מתוק לנפש פרק ה - "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה" | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום

אהרן ויונה כהן,

ישראל, יצחק ומנחם דרור,

השם יזכה אותם להתעלות בתור אווירת שמיים, למעט בעסקים ולעשות רצונו יתברך

בהצלחה גדולה.

פרק חמישי

יראת אדוני תוסיף ימים ושנות רשעים תקצור נא,

אומר שלמה המלך עליו השלום במשלי יוד.

מה בא להגיד לנו שלמה המלך?

כי מי שיש בו יראת השם

אוחז במידת הענווה

ויודע

כי לא נאה הגדולה והגאות,

כי אם דווקא על השם לבדו.

כמו שאמר הכתוב בתהילים צדיק ג',

אדוני מלאך גאות לבש

כי הוא גבוה על כל גאה ורם.

וכן אמר דוד המלך עליו השלום,

דברי הימים א' כ' ט'

לך אדוני הגדולה והגבורה

לא כן אדם ילוד אישה טיפה שרוחה,

לא נאה לו אלא שפלות,

כי מכל צד שיהפוך פניו ימצא עצמו גרוע ופחות מכל טוב,

ומלא מכל חלאה

וסרחון

וזוהמה

כפי היסוד שהושתת ממנו בניין גופו.

מאין הוא נוצר?

מטיפה שרוחה.

ואם כן, הכל הולך אחר היסוד.

וזהו בראשיתו.

ובאחריתו לאן הוא הולך?

למקום עפר עם מוות עולה.

ומאחר ששרץ קטן

עתיד למשול עליו ואוכל את בשרו,

באיזה צד יוכל אדם להתגאות

אם זה סופו?

ואם כן, המתגאה

מראה בעצמו כי אין אדון עליו.

וכן אמרו ריבותינו, זכרונם רחב, בנדרים כב.

כל המתגאה

כאילו כופר בעיקר,

שנאמר,

תהילים יוד,

רשע כגובה האפו,

בל ידרוש.

אין אלוהים כל מזימותיו.

ואם היה יראה את השם

והיה נותן בדעתו כי מלוא כל ארץ כבודו,

לא היה מתגאה.

כי מיהו העבד הפתי

העומד לפני ריבו ומתגאה ומתגדל ומתנשא?

הס כי לא להזכיר.

ועל כן אמרו ריבותינו, זיכרונם ברכה, כל המתגאה.

אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור

במחיצה אחת, במקום אחד.

ועכשיו תשמעו דבר מדהים.

אם חס ושלום

כל הדור רעים וחטאים,

מסלק שכינתו לשמי מרומים

מפני הבעל גאווה.

ואז גורם כמה צרות רעות ורבות לבוא לעולם

מפני הסתלקות השכינה.

וכשהדור יפה,

מה עושה הקדוש ברוך הוא? כי אינו יכול לדור עם זה שהוא בעל גאווה.

לזה מסלק הקדוש ברוך הוא את הבעל גאווה מן העולם.

כדי שלא יפסידו כל העולם בעבורו.

ונמצא שעל ידי שלא היה בו יראת שמיים,

הוא בא לידי גאווה.

ועל ידי הגאווה

הוא יסתלק מן העולם בלא זמנו וימות בקוצר ימים.

לא כן האיש

שהוא ירא השם אוחז במידת הענווה.

ועל ידי הענווה ירוויח אריכות ימים.

על ידי הענווה מרוויחים אריכות ימים.

איך מרוויחים אריכות ימים על ידי הענווה?

כמו שאמרו בגמרא

על ההוא עובדה דמרים מגדלה סערה דנשייה.

באנו שני.

מאי עבדי להוא מוספי למאן דלא מוקים במין ליל.

אז אני אגיד לכם את הדברים, מה כתוב בגמרא.

הרב יוסף,

אני מתרגם ישר.

כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה.

איזה פסוק?

ויש נספה בלא משפט.

משלי יג.

יש מי שנספה,

מת,

בלא משפט, זה לא הזמן שלו.

אז אמר רב יוסף,

מי יקד האזיל בלא זמנה? האם יש מי שהולך בלא זמנו?

באמת ללא סיבה?

הגמרא עונה כן.

כך קורה לעיתים.

כמו המעשה שהיה,

שרב ביבה,

בר הבית,

היה מצוי אצלו מלאך המוות.

והיה רב ביבה,

רואה כיצד מתים אנשים ביד מלאך זה,

שהיה אומר מלאך המוות לשלוח שלו,

לך ותביא לי, תהרוג את מרים מגדלה הגודלת וקולעת שיער של הנשים.

עצוב שערות.

יש אומרים שזאת אימא של יימח שמו וזכרו,

מרים.

הלך

והביא לו את מרים מגדלה דרדקה.

התבלבל.

הלך הביא לו מישהי אחרת שהיא מגדלת תינוקות.

אמר לו מלאך המוות לשליח,

אני אמרתי לך, לך תביא לי את מרים גודלת שיער הנשים.

מה הבאת לי?

אמר לו השליח, טוב, אם זו טעות כזאת,

אני אחזיר אותה בחזרה לחיים.

אמר לו מלאך המוות הוביל והבאת אותה כבר,

אז היא תהיה להשלים את המניין של המתים.

מפה יש מניין, כל יום יש מניינים.

לא כאלה שבחוץ.

מניינים שצריכים לסיים את המספר שצריך להביא למעלה.

אז רואים מפה שיש דוגמה,

אישה שמתה בלא משפט אלא בטעות.

שאל אותו,

כיוון שלא הגיע הזמנה למות, איך יכולת להמית אותה?

אז השריח סיפר שהייתה הזדמנות.

מה הייתה ההזדמנות?

היא הייתה מחזיקה מרדה,

שעושים איתו את המאפים.

והייתה משלחת אותו ומכבדת בו את התנור.

ולקחה את האוד והניחה אותו על גב רגלה ונכבתה,

ואז הוא רע מזלה,

ויכולתי לקחת אותה והבאתיה.

זאת אומרת, איתרע מזלה לרעה,

ולכן יכולתי.

אמר לו רביבי,

ברבייה, רביבי,

למלאך המוות, וכי יש לכם רשות לעשות כך, לקחת אדם טרם זמנו?

אמר לו מלאך המוות,

וכי לא כתוב ויש נספה בלא משפט?

אמר לו רביבי,

כתוב דור הולך ודור בא.

משמע, שלכל דור יש שנים קצובות שבהן הוא הולך מן העולם.

אמר לו מלאך המוות, אני רועה,

מחזיק אותם עד שימלאו להם שנות הדור.

אחר כך אני מוסר אותם למלאך דומא,

שהוא ממונה על הנשמות של המתים.

אמר לו רביבי,

סוף סוף,

מה אתה עושה עם השנים האלה שהיו מגיעים לה עדיין לחיות?

