נח ספק מאמין ספק אינו מאמין | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

עליהן קדיש ובפרט לחיים בן סימונה,

רדוה בת אמר, סיגל בת מזל, רפאל בן צעדה ואברהם בן מרסל,

השם יניחם בגן עדן וכלל מתי עמו ישראל.

ויבא נוח ובניו אשתו ונשי בניו איתו אל התיבה מפני מי המבול.

רשי

אף נוח מקטניה מנה היה

מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול

ולא נכנס לתיבה

עד שדחקוהו המים

ככתוב ויבוא נוח ובניו אשתו ונשי בניו איתו אל התיבה מפני מי המבול.

רק אז הוא נכנס.

מפה אנחנו לומדים על נבחי הכוחות הנוראים הצפונים בנפש האדם.

נוח שנאמר עליו איש צדיק תמים היה בדורותיו

ובזכותו ניצלה כל הבריאה מכיליון

בזכותו קיימים כל הדורות עד סוף העולם כולל אנחנו

מעידים עליו חכמים זיכרונם לברכה שהיה מקטני המנה

מאמין

ואינו מאמין

שיבוא המבול.

איך זה ייתכן?

הלאו מאה ועשרים שנה הוא התעסק בבניין תיבה.

מאה עשרים שנה היה מזהיר, מכריז ומפרסם

כי עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול לעולם

וכל הבריאות מלחיגים עליו מבזין אותו וקוראין לו זקן שוטה.

והתורה מעידה עליו היעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים.

זאת אומרת הוא לא התרשל בבניין התיבה.

במאה עשרים שנה הוא בונה אותה יום יום

מכריז ומזהיר

זה מאמין או לא מאמין?

ואחרי כל זאת באים חכמים זיכרונם לברכה ומעידים עליו כי אף הוא מקטני המנה היה.

בעומק סתרי לבבו

נשארו עדיין ספקות

והיה מאמין

ולא מאמין.

ולא נכנס לתיבה עד שדחקו המים.

זאת אומרת אפילו ירידת הגשמים כבר

ונבקעו מעיינות תהום רבה גם זה לא הוחלט לו להוציא מליבות הספקות

והוא לא נכנס לתיבה

עד שדחקו המים.

לא יאומן.

מסירות נפש לבנות תיבה

להיות לחוכא ואיטלולא

כל העולם מתלוצצים עליו עושים תיירות לראות את נוח

היום עושים תיירות לראות את מגדל אייפל פעם עשו תיירות לראות את נוח

יש אחד

מדומיין בונה תיבה במרכז העיר

ומאמין שיהיה מבוי

אז כמובן שכולם לא האמינו

מה אומר רשי?

אף הוא אף הוא כמו שהם לא האמינו אף הוא

מקטני האמנה

איך יכול להיות? אז בשביל מה אתה בונה?

אתה עושה את הצו האלוקי והקדוש ברוך הוא אומר לך בוא

אל הטבע

והוא לא נכנס

עד כדי כך מגיע עומק נבחי הכוחות המצויים באדם

אפשר לאדם לעסוק בבניין תיבה 120 שנה

לפרסם ברבים את הגזרה העתידה לבוא לעולם

ואילו הוא עצמו המיועד להינצל ולהציל בזכותו את כל העולם

הוא גופו

הרי הוא מאמין ואינו מאמין

בידיו הוא עושה תיבה

בפיו ובשפתיו הרי הוא מודיע ומפרסם את האזהרה הגדולה לכל באי עולם

אבל בתוך לבבו

בפנימיות סטרי נפשו מפקפק

ומסתפק בדבר

ואין הספקות מרפים ממנו גם כשהוא רואה שהגשם החל

ונפקעו מעיינות תהום רבה הוא רואה שהדברים מתגשמים לנגד עיניו

והוא לא זז ממקומו עד שדוחקים אותו המים לטבע

לא יאומן עד כמה עמוקים

כוחות הנפש של האדם

טוב זה אפשר ללמד זכות

על נוח

לומר שהוא אומר

הקדוש ברוך הוא אין רחום וחנון

הוא לא יעשה כזה דבר להכחיד את כל העולם כולו

אנשים נשים וטף

את כל העולם כולו הוא יכחיד

איך היא תוכן

אז הוא אומר בטח הקדוש ברוך הוא

רק רוצה להלחיץ את כולם

באמת יש לו גם קצת אסמכתה כי שבוע הראשון

שהתחילו לרדת גשמים הם היו עדיין גשמים

גשמים

הקדוש ברוך הוא הביא גשם על הארץ בהתחלה גשם על הארץ ואחר כך ויהי המבול ויהי גשם על הארץ ואחר כך כתוב ויהי המבול

