בנתיבות החיים - יד | הרב שמעון משה חי רחמים שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים,
שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא בענייני נישואין ושלום בית
בשם השם נעשה ונצליח.
בסייעתא דשמיא אנחנו ממשיכים
בלימוד מתוך ספר נתיבות חיים בענייני הבית היהודי ושלום בית.
בסייעתא דשמיא חפץ השם ידינו יצלח.
הכותרת להיום מעשה בשלושה
מעשה בשלושה בני אדם שהתפללו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרו לו ריבונו של עולם תן לנו מבוקשנו
ונזדמן להם זקן אחד ושאל את הראשון למבוקשו
ענאו אותו אדם עני וגלמוד אנוכי
וברוב זמני עמל אני להשיג פרנסתי
כל חפצי הוא להיות עשיר גדול ולחיות חיי רווחה ונחת
הוציא הזקן מכיסו מטבע קטנה עשויה כסף
ונתנה לאיש
תוך שהוא מצווהו להקפיד לגמול עם העניים צדקה וחסד באמצעות עושרו.
אחר כך הלך הזקן לאדם השני ושאל למבוקשו
גם הוא ענאו הלא כל ימי לא זכיתי ללמוד ואנוכי חסר דעת
בודד ומסכן
ובראותי בני אדם חכמים מתמלא ליבי קנאה
ועל כן אנוכי רוצה לזכות בחוכמה מופלגת
ולהבין בדעת
במדע ותכונה.
נענף הזקן למבקשתו והוציא מכיסו ספר תהילים קטן ומסרו לו
ואחר הזהירו לבל יתגאה בחוכמתו ואל יתהלל בידיעותיו.
כי אם ליראה את אדוני לדעת להבין את
תורת השם.
לבסוף פונה הזקן לאדם השלישי ואומר לו
את כל רצונך מלא רק אמור נא מה רצונך.
ענאו האדם אדוני תורה נתן לי הקדוש ברוך ולא נותר לי לבקש
אלא אישה יעלת חן ויראת
השם בה.
אמר לו הזקן בני חייך לא נקראת אשת חיל אלא אחת
ושמה אסנת
וביתה במזרח
והיא אישה שמורה לך לפי מזלך.
לימים
חזר הזקן
לאותו מקום ופגש בשלושת האנשים.
כשהגיע לראשון
שזכה לעשירות מופלגה על דתות ביתו צבעו עשרות עניים לבקש צדקה.
אותם עצר השומר אשר ניצב בפתח הבית.
ניגש אליו הזקן וביקש להיכנס לעשיר
מנעו השומר והסביר כי אין הדבר אפשרי מאחר שבעל הבית איננו מקבל עניים.
ביקש הזקן מהשומר שיגש מיד לעשיר ויאמר לו כי בפתח ביתו
מחכה לו זקן משנים עברו.
זה שהביא לו את המטבע
והוא מבקש לראותו
ובשמוע העשיר את דברי השומר ניגש אל הזקן וכולו זועם וכועס על האורח
שהגיע ללא כל הודעה מוקדמת.
עמלתי יומם וליל עד כי זכיתי לכל העושר והכבוד הזה.
הלך המטבע שנתת לי וצא מביתי.
אמר העשיר אם כן
אכן כן זהו רצוני.
ענה הזקן ויצא חיש מן הבית.
מיני אז פקדו אסונות רבים
את אותו עשיר.
שרפה גדולה פרצה בביתו ושודדים פגעו בו.
לא חלף זמן רב והוא חזר להיות כמו שהיה עני וגלמוד.
הגיע הזקן למתברך השני.
זה שזכה לחוכמה
ובביתו ישבו תלמידיו
הרבים והם צמאים למוצא פיו.
ניגש הזקן וביקש להיכנס אל החדר פנימה.
עמדו תלמידיו והדפו אותו.
אמר להם הזקן אמרו לרבכם כי אותו זקן שמסר לו את ספר התהילים הגיע.
ובשמו החכם
את דברי הזקן נתמלא זעם.
הוא פנה אליו ואמר ידוע תדע
כי לא ספרך עשה לי את החיל הזה אלא מרוב עמלי אשר שקדתי.
יומם ולילה הגעתי לדרגה הנשגבה הזאת.
על כן קח את ספרך וצא מביתי.
