ארבע מדות באדם: האומר שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ. | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום משפחת לסרי השם יזכה אותם שהילדים כולם יגדלו בתורה בראת שמיים

ויהיו צדיקים אמיתיים עם מידות מתוקנות

ממשיכים במשנה באבות

אמרנו

שלי שלי שלי ושלך שלך זה למדנו בבוקר

עכשיו שלי שלך

ושלך שלי

עם הארץ

אדם אומר

שלי שלך

ושלך שלי

עם הארץ

המידה הזו

שאומר עליה תנא שהיא מידת עם הארץ נאמרה לשבח

כך מפרש

המדרש שמואל

כי אדם שנוהג במידה זו הוא טוב ליישוב הארץ

מפני שיש בו מעלות המידות

שבהן תהיה חברתו טובה לאחרים

הוא רוצה

שיהנה חברו מממונו

כאילו זה שלו

במקביל

הוא מבקש

שכאשר הוא יזדקק יעזור לו חברו בממונו

והרי זה כאילו שותף הוא בכל אשר יש לו יחד עם זולתו ללא הקפדה

וזה עיקר קיום היישוב

להיעזר זה מזה

ושלא להקפיד זה על זה

וכן כתב הרי בן שושן

שבמידה הזאת

תיטב חברת בני אדם אלו עם אלו

וימצאו חן זה בעיני זה ויעזרו איש לאחיו

ובזה תתיישב הארץ

ועל כן נקרא עם הארץ

פירושו שמידתו

טובה לארץ, לקיום הארץ, ככה טוב

בני אדם שלי שלך, שלך שני,

יופי.

הריבר שלמה בתפארת ישראל מבארים

כי מי שרוצה שיהנו אחרים מנכסיו

והוא גם רוצה ליהנות מאחרים

זוהי מידת עם הארץ

כלומר זו הדרך של רוב בני אדם

יושבי הארץ הפשוטים

וכן כתב בעל אבו דרבי אלעזר

החתן של בעל נתיבות המשפט

כי הרוצה שיהנה מאחרים

רק באופן שגם הוא נהנה מהם

הוא עם הארץ

פה יש טעות אולי כי הרוצה שיהנה אחרים רק באופן שגם הוא נהנה מהם

הוא עם הארץ

כי כן המנהג בין עמי הארץ

שלא להנות את זולתו

אם אין הוא יכול גם כן להנות ממנו

בעוד שהמידה ראויה להיטיב עם זולתו בלא תנאי

זאת אומרת עמי הארץ מה הם אומרים?

שמור לי ואשמור לך

יד לוחצת יד, יד רוחצת יד

שלי שלך, שלך שלי, זהו

אבל זה האנשים הפשוטים

ואומר שזה שלא רוצה ששלי יהיה שלך רק בתנאי שגם שלך יהיה שלי

כי אם זה לא יהיה כך

אז שלי לא יהיה שלך

התנאי שלי שלך בתנאי שגם שלך שלי

אז זה יש בו ענף ממצוות לא תיקום ולא תיטור

כי הוא אומר אם אתה לא נותן לי אז גם אני לא אתן לך

מתי אני מסכים

ששלי יהיה שלך?

מתי שגם שלך יהיה שלי

אבל אם שלך לא יהיה שלי לא תיתן לי

אני לא אתן לך

זה מידת עם הארץ ויש בה גם

מלא תיקום ולא תיטור

זה אומר בעל אבו דריביל עזרא חתן של בעל נתיבות המשפט

זאת אומרת פה כולם מנסים להבין למה תנא קרא לו עם הארץ

בפירוש הראשון

הבנו שזה מידת

עם הארץ פירושו של דבר שככה הארץ תוכל להתקיים שלי שלך, שלך שלי כל אחד עוזר לשני

בסדר, זה נקרא דואג

העם דואג לארץ

יפה זה בחינה

ואיזה רוב בני אדם ככה

אבל יש מי

שאומר שפה המילה עם הארץ זה לא כל כך פשוט, זה האנשים הפשוטים

זאת אומרת זה הביטוי שקוראים יש תלמיד חכם ויש עם הארץ,

עם הארץ זה אחד שמתעסק בענייני ארציות וזה,

הוא רוצה אינטרסנט

כשאני אתן לך את שלי שיהיה שלך זה בתנאי

אז זאת אומרת זה כמו התניה

שיהיה משתלם לשני הצדדים

אז יש בזה קצת עם ארצות כי זה יש פה מידה שטמון בה גם לא תיקום ולא תיטור זה לא טוב

לכן זה עם הארץ תלמיד חכם הוא יודע שלא מתנהגים ככה מה פירוש אם הוא לא ייתן

לי אז אני לא אתן לו מה אז מה תגיד על עני הוא לא נותן לך אף פעם אז אל תיתן לו

ואין לו

לדעת רבנו יונה מידה זו היא מידת עם הארץ

מה פירוש?

