הלכות ראש השנה חלק ה' | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 27.08.2020, שעה: 00:30
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nבשם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד השולחן ערוך, הלכות ראש השנה.
אנחנו בסימן תקפה ברכת השופר,
סעיף ג'.
אז אתמול דיברנו לגבי העניין של התקיעה,
כיצד צריך לתקוע, אמרנו מעומד,
נוהגים לתקוע לביבם במקום שמונחים שם ספרי תורה.
ברכת השופר, לשמוע קול שופר, לאחר מכן אמירת שיחיינו.
את הברכה אמרנו צריך
שכולם יעמדו, כולל התוקע,
ולאחר מכן הקול יושבין מלבד התוקע, והוא תוקע
את התקיעות בסדר הבא, ג' פעמים תשרת, ג' פעמים תשת, ג' פעמים תרת.
אמרנו שטוב
כותב הרמ״ש שיתקע בצד ימין,
מהסיבה להכניע את השטן, שנאמר והשטן עומד על ימינו לשטנו.
וכן יהפוך את השופר, אמרנו למעלה שנאמר עלי אלוהים בתרועה, השם בקול שופר.
סעיף ג', ממשיכים.
אם אתחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר,
ואפילו שלושה או ארבעה.
ודי בברכה שברך הראשון.
והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה.
ואפילו אם ברך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, ולא אביה ברכה לבטלה.
אז קרה והתוקע ברך ולא מצליח להוציא שום קול.
כגון שירא,
כגון שמתרגש מדי,
או כגון שהשטן עומד על ימינו לשטנו ולא מצליח להוציא כל שופר מהשופר.
אחר,
שיודע גם הוא לתקוע ושמע את הברכה מפי השליח ציבור,
יכול הוא לבוא ולתקוע במקומו ואינו צריך לברך.
וכל זה למה? כיוון שהוא הוציא אותו כבר ידי חובה יחד עם כל הציבור כולם.
אז לכן לא יברך שוב פעם,
כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה.
סעיף ד',
אחר תוקע ולא שליח ציבור כדי שלא יתבלבל.
אז באמת היום נהגו שיש תוקעה בנפרד ושליח ציבור בנפרד.
וכל זה כדי שהשליח ציבור
לא יתבלבל במהלך התפילה, מתי לתקוע ומה לתקוע וכן על זה הדרך.
ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו אבל אם הוא שליח ציבור מקצועי
שגם יודע לשים לב בדיוק מה הוא תוקע וכן על זה הדרך וגם
לחזור לתפילה ממקום שפסק, רשאי לתקוע.
אומר המהלך ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע.
אבל תקיעות שתוקעין מיושב דהיינו שגם מתפללים מוסף מותר לשליח ציבור לתקוע.
ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות.
למה?
כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור.
ונוהגין להקרות לפני התוקע את סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה ונכון הוא.
אז אמרנו היחיד שמותר לו לדבר בעניינים הנצרכים מי הוא?
זה שמקריא לתוקע,
דהיינו הסומך שעומד לצד התוקע הוא זה שמקריא לו בדיוק מה לעשות.
תקיעה,
שברים,
תרועה, תקיעה,
תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה, תקיעה, תרועה, תקיעה.
כך הוא יכול לומר לו.
אבל יש פתרון אחר, הבאנו אותו אתמול, יעשה לו את האותיות בגדול,
כן, של התשרת, תשת ותרעת, וכך עכשיו יצביע לו, ישים את זה את הדף מולו, הוא יצביע עכשיו ככה.
ואז הוא יודע בדיוק מה בדיוק לתקוע.
הנוטל שכר לתקוע בשופר בראש השנה או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים.
אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה.
אז כידוע,
יש צדדים לכאן ולכאן. מעיקר הדין באמת, כותב על שולחן ערוך, שלא ייטול שכר,
מהסיבה שלא יראה סימן ברכה מאותה מלאכה. אבל מצד שני,
אדם שהוא פועל או עושה פעולה בחינם, הוא חסר אחריות באחוזים מסוימים.
