ארבע מדות באדם: האומר שלי שלך ושלך שלך, חסיד. | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

הברכה מוקדשת לכבוד הרב שיזכה לאריכות ימים ושנים

בריאות שלמה ואיתנה יפיל את הרשעים

וירבה האמת בעולם

יהיה עשיר בגשמי וברוחני

יזכה לראות את אליהו נביא היום

שיביא את המשיח מהרה ויפלו כל הערב רב המינים

סדר עולמי חדש הבונים החופשיים הידרדרות וכל סטרה אחרה אמן ואמן

ממשיכים במשנה באבות

שלי שלך

ושלך שלך חסיד

שלי שלי שלך ושלך שלך חסיד

רבנו עובדיה מברטנורה מפרש

מי שמהנה אחרים

אולם אינו רוצה ליהנות משל אחרים

זוהי מידת החסיד

שכן הוא עושה לפנים משורת הדין

למה לפנים משורת הדין?

כי בדרך כלל אם אתה נותן אז צריך גם שהשני ייתן הוא לא רוצה אפילו שהשני ייתן

אז הוא עושה לפנים משורת הדין

וכבר כתב כאן רבנו יונה

כי מי שהגיע לקצה האחרון ממידת הוותרנות

ושנאת המתנות

ורוצה לתת לאחרים אך שלא ייתנו לו מידותיו הן לפנים משורת הדין

ועל זה הוא נקרא חסיד

כותב ומבאר המאירי

מידת החסידות

שאינו מקפיד

אם הוא מתחסר על ידי האחרים

אבל הוא מדקדק על עצמו לא לחסר ממון של אף אדם

זאת אומרת המאירי אומר

חסיד לא אכפת לו שהוא נחסר

על ידי האחרים

הוא לא מקפיד על זה

מה הוא כן מקפיד? מה הוא מדקדק?

שהוא לא יחסר ממון של אף אדם

זה מידת החסידות

אולם המהר״ל

בספר דרך חיים מבאר

שאין הכוונה שהוא מבזבז ונותן לאחרים יותר מדי

כי אז בסופו של דבר יהיה הוא נזקק לבריות

אלא הכוונה שהוא מוותר בממונו לפי יכולתו

היינו עד חומש חמישית

או כפי הראוי לו לפי מצבו אם יש לו הרבה יותר אז הוא יכול יותר

אם יש לו פחות

אז פחות

גם בעל האבות דרבי אלעזר מבאר כי אין זו מידת חסידות לתת את כל מה שיש לו לזולתו

אלא הכוונה של התנא לומר

כי אם יש ביד האדם ממון

סיטואציה

שהוא מסופק בו

האם הממון הזה שלו

או שמא של זולתו

מה עושה חסיד במצב כזה?

אומר מוטב שיהיה הממון

של רעהו

למה?

כי אינו רוצה להחזיק בידיו ממון שהוא ספק גזל

כי אם זה לא שלו זה של חברו והוא לקח את זה

אז הוא מחזיק גזל

אז לכן מה הוא אומר?

שלי שלך

ושלך

שלך

בכל מקרה

שיהיה

שלך

גם אם זה שלי

בגלל שאני לא ברור לי של מי זה שיהיה שלך

חסיד זה

בנקודה מעניינת עומד המדרש שמואל ואומר

המשנה לא הקדימה ואמרה

תחילה

שלך שלך

ורק אחר כך שלי שלך

היא אמרה הפוך שלי שלך שלך שלך

למה?

מכיוון שהאמירה שלך שלך

היינו שאין אדם רוצה להיענות משל זולתו

זו הנהגה פשוטה ואינה מאפיינת דווקא את מידת החסידות

המעלה של החסיד

זה שהוא אומר בהתחלה שלי שלך

ומאחר שנתן ממונו לרעהו

והפך הממון

להיות של חברו

אין הוא רוצה שוב להיענות מחפרו

אפילו כנגד מה שהאלה קיבל ממנו

כיוון שמכאן ואילך

מתייחסו לאשר נתן לחברו כאילו זה של חברו

ומעתה נעשה שוב שלך שלך זה מידת חסידות

איפה נראה דוגמה?