מפני שהאדם הזה שאומר שלי שלך

שלך שלי

הוא רוצה בתיקון העולם

לקחת ולתת

באופן כזה תתרבה אהבה בין בני אדם

אומנם המידה הזו היא מעלה

לגבי תיקון העולם

אבל היא חסרון

לגבי מעלת החוכמה

כי אדם זה אינו יודע שהמידה הטובה היא

כמו שאמרנו בשיעור הקודם שונא מתנות יחיה

כי המידה המובחרת היא לתת ולא לקחת

אבל אם אתה רוצה גם שיתנו לך אז אין לך את הבחינה של שונא מתנות יחיה

וגם רבנו עובדיה מברטנורא מפרש כי בעל המידה הזו

שהוא נהנה

ומהנה אחרים בשווה

אמנם זה מביא ליישוב ארץ

אבל אינו יודע שכתוב שונא מתנות יחיה

אבל

על הדברים האלה משיג המהרם שיק

הוא אומר לא

לא זה הכוונה בעם הארץ

כשאומר פה התנא האומר שלי שלך ושלך שלי אומר המהרם שיק

לכאורה קשה

מדוע אדם זה נחשב

שאינו יודע את הפסוק

שונא מתנות יחיה

הרי הוא לא נוטל במתנה

הפסוק אומר שונא מתנות יחיה

שאדם לא רוצה לקבל מתנות מתנות חינם הוא לא רוצה לקחת

והרי הוא אינו נוטל במתנה אלא היום הוא נוטל מחברו

מחר חברו נוטל ממנו

ודבר זה בוודאי אינו נקרא מתנה

אדרבה אין לך טובה מזו

שהיום יש לחברו כסף

אז הוא מבקש ממנו הלוואה 5,000 שקלים נגיד

למחרת לו יש כסף ולחברו אין

והוא מלווה לו בעצמו

או שכנה לשכנה

יש לך אולי 5 עגבניות נותנת לה

אחרי כמה ימים אומרת לה הפוך

יש לך את 6 עגבניות 4 עגבניות נותנת לה

זו החברות ורעות

וזה נאה

ובזאת חפץ השם שיהיו בניו

אוהבים זה את זה

שלי שלך שלך שלי

בלי מתנות לא בגלל מתנות

משא ומתן גמילות חסדים

ככה אומר המהר המשיק

אז מה הוא יסביר עם הארץ?

אז מה לשון עם הארץ?

אז למה קורא לו תנא עם הארץ?

אם זה כל כך משובח וזה השם רוצה

ושיאהבו אחד את השני ושני שלך ושלך שני אז למה הוא נקרא עם הארץ?

תקרא לו חכם

תקרא לו צדיק

למה עם הארץ?

לכן מבאר המהר המשיק

כשהמשנה אומרת עם הארץ היא מתכוונת לשבח את מי שנוהג כן

והוא מסתמך על מה שכותב רשי

בשם התורת כהנים בביאור הכתוב בויקרא כ'

כתוב שם עם הארץ ירגמוהו באבן

שם הדין

שמי שחייב מיתה

עם הארץ

ירגמוהו באבן מה זה עם הארץ? אנשים טיפשים?

לא אומר רשי עם

שבגינו נבראת הארץ

זאת אומרת

מי אלה שרוגמים אותו באבן?

אחרי כל מה שאמרנו שצריך לסקול אותו ואחר כך ככה ואחר כך גם מי בסוף?

העם. מי זה העם? איזה עם?

עם ישראל. איזה עם?

עם שבגינו נברא את הארץ

הוא נקרא עם הארץ מי מקיים את הארץ אם לא בריתי יומם

בלילה

חוקות שמיים בארץ לא שמתי

מי מחזיק? מי בורא את כל הארץ? עם ישראל. בזכותם נברא הארץ

אז על מי מדובר עם הארץ ירגמו באבן. מה זה עם הארץ פירושו דבר רק האנשים הפשוטים ולא החכמים ולא אחרים ולא כלום?

