תענית 3 ימים רצופים להצלה מהסדר העולמי החדש | הרב אמנון יצחק

תענית 3 ימים רצופים להצלה מהסדר העולמי החדש

היום אנחנו לומדים שיעור ממגילת אסתר, ובעקבות זה אני ממליץ, לא מחייב כמו ביבי דיקי, ממליץ לעשות תענית 72 שעות רצוף לבטל את גזירת הסדר העולמי החדש. אז בואו נראה למה וכמה ואיך ואיפה ומתי.

מרדכי היהודי מאיץ באסתר המלכה להיכנס למלך ולבקש על עמה, "וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי׃ לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּֽאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַֽעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַֽאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי" (מגילת אסתר ד' ט"ו-ט"ז)

התרגום אומר שאסתר אמרה למיכאל וגבריאל להשיב למרדכי, הם היו מדברים עם המלאכים והמלאכים מעבירים. "וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר" למי? לא כתוב, "לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי". התרגום מגלה לנו, רבי יונתן בן עוזיאל, ומה היא משיבה לו? "לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּֽאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙". אומר הרב סבע בספרו 'אשכול הכופר' לפני כ-900 שנה: הנה אסתר בחכמתה דקדקה בארבעה דברים הראויים לכל מבקש דבר גדול.

דבר ראשון צריך להגיד את הדברים בזמן הראוי להתקבל. דבר ראשון זה הזמן. לכן אמרה 'וצומו עליי שלושת ימים, ובכן אבוא אל המלך'. בעצם מרדכי ביקש מיד שהיא תיכנס, אפילו שהיא לא זומנה ויש בזה סכנה, אבל היא דוחה את זה עד שיצומו שלושה ימים ואז יבואו אל המלך. ולזאת הסיבה דחפה השאלה מיום ליום. זאת אומרת, לא מיד עשתה זאת, אפילו שהוא ציווה עליה להיכנס מיד, דחתה את זה בשלושה ימים כדי שיצומו בימים האלה, ואז אחרי הצום יהיה הזמן הראוי לכך.

הדבר השני שצריך כשמבקשים דבר גדול זה מקום. לכן היא כיוונה שתהיה השאלה הביתה. זאת אומרת היא הזמינה אותם למשתה היין אצלה בבית. למה אצלה בבית? משום שהיא תשיג על ידי זה את הבקשה, כי משתה זה דבר טוב, כן? זה גורם לאנשים... ודבר שני, בבית אצלה מי יגיד לה מה לעשות? אז זה הדבר השני שצריך.

דבר שלישי זה האמצעי. מה האמצעי שבעזרתו אתה רוצה שהנשאל, מי שאתה מבקש ממנו את הבקשה או את השאלה, יתקבלו הדברים על ליבו? אתה צריך למצוא מהו האמצעי שיסכים בזכותו, בגללו, בעבורו, וכולי. וזה היה עניין המשתה. כדי להטיב את לב הנשאל אחשוורוש.

דבר הרביעי זה איכות השאלה. כשאתה שואל את השאלה, אתה צריך לשאול אותה בצורה שהיא תהיה נאותה לנשאל, שיתאים לו, שיסכים, שיתקבל על לבו. ולכן אמרה "כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ" (אסתר ז' ד') לומר שהפך מה שתשאל הוא נזק המלך ורעתו. אם היא לא תבקש את הבקשה הזאת, זה רק יזיק למלך ואין הצר שווה בנזק המלך. כדאי לו לעשות את שאלתה ובקשתה.

אלה ארבעה דברים. לבחור את הזמן המתאים, את המקום, את האמצעי, ולהגיד את זה באופן שיתקבלו הדברים על לב הנשאל.

אז לענייננו עכשיו, הבקשה, השאלה, הרצון, ל-72 שעות של תענית שנראה שזה קשה מאוד, אבל שמה כולם התענו, כל האנשי שושן, 18 וחצי אלף איש. אז הזמן זה הזמן המתאים כי רואים שכל מה שאמרנו בווירוס טי.וי, וכמאתיים מהדורות הכל מתקיים לעינינו יום יום ובקצב מהיר, המקום אנחנו נמצאים במקום שהגזירה חלה עלינו, האמצעי זה כיוון שאנחנו בלאו הכי מתענים יום אחד מתוך ה-72 שעות שזה תענית אסתר, ובזכות תענית כזאת יכולים לבטל את הגזירה אפילו של להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, גזירה כזאת, שהיו ישראל חייבים כליה אם אפשר לבטל כזאת גזירה ב-72 שעות, אז בוודאי שאת הגזירה הזאת אפשר יהיה לבטל, וגם הרי השאלה הזאת זה בשביל להציל אותנו מהגזרות שרוצים לכפות אותנו עד כדי שלילת החירות, ולהביא אותנו לעבדות ולהפריד את הילדים, ועקרות, וכל הדברים שהבאנו בשם המומחים והמדענים הרופאים וכל השאר. אז זה אמור להועיל שאנשים יסכימו.