למה ויהי גשם בהתחלה? כי נתן להם עוד שבוע

שיראו שהוא רציני

והוא מתכוון להביא את המבול

וזה לא עזר, לא חזרו בתשובה

ואחר כך הביא את המבול

אז רואים שיש פה רחמים של הקדוש ברוך הוא והוא מנסה עד הרגע האחרון כמו שאומרים

אז יש מקום להגיד שהיה מקום להסתפק

אבל חכמים אומרים הוא מקטנא אמנה

הוא לא מאמין לגמרי בטוח מאמין ולא מאמין

שהקדוש ברוך הוא

יביא מבוד

ולכן עד שלא דחקו אותו המים הוא לא נכנס

זאת אומרת, הוא יכול לעשות פעולות פיזיות,

סיזיפיות,

120 שנה, בדבקות,

השם מעיד שהוא עשה ככל אשר ציווה אותו השם

אבל בתוך-תוך היותו יכול להיות הבן אדם

מקטנא אמנה.

אז מה אנחנו אומרים? זו נקודה שלילית?

חיובית?

פרווה?

מה זה?

להבדיל

אין סוף הבדלות

יש מחריט, אבול מחריטים

קוראים לו ביבי דיקי

הוא אמר שהקורונה קשקוש

קורונה קשקוש

ואחרי זה הוא מזהיר את כל האומה

ואומר רבותיי רק אם אנחנו נקפיד על ההנחיות אז אנחנו נתגבר על זה

הוא יכול להתגבר על וירוס?

טיטוס הצליח להתגבר על היתוש?

נכנס לו בראש

אבל הוא גיבור גדול

הוא היה בסיירת מטכ״ל אז הוא יכול להגיד שהוא ינצח את הווירוס

ואחרי זה עובר על התקנות בפסח שהוא עשה סגר פסח לכל היהודים

הוא ישב עם הבן שלו

אבל הוא אמר רק משפחה גרעינית, הוא לא גר שם, אז איך אתה הארחת אותו?

הוא עובר על התקנות, הוא מאמין ולא מאמין.

לא, הוא לא מאמין בקורונה בכלל. הוא יודע איזה סדר עולמי חדש, הוא הכריז על זה.

אחר כך הוא יוצא לעיני כל העולם

ולוחץ יד לטרמפולינה בארצות הברית בלי מסכה ותופס לה את היד.

איסור חמור על כל התקנות העולמיות של ארגון המוות העולמי.

איך אתה עושה כזה דבר?

איך אתה עושה כזה דבר?

כי הוא לא מאמין בקורונה.

הוא יודע שזו המצאה ועלילה בשביל להפוך את כולם לעבדים, נתינים משועבדים,

לדיפ סטייג' שישלוט על כל העולם כולו.

טוב, נעזוב אותו, זה מחריט אבול מחריטים.

שמיר קרא לו מלאך חבלה.

שמיר היה פעם ראש ממשלה מהליכוד.

שמיר קרא לו מלאך חבלה.

יש עוד כמה ברכות שבירכו אותו כמה אנשים, שרון ואחרים, אבל לא ניכנס לזה.

מספיק, מלאך חבלה זה אומר שהוא שליחו של השטן ועושה את עבודתו נאמנה.

עכשיו,

מה איתנו?

אנחנו מאמינים או לא מאמינים?

ספק או לא ספק?

מה?

מה אנחנו?

הרי הרבה דברים אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים, נכון?

ואנחנו עושים את הדברים כאילו והכול,

אבל כשמגיע המבחן,

רואים שאנחנו בכלל לא מאמינים.

לא מאמינים.

נגיד,

בן אדם מאמין שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס?

מאמין.

אתה בטוח?

כן, מה הפירוש שאני בטוח?

אני מברך ברכת המזון כל יום, אני אומר,

הזן את העולם כולו בטובו, בחן, בחסד, ברווח וברחמים בבים, נותן לחם לכל בשר,

כי לעולם חסדו.

פשי, אני אומר את זה כל יום.

אז אתה מאמין?

למה אתה הולך לעבוד?

אם הוא נותן את הכל,

בשביל מה אתה הולך לקחת את זה משמה?

זה יגיע עד אליך,

אם אתה מאמין.

רבי שמעון בר יוחאי היה מאמין.

למה? הוא ברח למערה.

רוצים להרוג אותו.

אז הוא ברח למערה.

הוא לקח אוכל?

לא.

אז איך תחיה במערה?

מה זה מועיל שאתה מתחבא במערה? כמה תחזיק מעמד?

שבוע, שבועיים, בלי אוכל?

נגיד,

תענית הפסקה,

ואחרי זה מה?

עוד שבוע. קשה מאוד להחזיק.

נגיד שאתה בדרגת אליהו,

כמה תצליח? ארבעים יום?