רק לא אומר רשי לא עם שבגינו נברא את הארץ זה שבח

דבר אחר הוא אומר שעתידין לירש את הארץ על ידי מצוות הללו

זאת אומרת עם ישראל יזכו לירש את ארץ ישראל

בזכות המצוות האלה של וביערת הרע מקרבך

אם מישהו התחייב אחרי התראה

ואמרו לו והוא לא רוצה להיזהר והוא ממשיך לעשות עבירות חמורות שיש בהן מיטה

אז מבערים את הרע מן הארץ

אז בזכות זה עתידין לירש את הארץ על ידי המצוות הללו

אז אתה אומר את זה שמע, עם הארץ

לפי המערם שיק שמשתמש בפירושו של

רשי

שזה העם המשובח

אז לכן כשהוא אומר

האומרים שלי ושלך ושלך שלי

זה מידה שהקדוש ברוך הוא חפץ שיאהבו אחד את השני כל אחד ידאג למחסורו של השני

זה נפלא מאוד

אז איך קורא לו עם הארץ?

אז זה לא מתאים

כי עם הארץ זה כאילו לשון שלילי כזה עם הארץ

עם הארץ זה שלא יודע ברכת המזון, לא יודע קריאת שמע, לא יודע זה

עם הארץ

לא אומר לו פה הכוונה עם הארץ לשון שבח

עם שבגינו נברא את הארץ

עם

שעתיד לירש את הארץ בזכות המצוות הללו שהוא מקיים

אז כך

אם הם ינהגו במידה הזו ויהיו חברים ואוהבים זה את זה

תתבטל שנאת חינם

כי אם כולם יגידו שלי שלך שלך שלי בלי שום הבחנה אין שום בעיה מתי שחסר לך אני אשלים וכן הלאה

תתבטל שנאת חינם

ומשיח צדקנו יבוא וככה הם יקיימו ויבנו את הארץ

מדוע המידה הזו היא מידת עמי הארץ

והיא לא מידה בינונית עכשיו יש שאלה של המהר״ל מפראג

גם הוא למד את המשנה

והוא מתפלא

הוא טמא המהר״ל מפראג

מדוע מי שאומר שלי שלך ושלך שלי

הוא נקרא עם הארץ

זאת אומרת הוא מבין שפה הלשון עם הארץ זה לא השבח

הרי בוודאי אין מידה זו פחותה

מאשר מידתו של הקודם

שאמר שלי שלי ושלך שלך

ואמרנו זו מידה בינונית

אדם שאומר שלי שלי אני שאומר את שלי לי

ואתה תשמור את שלך לך

אומרים זו מידה בינונית לפי השיעור בבוקר

אז אם זה נקרא מידה בינונית

אז לפחות מי שאומר שלי שלך ושלך שלי לפחות

צריך להחשב בינונית

כי לכאורה זה מידה יותר טובה ממי שאומר שלי שלי ושלך שלך

זה מוכן לתת משלו לקבל משל אחר

להבנתו

מגלה לנו המהר״ל מפראג

שהמשנה הזו מגלה

את עומק כוחות הנפש באדם

והוא מבאר כי מי שאומר

שלי שלך

זה לא ראיה שהמידה הזו נובעת מנדיבות הלב

כי נדיב אמיתי נותן

ולא אומר ושלך שלי

אומר שלי שלך מספיק שקט

למה אתה צריך להגיד שלך שלי?

נדיב

לא מתנה

אלא הוא נותן

אבל כאן כתוב מתי שלי שלך?

כששלך שלי

אז הוא נותן על מנת לקבל

על מנת ששלך יהיה שלי

ועל זה הוא אמר שזה מידה של עם הארץ

כי חכם אמיתי יודע להבדיל בין ממונו לממון של אחרים

הוא יודע מתי לתת

הוא יודע מתי לקבל

לכן הוא לא אומר באופן שרירותי

מותנה

שלי שלך

ושלך שלי

אז לכן מי שמתנה את זה ככה

זה אמרת

זאת ועוד אומר המהר״ל

המקבל מאחרים

יש לו מדרגה חומרית

הוא החומר מדבר אליו

כי החומר מקבל תמיד מזולתו

ולכן הוא מוגדר כעם הארץ. עם הארץ זה מתעסק בחומריות, בארציות

בעוד שבעל שכל מסתפק בשלו

ואינו נוטל מזולתו

איזה הוא עשיר השמח בחלקו, הוא יודע השם

חלק לי את מה שחלק לי

אז אני יודע מה ששלי

אני לא מבקש מה שני ששלך יהיה שלי, לא מבקש

אז זה אומר המהר״ל

לכן הוא מסביר לנו למה נקרא עם הארץ

ולמה לא אמרו שזו מידה בינונית

כי הוא רוצה גם שהשני ייתן, התניה

המאירי

אחד מהראשונים

אומר שהמידה הזאת של האומר שלי, שלך ושלך, שלי

זה חסרון מידות

כאשר חומד אדם את הממון של זולתו

כי הוא חושב

שהממון של זולתו שווה יותר משלו

הדשא

אצל השכן יותר ירוק

זה אותו דשא.