כמובן זה תלוי בכל אחד, מי שרוצה להיות שותף בהצלה של עם ישראל, הנה ההזדמנות לעשות זאת. ובשמירת אלו הדברים יחויב לעשות הנשאל מה שביקשו ממנו אם יש בידו לעשותו. מי שחולה ולא יכול, לא יכול. אבל מי שיכול ולא עושה בשעה כזאת שאפשר לעשות, נוכל לומר עליו 'חבל'.

טוב, ממשיכים עם מרדכי ואסתר. וכבר כתבתי למעלה שישראל חטאו בשני עוונות שבסיבתם הם נתחייבו כליה. האחד זה השתחוו לצלם בזמן נבוכדנצר. הוא עשה צלם בשם 'בל' בגובה 60 אמות, וביקש מכל אומה שישלחו נציגים להשתחוות. חנניה מישאל ועזריה משבט יהודה לא השתחוו, ואז הוא השליך אותם לכבשן האש ונעשה נס והם יצאו. זאת אומרת, לא משתחווים היהודים, היהודים לא משתחווים. אז מה אתה אומר שצריך להשתחוות. אז מה אם ביבי רוצה שישתחוו לו. לא משתחווים! יהודים לא משתחווים.

והדבר השני זה שנהנו מסעודת אחשוורוש. נבלות וטרפות, לא אז, שמה זה היה כשר, מרדכי היה אחראי. אבל פה, נבלות וטרפות, כל הגזרות, כן? לכן חסימת הפיות וכולי. אז נהנו מסעודת אחשוורוש, וכדי לתקן את המעוות מאלה שני הדברים באו מרדכי ואסתר. מרדכי תיקן את עוון השתחוות הצלם, במה? שהוא בעצמו לא רצה להשתחוות להמן. כי המן היה בעצמו, היה חקוק עליו צלם, והוא לא רצה להשתחוות. והוא תיקן בעצם את מה שהשתחוו ישראל לצלם. אתם שומעים? אחד יכול להציל את כולם במה שהוא הולך נגד הזרם.

עכשיו שנבין, הרי לפי השכל הוא מתגרה בהמן! אם הוא מתגרה בהמן זה רק יזיק לישראל. הרי הוא אמר שהוא רוצה להשמיד את כל העם היהודי בגלל מרדכי. אז בטח כולם פנו אליו 'איך אתה לא מתחסן? מה קרה לך? אתה גורם זה, אתה תגרום לכולם זה! וביבי עכשיו עושה בכוונה שכל זמן שלא יתחסנו אז הוא לא יסיר את הסגרים ואת הכל, זה הכל בגללך!' אבל הוא, מרדכי יודע מה הוא עושה. תגידו מה ש, תקרקרו כמו שאומרים, תקרקרו כמו תרנגולים. אבל אני לא, אני מתקן, בדיוק הפוך, אני המתקן, ואני לא משתחווה.

הוא אמר לא ללכת לסעודה, לא לאכול נבלות וטרפות, לא שמעו לו, לא שמעו לו, מה קרה? נהיה כליה נהיה כליה, וואי וואי וואי וואי וואי. אז מה אמרו לו עוד פעם? 'איך לא נלך? איך לא נלך? אם לא נשמע לאחשוורוש הוא יהרוג אותנו. זה, אחשוורוש, זה כל הרואהו חש בראשו, מה זה, זה אחשוורוש, זה לא, זה אדם אדם מג'נון, אתה רוצה שנסתכן? מה, הוא יגיד היהודים מעליבים אותי, לא באים?' אבל הוא אומר להם לא ללכת, לא ללכת, לא שמעו לו, אז שוב פעם, הם כאילו צודקים, כאילו הם בעלי השכל, הם המתחסנים. אז מי צדק בסוף? כל גזירת הכליה הייתה בגלל שהם נכנעו ללחצים של נבוכדנצר ושל אחשוורוש! שני צוררים, והשלישי זה ביבי. עכשיו יש לנו את ביבי צורר היהודים, שהוא רוצה לחסן בגלל שהוא עשה הסכמים עם פייזר, עם כסף, והכל כמו שצריך.

אז אסתר באה עכשיו לתקן את החטא השני שהם נהנו מהסעודה של אחשוורוש, ולכן אמרה אסתר אחר שרצון מרדכי בזה שהיא תיכנס אל אחשוורוש, אז 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן הבירה', דווקא את אלה שהם נמצאים בשושן הבירה כי הם חטאו. בסעודת אחשוורוש השתתפו היהודים שבשושן, בשאר הארצות לא השתתפו, לא היה, רק אלה שבשושן. 'וצומו עליי', וצומו עליי, אולי ה' ישמע תפילתם, כי "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס" (איוב ל"ו ה'), הקב"ה לא מואס בתפילת הרבים.

