מנהיגות - חלק כז - באדם טמונים כל הכוחות הרוחניים | הרב אמנון יצחק
מנהיגות – חלק כז - באדם טמונים כל הכוחות הרוחניים | כ' תמוז תשפא'
אנחנו נמצאים עכשיו ב'מנהיגות' חלק כז, באדם טמונים כל הכוחות הרוחניים כפי שנוכחנו לדעת בשיעורים הקודמים כי לאדם יש כוחות גופניים ושכליים עצומים ונשגבים כך הדבר גם ביחס לכוחות הרוחניים לכל אדם יש אפשרות להגיע לדרגות הכי גבוהות בקדושה ובטהרה ברוח הקודש ועשיית מופתים הזכרנו את בעל הישועות משה שהצליח בעמלו וביגיעתו להגיע לדרגות גבוהות ביותר בלימוד התורה ועבודת ה'.
ויכול אדם לבוא ולומר: 'נו, הרב'ה הישועות משה מה הפלא שצמח כל כך גבוה על אף הכשרונות ההתחלתיים הלא מזהירים?! והרי היה לו אבא האמרי חיים היה לו סבא אהבת ישראל ולמעלה בקודש שרפי קודש עליונים בוודאי שזה סייע לו בוודאי עמדו לפני כסא הכבוד והתחננו לפני ה' יתברך: 'שהוא יתעלה במעלות התורה והיראה!' אבל מי נולד בבית כזה? מי יש לו יחוס נכבד כזה?! אז אם יש אחד כזה יכול לעלות לפסגות כאלה רוחניות.
אז עכשיו אנחנו נספר לכם סיפור שזה סיפור-סיפור! אבל זה יהיה 'סיפור בהמשכים' זה יהיה כמה שיעורים; סיפור של ילד יתום בוורשא שהגיע ממשפחה פשוטה עם כשרונות פשוטים וגם התחיל מאוחר והגיע בכח עמלו ויראתו לדרגות עצומות ונוראות הן בגדלות העצומה בתורה ויראת שמים והן במדרגות הרוחניות העצומות והנוראות עד כדי רוח הקודש ותחיית המתים מדובר על המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה הוא זה שיכול לומר מתוך עדות אישית: 'שנמצאים באדם כוחות נעלים שיכול להגיע בעולם הזה למדרגות עליונות יותר ממלאכי השרת!'
כפי שניווכח בהרחבה בהמשך שהוא אכן הגיע למדרגות הנוראות והעצומות הללו. איך הוא החל את דרכו? ובכן הוא נולד בבית פשוט של חסידי גור בוורשא קראו לו חצקל'ה בעודו ילד רך התייתם מאמו בבית לא היה לחם לאכול! ועל כן כשהגיע לגיל בר מצווה נשלח יחזקאל עבוד בחנות פרחים בתור 'נער שליח' מידי יום שישי היה מקבל את המשכורת השבועית והולך למקווה להתכונן לכבוד שבת, לאחר מכן הולך לבית אביו ומביא לו את שכרו ומזה התקיימה המשפחה כולה במשך שבוע הבא.
באחד השבועות סיים יחזקאל עבודתו השבועית קיבל שכרו והלך למקווה לטבול לכבוד שבת כשיצא מן המים גילה שכל עמלו נעלם!! וידיו ה'אמונות' של אחד הגנבים הזריזים והמוכשרים של וורשא הבירה ישב לו יחזקאל במקווה שבור ורצוץ! ותוהה בליבו: 'איך תתקיים המשפחה בשבוע הקרוב?' לפתע חלפה בראשו מחשבה: 'אם עמל של שבוע שלם יכול להיעלם ברגע אחד! בשביל מה לעמול?!' מי נותן רעיונות? הקב"ה! 'יותר אני לא מוכן לעמול עמל שיכול להיעלם ברגע! אני רוצה לעמול עמל שנשאר לנצח נצחים!!'