לא, תמיד הוא רואה שאצל השני יותר טוב.

קנאי!

העין שלו על של אחרים.

זאת אומרת

הוא לא רשע

הוא לא גזלן והוא לא חמסן

אבל מה?

בגלל שהוא לא כזה אז הוא נוקט במידה כזאת

שלי שלך בשביל ששלך יהיה שלי

זה כאילו אני יש לי סובארו

ואתה יש לך bmv

אז אני אומר מתי שאתה רוצה את הסובארו אני נותן לך

אבל מתי שאני ארצה תביא לי את ה bmv

אז העין שלו על הממון של השני

לכן הוא אומר למה הוא אומר שלי שלך?

בשביל ששלך יהיה שלי

זה אדם קנאי שהעיניים שלו אצל האחרים

ורבים הם בני אדם הנגועים במידה רעה זו

עד שקשה למצוא אחים או שותפים שחולקים בגורל

ואין אחד מקנא בחלק שקיבל חברו

וליבו חפץ כל הזמן להחליף בין החלקים

נו תבחר

הוא אומר אני לוקח את זה, הוא אומר טוב אז אני לוקח את זה, לא לא לא רגע אני לוקח את זה

חוזר בו עוד פעם הזה, תראו אצל ילדים כל פעם

בוחרים איזה משחקים, כל אחד יבחר

אחר כך רבים, לא רוצה להחליף, תביא לי את זה, למה זה? בואי נגמר

זאת אומרת

זה מידה אצל בני אדם

אבל בעלי מידות טובות

לא מקנאים במה שיש לאחרים,

משתדלים להצליח במה שיש להם כפי יכולתם

אז לכן המידה הזו היא של עם הארץ

שהוא כל הזמן, העיניים שלו בדברים אחרים, בארציות, הוא רוצה עוד, עוד, אבל משלך,

תמיד הוא רואה שלשני יש יותר מוצווה

תשמעו נשים לפעמים, למה הם יש להם ככה? למה אתה לא מביא לנו? למה אתה לא קונה?

תחליף לי את זה,

ראיתי אצלהם שיש להם ככה,

תראה איזה יופי יש להם,

למה אתה לא מחליף? למה אתה לא זה? כל הזמן העיניים על אחרים

זה מידת עם הארץ

לכן הוא אומר שלי, שלך, בשביל

ששלך יהיה שלי,

זה עם הארץ, אז זה כבר עם הארץ שלילי

בעל הכנסת ישראל

מביא מהגאון מהרש קלוגר

שהוא מקשה בספר מעשי ידי יוצר

קושיה חבל על הזמן

מדוע קורא התנה לאדם הזה עם הארץ?

הרי אדם שאומר שלי, שלך, ושלך, של ני

זה שותה ופתי.

למה עשו לו פה הנחה, קראו לו עם הארץ?

מה קרה?

אדם יכול לבוא לשני ולהגיד לו, תשמע, שלי, שלך, בסדר, מותר לך להגיד מה אתה רוצה לעשות עם הממון שלך,

שלי, שלך,

אבל למה אתה קובע לו, שלך, שלי?

מה, בגלל שאתה אומר שלי, שלך, אז כבר שלך, שלי?

אז הוא מבאר ככה, למה הוא נקרא עם הארץ ולא שותה ולא פתי?

אז הוא אומר ככה,

זה מהרש קלוגר, זה

דבר יפה.

הוא אומר הרמו בשולחן ערוך יורה דעה.

סימן רמ״ו,

סעיף א', פסק.

עם הארץ יכול לעשות שותפות עם תלמיד חכם.

מה השותפות?

הוא אומר לו, אני אפרנס אותך,

ועבור זה אני אטול חלק בתורה שלך לעולם הבא.

בבחינת ישכר וזבולון.

אתה תלמד, אני אפרנס,

אני אתן לך מה שאני עובד בעולם הזה ואתה תיתן לי מהתורה שלך לעולם הבא.

אומר אבל הרמו, השותפות הזו יכולה

להיעשות רק קודם שלמד התלמיד חכם.

