים שמי שמשתחוה לעשיר הוא עם הארץ. עם הארץ. זה כאילו אתה עובר ליד בנק ואתה משתחווה לבנין, כי יש פה הרבה כסף, יש פה הרבה כסף. אתה מבין? או שהוא עובר ליד מרצדס עושה ככה גם כן אתה מבין, מה זה? מה זה בן אדם, אתה בחזקתך כרגע יש כסף, אז מה? אז מה? אז מה?

ש. חז"ל אמרו שצריך לכבד את העשירים...

הרב: זה מאיזה סיבה אתה יודע?

ש. הקב"ה נתן לו

הרב: בדיוק, בגלל שהקב"ה העשירו אז יש סיבה שהוא נתן לו, אבל לא תמיד, לא, זה צריך להבין, אתה מבין אם זה בא בדרך טובה או לא בא בדרך טובה, אם זה בן אדם ירא או לא ירא, לדוגמא סר מונטיפיורי, הרב משה מונטיפיורי, הוא לא היה רב ממש אבל הוא היה מתנהג כמו רב חסיד גדול בממונו בכספו וכו' וכו', הבאנו בגנזי השבוע, תקרו גם עליו, סר מונטיפיורי, או הרוטשילדים היו חלק מהם יראים ושלמים שהיו עובדים את ה' ולא נתנו אף פעם כספים למלחמות ודברים כאלה והעמידו מדינות והפילו משטרים, שלטו בכיפת העולם היהודים האלה, והרבה ערים פה במדינה זה בזכותם, כל פתח תקוה, זכרון, הרבה, יש הרבה, גבעת עדה וכו', השמות של אנשים נבות צבות צבים וכו', אבל מכל מקום זה תלוי, אם בן אדם אתה מבין, הוא ירא ה' וכו' וכו' וה' נתן לו ממון, רבי היה מכבד עשירים. אני למשל לא מכבד אותם בכלל. זה לא מכבדים אותם בגלל שלהוציא מהם בדרך חניפות, זה עצם הכבוד, אתה מבין, שאתה עובר ליד דבר שהוא צריך להיות מוערך, כמו שאתה עובד ליד רב, ואם... שצריך לחלוב אותה אז לכן הם משתחוים כי מי שרוצה לחלוב פרה צריך להתכופף, אין מה לעשות.
ואילו השכילו והבינו