מה אתה עושה עם זה?

אמר לו מלאך המוות, אם יש תלמיד חכם

שהוא לא מעמיד על חפציו, על דבריו,

על מעשיו, מעביר על מידותיו,

אני מוסיף לו את השנים האלה אליו.

והרי היא חילופו.

זאת אומרת,

אמרנו לא כן איש,

אמרנו בעל הגאווה השם מקצר את ימיו ולוקח אותו

בגלל הגאווה כי הוא לא יכול לדור איתו יחדיו.

אבל לא כן האיש יראה השם שהוא אוחס במידת הענווה.

על ידי הענווה ירוויח אריכות ימים, כמו שאמרנו בגמרא

על המעשה של מרים,

שנשאל מלאך המוות מה עם השנים שנותרו

לזאת שמתה שלא בזמנה,

אז הוא ענה לו שמוסיפים את זה למי שהוא ענה.

מי שהוא ענה בשפל רוח, מוסיפים לו.

וזה כוונת הכתוב שהתחלנו, יראת אדוני תוסיף ימים.

רוצה לומר,

על ידי יראת השם,

אדם זוכה למידת הענווה,

והיא מוסיפה לו ימים.

אבל ההפך מזה, המשך הפסוק, ושנות רשעים תקצורנה.

מי שהוא רשע

אוחס במידת הגאווה,

על ידי זה גורם לעצמו קצרות ימים.

כי אין הקדוש ברוך הוא דר עמו במקום אחד,

ולכן מסלקו מן העולם.

נמצא שבעל הגאווה מקרב את המיטה לעצמו.

ואם היה לעולם הזה לבד,

אינו כל כך עונש.

זאת אומרת, אם היה מת מפה,

נו, זה לא כל כך עונש, כולם צריכים למות, מוקדם, מאוחר.

זה לא כל כך עונש.

אבל הבעיה,

שהוא אינו כאן בתחיית המתים,

כמו שאמרו ריבותינו

בגמרא בסוטה, כל מי שיש בו גסות הרוח,

אין עפרו ננער בתחיית המתים,

שנאמר בישעיה, כו וקיצו ורננו שוכני עפר.

מי יקיץ?

מי ירנן?

מי שנעשה שכן לעפר

בימי חייו,

ונפשי כי עפר לכל תהיה, הוא שוכן קרוב לעפר, לא מתגאה.

אז אוי לנו מיום הדין,

כי מפני רעת הגאווה

נאבד האדם גם מן העולם הזה ומן העולם הבא.

כדאי, אם ככה, להיות בעל גאווה? ועל מה?

ואחר כך ירחשו עליך כל התולעים וכל השקצים והרמסים,

מה תעשה?

תגיד לו, אני הייתי מנכ״ל,

אני הייתי ביל גייטס.

ובידועו זאת האדם,

ראוי לקרוע את לבבו,

לשניים עשר קרעים,

וישפיל את עצמו

עד הקצה האחרון,

וידמה עצמו לעפר,

כי מה יתרון לאדם?

כי אם מה שעתיד לקום בתחיית המתים,

לאור באורח חיים,

ואם חס ושלום לא יזכה לקום בתחיית המתים,

הרי הוא נמשל לבהמות,

והוא יותר גרוע מבהמה.

והמה לא קמה בתחיית המתים.

אבל אין לה גם דין וחשבון.

אין לה גיהינום.

אבל האדם עתיד ייתן דין וחשבון,

ואז יכסהו בושה וכלימה

כשיאמרו לו, איה גדולתך וגבורתך,

איך הלכת בקומה זקופה,

איך דיברת קשות לכל אדם,

איך התנהגת עצמך בגאווה ובוז ולא זכרת אחריתך.

והנה ועתה,

התוכל להשיב חורפך דבר?

הוא משתמש בלשונות שהיו מדברים הראשונים.

והנה ועתה,

על שם הפסוק, והנה ועתה.

קווה לשלום,

ואין טוב,

לעת מרפא,

והנה ועתה.

קווה לשלום.

מקווים לשלום, אבל לא יהיה טוב,

לא יבוא השלום.

לעת מרפא.

מקווים לרפואה.

במקום זה בא בעתה ורעד וחרדה.

אז זאת אומרת,

הוא אומר לו,

מה אתה תגיד?

הרי ועתה, ועתה, בזמן הזה כאילו,

אבל זה על לשון בעתה.

אז מה תגיד?

והנה בעתה תוכל להשיב חורפך דבר?

מה תגיד? על מה התגאית?

הלא נער קטון ימשול עליך וילעג עליך,

ואין ידך למחות בו.

ומי האיש

אשר לא יבין אחרית דבר מראשיתו?

ובאיזה צד יש לאדם להתגאות?

אם יתגאה בעושר.

הלא העושר אינו דבוק בגופו,

ואם כן אפשר שהיום הוא עשיר,

מחר יהיה עני.

כמו שראינו בעינינו,

בדורנו, כמה אנשים עשירים

האמונים עלי תולע.

מה זה?

אנשים שהם מחשיבים את עצמם,

כמו שאומר הפסוק, האוכלים למעדנים,

נשמו בחוצות.

האמונים עלי תולע מגודלים על בגדי צבעונים.

חיבקו אשפתות,

אשפות של זבל שוכבים על האשפות בחוץ.

זאת אומרת,

אפילו אם התאמון היום

דבוק

עלי תולע, בגדים צבעוניים, יפים,

יכול לבוא לידה עניות עד כיכר לחם, רחמנא לצלן. תראו היום, מאות אלפים, אין להם פרנסה, אין עבודה.

אין עבודה.

ואם אפילו יעמוד לו עושר כל ימיו,

סוף סוף,

כי לא במותו ייקח הכל.

לא ירד אחריו כבודו.

תראו איך המדינות פוחדות עכשיו אם הסגר יהיה מוכרח וימשיך.

כלכלות יקרסו.

רק חודשיים שלוש בסך הכל בלי עבודה.

וזה וירוס קטן,

שהוא שפעתי.

ואם יתגאה בכוחו וגבורתו כאיש גיבור חיילו,

הלא ידע כי לא לעולם חוסן.

ומאחר שהוא נוצר מטיפס רוחה,

רוח קימעה עוכרתו.

ושינוי אוויר יקנו בשחפת או בקדחת

או בקורונה.

וכמעט זמן

סר כוחו מעליו.

אשר כל יודעו מתמול שלשום,

כאשר יראינו יאמר אחרו.

ואם כן,

באיזה צד יש לו פתח לאדם להתגאות ולהתגדל?

אז זה אמרו חכמי המשנה

באבות ב' ט',

איזהו חכם

הרואה את הנולד.