זה שמשלמים לו, הוא לא רוצה לעשות פדיחה, הוא רוצה לעשות הכל כמו שצריך.
לכן, ברגע שנותנים לו תשלום טוב,
פתרנו את הבעיה. כל הבעיה, מתי?
שלא משלמים לו.
אבל מה לעשות שהשולחן ערוך פסק, שמה, שאינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
לכן, מאוד צריך להיזהר בדבר הזה.
בנוסף לזה שאמרנו ששכר שבת ושכר מועד וכולי, יש איתו בעיה בפני עצמו,
כי הוא מגיע הרי רק לשבת.
לכן, מה יעשה שליח ציבור כזה או תוקע כזה?
יבוא גם בימים שקודם לכן,
הן בימי החול, כן, שקודם לראש שנה, ואז יתפלל שם או יתקע שם בשופר אחרי התפילה, ואז מה הוא מרוויח?
שלכאורה הוא מעביר, כן,
לא בגשמיות אלא ברוחניות, את כל השכר עבור התקיעות שהוא תקע בזמנים האחרים, ולא
בזמנים של ראש השנה עצמו או בשבתות וימים
טובים מהסיבה שאינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה, ופה בפעולה הזו שהוא עושה הוא כן יראה
סימן ברכה מאותה מלאכה, כי יחול התשלום שהוא מקבל, מתי? לא על ראש השנה עצמו,
אלא על אותם הימים, ימי החול שהוא מגיע.
יפה.
סימן תקפו דיני שופר של ראש השנה ובו כג סעיפים.
שופר א', שופר של ראש השנה מצוותו בשל איל,
זכר אמרנו לעקדת יצחק,
וכפוף, ובדיעבד כל השופרות כשרים בין פשוטים, דהיינו שהוא ישר, ובין כפופים,
ומצווה בכפופים יותר מבפשוטים.
ושל פרה, שופר כדי קרן של פרה, פסול בכל גבנה.
וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד, אין להם מבפנים זכרות,
פסולים.
אז יפה, אנחנו רואים כמה וכמה תנאים שצריך שיהיה.
שופר, קודם כל, ברור שובראשונה אמרנו מצוותו בשל איל,
ושיהיה כפוף,
אבל בדיעבד אם יש לו שופר אחר שהוא לא כפוף,
או שהוא מעט כפוף ופשוט,
אין שום בעיה לתקוע בו, רק מצווה מן המובחר לתקוע במאה בשופר כפוף
יותר משופר פשוט, יותר משופר ישר.
מה קורה לגבי קרן של פרה?
הוא רוצה לקחת קרן של פרה ולתקוע איתה בשופר.
אז זה אמרנו, בוודאי ובוודאי שלא ייעשה. למה?
מפני שרואים אותם לא כשופר אלא כקרניים.
ואם לא רואים אותם כשופר ורואים אותם כקרניים, זה חסר במה בעצם העניין הזה של המיוחדות
של השופר.
יפה מאוד.
וכן קרני רוב החיות,
שהם עצם אחד ואין להם מבפנים זכרות, כן? כמין חתיכת גוש שהוא מצוי בתוך הקרן. איך מחלצים את זה החוצה? חותכים את הפייה ואז קותחים לבפנים ונותנים צחצח מכות עם הפטיש לפני העיבוד, כן? ואז העצם יוצאת כולה בשלמות החוצה מהקרן
של השופר. לאחר מכן מלטשים אותו קצת בפנים, קצת בחוץ, את הפייה מעגלים,
ואז השופר הזה הוא ראוי לתקיעה כדת וכדין. כמובן שאת כל התהליך צריך לעשות אך ורק יהודי ירא שמים, כדי שמה?
שלא יצא מצב שהשופר הזה מעיקרו יהיה פסול.
אז מה זה קרני רוב החיות? כותב המשנה ברורה, ראמים, צבעים,
כן?
