הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק מא | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
לעילוי נשמת חיים זאב בן חנה מנוחתו עדן
צביה צעדה בת נעמי
רפואה שלמה לכל האיברים והגידים
בתשובה שלמה ואריכות ימים
ובלחש
אמן.
הכרת הטוב וכ'י טובה
אנחנו נמצאים עכשיו בחלק
מ״א
הכופר בהודיה מה עונשו והמודה מה שכרו״.
מצינו בסנהדרין צדיק ד',
ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח
וסנחריב גוג ומגוג.
חזקיה מלך היה ראוי להיות משיח.
הוא עשה את כל עם ישראל, ידעי התורה ומקיימיה
וסנחריב בא עם כל צבאות העולם להילחם.
זה מה שעתיד להיות בגוג ומגוג.
אז ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג.
אמרה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם.
ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך.
לא עשיתו משיח.
חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו.
רש״י אומר הוא ניצל מסנחריב שבא עם 370 מיליון.
וגם נתרפא מחוליו, הוא הראשון בעולם שנתרפא מחוליו.
עד חזקיה כל מי שהיה חולה היה מת מחוליו.
אין נתרפא.
הוא הראשון שנתרפא מחוליו, אז ניסים עשה לו השם.
ולא אמר שירה לפניך, אומרת מידת הדין.
דוד אמר כל שירות ותשבחות ולא עשיתו משיח.
והוא אחרי כל הניסים שעשית לו.
הוא לא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח.
וכך נסתתן.
הרי צדיק גדול
הגיע למעלת השלמות עד שהוא ראוי להיות משיח.
משיח יהיה גדול יותר מאבות הקדושים.
נפסל
מפני חסרון.
מה החסרון?
הוא לא אמר שירה.
בשעה שנעשה לו נס.
ולהלן שם בגמרא
קרא לזה גנאי.
דאמרו גנאי הוא לחזקיה וסיעתו שלא אמרו שירה.
הרי שזה פגם בעיכוב
שלא נתמלה בשיעור הכרת הטובה עד כדי לומר שירה.
רואים, כשלא מודים,
אין הודיה.
תראו, זה עונש.
היה יכול להיות גואל ישראל
ולהביא את הגאולה לישראל ולעולם כולו.
והוא הפסיד הכול
בגלל שלא הודה.
לא אמר שירה
לפני הקדוש ברוך הוא על הניסים.
כללו של דבר,
איובו של האדם כלפי הבורא יתברך.
בהכרה טובה על כל נשימה ונשימה.
על כל נשימה צריך לקלס, לשבח לקדוש ברוך הוא.
כל הנשמה תהלליה.
וזה מבואר באריכות, בחובת הלבבות, בשער הבחינה.
וכמו שאנחנו רואים בברכות נ״ד,
שחכמים זיכרונם לברכה תקנו ברכה על כל הנאה.
ונטבעין על זה,
להודות ולשבח לשם יתברך על כל דבר,
בין על הטובה,
בין על הרעה.
כי גם הרעה היא לטובה.
ואמרנו שצריך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה.
ככל שיש ייסורים יותר גדולים צריך לברך את השם עוד יותר.
למה? כי זה יותר לטובה, הוא מנקה אותך לגמרי.
וזה מחייב להיות עבד נאמן לקדוש ברוך הוא.
והרי במצוות האמונה נאמר,
אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
אז השם פדה אותנו מעבדות
לחירות עולם.
אז חיובו של כל אדם להיות נכנע לקדוש ברוך הוא
ולעבוד אותו בכל עת
ולשבח אותו על כל טובה שהוא גומל עמו.
רבי אברהם ארלינגר, זכר צדיק וברכה.
במחתם אליה, בספר הזיכרון להגאון רבי חיים שמואלביץ, זכר צדיק וברכה, עמוד ר' י' ז'
אומר, הכרת הטוב מביאה לשפע.
אתם רוצים שפע?
תכירו טובה לבורא.
איפה זה כתוב? בפסוק.
איזה פסוק?
תהילים, פיילה.
אנוכי אדוני אלוהיך המעלך מארץ מצרים ארחה פיך ואמלאהו.
דבר ראשון, צריך אדם להכיר את יכולתו של הקדוש ברוך הוא,
שאין עוד מלבדו ואין שום כוח בעולם
שיכול לתת לאדם
מה מלבד הקדוש ברוך הוא.
מה היסוד לזה?
מה היסוד לזה?
היסוד לזה זה ההכרה שהרי ביציאת מצרים נתגלה לעיני חול שהקדוש ברוך הוא אין עוד מלבדו,
כי הוא יכול לשנות את הטבע ולהכות
עם שלם,
אימפריה,
בלי יוצא מן הכלל,
לפרק אותה לרסיסים,
דם, צפרדע, כינים, ערוק, דבר, שחין וכו',
וביהודים
לא פוגע כהוא זה.