ובאמת זאת התרופה הגדולה לאדם לא ליפול ברשת יצר הרע לכל עוון ולכל חטא. תראה

מה יהיה בסופך,

ועוד לפני סופך.

לא צריך להיות חכם גדול הרואה את הנולד.

זה דברים ברורים, ידועים.

ועוד רעה חולה יש בבעל גאווה

שאינו יכול לשוב בתשובה מן העבירות שבידו.

כי גסות הרוח שבו אינו מניח לו לשוב בתשובה.

וכן מצינו בריבותינו, זיכרונם רכה,

שאמרו על ירבעם בן נבט,

גסות הרוח שהיה בו

טרדו מן העולם הבא.

והוא היה ענק בתורה, בירת שמיים בהתחלה.

ענק!

כל חכמי הדור היו לידו כאזובי קיר.

אז אם כן,

כמה צריך אדם להתרחק עצמו מן הגאווה עד קצה האחרון?

כי הגאווה שקולה כעבודה זרה.

כן אמרו חכמים זיכרונם לך בסוטה.

כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה.

כי נאמר במשלטוז תועבת אדוני כל גבה לב.

ונאמר גבי עבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך.

ועל זה נחשב כעובד עבודה זרה.

ואילו בכל העבירות אין הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה.

אם אדם חשב לעשות עבירה ולא עשה,

הקדוש ברוך הוא בכל העבירות לא מצרף מחשבה למעשה,

חוץ

מעבודה זרה.

כך כתוב ביחזקאל יד',

למען תפוס את בית ישראל בליבם,

לא במעשיהם,

במחשבות כבר.

וכן במידת הגאווה כתוב תועבת אדוני כל גבה לב,

כמו שנקראת עבודה זרה תועבה.

ואם כן זה לבד,

די לו ומספיק לאדם כדי לגעור ביצרו

ולהרחיק ממנו מידת הגאווה

כדי שלא יהיה כעובד עבודה זרה חס ושלום.

וצריך להרגיל עצמו במידת השפלות והענווה,

להקיים

מה שמוציא מפיו בכל יום שלוש פעמים אחר תפילת שמונה עשרה.

והיום סוף סוף

נבין

מה אנחנו אומרים.

אומרים, אומרים, אומרים.

לא רק שלא מקיימים, לא מבינים מה אומרים.

אומרים.

מה אומרים?

אלוהי

נצור לשוני מרע

ושפתותיי מדבר מרמה

ונמקלליי נפשי תדום

ונפשי

כעפר לכל תהיה.

נמצא

שהוא שואל מפיו ובשפתיו

בכל יום

להיות מעביר על מידותיו

ולהיות שומע חרפתו

והוא לא ישיב.

והנה אנחנו רואים

שאם אדם אחד יעשה לחברו איזה הכעסה

תכף אחרי התפילה

אחרי התפילה מיד יקום עליו כגיבור

ויורד עמו עד לחייו.

ונעשה שונא לו ומבקש רעתו.

ואיפה התפילה שהתפללת רק עכשיו?

ולמקלליי נפשי תדום תדום תדום. אמרת שאפילו אם יקללו אותך אתה תשתוק.

כל זה הוא כי אין תפילתו אלא מן השפה ולחוץ.

כי אם היה מכוון מה שמוציא מפיו

לא במהרה היה שוכח מה שהוציא מפיו

ובוודאי שהיה מקיים דיבורו.

ואם כן, כמה צריך אדם להיות זהיר בתפילתו

שידע מה מוציא מפיו

ואז מובטח לו שלא יעבור על דברו

ויהיה רגיל להיות

שפל רוח

בהקדמה לספרו

לב אליהו

הרב לופיאן זכר צדיק וברכה

הוא כותב שתקופה ארוכה

הוא לא אמר את הקטע האחרון הזה זה נקרא תחנונים זה אחרי התפילה זה לא מעיקר התפילה הוא לא אמר את זה

הוא אמר כל זמן שאני לא מרגיש שאני מקיים את זה

אני לא אומר את זה אחרת זה יצא שקר

אומר בי יצחק פרחי

הואיל ועטל עידן

צריך לדקדק במה שאומרים אם כבר אנחנו מדברים על זה אז בואו נלמד מה אנחנו אומרים

נצור לשוני מרע

משפתותיי מתדבר מרמה

מה זה הכפל הזה

ועוד מה שאומרים אחר כך ולמקלליי נפשי תדום

למה חזר ואמר ונפשי

כעפר לכל תהיה

וגם מה זה לכל

היה לו לומר ונפשי כעפר תהיה

ומה השייכות

יש לזה שאנחנו אומרים אחר כך פתח ליבי בתורתך

אם כבוד התורה גדול

היה צריך להגיד את זה בהתחלה

פתח ליבי בתורתך

ומה זה שאמר ליבי

ונפשי חילק בתורה אמר פתח ליבי

במצוות אמר תרדוף נפשי

וכבר שייכת מצוות בלב כמו שאמר דוד המלך עליו השלום בתהילים ק י ט הט ליבי אל עדבותך

וכן אנחנו אומרים ברכת היוצר ודבק ליבנו במצוותך

אז למה פה חילק נפשי במצוותיך וליבי בתורתך?

אומנם נראה לעניות דעתי

כי ידוע שכן דרך הבעל גאווה

לדבר בדופי כל אדם

ואינו יוצא מפיו שבח בני אדם כלל

בעל גאווה לא משבח אנשים

רק משפיל

להפך ממנו מישהו ענה והושפר רוח

לא מוציא מפיו שום דופי על שום אדם מעולם כי לעולם מספר משבחן

ולפעמים

הבעל גאווה עושה מעשה זמרי ומבקש

שכר כפנחס

כי הוא פותח פיו לדבר בשבח ראובן

בתוך חבורה שיושב שם שמעון

שהוא שונא לראובן שמעון שונא לראובן

הוא פותח לדבר בשבח ראובן כשהשונא

נמצא שם ששונא את ראובן זאת אומרת הוא לא יכול לשמוע שמשבחים את ראובן

והוא מהלל

הוא משבח לראובן

כדי שישמע שמעון

ויפער את פיו לבלי חוק על ראובן

לחרף אותו, לגדף אותו לאין קץ.

נמצא שזה הרמאי,

המשבח, הרמאי ברמאותו

גרם את כל זה לדבר סרה על ראובן

כי הוא פתח בשבח וסיים בגנות, הוא גרם לגנות.

ואם אומרים לו למה אתה עשית את זה

משמעו אני דיברתי בשבחו

אני התכוונתי לטובו

אבל בוחן ליבות וכליות

הוא ידון אותו על מה חשבתו הרעה יותר,

יותר עונשו גדול מזה שמעון

שחירף וגידף וקילל את ראובן.