אז ככה הם עושים תשובה, צום, ובזה מתקנים את מה שאכלו. הם אכלו ונהנו מהסעודה, עכשיו הם התענו וזה יהיה תיקון כנגד זה. לכן כתוב 'וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו', אם אומרים 'וצומו עליי' צמים זה לא אוכלים לא שותים,  למה צריך להגיד גם 'ואל תאכלו ואל תשתו'? כי במה שאדם חטא הוא צריך לתקן. והתשובה צריכה להיות כעין הקלקול, ככה צריך להיות התיקון. וכמו שאמרו חכמים 'היכי דמי בעל תשובה'? מה זה בעל תשובה שבאמת אנחנו יכולים להגיד שהוא בעל תשובה? כגון באותו פרק ובאותה אישה. אחד נכשל באישה אסורה, ואחר כך באה לו הזדמנות עוד פעם אותה עבירה, באותו זמן, באותו גיל, באותה אישה, באותו מקום, זאת אומרת היצר עכשיו כבר אומר לו 'כבר את הטעם הזה טעמת, כבר עברת, בוא תעבור עוד פעם, מה זה היה טעים, כדאי, תמשיך עוד פעם'. כי זה, כאילו התנאים כבר היו, גובשו התנאים, אז בוא תחזור על זה, זה בקלות, לא צריך להתאמץ הרבה. אם הוא עומד במצב כזה ולא מסכים, זה נקרא בעל תשובה. אבל, הוא לא בא לידי ניסיון עוד פעם, והוא עזב את המקום ועבר למקום אחר זה טוב מאוד, זה טוב מאוד שהוא התרחק, כן? אבל אם הייתה לו עוד פעם מציאות כזאת, זה ראיה שהוא בעל תשובה. כי הוא הרחיק עצמו מהעבירה באופן כזה שהיה לו ניסיון והוא עמד בו.

לכן מי שחטא באכילה ושתייה, לתקן המעוות צריך למנוע עצמו מאכילה והשתייה והתענוגים. וספר חסידים, הראה לנו אחד מהבחורים פה, שכתוב בסימן קס"ח, כתוב שמה שמי שבעל ארמית או אישה אסורה, הוא צריך להתענות 72 שעות. אז כיוון שהיא הולכת להיכנס אליו אסתר ברצון, קודם היא הייתה נאנסת, לא רצתה אותו אף פעם, ומה שהוא עשה, עשה. היא לא השתתפה. נגעלה ממנו, מגעיל. אבל עכשיו היא נכנסת ברצון, היא יודעת שיכול להיות שהוא יֵרצה אותה, שהוא, 'את רוצה משהו? אז...' מה, מה הברירה? אם היא רוצה להציל את העם, מה יהיה? אז הפעם זה יהיה מה? ברצון. אז היא אמרה שיצומו כבר 72, 'וצומו עליי, וצומו עליי' על מה שאני הולכת לעשות שייתכן שזה יהיה, אז לכן 'וצומו עליי 72 שעות'.

ולכן חזר הפסוק ואמר 'ואל תאכלו ואל תשתו' כמו שאכלתם ושתיתם בסעודת אחשוורוש, כי אחר שאמרה 'וצומו עליי' הרי ידוע לנו שלא יאכלו ולא ישתו, מי שמתענה לא אוכל ולא שותה. אבל מה הרצון בזה? שציווה למנוע את האכילה והשתייה והתענוגים מידה כנגד מידה, כמו שאכלו ושתו בסעודת אחשוורוש. ואמרה להם לילה ויום, שיקבלו את התענית מבעוד יום כמו ביום הכיפורים ובתשעה באב. זאת אומרת, להתחיל את הצום לא מהבוקר כמו 4 תעניות, אלא להתחיל את הצום מהלילה כמו בתענית יום הכיפורים ותשעה באב.

אני מדלג פה קטע וממשיך, וגם צריך להתפלל אומר רבי יהונתן בן עוזיאל יומם ולילה בשלושה ימים האלה להתפלל בשביל שתיבטל הגזירה שנגזרה עליהם. והיא אמרה גם, ואמרה 'גם אני ונערותיי אצום כן' להורות שהיו יהודיות כמוה, הנערות שלה היו יהודיות וגם הן צמו איתה ביחד. אם הן היו גויות, מה זה היה מועיל לישראל שהן צמות? הגזירה לא הייתה עליהן בכלל.

'ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת הנשים', מה פירוש? היא נכנסת בלי רשות, בלי הכנה, מה פירוש? הנשים או הבתולות שהיו ראויות למלך היו יושבות בעידונים כמו תרנגולות מפוטמות. כתוב "שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים", צריכים להיות בתוך אמבטיה מלא בשמים במשך שנה כמעט, בשביל להיכנס למלך. והיא באה בלי רשות, בלי הכנה, בלי כלום. והוא רוצה שייכנסו אליו יפות ובריאות והכל, והיא תיכנס אליו, עם 3 תעניות רצופות, 72 שעות, איך היא תראה כשהיא תבוא אליו ככה, בקושי חיוורת רועדת כבר מהצום, מה איך היא תיכנס? ועוד היא ירקרוקת, היא בעצמה יש לה גוון כזה חיוור וכל זה, מה יהיה? וכמו שכתוב 'אסתר ירקרוקת הייתה, אבל חוט של חסד משוך עליה' (מגילה י"ג). מכל היפהפיות שהיו שמה שבאו אליו מכל המדינות, בסוף הוא בחר בה בת 76. למה? כי היה חוט של חסד משוך על פניה.

ועם כל זה היא אומרת 'אבוא אל המלך אשר כדת הנשים וכאשר אבדתי אבדתי'. כלומר, כאשרת אבדתי הנפש, אבדתי הגוף. זאת אומרת, היא אומרת, אני גם אבודה ממך, ממרדכי, כי יהודיה שנבעלה באונס, היא מותרת לבעלה. אבל אם היא עשתה זאת ברצון, היא אסורה לבעלה. אז כמו שאני אובדת ממך, כי אני נכנסת הפעם ברצון, בלית ברירה, בשביל להציל את עם ישראל, 'גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה' (נזיר כ"ג:), ואתה מצווה אותי שאני אכנס להציל את עם ישראל, אבל אני גם אֹאבד מהעולם הזה, כי יכול להיות שהוא יהרוג אותי. יגיד 'איך את באת בלי רשות, מה זה, מה ההפקרות פה, מה קרה פה?' ויש בזה עוד פירושים, 'כאשר אבדתי אבדתי'. אבל בפרק ראשון דמגילה כתוב 'אשר לא כדת', אמר רב ירמיה שלא כדת כל יום ויום כל יום זה באונס וזה מותר בישראל. אבל עכשיו זה ברצון, וכמו שאבדתי מבית אבא כך אאבד ממך (מגילה ט"ו). כמו שהוא לקח אותי נגד רצוני, בזמנו שהיא התחבאה, היא לא רצתה, כשאספו את כל היפהפיות, הן באו מרצון, כולן רוצות להיות המלכות, אבל היא התחבאה בסוף מצאו אותה והביאו אותה בכח. ועכשיו היא תאבד גם ממרדכי.

ועוד היא אומרת לו 'וצומו עליי' מתי לצום? בי"ג בי"ד וט"ו בניסן. מה אמר לה מרדכי? 'והרי יום שלישי הוא פסח', פסח. אמרה לו 'צדיק, אם אין ישראל למה הוא הפסח?' מי צריך את פסח אם אין ישראל? אם רוצים להשמיד אותנו לגמרי, לא יהיה אף אחד, אז מה אתה מדבר איתי על פסח, צריך פה להציל את העם! ואז שמע את דבריה והודה לה. ומה כתוב? "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (אסתר ד' י"ז). מה זה ויעבור? שהעביר יום טוב ראשון של פסח בתענית. אז הוא עבר על הדת, כמו שאומרים. צריך לאכול מצה ומרור! ועבר על זה וצם. 'ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר ציוותה עליו אסתר'. ושמואל אמר שהוא עבר ערקומא דמיא (מגילה ט"ו), פירוש, הלך ועבר את הנהר בשביל להזהיר את היהודים שהם מעבר לנהר. למה? כי ארמון המלך היה בשושן הבירה והיהודים היו בעיר שושן, והיה נהר מפסיק ביניהם, והוא עבר אותו, 'ויעבור מרדכי'. והרב סבע אומר גם, יש עוד סברא שאני סובר, שכתוב 'ויעבור' כתוב 'לך כנוס את כל היהודים', איך אפשר לקבץ אותם? אי אפשר, רק על ידי כרוז. לכן אמר 'ויעבור'. 'ויעבור מרדכי' מה? עבר והכריז שיתקבצו כולם להתפלל ולהתענות. זה שכתוב 'ויעבור' כמו שכתוב "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה" (שמות ל"ו ו'), הכוונה על ידי כרוז. אז 'ויעבור' פה אומר הרב סבע עם כרוז לכנוס את כל היהודים.

