שער הבטחון - חובות הלבבות - פרק ג חלק ה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.11.2011, שעה: 12:44
חובת הלבבות שער הבטחון פרק ג' מדוע דרך רשעים צלחה
25-11-11
אז אתמול למדנו שאם האדם מגביר את עבודת האלקים ובוחר ביראתו ובוטח בו בעניני תורתו ועולמו וסר מן הדברים המגונים וכוסף למידות הטובות לא יבעט במנוחה ולא יטה אל השלוה ולא ישיאהו היצר ולא יפת בכשפי העולם, יסתלק מעליו טורח הגלגול והסבוב בהבאת טרפו מפני הסתלקות שני הפנים שנזכרו לעיל, הבחינה והבעיטה בטובה, ויבואהו טרפו בלי טורח ובלי יגיעה כפי סיפוקו ומזונו, כמו שכתוב "לא ירעיב ה' נפש צדיק". אז אני חוזר עוד פעם בקצרה, אם אדם מגביר עבודת האלקים, דהיינו עובד את ה' בפועל ועושה את מצוותיו, ובוחר ביראתו, דהיינו לא ירא משום אדם וירא רק מן ה' וסר מרע, אז פירושו יגביר עבודת האלקים זה בעשה טוב ובוחר ביראתו זה נמנע מן הרע, ובוטח בו בעניני תורתו ועולמו - ז"א הבטחון שלו ברוחניות ובגשמיות בכל עניניו הרוחניים והגשמיים והוא סר מן הדברים המגונים דהיינו הוא בנפשו לא רוצה דברים מגונים ובורח מהם, מצד שני... עובד בכלל, אז הוא לא יטה אל השלוה אז הוא יקום מאוחר ולנוח ולטייל וכל מיני דברים, ולא ישיאהו יצר הרע, ז"א היצר לא יוכל לקחת אותו אל תאוות העולם בענינים הערבים והמועילים לו, ולא יתפתה בכשפי העולם, דהיינו לא יתקע את עצמו בהסתבכות, המון עסקים גדולים שכולם חושבים שאם יש עסק גדול אז מרויחים ונהיים עשירים ומאושרים, והטרדה הגדולה הזאת נקראת כשפים, כמו שאדם מכושף לא מבינים מה הוא עושה, הוא לא מבין מה הוא עושה, איך הוא עושה כזה דבר, ככה העסקים הגדולים מכשפים את הבן אדם, ז"א הטרדות האלה כל ימיהם אח"כ מכאובים וכעס ואין להם חיי נחת, ובכל זאת הם תוקעים את עצמם ומשתוקקים לזה, וממשיכים בעסקים ומתלוננים, כי מרבה נכסים מרבה דאגה, ופה לימדו אותי שדאגה זה אותיות ד' א' ג' ה' ומה חסר באמצע הב', אם אין בטחון יש דאגה. וזה דומה למי שהוא מכשף שהוא תוקע עצמו בדברים שמזיקים לו כמו להכנס באש או לצלול במים, אז מה אתה מתפתה בכשפי העולם ועסקים והשטויות וההבלים. אם אדם ישמור על הכללים האלה, כמו שאמרנו, האדם הזה הקב"ה יסלק מעליו טורח הגלגול והסיבוב בהבאת טרפו, ז"א הוא לא יצטרך בכלל להתגלגל בעולם הזה בעניני הסיבות כדי להביא את הטרף ואת המזון, את הפרנסה, את הכלכלה לביתו, ויבוא לו הכל מוכן ומזומן אליו, יש אנשים שרודפים אחרי הפרנסה ויש שהפרנסה רודפת אחריהם, עדיף להיות מאלה שהיא רודפת אחריהם. אז למה הוא יזכה הבן אדם שאם הוא חקלאי, אז האם הוא באמת מקיים את המצוות כמו פאה לקט שכחה, האם הוא לא גוזל, האם הוא לא מונה את חברו בעסקים וכו', או שהוא מקיים כל דבר על פי הדין, אז זה סיבה אחת שיש את הבחינה, אז את הבן אדם שלנו פה לא צריך לבחון, כי אם הוא הגיע למדרגה כזאת כמו שדיברנו לא צריך לבחון אותו. ודבר שני אמרנו ש"בזעת אפך תאכל לחם" זה בגלל הבחינה והבעיטה גם, מה זה הבעיטה? יכול להיות שאדם יהיה פנוי כל היום אז הבן אדם ילך ויעשה שטויות, יהיה לו פנאי אז ה' מעמיס עליו לטובתו הרבה טורח, כמו שאמרנו, יפה תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, ה' חמל על האדם כיון שאדם שהוא פנוי מחפש שטויות, מחפש ליהנות ושוכח בעצם את חובו וחיובו, אז ה' מטריח אותו במלאכה ובעבודה ונותן בליבו שאי אפשר בלי להשתדל, חייבים להשתדל.