זאת אומרת, מכאן ולהבא.

אבל אין התלמיד חכם יכול למכור בכסף

את התורה שהוא כבר למד.

והטעם

כי קודם שהוא למד

התורה ושכרה עדיין

אינם שלו.

התלמיד חכם,

הוא עוד לא למד.

אז התורה שהוא עתיד ללמוד היא כבר שלו? לא.

והשכר

הוא יקבל רק אם הוא ילמד. אבל אם הוא עוד לא למד אז הוא עוד יקבל את השכר? אז בינתיים התורה והשכר אינם שלו.

לכן,

כיוון שזה עוד לא שלו,

יכול עם הארץ לקנות חלק בהם.

אבל לאחר שלמד,

התורה ושכרה כבר שייכים לתלמיד חכם.

ואז אין אפשרות לעם הארץ לקנות בה חלק.

תורה לא מוכרים.

מה שיש לך כבר

עד היום,

אתה לא יכול למכור.

אבל מכאן ולהבא, מה שאני אלמד בזכותך, בזכות שאתה מפרנס אותי,

נעשים שותפים.

מכאן ולהבא,

אז יכולים. אתה תיתן לי כסף ואני אתן לך שותפות בלימוד שלי.

זה רמוז בדברי התנא.

אם יאמר אחד

שלי

שלך

מה שלי

העולם הזה העולם הזה שלי יהיה שלך תלמיד חכם.

כדי ששלך התורה שלך שכבר למדת

וכבר השכר שיש לך לעולם הבא שכבר יש לך ביד אחרי שלמדת יהיה שלי.

זה עם הארץ.

למה הוא לא יודע את הרמות?

ארמו פוסק שזה רק מכאן ולהבא,

אבל אי אפשר לעשות את זה למפרע,

כי הוא לא יודע, עם הארץ הזה, דין בשולחן ערוך,

שאין התלמיד חכם יכול לעשות שותפות

על התורה שכבר למד.

אז לכן הוא נקרא עם הארץ.

היה פעם שויטה אחד

שבא אליי ואמר לי,

אני מקנא בזכויות שלך, אבל מה?

הוא היה אדם אמיד.

אני מוכן לשלם לך? תן לי חצי ממה שאתה עשית עד היום.

לא עם הארץ ולא שויטה ולא פטי, מפגר.

צריך אפילו אשפוז.

מצווה אחת

אין עליה שכר. מצווה אחת שנעשתה, אין עליה שכר.

כל חלל העולם, באיה אלמא ליקגרא.

הוא רוצה חצי ממה שעשיתי, חצי, לא פחות.

לא, תן לי קצת איזה חצי בנים של לב.

כל חלל העולם על מצווה אחת, מצווה אחת, אין.

אז מה מקשקשים אנשים טיפישים? קנאי, הוא פשוט קנאי.

איך הוא יעשה? הוא יכול לעשות מה שעשיתי?

הוא לא יכול. אז הוא חושב שיש איזה טמבלים

שהוא יקנה אותם בכסף, יקנה אותם בכסף.

מכל מקום, ראינו כמה הסברים

למה מישהו אומר שלי, שלך,

שלך, שלי, הוא עם הארץ.

יש אומרים לשבח,

יש אומרים לגנאי,

יש אומרים כך,

יש אומרים כך.

תלוי מה הנקודה שהתכוון בתנא,

או שהוא התכוון בכל האופציות האלה,

שכל זה כלול בתוך זה, תלוי בנקודת המוצא של האומר,

שלי, שלך, שלך, שלי.

אם אחד אומר שזו הנהגה טובה שכולנו

נעזור אחד לשני, שיהיה שלי, שלך ושלך, שלי,

זה מידה טובה.

אם אחד אומר, אני רוצה ששלי יהיה שלך, בשביל ששלך יהיה שלי,

אה.

אם אני קנאי ואני רוצה ששלך יהיה שלי, בגלל זה אני מוכן את השלי לתת לך,

אה.

אז צריך לראות.

כל אחד יבחן את עצמו כשהוא אומר, אם הוא אומר ככה.

יש שאומרים שלי, שלי, שלך, שלך. יש שאומרים שלי, שלך, ושלך, שלי.

יש שאומרים שלי, שלי, וגם שלך, שלי.

יש שאומרים שלי, שלך, ושלך, שלך.

מי אתם?

תבדקו.

נמשיך אחר כך בהמשך

בשאר המידות האלה.

ברוכים תהיו.