אחד הלך לחתונה של חברו

ונתן שם מתנה

אלף שקל

אז מה? שלי?

שלך

אבל הוא נתן לו את זה שני שלך לא בשביל לקבל בהחזר

זאת אומרת הוא לא מסתכל עכשיו עם חברו כשיבוא לחתונה שלו לבן שלו

אז הוא הביא כמה הביא? הביא אלף? הביא שבע מאות? הביא שלוש מאות? לא הביא?

הוא לא מסתכל בכלל

ברגע שהוא נתן נתן חסיד אין לו חשבונות מה צריך מה לא צריך שלום נסגר

זה נקרא חסידות

מהי השלמות האמיתית?

רואים אפילו אצל היראים והשלמים

שדואגים לתועלת שלהם הרוחנית

מכל מקום

כל עיקר שאיפתם

היא להתעלותם הפרטית

וחושבים עצות

איך הם יתעלו ויגדלו בתורה אווירת שמיים

ודרך הזכייה לעולם הבא אצלם עוברת במסלול האישי

אבל אינם חושבים עבור תקנת חבריהם

דהיינו הם אינם סבורים שהתעלותם העצמית

קשורה וכרוכה בהצלחת העולם

את הדברים האלו אומר הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זכר צדיק ברכה

ומבאר כי הסיבה לכך נחוצה בכך שטבע האדם

אהבת עצמו

ולכך קרובים יותר אנשים אלה

להרגשות

בתקנת עצמם

ואינם מתבוננים על דאגת הכלל

אבל השלמות האמיתית

היא בגתר המדרגה שהמשנה אומרת

שלי שלך

ושלך שלך מבטל כל השאיפות הפרטיות ואת כל מצבו הוא

והוא רק דואג לכלל ולרבים

זה לא נאמר רק בממונות

אלא כל המצב שלו, של החסיד

זה רק דאגה לאחרים

בכל העניינים

שיגיעו כולם

לשלמות הנפש

הוא אוהב ומבקש

רק להיטיב לחברו

ואינו מסוגל כלל לקבל הטבה מחברו

זה נקרא חסיד גם ברוחניות

ובפרט ברוחניות

שזה תקנת העולם כולו

מעתה יפלא

אומר הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין

הלא האדם מקבל כל ימיו

בכל חייו

טובות עד אינסוף

מהבורא יתברך שמו

ועל זה מברכים בכל יום ברכות השחר

שבהן כוללים את כל הטובות שהבורא מביא עלינו

והמעיין בספר חובת הלבבות

בשער הבחינה

יראה נפלאות בגודל הטבת הקב' ברוך הוא

ומדוע לא נשאל

האיך אנחנו גומלים

ומכירים טובה למטיב הגדול הקב' ברוך הוא?

הרי כתוב הפותח פתח לחברו נפשו חייב לו

אז אם על פעם אחת שקיבל אדם טובה מזולתו חייב להכיר לו טובה עד כדי מסירות נפש

הוא הכניס אותו, אירח אותו, כמו שיתרו

הכניס

את משה רבנו אליו

אז משה לא הסכים ללכת בשליחות השם עד שהוא יבקש רשות

מיתרו ללכת

אבל השם מצווה אותך, עם ישראל צריכים גאולה

הוא אומר כן, אבל זה לא דרך ארץ

הוא פתח לי פתח,

הכניס אותי, אירח אותי, הכיל אותי

אני יכול ללכת ככה בלי לבקש רשות?

אז אם חייב להכיר טובה עד מסירות נפש

על פעם אחת שפתח לו פתח,

למה אנחנו לא מכירים טובה?

