ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - א | הרב אמנון יצחק
בס"ד
אנחנו מתחילים ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן בענין ההלל
"הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" (תהלים קיג א) – יהודי שחלה במחלה הקשה רח"ל וחשש מאוד שהמחלה ממאירה ה' ירחם ביקש מהרב שיתן לו עצה חשב הרב כ-10 דקות לאחמ"כ אמר לו כל יום כשאתה קם שהמחשבה הראשונה שאתה חושב תהיה: 'שאתה רוצה להיות עובד אלוקים!' מי שזו המחשבה הראשונה שלו ביום כל היום הולך סביב זה ולעבד אלוקים יש בחינה אחרת למעלה! דהיינו; מתחשבים איתו באופן אחר מאשר יהודי סתם.
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז" (תהלים קיד א) – דרכו של ר' חיים ארלנגר זלה"ה בליל הסדר היתה דרכו לשורר את המזמור בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל באופן מיוחד בהתרגשות עצומה ובקול גדול והיו רבים באים לשמוע אותו כשנשאל על כך מה ראה בניגון זה? הסביר שזו אחת המנגינות ששמע בעת שהרב שטיינמן היה לומד בלילות בישיבת מונטרי שבאותן לילות הרגיש ר' חיים שנבנו כל חייו! וממילא הניגון הזה מעורר בו את חשקת התורה באופן מיוחד. ומכאן נובעת ההתרגשות שלו. זה ניגון של הרב שטיינמן כשהיה לומד.
"הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים" (תהלים קיד ד) – הרב התפעל מאוד: שילדים אובדים - חוזרים בתשובה! ואמר: 'אנחנו רואים ניסים לא כדרך הטבע! לראות איך הורים שלא חזרו בתשובה מסכימים לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר שלומדים בהם תורה - זה נס גלוי! זה בדיוק אותו הנס שראינו במעמד הרב סיני ששם הרים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן. היה שם נס לא כדרך הטבע. זה מלמד אותנו: שבקבלת תורה - יש ניסים גלויים! כשמקבלים תורה יש ניסים גלויים. איך ההורים מסכימים לשלוח לבתי ספר של חרדים?!
"מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ" (תהלים קיד ז) - חיל ורעדה! באחד המסעות לארצות הברית היה עיכוב בשדה התעופה בלתי צפוי הטיסה מטורונטו הגיעה לבירת מדינת ניו יורק הסמוכה למקום שבו התקיימה ועידת תורה ומסורה, השעה שעת ערב מוקדמת לא היה עומס אווירי בשדה שהוא מיועד לטיסות פנים, במפתיע! ללא הכנה מוקדמת עלתה הטיסה הזו על מדגם חריג של בדיקת בטחוניות; מאז ה-11 בספטמבר הבדיקות הינן קפדניות ביותר! ואז אין אח"מים (אנשים חשובים בבדיקה) ואין הנחות בבדיקה - כל אחד חשוד! עד שיוכיח חפותו... וזוהי השעה הרעה של הבירוקרטיה. כל תיקי היד נפתחו, שאלות צולבות שתי וערב;
שאלו את הרב שטיינמן 'מה עיסוקך?' מאמתים פרטים! מתרגם השיחה אמר: 'זה אחד מגדולי הדור!' מסביר לשוטר גבולות שחור עור שלעס פלסטיק במלתעות של פלדה, 'מה לרשום בסעיף המקצוע?' מתעקש כחול המדים ענק המידות בחוסר סבלנות בולט אומר לו הרב גוטסמן: 'תרשום 'גדול הדור!' זה המקצוע' שואל אותו: 'איך מאייתים את זה?' והוא עונה לו בשפה אנגלית, והשוטר האמריקני הקליד ישירות לתוך המחשב, הוא אומר לרב שטיינמן: 'בפעם הבאה ששואלים אותך על סעיף המקצוע ומה אתה עושה? אתה צריך להגיד: 'גדול הדור!' זה המקצוע, כי זה חייב להיות תואם למה שנרשם במחשב המדינה אלה מהנוכחים ששמעו והבינו את שפת המדינה השתדלו לא לחייך...
