ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - טז | הרב אמנון יצחק
ממשיכים במאמרים וביאורים ומעשים מההגדה של הרב שטיינמן בהלל.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי (תהלים קיח כא) - בזמן שהיה חולה רבי יצחק לוינשטיין זכרונו לברכה שהיה עוזרו של הרב שטיינמן. שאל את הרב שטיינמן: 'מה לעשות שאין לו כח כבר להתפלל?' אמר לו: 'ברגע שתהיה לך דקה או שתיים שיהיה לך זמן וכח תאמר כך: 'כל מה שה' עושה - זה טוב!' ודפק על השולחן ואמר: 'זה טוב, זה טוב!' והוסיף: 'שאדם אומר כך זה עושה שמחה גדולה לפני הקב"ה ואפשר לזכות על ידי זה לדברים עצומים!'.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי - מורגל היה בפיו מה שכתב בשערי קדושה של רבנו חיים ויטאל וזה לשונו: 'ואם עיני שכל היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מכניס לך! ובכך זוכה לכפרת עוונות מרובה!' רבנו מהרח"ו אומר: 'מי שיש לו שכל היה מחפש שיצערו אותו! מחפש; כי הוא מכניס חיים בכך!' אחד הניח אופניים למעלה קשר אותם בשרשרת עבה בא סודני ולקח 5,000 ₪ הלכו! אם עיני שכל היה לך לחפש שיצערו אותך חיים אתה מכניס לך כי זוכה בזה לכפרת עוונות מרובה. כמה פעמים אמר הרב שטיינמן: כי אחת הסיבות שבגינה הלכו גדולי הדורות לגלות היא כאשר נמצאים בגלות במקום שלא מכירים אותם מזלזלים בהם! ויש להם ביזיונות - ועל ידי כך יש להם גם כפרה!' אבל בימינו הוסיף ואמר: כל כך הרבה אנשים מכים איש את רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר (דברים כז כד) אז ברוך ה' לא צריך ללכת לגלות יושבים בבית ויש הרבה ביזיונות ללא גלות! בשיח אחר אמר הרב שטיינמן שהחפץ חיים התאונן בסוף ימיו: 'באופן רגיל קורה לבני אדם שמצערים אותם או פוגעים בהם והפגיעה הזו מנקה חטאים אבל אותי אף אחד לא מצער!' אמר החפץ חיים: 'אבל לפחות כואבות לי הרגליים!' בזמן אחר אחד מבני הבית של הרב שטיינמן שאל: 'אנשים גדולים שמחים כל כך בייסורים של ביזיונות אם כן מדוע יכפר להם אם הם שמחים מהביזיונות אז למה שיכפר למה שיקבלו על זה שכר?' אז הוא השיב לו כך: 'כאשר מכים – כואב! כאשר יורקים רטוב כאשר מבזים מכאיב בוודאי שזה מכאיב - אבל זה טוב ומכפר!'.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי - הגיע הרב שטיינמן לנחם אחד מגדול ראשי הישיבות על פטירת אשתו ואמר: 'היה מעשה בתלמיד של הגאון שלמד את כל הכתוב בספר ראשית חכמה בסדר של העושים שאחרי הפטירה מרוב עוגמת נפש שהיתה לו מגודל נוראות התביעה - נפל אותו תלמיד למשכב! כל מה שניסו להרגיע אותו בכל מיני אופנים לא עזר, לא נכנסו הדברים באוזניו. אמרו לו: 'תשמע זה לא בדיוק ככה זה פחות!...' שום דבר לא עזר עד שהגיע המעשה לגאון והגאון אמר: 'שכל מה שכתבו בספר ראשית חכמה אמת לאמיתה הוא! אבל כל מה שכתב שמה זה לפני הייסורים אבל אחרי הייסורים שאדם מקבל בעולם הזה - החשבון משתנה!' גם אחרי המיתה מה שמתואר שם מהעונשים ומה שעובר אדם אחרי המיתה כל זה כבר משתנה, וכך הוא הרגיע את אותו תלמיד. אז אדם צריך לדעת שבייסורים צריך להודות אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי עיניתי צריך להודות על העינויים והייסורים. היו קצת טילים היום גם במרכז אנשים הפסיקו לישון קמו ישבו בממ"דים צריכים לשיר 'אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה!' ייסורים. אמרתי לכם: 'עד שלא יצעקו כמו במצרים אחרי 210 שנה - זה לא ייגמר! זה רק ימשיך ויחריף!! שקורונה, טילים, מלחמה - חביט חביט בקיצור.
