סוד פסח שני | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 25.04.2021, שעה: 14:16
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nונצליח בסייעתא דשמיא לקראת פסח שני נעסוק היום בעניינים הקשורים לפסח שני שיחול ביום שני הקרוב
ויהי רצון בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לגאולת עולם אמן ואמן.
בעומדנו על התאריך י״ד באייר
פסח שני יש המייחסים אותו ליום הדהילולת רבי מאיר בעל הנס
הקבור בטבריה זכותו תגן עלינו אמן.
נשאלת השאלה האם באמת יום ההילולה שלו חל בי״ד באייר?
הרי במקורות כלל לא מובא מתי יום הילולתו של רבי מאיר בעל הנס.
והאם רבי מאיר בעל הנס זהו רבי מאיר הטמון בעיר טבריה?
האם הינו התנא רבי מאיר או סתם רבי מאיר אחר?
ומתי גם נודע לראשונה מקום קבורתו בעיר טבריה?
מתי נתגלה לו הקבר?
ואולי בכלל מדובר על רבי מאיר אחר כמו שאמרנו,
או שקבעו רבי מאיר בעל הנס בעיר אחרת?
כל הדברים הללו ננסה בסייעתא דשמיא בשיעור הזה לגעת בהם.
קברו של התנא רבי מאיר בעל הנס מוזכר לראשונה בדברי הנוסע רבי שמואל ברבי שמשון,
שעלה לארץ בשנת ד' אלפים תתקע לפני כשמונה מאות שנה.
הוא עלה עם שיירי עולי גולה מצרפת ואנגליה,
עלייה בה נמנו שלוש מאות רבנים,
ביניהם רבים מבעלי התוספות.
בספר המסעות שלו הוא מתאר וחותם
את דבריו, וכך כותב
ומבית שאן הלכנו לטבריה ולפני בואנו העיר ראינו קברו של רבי מאיר.
תזכור נוסף לכך,
אצל הנוסע רבי מנחם ברבי פרץ החברוני שהגיע ארצה לפני כשבע מאות שנה,
הוא כותב אף הוא ברשימת המסעות שלו,
משם הלכתי לטבריה וראיתי את חמי טבריה וראיתי קבר רבי חיה ובניו ומשם הלכתי
ובאתי למקום שרבי מאיר קבור שם אצל בית הכנסת שלו.
באיגרת ייחוס האבות
לנושא האלמוני לפני כארבע מאות שנה ויותר, כתוב
שבספר ייחוס הצדיקים בשם רבי גרשון משכרמילה,
הספר הודפס לראשונה במונטובה בשנת האלפים שכא,
בו מוזכר שרבי מאיר כמי שטמון בטבריה,
ושניהם כתובים באותו לשון אצל חמי טבריה בשם רבי מאיר,
ולא מפורט איזה רבי מאיר כתוב.
מקור נוסף מצוי
בדבריו,
כתובים גם שרבי מאיר מצוי בטבריה סמוך לחמי טבריה, כפי שאנו רואים
גם היום,
ברשימה קדומה שכתב רבי שלמה דוראן, שהיה בנו של בעל התשבץ,
הרשבץ הקדוש.
והוא מביא בלשונו רחוק מטבריה מול חמי טבריה, קברו של רבי מאיר,
התנא הידוע בגמרא כאחרים אומרים.
ולמה נקרא שמו בגמרא אחרים אומרים? מפני שלמד מאלישע אחר,
והישמעאלים קוראים אותו מאיר אלחנק, כלומר מאיר החונק.
ומן הנכון לציין אף את המקור הידוע מדברי רבנו הארי הקדוש,
זכותו תגן עלינו, אמן,
שגילה כידוע קברים רבים בערי הגליל בהיותו כאן בארץ ישראל.
ואת הדברים העלה על הכתב תלמידו רב חיים ויטל בספר שער הגלגולים בהקדמה ל״ז, וזה לשון קודשו.
רבי ומורי יודע קבר כל צדיק,
וכאשר הוא כותב את רשימות קברי הצדיקים בארץ ישראל,
הרי הוא כותב על העיר טבריה.
לדרום טבריה תיבנה ותיכונן בלכתך אל מרחצאות של החמין,
יש שם קברות צדיקים,
וכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס,
והם רבי מאיר ורבי ירמיה.