ענה הוא הזקן אכן כן זהו רצוני.
ויצא.
לא חלפו להם ימים ספורים והתברר לכולם
כי אותו אדם אינו אלא בגדר של חכם מדומה.
אין לו משלו מאום.
כל דברי חוכמתו לקוחים מחכמים אחרים.
חיש יעד ערכו בעיני כולם ואף תלמידיו הרבים עזבוהו
והוא שב להיות כפי שהיה בודד ומסכן.
פנה הזקן אל מיודענו השלישי
לזה שזיכהו באשת חיל.
בבית של הלא שרעו העוני והדלות.
ואין איש נוקש על דלתי ביתו.
בעודו עומד וממתין בחוץ נפתחה דלת הבית.
דרכה יצאו ילדים רבים כשבפיהם בקשה.
היכנס אדוני לביתנו בבקשה.
היכנס זקן יקר.
הם הקיפו בחיבה
והכנסו אל ביתם פנימה.
ובבית צהלה ושמחה
כי הנה עורך נכבד פקד את ביתם העני.
המחסור אז שרר בבית ולא היה בו כי אם עוף אחד בלבד.
שהיה אמור להספיק עבור כל הילדים
למשך כשבוע ימים.
וברעות בעלת הבית את האורח
הכינה מרבע העוף שהיה ברשותה מרק טעים.
וריח הניחוח שאפף את הבית קדם את פניו
של בעל הבית אשר התפלא מיום מיומיים.
רמזה לו הרעייה הנאמנה כי אורח נכבד הגיע לביתם
והיא כיבדה אותו בחלק מהעוף שבבית.
ומשנתברר לבעל הבית כי מדובר באותו זקן משנים עברו,
פנה אל רעייתו ואמר רבע עוף בלבד?
הרי מגיע לאיש הזקן הזה עוף שלם.
בזכותו זכיתי לכל העושר הנפלא הזה, אמר נחרצות.
ניגש הזקן,
נשקו על ראשו ומסר לו את המטבע ואת ספר התהילים,
ומיני אז
זכה אותו האיש
שלא כפר בטובתו של הקדוש ברוך הוא,
הן לעושר רב
והן לחוכמה מופלגת
והן לאישה כשרה נאה וחסודה,
לה זכה.
ומכאן, מוריי ורבותיי, נזכור
כל הכופר בטובתו של חברו,
סופו שכופר בטובתו של המקום ברוך הוא.
אותם האנשים,
בעלי הממון
ובעלי הדעת
ובעלי החוכמה לפנים,
החושבים לעצמם כאילו שהם יודעים יותר טוב מאותם בני עניים,
כבר עליהם נאמרו דברי הגמרא, היזהרו מבני עניים
שמהם תצא תורה.
וכיוון שמהם יצאה תורה שהתקיימה בתחילתה בעוני,
סופם גם לקיימה מתוך עושר.
ואותם אנשים, בעלי ממון
ובעלי שכל, יטול הקדוש ברוך הוא מהם
את ממונם
ואת שכלם כמידה כנגד מידה.
אם אתם לא התנהגתם בדרכי,
בדרכיו של הקדוש ברוך הוא,
אף אני לא אתנהג איתכם כפי רצונכם,
אלא נוטל מהם
מיד הקדוש ברוך הוא את שכלם
ואת ממותם והם קלים ונאבדים מן העולם לבדם.
ועל כן אנו צריכים לזכור
כי היות והקדוש ברוך הוא זן ומפרנס ומשגיח
וצופה ורואה הכל מלמעלה,
לא נותר לנו אלא להידבק בדרכיו.
וכפי שאומרים לנו חז״ל
בדברי הגמרא והלכת לפסוק והלכת בדרכיו,
מה הוא רחום אף אתה רחום,
מה הוא חנון אף אתה חנון.
וכן על זה הדרך.
אלו המידות שאנחנו,
עם ישראל, צריכים להידבק.
ומי שאיננו שייך במידות הללו,
ספק אם שייך
לזרעו של עם ישראל, היות והוא כופר לא רק
בטובת חברו, אלא בטובת
המקום ברוך הוא.
ברוך ה' לעולם,
אמן ואמן.
רבי חנניה מן הקשייה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך בא להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה ויאדיר.