ש. הם משנוררים מהפרות

הרב: נכון, אמרתי לכם שהרב כהנמן אמר את זה מפורש.
והבינו כי אין ביכלתם ולא בכחם לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם, כשאני קראתי את זה מאז התחלתי לא להתחשב בעשירים בכלל, למה תראו מה כתוב פה, אנשים קוראים את זה ולא שמים לב לפסקה הזאת, הוא אומר משתחוים עמי הארץ לפניהם לטובתם, רוצים לשאוב מהם, למשוך מהם, הוא אומר ואילו השכילו והבינו עמי הארץ כי אין ביכלתם ולא בכחם של עשירים לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם, אז לא היו מקוים לזולתו ולא היה ראוי אצלם לכבוד, אלא מי היה אצלהם ראוי לכבוד? אלא מי שייחדהו הבורא במעלות משובחות לפני אדם כזה תכבד אותו, ראוי בעבורן לכבוד הבורא יתעלה כמו שכתוב "כי מכבדי אכבד". אז כל הטעות של האנשים שהם נוהים ורצים אחרי הסלבריטי, אחרי אלה שיש להם ממון, אלה שיש להם קונקשן - קשרים, ואפשר דרכם להוציא ולנצל ולהביא ולעשות, זה המשתחוים למי? למי שאין בידם לא לתת ולא למנוע אלא מה שגזר הבורא מהם לתת או לא. רגע, כשידעתי את זה באותו רגע העשיר בשבילי היה כמו כספומט, אם יש לי כרטיס אשראי אצל הקב"ה אני יכול להוציא, אם אין לי כרטיס אשראי אני לא יכול להוציא, אז תלוי כמה הקב"ה נתן לי בפנים הכרטיס, אז אם הוא נתן לי הרבה, אני עושה ככה, אני בא אליו אומר לו שלום... אומר לו לא, למה אתה חושב שטעית בכתובת? אומר לו אני פשוט קיבלתי כתובת לתרומת וזה, אני מארץ ישראל וזה וזה, אז כנראה טעיתי, זה לא יכול להיות פה, הוא אומר לו למה לא יכול להיות אני יהודי, אומר לו הא סליחה, אני לא, אז הוא אמר לו תמתין תמתין, המתין הלך הביא לו אלפיים דולר, אז ההוא שאל אותו תגיד לי, אני לא מבין את זה, אני לא איפה המזוזה, אני לא רואה, אין עליך שום כלום, אני לא רואה פה יהודי ואתה אומר לי תמתין אתה אומר אני יהודי ונותן לי אלפיים דולר, איך זה? איך זה יהודי שאינו שומר אפילו מזוזה נותן אלפיים דולר? אמר לו שמע אספר לך, אני במקור שלי הייתי חסיד סאטמר, ואני התפקרתי, זהו. הוא אומר אבל דבר אחד נשאר לי - לתת צדקה, וזה בגלל רבינו יואל שהוא הכניס בנו מהבקר עד הערב צדקה, צדקה, צדקה, צדקה, זה אי אפשר לעקור ממני. אז לכן אני כתובת גם כן, באים אלי ואני נותן כסף, אתם מבינים? אז מי שגזר הבורא שתקבל ממנו, אפילו אם הוא נראה גוי ואין לו מזוזה וזה, אתה צריך לקבל אתה תקבל אפילו יותר מאחד עם שטריימל וזה והכל, יתן לך 18 דולר. אז ז"א זה לא תלוי בהא אלא מה שגזר הבורא, ותזכרו את הדבר הזה, זה רווח לכל החיים אין להשתחוות לבעלי ממון ואין להחניף להם, זה שום דבר, זה שטות וסכלות וזה בושה וחרפה לאדם שהוא משתחוה בפני אדם קרוץ חומר שהוא בעצם אין בידו לתת ולא למנוע.
הייתי בשויץ, ישבו אצלי זוג מבוגרים עשירים גדולים בארה"ב, הוא אומר לי אני שומע אותך בקלטות שלך וזה מדהים וזה וזה וזה, והיה איתי אמיר כהן, זה שמתפלל איתנו בבוקר והוא אמר אני אדבר איתו וזה וזה, אמרתי לו שמע, מה שגזור ה' יתן... חבל על המאמץ, חבל. אתם יודעים איך אני אוהב לעבור ליד העשיר ולעשות אותו בלתי חשוב, יו איזה כיף יש לי מזה. איזה כיף יש לי, אתם יודעים מה זה, שאני יכול להגיד לעשיר לא, יו איזה כיף זה, איזה כיף. הייתי בארה"ב, הזמינו אותי כמה עשירים שאני יבוא לביזנס שלהם, לביזנס, והם יתנו לי 18 אלף דולר, 36 אלף דולר אבל תבוא לביזנס, ניו יורק, ניו יורק סיטי, תכנס שמה אצל הסורים חלבים, אז אמרתי להם לא! לא! אמרו לי למה? תבוא ניתן לך וזה והוא אומר כמה יתן וזה, אמרתי לא, אני לא קמע, לא קמע, והוא יבוא שאני אבוא לביזנס כי הוא מאמין שאם הרב החכם בא אל הביזנס אז זה יתן לו ברכה. אתה מבין? לא בא, לא קמע. הא, אם אתה תתרום לפני ותתן נדבה ותעשה צדקה והכל אתה ראוי להערכה על מה שנתת, אז מגיע, אתה רוצה שאני אבוא לפה אני אבוא לפה, למה לא על העיני, מגיע לך.