ומוסיף רב חיים ויטל בשם רבו הארי הקדוש,
כי רבו הוסיף ואמר על צורת קברו של רבי מאיר,
ואף הודה לו על רבי מאיר שהוא קבור מעומד,
כפי שאומרים בני אדם.
ואומנם,
בהקשר לכך ניתן לציין כי גם כיום רואים את הציון של רבי מאיר בעל הנס בטבריה בתוך בית המדרש שלו,
כשהוא בנוי בצורה מאונכת ומוערכת מקומת בית המדרש אל קומת המערה שתחתיה,
דבר שמהווה יסוד מוצק לדבריו של רבנו הארי הקדוש,
זכותו תגן עלינו אמן.
רבי מאיר ורבי מאיר בעל הנס.
אם מהדברים הללו משתמע בקצת כי רבי מאיר בעל הנס טמון בטבריה,
הוא התנא רבי מאיר הרי שעל יסוד זה ישנם מעוררין.
הכותבים במפורשות כי רבי מאיר התנא ורבי מאיר בעל הנס,
שניהם אנשים שונים לחלוטין, ולא עוד,
אלא שמוסיפים להאיר כי רבי מאיר התנא הוא זה
אשר קבור בטבריה ואילו רבי מאיר בעל הנס קבור במקום אחר ולא בטבריה.
וכבר הזכרנו את דברי בעל עיגרת יחוס האבות וספר יחוס הצדיקים,
שכתוב בהם שרבי מאיר דווקא ולא רבי מאיר בעל הנס קבור ליד חמי טבריה,
אלא שבספרים עצמם לא מוזכר איזה רבי מאיר מדובר,
האם זה רבי מאיר בעל הנס או סתם רבי מאיר שבגמרא,
ולא עוד אלא שבעצמם כותבים על קברו של רבי מאיר בשני המקומות הנפרדים את שמו.
בקורות העיר טבריה הרי מזכירים את התנא רבי מאיר סתם,
ואילו את קברו של רבי מאיר בעל הנס הרי הם מזכירים כי קברו מצוי בכלל בגוש חלב הסמוכה לעיר הקודש צפת,
ולדבריהם רבי מאיר התנא ורבי מאיר בעל הנס הינם שני אנשים שונים לחלוטין.
על כולם עולים דבריו וראויים לציון של הנוסע רבי שמואל ברבי שמשון, שהזכרנו אותו מקודם,
שאפשר וגם הוא התכוון בדבריו כי ישנם שני שמות, שני צדיקים,
האחד רבי מאיר והאחר רבי מאיר בעל הנס, ולא עוד,
אלא שעל פיו רבי מאיר גם לא קבור בגוש חלב,
שכן הוא כותב במסעותיו מצפת באנו לכפר נברתא,
ומצאנו שם קבר של רבי מאיר,
ומשם הלכנו לגוש חלב,
והרי הוא מזכיר את קברו של רבי מאיר לא בטבריה ולא בגוש חלב,
אלא בכפר נברתא,
ואם כן רבי מאיר התנא ורבי מאיר בעל הנס הינם תרתי אינשן נינהו.
ואם כבר התייחסנו לדבריו,
מדבריו גם ניתן להבין מדוע נקבע יום ההילולה
של רבי מאיר בעל הנס ליום י״ד באייר דווקא,
שכן הוא כותב בלשונו,
כאשר הלכנו לעבר מירון לעשות הילולה בקברו של הרשב״י בל״ג בעומר,
וכמו דלת ימים קודם ראינו קברו של רבי מאיר,
הרי שאת קברו של רבי מאיר בעל הנס מצאו ארבעה ימים קודם י״ח באייר,
והוא ביום י״ד באייר,
ואפשר שלכן קבעו את יום ההילולה ליום זה דווקא.
לדעות הללו שקובעות כי ישנם שני רבי מאיר, האחד רבי מאיר
סתם והאחר רבי מאיר בעל הנס,
מצטרפת דעה חדשה לגמרי.