אבל זה האיש שאנחנו מדברים עליו עכשיו, הוא כבר עומד בזה, והוא לא יפת בכשפי העולם והוא לא יבעט במנוחה והוא לא יטה אל השלוה, ז"א זה בן אדם שאין חשש עליו מהסוג הזה, אז לכן יבוא לו טרפו בלי טורח ובלי יגיעה כפי סיפוקו ומזונו, כמו שכתוב "לא ירעיב ה' נפש צדיק". אז אנחנו שומעים פה שצדיק אף פעם לא ירעב, אז מיד אומר רבינו בחיי, ואם יאמר האומר הנה אנחנו רואים קצת צדיקים לא יזדמן להם טרפם אלא אחרי העמל והיגיעה, והנה, אנחנו רואים יוחנן הסנדלר, הלל חוטב עצים, יהושע הפחמי וכהנה וכהנה, ואם יאמר, והחפץ חיים הוא עבד קצת, וההוא עשה קצת וזה עשה קצת, אז איך אתה אומר לנו כאלה דברים? השאלה הזו כבר שאלו אותה מקדם הנביאים והחסידים, מהם מי שאמר ירמיה הנביא "מדוע דרך רשעים צלחה", שאלו כל בוגדי בגד למה הדרך של הרשעים מצליחה להם, והם בשלוה, והם בוגדי בגד, איך זה יכול להיות? וחבקוק הנביא שאל "למה תראני און ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא", אומר חבקוק העיניים שלי רואות מעשי און נעשים בעולם, והנה המעשים הנסתרים שלהם עוד בודאי יותר רעים מן הגלוים שלהם, שזה העמל עוד יותר גרוע מהאוון, אז הוא שואל שאלה, איך זה יתכן? ואמר "כי רשע מכתיר את הצדיק", ז"א אנחנו רואים בדיוק הפוך ממה שהיה צריך להיות, מה צריך להיות? שהרשע מכתיר את הצדיק לשון הקפה וסיבוב, שהרשע מסבב את הצדיק מכל עבריו בנכלי תרמיותיו ואורב לו לצודו ברשתו, והרשעים עובדים כביכול על הצדיקים, איך זה יכול להיות? ואמר חבקוק "תחריש בבלע רשע צדיק ממנו" איך הקב"ה כאילו משחית, ז"א שותק בשעה שיש השחתה "בבלע רשע צדיק ממנו", אז הפסוקים האלה שמובאים כאן, כולם מראים על חלוקת הצלחת הרשעים ועל חלוקת רעת הצדיקים. ז"א רואים מפה שאומר דוד המלך גם "הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל", כמה שהם יותר אומרים ככה מנסים את הקב"ה פעם ועוד פעם, רואים שלא בא להם היזק, לא מקבלים מכות, אין יסורים וימלטו, אומרים הנה לא חייבים, מה אתה מעמיס עלינו שאם לא יש עונש וככה וככה, מה אתה מבלבל את המח, תסתכל, בא תראה אני אראה לך חבילות של אנשים איך הם חיים, בא בא אקח אותך פה למגדלי זה ולארמונות זה, אקח אותך אני אראה לך מה קורה בעולם, מה קרה לכם תתעוררו, מה קרה לכם. אז את השאלות האלה כבר העלו הנביאים והחסידים והקדושים. ועוד לצאת אליהם לחזר על הפתחים, איך זה?
אך הניח הנביא התשובה בביאור עילת זה, מפני שעילת כל אחד מן הצדיקים הנבחנים וכל אחד מן הרשעים שהם בטובה בעולם הזה זולת עילת האחר, הנביא לא יכול לפרש לך עכשיו למה זה ככה, כיון שזה משתנה מאדם לאדם, אי אפשר לתת לך מסלול אחד שבו תוכל לכתוב, גם אם היה דבר כזה אז הכל היה ברור, לא היה בחירה, אז לכן אמר הנביא משה רבינו "הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו," תשמע, יש דברים נסתרים שהם לא ניתנים לגילוי בעולם הזה, כי החשבונות רבו רבו, כי זה חשבון של האדם ומעשיו מילדותו עד עתה, יש דברים שנסתרים אפילו מהצדיק עצמו שמעשיו בעצמו לא גלויים, מכשלותיו לא ידועות לו וכן על זה הדרך, יש חשבון שזה חשבון של משפחתו וסביבתו ומכריו והוריו וכל מיני דברים. יש פירושים לכל, אז ז"א נסתרות - קודם כל הוא אומר לך באופן כללי, אתה לעולם לא תוכל לדעת... זה משפט ואתה רואה שזה צדיק כאילו, זה צודק וזה ראוי לו וזה מגיע לו וככה, ואתה רואה את זה הולך במדינה כאילו זה הסדר המדיני פה, אז הוא אומר אל תתמה על החפץ. למה אתה לא יכול להגיע עד תכלית הדברים. אז הוא אומר לנו בעצם רבינו בחיי שיש הסבר לכל דבר אבל זה נמצא אצל הקב"ה ואנחנו לא נוכל להקיף את ענינו וחשבונו של כל אדם ואדם.
אבל עם כל זה אומר רבינו בחיי, אני יודע שאתה לא תסתפק בי הרי, אז לכן ראיתי לבאר הענין הזה מה שהיה בו מעט הספקה, אז אני אתן לך משהו שיהיה לך כדי סיפוק שתוכל לטעום משהו ולהבין מאיזה סיבות יתכן הדברים האלה. ואומר, כי הפנים אשר בעבורם ימנע מהצדיק הזדמנות טרפו עד שיטרח עליו ויבחן בו - אם אתה רוצה לדעת למה לפעמים נמנע מן הצדיק שהטרף שלו, המזון שלו יזדמן לו בקלות, כמו שאמרנו שראוי למי שהוא צדיק שה' לא ימנע ולא ירעיב צדיק, אז למה קורה שיש צדיקים שהם צריכים לטרוח? עד שיטרח עליו ויבחן בו, למה צריך שהוא יטרח? ולמה צריך שהוא יבחן, הלא הוא כבר צדיק, והרי אמרנו מי שכבר עבר את המצב של הבחינה אז לא צריך לתת לו לטרוח, למה הוא כן הצדיק הזה? אז הוא אומר, אפשר שיהיה עוון שקדם לו, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, בלי גלגול קודם, ז"א אפשר שיהיה קודם, קודם לא בגלגול, קודם, ז"א קדם עוון ולכן הוא נצטרך לטרוח על המזון. אפשר שיהיה עוון שקדם לו שסוג העוון הזה מחייב להפרע ממנו עליו, ועל זה נאמר "הן צדיק בארץ ישולם".