ש. לא שומעים

הרב: מה פתאום שאני אתן להם את הכח? לא, יש לי כח. למה שאני אתן להם את הכח שלי? תגיד אתה נורמלי, הברכה שלי שווה אין סוף, הכסף שלהם הוא קצת, כמה הוא יכול לתת? נגיד 5000 דולר, אני מברך אותו שיהיה עשיר יהיה לו מיליונים, בסוף מה הוא נותן? 5000 דולר, אז מי שווה יותר? מי צריך לבוא למי?

ש. לא שומעים

הרב: אז מה אני צריך לרדוף אחריו, הכסף שלי אצל הקב"ה, אני לא צריך אותם, הם צריכים אותי. רק לא כל הרבנים מבינים את זה, ואין להם בטחון, אם היה להם בטחון מה שאנחנו לומדים פה לא היו הולכים.

ש. לא שומעים

הרב: נכון. ויש כאלה שנופלים אצל הבבות ושמים את הכסף במקום הלא נכון. נכון. ...
איפה שאני הייתי נמצא ככה אני הייתי עושה, אני לא יודע, צריך לשאול אותו, אני יודע מה אני חושב, אני אומר לך שרבי הוא גדול ממני לאין שיעור, אני אפילו לא פיסת כלום ליד ההזכרה של השם שלו, והוא היה מכבד עשירים ואני מזלזל בהם. הבנת? יש לי זכות, מה לעשות, אני נולדתי גם. הקב"ה נתן לי גם, ואני מאמין לרבינו בחיי מאה אחוז, ואני הולך לפיו, ומאז שהתחלתי ללכת לפיו אני מסודר בכל מכל כל. והוא אמר שהסכלים, אני עושה את זה פרודוקטיבי גם,

ש. למה לא לעשות את זה בצורה אחרת? בצורה יותר מתוחכמת

הרב: הוא אמר שהסכלים נכון נדע לגרות אותם גם, כן, כן ככה, כן. אז ז"א הסכל מה הוא עושה הסכל, הסכל הוא משתחוה להם לתקוותם ולתועלתם ואומר רבינו בחיי, ואם השכילו והבינו היו יודעים שאין ביכלתם ולא בכוחם של העשירים לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם, זה גזרה, הבורא גזר. כשאדם נכנס לעשיר כמה הוא יקבל לא העשיר קובע, זה גזור אצלו בשכל. הוא בעצמו לא יודע למה הוא נותן לזה ולזה לא, אז הוא אומר זה לא בא לי עליו, זה נראה לי ככה ההוא ככה ככה ככה והוא חושב שזה מה שקבע, והוא לא יודע שהקב"ה הביא לו את המחשבה הזאת לצורך מה שיתן.