הגורסת כי רבי מאיר שקברו בטבריה אינו רבי מאיר התנא,
ואינו רבי מאיר בעל הנס, אלא הוא רבי מאיר קצין,
חברו של רבי מאיר,
בן רבי יצחק שץ בעל פיוט ההקדמות,
שגם הוא היה מלומד בניסים,
וכך כותב על הדבר הזה נושא האלמוני בשנת האלפים רפ״ב, וזה לשונו.
וקרוב לקבר רבי עקיבא בטבריה ישנו ציון של אבנים זקוף במישור,
ושם מתקבצים להתפלל ערב ובוקר,
ואומרים כי שם נקבר אחד ששמו רבי מאיר,
שנשבע שלא ישב עד כי יבוא שילה ונקבר מעומד,
ואגב,
מבלי להיכנס לדמותו של רבי מאיר עצמו,
הרי שדברי הנושא הזה מהווים סימוכין למה שהבאנו בשם הארי הקדוש,
שאמר לתלמידו המערכו,
כי רבי מאיר קבור מעומד.
ובספר כמעיין המתגבר בעמוד רנא כתב כי רבי מאיר התנא אינו רבי מאיר בעל הנס,
שכן כידוע חז״ל לא השתמשו מעולם בשם התואר בעל הנס,
אלא היו אומרים מלומד בניסים,
כמו על רש״ב, כפי שאומרת הגמרא
במעילה יז דף ב,
אמרו מי ילך ויבטל הגזרות?
ילך רבי שמעון שהוא מלומד בניסים,
ועל נחום איש גמזו
בשנת ראש אלפים פרשה ט'
כתיב פעם אחת צרכו ישראל לשלוח דורון למלכות,
אמרו עם מי אנו שולחים?
אמרו האם נחום איש גמזו שגם הוא מלומד בניסים,
כפי שידוע מעשה בגמרא?
ואף גם אמרו מלומדת בניסים,
על דבי תיו דרבי חנינא בן דוסה, כפי שמונה הגמרא בתענית כה עמוד א',
תנא, אף היא לאבי מרדה נכנסה מפני שמלומדת בניסים,
אבל לא היו מונים בשם בעל הנס או בעלת הנס ולא עוד.
הכיצד ניתן לומר את הלשון על רבי מאיר בעל הנס?
והרי מדבריו בהלכה ובהגדה לא משמע כן,
ובאשר הוא עצמו היה צריך להימלט מאימתם של הרומאים לבבל,
ואם ככה לא שייך לומר עליו בעל הנס.
אבל,
ואבל גדול,
אנחנו ניגע בנקודה העיקרית למה נקרא אכן שמו כך מיד.
ברם לצד הדעות הללו הגורסות כי ישנם בית רבי מאיר, תרתי רבי מאיר נינו,
מצויה רשימה של נושאי
ששמו רבי יעקב שהיה שליחו של רבי יחיאל מפריז.
ושם נמצא כתוב,
בטבריה קבעו רבי עקיבא ותלמידיו ורבי יחיהו ושני בניו,
ורבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו ורב כהנא ורבי מאיר בעל הנס למול חמי טבריה.
הרי שאף על פי שמדברים אלו אנו רואים בפירוש כי זה הטמון בטבריה הוא רבי מאיר בעל הנס,
כפי שאנחנו יודעים, וכפי שכתב רבנו ארי הקדוש,
שהינו קבור מול חמי טבריה,
והקרבר אליו אנו עולים גם היום במעלה הכביש הסמוך לחמי טבריה,
ושם עומד בית מדרשו של רבי מאיר.
אלו הם הדברים כתיקונם,
ומדבריו של הרב הקדוש רבי אברהם מקסאליק
מקליסק
זכותו יגן עלינו אף מורים כן בספר פרי הארץ,
ובמכתבים אותם כתבו אותם הצדיקים לאחר שהגיעו לארץ ישראל בשנת עלייתם תקלז,
וכן כתב רבי אברהם במכתבו בלשון קדשו,
גם בטבריה תיבנה ותיקונן היינו על קבר רבן יוחנן בן זכאי עם תלמידיו,
רבי עקיבא עם 24,000 תלמידים,
רבי אחיהו ובניו, רב המנונה סבא, רבי מאיר בעל הנס,
וכמוהם לאין מספר.