ועוד אני סבור הוא אומר, ש'ויעבור מרדכי' לא כתוב 'וילך מרדכי', אלא להורות לנו את מעלת התפילה, ובפרט את מעלת שלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם. זאת אומרת, "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא" (שמות ל"ד ו') זה הוא אומר אני סובר שזה מה שהוא עשה ללמד אותם את התפילה של 13 מידות. ולפי שאסתר אמרה למרדכי כשראתה את עצמה בצרה 'לך כנוס את כל היהודים וצומו עליי' כדי להודיע לו שמצד התשובה והתפילה יוציאם ה' מצרתם. אם יצומו ואם יתפללו ה' יוציא אותם מהצרה. וזהו 'צומו עליי', כנגד התענית והתשובה. 'צומו עליי' כי אני נכנסת מסכנת את חיי, שיהיה לתועלת, שאני אכנס ואצליח במשימה. וכנגד התפילה אמרה 'לילה ויום' כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל 'ובכן אבוא אל המלך', ובכן ובכך, בכח התפילה והתענית אני אבוא אל המלך. איזה מלך? כל מקום במגילה שכתוב 'המלך אחשוורוש' זה אחשוורוש. כל מקום שכתוב 'המלך' בלי אחשוורוש, זה מלך מלכי המלכים הקב"ה. אז מה זה 'ובכן אבוא אל המלך'? בכח התשובה והתענית והתפילה של עם ישראל, אני אבוא אל המלך, מלך מלכי המלכים שיבטל את הגזרה.

וכן רמזה שבכח שם ה' וקדושתו ייכנס אל היכל המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה. 'ובכן' עולה כמנין ע"ב, עַ"בּ, זה נקרא שם עַ"בּ, שם בן 72 אותיות, צירופי אותיות. 'ובכן', בכן, בכן זה 72. ו-בכן, וב-72 אבוא אל המלך כמספר ע"ב שמות שיוצאים מהפסוקים 'וייסע' 'ויבוא' 'ויט'. זה בספר שמות בפרק י"ד מפסוקים י"ט, כ', כ"א. בכל פסוק ופסוק יש ע"ב, ע"ב אותיות, 72 אותיות, כל פסוק, 3 רצופים כל אחד 72 אותיות, באופן שביחד הם עולים 216. זה נקרא רי"ו. 216 זה כמנין אריה, אריה 216. וזהו "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג' ח'). ומאלה האותיות 72 שלוש פעמים עושים 72 שמות של 3,3 אותיות. אז אני אגיד לכם את הפרנציפ שהוא אומר כאן ותבדקו בספר, אני לא רוצה להאריך, בפסוק הראשון מתחיל בוא"ו. פסוק השני מסתיים בה"א, ופסוק שלישי מתחיל בוא"ו. 'וייסע', והפסוק האחרון 'ויט', והפסוק האמצעי מסתיים ב-ה"א "ולילה" אז זה ה"א. אז אם מצרפים את האותיות לפי הסדר יוצא וא"ו, ה"א, וא"ו. זה אחד מצירופי השמות. וככה ממשיכים, אות שנייה מהתחלה בפסוק הראשון, אותה שנייה מהפסוק השני בסוף, ואות שנייה מהפסוק השלישי בהתחלה, ואז יוצא יו"ד, למ"ד, יו"ד. וכן הלאה. אז זה פסוקים שמהם יוצא 72 צירופי אותיות.

הפסוק השני זה פסוק שהוא כנגד יצחק אבינו. הפסוק הראשון הוא כנגד אברהם, הפסוק השני הוא כנגד יצחק, פסוק שלישי כנגד יעקב. אני אומר לכם כבר בקיצור, הראשון זה רחמים, השני זה דין, והשלישי זה רחמים. בשביל לכלוא את הדין באמצע. לכן רחמים מלמעלה רחמים מלמטה וגם הצירופים הולכים ככה, שאות ראשונה ואחרונה מכל צירוף זה רחמים, והאמצעית זה דין.

עכשיו, כל אלה הם כנגד זה, וגם הפסוקים מורים שהפסוק הראשון מדבר רחמים כמו שכתוב 'וייסע' כנגד אברהם "וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם" (כנראה בראשית י"ב ט') שזה רחמים. אבל יצחק הולך אחורה, למה? זה דין. כל דבר שנכתב בהיפוך זה דין. נגיד אם שם ה' כתוב רגיל, זה רחמים. אבל אם הוא כתוב הפוך, כתוב ה"א ב-וא"ו ו-ה"א ב-יו"ד, כשקוראים את זה מהסוף להתחלה, זה מורה על דין. וכיוון שיצחק מידתו דין, אז לכן לוקחים את האותיות של הפסוק האמצעי שזה כנגד יצחק אחורה.