ויש שיהיה לדוגמא שצדיק יצטרך לטרוח ולא יזדמן לו טרפו, על דרך התמורה בעולם הבא, כמו שכתוב "להיטיבך באחריתך". ז"א לדוגמא, מה שאמרנו קודם שלפעמים יתחייב אדם להפרע ממנו בעולם הזה, כמו שאמרו חכמים בפרק ראשון של קידושין, כתוב, שימו לב איזה לשון, זה לא יאומן כי יסופר, כל שזכויותיו מרובין מעוונותיו, מה היה הדין שמיטיבים לו או מרעים לו, כל מי שזכויות מרובים מעוונותיו מה היה צריך? אומרת הגמרא מרעים לו. רש"י מפרש - מרעים לו בעולם הזה לנקותו מעוונותיו, כי מה זה צדיק? צדיק זה לא פרפקט של פרפקט, מי שרובו זכויות הוא צדיק, אבל מעוטו עוונות אז ממילא מרעים לו, למה רש"י אומר - לנקותו מעוונותיו כדי שיטול שכר שלם בעולם הבא, אז פה סוגרים איתו את החשבון כדי שיבוא נקי לעולם הבא. אבל הוא מקבל כאלה יסורים, תקשיבו, אומרת הגמרא, ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת, אתה רואה בן אדם צדיק והוא מקבל עונש כאילו הוא שרף את כל התורה, ולא שייר ממנה אות אחת כאילו הוא עבר את כל העבירות שבתורה. מה זה, צדיק ככה מגיע לו, כאלה יסורים כאלה צרות, מה זה? אז אומר - זה בשביל לסגור את החשבון שיהיה נקי. מצד שני כתוב בגמרא... מכל משפחות האדמה, מה זה ידעתי, אני אוהב אתכם, כן, אני אוהב אתכם יותר מכל משפחות האדמה, על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם, זה נקרא אהבה. כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, אז נותן לאדם בפרעון אחת לאחת למצוא חשבון כמו שאומר קהלת, אחד הוא לא ישאיר לך, הכל הוא יתן לך בעולם הזה לנקות אותך לעולם הבא.
ש. אין כמות של שכר של מצוות
הרב: מה זה כמות שכר? יכולים לתת לו
ש. מה שנותנים לו זה לא שווה לקיום מצוה
הרב: נותנים לו, נותנים לו לרשע, כן נותנים לו כיון שהוא מעריך את המצוות בפחות, בכמה שהרשע מעריך את המצוה ככה הוא מקבל את שכרה. לדוגמא שבן אדם לומד תורה, אבל אם יגידו לו עכשיו שבשעה שאתה לומד תורה למה אתה מתבטל יושב סתם לומד, בא אתן לך מאה שקל על כל שעה שאתה לומד, במקום שתלמד אתן לך מאה שקל, למה אתה מבזבז את הזמן, בן אדם אומר לו אתה יודע מה, בסדר מתי מתחילים? ממחר, מעכשיו מה הוא קבע? ששעה שוה תורה פחות ממאה שקל, כי בשביל מאה שקל הוא הלך, אז ז"א עכשיו יחשבנו לו את כל התורה שהוא למד בימי חייו, אם בכלל, לפי מאה שקל, אז אין בעיה, קח מה שמגיע לך. אחד התפילה אצלו לא שוה חמישים שקל, למה אמרו לו בא תרויח חמישים שקל, אמר טוב לא נתפלל מנחה עכשיו נתפלל אח"כ תשלומין ערבית, אז כמה שוה אצלו מנחה, כמה יאלה כמה מנחה התפללת, קח לפי חמישים סוגרים איתו, מה עוד, מה עוד הערכת? זה הערכת ככה, מסכמים לו כמה זה, לוקחים מנהל חשבונות, אומרים לו תעשה תיק תיק תיק תיק מחשב לו עושה לו מאזן טוטאל ואומר לו אדוני זה מה שמגיע לך בעולם הבא, לא רוצה להגיע לעולם הבא ופתאום יחשפו לפניו כמה עבירות ויהיו לו בושות ויגלו עוונו ודברים כאלה, אומר לא, רבש"ע, נקה אותי. אומר הרמב"ן, זה נקרא יסורים של אהבה.
יש שמפרשים יסורים של אהבה, פירושו של דבר שהקב"ה נותן יסורים לבן אדם למרות שלא מגיע לו, והיסורים מטרתם להגדיל שכרו. למה - כפום צערא אגרא, ז"א אתה כבר ברמה כזאת שאומרים לך בא כשיו תעבוד את הבורא ביסורים ואז תקבל פי מאה על כל יסורים קלים, מה זה פי מאה פי מאה פי מאה פי מאה, אז הקב"ה רוצה להעניק לך יותר אז הוא אומר אני אגדיל לך את הקושי, ואם תעבוד אותי בקושי עם הקושי הזה אז אני אתן לך פי כמה וכמה, זה מאהבה, זה יסורים של אהבה, כי אם הוא העמיס עליו עוד והוא עומד בזה מגיע לו עוד פי כמה וכמה, זה נקרא יסורים של אהבה. אומר הרמב"ן, יסורים של אהבה פירושו ככה, הקב"ה אוהב את הצדיקים, הוא אוהב אותם מאד מאד, אבל מה, גם צדיק נכשל ולא יודע אפילו שהוא נכשל, לא שחלילה הוא עושה במזיד, מי שעושה במזיד עבירה הוא נקרא רשע, אפילו עושה עבירה אחת במזיד ביודעין בהכרה הוא נקרא רשע, הוא מרשיע נגד אלקיו, אבל יש צדיקים שנכשלים בדברי מסוימים, נגיד הוא לא עשה חשבון טוב ויצא גזל, הוא הסתכל ולא שם לב ואח"כ נכשל בראיה, הוא ככה אמר ולא שם לב שזה היה פה לשוןה רע, והיה ככה ושמע מישהו שמגנה תלמיד חכם ולא הוכיח אותו, ראה ככה, כל מיני דברים בקטנות שעברו לידו או שהוא לא התייחס לזה כל כך או שלא היה נעים לו או שהוא חשב אחר יגיד ככה, בקיצור התאספו כמה דברים שהוא בעצמו לא מודע להם בהכרה. אז מה קרה, אותו בן אדם מה קרה איתו, מה מגיע? מגיע מצב שאם הוא יצא מן העולם הזה יראו לו חביבי, בא תראה מה קרה פה, מה קרה פה, מה קרה פה, לדוגמא, לדוגמא תראו עד איפה זה מגיע...