ש. לא שומעים

הרב: נכון. ומה הבעיה לשבת פה ולחשוב שנסעת, גם לא בעיה. ואז לא היו מקווים לזולתם, לא היו מקוים לזולתם ולא היה ראוי אצלם לכבוד, הנה, ולא היה ראוי אצלם לכבוד, העשיר לא היה ראוי לכבוד. ממי למדתי? מרבינו בחיי, ולא היה ראוי אצלם לכבוד! כי כשבן אדם לכאורה נותן מליבו טוב וזה וזה וזה, ראוי לכבוד... החכמים הולכים ומכבדים את העשירים.
עכשיו ומפני שסכלו עמי הארץ בכבדם בעלי הממון בסיבות הכבוד, הוסיף להם הבורא סכלות בסיבות בקשותם ונפלו בהשתדלות גדולה ויגיעה רבה כל ימיהם והניחו מה שהיו חייבין להשתדל בו ולמר אליו מהשלים חובות הבורא אשר עליהם ולהודות על טובותיו אצלם, ותהיינה בקשותם יותר קרובות אליהם בדרך הזה בלי ספק. כמו שאמר הכתוב "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד", ואמר "והעושר והכבוד מלפניך". אומר עכשיו את הנקודה בהבהרה רבה, מפני שהם סכלו עמי הארץ שהם מכבדים בעלי הממון בסיבות הכבוד, גם שזה מכבד אותם, וגם שהם רוצים מהם להוציא מהם את מה שהם רוצים, אז הקב"ה מגלגל להם עוד סיבות כאילו אם התחלת ליפול בענין אז אני אתן לך להתדרדר גם, מוסיף להם הבורא בסכלות בקשותם שהם עוד מרבים בסיבות, אתה יודע עושים קומבינות איך יתעקשו איתו וישלחו לו אגרת ויביאו לו מתנה ויכתבו לו מכתב ומכתב תודה ופרס ויעשו לו כבוד ויבוא לזה ויעשו לו אתה מבין מסיבה, ויעשו לו ויעשה לו ויעשו לו, וכל זה סיבות והשתדלות השתדלות סביב מה? שיקבלו משהו. כל זה ונפלו בהשתדלות גדולה ויגיעה רבה כל ימיהם, כי במי הם תולים עכשיו בטחונם? על הקשרים שהם קשרו עם האנשים האלה, אז הם כל הזמן וככה, וכשתבואו לארץ תבואו אצלי וכשתהיה ככה ואני אקח אותך לקברות צדיקים, יש כאלה מטרטרים איתם ממקום למקום חבל על הזמן.
והניחו אל הסכלים את מה שהיו חייבים להשתדל בו ולמהר אליו, מה זה, להשלים חובות הבורא... היו מתמלאות יותר מהר מהקב"ה. ומרגע שפסקתי לנסוע לחו"ל על מנת להביא כסף, הקב"ה השפיע עלי רוב טובו וחסדו, ב"ה ברוך הוא וברוך שמו. אז ז"א, אדם צריך להבין איפה להשקיע, וזה מה שאמרתי פעם לעשיר, אמרתי לו הוא התבכיין כאילו מסכן אין לו אין לו אין לו, כולם מסכנים אתה באת בזמן לא טוב, עכשיו זה קשה, עכשיו זה קשה, לא שמעתי בחיים שלי פעם אחד אומר טוב שבאת חיכיתי לך, מה זה לא יודע איך להשתחרר מהכסף, ממש היום לא באו אנשים, אין לי למי לחלק. אז אמרתי לו אתה תלמד ארבע שעות בטחון ולא תצטרך לעבוד גם את הארבע שעותה נוספות, ז"א אם אדם ישקיע את כל מרצו וכוחו בעבודת הבורא מה שהוא מחוייב, ולתת הודאה לבורא על מה שנתן לו וכבר נמצא אצלו, בלי ספק הבקשות שלו היו מתמלאות מהר הרבה יותר ממה שהוא צריך להתייגע ולהשתדל ולחזר אחרי העשירים והממון ולכבדם, וזה טעות של הסכלים. והמשכילים לא נופלים בזה. כמובן שצריך להודות בכל מקרה וכבר אמרתי קודם שמיש הקדים ונתן תרומה אז מכבדים אותו לא על מה שהוא נתן אלא שה' השפיע לו שהוא יוכל להיות צינור לתת, מה שנקרא אצלנו זכות, יש לו זכות לתת. בארגון שופר אין זכות לעשירים לתת, עשירים לא נותנים בארגון שופר אין להם זכות, כי לתת לארגון שופר צריך זכות גדולה, כי בכסף קטן אפשר להביא נשמות גדולות, ומי יכול לזכות לדבר כזה? נכון, ואנחנו מקבלים מהעניים ויש לנו כסף, לא הרבה אבל מה שצריך. ואנחנו הארגון הכל קטן בכסף, אני מוכן לפתוח את החשבונות להראות לכולם ושיפתחו הארגונים האחרים, נראה מי מגלגל יותר. ואנחנו עם כסף קטן עושים יותר מכולם. למה? יש ברכה, ברכת ה' היא תעשיר... אצלנו לקח הרבה שנים עד שאספנו, אבל מה שהצלחנו לעשות הוא לא עושה, הוא לא יכול לעשות, כי מן השמים לא גזור שהוא יזכה, הוא לא ראוי לזה. אבל באים עניים ונותנים ממיטב כספם, אתם יודעים איזה אנשים תרמו לשופר, זה לא יאומן כי יסופר.