צבי וכדומה. הוא פסול שלהם הוא משום דשופר צריך להיות חלול,
ושופר מלשון שפורפרת והם פסולים.
דפרה ודעצם אחד ומנה תורה.
ואפילו אם אין לו שופר אחר ויש לו רק את השופרות הללו, בוודאי ובוודאי שאין
לתקוע בשופרות הללו. כנ״ל לגבי שופר מבהמת מאה.
לו יצוייר שיש בהמת מאה שיש לה קרניים,
והוא רוצה מזה לעשות שופר,
אז הדין הוא שמה?
הדין הוא שהשופר הזה כשר. לכתחילה לא יעשה כן,
אבל הדין הוא שהשופר הזה כשר. מהסיבה שמה?
כי אין לו שופר אחר. אה, אבל אם יש לו שופר אחר או שיזדמן לו עוד מעט שופר אחר,
בוודאי ובוודאי שלא יתקע בשופר כזה של בהמת מאה.
זה, בשונה, בדין של שופר שזה כשר, זה שונה ממה מדין של תפילין, כותב המשנה בורא.
וכמו דלא הוכשרו תפילין לעשות, סליחה, הוא דומה לדין של תפילין,
שכמו שלא לוקחים עור של תפילין לעבד אותו ולעשות ממנו בתים ופרשיות לכתוב עליהם את התפילין.
כנ״ל לגבי השופר אי אפשר לקחת קרן
של בעל חיים טמא ואיתה בעצם לתקוע בשופר.
מה הדין אם יש לנו פה בהמה שנתנבלה או שנטרפה?
זה בוודאי שאפשר לעשות עם הקרן שלה שופר ולתקוע בו והוא יהיה כשר.
סעיף ב'
הגוזל שופר ותקע בו יצא
ואפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו.
אז אדם גזל שופר מהחבר שלו ותקע בו את התקיעות יצא ידי חובה.
אומר המשתברה ואפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו.
כן,
אז אין על זה את לשון המשתברה.
או,
אבל הנה,
הגוזל שופר ואינו דומה ללולב ומצה וציצית של גזולים שאי אפשר להשתמש בהם.
לפי שמצוות שופר אינו אלא בשמיעה לבד ואין בשמיעת כל דיני גזל,
שהרי בשמיעתו אינו נוגע בשופר כלל,
ולפיכך, אני רק שומע מי זה שתוקע,
ולפיכך אף על פי שתקע בו התוקע באיסור גזל,
כיוון שבעיקר מצוות דהיינו השמיעה אין איסור גזל, יצא ידי חובתו.
כל זה אומר המשתברה בשיתקה,
אבל לכתחילה אסור לתקוע בו בעל כוחו של בעל השופר.
ואפילו הבעלים התייאשו, אמרו זהו, הנה זה לקח את זה עכשיו קורונה,
אין סיכוי שמשהו יחזיר את השופר עכשיו, הוא לוקח את זה למניין בחצר.
מה אני אעשה עכשיו? אז הבעלים התייאש מכל שכן,
ואין לברך עליו משום בוצע ברך, נאץ השם.
יפה מאוד. אפילו היה ייאוש ושינוי רשות או שינוי מעשה, גם כן אין כדאי לברך.
אז לברך על שופר כזה, בוודאי ובוודאי שלא יברכו.
אבל לתקוע בו?
יש לנו כלל שניחא ללאי נשלמי בת מצווה בממונן.
זה השופר שלו, למרות שהוא חפץ חשוב לו,
כן? הוא לא דבר זול השופר. בכל אופן, נוח לו לאדם שיעשו
מצווה בממון שלו. ומה זה הממון שלו פה? זה השופר. למה?
מהסיבה שמה?
שהוא לא מחסיר לו שום דבר. מה הוא עושה לו פה? הוא שומר את זה, לא הורס, נוגע בזה עם כפפות,
שלא ייהרס לו, לא מזיק לו את השופר. מה הבעיה? זה נהנה וזה לא חסר.