לא שולטת בו, כשהוא נפטר הוא ביקש שלא יקברו אותו אז לא קברו אותו, השאירו אותו בעליית הגג ובמשך 22 היה כישן, ואשתו עולה מנקה מידי פעם שמה והכל, והיו באים ומתדיינים אצלו אנשים, בעלי דין, הדלת סגורה, וכל אחד טוען את טענותיו והוא מת והוא עונה להם מי זכאי ומי חייב, וככה זה היה 22 שנה. פעם אחת נכנסה אשתו וראתה שיוצאת לו תולעת מהאוזן, אז היא אמרה חס ושלום בטח הוא מתחיל להרקיב כבר צריך לטפל בקבורתו. זהו, הגוף החזיק עד עכשיו. בא אליה בחלום ואמר לה לא לא, מה שאת מתכוונת לא לעשות, מה שראית שיוצאת תולעת מהאוזן זה בגלל שפעם עברתי בשוק ושמעתי אחד אומר לשון הרע על חברו ולא מחיתי בו אז העונש שהאוזן ששמעה את הלשון הרע היא תלקה בענין התולעת. בסופו של דבר קברו אותו משום כבודם של חכמים שלא יגידו חכמים אחרים נרקבים והוא לא, אז קברו אותו משום כבודם של אחרים, לכן הוא טמון אצל אביו רשב"י. אז אתם רואים עד איפה זה החשבון.
והארי הקדוש, בא אל המרח"ו ואמר לו, והוא היה כבר בעולם האמת הארי והמרח"ו היה פה בעולם הזה, ושאל אותו המרח"ו מה עוד הוא צריך לתקן, האם יש עוד משהו שהוא צריך לתקן פה בעולם? הוא אומר לו כן, אתה צריך לצום שלשה ימים למה? בשביל שתגיע למדרגה שלך העליונה למעלה למעלה איפה שאתה שלא יהיה עיכוב, כי כשהיית קטן, ילד קטן, הכית את אמא שלך פה שלש מכות, אז אתה צריך שלשה ימים לצום לתקן את זה. אבל הרי אנחנו יודעים שעד גיל 13 לא דנים פה בעולם...
ז"א הם יהיו בהפתעה כזאת, רבש"ע אז למה לא אמרת לי, אז למה לא גילית לי, אז למה לא ניקית אותי? אז למה? למה אני צריך להגיע לפה עם בושות כאלה, הרי אני עבדתי כל הזמן בשביל להיות שלם והכל, אז קרה שלא שמתי לב, מה מה, מה להשאיר אותי ככה? למה לא אמרת לי, זה כאילו אתה הולך לחתונה ואתה ליד אשתך נגיד, ויש לך חור מאחורה בחליפה ואנשים מסתכלים ואתה לא מבין כלום וזה פה ושם, ובסוף מישהו ניגש אומר שמע, יש לך חור בחליפה, איך אתה הולך ככה, אתה לא מתבייש? אז למי אתה בא בטענה, אתה אומר לאשתך, תגידי לי אני לא מבין אותך, אנחנו יוצאים ביחד, את יושבת לידי ואת רואה את החור בחליפה ולא אומרת לי מילה? אני צריך שאחרים יגידו לי דבר כזה, למה את עושה לי ככה. אתה יודע שאשתך אוהבת אותך אז איך היא לא מגלה לך דבר כזה? הקב"ה אוהב אותך? אם הוא אוהב אותך הוא ינקה אותך, אומר הרמב"ן זה נקרא יסורים שלא הבה, שמרוב שאוהב ה' את הצדיק מייסר אתו פה על מה? על מעט עבירות שהוא לא מודע להם אפילו שהוא עבר, אבל כדי שהוא יבוא נקי לעולם הבא ולא יהיה לו שמה שום דבר שהזכירו לו, אז פה מנקים אותו. אז בן אדם יכול להענש פה ולא מבין על מה, כי אם הוא יעשה חשבון יתברר לו כך וכך.
דוגמא, החפץ חיים פעם אחת נסע עם העגלון ונקרעה לו החליפה פתאום, לחפץ חיים, אז העגלון שואל אותו, כבודו אתה צדיק כזה גדול, איך זה יכול להיות שנקרעה לך החליפה? אם אתה צדיק אז צדיק לא צריך שיאונה לו כל רע, אז למה נקרעה לך החליפה? אז החפץ חיים אמר לו, כנראה שאני עברתי על גזל. איך נראה? הוא אומר אני מוכר ספרים, ולפעמים בהדפסה יוצא דף לבן, ואז בן אדם שמקבל את הספר מקפיד על זה, אומר מה זה, אני שילמתי על ספר שיהיה בו כל הדפים ויצא דף לבן, החפץ חיים גזל? זה הדפוס עשה ככה, והחפץ חיים היה עובר את הספרים ומרפרף, וככה צריך לעשות בן אדם זה שמוכר לרפרף שאין דפים לבנים, אבל לא שם לב...
בממון להפסיד אותו ממון כמו שהוא הפסיד את ההוא בממון.
ש. הרב, בורא עולם דקדק עם הצדיקים כחוט השערה, בגלל זה הוא עושה איתם ככה, אבל אנחנו מה, מה זה אנחנו בעלי תשובה, הוא לא מדקדק איתנו כמו שהוא מדקדק עם הצדיקים
הרב: בעל תשובה אם אתה לא יודע
ש. אחד שחוזר בתשובה, לא בעל תשובה לא מדברים כמו הצדיקים
הרב: במקום שבעלי תשובה עומדים
ש. אין צדיקים גמורים עומדים
הרב: ובעלי תשובה חייבים לזכך את עצמם ולתקן את עברם, זה לא הולך ככה, הפוך, הם צריכים יותר תיקון ויותר נקיון, למה יש להם הרבה הרבה עוונות שהם סוחבים וקופת שרצים גדולה וצריך לנקות את זה, ולא כולם הם דרגת התשוןבה שלהם היא בשיאה, יש כאלה בשלבים ולאט לאט הוא אומר לך ומתחיל ובינתיים זה, אז בינתיים מנקים, אתה מבין? החפץ חיים פעם בא אליו בעל תשובה ואמר לו, כבוד הרב, תשמע אני שנתיים כבר בתשובה ואני לא רואה שהשתנה שום דבר, אמרו לי אם אני יעשה תשובה אז יהיה לי טוב ויהיה לי ככה, ואני עדיין לא רואה שום שינוי, אומר לו תשמע, יש אחד נכנס לביצה, והוא נכנס, נכנס נכנס נכנס שבוע ימים הוא הולך בתוך הביצה, עכשיו הוא החליט לצאת ממנה, אז מה ברגע שהוא החליט לצאת אז הוא כבר בחוץ? כמו משך הזמן שהוא נכנס משך הזמן שהוא יצא, אז זה לוקח גם זמן. אתה נכנסת עמוק עמוק, עכשיו יש שלב שצריך לצאת אז גם כן לוקח זמן.