פעם דיברתי על מניה, הייתי באיזה טיול והיתה שמה אשה זקנה, ממש מבוגרת בת שבעים שמונים, לא יודע כמה, תימניה נחמדה כזאת, דודה כזאת, דודה, אתם יודעים, דודה כזאת, והיא אומרת כבוד הרב, אני רוצה גם כן לזכות אבל יש לי בעיה, אני חיה מביטוח לאומי, אז מה אני יעשה? אמרתי לה דודה, את פטורה. ואת כמי שנתת. חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כמי שעשאה, את הרצון שלך זה, זהו, נתת, גמרנו את פטורה, זהו, אמרה לא אבל אני רוצה לתת, אמרתי לה אני לא יכול להגיד לך להביא מביטוח לאומי, אני מצטער, בשבילי את נתת. טוב. אחרי כמה חדשים שלשה אני חושב, אומרים לי שיש אשה בקבלה והיא הביאה כסף למניה והיא רוצה להכנס, עכשיו אני לא נותן להכנס אצלי כאילו שבן אדם כסף וזה טוב ושם, אבל אם זה באמת משהו נדרש וזה וזה אז בסדר, אז אמרתי מה הענין שהיא תשים בקבלה והכל, אם היא רוצה ברכה אני אתן לה ברכה, אבל למה היא רוצה למסור את זה, לא, לא, זה אשה זקנה, היא באה במיוחד והיא רוצה לתת לך, רק לך את הכסף. בקיצור היא נכנסה, מי אני רואה את הזקנה הזאת, היא אומרת לי כבוד הרב, הנה אספתי והבאתי, היה שמה מטבעות ושטרות והכל, ככה אתה יודע חבילה בתוך שקית, שמה לי על השולחן, אמרתי לה מאיפה השגת את זה? אמרת ביטוח לאומי, איך תוך שלשה חדשים הצלחת? אז היא אמרה לי אני הלכתי לעבוד בספונג'ה בשביל להביא את המניה, גם אני רוצה חלק לעולם הבא. היא הלכה ועבדה בספונג'ה, והיא עושה לי דבר טוב, עכשיו אני עובדת וממשיכה ואני עוזרת לנכד שלי... וקבלתי מלגה 300 שקל, את זה אני נותן לשופר. יש אשה צלצלה יום אחד למשרד, ואמרה ככה, שהיא רוצה לתת 140, כמה זה היה, 140 אלף שקל, פתאום מודיעים לי שיש אשה שרוצה לתרום 140 אלף שקל, אמרתי הלו הלו אתם בשכל, מי דיבר איתה, אז אמרו לי שמישהו דיבר איתה, אמרתי תגיד לי היא אמרה לך, אתה בטוח, אתה שומע טוב? אתה שאלת אותה מאיפה יש לה וזה? 140 אלף שקל, מעולם לא היה שיחת טלפון לשופר שלשים שנה שמישהו יצלצל יגיד אני נותן 140 אלף שקל, מה זה הדבר הזה? מילא אחד נותן כבר אלף אלפיים רוצה כבר להפגש והוא רוצה תמונה וזה, 140 אלף ככה? אתה היית באותה תקופה? לא, אחריך. בקיצור, אמרתי אני רוצה שתבררו, נתתי למישהו אחר שיצלצל ויברר וישאל את השאלות שאני רוצה לדעת וכך וכך, בקיצור מה מתברר, האשה, זה שני יהודים יקרים מאד, הודים ממושב תרום, והיא קיבלה פיצויים על עשרים שנה או 22 שנה שהיא עבדה, קיבלה פיצויים 140 אלף שקל והיא חיכתה כל הזמן שהיא תקבל את הפיצויים לתת את כל הכסף לשופר. לא השאירה לעצמה אגורה מזה, לא קנתה חלוק, לא שיפצו אתה דירה, לא החליפו מכונית, לא שום דבר, והם מטופלים בילדים והכל, 140 אלף שקל נטו, ולא ביקשה ברכה ולא להפגש עם הרב ולא הודיעה ולא תודיעו לו ולא תשימו את השם, שום דבר, 140 אלף שקל סגרה את הטלפון ואני התפעלתי כמובן וצלצלתי וברכתי וברכתי והזמנתי אותם לשבת וברכתי, וכשרציתי להגיד את המעשה הנפלא שהם עשו הם ברחו, ברחו, שלא ישמעו אנשים כאלו שהם היו נוכחים. משהו משהו, יש עשיר כזה? ..
ואמר "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד", אתם שומעים? אורך ימים בימינה, תשמע תשמע, בתורה כשאתה עוסק ואתה עושה את מה שאתה חייב להשתדל, מה שאתה צריך להגיד טובה אם שמה תשתדל אז תדע לך ככה, קודם כל אורך ימים בימינה - זה אתה מקבל קודם כל, ובשמאלה, בקטנה כמו שאומרים, עושר וכבוד, זה בקטנה יצא לך, זה לא העיקר. אבל אם אתה משתדל והולך ומחניף וזה וזה וזה אתה לא מקבל יותר ממה שגזור לך אצל הבורא. אתה עומד מול כספומט, הוא בכלל לא קובע, זה תלוי רק בכרטיס, כמה יש לך אפשרות למשוך, אם ה' נתן לך אפשרות זה מה שתקבל.
ואמר "והעושר והכבוד מלפניך", היי זה חזק זה, זה צריך לחזור על זה רבותי, תשננו את זה טוב טוב טוב טוב מי הסכל ומי המשכיל, מי הסכל ומי המשכיל, מי שמשתחווה לעשירים ומחניף להם והכל זה, טיפש וסכל שאין כדוגמתו. בדרך חניפות הוא מכיר להם, מעריך אותם כמו שכתוב