אז אין את הבעיה הזאת והכול.
בעל מקומו בשלום.
כנל,
לא תאמר, הוא רק יתקע את השלושים תקיעות חובה.
אבל את התקיעות מעומד ואת התקיעות מיושב ואת התקיעות
ואת התקיעת רוע גדולה, נגיד לו, זה גזל. מה אתה לקחת? זה גזל.
התשובה היא, בכל המאה קולות, אף על פי שזה לא מדין,
בוודאי ובוודאי שבעלים יהיה נוח לו שיעשו עם זה מצווה,
ולכן הוא לא ימחה בו אם הוא גזל לו את השופר. כמובן שחכם עיניו בראשו לא מביא דברים שיש בהם ספקות.
ג. דקה בשופר של עבודת כוכבים של ישראל, לא יצא.
אז אדם לקח שופר מבעל חיים שעבדו איתו עבודת כוכבים, כגון הקריבו איתו לעבודה זרה וכו' וכו'.
מה הדין של השופר הזה? האם הוא פסול או כשר?
אומר המשנה ברורה, בשל עבודת כוכבים לא יצא.
למה? שאינה בטלה עולמית.
וכתותם מיכתת שיעורי.
אבל בשל עבודת כוכבים של עובד כוכבים וכן במשמשי עבודת כוכבים של עובד כוכבים, לא יתקע.
ואם תקע בו יצא, אז לכתחילה לא תוקעים בשופר כזה, אבל אם תקע יצא ידי חובה.
והוא שלא נתכוון לזכות בו, אבל אם נתכוון לזכות
בשופר ודאי לא יצא, כי יש בו פה גזל, הוא לקח.
אמרנו את השופר ממנו ללא רשות וכולי.
אבל בעצם התקיעה אין בעיה.
דהווה לעבודת כוכבים של ישראל.
אתה עכשיו לוקח חפץ שהשתמשו איתו הגויים כעבודת כוכבים, ואתה משתמש בו, זה כאילו שגם אתה עובד כוכבים.
ויש מחמירים דאפילו בשל עובד כוכבים,
אינו יצא אליו ונתבטל בערב יום טוב,
כך כתב הרמ״א.
יפה מאוד.
סעיף ד', שופר של תקרובת עבודת כוכבים.
אפילו היה של עובד כוכבים שתקע בו לא יצא.
משום דהנה בטלה עולמית.
כיוון שחל עליו את מה?
את העניין הזה של עבודת כוכבים.
נגמר הסיפור בין מהבעל חיים,
בין מהקרניים שלו.
היי, מודר הנאה משופר. אדם שאמר, אני לא רוצה ליהנות יותר מהשופר. נודר.
אדם אחר תוקע בו וזה יוצא ידו חובותו.
אבל אם אמר,
כונם לתקיעתו עליי,
לא מוכן לא לשמוע אותו ולא את התקיעות שלו.
אסור לתקוע בו אפילו תקיעה של מצווה.
יפה מאוד. כי המצוות צריכים להיעשות בשמחה, צריכים להיעשות במחשבה טובה,
בכוונת הלב,
בסדר? ולא שהוא יעשה אותם כלאחר יד את המצוות.
לכן,
באופן כזה שמה?
שהוא לוקח את השופר מאותו הבעלים,
כן?
והוא מודר הנאה,
והוא אומר, אני עכשיו, מה? לא רוצה לתקוע, כונם לתקיעתו עליי.
אז אמרנו שיהיה אסור לתקוע בו אפילו תקיעה של מצווה.
הנה, זה מצווה, עדיין
יהיה אסור מהסיבה הזאת.
סייף וו, היה קולו עב מאוד או דק מאוד,
כשר, שכל הקולות כשרים בשופר.
אז יש לו קול דק כמו צפצפה.
זה כשר? כשר, כן? מה לעשות? זה הקול של השופר.
פה לא מדובר שהוא ניקה אותו או שם בו ערק.