למה? משום שהוא הגורם

וגם על שהוא גונב את דעת המקום

ודעת הבריות

כאילו הוא מתכוון לטובה

ואוי לו ואוי לנפשו.

והאיש העושה זאת גדול עוונו מנסו

וכמעט שהס ושלום אין תרופה למכתו.

זה מלבין פני החברו

ברבים שאין לו חלק לעולם הבא.

הוא הגורם פה.

מעתה

צריכים אנחנו להתפלל לקדוש ברוך הוא

שיציל אותנו מלדבר לשון נורא על שום אדם שבעולם

וגם

לא לעשות רמאות,

לפתוח בשבח

ולסיים בגנות,

כמו התרגיל שהוא עשה.

וגם צריך להתפלל שאם אחרים ידברו עלינו בעניין זה וכסדר הזה לא להשיב חורפנו דבר

בין

המשבח שעושה רמאות

בין המחרב והמקלל שנתעורר בגללו לחרב ולקלל

ששניהם שווים לרעה

המשבח ברמאות בשביל לגרום תסיסה

הוא והמחרב ומקלל שווים ברעה

לא באותה רמה אבל שווים ברעה

וגם להתפלל שלא לנקום ולא לנטור שום איבה

וואי וואי וואי וואי זה מה שאנחנו אומרים בתפילה

בסיום כל תפילה שלוש פעמים ביום אנחנו אומרים את זה

וגם

אם יקרה לפעמים שאחד משבח את חברו באמת

הכוונה לטובה

בלי שהוא ידע שישמע באותה חבורה שונא ומבקש רעתו של זה שהוא משבח

וזה השונא פער את פיו לבלי חוק בקללות וחירופין

אז הטבע נותן

כשאדם יודע שראובן

פלוני דיבר עליו

טוב יעשה לו טובה וישלם לו כצדקתו

והאיש דיבר עליו רע ישלם לו רעה כרעתו

אבל לא זו הדרך הטובה והישרה בעיני השם

כי אדרבה

אדרבה ישווה בעיניו את מי שחירף וגידף

לאותו האיש אשר דיבר טוב עליו וישלם טובה לזה כשם שמשלם טובה לזה

בזה ניכרת מידת ענווה

כי מישהו ענו הוא כמו עפר

פעם שמעת את העפר מתלונן שדורכים עליו?

ואם זה שמן דרך עליו?

הוא מתלונן, הוא לא מתלונן

אמרת שאתה רוצה להיות בנפשי כי עפר לכל תהיה, לא אמרת ככה? ככה אמרת

אז תעמוד בזה

ואם חס ושלום הוא עושה להפך

זה מורה על גסות הרוח שבקרבו

לכן אני אומר שלי אין

לי אין שונאים

איני שונאים

חושבים שיש לי שונאים

אלה שחושבים שהם שונאים שלי

אלה האוהבים הכי גדולים שלי

כי הם מעבירים לי את כל הזכויות טורחים יומם ולילה

אז איך אני יכול לכעוס עליהם?

אני יכול לכעוס עליהם?

בן אדם מעביר לך את כל מה שהוא עמל כל ימי חייו

ככה על מגש של כסף

לא צריך לכבד אותו?

רק אין לי מספיק שוקולד מרים לשלוח להם

מעתה

זה שאומרים אלוהיי

נצור לשוני מרע

ומדבר בדופי בשום אדם

אני גם מתפלל בשפתותיי מדבר מרמה

שאני לא אעשה את התרגיל הזה לפתוח אני בשבח כדי שמישהו אחר יבוא ויסיים בגנות

וגם אני מתפלל שאם אחרים יעשו עליי כסדר הזה לדבר עליי רעה

שלא אשיב חורפי דבר

וזה מה שאנחנו אומרים ולמקלליי

דהיינו על הרמאי שפתח בשבח ועל המקלל בעצמו בפרסיה

ששניהם שווים

ולמקלליי השניים נפשי תדום

ואני גם מתפלל בנפשי כעפר לכל תהיה

איזה דוגמה יפה הוא מביא

תקשיבו איזה דוגמה יש לו דוגמאות

הוא אומר

ראובן ושמעון

קנו שדה

לזרוע בה כל אחד

מה שהוא רוצה

אם ראובן רואה את השדה ומשבח את השדה ואומר מה נאה שדה זה

שמעון רואה את השדה ואומר אהההההה שדה הזה שדה בור

זהו

אחרי זה שניהם זרעו חיטים

מישהו ראה או שמע דבר כזה שראובן שדיבר טוב תוציא לו השדה חיתים יפות ושמעון שדיבר רע תוציא לו קוצים מדרדרים?

כאילו השדה תתפעל ותגיד אה אתה דיברת עליי רע קוצים אני אתן לך

אתה דיברת יפה אתה תקבל חיתים יפות ראיתם דבר כזה?

אין דבר כזה

אז נפשי כעפר תהיה כמו שהעפר לא מבחין

מי קילל אותו, מי ברך אותו, מי שיבח אותו וזה

אז נפשי כעפר תהיה

זאת אומרת מקלל, מברך,

הכל שווה

כי היא משווה גזרותיו

וכשם שמוציא לזה חיתים יפות כך מוציא לזה חיתים יפות

וזה מה שאמרו ונפשי כעפר לכל תהיה, מה זה לכל?

בין מי שמדבר טוב עליי בין מי שמדבר ההפך

צריך לשלם להם טובה ולא רעה חס ושלום

ואחר כך אמר פתח ליבי בתוארתך

מה זה פתח ליבי בתוארתך?

אם יפתה אותי יצר הרע ויאמר לי כל היום בואנה

אם קטון אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ואתה איש חכם

איך אתה סובל חרפת אנוש?

מה אתה שותק?

כתבו לי כמה פעמים למה אתה שותק? למה אתה לא זה?

יש מצווה לנקום ולנטור למה אתה זה?

ולא נעלם

ממשיך יצירה אומר לו כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונותר כאן נחש

אינו תלמיד חכם

וצריך שיהיה בך אחד

משמונה שבשמינית

זאת אומרת אחד חלקי שישים וארבע גאווה

שמור על הכבוד שלך

וככה הפיתויים והעבלים של יצר הרע

אומר רק קהה את שיניו

תאמר לו

ומה אמרו ריבותינו בתחנית זן

על הפסוק אוי כל צמא לכו למים

אמרו חכמים למה נמשלו דברי תורה למים?

לומר לך מה מים

מניחים מקום גבוה

והולכים למקום שפל

כך דברי תורה מניחים את מי שיש בו רוח גבוהה

והולכים אל מי שיש בו רוח נמוכה

איפה התורה מתקיימת?

ומישהו שפל, מישהו ענו

ומכאן ילמד אדם קל וחומר לעצמו

ומה התורה שהיא הבת של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא?