ש. אין דרכי קיצור?
הרב: יש דרכי קיצור. אז כתוב שלדוגמא צדיקים עולים שלב אחרי שלב בסולם של המדרגות, מדרגה אחרי מדרגה, מדרגה אחרי מדרגה, מדרגה, כל החיים שלהם, ולפעמים בעלי תשובה משיגים את המדרגה של הצדיק ביעף, ברגע אחד, כמו רבי אלעזר בן דורדיא שהיה כל הזמן במצב של עבירה, היה חוטא בנשים, וכל הזמן היה מלא תאוה, עד שהגיע פעם אחת הוא היה נוסע למדינת הים כל פעם לחפש וזה, והוא הגיע לאחת ששמה בתוך כדי מעשה היא הפיחה, והיא אמרה לו כשם שפיחה זו יצאה ולא תשוב ככה אתה לא תשוב לחיי עולם הבא, כאילו אתה דתי וחרדי ...המכשירים האלה, ופתאום אחרי רבע שעה הוא רואה שזה הדתי שהוא חשב שהוא מחזיק את כל המטוס, פותח את הזה מגלגל תחנות מסתכל בסרטים הכל פה ושם, והוא לא מבין איך יכול להיות בן אדם ככה לא מתבייש לפני כולם וזה וזה, הוא אומר מאותו רגע אם סמכתי עליו אמרתי בגללו אנחנו ניפול, נהיה לו פחד עכשיו שהבן אדם הזה לא יפיל את המטוס, אתה מבין. אז לפעמים נראה בחזות החיצונית כך וכך, אז היא אמרה לו אתה ככה כמו שאתה נראה טוב וזה תדע לך, אתה לא תחזור לחיי העולם הבא אחרי מעשים כאלה, והוא תפס פתאום את המצב שלו, תקע את ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה בתשובה עד שיצאה נשמתו, נפטר מתוך תשובה. יצאה בת קול ואמרה, אשריך רבי אלעזר בן דורדיא שאתה מזומן לחיי העולם הבא. על זה היה בוכה רבי ואומר, יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בשנים הרבה, הצדיקים עובדים שנים הרבה עד שזוכים שיהיה להם, ולפעמים בן אדם בעל תשובה יכול ברגע אחד.
משל לאדם הצדיק יש לו רגליים כאילו והוא יכול לטפס בסולם, אבל מה קורה אם יש אחד נכה, אחד נכה לא יכול לעלות בסולם, אז מה עושים? מרימים אותו, שמים אותו ישר למעלה בלי עבודה. הבעל תשובה הזה הוא נכה, כולו עבירות, כולו בעיות, כולו תאוות, איך מה תעשה איתו אם יתחיל לעלות יקח לו אלף שנה. אז בגלל שההחלטה שלו היא החלטה אמיצה וזה מקפיצים אותו למעלה. אז ז"א יש לפעמים קיצורי דרך.
ש. אבל זה אותו שכר?
הרב: יותר, יותר, יותר שכר, למה יותר שכר? כתוב שמי שעושה תשובה מאהבה כל עוונותיו הופכים לו לזכויות, אז ז"א שהבן אדם כמה שהוא הרבה בעבירות עוד מתרבים לו הזכויות, אז במקום שבעלי תשובה עומדים ..
דע לך שבעולם האמת בהיכל הרביעי נמצאים הצדיקים, בהיכל החמישי מעליהם נמצאים בעלי תשובה.
ש. אני שואל למה?
הרב: למה? בגלל שהם שברו את יצרם.
ש. הוא גם שובר את יצרו, לו לא היו נסיונות?
הרב: למי?
ש. לצדיק
הרב: הצדיק זה לא דומה בכלל, זה בלי טעם חטא, בלי טעם חטא זה לא דומה. לא דומה בכלל, כמו שרבי חנינא בן דוסא שאשתו אמרה לרבי שאתה לא יכול לתת מהשולחן שלך לבעלי, כי הוא למד תורה מעוני ואתה למדת מעושר והוא הודה לה, ז"א הנה אתה רואה צדיק, צדיק גדול רבי רבינו הקדוש ורבי חנינא בן דוסא, ורבי חנינא בן דוסא למד מעוני, אז רבי אמר כל מה שיחסר לכם בעולם העליון זכויות בגלל העוני שלקחתם עכשיו מן השמים אני אשלים לכם, מה אתם דואגים? אמרה לו איך אתה יכול, כל צדיק הולך אל בית עולמו, לא עולמם, עולמו, לכל צדיק יש עולם שונה משל חברו, וכל אחד נכווה מחופתו של חברו, בעלי קיים את התורה מעוני, אתה קיימת מעושר, זה בכלל לא אותה דרגה, אין לך אפילו במה לשלם, והוא הודה לה, והוא הודה לה. אז ז"א מה רואים? שינוי עכשיו מעוני זה לא מתוך עבירה, עבירה אתה יודע מה זה להיות נשלט ע"י היצר הרע, מלאך ששולט באדם ולוקח אותו יום אחרי יום לעבירות, יום אחרי יום, יום אחרי יום לעבירות, לך תצא מאחד כזה.