יש כאלו שמים ערק
בתוך השופר, מנקים אותו היטב ככה,
כביכול מחטאים אותו מהחיידקים,
כן?
אז זה בוודאי,
ובוודאי שאם לא השתנה הכול או לא נפגם בצורתו של השופר,
אז בוודאי ובוודאי שיכול לקחת את זה ולתקוע בו, והשופר הזה יהיה כשר. למה?
כי יש לנו כלל, הכול כשרים בשופר.
סעיף זין.
אם ניקב, אם לא סתמו, אף על פי שנשתנה כולו, כשר.
אבל אם יש שופר אחר לתקוע בו,
ומי הוא? אם יש שופר אחר, אין לתקוע בזה.
כי יש אומרים שאין לתקוע בשופר שהוא נקוב,
השופר הזה עכשיו יש בו חור, הוא חסר לכאורה.
אז מה דינו? יהיה מותר לתקוע בו או אסור לתקוע בו? כותב השולחן ערוך.
אם ניקב,
ואם לא סתמו, אף על פי שנשתנה הכול,
דהיינו היה לו קול עבה, עשית בו חור,
הוא נהיה הקול כזה דק,
כמו של צפצפה של ילדים, נהיה הקול ככה דק כזה.
אז זה אין בעיה בשופר הזה, אף על פי שמה שעשו בו חור, מהסיבה שמה שהקול הזה לא שינה לו,
שנייה רגע,
לא שינה בחשיבותו של השופר, דהיינו,
השופר הזה ג' טפחים, יפה מאוד, זה השיעור שצריך מינימום לשופר.
דבר נוסף, השופר הזה מוציא קול,
איזה קול הוא מוציא, זה לא משנה לי, פעם אחת הוא הוציא קול עבה, פעם שנייה הוציא לי צפצפה.
כן, גם אנשים לוקחים שופר, שהקול שלו הסטנדרטי, נגיד לדוגמה, הוא כזה,
ובצורת התקיעה שלהם הם גורמים לכך שהקול של תקיעת השופר יהיה דק יותר או עבה יותר,
וכן על זה הדרך.
לכן, במקרה הזה אמרנו, אם היה קולו עב מאוד, או דק, סליחה,
אם היה חור בשופר ולא סתם אותו,
אף על פי שהשתנה הקול,
אז הוא כשר.
אבל אם יש שופר אחר, אל תיעצלן,
תעשה את המצווה בשלמות, אמרנו, לכן ייקח את השופר האחר ויתקע בו,
ובכך אין בעיה. למה?
כי אמרינן שאין לתקוע בשופר,
שהוא נקוב, כך כתב הכול בו, והראש בתשובותיו.
ואם סתמו שלא במינו,
לקח, אני יודע מה, כמו מסטיק כזה, דבק סטיק, שם שם בתוך החור של השופר,
עכשיו לא יוצא אוויר, הכול טוב,
אז אם סתם אותו שלא במינו, אף על פי שאינו מעכב את התקיעה לאחר הסתימה,
שחזר לכמות שהיה בתחילה, פסול, אפילו נשתייר בו רובו,
ואם סתמו במינו.
אם נשתיירו בו שלם, ולא עיכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה, אלא חזר כולו לקמות שהיה קודם, שניקב כשר.
אבל אם חזר אחד משלוש אלה, בוודאי ובוודאי שהם כבר מצטרפים, והשופר הזה יהיה פסול.
ואם הוא שעת את רחק,
כן, עכשיו יש לו, עכשיו פה במחנה,
יש לו שופר אחד, אין לו יותר שופרות,
וגם סכנה לצאת או להיכנס,
שאין שופר אחר מצוי,
יש להכשיר בסתמו במינו, יסתום אותו עם אותו חומר של עץ וכדומה,
כן, או הקרן,
במין שלו, כן,
באותו דגם.
שהשופר,
עוד רגע, שנייה אחת,
שהשופר קיים ממנו,
כן,
אז אם הוא סותם אותו,
במקרה כזה, ואין שינוי של הקול,
והקול שלו אפילו חוזר, אם הוא היה משונו, חוזר להיות כמו שהיה,
אז בוודאי ובוודאי שמה, שהשופר הזה יהיה כשר.