ללא אכילה וללא שתייה כמו משה רבנו?

בסדר, ארבעים ואחת מה יהיה?

אז איך אתה נכנס למערה?

אני צריך לעשות את ההשתדלות שלי,

מה שאני צריך לעשות.

יש גזירה, ואני צריך לברוח מפני הגזירה, כמו ויברח יעקב, ויברח דוד,

הרבה ברחו.

יש גזירה, צריך לברוח.

אוכל?

זה לא התפקיד שלי.

יש זן את העולם כולו.

אז מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מביא לו

עץ חרובים

במעיין מים מפקים.

זהו, לא יותר.

ואיפה הוויטמינים?

מאיפה הוא ייקח ויטמינים?

מה, בחרובים יש את כל הוויטמינים שאדם צריך?

אין שום דאגה.

השם זן

ומפרנס לכול.

הוא יכול לתת לך לאכול חצץ,

וזה יהיה מצוין, זה יהיה

מכיל את כל מה שצריך.

לא מדובר על שבוע, שבועיים, שלוש, מדובר, רבותיי,

13 שנה.

13 שנה.

אם בן אדם יאכל כל יום אותו דבר, כל יום אותו דבר, הוא יקיא ברגע שהוא יכניס עוד פעם את אותו דבר.

הוא יקיא, הוא לא יכול. די.

בן אדם צריך איזה חילוף,

משהו,

פעם כזה, פעם כזה, פעם כזה, פעם כזה. איך אפשר לאכול כל יום אותו דבר,

ועוד אחרי זה ללמוד?

ללמוד.

הוא היה מאמין.

ולא רק זה, הבן שלו היה גם כן מאמין גדול.

למה הוא בכלל לא היה בכלל הגזירה?

אז מה נכנסת עם אבא שלך למערה?

מה אתה הולך עם אבא שלך למערה? יש גזירה, רודפים אחריו. אם יתפסו את שניכם, יהרגו את שניכם. למה אתה הולך אחריו?

מה, אבל לאבא לא יהיה חברותא?

איך אבא ילמד לבד?

צריך ללב שאבא יהיה לו חברותא.

אז הוא הולך עם אבא שלו.

עוד מאמין גדול.

ומה אומר רבי שמעון?

שאם יש רק שניים בעולם, בני העלייה זה אני ובני.

אם יש אלף, אני ובני מהם.

ואם יש מאה, אני ובני מהם. אם יש שניים, זה אני ובני.

איי, איי, זה המושג בני העלייה, זה לא רק זה, זה גם ביטחון גדול באלוקים.

האם אנחנו מאמינים בכל מה שאנחנו לומדים?

האם אנחנו מקיימים כל מה שאנחנו יודעים?

אם לא,

אז אנחנו לא מאמינים.

לא שאנחנו ספק,

נוח בדרגה הרבה יותר גבוהה מאיתנו עם הספק,

אנחנו לא מאמינים.

לדוגמה,

בן אדם שיודע שיש עכשיו

מזלג חשמלי בתוך כוס,

והוא מגיע לרתיחה של מאה מעלות.

יגידו לו, תכניס את היד.

הוא אומר, השתגעת? אם אני אכניס את היד,

היד שלי תימס.

אז הוא לא מוכן להכניס את היד.

אם מישהו יכניס את היד, מה נקרא לו? משוגע.

אבל לא יכניס.

מה יותר חם?

מאה מעלות חם,

כוס עם מזלג חשמלי או גיהנום?

לפי הידיעות שהגיעו אלינו,

אז הגיהנום יותר חם.

אז איך בן אדם מוכן לעשות עבירה

שעליה מקבלים גיהנום

בשעה שהוא יודע שאם הוא יעשה אותה,

זה מה שהוא יקבל?

אז זה יותר חמור מאשר להכניס את היד

לתוך כוס

עם מזלג חשמלי במאה מעלות.

אז איך יכול להיות שהוא מסכים לעשות עבירה?

כי הוא לא מאמין.

תשאל אותו מה העונש על זה, הוא יגיד לך.

אז איך אתה עושה עבירה?

כי הוא לא מאמין

שהוא ייכנס לגיהנום וישרפו אותו

בקצת יותר מעלות.

הוא לא מאמין.

אז זאת אומרת, כשאנחנו קוראים על נוח ומשתאים

היית תוכן

שאדם כזה גדול, כל הבריאה קיימת בזכותו ויש לו פיקפוקים?

יש לו סיבות למה הוא חשב, למה הוא לא.

בכל אופן הוא נקרא מקטני אמנה.

אבל אם נבדוק את עצמנו נראה שמצבנו הרבה יותר גרוע.