עכשיו, אז אני מקצר ומדלג רק הסברתי לכם בקצרה, אז היא השתמשה, היא השתמשה אסתר הצדקת בכח אברהם יצחק ויעקב להיכנס לפני אחשוורוש ולדבר גם לפני ה'. וזהו מה שאמרה 'ובכן אבוא אל המלך', ב-72 אותיות של השם הקדוש. ולכן תיקנו בראש השנה וביום הכיפורים שלוש פעמים ובכן, ובכן, ובכן. וכל זה כנגד אברהם יצחק ויעקב, ויש גם את דוד בסוף. ומזה הפסוק של 'ובכן אבוא', בזכות האבות ובזכות השם של ע"ב אותיות. אבל ידוע שבסנהדרין כתוב, סנהדרין פרק י"א בסנהדרין צ', 'ההוגה ה' באותיותיו נעקר מן העולם'. אסור מזמן בית המקדש שהיה כהן גדול הוגה את השם באותיותיו, אסור להגות את שם ה' באותיותיו, גם מי שיודע. למה? אין לו חלק לעולם הבא. לזה אמרה 'אבל הפעם ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת', שלא כדין התורה שאסור להגות, וכאשר אבדתי עם אחשוורוש אבדתי בזכירת השם. אבל אין לי ברירה, חייבת להציל את עם ישראל, ומוסרת הנפש, והיא עושה שלא כדת, ושם ה' מתגלגל בצירופו גם כן ע"ב. מה זה שם ה' מתגלגל בצירופו? יו"ד, יו"ד ו-ה"א, יו"ד ו-ה"א ו-וא"ו, יו"ד ו-ה"א ו-וא"ו ו-ה"א, ביחד עולה 72. יו"ד זה 10, יו"ד ו-ה"א זה 25, ויו"ד ו-ה"א ו-וא"ו זה עוד 21 זה 46, ועוד 26 שזה השם המלא 72.

ובאופן זה שם ע"ב כלול בשם ה'. ולפי שהיא הייתה זוכרת את ה', אז היא אמרה שלא כדת כדין ההוגה את השם באותיותיו. עכשיו, לפי שהשם ע"ב כלול ב-13 מידות בפסוק "ויעבור ה' על פניו" כזה, איך זה? איך שם ע"ב כלול בתוך ה-13 מידות? אומר הרב סבע ככה – "ויעבור" יש בפנים ע"ב נכון? תוציאו את הע"ב מ'ויעבור', מה נשאר, רי"ו. מה זה רי"ו, 'אריה'. רי"ו זה 3 פעמים ע"ב, על שלושת הפסוקים שכל אחד הוא 72 אותיות. והע"ב נמצא ב'ויעבור', ונשאר מ'ויעבור' רי"ו כעולה אריה. וזה כנגד אותיות השלושה פסוקים שהזכרנו, באופן שהודיע אותנו בזה שמרדכי התפלל לה' בשלוש עשרה מידות של רחמים, ולימד אותם לישראל. לכן כתוב 'ויעבור מרדכי'. זאת אומרת לימד אותם להתפלל ב-13 מידות של רחמים. פותחים את ההיכל ואומרים 13 מידות רחמים שלוש פעמים, ומבקשים על עם ישראל שהקב"ה יסיר את הגזירה וייתן את עשרת המכות כבר "כִּימֵי [צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ] מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז' ט"ו) על הדיפ סטייט וגרורותיהם. בעניין שלא יחזרו ריקם בתפילתם. זהו 'ויעבור מרדכי' כמו שכתוב "ויעבור ה' על פניו", מה כאן 13 מידות, אף כאן 13 מידות.

וכן כתוב גם "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב ו') לפי שהיה יודע אברהם את סוד שם ע"ב שהוא רחמים. כמו שאומרים "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" (תהלים נ"ב ג') כמה זה חסד? 72. "חסד אל כל היום", וכתוב "חסד לאברהם". 72 לאברהם, היה יודע את הסוד של השם ואותיותיו ו-13 מידות.

וזהו 'ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר ציוותה עליו אסתר' שילמד לישראל את 13 מידות ואת השם של ע"ב שכלול במילת 'ויעבור' שהוא עולה כמנין 'ובכן' באופן שבזה ניצח להמן ולזרעו, לפי ששלושת האבות התחברו עמהם להצילם מצרתם, אברהם ויעקב ברחמים לרחם על ישראל, ויצחק במידת הדין לשבר "מְתַלְּעוֹת עַוָּל" (איוב כ"ט י"ז), שהוא המן הרשע, וכל זה בכח 'ובכן' שאמרה אסתר ובכח 'ויעבור' שאמר מרדכי. עד שמאותה שעה מתחבר מידת הדין לקטרג עליו על המן עד שכשל בעץ אשר הכין לו. לעצמו הוא הכין. וכן אשר הכין לו הקב"ה מששת ימי בראשית הכין לו כבר את העץ, ככתוב "הֲמִן הָעֵץ" (בראשית ג' י"א), 'הֲמִן' כמו שכתוב במרדכי שהוא שאל את אחד התינוקות 'תפסוק לי את פסוקך' 'מה למדת היום?', והיה מגמגם קצת בלשון, אז הוא אמר לו במקום "הֲמִן הָעֵץ", אמר לו 'הַמַן העץ'. יצא לו מהפה כמו דברי נבואה שהמן בשבילו יש את העץ.