אז ככה, נחזור עוד פעם על הסעיף הזה, הוא קצת סעיף ארוך.
אם ניקב, אם לא סתמו, אף על פי שנשתנה קולו, כשר.
ומי הוא, אם יש שופר אחר, כותב הרמה,
אין לתקוע בזה, כי יש אומרים שאין לתקוע בשופר שהוא נקוב.
ואם סתם אותו שלא במינו,
אמרנו, הוא לקח כמו דבק, יש כזה דבק, כזה סטיק,
הוא שם שם חתיכה אחת, הוא שם שם מעט סיליקון,
דבק וכו', אף על פי שאינו מעכב את התקיעה לאחר הסתימה,
וחזר הכול לכמו שהיה בתחילה, פסול.
למה? כי זה לא במינו, וכשזה לא במינו זה פוסל,
אפילו כלשהו.
הוא פסול, אפילו נשתייר בו רוב. הנה, רוב השופר הוא כשר, ויש לו מיעוט של הדבק שהוא שם שם, עדיין זה פסול.
ואם נשתייר רובו שלם, ולא עיכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה,
אלא חזר כולו לכמו שהיה קודם הנקב, כשר.
אבל עוד פעם, כשר זה בדיעבד, זה לא לכתחילה.
לכתחילה צריך שיהיה שופר לא סדוק, לא פגום, הכל כמו שצריך,
ובודקים אותו גם בחיצוניותו,
וגם בודקים אותו איפה?
באזור של הנקב. כי לפעמים יש סדקים כל כך שקופים,
שלא רואים אותם, ובליטוש שהם עושים,
כן, במפעל,
אז אתה לא יכול לראות אפילו שהיה פה נקב,
או שהיה פה חסר או משהו, הם מומחים לזה.
לכן צריך לגנות במקום שיש בו כשרות, שבדקו את השופרות כמו שצריך,
ככה שלא יהיה חשש שמה, שהשופר הזה הוא שופר חס ושלום, חס וחלילה, פסול,
או שופר של בדיעבד, ושילמת עליו לכתחילה.
לפעמים הוא שילם לכתחילה על השופר, והוא מקבל שופר בדיעבד. למה?
יפה מאוד.
ואם נשתייר רובו שלם, ולא עיכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה,
אלא חזר קולו לכמות שהיה קודם, כשר.
ואם חסר אחד משלוש אלו קול או הסתימה של הנקב,
או שחסר מאורך השופר, כן?
ואם הושת הדחה, כשאין שופר אחר מצוי, יש להכשיר בסתמו ובמינו, אם נשתייר רובו,
אפילו לא חזר קולו לכמות שהיה. וכן יש להכשיר בסתמו שלא במינו,
אם נשתייר רובו וחזר קולו לכמות שהיה, שהיה בתחילה קודם שנקרב,
שאז בדיעבד אמרנו,
זה קשה.
נסדק לאורכו,
נהיה סדק, נפל השופר, נהיה סדק לכל האורך של השופר, השופר הזה פסול.
ויש אומרים, אפילו בקול שהוא פסול, לא צריך שיהיה סדוק כולו,
אלא מספיק שיהיה סדוק במעט, כבר הוא פסול.
אלא אם כן, ידקו הרבה בחוט או במשיכה, כן?
מאחליו איזה משיכה מיוחדת כזו, וסתם שם את החור,
כן?
או שיקשר אותו היטב, היטב ליפף אותו, במה? בחוטים,
כן? ידקו הרבה בחוט,
ונשתער שיעור התקיעה ממקום הקשירה ולמעלה לצד הפה. זאת אומרת,
נגיד אם זה השופר לצורך העניין,
וחלק מהשופר נפגם, והחלק האחר הוא כולו שלם.