הוסיף רבנו: 'שבאמת התביעה על אישה... תקשיבו טוב הנשים! התביעה על האישה קלה יותר מהתביעה על האיש; מביא ראיה לזה: אדם הראשון ישב 130 שנה בתענית על חטא עץ הדעת ואילו על חווה לא נזכר שישבה בתענית - משמע שהיא צריכה פחות להיתבע על מעשיה ואפילו שהיא היתה הגורם. רואים תוספת על המבואר גם בתשובת הגאון רבי עקיבא איגר שקדיש על אב קודם לקדיש על אם, משום שהוא מצווה ביותר מצוות! וממילא דינו קשה מדין האישה!! זאת אומרת האבא - הבעל יש לו יותר מצוות מאשר האישה. אנחנו אומרים שלא עשני אישה כי נצטווינו ביותר מצוות - אבל זה גם תביעה יותר גדולה למי שחייב יותר אז האשה דינה יותר קל. זאת אומרת אפילו באותם דברים שאיש ואישה מצווים בשווה דינו של האיש קשה יותר! והתביעה על האישה קלה יותר. מה הטעם? משום שהאיש הוא אחראי! והאישה אינה אלא עזר שעל ידי עזרתה לבעל היא זוכה לחלק בעבודת ה' שלו. אבל האחריות מוטלת על האיש לכן התביעה עליה פחותה ולכן גם כתוב 'גדולה הבטחה שהבטיח לאנשים יותר מהנשים! שנאמר (ישעיה לב ט) נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי' שהנשים יכולות להיות רגועות יותר! כי גדולה זכותן כעזר, אבל גם קטנה יותר התביעה.
מֵאֵת השם הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ (תהלים קיח כג) - הרב ציין בשיחות: שאנשים אינם אוהבים לדבר על השואה ולהזכיר את המיליונים שנשחטו במיתות משונות! אבל אני הוא הוסיף ואמר דווקא כן רוצה לספר על השואה ולחפש דוקא בתוך ימי החשיכה את גילויי האורות של השגחת ה'! הלא גם מן התופת זכו יהודים להינצל ולשקם את חייהם וכאשר נתבונן בהצלתם המופלאה נבחין כי כל אחד מהם ראה לא פעם ולא פעמיים בכל יום! את מלאך המוות שחרבו שלופה על צווארו!! ובכל זאת הצליחו הם להינצל בהשגחה פרטית מופלאה!!! והם משמשים הוכחה נחרצת ליד ה' בעולם. שאנשים מסוימים שולח אלי מותם - ובד בבד דואג להחיות את האחרים; אין זאת אלא שאם נחפש באמת ונבקש לגלות את השגחת ה' נמצא אותה ללא ספק.
מֵאֵת השם הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ - תשמעו פלא פלאות! מה שאדם לא יכול להעלות על הדעת. השמועה מספרת על צעירים יהודים שלחמו בצבאו המובס של נפוליאון ובמקום לשוב עמו לצרפת נשארו בקהילות היהודיות ברוסיה ושם נשאו בנות מקומיות והקימו בתים בישראל על כך אמר רבי חיים מוולוז'ין זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: 'לפיכך נתן הקב"ה בלב נפוליאון לפתוח במלחמה ולפלוש לרוסיה הכל כדי לקיים 'בת פלוני לפלוני' בשביל אותו בחור יהודי מעיר פלונית בצרפת שיכול למצוא את הזיווג המזומן לו בעירה הרוסית הרחוקה! אז נפוליאון צריך לצאת למלחמה' מי יודע אם כל הטילים האלה שנפלו היום לא עשו כדי שבחור ייכנס למקלט ויכיר את אשתו לעתיד ובשביל זה עכשיו הפציצו כל העז'תים! זה רבי מחיים מוולוז'ין אומר! זה לא צחוק!! נסתרות דרכי ה' איך יגיע צרפתי לרוסיה? מה צרפתי לרוסייה? איך יגיע לשם? צריך את נפוליאון!