הרי שמן הדברים הללו ומן ההוכחות הללו מוכח בפירוש כי טבריה קבור בה הצדיק רבי מאיר בעל הנס.
ובספר גבולי ארץ ישראל כתיב כי רבי מאיר התנא הוא רבי מאיר בעל הנס,
והוא קבור בטבריה לצד דרום דרך עמי טבריה, והוא מחוץ לחומת העיר.
ובעומדנו על תאריך פטירתו,
האם תאריך פטירתו הוא בי״ד באייר?
כפי שהכול מזכירים,
או כפי שכתב גאון עוזנו ותפארתנו מרן הבן ישחי הקדוש,
זכותו תגן עלינו אמן, תכף שנראה.
ונבאר את הדברים.
ביום י״ד באייר פסח שני נוהגים רבים לערוך את יום הדהילולת רבי מאיר בעל הנס בטבריה,
ומן הנכון לציין כי עצם קביעת ההילולה ביום זה שרויה
הייתה מאז ומתמיד במחלוקת ובפולמוס חריף,
שכן לא מצינו שום מקור אמתי נסתלק רבי מאיר בעל הנס למטיבתא דרכיה.
בספר הזמנים, אותרעז כתב
סיפור נורא שהתרחש דווקא ביום י״ד באייר,
יום בו עשו הילולה על קברו של רבי מאיר בעל הנס.
מאות אנשים התקבצו ליום הדהילולת רבי מאיר ביום י״ד באייר, ביניהם הגיעה אישה אחת ובנה החולה עימה.
לפתע ראתה האישה כי בנה מתחיל להכחיל,
וכי נשימתו כבדה עליו.
נבהלה האישה מאוד והחלה לזעוק בקול רם,
אנא אדוני הושיע נא אלא הא דמאיר ענני,
כך צעקה גימל פעמים, אלא שהבן
שכב כאבן שאין לה הופכין ונראה כמי שמת.
ניגשה האישה במר ליבה אל הציון הקדוש וזעקה,
הן זהו בני יחידי ומה יהיה מעתה?
לפתע
קרה נס ונתעורר הילד וקרא אל אמו כי תביא
לו מים לשתות.
ובלכת האישה משם סיפר לה הנער
כי בחלומו רעב הנה סב זקן נותן לו את ידו ומברכו לרפואה.
ואף הזכיר הזקן
לנער שיאמר גימל פעמים אלא הא דמאיר ענני,
ומתוך כך נתעורר הילד
אחר גימל פעמים לחיים טובים ולשלום.
ובספר מנהגי ארץ ישראל כתוב בשם לוח ירושלים,
תרנ״ו,
בליל יד פסח שני תעשה הדלקה והילולה בטבריה על קבר רבי מאיר בעל הנס,
ובשם ספר מסעי הירח
ומביא ליל פסח שני הלכנו עוד הפעם לרבי מאיר בעל הנס, זכותו יגן עלינו,
אשר מקרב שנים תיקנו חכמי ורבני טבריה לעשות הילולה ולהדליק נרות בשמחה
ובשירים כאשר עושים בעיר צפת.
אבל
להזכיר ואי אפשר שלא את דבריו של גאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים מבגדד,
מראנה בן אישחי בספרו
בן אישחי הלכות בשנה ראשונה בחנוכה, בהלכות חנוכה,
עולה כי מעולם לא נהגו את יום ההילולה של רבי מאיר בעל הנס ביום י״ד באייר,
שכן הוא כותב כי מנהגנו להדליק שמן למאור לכבוד
נשמת רבי מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו ביום ראש חודש טבת.
וכי למה אז
הן יום הילולתו נחוג בקהילות רבות בי״ד באייר,
ומשמע מדבריו של הבן אישחי כי אין כל קביעות
לערוך את יום ההילולה של רבי מאיר בעל הנס ביום י״ד באייר,
שהוא פסח שני.
ובספר טעמי המנהגים,
עמוד רס״ב הביא דברים חריפים ונוקבים ביותר על יום הדהילולה ביום י״ד באייר שנוהגים בעולם.
כלפי אותם החושבים כי ביום זה נסתלק רבי מאיר בעל הנס לישיבה של מעלה,
באתי להעיר שיום פטירת התנא רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום.
וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש,
כאילו יום פסח שני הוא היורצייט של רבי מאיר בעל הנס.
וידועה כוונתם בזה שיסדו את עסקם בדרא דממונה והמבין יבין.
התנהגו בעניין של רוכלות, פרנסה וכו'.
הראשון לציון דאז הגאון האדיר רבי אברהם אשכנזי בהסכמתו לקונטרס כבוד מלכים,
לגאון רבי שמואל האליר זצל אב בדין דצפת כתב על כך
לאחר שהוא מצא טעם ושבח בעריכת ההילולה ביום ל״ג לעומר
יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי והוא כותב וזה לא יהגה מזור
על מה שחדשים מקרוב באו.
שמעתי שעושים על קבר התנא רבי מאיר בעל הנס ביום י״ד באייר וזהו חג חדש ולא שמענו.
עד כאן דבריו.
וראויים לציין אף את דבריו הנוקבים יורדי חדרי הבטן
של הגאון הצדיק הרב הקדוש איש האמת רבי מרדכי חיים מסלונים,
זכר צדיק וקדוש לברכה,
שכאשר שמע בפעם הראשונה כי מתעדים לערוך הילולה ביום י״ד באייר יום פסח שני על קברו של רבי מאיר בעל הנס,
כתב מנהמת ליבו קול
כרוז וקרה בחיל וזה הכרוז.
ועשו מנהג אותיות גהנם
בפומביות ובתערובת כזה שבוודאין רוח התורה והחכמים האמיתיים המבינים נוחה מזה.
וכבר כתבנו בשנה שעברה לבטל המנהג הזה מכל וכול,
ולא יעברו על בל תוסיף בחג הבדוי הזה שקוראים להם הבריונים החג המסורתי,
והוא באמת החג המסורסי,
שהוא מסורס מדעתם של חכמים המבינים.
ולכן כהיום הזה הננו מוחים בחג הזה ובסדר הזה ומגלים
דעתנו שלא באלה חלק יעקב ושלום על ישראל עד כאן לשונו.
לשון חריפה ובוטה.
וגם חכמי הספרדים בדורות עברו אשר חגגו ושמחו במקהלות
ביום זה, דהיינו בפסח שני י״ד באייר,
לא הנהיגו לשמוח ביום זה בעבור יום ההילולה של התנא רבי מאיר בעל הנס,
כי אם בעבור חגיגת חנוכת הבית
שאותה ערכו בבית הכנסת שעל יד הציון הקדוש, דהיינו עשו חנוכת בית הכנסת לאותו מקום. וכך הם כותבים במכתבם לגאון הגדול בעל השדה חמד,
המכונה רבי, השדה חמד, שמו רבי חיים חזקיהו מדיני.
זה מופיע בספר מערכת ארץ ישראל באות ו' וזה לשונו. והנה במקום מצבת
רבי מאיר בעל הנס יסדנו שם בסיעתא דשמיא בית כנסת ובית מדרש ולומדים שם בקבע בשם כל ישראל המחזיקים ביד לומדי תורה.
זה מה שנקרא קופת רבי מאיר בעל הנס.
ומאת השם הייתה זאת חנוכת בית המקודש בבית הכנסת ובית המדרש הנעל הייתה ביום פסח קטן.
והיה אספה גדולה
ודקרו ונתנו בתורתו של רבי מאיר בעל הנס ואחריכן היה ששון ושמחד להפליא.
וענו כולם ואמרו כן נעשה ביום זה בכל שנה ושנה לזכם חנוכת הבית
וכן נזכה לחזות בנועם השם בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
וראה זה פלא מוריי ורבותיי הדברים הם תמוהים ונסתרים אבל באמת מה גרם לכך
שבאמת ייחסו את יום פסח שני י״ד באייר
הלא הם דברי הגמרא להילולת רבי מאיר בעל הנס כידוע ישנה מחלוקת מפורסמת בגמרא
כמדומני בין רבי מאיר לרבי יהודה גבי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם
פרשה המוזכרת בתורה גבי עניין של אכילת קורבן פסח
בפעם השנייה ששאלו אותם הטמאים לנפש אדם את משה ומשה אמר עמדו ואשמע מה יצווה השם לכם
והיות והלכה נפסקה כרבי מאיר בעל הנס על כן קבעו שהיום הזה הינו היום
שיהא כיום הילולה של רבי מאיר בעל הנס כי יום זה הוא יום
גדול בו מזכירים מתורתו ודבריו של רבי מאיר בעל הנס.