היא מניחה מקום גבוה והולכת למקום שפל

מכל שכן האדם

שהוא עשוי מעפר

מה כוחו ומה גבורתו?

וזה מה שאומר פתח ליבי בתורתך

זאת אומרת אם יפתה אותי ליבי

על ידי יצר הרעש שוכן שם

להשיב חורפי דבר

לנקום ולנטור

זה מחמת הגאווה

אז זה אמר פתח ליבי

דהיינו היצר הרע

בתורתך

פתח את ליבי מהיצר רע בתורתך

שמניח מקום גבוה והולך למקום שפל

ואם כן מובטח אני אם זה כך

שמכאן והלך אחרי מצוותיך תרדוף נפשי

ולא יאכל עוד יצר רע לפתות אותי

כי בשעה שאדם כועס ורודף אחרי מישהו הוא כבר לא עושה מצוות וגם אם הוא עושה,

עושה אותם חפיף כי הוא עצבני הוא לא יכול להתרכז

אבל אם תפתח ליבי בתורתך כמו שהתורה עזבה מקום גבוה, בעל מקום נמוך

אם השם קיבל את התורה על הר סיני השפל מכל ההרים

אז אני צריך ללמוד מזה

אז אם זה יהיה ככה ודאי שאחרי מצוותיך תרדום נפשי

עכשיו על פי זה נראה לפרש את הכוונה שרבותינו זיכרונם לברכה בקידושין ל' וזה לשונם

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל

בניי

ברת יצר הרע

בראתי לו תבלין

מהו התורה

והוא כי יצר הרע מפתה לאדם

שישמע

לעצתו

ולא יווה ולא ישמע לכל יצר הטוב

מה אומר לו?

אל תעשה כמעשה רחבעם

אשר עזב עצת הזקנים

בהלך אחר עצת הילדים

יצר הרע

אומר לאדם

אל תשמע ליצר הטוב שהוא אומר לך ככה

אל תעשה כמעשה רחבעם אשר עזב עצת הזקנים

בהלך אחר עצת הילדים

והבית

וראה מי עלתה לו

אם כן אל תנח אותי

כי אני מלך זקן, תשמע ממני

אני הזקן

כשנולד תינוק יצר הרע נמצא אצלו מהרגע הראשון

יצרתו בא בגיל 13, מי זקן?

יצר הרע

אל תעזוב אותי אני מלך זקן

ואל תלך אחרי ילד מסכן

יצרתו קוראים לו ילד מסכן

ככה כתוב בקהלת

אומנם הסתירה

כי התורה מניחה מקום גבוה והולכת למקום נמוך

בהר סיני הוכיח

וזה הכוונה של ריבותינו זכרונו לך, בראתי יצר הרע

והוא מפתה אתכם ואומר לכם שהוא מלך זקן וראוי לשמוע לו

לזה בראתי לו תורת טבלין

איך היא טבלין?

על ידי התורה שהיא מניחה מקום גבוה והולכת למקום נמוך

בזה תיעלמנה שפתם ולא יוסיף דבר אליך עוד בדבר הזה

למה אתה מכניע אותו?

כל מה שאתה אומר לי להילחם ולעשות והכבוד שלי ותשמור על הכבוד והכל

בראתי תורת טבלין מהתורה תגיד לו שקט

ראית מה התורה עשתה? עזבה מקום גבוה היא הכי מכובדת היא הבת של המלך

מלכי המלכים

והיא עזבה מקום גבוה והלכה למקום נמוך

אז זה הפתרון שלך, בראתי יצר הרע, בראתי את התורת טבלין, במה?

שאני לומד ממנה לעזוב מקום גבוה וגאובה וללכת למקום נמוך לענמה

עכשיו בשביל שלא נהיה חסרים ממה שנאמר פה בקיצור

אז יצר הטוב יועץ לאדם אל תעשה כמעשה רחבעם אשר עזב עצת הזקנים

והלך אחר עצת הילדים

זאת העצה של יצר הטוב

יצר אומר אל תשמע לו

מה פתאום אתה

אז בואו אני אקריא לכם את הפרק שזה מדבר

ממנו נבין יש לזה גם שייכות

למה שהולך להיות עכשיו ואנחנו עוברים

במלכים א' פרק יב'

כתוב

וילך רחבעם

שכם רחבעם זה היה בן של שלמה המלך

וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל

להמליך אותו

ויהי כשמוע ירבעם בן נבט

והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה

וישב ירבעם במצרים

וישלחו ויקראו לו

ויבוא ירבעם וכל קהל ישראל

וידברו אל רחבעם לאמור

אז כל קהל ישראל באים ומדברים לרחבעם הבן של שלמה ואומרים לו כך

אביך

הקשה את עולנו

ועתה עתה

הקל מעבודת אביך הקשה ומעולו הכבד

אשר נתן עלינו

ונעבדיך

ונעבדיך אם אתה תעשה ככה

אנחנו נהיה עבדים שלך

ויאמר אליהם

לכו עוד שלושה ימים

ושובו אליי

וילכו העם

ויבעץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים את פני שלמה אביו

בהיותו חי לאמור

איך אתם נועצים

להשיב את העם הזה דבר

הוא הלך לזקנים שהיו עומדים לפניו לפני שלמה המלך אביו

שואל אותם חצה מה אני עונה לעם?

מה אתם אומרים? מה אתם מייעצים לי?

וידברו אליו לאמור

אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם

ועניתם

ודיברת עליהם דברים טובים

והיו לך עבדים כל הימים

העצה

תהיה מלך טוב

תדאג להם

אתה צריך לעבוד אותם

לאפשר להם את הכל, לדאוג להם לכל

ותדבר אליהם דברים טובים אז הם יהיו לך עבדים כל הימים

ויעזוב את עצת הזקנים

אשר יעצוהו

ויבעץ את הילדים

אשר גדלו איתו

אשר העומדים לפניו

ויאמר עליהם

מה אתם נועצים

ונשיב דבר את העם הזה אשר דיברו אלי לאמור הכל מן העול

אשר נתן אביך עלינו

וידברו אליו הילדים אשר גדלו איתו לאמור

כה תאמר לעם הזה אשר דיברו אליך לאמור

אביך הכביד את עולנו ואתה הכל מעלינו

אז כה תדבר עליהם

קטני עבה ממותני אבי

מה זה קטני?