אָנָּא השם הוֹשִׁיעָה נָּא (תהלים קיח כה) - פעם אמר למקורבו בנוסח הבא: 'כאשר אדם נמצא בשעה קשה והוא זקוק לישועה ומחפש לקבל על עצמו קבלה, בוודאי יש דברים שקל מאוד לקבל, ובדרך כלל אנשים מנסים לקבל ומתלבטים 'מה לקבל?' וידועים דברי הגאון באיגרת: 'שהיצר הרע מפריע לגברים בלימוד התורה! ולנשים מפריע בצניעות!' ובוודאי שיש להתחזק בזה. אבל העיקרון הוא לשבור בעצמו מה שקשה לו ואז הוא בא לקב"ה ואומר: 'ריבונו של עולם! אני משתדל לשבור מה שקשה לי אנא בחסדך!! בטל וקרע רוע הגזירה - אני שברתי וביטלתי רצוני מפני רצונך אנא! יגולו רחמיך על מידותיך'. בוודאי אחד הדברים ששייך לומר בהם שבירה זה לשבור את המידות, ובעיקר את מידת הוויתור ובפרט שהוא צודק'. אם אדם זוכה לוותר במקום שהוא צודק, אין לו מושג כמה ה' ירוויח לו בזכות הוותרנות! אין לו מושג.
אמרנו היום הלל: הוֹדוּ לַהשם כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (תהלים קיח כט) הוֹדוּ לַהשם כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ! - חובות הלבבות אומר: 'שמכל חסדי ה' - החסד הכי גדול הוא; שיש לנו תורה ללמוד!' זה החסד הכי גדול. פעם שאלו את הרב שטיינמן: 'כל תכלית יציאת מצרים זה היה להגיע למתן תורה! אז למה בכל ההלל הגדול לא מוזכר דבר זה כלל?' אמר רבנו: 'זה כזה חסד גדול ופשוט - שלא צריך כבר להזכיר אותו!' מי לא מבין כמה חסד שהשם נתן לנו את התורה בלי התורה מה אנחנו? גויים! גורנישט מיט גורנישט מה הבדילנו מכל התועים? ונתן לנו תורת אמת! זה החסד הכי גדול מה שהמלאכים לא רצו לוותר!! אנחנו קיבלנו. אנחנו מעמידים את כל העולם עם התורה! כל העולם קיים בזכות התורה ולומדיה!! יש לך חסד יותר גדול? זה דברים פשוטים! הוא אומר.
אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה (תהלים קלו ט) - מישהו שאל את הרב: 'במוצאי שבת וגם בימים הבאים הודיע החזאי 'שהשמים יהיו מעוננים' ועדיין לא הספיק לקדש את הלבנה! אבל הוא שמע שבעיר רחוקה מכאן השמים בהירים - שם אפשר לקדש את הלבנה, האם הוא מחויב לטרוח לנסוע לעיר הרחוקה בשביל כך?' הרב הביט עליו ושאל אותו: 'אם היו מצפים לך בעיר ההיא עשרת אלף דולר (10,000$) היית טורח להגיע לשם? והרי כל הכסף והזהב לא ישוו לזכות של מצווה אחת! וסיים ואמר: 'דרך אנשים שמוציאים כספם וכוחם על שטויות! במקום שיוציאו את זה עבור קיום המצוות!!' צריך לעשות את המצוות כולם בהידור! כמה כבר מצוות יש? לעשות הכל בהידור תפילין מהודר ציצית מהודר מזוזה מהודרת מגילת אסתר כל דבר הידור לכתוב ספר תורה כמה מצוות יש? 4 מינים מהודר הכל מהודר כלי שבת מהודר הכל מהודר! מה יישאר לך בסוף? ההידורים האלה שעשית זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו ב) אבל אנשים מוציאים על רהיטים ועל נברשות... על זה לא תקבל שכר! גרם אחד שכר - רק אם אתה עושה לכבוד ה' וקיום המצוות - זה מראה שאתה מעריך את הזכות שנתן לך הקב"ה לעשות מצווה!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787