בתום העיכוב הלא צפוי סיפר הרב: 'ניגשתי אל הרב שטיינמן וביקשתי ממנו 'סליחה!' על אי הנעימות שבבדיקות הביטחוניות הלא מתוכננות למרות שמדובר באח"מ' ראש הישיבה התבונן בו כלא מבין! 'מה רע בזה?' שאל: 'זו פשוט תזכורת מן השמים שחייבים לבדוק! אדם עלול לטעות ולחשוב שהוא 'אדם חשוב מאוד! ומובטח לו מעבר חופשי!!' תמיד צריך לזכור: שנכונה לו בדיקה! רצינית!! נוגעת בכל עניין ובכל פרט בדיקה קשה! נוקבת!! בלי ויתורים ללא פשרות אין 'מדגם' וכל אחד יעבור את זה - אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה!!' ולא הפסיק להרהר בזה,
היו במטוס בדרך ארצה זמן קצר לפני תפילת 'יום כיפור קטן' - ערב ראש חודש, ניגשתי אליו והוא אחוז בשרעפיו כשהבחין בי העיר: בתפילה צריך הפעם לכוון כוונה נוספת: 'צריך כפרה על כל הכבוד המדומה שלא מגיע! ובכלל: האם כל זה היה כדאי כל הטיסה הזאת? האם זה השפיע על ההמונים שבאו? האם הייתה התועלת המצופה? האם היה שווה לעזוב את כל הבעיות הבלתי פתורות! שנותרו בוערות בארץ הקודש? האם התועלת הצדיקה את השעות למען התורה? שמנעו לימוד תורה!' כמי שעמד מול התיאום עם ראשי המארגנים בכל אתר ואתר, סיפרתי לרב על התגובות הנלהבות! סיפרתי לו מה שראינו בשעה שהוא עצם עניים... אבל דעתו של הרב לא נחה: 'הרי הכל ייקבע על פי התוצאות! על פי ההשלכות שאי אפשר עדיין לדעתן...
[- זה לא מדויק; כי התוצאות - לא תלויות במי שפעל או לא, זה תלוי בקב"ה! ומה שפעל - זה תלוי בבחירה ובכוונה - על זה מקבלים שכר! לא על התוצאות]
אומר לו: 'אבל בעיקר צריך כפרה על הכבוד המדומה שלא מגיע!' אמר, והמשיך בהרהורים.. עד שהגיעו תלמידיו ואמרו לו: 'רבנו! הגיע זמן תפילת מנחה...'
עוד מעשה נוסף: בנסיעה אחרת, בדיקות בטחוניות נוקשות! האמריקאים לא מתחשבים באף אחד, ביקשו ממנו לעבור דרך גלאי המתכות, הוא עבר והמכשיר צפצף! ביקשו אותו: 'שיוציא כל מה שיש לו בכיסים!' הוציא עבר לא עזר מאומה צפצף! ביקשו שיוריד את הפראק – הוריד! עדיין מצפצף שאל את המקרובים: 'מה קורה?' אמרו לו: 'שהגלאי מתכות מגלה מתכת על גופו ולא מבינים מדוע הוא מצפצף? אף על פי שרוקנו אותו מכל וכל!'
אמר להם הרב: 'עברתי שבר והכניסו לי פלטינה!' ואז המפקד קד קידה ביקש: 'סליחה! בשם אמריקה הגדולה' בחדר האח"מים המתינו לרב מספר מכובד של גדולי ישראל שבאו לקבל את פניו, אבל הוא עמד בצד והתחיל למרר בבכי!
הבן שלו שואל אותו: 'למה אתה בוכה? אבא!' אמר לו: 'שמעת את המכשיר שמגלה מתכת קטנה שמסתתרת בתוך הרגל איך הוא מצפצף?' חשבתי לעצמי: 'כשאעלה למעלה בכניסה יעמוד מכשיר יעבירו אותי דרכו והוא יצפצף או יותר מזה ישמיע אזעקות עולות ויורדות!
ויבקשו ממני: 'אהרון לייב! תוציא תוציא את העבירות על השולחן!' והמכשיר ימשיך לצפצף ואז יבקשו ממני: 'אהרון לייב! תוציא תוציא את המצוות - לבדוק אם אין בהן פניות!' ועדיין הצפצוף ימשיך לצפצף! כי הקב"ה בוחן כליות בוחן לבבות ויגלה כל דבר קטן כגדול - אוי לנו!' נורא נוראות!!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:
02-3724787