אז עכשיו הוא רוצה לתקוע בשופר, אז מה הוא עשה? הוא ליפף
את האזור שמה שיש בו את הסדק בחוט היטב היטב,
ככה שבמצב כזה שאין בריחה של הקול מהשופר,
אז במצב הזה באמת הוא יכול לתקוע בשופר,
בתנאי שיישאר לו שיעור של שופר כשר. לכן, לא קונים את השופרות של ה-50 או 100 שקל.
למה? אין בהם שיעור, יש בהם בכל שיעור של גימל טפחים. זה השיעור שצריך להיות מינימום לשופר.
והשופר של הגימל טפחים מאוד קשה לתקיע. הם מביאים אותו בדרך כלל לילדים, הם אוהבים להתאמץ.
הם פיופ פיופ, עושים ככה, מתאמנים עליו, עושים כל מיני קולות,
תקיע הילד הזה.
אז לכן נותנים לו את השופר הזה והוא מתאמן עליו.
אבל בן תורה אמיתי, תוקע כמו שצריך, לפי ההלכה, ייקח שופר,
לכתחילה, לא ייקח בדיעבד, ייקח שופר שהוא מעט גדול, לא ארוכים.
בסדר?
הארוכים זה מעיל או לא?
יש כאלו שכן ויש כאלו שלא. רובם הם לא מעיל,
משל עיל. לכן לוקחים את השופר הסטנדרטי,
שהוא ראוי לתקיעה ואין בו פגמים,
אין בו סדקים,
אין בו שום דבר.
וגם אם נסדק וקשר,
אז צריך לבדוק שיהיה ג' תפחים, וזה השיעור שבעצם השופר הזה ממשיך
בכשרות או אחרת, אם הוא בדיוק ג' תפחים ונסדק,
אז הוא חסר עכשיו.
אז אם אין לו ברירה וכו' וכו', יתקע הוא בדיעבד, יצא ידי חובה. לכתחילה, לא יצא ידי חובה בו.
יפה מאוד.
אז זה ההגדרה,
כותב הרמב״ן, נשתייר שיעור התקיעה ממקום הקשירה ולמעלה לצד הפה.
דהיינו, לא בחלק התחתון,
לא בחלק העליון של השופר, שמשם יצא הכול,
אלא בחלק התחתון הסמוך לצד הפה. ויש אומרים, דווקא ברובו
ואם דבקו כשר,
ואפילו אם דבקו בדבק,
ויש מי שאומר,
שאינו כשר אלא כשדבקו בעצמו,
שחיממו באור עד שנפשר וחיבר קצותיו זה עם זה.
ואם נסדק כולו אפילו מצד אחד פסול,
ואפילו חיממו באור וחיבר צדקיו זה עם זה.
יפה מאוד. אז תראו כמה שיטות יש להם לסתום את השופרות דבקים,
חימום,
וככה מעצבים את העצם כמו שצריך. פעמים כשזה מגיע ישר,
ובמפעל עצמו,
בעל הבית, בעל המפעל, או הפועל שעושה, הוא מחמם את זה, את הקרן, ולאט לאט לאט הוא מעקם אותה, מטה אותה הצידה, מסדר את זה,
בדיוק לפי בקשת הלקוח.
יפה.
סעיף ט',
נסדק לרוחבו במיעוטו כשר, ברובו פסול,
אלא אם כן נשאר מהסדק לצד פיו שיעור תקיעה דהיינו ארבעה גודלים,
וכשנשתייר בו כך כשר,
ואפילו אם מעכב את התקיעה, ויש מכשירים ונשתייר אפילו שלא לצד פיו.
אז זה הגודלים שמודדים את השיעור, צריך שיהיה גודלים של אדם בינוני.
ומודדים מאמצע הגודל ובראש האגודל, שמשם כבר הוא מתחיל להתקצר,
והשיעור הוא שיעור של טפח אחד.