ש. לא שומעים

הרב: מה אתה יכול להודות אמרתי, אם הוא נותן אתה יכול להודות, ודאי.

ש. לא שומעים

הרב: שום דבר כלום, כלום כלום כלום, כלום. אני פעם הייתי פתי, הייתי מאמין לכל דבר, היו אומרים לי שפלוני רוצה לתרום והוא רוצה לדבר אבל עם הרב ואח"כ זהו, רק השיחה נשארה, והתרומה לא הגיעה. היום מצלצל בן אדם רוצה לתרום, הוא אומר רוצה לדבר עם הרב, אבל בתנאי שהוא רוצה לדבר עם הרב, אז אני אומר שתי אפשרויות, אחת שלא יתרום, שתיים שיתרום ואח"כ ידבר עם הרב. יש לו שתי אפשרויות, שיבחר אחת משתיהן, אין תנאי לדבר ולתרום, אתה רוצה לתרום תתרום, אתה לא רוצה לתרום אתה יכול לדבר עם הרב בלי לתרום, בלי לתרום אתה יכול לדבר... ככה תגיד.
העשיר יענה עזות, הם יודעים להגיד סליחה, אין לי אפשרות, תודה, סוגר לך את הדלת מוציא אותך החוצה, למה הוא יכול לעשות את זה? זה הבית שלו, הוא עשיר זה, אתה בא לבקש ממנו אומר לא רוצה לתת לך, הוא עונה לך עזות. צריך להחזיר להם קצת, צריך להחזיר להם. אתה חושב שאתה עשיר אני יותר עשיר ממך, לי יש את הזכויות, לך יש רק כסף. מי יותר עשיר? אני אשאל אתכם שאלה, שואל שאלה, איפה אתם רוצים להיות בעולם הבא, בעולם הבא של אמנון יצחק או בעולם הבא של ביל גייטס.