לכל הפחות באותה מידה לקב' ברוך הוא

הסיבה לכך נובעת

מכוח המידות הרעות

שנמצאות בנו

שהן לא נותנות לנו מקום למחשבה

כאילו באנו בגדר מקבלים

כל מחשבותינו שכל מה שיוצא בעולם זה רק שלנו ועשינו זאת במו ידינו

כמו שאומר הזוהר

אדם הולך מזה העולם וחושב שהוא שלו לדורי דורים

ואינו רוצה להכיר טובה כלל

לזולתו

כמו הרשעים הארורים רוקפלר, רוטשילד, סורוס וכל אלה שעומדים שם בכיפה

אמנם בשעה שמתנתק מאהבת עצמו

ומיטיב לזולתו

ונקרע בעל חסד

אז אותה מידה מביאה אותו גם לידי ההכרה שהוא מקבל מחברו

כי הרי הוא מרגיש את האחרים

הוא לא חושב רק על עצמו

ממילא הוא גם ירגיש את ההטבות שהוא מקבל

מי שעושה לשם שמיים

אפילו בצורכי גופו הרי זה חסיד

עבודת ישראל מבאר ביאור חדש על המשנה הזו

לדבריו שלי הכוונה

דברים שאדם עושה לצורך גופו

שלי

מה הוא עושה לצורך גופו? אוכל, שותה, ישן

אם הוא עושה את הדברים האלה גם כן לשם שמיים

וכל מעשיו הוא עושה תמיד לכבוד הבורא יתברך

אז השלי נחשב שלך

שלי שלך גם הדברים שלי שאני עושה כל צרכיך

שלך זה שלך

וכל שכן

השלך

ודאי שלך

זאת אומרת כל הדברים שצריך לעשות לצורך שמיים

ודאי שהשלך הוא שלך

ועל כן האדם הזה חסיד

שגם במעשיו שלו לצרכיו שלו הגשמיים

גם הם הוא עושה אותם

לכבוד הבורא

אז השלי הוא שלך וודאי ששלך הוא שלך זה חסיד

אבל אם אדם אצלו שלי שלי

מתי שהוא עוסק בצורכי הגוף שלו אוכל ושותה שוכח את השם יתברך רק חושב על הקרס

אדם כזה גם בשלך

גם בעבודת השם הוא עושה באופן שזה שלי

שכל הכוונה רק לתועל את עצמו

ואינו עושה דבר לשם שמיים אדם כזה הוא רשע

שהרי אצלו השלי שלי והשלך הוא גם כן שלי

וכך נפסק בהלכה בשולחן ערוך

אורח חיים סימן רשת למד אלף

וזה לשונו

בכל מה שיהנה בעולם הזה לא יכוון להנאתו

אלא לעבודת הבורא יתברך

ככתוב בכל דרכיך דעהו אמרו חכמים

כל מעשיך יהיו לשם שמיים

שאפילו דברים של רשות

כגון אכילה,

שתייה,

הליכה,

ישיבה,

קימה כולם יהיו לעבודת הבורא

או לדבר שגורם לעבודתו אני הולך לישון שיהיה לי כוח לעבודת השם אני אוכל

שיהיה לי בריאות לעבודת השם

כללו של דבר חייב אדם

לשום עיניו וליבו על דרכיו

ולשקול כל מעשיו

במאזני שכלו

וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יעשהו

ואם לא מביא לעבודת הבורא לא יעשהו

ומי שנוהג כן

זה נקרא עובדת בוראו תמיד

זה הלכה בשולחן ערוך

בכל דרכיך דעהו

אז זה אומר שלי

גם בעבודת

הגוף שלי,

שלך

גם זה אני מכוון רק לשמך

הגאון רבי יעקב עמדין אומר

כי ודאי שאין המשנה עוסקת באדם הנותן את ביתו

וכל אשר לא לחברו, שלי, כל מה ששלי, שלך, לא, לא מדובר בזה

לא עוסקים בשוטים שמאבדים את כל מה שיש להם

מדובר באדם

שמקבל על עצמו לפרנס את חברו