ש. כתוב בחפץ חיים שלימוד תורה זה נגד כל ה
הרב: כן, להגיד זה קל, תהיה בעל תשובה אז תבין. לאדם יש את הציורים שלו, את העבירות שלו, את התאוות שלו, את המשיכה, זה כמו מגנט, ובן אדם אתה מבין מצליח לברוח מיצרו ולהיות בעל תשובה אמיתי, זה לא פשוט, זה מדרגה שאין כדוגמתה. אתה יודע עד איפה המדרגה הזאת? שהרי כתוב אצל חזקיה המלך, שחזקיה המלך ידע שצריכים לצאת ממנו בנים רשעים אז לכן הוא לא רצה להתחתן, ובא אליו ישעיה הנביא ואמר לו "כי מת אתה ולא תחיה"... רשע גמור, הוא היה רשע גמור, קיצורו של דבר, אבל בסוף מנשה חזר בתשובה וחזקיה היה לו רוח הקודש והוא ראה שיצאו ממנו בנים לא הגונים, למה הוא לא ראה שהבן שלו יחזור בתשובה? אז מתרצים חכמים - כיון שמעלת התשובה היא למעלה מרוח הקודש, לא ניתן להשיג את המדרגה הזאת, זה רק ה' חופר מתחת כסא כבודו, אפילו המלאכים מתנגדים, והקב"ה חותר חתירה מתחת כסא כבודו כדי שיחזור בן אדם בתשובה. אז ז"א אדם צריך לדעת, זה לא פשוט לעשות תשובה. אבל אם אדם זכה לעשות תשובה המעלה שלו היא לאין ערוך. אז לכן אדם צריך לשמוח שניתנה לו הזדמנות בעולם הזה לתקן את דרכיו, והוא זוכה לדברים גדולים.
ש. יש לפעמים שצדיקים לא נענשים בגלל העוונות שלהם, בגלל העוונות של הדור.
הרב: זה גם אפשרות שנשמע אותה תיכף.
ויש שיהיה על דרך התמורה כמו שאמרנו בעולם הבא להיטיבך באחריתך, כמו שאמרנו שיש לפעמים שאדם מקבל יסורים של אהבה. אז לכן הוא יצטרך לטרוח, ז"א לא ימצא אפשרות אפילו שהוא יקבל כסף. הוא צריך ללכת ולטרוח במו ידיו. אין, אנשים לא מסתכלים עליו, לא חושבים עליו, לא נותנים לו שום דבר, כלום, ככה הוא צריך להיות. לדוגמא, מי לנו כמו רבי חנינא בן דוסא, שרבי חנינא בן דוסא בכל יום יוצאת בת קול ואומרת, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. אז מודיעה בת קול כל יום שמי שחנינא בני כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, בגללו כולם ניזונים, עולם ומלואו כולם אוכלים בשביל חנינא, אז בזוהר הקדוש כתוב בשביל - בשביל של חנינא בני, ז"א כל צינור השפע של העולם זה יורד דרך השביל שלו, והעולם ניזון ממנו. ולמה ממשיכה הבת קול ומגלה לנו... צדיק, תראה איזה צניעות ואיזה ענווה, ישן על מיטה של הסוכנות, תראה מה זה, בקושי מנורה ככה מהפשוטות, אתה מבין, לא הלוגן ולא כלום, ככה משהו פשוט מנורה וזה, ויש לו אתה מבין כסא ושרפרף וזה, פשש איזה צדיק, נו מה אתה חושב, תראה תראה מה זה צדיקים, מואסים בהבלי העולם וזה ופה ושם וככה וככה וככה, ויוצאים משמה בהתפעלות. אבל הבת קול היתה אומרת ככה, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת עד ערב שבת, תתביישו לכם, כל העולם ניזון ממנו ואף אחד לא שם כסף שהבן אדם לא יהיה עני, הוא אוכל קב חרובין מערב שבת לערב שבת, ואתם יוצאים פששש איזה צדיק, פששש, לוקחים את הברכות לוקחים את הג'ובות ואף אחד לא חושב עליו אחרי לא נותן לו מה לאכול, הבן אדם רעב אין לו מה לאכול. דור שלם עוברים ככה ליד הפתח שלו, מקבלים את כל הברכות והישועות ואף אחד לא חוזר לתת לו משהו.
ש. הוא יכל לקבל מהקב"ה ישירות, היה לו מילה
הרב: הנה פרופסור לעניני אי תשלום. כן.
ש. הרב הוא לא רצה לסמוך על בני אדם
הרב: ודאי, אבל הבת קול אמרה הוא מה שהוא חושב זה ענינו, אתה מה התפקיד שלך, אתה לא יכול להגיד לעני בטחון, בא בארבע וחצי לא תצטרך כלום, אתה צריך לתת לו אוכל, אתה צריך לעשות פנים שוחקות, אתה צריך לדאוג לעניים. זה שיש לך בטחון תשמור אותו לעצמך, אבל לשני אתה צריך לתת אוכל ביגוד, הכל, כל מה שאתה יכול לעשות תעשה, אל תפטור אותו בבטחון, תגיד לו תחייך תבטח אל תפחד, סע יאלה העיקר תלך מפה.
ש. אז מה, אף אחד לא ידע שצריך לדאוג לו
הרב: הנה אתה רואה, זה מה שהבת קול אמרה
ש. אז כל העולם ניזון
הרב: כל העולם בדיוק,
ש. איך איך איך איך
הרב: כמו שהיום אני רואה
ש. זה רבי חנינא בן דוסא
הרב: זה רבי חנינא בן דוסא, אתה יודע כמה ברכות נתתי לאנשים שהתעשרו, אף אחד לא חזר אלי אפילו עם שילינג. עם שילינג.