ונביא עוד כמה וכמה עניינים והסברים על רבי מאיר
בעל הנס ובכלל גם על עניין פסח שני.
כפי שהזכרנו, בשם הארי הקדוש,
שגם הוא הביא את הדבר בספר שער הגלגולים,
תלמידו הביא, סליחה, רבי חיים ויטל,
בשמו בספר שער הגלגולים, כתבי הארי, בהקדמה ל״ז,
והוא קיבל על כך אישור, רבי מאיר בעל הנס נקבר, כמו שהזכרנו, בעמידה.
והסיבה לכך הייתה כי רבי מאיר בעל הנס אמר,
כשיבוא משיח ותהיה תחיית המתים,
אני רוצה לקום כפי שנפטרתי בגיל זקנה, ואוכל מיד לרוץ לקראת
מלך המשיח, וזו הסיבה שבאמת,
אחת מהסיבות, יש עוד סיבות, אבל אחת מהסיבות שרבי מאיר בעל הנס נקבר בעמידה דווקא על פי צוואתו.
בפסוק, בפרשת וישלח, כתוב, ויירא יעקב מאוד ויצר לו,
ויחץ את העם אשר איתו ואת הצום ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.
וישנה קושייה חזקה, כי רשי הקדוש מפרש, ויער ויצר לו, ויער שמא יהרג,
ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
ונשאלת השאלה, למה נקט רשי את המילה עט אחרים? בשביל מה?
היה צריך לנקוט שמא יהרוג אחרים.
למה עט? מה זה העט הזה?
העט, אנחנו יודעים, כלל הוא בא לרבות משהו.
העט באה בסמיכות לאדם מסוים, היא באה לרבות.
ומה היא באה לרבות?
אם יהרוג הוא את פלוני,
או מי כן, ומיהו אותו אחרים שעליו התכוונו.
מסביר גאונו זינו ותפארתנו, מראנה בן ישחי הקדוש,
זכותו תגן עלינו, אמן, בדרך רמז את דבריו של רשי הקדוש.
רבי מאיר בעל הנס היה בן גרים.
הוא היה מצאצאיו של נירון קיסר.
שנירון קיסר היה מצאצאיו של רבי עשו.
כן? עשו הרשע,
שקראו לו רבי עד זמן מסוים, ולאחר מכן עשה את כל העבירות שבתורה.
והיות והעשו
הזה יוצא מצאצאיו רבי מאיר בעל הנס, אבל בואו נראה איך זכה שיצא מצאצאיו רבי מאיר בעל הנס.
הגמרא מספרת
שכנסו את רבי מאיר ואת רבי נתן,
וקבעו שדבריו של רבי מאיר יאמרו בשם אחרים אומרים.
ודברי רבי נתן יאמרו בשם יש אומרים.
דהיינו, כלל הוא בידינו כל מקום שבגמרא כתוב אחרים אומרים,
הכוונה על רבי מאיר שלמד מפי אלישע אחר,
ולכן לא רצו להזכיר את האומר דבר בשם אומרו קדום מביא גאולה לעולם.
היות ואלישע אחר כפר בסוף ימיו,
לכן לא רצו להזכיר,
אז הזכירו גם את רבי מאיר וגם אותו בלשון אחרים אומרים.
אבל את רבי נתן מזכירים בשם יש אומרים.
ולאור זה יובן עכשיו דברי רשי הקדוש.
רשי הקדוש מבאר את הדבר הבא.
היות ורבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר,
וכבר ידועה היא הגמרא שנירון קיסר הלך ובדק עם חץ וקשת,
שזה גם קשור אלינו, או-טו-טו להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הלך ובדק עם חץ וקשת, האם
מן השמיים נותנים לו את הזכות להחריב את ירושלים.