האצבע הקטנה שלי

היא יותר עבה משתי המותניים של אבא שלי

זאת אומרת אני אהיה במעלה יותר ממנו

ועתה

אבי העמיס עליכם עול כבד

ואני אוסיף על עוליכם

אבי

ייסר אתכם בשוטים

ואני אייסר אתכם בעקרבים

עקרבים זה מין קוצים

הוא נתן לכם בשוטים אני אתן לכם עם קוצים

ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי באים לשמוע מה הוא החליט

כאשר דיבר המלך לאמור שובו אליי ביום השלישי

ויען המלך את העם קשה

ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצו

וידבר עליהם

כעצת הילדים לאמור

אבי הכביד את עוליכם

ואני אוסיף על עוליכם

אבי ייסר אתכם בשוטים

ואני אייסר אתכם בעקרבים

ולא שמע המלך אל העם

כי הייתה סיבה מעים אדוני

למען הקים

את דברו שדיבר אדוני ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט

אחיה השילוני

אמר לירבעם בן נבט

שתחלק המלכות, מלכות בית דוד

וישארו עם דוד רק שבט יהודה ובנימין

ועשרת השבטים ילכו עם ירבעם

אז זו גזירה שכבר הייתה מוכנה,

השם לא רצה לעשות את זה בימי שלמה, דחה את זה לימי רחבעם

אז רואים מפה שכל המלכים מה שמחליטים

הקדוש ברוך הוא מסובב את זה, מה כתוב פה?

ולא שמע המלך אל העם כי הייתה סיבה מעים אדוני

למען נקים את דברו אשר דיבר אדוני ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט

ואז מה קרה?

וירקו ישראל

כי לא שמע המלך עליהם

וישיבו העם את המלך דבר לאמור

מה לנו חלק בדוד

ולא נחלה בבן ישי

לאוהליך ישראל

עתה רעב איתך דוד

ויהיה לך ישראל לאוהליו

ובני ישראל היושבים בערי יהודה

וימלוך עליהם רחבעם

וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס

וירגמו כל ישראל בו אבן וימות מרד

כמו שעכשיו הולך להיות בכל העולם כנגד ממשלות

והמלך רחבעם

התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים

ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה

עד היום נחלקה המלכות

ועשרת השבטים נפרדו

מיהודה ובנימין

ויהי כשמוע כל ישראל כי שב ירבעם

וישלחו ויקראו אותו אל העדה

וימליכו אותו על כל ישראל

לא היה חרב את דוד

זולתי שבט יהודה לבדו

מי שנשאר

עם רחבעם

שבט יהודה לבדו

ויבוא רחבעם ירושלים וכולי וכולי וכולי

אז רואים מפה

שאם לוקחים את העצה של זקנים

סתירת זקנים בניין

בניין נערים סתירה

כשנערים צעירים באים ואומרים לך כל מיני עצות

גם אם אומרים לך שככה אתה תבנה את עצמך וזה וזה וזה, זו סתירה, הם ישברו אותך, חורבן יצא לך

הזקנים אפילו אומרים לך אל תעשה, לא כדאי ואתה חושב שאתה תפסיד וזה וזה, זה הבניין שלך

אז לכן יצר הרע אומר, תשמע, תשמע, אני המלך הזקן,

אני הזקן,

אני אומר לך אל תשמע לו על יצר הטוב, אני אומר לך תשמע אל תעשה את הטעות של רחבעם ותלך אחרי הנערים,

תלך אחרי הזקנים שלא תיפול,

אל תשמע לו אומר יצר הרע, חצוף,

מסלף את הפסוקים, הכל

הוא יודע שאתה לא קראת תנ״ך אז הוא סומך על זה

בקיצור,

מפתה את האדם

עכשיו הבית רואה כמה גרועה היא מידת הגאווה

כי היצר הרע

מעוור עיני האדם

כדי שלא יראה את רוב פחיתותה של הגאווה

ולפי האמת אין לה רגליים

ואין לה סמך כדי שיחול עליו זכר גאווה

כי כל עוד שימצא האדם

גדול ממנו בכל בחינה שעליה מתגאה

לא נאה לו הגאווה

עד שאמרו ריבותינו זכרו לברכה

אם אדם יזוח דעתו עליו

אומרים לו יתוש כדמך

נמצא שעל ידי הגאווה הוא גורם שמבזים אותו שיותר

אומרים לו שהיתוש יותר גדול ממנו

אבל אם הוא לא מתגאה הוא לא שומע את החרפה הזאת יתוש כדמך

זה שאמר שלמה המלך עליו השלום

פסוק במשלי כט

גאוות אדם תשפילנו

ושפל רוח

יתמוך כבוד

על דרך שאמרו המפרשים

על מה שאמרו ריבותינו זכרונם לברכה בתנחומה ביקרא ג'

כל הרודף אחרי השררה

שררה בורחת ממנו

רוצה לומר

אפילו השררה שהייתה בו מקודם

בורחת ממנו

זאת אומרת גם אם היה לו טיפה שררה

היא תברח ממנו

והתיבה ממנו דווקא

על דרך שאמרו חכמים מסנהדרין

כ״ו ק״ו

מה אמרו?

היינו דאמרי אינשא גם לא עזלא למיבעי קרנא

אודנא דאבו לגזיזן מינא

הגמל הלך לבקש לעצמו קרניים שיהיה לו גם כן קרניים הוא רוצה קרניים

אין לו

הוא רוצה

הלך לבקש קרניים גזזו לו גם את האוזניים

זה הביאו את המשל על בלעם בן בעור

שהוא הרגו אותו בחרב

מתי הרגו אותו?

כשהוא הלך לקבל את השכר שמגיע לו על שמתו 24,000 מישראל

אז בסוף לא רק שהוא לא קיבל

אלא גם הרגו אותו

אז אומרים חכמים זאת אומרת האנשים זה ככה אמרה

שהגמל הלך לבקש קרניים הורידו לו גם את האוזניים

אז בעל גאווה שרודף אחרי שררה

אז השררה בורחת ממנו גם זאת שהייתה לו

לא רק שהוא לא ישיג את השררה

השררה שהייתה לו היא תברח ממנו גם

אז מה שווה לרדוף אחרי השררה?

תראו אותה לישי, רדף אחרי השררה, רדף, רדף, רדף, קיבל רק בזיונות, כבר שלוש בחירות והכול, מי סופר אותו?

וכדי להמתיק את הדבר

צריך להרחיב מעט.

אם האדם מתנהג עצמו בכל ענייניו כדרך הראוי לו,

אז אין מי יאמר לו לא טוב ולא רע.

ואם ייטל לצד ימין,

יאמרו לו טוב, אם ייטל לצד שמאל, יאמרו לו רע.

דרך משל,

נגיד שאדם צריך לתת גבייה

עשרה זהובים, לא פחות ולא יותר,

והוא נתן בדיוק מה שהיה צריך.

אז אם הוא עושה ככה,

אין מי שיגיד לו לא טוב ולא רע, כי עשה מה שראוי.

אבל אם הוא ייתן חמש עשרה זהובים,

אז יחזיקו לו טובה,

כי הוא עשה יותר מכשיעור.

ואם ייתן רק חמישה זהובים, יבזו אותו.