ולהיות כל מחסורו עליו

מי שעושה כך לתלמיד חכם

בוודאי אשרי לו ואשרי חלקו

כדרך שעשה עזריה לשמעון אחיו

כמפורסם בגמרא

על אחת כמה וכמה

אם אינו מחייב את עצמו בכלום

אלא עושה שותפות עם התלמיד חכם

ומתחלק עימו בכל רווחיו

זה ודאי חסיד

חסיד הוא דואג למחסורו של חברו בפרט אם זה תלמיד חכם וכולי

אומר הגאון רבי יעקב עמדין שמעתי מפי אבא מורי

שכך עשו

האחים הרבנים המובהקים והגבירים הגדולים בני יעיש למהרית

שלקחו אותו לביתם

על מנת שיתפרנס מכיסם בשווה

ויטול חלק

בנכסיהם כשותף

ומשם זכה לכל הגדולה

שלמד תורה ברווח

בלי שום טרדה

שהם עסקו במשא ומתן

והוא התחלק עימהם

בלא שטרח כלל

ובאופן כזה אוכל לתלמיד חכם ללא בושה

וליבו פנוי לתורה

זה חסידות

ייזכר לטובה

סבי המנוח

רבי עובדיה

אבא של אבי

שפרנס

את מורי יוסף נחו בתימן

הביא אותו אצלהם בבית על חשבונו במשך שלוש שנים

בשביל שילמד את אבא שלי

תורה אני שם אותו בין ברכיו

ואבא שלי היה לומד תורה הוא יצא התלמיד הכי טוב

ידע את כל התנ״ך כמעט בעל פה ומי ששמע אותו יודע במה מדובר

שלוש שנים כל פרנסתו עליו

לכלכל את התלמיד חכם

ושילמד את הבן

זאת אומרת אשריהם ישראל

מי שמתחסד עם הבריות

ודואג לראות את מחסורם של האחרים ולא על מנת

שייתנו גם לו שגם שלך יהיה שלי אלא שלך יישאר שלך

העיקר ששלי יהיה שלך

לא כדרך השוטים שמאבדים הכל

בתבונה ולראות איך לחזור שלא יחסרו ובפרט

תלמידי החכמים

נסיים עם החלק האחרון

זה שאומר שלי שלי ושלך שלי

זה רשע

המחזור ויטרי

בארי ברבי שלמה מפרשים

מי שממאן לגמול חסד בגופו

או בממונו לאחרים

וכן

מי שרוצה ליהנות רק מאחרים בלי להנות אותם

זה המידה של הרשע

החמדן

חומד ממון אחרים

ולא רוצה להנות אותם

לפי שתאוות החמדה תקועה בליבו

היא גם תגרום לו לגנוב

לגזול ולרצוח ולעבור כמה עבירות

ולא די בזה אלא קללה מצוין בביתו ולעולם לא יצליח

מהי מהותו של רשע?

בספר מגן אבות כתב כי האומר שלי שלי

ושלך

שלי הוא רשע

כי הוא עובר על לא תחמוד

בסופו בא לידי גזלה כיוון שהוא רוצה ליהנות ולא ליהנות את האחרים

והוא נקרא נבהל להון

והוא יגזול אחרים

זה רשע

לדברי התפארת ישראל

למה הוא נקרא רשע?

כיוון שאדם כזה

כאשר תזדמן לו טובה עצמית

הוא לא יימנע מלהשיגה

אפילו אם בכך יגרום רעה לאחרים הוא ידרוך עליהם

העיקר להשיג את הטובה שהוא רוצה

כמו בפוליטיקה

רשעים שמה

בכל שכן

שהוא לא יטיב לאדם אחר

אפילו אם לא יפסיד משלו שום דבר הוא לא יטיב

רשע מרושע

מה ההבדל בין חסיד לרשע?

בספר כנסת ישראל מביא בשם המגן מדובנה

שהקשה בספר אוהל יעקב

איזו חסידות

יש בהנהגה זו

של שלך שלך

ומדוע הרשיעו כל כך את מי שאומר

שלי שלי ועשו אותו רשע?