אנחנו יודעים להתבונן ולהגיד, מה אם אני הייתי

במקומו? בטוח הייתי מאמין. מה הפירוש?

על המקום הייתי נכנס.

אז להיכנס

היה לו ספק

אם יהיה מבול או לא יהיה מבול.

לצאת

הוא היה בעל מדרגה שאין כדוגמתה.

כל העולם לומדים ממנו.

צא מן הטבע. רק אז הוא יצא.

למה הוא אמר שזה לא דרך ארץ?

אם השם אמר לי בוא אל הטבע,

אז אני נכנסתי ברשות, אני גם צריך לצאת ברשות.

לא יכול לצאת לפני.

אבל הבן אדם נחנק, נחנק. יש גדולים שם השנה, שנה גדולים של כולם.

רק מהגרפסים אפשר למות.

גדולים.

יש תחתיים.

כל התחתיים זה הכל גדולים.

אמנם הוא היה בקומה העליונה,

אבל הכל.

לחיות עם החיות בלי גדולים זה

השם מרחם.

ושם יש רק צוהר לטבע.

יש שאומרים שזה אבן מהירה, שזה בכלל לא חלון.

יש שאומרים שזה חלון.

אז איפה האוויר? משב אוויר?

קצת לנשום, משהו.

אחד האמוראים אמר שאם הוא היה במקום נוח היה פורץ את התיבה, רק כי היא נוחתת.

פורץ את התיבה ועף החוצה. לא מחכה לאף אחד.

אי אפשר לנשום, אי אפשר לנשום.

שמים לאנשים מסכה,

הולכים לחנק רק מהריח של הפה שלהם.

אתם יודעים מה זה ששמים לכם את כל ה...

של כל החיות?

לא יאומן כי סופר.

אבל רואים איזה מדרגל

שהוא לא יוצא

עד שאומרים לו צא מן הטבע.

מי למדו ממנו?

חנניה, מישאל ועזריה.

אחרי שנעשה להם נס,

והם הולכים בריאים

בתוך כבשן אש, שבעת אלפים מעלות חום,

מטיילים.

מדברים דברי תורה,

כל העולם מסתכל עליהם ומשתומם. הגיעו לשם שרים מכל המדינות לראות איך צולעים את היהודים האלה, הסרבנים.

ומסתובבים.

ושואלים חכמים למה הם לא יצאו.

הרי כל רגע שהם שוהים,

זה לא בטוח שהנס ימשיך.

אז מה היה שם? כבשן האש היה עמוק וזרקו אותם לבפנים?

זהו.

השם עשה נס, והכבשן עלה למעלה.

וכולם רואים אותם הולכים.

עכשיו זה נס שהם ניצלו, ונס שעלתה האדמה,

ומי אמר שהנס ימשיך? תצא מהר.

הגעת עכשיו, המעלית עלתה?

תצא החוצה.

אולי זה לא ימשיך, ועכשיו תסתרב.

נס לא ממשיך בלי סוף.

הם לא יוצאים.

למה הם לא יוצאים?

הם אומרים, נכנסנו ברשות,

ברשות עלק.

נכנסנו ברשות, יוצאים ברשות.

מאיפה הם למדו מנוח?

דרך ארץ.

רשע מרושע רוצה לשרוף אותם בשריפה.

חיים.

הם אומרים, דרך ארץ.

המלך הכניס אותנו ברשות,

אנחנו יוצאים רק ברשות.

אתם שומעים דברים כאלה?

טוב, תעשו בדיקה.

נעשה בדיקה.

מה המצב אצלנו?

ספק מאמין, ספק לא מאמין.

מאמין בכלל, לא מאמין בכלל.

מה איתנו?

צריך לחדור לנבחי הנפש ולראות בניסיונות היומיומיים שלנו

איך אנחנו מחרטטים

שכאילו אנחנו עדיין מאמינים.

אבל בעצם בפועל, במקרים מסוימים אנחנו לא מאמינים.

אם פעם מישהו ירצה לבדוק,

ינסה להכניס את האצבע למאה מעלות,

לא הרבה, לא ממליץ,

קצת ככה, טס, כזה, כזה,

ואז יראה אם זה נעים,

אם זה סביל,

ויצייר לו כל פעם שאם הוא הולך לעשות שטויות,

שהגיהנום זה יותר ממאה מעלות.

אפילו אם זה מאה ושתיים,

אתה לא יכול לעמוד בזה.

עם אצבע קטנה אתה לא יכול.

כל הגוף

מומלץ

פעם אחת ככה לבדוק.

רבי חנניהו בן הגשיו אומר, עושו הקדוש ברוך הוא זו קודש ישראל לפי כוכר בעולם תורה ומסעוד שנה אמור אדוננו ואצלם העונשין בו ירדינו.