ש. אנחנו צריכים את העולם הזה של ביל גייטס

הרב: זה הבעיה, לכן אתה תהיה בעולם הבא גם כן אצלו. זה הענין, אתה מבין? זה כמו שאמר אד, אמרתי לכם, שאחד אמר והזמרים הפסולים שהוא מחזיר בתשובה יותר ממני וזה ופה ושם בשירים שלו הוא עושה אלפים, כל הופעה חוזרים בתשובה, אז אחד אמר תראה, מדברים א מנון יצחק יצא נגד וזה ופה ושם, ותראה והם עושים לשם שמים, הם עושים ככה ובכל אופן מכוונים בזה והם שרים שירי קודש וזה... אמרתי לו שמע שמע, אני לא הולך לעשות מחלוקת רק אשאל שאלה אחת, בעולם הבא איפה אתה רוצה להיות אצל אמנון יצחק או אצל הזמר הזה? זהו. מפה תבין את הכל שלום תסגור ענין. אין מה לדבר. ז"א אנשים חיים בדמיונות, אתה מבין, הם רודפים אחרי ההבל, הם רודפים אחרי דבר שמזומן להם, שמוכן להם, הם לא צריכים לעשות שום השתדלות, ההשתדלות היחידה שאדם צריך לעשות זה להתקרב לאלקים. "קרבת אלקים לי טוב" אמר דוד המלך, ואין דבר יותר טוב מזה, ומי שקרוב אליו, איך אומרים האנשים, תהיה קרוב לצלחת, תהיה קרוב לצלחת, למה תהיה קרוב לצלחת תהיה קרוב לשיבר, תהיה קרוב לקב"ה, למה אתה לוקח את הפירורים, אתה יכול להיות מחובר לאבא שבשמים והכל בסדר, למה צריך אותם?

ש. לא שומעים

הרב: בסדר גמור. מי אמר שצריך להכניס בני אדם הביתה. אז למה, אז חייבים להכניס אותו? אתה יכול לתת כסף איך שהוא מגיע לתת לו את הכסף, אתה רוצה לשתות, אתה רוצה לשתות, אתה צמא, זה בסדר אין בעיה.

ש. לא שומעים

הרב: אבל אם בן אדם בא אליך קבוע יש אפשרות פשוטה, תן לו כבר הו"ק קבועה וגמרנו.

ש. הרב, פעם אמרת בהרצאה שצריך לחפש את המצוות שאף אחד לא מתעסק בהם כמו שיוסף הלך לחפש את הארון,

הרב: משה משה, זה נקרא מת מצוה. מת מצוה זה מה קרה? הא, סבלנות רגע, מת מצוה זה מצוה שאין לה דורשים. ואדם שזוכה לעשות מצוות שאין להן דורשים אז המעלה והיוקר שלהם גדול מאד.

ש. איזה מצוות אלה...

הרב: נגיד עכשיו שאתה קם בבוקר בשעה ארבע וחצי מגיע לשיעור, זה נקרא מת מצוה. לא עוד מעט זה כבר תהיה בעיה, יש יותר מידי כבר. אבל מת מצוה פירושו של דבר שאנשים אחרים לא זוכים באותה מצוה הרבה, היא קשה לעשיה או להשגה או שאנשים לא מעריכים אותה וכו', אתה מבין? עכשיו לדוגמא, כשארגון שופר מציע מניות אז זה מצוה שהיא מת מצוה, למה? במקום שאנשים ירדפו אחרי זה שנותנים להם ביליונים של מצוות בכסף קטן, נראה להם כל מיני והם לא מחליטים... זה בחינה של מת מצוה, ומי שזוכה בזה הוא פטור מהרבה דברים א חרים, כי מי שמתעסק במת מצוה אז הוא פטור ממצות אחרות, ואם בן אדם נ ותן מתנה, תרומה במקום כזה שעושה כל כך הרבה זכויות, אם הוא יעשה כל ימי חייו מצוות חסד וצדקה לא יגיע כמו למניה אחת, לא יגיע למניה אחת, משום שהיא מייצרת אין סוף, אין סוף, היא לא מסתיימת בנתינה, היא רק מתחילה עכשיו לעבוד.

ש. מה זה כפול כפול פי שתיים

הרב: חי כפליים

ש. זה כבר עבר?

הרב: לא, זה כבר עכשיו כח כפליים ומח כפליים, זה רק לבעלי כוחות ובעלי מוחות.

השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק. ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.