ולכל כיוון,
מזרח, מערב, צפון, דרום,
כשהוא היה שולח את החץ,
זה היה חוזר ונופל לכיוונה של ירושלים,
והוא ידע כי מן השמיים נתנו לו גושפנקה אישור גדול, שהוא יכול לגשת ולהילחם בעם ישראל וללכוד את ירושלים.
אבל בעת מחשבתו אמר נירון קיסר, אם אני אלך ויכבוש את ירושלים, נכון שניתנה הרשות בידי, אבל עתיד הקדוש ברוך הוא להיפרע ממני.
ואם הקדוש ברוך הוא העתיד להיפרע ממני,
אני לא רוצה נקמה כזאת, אף על פי ש...
עכשיו מרוויח לכאורה אבל באחריתי אני לא רוצה נקמה כזאת מה עשה הלך והתגייר ומי יצא ממנו יצא ממנו רבי מאיר בעל הנס וזהו הרמז בדברי הפסוק
אם יהרוגו שחשש יעקב וירא יעקב מאוד ויצר לו במה ויצר לו אם יהרוגו את האחרים שאם היה עושה את הפעולה הזאת אחרים זה הכוונה לרבי מאיר לא היה זוכה נירון קיסר
ויוצא ממנו רבי מאיר בעל הנס והדברים הם נפלאים ביותר.
מוריי ורבותיי אם ככה מה ניתן ללמוד מהעניין הזה של פסח שני?
אז כידוע ביום שני הקרוב י״ד באייר יומה המיוחס להילולת רבי מאיר בעל הנס לפי שאר רבותינו מלבד הבן אישחי הקדוש שמייחס את יום הילולתו לראש חודש טבת הנופל בימי החנוכה
ביום הזה התורה הקדושה
בה זכינו אנו וזוכים בה כל שנה ושנה ובפרט
בימים הללו הסמוכים ונראים לקראת חג מתן תורה,
חג השבועות,
זוכה עם ישראל שוב פעם לקבל את התורה בשמחה ובבריאות ועושר ועושר מפי הקדוש ברוך הוא בכל שנה ושנה.
ולכן עם ישראל ניגש
ואמר למשה רבנו,
אנחנו היינו טמאים בפסח ראשון ואנחנו לא רוצים לפספס את המצוות.
מפה אנחנו לומדים, מוריי ורבותיי, על העיקשות של עם ישראל שלושה דברים.
הדברים הללו הם עקרונות בענייני חינוך הילדים שלנו.
הדבר הראשון, אסור לבן אדם לוותר.
צריך להתעקש על שלו.
גם אם זה מראש נראה שאולי זה לא שייך לנו,
לא לוותר. ננסה בכל תוקף
ונטען ונילחם ונבוא לפני הקדוש ברוך הוא, למה ניגרע?
ואם זה מגיע לנו, בוודאי ובוודאי שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את זה.
דבר נוסף, הקדוש ברוך הוא יענה לנו,
ואפילו מאוחר יותר, כמו פסח שני.
פסח ראשון היה בי״ד בניסן, פסח שני בי״ד באייר.
והיות ונתעקשו וביקשו, ענה להם הקדוש ברוך הוא.
יוצא מפה שגם כשאדם מתעקש וכרגע לא קיבל בכוח תפילתו,
מי אמר לך שלאחר מכן לא תקבל בגלל העיקשות הטובה שלך אצל הקדוש ברוך הוא?
כי בוודאי הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו של כל יהודי ויהודי.
דבר אחר,
שלישי, המחנך הוא כמשה רבנו בשעתו.
צריך הוא להיות פתוח,
קשוב לטענות, הוא צריך להרגיש ולחיות את השטח,
את התלמוד תורה, את התלמידים,
לא לזלזל בשום בקשה ואפילו של הילד הקטן ביותר המופנית כלפיו.
גם אם כרגע היא מנוגדת לעקרונות ולצביון התלמוד תורה,
כי הדברים נלמדים ממשה רבנו. יכל משה רבנו לדחות אותם ולהגיד להם, נגמר הסיפור.
הבקשה שלכם מוזרה,
פסח זה רק בי״ד באייר, פספסתם, אכלתם אותה.
אבל משה רבנו אומר להם, עמדו ואשמע מה יצווה אדוני לכם.
בואו ונבדוק.