גמלה החלה בליבו ומתוך הכאב והשבר החליט: 'ללכת ללמוד בישיבת לומז'ה!' אז מה יהיה בעוד שבועיים? מה יהיה בעוד שלוש? מי יפרנס?! ברגע שעלתה המחשבה 'שלא כדאי לעמול בשביל דבר שניתן לגנוב ברגע!' כבר כל החשבונות נעלמו. וכשהוא מגיע ללומז'ה נכונו לו קשיי קליטה לא פשוטים, כבחור שבילה רוב שנותיו בעולם המסחר, המושגים בעולם התורה היו מעטים מאוד! אבל הקשיים לא הרתיעו אותו וכרבי עקיבא בשעתו התחיל ללמוד מאל'ף! הרצון המחושל להצליח והנכונות לעמול בתורה ללא לאות עמדו לו וסייעו לו להשלים את החסר.
לאחר תקופה של עמל התורה בישיבת לומז'ה כשהגיע לגיל 17 עבר רבי יחזקאל ללמוד בישיבת ראדין במחיצתו של מרן החפץ חיים - זכותו תגן עלינו אמן! תקופה לאחר מכן הגיע המשגיח רבי ירוחם לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת ראדין, השיחה הראשונה היתה בעניני אמונה והיא עסקה בהרחבה: 'בתחושה שעל האדם לחוש בעת שהוא ניגש לקיים מצוות' בתוך הדברים עמד רבי ירוחם גם על מה שאמרו חז"ל בחולין פט': 'שציצית עשויה תכלת כיוון שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד'
כאן שאל רבי ירוחם ואמר: 'הנה אנשים לובשים ציצית רואים את התכלת ואת הרקיע ועדיין לא מתעוררים! מדוע?' השאלה זעקה ורבי ירוחם השיב והסביר: 'הסיבה נעוצה בעובדה שההכנה למצוות הציצית לא נעשתה כראוי! ועל כן היא לא גרמה להתעוררות אפשרית'. בלי הכנה אין התעוררות. 'דרך ההכנה למצווה' המשיך רבי ירוחם ואמר: 'היא רק על ידי לימוד מוסר! שכן בלי לימוד מוסר לא תיתכן שום התעוררות; אין ציצית אין מצוות אין כלום! בלי התבוננות המצוות לא משפיעות על האדם קדושה והתעלות'. כשאנחנו אומרים אֲשֶׁר קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו זה לא 'אוטומטית' צריך הכנה אם יש הכנה על ידי לימוד המוסר המקדים אז באמת יכול שהמצווה תוסיף קדושה באדם.
טוב, מבין כל הנוכחים היה יחזקאל, והוא התעורר כל כך מהדברים ששמע! וכך סיפר לימים: 'הרגשתי שאמונתי אינה אמונה, שהתפילין שלי אינן תפילין, והציצית שלי אינה ציצית, היינו שאכן מעשה תפילין יש כאן, אך לא זו הצורה בה יש לגשת לחיי התורה!' צריך את 17 התנאים איך לקיים מצווה לשמה (ילקוט מעם לועז דברים א). והוא אף סיפר: 'כי אף אמנם חלק נכבד מחבריו בראדין לא סברו כמותו! אבל הוא עצמו חש תחושה להתעלות לדרגה מרוממת יותר משהיה!!'
לאחר השיחה ניגש הבחור יחזקאל אל רבי ירוחם ושאל אותו: 'רבי! איך אוכל לזכות לעלות ולהתעלות במעלות התורה כמו שהרב תובע ודורש מאיתנו? הרי אני בור ריק! אין בי לא תורה ולא עבודה לא שאיפות ולא רצונות, איך אני מגיע לדרך הנכונה להתעלות?' רבי ירוחם שמע את זעקת נפשו הטהורה של הבחור היתום יחזקאל וראה שהביקוש שלו הוא אמיתי ענה לו: 'אם הינך באמת מחפש להתעלות מקומך בקלם! אבל עליך להתכונן בכדי שתהיה כלי ראוי למה שקלם יכולה לתת. החפץ חיים זכרונו לחיי העולם הבא הגדיר והמשיל את התלמוד תורה בקלם: 'לבית ספר לקצינים!' ולכן תכין את עצמך וכפי ההכנה שלך תזכה לקנות ולקבל'.