למה נתת פחות מהשיעור?

כן, על זה הדרך בכל העניינים.

אם אדם יושב במסיבה במקום ראוי לו,

בית יושב במקום שראוי לו,

לפי מעמדו, לפי כבודו.

לא יאמרו לו לא עלה ולא יאמרו לו רד.

אבל אם הוא יושב למטה ממקום ראוי לו,

יבוא ויגיד לו, כבודו,

כבודו לא יפה, לא לשבת פה, בוא, בוא, בוא.

מעלים אותו למעלה, ממקומו ראוי.

ואם יושב למעלה, הולך ישר למזרח.

באים אליו, לא, לא.

זה לא מקום בשביל אנשים כמו, הוא יושב רד, רד, רד.

מבזים אותו.

כך אמר שלמה המלך עליו השלום במשלי כה.

טוב, אמור לך עליהנה מהשפילך לפני נדים.

תהיה חוכם, תמיד תשב פחות ממה שאתה יגידו לך עליה.

ממה שתלך שמה ויגידו לך רד, רד.

זה שאמרו ריבותינו, זיכרונו לברכה.

כל הרודף אחרי השררה, שררה בורחת ממנו.

מכל הבורח מן השררה,

שררה רודפת אחריו.

זה מה שאמרו. גאוות אדם

גורם שתשפילנו מהמקום הראוי לו.

וכן, אם אדם משפיל את עצמו,

זה גורם לו כבוד.

אומרים לו, למה אתה משפיל את עצמך?

הלא אתה קדמת לכל מעשה בראשית.

איך קדמת?

כי סוף מעשה במחשבה תחילה.

אבל אם יזוח דעתו ויהיה בעל גאווה,

יגידו לו, יתוש כדמך.

אתה נולדת בשישי, יתוש לפניך.

זה כוונת הכתוב.

גאוות אדם תשפילנו,

ושפל רוח יתמוך כבוד.

עכשיו הוא מפרש עוד פירוש באופן אחר.

גאוות אדם תשפילנו.

ראוי לדקדק.

למה שינה מן הגאה לענו?

היה לו לומר ככה.

גס רוח היא שפל,

ושפל רוח יתמוך כבוד, על אותו משקל.

גס רוח, מישהו גס רוח, הוא איש שפל,

ומישהו שפל רוח יתמוך כבוד.

או שיאמר,

גאוות אדם תשפילנו, בסדר,

וענוות אדם תכבדנו,

על אותו משקל.

אמנם עיקר הפיתוי

שמתפתה אדם להיות בעל גאווה,

זה שהוא רואה את עצמו מותר מן הבהמה.

הוא יפה תואר,

יפה מראה,

הולך בקומה זקופה,

יש לו מענה לשון,

הוא מדבר בצחות.

אגנץ זה מייסה,

ואינו מרגיש

כי מותר האדם מן הבהמה אין,

כי הכל האבל.

אין יתרון לאדם על הבהמה.

אדרבא, הוא גרוע מן הבהמה מכמה צדדים.

האחד,

כי הבהמה שווה אל העפר,

אבל אין לה דין וחשבון.

אמנם האדם אחרי מותו עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו,

ונידון בכמה דינים.

ועוד,

אינו דומה כתם שנופל בבגדי משי וארגמן לכתם שנופל בלבושק,

כי כפי ערכו ככה ערך הפגם.

ואם הבהמה שבה אל העפר אין בכך כלום, לא עצב,

לא צער,

לא הספדים,

חוץ מהכלבים שהרפורמים עושים להם הספדים, והשמאלנים.

או שוורצנגר

מאכיל חמורים.

ואם הבהמה שבה אל העפר,

אין בכך כלום,

לא עצב, לא צער, אין שבעה, אין שלושים, אין יורצייט.

כי אין לה תואר והדר להצטער עליה.

אמנם האדם

אשר בצלם אלוהים נברא,

ויש לו תואר,

ויש לו הדר,

כשיפול בו הכיליון והריקבון,

כמה צער והשפלה מגיע לאדם.

כמו שאמרו ריבותינו, זיכרונו לברכה, בברכות ה' ואילה יש שופרא דבא לי בעפרא.

אוי לנו על היופי הזה שיבלה בעפר.

יש בזה כמה כוונות.

ומי שעתיד להיות עפר,

איך נאה לו להיות בעל גאווה? על מה? על מה?

על מה?

ועוד,

שמו נקרא אדם,

כי הוא לוקח מן האדמה.

בראשי תיבות שלו, אדם, עפר, דם, מרה.

נמצא.

כי ממקום שמתגאה האדם להיות חשוב,

בעל ערך,

משם ממש באה לו השפלות.

אבל האיש ענו,

זאת אומרת, גאוות אדם, ממה שאתה מתגאה, שאתה אדם,

זה דווקא השפלות שלך.

ומה אתה יותר תומה בהמה?

אבל האיש ענו שמשפיל את עצמו.

כי חושב את עצמו לעין,

וכרוח הולך ולא ישוב,

והרוח אין בו ממש.

לכן הוא אחז במידת השפלות.

אבל יש מעלה ברוח.

כי הרוח יש לה כוח לפרק הרים ולשבר סלעים.

וגם רוח האדם,

זה חלק אלוה הממעל.

נמצא

כי לבעל הגאווה,

מהמקום שהוא מתגאה בהיותו אדם בא לו השפלות.

אבל בעל הענווה,

ממקום שמשפיל את עצמו, בא לו הכבוד.

וזה מה שאומר, גאוות אדם

שבא לו בגלל שהוא אדם, זה תשפיל לנו.

ושפל רוח,

מי שמשפיל את עצמו להיות חושב עצמו כרוח,

משם הוא יתמוך כבוד.

נו, נשאר לנו להתברך בברכת רבי יצחק פרחי.

הקדוש ברוך הוא יזכנו

להיות ממנין טבירין דילה,

מהכלים השבורים שלו,

אלה שהם שפלים, עניים,

מדוכאים,

בית דקה ושפל רוח,

זה נקרא מנין טבירין, לא צריך להישבר לגמרי.

כשאדם ישבור את רוחו, את גאוותו,

ואז נזכה לחזות בנועם השם, כן יהי רצון, אמן.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם

לאור כל זאת על הגאווה,

אני מקווה שבעזרת השם בעל הגאווה הגדול

בעולם היום, ביל גייטס,

לקבל את עונשו, מה שמגיע לו,

על מה שהוא בעצם מתכנן, זומם, פועל ועושה.

אז ככה מתפרסם.

מעל רבע מיליון אזרחים,

זה נכון ל-10 אפריל 2020,

מעל רבע מיליון, זה כבר הגיע ל-450,000,

מודאגים בארצות הברית,

הגישו בקשה לבית הלבן לחקור את הקרן שלו,

קרן ביל ומלינדה גייטס.