ש. רבי חנינא בן דוסא
הרב: אתה שמעת מה שאני אמרתי
ש. שמעתי אבל
הרב: לא שמעת, לא שמעת, כמה נהנים מארגון שופר הרבה, אם כל אחד היה נותן שקל ארגון שופר היה הופך את העולם, שקל אם כל אחד היה נותן. מאות אלפים בכלל לא מכירים את הארגון כאילו, את החיים שלהם הם חייבים, הילדים שלהם זה של הארגון, הכל זה של הארגון, שקל, כלום, ובמקומות אחרים הם כן נותנים. לא שהם לא נותנים, הם נותנים, פה לא נותנים. איך זה יכול להיות? אחרת איך יהיה הפירוש נכון אצל רבי חנינא בן דוסא, איך יכול להיות נכון? זה טבעו של העולם הוא לא רוצה להכיר טובה, כי כשהוא מכיר טובה הוא מרגיש שהוא חייב, ובן אדם לא רוצה לחיות שהוא חייב. אתה מזכיר לו שהוא חייב אז לכן הוא מתעלם. אתם יודעים כמה בעלי תשובה שאני יודע, כמה טרחתי בשבילהם שהם יהיו בעלי תשובה אפילו לא אומרים לי שלום ברחוב? שלא חלילה אתה מבין, זה יהיה כאילו אתה מבין, זה מזכיר לו אתה מבין שהוא חייב, חס ושלום, אתה מבין? אתה מבין לאיפה זה מגיע?
ש. אבל למה הוא לא התעשר?
הרב: מי?
ש. כל העולם כולו ניזון בגללו
הרב: הנה עכשיו אנחנו נלמד.
אומר ויש שיהיה להראות את סבלו והסברתו הטובה בעבודתו יתברך כדי שילמדו בני האדם ממנו, כמו שידעת מענין איוב. ז"א פעמים שהקב"ה אומר אתה כל כך צדיק, אני צריך אותך דוגמא בעולם, שלמרות שאתה עני ותפרן ואין לך כלום, אתה מקיים את כל המצוות פיקס בשמחה כאילו אתה מיליארדר, ואני צריך אותך המסבירן מספר אחד שלי, וכשיגיעו לעולם האמת אז אתה תראה להם, כמו שכתוב, שהלל ידון את העניים. יבוא עני ויגיד מה, איך אני יכולתי, אני הייתי רעב ללחם, היה לי הרבה ילדים, אני צריך לדאוג להם וזה, אז איך אני אלמד? אומרים לו תמתין רגע, הלל בא, הלל ספר לו את הסיפור, ואז הוא מספר לו כמה הוא היה עני עד שהוא היה צריך שהשלג יהיה מעליו...
שמאמנים אותם להיות בסיירת, להיות בכל מיני יחידות מובחרות, אז מה זה קורעים אותם, לא יום ולא לילה ועינויים ונסיונות וכאילו חוטפים אותם, מכינים אותם לרע מכל, הם רק סובלים, עוד לא התחילו את המשימות, קורעים אותם ממש. אבל בסוף מי אלה שמנצחים על המלאכה, כי עושים את המשימות הכי קשות שהצבא צריך לעשות? האנשים האלה. אז לכאורה במבט חילוני, במבט של הצבא, אלה הם חוד החנית, אלה שיכולים לבצע את המשימות הכי קשות שצבא גדול לא יכול לבצע אותם. להבדיל, הצדיקים הם חוד החנית של עם ישראל, אז למרות שהם יחידה מובחרת קטנה, אבל הם מחזיקים את כולם. במה? בסוג העבודה שלהם. והם לוקחים על עצמם את היסורים והכל וסובלים גם את העוונות לפעמים של עם ישראל. הנה, לפעמים מה שאמרת, ויש שיהיה זה שהצדיק סובל לרשע אנשי דורו, ויבחנהו הבורא יתעלה בעוני ובריש ובחולאים להראות חסידותו ועבודתו לאלהים מבלעדיהם, כמו שנאמר "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם", ז"א הצדיק את החליים שלנו הוא נושא, ואת המכאובים שאנחנו היינו צריכים לקבל הוא סובל, ואז הוא נושא את כל העוונות של עם ישראל עליו. לפעמים הצדיק גם יהיה כפרה בשביל עם ישראל.
ש. איך הבן אדם ידע אם הוא צדיק אם הוא רשע, אם הוא רבי חנינא בן דוסא אם זה, זה כמו שאחד אומר יש תשובה לכל דבר, מה שאתה עושה, אם אתה עני אתה יודע למה אתה עני? בגלל שאתה עשית עבירות. אם אתה עני ואתה צדיק אתה יודע למה אתה עני - אתה דוגמא כמו רבי חנינא בן דוסא, איך בן אדם ידע? איפה הוא נמצא? מה הוא צריך לעשות?
הרב: זה השאלה של הרשעים תמיד, אני מכיר אותה מאז שהתחלתי
ש. אז מה בן אדם צריך לעשות?
הרב: עכשיו אני אגיד לך, אתה רוצה לדעת אם אתה רשע או צדיק - פשוט מאד, אם אתה רואה שמהבוקר שאתה קם... הוא כל הזמן חושב על הפרנסה ועל הכסף, ומה יקנה ואיך יקנה ומה יעשה וזה וזה וזה, הוא כל הזמן, אתה מבין, איפה הראש שלך מונח שמה אתה. אז אם אתה רואה שכל היום אתה חושב רק על המצוות אז אתה יכול להיות גם חנווני ואתה יכול להיות רצף ואתה כל הזמן אומר תהילים תוך כדי עבודה, וחושב על ההוא איך קוראים לו, וכשאתה יושב לאכול אז אתה שומע משהו באם פי שלש, יכול להיות שאתה עובד בריצוף במקום לשמוע את הפטיש אתה שומע קלטת, תלוי מי אתה, ויש אחד בלימוד הוא מסתכל כל הזמן באייפון, מסתכל ככה ועושה ככה וקורא חדשות ועושה ככה וככה וככה, אתה מבין, כל הזמן הראש שלו בחוץ, כל הזמן הוא בחוץ, זה נקרא איפה שאתה שמה אתה.
