מי כמכה באלים = באלמים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ומרים בת סימא

יזכו לילדים צדיקים ויראים ומזכים את הרבים,

ובת שבע אסתר בת מרים תהיה צדיקה ונבונה ובעלת חסד, אמן.

מי כמוך באלים אדוני, מי כמוך הנעדר בקודש

אדוני ימלוך לעולם ועד.

בתפילת שחרית

בברכת אמת ויציב

ובתפילת ערבית

בברכת אמת ואמונה מוזכרים רק שני פסוקים מהשירה

מי כמוך באלים

ואדוני ימלוך לעולם ועד.

צריך להבין

למה מכל פסוקי השירה

בחרו חכמים זיכרונם לברכה דווקא בשני הפסוקים הללו

אלא על כורחנו מפני שהם מבטאים וכוללים את ההכרה הגדולה והבהירה

באמונה בשם יתברך

בדרכי הנהגותיו

שהגיעו אליהם על ידי קריעת ים סוף.

צריך לבאר

מהם הלימודים היסודיים באמונה שאנחנו לימדים משני הפסוקים הללו.

הלימוד מהפסוק אדוני ימלוך

זה שהשם יתברך מנהל את כל המאורעות ואת כל הבריאה

לקראת התכלית.

דהיינו שעל ידם

יתגלה בסוף שלטון השם ומלכותו הבלעדית בבריאה

ויתרבה כבודו

ובזה תגיע הבריאה למטרתה

לכבודי ברטיב.

הכנתי לכם דרשה מיוחדת,

ליקטתי ואספתי מכל מיני מפרשים בכל מיני עניינים

להסביר את הפסוק הזה שלכאורה הוא קשה כל הנברא

לשמי ולכבודי ברטיב יצרתיו אף עשיתיו.

אז נחזור. מה זה אדוני ימלוך

לעולם ועד?

הלימוד מזה שהשם יתברך מנהל את כל המאורעות

ואת כל הבריאה

לקראת התכלית.

יש תכלית לבריאה.

זה שכל העולם יכירו וידעו את השם יתברך

כי בסוף יתגלה שלטון השם ומלכותו הבלעדית ייחוד השם שהוא אחד בין זולתו בבריאה

ואז יתרבה כבוד השם

ובזה תגיע הבריאה למטרה לכבודי ברטיב.

עכשיו

נראה לבאר את הלימוד מהפסוק מי כמוך

פסוק זה נאמר אחרי הפסוק

צללו כעופרת

במים אדירים

ולפני כן נאמר

ירדו במצולות

כמו אבן

יאכלמו כקש

הפסוקים

לכאורה סותרים אחד את השני

אלא באמת טבעו המצרים בשלושת האופנים הללו

כי כל אחד נידון כפי רשעתו

ונידון בהשגחה פרטית מדוקדקת

כמו שאמרו חכמים ממחילתא

הרשעים שבהן

היו מטורפים כקש

הבינוניים

שקעו כמו אבן

והפקחים כעופרת, מהר צללו למטה

אך לא רק שהשם יתברך דנתא מצרים מידה כנגד מידה בדקדוק

אלא שהראה זאת לבני ישראל

כי כל אחד מישראל ראה את העונש למצרי ששעבד אותו והציק לו

כמו שכתוב בחכמים במדרש תהילים מזמור כב

כיוון שנשתקעו בים

רמז הקדוש ברוך הוא לים ושליחן ליבשה

והיו ישראל רואים אותן מתים

ביער ישראל מצרים מת

מה היו עושים להם?

היו כל אחד ואחד מישראל נוטל כלבו

והולך נותן רגלו על צוואר המצרי והיה אומר לכלב תאכל מהיד שלו הזו שהשתעבדה בי

ותאכל את המעיים הללו שלא חסו עליי

יתרה מזו

כל אחד מישראל ראה את המצרים כאשר הם סובלים מהאנשים לפני מותם

כי הים פלט אותם ליבשה בעודם חיים

כמו שמפורש בחכמים זיכרונם לך במחילתא בשלע פרשה ו'

כתוב מת על שפת הים

לא מתים היו אלא מתים ולא מתים גוססים

אבל מאיפה הם מתו?

הוא מת על שפת הים כלומר

הם נזרקו בשלבים האחרונים לפני המוות

ואז הראה השם יתברך לבני ישראל את הייסורים של המצרים

ואת הסבל לפני שמתו

כשכל אחד נענש כפי רשעתו

כמו שאמרו חכמים במחילתא

וירא ישראל מצרים מת מיתות משונות

מיתות חמורות זו מזו

הנציב מבאר משמעות מת שהולכים למות

אבל עוד היו מפרפרים בחיים

וזה גרם

שעם ישראל ראו את היד הגדולה במיתות משונות שהגיעה לכל אחד מרודפי ישראל

מיתה משונה לפי מעשם

לפי מה שהרע לישראל

כשהיו בקרבם

מזה באופן הפרטי הזה נודע להם השגחת השם בפרטות על כל יחיד

אפילו על הגויים

כי כל אחד קיבל מה שמגיע לו בדיוק

אז מי כמוך באלים אדוניי מי כמוך

נעדר בקודש

כשראו בני ישראל באופן ברור כל כך את הגבורה של הקדוש ברוך הוא

והשגחתו הפרטית

לתת לכל רשע כרשעתו

הבינו למפרע

מה ששתק הקדוש ברוך הוא על מעשה המצרים במשך שנות השעבוד המרות במצרים

86 שנות שעבוד

זה לא נבע חלילה מחולשה,

חוסר יכולת להגיב

או מתוך חוסר תשומת לב

אלא מתוך סיבות אחרות

אדרבה ההתאפקות לא להגיב

זוהי הגבורה

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לך ביום הסט אדרבה זוהי גבורתו שכובש את כעסו ונותן ערך אפיים לרשעים