ביל ומלינדה גייטס פאונדנשין.

פאונדנשין.

על פשעים.

נגד האנושות

ועל רשלנות רפואית.

מדובר

בכמות גדולה מאוד שמחייבת תגובה מהבית הלבן,

והמגמה הולכת ומתעצמת.

יש פה לינקים

שיש להסתכל,

כשאנחנו מסתכלים על האירועים סביב מגיבת ה-COVID-19,

קוראנו וירוס 19, זה הגיע בשנת

1900,

לא, 2019. אז יש שאלות שונות נותרות ללא מענה.

ב-18 באוקטובר 2019,

שבועות בלבד לפני שהוכרזה והאן,

שבסין כאזור נגוע,

התרחשו שני אירועים מרכזיים, אירוע 201 ומשחקי הצבא העולמיים שנערכו בבוהאן.

מאז החלה דחיפה עולמית לייצר חיסונים ומעקבים ביומטריים.

בחזית הזו עומד ביל גייטס,

שהצהיר בפומבי כי הוא מעוניין להפחית את גידול האוכלוסייה ב-10% עד 15% באמצעות חיסון.

זה יותר גרוע מהיטלר.

וכבר

יש כמה שהואשמו בעיקור ילדים

קנייתים באפריקה, במכוון,

באמצעות שימוש באנטיגין

Hcg שהיה מוסתר בחיסוני הטטנוס,

הקונגרס.

בכל שאר גופי השלטון כרגע

מופנים עד לסיום בירור יסודי וציבורי.

נכון להיום, 28 באפריל 2020, יש כבר 450 חתימות.

עכשיו,

עתירה לבית הלבן.

תחקרו לאלתר את פשעיו של ביל גייטס נגד האנושות.

מדובר

בכמות מתעצמת של מבקשים.

כמו שאמרנו,

שביקשו כבר בעשירי באפריל

מי שעומד

בראש המתנגדים לחיסונים של ביל גייטס,

לא אחר מאשר אחיינו של הנשיא לשעבר

ג'ון

קנדי

זה הנכד שלו.

והוא אומר

שחיסונים מבחינתו של ביל גייטס

הם פילנטרופיה אסטרטגית

המזינה את עסקיו הרבים הקשורים לחיסונים,

כולל השאיפה של מייקרוסופט

לשלוט במיזם מזהה

ברחבי העולם של הצ'יפים.

הפילנטרופיה מעניקה לו שליטה דיקטטורית

על מדיניות הבריאות העולמית.

הוא תומך

בארגון הבריאות העולמי, באו״ם, בעוד כל מיני מוסדות שכל זה נותן לו שליטה על כל הבריאות והרפואה והחיסונים.

וזה נותן לו, הפילנטרופיה מעניקה לו שליטה דיקטטורית על מדיניות הבריאות העולמית,

שזה קצה החנית

של הניאו-אימפריאליזם התאגידי.

הם רוצים להשתלט

על כל העולם כולו.

כך כותב קנדי הבן.

מה זה פילנטרופיה, למי שלא יודע?

זה בלעז,

אבל הלשון בעברית נדבנות.

הוא כאילו נדיב, תורם הרבה כספים והכל חרטא.

הכל זה השקעות למטרות שהוא זומם.

תרומה של שירותים, מוצרים,

זמן או כסף ללא תמורה,

כביכול,

וזאת ברוב המקרים לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית

ולתמוך במטרות שטובות לסביבה, כאילו,

מטרות טובות להוריד 15% מהאנשים.

זה טוב, יהיה אוויר, יותר אוויר,

לא יהיה דחוס.

האובססיה של ביל גייטס לחיסונים נראית שהיא מונעת

על ידי אמונה משיחית

שהוא מוסמך להציל את העולם

בעזרת טכנולוגיה ונכונות דמויית אל

לערוך ניסויים בחייהם של בני אדם פחותים,

כמו שהם עושים בכל מיני מקומות, וברשת יש הרבה,

מי שראה את הכבל הזה,

כל הסדרה.

מי שעומד בראש העתירה,

רוברט F. קנדי,

אחיינו של הנשיא המנוח,

שאמר בהזדמנות נוספת

כי ביל גייטס אינו יכול להציל אפילו את הווינדוס שלו מווירוסים.

אם את הווינדוס שלך אתה לא יכול להציל מווירוסים,

אתה רוצה לפתור את הבעיה של הווירוסים בעולם.

העתירה הוגשה לאחר שמייסד מייקרוסופט ביל גייטס

הודיע כי הוא מוציא מיליארדי דולרים בכדי להציל את העולם

מפני מגפת וירוס הקורונה,

והוא מתווה תוכניות לשבעה מפעלים

שיעבדו שעות נוספות בייצור שבעה חיסונים פוטנציאליים.

למה צריך שבעה?

תלוי בסוגי האוכלוסייה, מה לתת לצעירים, מה לתת לביניים, מה לתת לזקנים.

חיסונים מיוחדים.

אולם קנדי ג'וניור

מעיד על עצמו,

כמי שמפרגן לבטיחות חיסונים,

לא התרשם הכרזתו של גייטס וטען

כי מדובר בדחיפת חיסונים על אוכלוסיות מוחלשות,

ובמקרים מסוימים

חיסונים אינם מצילים ואפילו גורמים בעיות בריאותיות קשות.

דרך אגב,

יש אומרים

שג'ון קנדי נרצח רק בגלל שהוא רצה להיטיב עם אמריקה ולהילחם בכל אלה המושחתים שרוצים לתקן את העולם בשיטתם.

אז קנדי הבן פרסם עכשיו בדף האינסטגרם הפופולרי שלו פוסט מיועד לביל גייטס בזה הלשון, אני אומר אותו בעברית,

חבר,

אתה צריך לשבת ולהשאיר אותנו לעזאזל לבד.

בקיצור, go to hell.

עזוב אותנו, תניע לנו מהשגעונות שלך, תקעה לך חיסונים מהבוקר עד הערב.

עזוב אותנו.

אל תערבב אותנו ולא כלום.

כן, אז יש כבר מתחיל המרד, כמו שאמרתי לכם,

ונראה איך זה יתפתח.

אבל

יש סיבה מאת השם, אמרנו, כתוב בפסוקים.

כי הייתה סיבה מאת השם.

יש תוכניות לקדוש ברוך הוא, ויש תוכניות לבני אדם.

לא תמיד זה הולך בתיאום,

אבל מה שהשם החליט זה תמיד יעמוד.

רבות מחשבות בלב איש, ועצת השם היא תקום.

ונזכה לראות ולחזות בעינינו,

אמן,

בנפילת כל המושחתים והרשעים, אמן. אמן.

תודה רבה, אדוני.