אז לכתחילה צריך שיהיה גימל טפחים, תכף נראה,
סליחה, בשיעור הבא נראה את זה,
אבל בדיעבד, אם יש גם טפח אחד,
גם יוצא בו ידי חובה כדי לתקוע,
אבל טוב שלא לקחת שופר שכזה.
בזמנם לא כמו היום, היה פינוקים, אתה מגיע לחנות,
יש לך כשרות,
יש לך שופר כדת וכדין, אתה בודק,
יש היום שופרות, קל ותקיעה זה נקרא.
שופר שמיוחד, קליל לתקיעה. יש את השופרות המרוקאים, יש את השופרות הסטנדרטיים,
כן?
אז הוא מניח את זה רק בפה, בחיים שלו לא תקע.
והוא מניח את זה בפה, יוצא לו כל כך יפה, הוא אומר,
אני יכול להחליף השנה את התוקע, כל הזמן עושה פדיחות.
פתאום נעצר, פתאום לא יוצא לו וכולי, מפספס את התרועה,
עושה את השברים יותר מדי ארוך, יותר מדי קצר וכולי.
אז הוא אומר, הנה, יוצא טוב. לא, זה לא מספיק, אמרנו, צריך להיות בעל יראת שמיים,
יודע את ההלכה, למד את ההלכה, הכל כמו שצריך,
ובכך באמת יוכל להיות התוקע של בית הכנסת, בתנאי שאמרנו מקודם,
בסימן הקודם,
שלא ייקח תשלום על כך,
עבור ראש השנה, אלא יבליע את זה בתוך הפעמים שהוא מגיע לתקוע במהלך הסליחות,
ובכך פתרנו את הבעיה.
לכן,
אם השופר נסדק לרוחב במיעוט שלא כשר, ברובו הוא פסול,
אלא אם כן נשאר מהסדק לצד הפה של שיעור התקיעה. לפעמים האזור של הפה, השופר ארוך, לפעמים באזור של הפה יש סדק. מה עושים?
מביאים את זה למפעל של השופרות שם,
הם חותכים את זה ומחליקים אותו בחזרה, ואז אתה חוזר בחזרה לקבל שופר כשר, כדת וכדין.
רוב השופרות היום, בדרך כלל, שנמכרות בארץ, זה שופרות כשרים,
לא גזולים וכולי. הם קונים אותם מחוץ לארץ,
מביאים אותם לפה בשקים, באוניות,
ומתחילים לעבד אותם, ולשייף אותם, ולהבריק אותם, ולהבריש אותם,
ולנקות אותם בפנים היטב היטב, כדי שגם לא יישאר ריח.
לפעמים בן אדם קנה שופר, לא בדק בפנים, נשאר שם שאריות מהלכלוך
קן של הקרניים, והוא תוקע, וכל בית הכנסת צריך לשים מסכה.
לא בגלל הקורונה, בגלל הריח
של השופר.
אז לכן, כשקונים שופר, תבדוק, שאין ריח.
יש להם ספרי כזה מיוחד, הבאתי לפני כמה שנים לרב,
היה גם בשופר.
הם, נו, השופרות בדרך כלל הללו, הם לא שופרות שהרב משתמש,
וגם הרב משה,
אז יש שופרות שהם לא מעובדים 100%,
הם מעובדים חצי, מה שנקרא.
מעבדים רק את הקצה של אזור של התקיעה,
מה שמניחים בפה, ושאר השופר משאירים אותו טבעי, זה גם יותר יפה, נראה יותר יפה.
לכן, בדרך כלל, בחורים ובסדקים שבתוך
השופר עצמו מתחבאים כל מיני לכלוכים, ועם הזמן הם מתחילים להסריח ולהבאיש.
אז לפני כמה שנים, כשהייתי במפעל, הוא הביא לי בקבוק,
20 שקלים,
הוא אומר, מזה אתה מתיז שום ריח,
לא יכול לעמוד בזה, להפך, זה מתבטל מהערכות כולן.
ברוך ה' לעולם,
אמן ואמן. רבי חנן בקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפיכך בעליהם תורה ומצוות, שנאמר,
ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).