כל זה היה בכח מידת הדין של שם שאמרנו שם ה' הפוך, ה"א ב-וא"ו ו-ה"א ב-יו"ד. זאת אומרת, בהיפוך. אמרנו שאם זה בא בהיפוך זה דין. והוא נתאחז בו. שימו לב מה הקב"ה שם לו בפה. אמרנו כבר בדרשות שהקב"ה גם מה שאדם מוציא מפיו זה הכל ברשות הבורא. מה הוא אמר? "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי" (אסתר ה' י"ג). מה סופי תיבות? ה"א ב-וא"ו ו-ה"א ב-יו"ד. 'וכל זה', 'זה' זה ה"א, בסוף, 'איננו' זה וא"ו, 'שווה' זה ה"א, 'לי' זה יו"ד. אז בהיפוך יוצא למפרע מה שנקרא, כל זה היה בפחד יצחק שנרשם בפסוק "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם" (שמות י"ד כ') למפרע. ואז נתאחז מידת הדין עמו, והפה שלו הכשיל אותו לומר "וכל זה איננו שווה לי". ומיד נתאחזה מידת הרחמים על אסתר בשם ה'. זהו מה שכתוב "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה' א') ממש. ששם ה' נתלבש במידת אדנו"ת שהוא מלכות בית דוד שהיא המטרוניתא השכינה הנרמזת כמו שכתוב "לֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם" (ויקרא כ"ו מ"ד) לכלותם כתוב בלי וא"ו לכלתם, כי היא כּלה מהכל כלולה. "תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ" (זכריה ד' ז'), "חן חן" זה לשון מלכות ככתוב "ותלבש אסתר מלכות" הנקראת חן. וזה שאסתר ירקרוקת הייתה וחוט של חסד משוך עליה.

ובכן מכח "ובכן אבוא אל המלך" שזה עולה כמו חסד, לכן ייסד הפייט מה שאמרנו אתמול "מי כמוך ואין כמוך מי דומה לך ואין דומה לך", בפיוט, כתוב "לבשה חן יום שלישי ותלך". אז היא הלכה ביום השלישי והיא נשאה חן, "ותלבש אסתר מלכות". נתלבשה בשם ה' במידת השכינה לרחם על בניה. וזה שכתוב במגילה י"ד ותלבש אסתר מלכות וכי בגדי מלכות היא הייתה צריכה? אלא אמר חנינא מלמד שלבשה אותה רוח הקודש. ותלבש אסתר מלכות ורוח לבשה את עמשי. זה לומדים כמו משם.

ולפי שנכנסה מלובשת במידת מלכות שהיא נקראת חן, כתוב "כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב" (אסתר ה' ב'). שרביט הזהב, זהב זה מידת הדין, אדומה ומוזהבת, שזה כנגד עשיו והמן לכלותו, ולכן "וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט" ולא בשרביט. למה? אסתר נגעה רק בראש השרביט ולא בשרביט עצמו שהוא מרמז על מידת הדין כדי שלא תשלוט בה המידה הזאת. זאת אומרת, לפי שהיא נכנסה במידת רחמים של שם ה', אז מה היא אמרה למלך? "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב" שימו לב "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם" (אסתר ה' ד') . ומה זה אומר? תחילת הפסוק ראשי תיבות 'יבוא' יו"ד 'המלך' ה"א 'והמן' וא"ו 'היום' ה"א, שם ה'. אז היא באה עם הרחמים, ונכנסה בכי טוב ויצאה בכי טוב, לקיים מאמרם "לעולם ייכנס אדם בכי טוב" (תענית י':), שזהו האור, ככתוב אור ה' "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א' ד'). וכתוב "טוֹב ה' לַכֹּל" (תהלים קמ"ה ט'). וכתוב "טוֹב ה' לְקֹוָו" (איכה ג' כ"ה) ולכן אמרה "אם על המלך טוב", מלך מלכי המלכים, שנכנסה בכי טוב יצאה בכי טוב, ככתוב "יבוא המלך והמן היום" ראשי תיבות שם ה' באופן שה' ברחמיו נכנס עמה. ולכן נכנס שם ה' עם אחשוורוש כדי לרחם על ישראל.

כתוב "ויבוא המלך והמן" ראשי תיבות שם ה'. 'יבוא' יו"ד 'המלך' ה"א 'והמן' וא"ו וה"א, אבל למה זה במילה אחת, 'והמן' נמצאים שתי אותיות? למה? תשמעו. המלך הנכנס נכנס בשם יו"ד ו-ה"א שזה רחמים, יו"ד ו-ה"א זה ברחמים. 'ויבוא המלך' זה רחמים. 'והמן' נכנס בשם וא"ו וה"א שהוא דין. דין ורחמים, שם רחמים זה יו"ד ו-ה"א, ודין זה וא"ו וה"א. נכנס בשם וא"ו שזה רחמים. ולכן חזרה לומר "אם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי", 'יבוא המלך' זה רחמים, ו'המן' זה דין, על המן, וזה ראשי תיבות שם ה'.