בטרם נמשיך ונעקוב אחרי הנער יחזקאל שעשה דרכו לקלם, צריך להוסיף עוד פיסה חשובה שחושפת טפח מהתהליך שעבר עליו עד כה: 'ועד' שמסר תלמיד חכם מפורסם לאברכים שעמלים על התורה, סיפר מה שגילה לו המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין על מה שהתחולל בליבו בעקבות השיחה הראשונה שהוא שמע מרבי ירוחם, וכך סיפר: במשך תקופת מה מסר המשגיח רבי ירוחם שיחות בישיבת ראדין, אחר השיחה הראשונה הרגשתי שראשי סחרחר עלי! הדברים של רבי ירוחם יוחדו לענין האמונה החושית ולאור הדברים ששמעתי באותה שיחה היה נראה לי שכל העבודה שעבדתי עד אותו הרגע – לא שווה כקליפת השום!
כל פרקי האמונה בהם גדרתי את עצמי - לא הגיע לדרגה שדיבר המשגיח רבי ירוחם. היה ברור לי: שלמרות שאני נתון בסחרחורת, הרגע הזה חשוב מאוד לכל מהלך עבודתי! ואסור לי לזנוח אותו ולו לרגע'. דהיינו; לתפוס את ההבנה שהבנתי הרגע ולא לזנוח אותה. כמו שכתב רבינו יונה ב'שערי תשובה' שער ב' אות כו': "אכן צריך האדם בשמעו המוסר לעורר נפשו ולשום הדברים אל ליבו ולחשוב בהם תמיד ועליהם יוסיף לקח ומליבו יוציא מילין ויתבודד בחדרי רוחו וישוב ויהפוך יד תוכחתו על נפשו ולא יסמוך על תוכחת המוכיח לבדו ותוכחתו לבקרים ולרגעים תהיה עד אשר תקבל נפשו המוסר ועד אשר תטהר!"
נחזור להסביר: כשאדם שומע דברי מוסר כמו עכשיו, צריך לעורר את נפשו ולהגיד: 'אני לא שומע סיפור עכשיו על יחזקאל, זה מדברים עלי! אומרים לי שכל העבודה שלנו לא שווה שום דבר! אם אין הכנה למצוות - הציצית לא ציצית והתפילין לא תפילין וכל מה שהוא בא בלי הכנה הוא גורנישט מיט גורנישט! ולעורר את נפשו ולשים את הדברים אל ליבו - לא לזנוח אותם; מיד להתחיל לאמץ אותם! לחשוב בהם תמיד, ועוד להוסיף עליהם לקח, לא להסתפק רק בזה, זאת אומרת לגבות את הדברים בעוד עוד כעין זה.
ומליבו יוציא מילים - לא יישאר בהרהורי לב, אלא לתבוע את עצמו במילים, ולהתבודד בחדרי רוחו וישוב להיות יד תוכחתו אל נפשו, כמו שהיה עומד החפץ חיים ואומר: 'ישראל מאיר! מה אתה חושב? מי אתה, מה אתה יודע כבר?! מה אתה מחזיק את עצמך...' וכך היה טוען על עצמו, הוא מוכיח את עצמו על נפשו, ולא סומך על תוכחת המוכיח בלבד! מאותו רגע - הוא קיבל את המסירה; ועכשיו הוא עובד על עצמו ומוסיף! וצריך שהתוכחת תהיה לבקרים ולרגעים תהיה, זאת אומרת לא יזנח אותה יום אחד! וכל רגע שרק אפשר ישריש אותה בקרבו עד אשר תקבל נפשו המוסר, יותר הוא לא צריך כאילו להסביר לעצמו, זה נכנס! נבלע בו וזה הפך להיות ישות שלו, ועד אשר תטהר.
אמר רבי יחזקאל: 'ולא זנחתי! במשך שבועיים תמימים התהלכתי אחוז שרעפים! (שרעפים זה מחשבות) וחישבתי מחשבות: 'כיצד להעפיל גבוה יותר באמונה בה' יתברך?' עד שה' יתברך האיר את דרכי! וידעתי איך ובמה להתחזק בעניני האמונה' - אחד מגדולי המאמינים הוא היה! מאז מני אותו רגע שבו לא עבר רבי יחזקאל לוינשטיין להשמיט את הרגע ההוא מתוך אצבעותיו – זכה להאיר את ליבם של ריבבות אלפי ישראל באמונה העזה שפיעמה בליבו הוא! ולהאיר את דרכו של בוראנו דרך החתחתים באלומות אור מאירות כשמש!!'
