ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - יא | הרב אמנון יצחק
נציב יום: חננאל בן אלונה שהקב"ה יתן אהבת התורה בלבנו יקרב אותו לדרך הנכונה בקדושה ובטהרה
המשך ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן בחלק הנרצַה
נשאר לנו עוד קצת מכַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יא) מעֲשָׂרָה דִבְּרַיָא – על הרבנית ע"ה העידו כי מסרה את נפשה פשוטו כמשמעו לכבד את אביה להצילו בימי מלחמת העולם כשהגיעו הצוררים לאנטוורפן נמלטה משפחת הרבנית לצרפת ושלוש פעמים הצליחו בני המשפחה להציל את אביה מידי הגרמנים הארורים בעזרת כסף בפעם הרביעית לא הצליחו את אביה הקדוש ר' שמאי שרגא ה' ינקום דמו! באותה שעה נעמדה מול הרשעים וביקשה: 'תירו בי! תהרגו אותי במקום אבי!' אך הם מיאנו ליטול את נפשה תמורתו ונטלו את נפשו בוודאי שמסירות נפש זו עומדת לפני כסא הכבוד להמליץ זכות עלינו בתוך שאר נשמות החסידים והישרים שמסרו נפשים על קדושת שמו יתברך! אז רואים כמה מעלות היה לרבנית בענינים שונים וכו'
עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא – בפרקי דר' אליעזר מובא בפרק מו': 'בשש שעות ביום קיבלו ישראל את הדיברות ובתשע שעות ביום חזרו לאהליהם' נמצא שזמן מתורה היה שלוש שעות!' לפי זה יש לפרש שזו הכוונה בהושענות: 'הושענא שלוש שעות' היינו בזכות מעמד הר סיני שהיה שלוש שעות והנה אם נחלק שלוש שעות לעשרה דיברות נמצא שכל דיבור היה שמונה עשרה דקות וזה משך זמן רב! אז אומר הרב שטיינמן: 'אולי המעמד בכללותו היה שלוש שעות ולא אמירת הדיברות בלבד כביכול כמה זמן לוקח להגיד (שמות כ ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וכו' כמה זה כמה לוקח להגיד לֹא תִּֿרְצָח (שמות כ יב) שמונה עשרה דקות?! כמו שאמרו בגמ': 'שבכל דיבור יצאה נשמתן וחזרו לאחוריהן שנים עשרה מיל!' אז הוא מסביר אז איך זה לקח בממוצע שמונה עשרה דקות? אז כתוב שכל פעם פרחה נשמתן וחזרו לאחוריהן שנים עשרה מיל אז זה לוקח זמן וכך הוא מנסה לתרץ. ויש עוד אפשרויות כתוב שהקול היה יוצא מאצל הקב"ה מימינו לשמאלן של ישראל ומקיף ובא לשמאלו אז זה כביכול עד שחוזר את כל השישים ריבוא וכו' ויש מדרש שמסביר שבעצם כל מלאך היה בא לכל אחד מישראל והיה מסביר לו את כל המצוה עם כל המתלווה אליה! כידוע שעשרת הדיברות הם כוללים את כל התריג' מצוות! עשרת הדיברות הם שורשים לתריג' ומכל אחת מסתנפת ומסתעפת לסך כזה של מצוות אז היה צריך המלאך לומר לו: 'תשמע! כשאומר הקב"ה את המצווה הזו זה כולל א-ב-ג-ד-ה-ו כן?' והוא אומר על כל דבר: 'כן-כן-כן!' שהוא מקבל על עצמו! זה לוקח קצת זמן מכל מקום שלוש שעות ושמונה עשרה דקות בממוצע לדיברה.
עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא – אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ – 'בשעה שעמדנו למרגלותיו הר סיני...' הרב שליט"א פונה לבחור מהקהל: 'אתה יודע שעמדת שם? איך אתה יודע?' ובכן, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם (דברים כט יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם - נמצא כאן עֹמֵד הַיּוֹם, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם - גם מי שאיננו הוא פה עִמָּנוּ הַיּוֹם מי אלה? שפה עמנו אבל לא עומד? בהתחלה כתוב עֹמֵד אח"כ לא כתוב עומד כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם - פֹּה במעמד הר סיני, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם - מי שאיננו איך הוא פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם? הנשמות! כל דורות העתידין להיות עמדו במעמד הר סיני כולל כל הגרים שעתידים להתגייר כולם עמדו במעמד הר סיני!! אז אומר הרב שטיינמן: 'בשעה שעמדנו למרגלותיו של הר סיני שמענו את עשרת הדיברות ואמרנו (שמות כד ז) נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע ודבר זה הוטבע בנו לדורות אמונה חזקה בבורא עולם! אמונה זו היא הניצוץ היהודי שבוער בכל אחד ואחד גם כאשר הוא רחוק ומצהיר בכל תוקף שאינו אדם מאמין! אפי' אם יהיה אחד כזה שהוא רחוק ומצהיר 'אני לא מאמין עזוב אותך הכל שטויות!' - הוא מאמין! אמר הרב שטיינמן ההוכחה הפשוטה לאמונה הזו? שכל אדם בעולם גם הרחוק מן התורה והמצוות ואפי' גוי כשהוא רואה או שומע איזה מקרה רע שאירע בעולם הוא אומר בליבו 'הלוואי שאלי לא יגיע הדבר הזה!' למי הוא אומר את זה? ממי הוא מבקש? מה זה הלוואי מה עוזר שאתה אומר הלוואי ההלוואי עוזר אם זה לא עוזר בשביל מה אתה אומר? ואם זה עוזר מי יעזור? מי יוציא אותך מהברוךְ הזה? אין זאת אלא שבאותם רגעים הוא פונה אל מי שיכול לעזור לו! נמצא שהוא פונה אל הקב"ה ומבקש רק ממנו אולם מאחר שהוא עצמו לא מתבונן על מחשבותיו שלו אז הוא לא מכיר בכך כלל וכלל אבל אם היה מתבונן עם מי הוא מדבר למי הוא פונה! זה כמו אנשים שטוענים 'איפה היה הקב"ה בשואה?' - לא הבנתי! אם הוא היה - אז הוא היה במקומו! ואם הוא לא קיים - אז על מי אתה שואל? מה השאלה?! אז זאת אומרת זה כופרים חרטה. היה אחד הולנדי שכתב ספר 'כופר מקצועי!'. והוא מספר על עצמו שהוא חי עם אשתו ובנו מקום מרוחק מיישוב בין ההרים לבד והיתה סערת שלגים! ונחסמה הדרך במשך שבועות הוא לא יכול לצאת ולבוא להביא מצרכים והגיע מצב שהאוכל הולך ונגמר! ואשתו פתאום חלתה והוא לא יכול להזעיק עזרה אין מי שיכול להגיע אליו אז הוא רואה אותה גוססת!! כמובן שהוא לא מתפלל - כי הוא לא מאמין אז הוא יושב לידה ועובר הזמן והיא מתה לו בידיים! טוב הוא קובר אותה והבן חולה והוא תקוע חוזר הסיפור והוא כבר גוסס - ופתאום הוא צועק זעקה לשמים: 'ריבונו של עולם! תציל לי את הילד!!' - פששש והילד מת אחר כך היתה הפשרת שלגים והכל הסתדר וכולי ואז הוא כתב ספר 'כופר מקצועי' ואיך הוא מתרץ את זה שהוא קרא פתאום? הוא אומר 'זה חולשה!' היה לו חולשה שלא היה לו מה לעשות אז הוא זעק ככה... מאיפה זה יוצא? אם אתה לא מכיר ולא מאמין אתה היית זועק נגיד 'אוטובוס! תעזור לי!!' אוטובוס לפחות יש, הקב"ה אתה אמרת 'אין' אז למה קראת לו דווקא? היית קורא לאוטובוס... אז זה אומר שאין בליבם של כל האנשים ברגע שהקב"ה מכריע אותם אז הזעקה מבפנים יוצאת!
עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא; אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ - הרב שטיינמן מספר שהרב שך זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שאל את הרב מבריסק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: 'מדוע יש מצוות אמונה? למה צריך ללמד אותנו "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" למה צריך מצוות אמונה, מצווה להאמין? זה כל כך פשוט! מה צריך מצווה על זה? התשובה של הרב מבריסק היתה: 'מכך שרואים כל כך הרבה אפיקורסים - גם אם הם רופאים ופרופסורים מפגרים! אם כן מוכרח להדיא שטבעו של עולם שגם בנושא כל כך פשוט אפשר לעקם את השכל ולא לראות!' אז לכן יש מצווה להאמין.