רואים שאין עוד מלבדו.
ומתוך כך יבוא לידי
ארחב פיך ועמלהו.
אם יש לך את ההכרה שאנוכי אדוני אלוהיך מעלך מארץ מצרים,
ואתה יודע שאין עוד מלבדו,
אז אחרי כן ארחב פיך כמה שתבקש ממני אני עמלהו.
אמלא כל משאלות ליבך לטובה.
אבל תנאי מוקדם,
שאתה מכיר ויודע וחוש שאנוכי אדוני אלוהיך מעלך מארץ מצרים.
וזה יוריד לך שפע
של הקדוש ברוך הוא מהעולמות העליונים.
אין עוד מלבדו,
ואין לתלות באף אחד ביטחון,
ואל תפתחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה,
תצא רוחו, ושוב לאדמתו.
ביום ההוא
אבדו עשתונותיו, כל המחשבות שלו, הכול,
נטמן באדמה.
המחתם אליהו אומר
שאומרים לו, הכיני,
לא היו ראויים להינצל,
כי נתקרבו לעמלק
וישבו בתוכם,
ובוודאי
שהסביבה משפיעה,
והם למדו ממעשיהם.
וגם אוי לרשע,
ואוי לשכנו.
ולא בחינם הלך זרזיר אצל עורב,
אלא שהוא מינו, טמא, הולך לטמא.
אבל נקודה אחת של חסד,
שהם ירשו מיתרו אביהם,
נשתמרה בתוך ליבם לכמה דורות,
וזה הציל אותם
ממוות.
למה?
כי יתרו עשה חסד עם משה רבינו.
בעמידה הזאת נשתמרה בליבם.
אז הרגשת החובה של הכרת הטוב
היא דרגה גדולה מאוד. זה מה שהציל אותם.
אז רואים שהכרת הטוב, יש בכוחה להציל אפילו מהכחדה.
כמה שאדם ירבה בחסדים ובהכרת הטוב, יש לו הגנה מובטחת.
סיפרנו לכם בזמנו,
הייתה אישה שנהרגה בתאונת דרכים פה בתחילת רבי עקיבא,
והגנו עליה כל החרדים מפני נתיחת מתים של המשטרה,
ובסוף התברר למה היא זכתה לכל הכבוד הזה, וקברו אותה פה בבית קברות בבני ברק אצל כל הצדיקים.
למה היא זכתה לזה? משום שהתברר שהיא קברה בעצמה בשואה גופות של יהודים שהיו מושלכות
במסירות נפש.
שילמו לה ופרע לה הקדוש ברוך הוא,
שגם כן
הזהירו לה ככה בכבוד גדול כזה,
ולטמון אותה במקום כזה קדוש,
כי הקדוש ברוך הוא משלם מידע כנגד מידע.
אפילו גוג ומגוג
יהיה להם
בית קברות,
ויקברו אותם היהודים,
פה בארץ ישראל, קדמת הים.
וזאת למה? בגלל שיפת
כיסה את אביו.
אז בגלל שהוא כיסה אותו, יכעסו אותם גם.
פעולה של אחד,
וצאצאי צאצאיו אחרי אלפי שנים,
הקדוש ברוך הוא משלם,
מחזיר.
שום דבר לא נעלם מנגד עיניו.
הכל הולך מדק נגד מידע.
בעבודת פנים,
לוריא, אמונה וביטחון עוד חטא עמוד מ'.
אומר בהגיע אל האדם שפע טובה.
ואין האדם שם אל ליבו שהשם יתברך נתן לו
ואינו מכיר בחסד השם.
זה אות
כי השפע
הוא מסיטרא דה דינא,
מצעד הדין,
בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו.
יש אדם שיש לו עושר, אבל הוא שמור לו לרעתו, זה רק יסבך אותו ויגמור עליו.
וזה בחינת ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.
מתי זה?
כשרואים שבן אדם קיבל חסד מאת השם, הוא לא מכיר טובה.
לא מכיר.
אז החסד הזה זה סימן
שהוא מצד הדין
לחייב אותו.
כשאדם מכיר חסדי השם יתברך, אפילו בדבר קטן,
ויודע כמה צריך לתת שבח והודיה,
זה סימן
שהשם השפיע עליו ממידת הרחמים.
ואז, אפילו שהדבר קטן,
אך הוא מרגיש בזה חסד גדול,
נגיד בן אדם מגיע לאיזשהו מקום,
ואופ, בדיוק מישהו יוצא ויש לו חניה.
אז דבר קטן כאילו, נכון?