אלא ייתכן שההבדל בין חסיד לרשע

יבוא לידי ביטוי

כאשר יזדמן ליד אדם

ממון

שבו הוא מסופק אם זה שלו או לא

החסיד יאמר

אני לא יודע של מי הממון

יכול להיות שהממון שלי

אבל על פי כן

גם אם המעות שלי

טוב לי שהם יהיו שלך מהספק

כי שהם מהם שלך

כדי שהשלך יהיה תמיד שלך

ויישאר אצלך

ובידי

לא יהיה אפילו נדנוד של ספק גזם

לעומתו הרשע במקרה כזה של ממון של ספק

יכריע מיד ויאמר

כי המעות שלי

והגם שאין הדבר ודאי אצלו יותר טוב

אצל הרשע ששלך יהיה שלי

למה אני אשליך את הכסף שלי מספק ככה אומר הרשע

ואפילו אם אני טועה

מוטב שיישאר בידי

כדי שהשלי יישאר בוודאי שלי

אז אם כן

ראינו את כל הצדדים

של המשנה

ראינו מידה בינונית

ראינו מידה סדום

ראינו מידה

עם הארץ

ראינו מידה חסיד

וראינו מידה רשע וכבר אמרנו

שכל אחד יבדוק בעצמו

בכל התנאים האלה איך הוא מתנהג

וידע להגדיר את עצמו

זה אחד

אני רק רוצה להגיד שאחרי הדרשה שנתתי אתמול

דרשה

כל מה שהבאתי על המצב העולמי

אז כנראה כולם בלחץ שיש התקוממות בכל העולם מתחילה התקוממות נגד התוכניות האלה

אז כבר ביבי אמר אמר אתמול שהולכים לסדר לנו חיישנים צ'יפים

ולילדים

ישימו קודם לילדים ואחר כך למבוגרים זהו יתכנתו אותנו ונהיה עבדים ומשועבדים

לכולם לא יאומן זהו ביבי שאמרתי לכם

שהוא מספר שמה ב-CFR

אז הנה אתם שומעים שהוא אומר ומשחק אותה

אנחנו בודקים אם תהיה אפשרות כלשהי בטכנולוגיה חדשנית

בשביל למנוע קורונה חרטא לא קורונה ולא בטיח פחות משפעת רבע ממה שמתים משפעת

רבע ובמקומות אחרים רוצחים אנשים

יש המון עוד חומר עוד לא אמרתי

רוצחים אנשים רק בשביל לעשות כאוס,

לעשות בהלה,

מבודדים את האנשים למה?

שלא יוכלו לטכס עצות כשאנשים נמצאים ביחד הרבה,

אז קודם מה אתה אומר? מה אתה אומר? מה זה?

ככה כולם מבודדים עם כמה אתה יכול לדבר? עם אחד, שתיים, ואם נדבר בזום שומעים אותך, מקליטים אותך, רואים את הכל

זהו תעבוד.

אז הנה תתכוננו רוצים לקחת לכם את הילדים כמו שהפרידו ילדים

בקום מדינת התימנים

ומרוקאים ואחרים מכרו אותם ועשו מה שרוצים איתם.

המלכה הזאת המטונפת של בריטניה אומרת במפורש

היה לנו כבר פעם בעבר ככה וזה יפרידו את הילדים מההורים

לתקופת מה? ואחר כך יחזרו לחיק המשפחה, היא כבר מדברת על זה.

היא רק

פעמיים או שלוש בחיים שלה

היא דיברה, רק היא דיברה ככה, וזה היה כל כך חשוב לה שהתחילה קורונה

להגיד לנו את מה שהם תכננו בעצם

שהולכים להפריד את הילדים והכל

אבל זה טוב, זה לטובה והכל, ויאבא ביי, תוכנית שטנית

מדברים במפורש,

זה מה שהולכים לעשות, להפריד את הילדים מההורים,

לעשות צ'יפים והכל,

יחדירו את הכל וישלטו על האנשים לגמרי.

היזהרו,

פיקחו עיניכם

ויהיו ערניים.

האחריות,

תודה רבה לכם.