אחד הביא את אַחִיו לרב שטיינמן 'דוקטור לפיזיקה באוניברסיטה מפורסמת בארצות הברית!' והדוקטור החצוף שאל את הרב: 'חיפשתי את הקב"ה - ולא מצאתי!' איפה הוא חיפש אותו? אז צחק עליו הרב שטיינמן ואמר לו: 'תחפש אותו בבטן שלך - ותמצא אותו!' וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ (איוב יט כו) כזה מפגר! אתה למדת על גוף האדם ואתה לא רואה את גוף האדם בחוש?! מה, אתה משיגנער (משוגע)? הקב"ה אינו דבר גשמי שמחפשים אותו במיקרוסקופים במעבדה שלך! ואין צורך לנדוד למרחקים - אלא כאן בתוך הגוף שלך! הבריאה מראה את הקב"ה כשם שהבגד - מעיד על אורגו והבית - מעיד על הבונה ככה העולם מעיד על בוראו. תחפש במעיים שלך את ה' שהוא האלוקים בשמים ובארץ. תחשבו; אתם מכניסים אוכל לתוך הפה איך הוא נמשך למטה? חתיכה ככה (גדולה) של לחם איך זה לא נתקע? הכל יורד. מה זה יורד מה זה זה נופל? זה לא! זה נמשך. איך זה? יש כח המושך! יש כח המעכל. יש כח הצומח יש כוחות שהקב"ה ברא בגוף האדם שהם עושים את הפעולות האלה - זה לא יאומן כי יסופר!
עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא; לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי ... לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם (שמות כ ג-ד)- הרב שטיינמן שהוא שמע מיהודי בכפר סבא שהיה עד במעשה הזה; החפץ חיים זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה נסע פעם אחת בדרך בצידי הדרכים היו מדי פעם צלמים -צלמים של הגויים ובנסיעה הזאת החפץ חיים נרדם והוא ראה שכל הזמן הוא מוריד את הראש ומרים את הראש מוריד את הראש מרים את הראש. והיהודי הזה חשש שיהיה חילול ה' אם הם יעברו על יד הטומאה ובדיוק החפץ חיים יוריד את ראשו אז יהיה חלילה נראה כאילו משתחווה לצלם! כתוב לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וכך דרכם של הגויים כשהם עוברים ליד הצלם הם משתחווים לכן הכין בגד גדול שיכסה בו את החפץ חיים ליד כל מקום שיש בו צלם שלא יראו כאילו הוא מתכופף. ולמרבה הפלא! עברו דרך עשרות צלמים - ותמיד שהגיעו לצלם החפץ חיים מתוך שינה היה מרים את הראש וזוקף אותו והיהודי לא השתמש בבגד בכלל! סיפרו את זה לרב חיים קנייבסקי והוא אמר: 'יש מדרש של חכמים זכרונם לברכה על מה שנאמר בפרשת ויחי שפרעה שאל את יעקב (בראשית מז ח): כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?' למה פרעה שאל את יעקב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ? משום שזקנו, הסבא שלו - אברהם אבינו כשבא לפרעה והמשקוף היה נמוך משום שהיה כנגדו עבודה זרה אז הגויים הם שמים את המשקופים נמוכים כדי שכל הבא יצטרך להשתחוות בכניסה - וככה הוא משתחווה לצלם! כשבא אברהם אבינו נזקף המשקוף!! התרומם המשקוף ועכשיו כשהגיע גם יעקב אבינו הוא ראה אותו דבר שהתרומם המשקוף אז הוא חשב שזה אברהם, אז שואל אותו: 'כבר כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ? בוא הנה מאז כבר עבר המון זמן מאברהם עד יעקב!' לפי זה מבאר הגאון הרב חיים: 'מה שאמר יעקב לפרעה, מה אמר לו? מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי (בראשית מז ט) לכאורה מי שאל אותו בכלל 'איך היו החיים שלו אם טובים או רעים?' שאלו אותו 'בן כמה אתה? כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?' מה הוא ענה? 'ימי חיי מְעַט וְרָעִים!' וכי דרך ארץ הוא לענות על מה שלא שואלים? אלא לפי האמור מובן היטב! פרעה חשב שזה אברהם אבינו הוא שאל אותו על מספר שנותיו, הוא רואה אותו מבוגר זקן מאוד! על זה השיב לו יעקב: לא! זה לא בגלל שאני זקן זה בגלל שחיי מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי! אז מפה מה לומדים? מה המעשה הזה שהביא הרב חיים קנייבסקי מסביר את מה שהראש של החפץ חיים היה מתרומם כל פעם כשהיו עוברים ליד הצלם? יש שמירה גדולה שגדולי ישראל והצדיקים לא ייכשלו בעבודה זרה! וכמו שהיתה עבודה זרה בכניסה לפרעה - אז בשביל שלא ייכשל אברהם ויעקב אז המשקוף נזקף!! דהיינו נגד הטבע!!! וגם החפץ חיים אפילו שהוא ישן – מן השמים שומרים עליו וכל פעם שהיו עוברים ליד הצלם אז הוא מרים את הראש! עוברים את הצלם - מוריד את הראש, מגיעים לצלם – הופ! מרים את הראש זה שמירה גדולה שרואים שנעשית לצדיקים.
- ה' יזכנו להיות מכללם - אמן!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787