ש. הרב, יעקב אבינו אומר אצל לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, אז הבעש"ט אומר איך בעצם הוא קיים תרי"ג, הוא היה חלק מהמצוות זה לכבד אבא ואמא, ולגור בארץ ישראל, איך הוא קיים תרי"ג? אז הבעש"ט אומר כך, הוא אומר איפה שהמחשבה שלך שמה אתה נמצא, הוא אומר יעקב אבינו חשב לכבד הורים, חשב על ארץ ישראל, תמיד חשב לכבד את הוריו, וככה הוא קיים תרי"ג מצוות
הרב: הנה אני אתן לכם דוגמא, הוא צודק, כמה מהיהודים פה שיושבים כל יום מצלצלים לאבא לקיים מצות כיבוד אב ואם, וזה היום הכי קל בעולם, כי נתנו לנו פלאפון שנוכל לצלצל ולהגיד לפני השיחה הריני מקיים מצות כיבוד אב ואם, טררר
ש. מי שיש לו אבא ואמא
הרב: אבא, אמא, אה אתה יכול להגיד תהילים לאבא ואמא, אתה חייב בכבודם אחרי מותם יותר מחייהם, מה הבעיה שתגיד משנה לעילוי נשמתם כל הזמן, יש לך בעיה להגיד שתי משניות? אז תגיד, חשבת על זה? בטח יש מצוה. ודאי מצוה להגיד למה לא?
ש. זה כיבוד הורים נקרא?
הרב: ודאי. ודאי, ודאי אם אתה מעלה את הנשמה יותר אתה מספק להם מצוות.
ש. בגלל זה יעקב אומר ליוסף שים נא ידך תחת ירכי, כי הוא רוצה שיהיה לו המשך
הרב: כמה אנשים אחרי שההורים שלהם נפטרו כל הזמן דואגים לעשות להם מצוות? אני אספר לכם סיפור. יום אחד היתה אחת שהיה יארצייט של הסבתא שלה, ופתאום היא נזכה ביארצייט והיא החליטה לעשות תכנית ח"י כפליים, זה היה תכנית פעם, היום זה כח כפליים מח כפליים, עשתה תכנית ח"י כפליים לעילוי נשמת הסבתא שלה, כל יום אתה בעצם עושה להם חסד, אבל יש אנשים נפטרו, מה אני יעשה, יארצייט מביא כמה זה ביגלה וזה, עושה פה ושם ויאלה להתראות, אבל אם הם היו האבא או האמא כמה היו דואגים, הולכים לקבר שוטפים אותו שמים פרחים זה, אההי לא גומרים, הילד כבר איננו מזמן ולא שוכחים אותו, אבל הילד שוכח את ההורים. ההורים חיים אתה לא מצלצל אליהם, כמה הם שמחים כל יום, יבני כן צלצל אלי אמר לי, אח"כ האחות מצלצלת האב מצלצל אומר כן, צלצל אלי קודם אמר לי ככה, הם חיים את זה. מה זה נשכחת כמת מלב, יש לך הורים צלצל אליהם, אם הם קרובים קפוץ אליהם,
ש. כתוב שבכל שנה ושנה דנים את האדם על מה שהוא עשה, צריך להבין על המתים מה שהיה כי כבר הם מתו
הרב: נכון
ש. מתרצים שהולך על קולות שהם עשו, אחד היה בישיבה
הרב: לא רק זה,
ש. לא, ועוד משהו
הרב: ברור ברור, הם גם נידונים כל שנה, גם המתים נידונים על מה שהם הניחו פה לא הניחו פה וכו' וכו', אז צריכים פה שהילדים יעשו לטובת נשמתם. וודאי שמי שעושה לטובת נשמת מישהו למעלה, הם ששמה מכירים טובה כל מה שהם יכולים לפעול לטובתך הם יפעלו. אז ז"א זה רווח נקי דו צדדי, אתה מרויח להם והם ודאי שירויחו לך כפי יכלתם, והם לא ינוחו ולא ישקטו עד שאתה תקבל. אבל דבר פשוט, הפעולה הכי קלה, אריכות ימים יש בה, אז בן אדם מה מתרץ, תאמין לי אין לי זמן, אפילו להורים שלי אין לי זמן להרים טלפון, אתה יודע מה זה אפילו ה' ירחם עלי, אני אומר לך אפילו להורים שלי אני לא יכול, אתה טמבל, כמה זה לוקח, דקה שתיים שלש ארבע חמש, ומאריכים לך ימים על זה. אז ז"א עלכל דקה שתיים מאריכים לך ימים, אז איך אתה אומר שאין לך זמן? הפוך, בגלל שאין לך זמן תאריך את הזמן, תצלצל ויאריכו לך את הזמן. היצר הרע כזה נוכל רמאי, חבל על הזמן, שולח אותם לעבודה ברחוב יפו 16, במקום 18, אומר להם אל ת
ש. למה אין לנו את ההרגשה הזאת, כבוד הרב
הרב: למה? כי יש לך את השאלות, למה כי הדתיים יש להם תשובות, הם אומרים ...
הוא מזיז אותך לאן שהוא רוצה, אתה נרכב במקום רוכב, אתה לא מבין, כשאתה נותן לו את ההזדמנות הוא מטפס עליך ורוכב ומדהיר אותך לכיוונים שלא תספיק לחשוב אפילו מה שאתה עושה. אם לא השיעור הזה אתה לא היית מודע לזה כל ימי חייך, ואז היו שואלים אותך, תגיד מה אתה טמבל? אתה שבעים שנה היית למטה עם ההורים, לא יכלת להרים טלפון כל יום? מה ביקשו ממך? אין שום דבר, לא חושב כלום, אין הורים לא זה, אולי הם זקוקים משהו, אולי הם מתביישים להגיד, אולי הם נתקעו, אולי חסר להם משהו, אולי זה, יותר טוב שקט, עזוב תרים טלפון עוד יבקשו ממך תקפוץ תביא תזה, אתה יודע מה לא שמתי לב, ביי יאלה. למה צריך את זה? למה, באנו לעולם בשביל לעבוד את הבורא, לעשות מצוותיו רצונו הכל, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו עבדים. זה כיף להיות עבד, עבד זה כיף, כי אתה עבד של מלך, אז אם אתה עבד של מלך זה אושר, המלך לא יקפח אותך, לכן אנחנו תמיד שרים אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא... אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא...
השיעור מתקיים לפני תפילת הנץ עם הרב בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 42 בני ברק.ניתן לצפות בשידור חי וחוזר באתרי שופר, הציבור מוזמן.