זה מזכיר לי את הפסוק שאני ראיתי בהתחלה (תהלים טז ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" זה הפך אותו מחילוני לבעל תשובה! פסוק אחד!! מתחילת קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד, זהו, ברגע שהבנתי שהשם מסתכל עלי ורואה במעשי ויודע מה אני עושה - נגמר הסיפור! לא צריך את המצלמות ואת כל הזה ואת כל הלוויינים והכל, הכל היה ברור! ומאותו רגע הפכתי לאדם אחר. זהו, אם בן אדם תופס דבר מסוים ולא עוזב ולא מרפה והולך איתו ומתעצם - הוא יכול לעלות ולעשות מהפכות בעולם! רק לחשוב: איך היה נראה הדור המיותם שלנו בלי דמותו, דמות האמונה של המשגיח מפונוביז' והכל בגלל הרגע ההוא!
זה לא מתחיל פה, הוא היה משגיח של ישיבת מיר בשנחאי, והפך שמה את כל הישיבה – הפך אותם לגדולי עולם! את כל הישיבה 400 בחורים הפך אותם לגדולי עולם! זה לא יאומן כי יסופר מה היהודי הזה הספיק לעשות בחייו.
לימים הוסיף רבי יחזקאל וסיפר לתלמידיו על עוד התעוררות שהוא חווה בראדין, התעוררות שהביאה אותו להוסיף שאיפה והשתוקקות עצומה להתעלות! בזמנו היה מעשה של ה'דיבוק' שנכנס בנערה אחת שאביה הביא לראדין, ומרן החפץ חיים זכותו יגן עלינו שלח את הגאון רבי אלחנן וסרמן – השם ינקום דמו! עם שאר חברי 'כולל קודשים' בכדי להוציא את הדיבוק ממנה, ואכן הם הורו לדיבוק: 'לצאת מהנערה!' וביציאתו הוא נקב נקב בחלון. 'המעשה קרה בליל שישי' סיפר רבי יחזקאל: 'וכל אותו לילה לא יכולתי להירדם מסערת הנפש!
למחרת הלכתי ברחוב וראיתי אנשים מסתובבים סביב הבית, מדברים בהתפעלות על מה שקרה, ומצביעים על הנקב בחלון'. אז הם ראו 'מופת!' הם ראו קודם כל שיש קשר בין העולם העליון לעולם התחתון! הם ראו שיש נשמות, שהנשמות אחרי הפטירה חיות, ושהן מגיעות ויכולות להגיע מהעולם העליון ולהכנס בתוך בן אדם, ומדברים עם הדיבוק! והוא עונה, ואחר כך מצווים עליו בכח התורה: 'לצאת!' והוא יוצא, אז רואים גם מה כוח התורה! ויש ראיה שהוא יצא, כי רואים את הנקב בחלון שהתפוצץ! וכולם מצביעים וכולם מדברים...!' [תרגיל כזה ניסו לעשות עם 'הדיבוק' עם כל המחריטים והנוכלים וכולי...]
'אבל! מה אתם חושבים קרה בסוף?' אומר רבי יחזקאל: 'החייט - נשאר חייט, והסנדלר נשאר סנדלר ואף אחד מהם לא השתנה בגלל מה שהיה!' נמצאנו למדים: שהנס או האירוע הפלאי - אינו מחייב את האדם להשתנות! זאת אומרת גם אם אדם רואה נס ופלא זה לא מחייב אותו להשתנות, אם הוא לא יקח את הדברים לתשומת ליבו ויתחיל לעבוד! כלשון רבנו יונה: "אם האדם לא יעורר נפשו, מה יועילו לו המוסרים? כי אף על פי שנכנסים בליבו ביום שמעו - ישכחם היצר ויעבירם מלבבו!"
עכשיו נראה אותכם, שמעתם את המוסר, אם לא תעוררו עצמכם עכשיו לפי מה ששמעתם, אז גם אתם, אולי נכנס היום בלב - ומחר יעביר לכם את זה היצר הרע! אבל אם תיקחו את הדברים ברצינות ותחליטו להשתנות ותוסיפו ככה מיום ליום, ותשמעו את השיחה מחר ומחרתיים עד שנגמור להבין מי זה הדמות של רבי יחזקאל - יכול להיות שיצא מכם משהו!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
וכן ניתן לקבל שיעור זה ושיעורים אחרים במייל main@shofar.tv