ולפי שכבר נתלבש המן במידת הדין, ואף וחמה, כבר היו עליו אף וחמה, כמו שכתוב "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה" (דברים ט' י"ט) יש שני מלאכים אחד של אף ואחד של חמה, והם שני לגיונות קשים מאוד, שנפרעים מן הרשעים, וכבר באו עליו ותלו אותו על העץ, ככתוב "וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה" (בראשית מ' כ"ב). וכן המן התחיל באף כמו שר האופים, גם הוא אמר "וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי" (אסתר ה' י"ב), אבל הוא השתמש במילה אף, הזמין את אף לטפל בו, ה' שם לו בפה את המילה אף, ותלוהו גם כן כמו שר האופים. ככתוב "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין" (אסתר ז' י').

ולפי שלא הספיק לרעתו אף, זה לא היה מספיק לבד, אלא היה צריך גם אף וחמה. אז נפרע ממנו גם בחמה. בחמת המלך. אמר "וכל זה איננו שווה לי", מה סופי תיבות אמרנו? שם ה' בהיפוך. שהוא שם ה' למפרע, להיפרע ממנו ומזרעו.

כל זה היה בכח תפילת אסתר בשם 'ובכן' ובכח תפילת מרדכי ב13 מידות של 'ויעבור ה''. לכן כתוב 'ויעבור מרדכי' ולא נאמר 'וילך'. "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה' א'), ותלבש אסתר מלכות. טוב זה המשך לפורים, אבל בינתיים הסברנו מה ניתן לעשות, צום תפילה ותשובה, אתם רואים שפה היא אמרה "צומו עליי" אפילו שהיא עושה או הולכת לעשות משהו שהוא לא כראוי, אפשר, לא בטוח, אפשר, אז היא מבקשת כבר שיצומו עליה וזה הועיל לה והועיל לעם ישראל ובזכות זה התבטלה כל הגזירה, וגם מרדכי לא טמן ידו מעבר לתענית והצום והתפילות גם כן 'ויעבור' עם 13 מידות של רחמים, וכל ישראל שהיו בשושן קיימו את דבריהם והצליחו לבטל את הגזירה. זאת הייתה גזירה של השמדת העם היהודי, ולא בסדר עולמי עם התחכמויות וקשקושים וכאילו לטובתכם לבריאותכם וכולי. שמה דיברו ברור! פה מסווים את זה, העמלקים מסווים את זה.

אז לכן צריך לדעת שכל זמן שלא יימחה שמו של עמלק מן העולם, אז הכסא של הקב"ה לא יהיה שלם, וה' לא יהיה שלם, וחובה עלינו לעזור. אז מי שרוצה ויכול ומוכן להשתתף בדבר הגדול הזה, אם אפשר להודיע לנו או בקבוצות מי מקבל על עצמו שנפרסם, כדי שישתתפו כמה שיותר.

אז ממחר, מקבלים במנחה את התענית, בלי נדר, שאם חלילה מישהו לא יכול להשלים אז יגיד "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (תהלים כ"ג א') וזה ייחשב לו במקום, לשלושה ימים עד סוף קריאת המגילה, שזה בסוף תענית אסתר, שלושה ימים רצוף 72 שעות, וכמובן לאכול לפני. צריך לדעת מה לאכול לפני בשביל להחזיק מעמד, אצלנו פה בקהילה כבר עשו רבים שלושה ימים בקלות, ויש כמה שעשו פה גם שבוע ימים, ממוצאי שבת עד יום שישי אחרי הקידוש ברצף, בלי אכילת ושתייה. אז אנחנו נפרסם בלי נדר מה צריך לאכול לפני, בשביל שיהיה קל, שאדם יהיה לו את כל מה שצריך להחזיק מעמד. אם מפחדים, לא מצליחים, זה כמו בחיסונים, אם מפחדים רמת החיסון יורדת ואז חולים. אם לא מפחדים, ומבינים שאין ברירה לטובת הכלל, בכל אופן בשמים יירשם שיש כמה יהודים שהיה אכפת להם מהכלל, ורצו לעזור ולבטל את הגזירה הנוראה הזאת של הרשעים, אין פה וירוס, אין פה בטיח, הכל חריט, הכל זה הפחדה. אז אם יש יהודים טובים כאלה, כמובן שייכתבו בספר הספרים אצל הקב"ה. כמו שאחרי שהצליחה אסתר ומרדכי, היא ביקשה שייכתב ספר לדורות. בזכות זה שהם הצליחו להעביר את הגזירה, בטוח שגם אלה שישתתפו בזה יוכלו להירשם בספר חשוב של 2021 או תשפ"א, לא משנה איך יקראו לספר. אבל כדאי להיות מן הנמנים בספר הזה.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

0722-604-910