וכך דרכו של כל מחנך ומחנך צריכה להיות. בשעה שבא אליו תלמיד עם בקשה מוזרה,
הוא צריך להקשיב, הוא צריך לשמוע,
הוא צריך לבדוק, אולי כן,
למרות שהדבר נראה תמוה, אולי הוא לא שייך כעת,
אולי הוא לא נכון, אולי הוא נגד הכללים.
מוכנות לגמישות היא כלל יסודי בחינוך הילדים, ולכן מחנך טוב צריך לפתוח פתח לשינויים הנובעים מצורכי השטח,
ובפרט שהם מיוסדים על עקרונות ועל דעתם של גדולי עולם מאז ומתמיד.
האדמו״ר,
מירה דומאסק, זכותו תגן עלינו אמן,
הקשה קושייה נפלאה,
הוא אמר כיצד ייתכן באף הזדמנות
אין לבן אדם
שני מועדים, דהיינו
בשום חג,
גם בראש השנה שעושים יומיים מספק, עדיין
חשיבה כיום אחדה, כפי שאומרת הגמרא,
חג הסוכות, יום אחדה.
כל החגים כולם,
מדוע פסח זכה לפסח ראשון
ופסח שני? מה מיוחד בחג הפסח? כך שואל האדמו״ר.
מתרץ האדמו״ר כי הקדוש ברוך הוא מביא את הטחינה ואת הבקשה שלנו,
והיות ובאים בניו ומתעקשים לקיים מצווה וזועקים לפניו, ריבונו של עולם, למה ניגרע?
בעצם אומרים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אנחנו רצינו לקיים
את המצווה של קורבן פסח, אבל לא יכולנו,
כי היינו טמאים או שהיינו בדרך רחוקה.
בא הקדוש ברוך הוא ומרחם על בניו וקובע להם מועד ב',
כי הקדוש ברוך הוא מעריך את העובדה שכל יהודי ויהודי אכפת לו
שלא יחסיר ולא יפספס אף מצווה.
כך גם בגאולה העתידית,
במהרה בימינו שנזכה לאמן,
אם הקדוש ברוך הוא יראה שהיהודים נחושים ומתעקשים לרשת את ארץ ישראל, ארץ האבות, ולא ארץ טומאת העמים,
למרות שיהיו קשיים ומשברים, חיסונים לצד חיסונים,
עם ישראל יצליח כי השם רואה את הכול,
הוא מקבל את תפילתו ורצונו של כל יהודי ויהודי.
ונסיים בדבריו של רבנו בוני מפשיסחה, זכותו דגן עלינו, אמן.
הוא אמר ככה, פתגם יפה, אדם צריך לרצות,
וכאשר אין רצון צריך להיות שיהיה רצון,
וכאשר גם זה לא מועיל צריך לרצות
ולרצות ולרצות. אני חוזר עוד פעם, אדם צריך לרצות,
וכאשר אין רצון צריך לרצות שיהיה רצון,
וכאשר גם זה אינו מועיל צריך לרצות
ולרצות ולרצות.
מנהגנו,
כמו שאמרנו ביום שני הקרוב לאכול מעט מצה, האדמו'רים יותר נוהגים במנהג יותר משובח,
שותים ארבעה כוסות יין ואוכלים אפילו כורך יחד עם החסה,
בלי חרוסת כמובן, אלא מצות עם חסה וכו', אבל שאר עם ישראל נהגו בפסח שני לאכול מצה. כמובן שברכתה
מזונות ולא המוציא לחם מן הארץ, וזה לספרדים.
אחינו בני אשכנז מברכים על נטילת ידיים והמוציא לחם מן הארץ.
רבי יעקב עמדין,
זכותו תגן עלינו אמן, גילו לו ביום הזה מן השמיים,
כי ביום זה כלו המצות לעם ישראל,
שהוציאו איתם בני ישראל מארץ מצרים. לפיכך, ביום הזה נמשך הנס
של יציאת מצרים ואכילת מצה,
וזכר לכך אנחנו נוהגים בפסח שני,
מלבד העניין שמופיע בתורה לגבי קורבן פסח, אנחנו נוהגים לטעום מן המצה.
ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו,
ובקרוב ממש נזכה אף לאכול את קורבן הפסח במועדו אמן ואמן.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).