לא תמיד קטן, זה לפעמים יכול להיות 250 שקל אחר כך או 750, תלוי איפה.
אבל
צריך להכיר תודה לקדוש ברוך הוא, לשבח ולהודות ולהלל.
אפילו אם הדבר קטן, אך מרגיש בזה חסד גדול,
כאילו לא היה לו הדבר הזה,
היה לו קשה וחסר, כי היה צריך להסתובב ולזה,
ועד שימצא, ועד שזה, והיה מאחר לפגישה.
יכול להיות שהיה מתבטל הכול, ויכול להיות שזה.
ואם זה לקופת חולים, אז הוא צריך לחכות שני תורים אחר כך.
ואחר כך זה מעכב אותו לעוד, והוא חשב שהוא יגמור מוקדם, הוא כבר הבטיח למישהו שיפגש איתו אחרי.
הכול הסתבך, בגלל מה?
שלא היה חניה.
והשם המציא לו את זה, והכל עבר ככה צ'יק צ'ק, והכל במהירות.
ובזה נראה
שרבי חנינא בן דוסא,
בקו של חרובין שהיה לו,
היה לו שפע למידת החסד,
כמו לכל העולם כולו.
כי הוא הכיר את חסדי השם יתברך, והוא הודה על קו חרובין
יותר ממי שיש לו כל טוב שבעולם.
הרי כל העולם ניזון בזכות,
בשביל חנינא בני.
אז אם כל העולם ניזון, זאת אומרת שהוא הצליח להוריד שפע לא רק בשבילו,
אלא בשביל כל העולם כולו,
אז ודאי שהוא הכיר חסד לבורא יתברך. על מה? על הקו חרובין.
אמרנו שאפילו על דבר קטן צריך להודות.
כאילו זה דבר גדול.
קו חרובין זה מאכל בהמות,
וזה מה שהוא היה אוכל.
ואם הוא הצליח להוריד שפע לכל העולם,
שכל העולם ניזון בזכותו,
אז איך הוא הודה על הקו חרובין?
וזה העניין של פרק שירה,
שכל הבריות, כולל הבהמות,
היות, כולם,
מודים להשם יתברך
על חסד שעושה עימהם וזן אותם
ומפרנס אותם.
הכפירים
שואגים לטרף
ולבקש
מאל אוכלם.
מה הוא אמר?
הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, הוא רוצה לאכול.
אנחנו לא מבינים את זה, אבל דוד המלך מגלה לנו.
הכפירים
שואגים לטרף,
אבל ממי הם מבקשים אוכל?
או לבקש מאל אוכלם.
מי מאיתנו
ביקש שיהיה לו אוכל היום ארוחת בוקר?
מי ביקש שיהיה לו אוכל מהשם?
מי יהיה רצון מלפניך שיהיה לי ארוחת צהריים?
מישהו ביקש?
הכפירים שיש להם כוח והם אריות
ויכולים לטרוף כל מי שעובר,
הם מבקשים. למה אנחנו לא מבקשים?
אחר כך בברכת המזון אנחנו מזכירים שהקדוש ברוך הוא נותן ולא יחסר ואל יחסר
וכולי וכולי, זה עכשיו אחרי שאכלנו.
אם שמנו לב בכלל מה שאמרנו, כן?
אבל לבקש, מי מבקש? כאילו פשוט לך שיש, אתה יודע שיש.
קנית, לא?
צריך להכיר טובה על כל דבר ודבר,
על כל דבר ודבר,
כל דבר, ולו הקטן ביותר.
הצלחת לקום, אתה זקוף, למה אנחנו מברכים?
זוקף כפופים בבוקר.
זה פשוט? יש כאלה מסכנים.
זריקות מיליון ומאתיים פניצלין, לא מיישרים אותם,
הולכים עקום.
פריצות דיסק, בלאגנים, חוד שדרה.
כיבועים, בראש, בצבא, כזה.
אתה הולך, ברוך השם, מתנועע, מתכופף, הכול.
מתי הודית על זה שהתכופפת?
ושקמת?
ושהלכת?
ושירדת?
ושעלית?
מתי?
פשוט.
איי, איי, איי, כמה צריך לשמוח על כל יום שקיבלנו, נכון?
ושמחת
בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח.
שיהיה לכם יום טוב.
ותכירו בטובו וחסדו של הקדוש ברוך הוא על כל דבר ודבר.
גם
על מה שנחשב בעיניכם לא טוב,
זה רמזים ואיתותים מהשם להתבונן.
מה אתה צריך לתקן?
רבי חנניה ברנגל שאומר,
משוא הקדוש ברוך הוא זה הקדוש ישראל,
וכוח
ירבו לעם תאורו ומשואות,
שנה אמור אדונו בסלומן סדגו יגביל תאורו ויאדיר.