לכן

לאחר שראו את גבורת השם הגלויה בים סוף

והבינו את גדלות ההנהגה בעבר במצרים

אמרו מי כמוך באילים אדוני שכלול בזה מי כמוך באילמים אדוני

שומע את העלבון של בניך ושותק

זה מחילתא

השירה פרשחית

שגם בהנהגה זו של הסבלנות

מסיבות שונות

שהתבהרו הלאה

אין דומה לקדוש ברוך הוא

אבל אין זו תוצאה של חולשה חס ושלום

כמו שבהרו שנאמר

בפסוק בישעיה מ״ב י״ד

החשאתי מעולם

אחריש

את אפק

לשעבר אחריש את אפק

מכאן ואילך אפעה אחריו

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מחליט מתי ואיך מסיבות הידועות לו

בתומר דבורה גם הקדוש ברוך הוא נקרא מלך עלוב

שהמלאכים קוראים לו מלך עלוב למה? כי אנחנו עושים נגד רצונו משתמשים בכוחות שהוא נותן לנו נגדו והוא שותק

ערך אפיים רב חסד באמת

אז זה לא שהקדוש ברוך הוא לא יכול, מוגבל, הרי ברגע אחד הוא יכול להסיר את הכוח מהבן אדם

והכריש דם אחד או סטרוק אחד בלב ושלום על ישראל וזה היה הופך להיות כמו שק

תפוחי אדמה או שק מלט וזהו, בן אדם לא שווה כלום, חתיכת בשר עם עצמות

יאללה תאסוף אותו בתוך שקית ותיקח

זאת אומרת

לקדוש ברוך הוא יש חשבונות

וזה שרואים אותו כאילו דומם, שותק, החשאתי

זער הוא יכול אפעה, הוא יכול פתאום

להראות לך מה זה וירוס קטן, קטן

ותראה איך כל העולם עסוק כל הזמן בווירוס הזה שהוא שלח

כולם פותחים את החדשות, סוגרים את החדשות, מדברים הכול רק על הווירוס

שכל פעם מתגלה

שעוד דבר לא ידעו, עוד דבר לא ידעו, עוד דבר לא ידעו, עוד דבר לא ידעו

הוא ילווה אותנו עוד הרבה זמן

הרבה זמן.

אז הנה

הרמ״ק זכר צדיק וברכה בתומר דבורה

הוא אומר מי אל כמוך.

הוא מעריך לבער את מעלת הסבלנות המופלאה בהנהגתו של השם יתברך על בריאותיו

ובתוך דבריו הוא כותב

מעולם לא חטא אדם נגדו יתברך

שלא יהיה הוא יתברך באותו הרגע ממש

שופיע שפע קיומו ותנועת אבריו

ועם כל זה

שהכוח בידו להחזיר את הכוח הנשפע ההוא

והיה לו לומר

כיוון שאתה חוטא נגדי תחטא בשלך לא בשדי

לא מפני זה מנע טוב מן האדם

ולא סבל עלבון

הוא ממשיך לתת את הטוב לאדם וסובל עלבון

ומשפיע את הכוח

והטיב לאדם טובו

הרי זה עלבון בסבלנות מה שלא יסופר

הרי אמרנו דוגמאות כאלה בהרצאות אני אעזור על אותן דוגמאות שתזכרו

אחד שבא

לחברו נותן לו מתנה

עוגה

ליום הולדת

והוא לוקח את העוגה ומדביק לו אותה בפנים

הוא יכול לשתוק?

הוא יסבול את העלבון?

הוא ייתן לו עוד?

ברור שלא

אז איך אתה מקבל כוח מהבורא ואתה משתמש איתו נגדו והוא ממשיך להשפיע עליך את הכוח ואתה עוד משתמש נגדו ועוד עוגה ועוד עוגה ועוד עוגה? מה זה?

איך אפשר?

זה עלבון וסבלנות מה שלא יסופר

על זה קוראים מלאכי השרת לקדוש ברוך הוא מלך עלוב

כך כתוב בפרקי ההיכלות פרק כה

וזה מה שאמרו מי אל כמוך

אתה אל

בעל חסד המטיב

אל זה מידת רחמים

אדוני אדוני אל רחום וחנון

אל נא רפא נא לה רחמים

אבל זה גם כוח אל זה בעל כוח

אלוהים

לשון רבים אל ברבים אלוהים זה בעל הכוחות כולם

והשם אל הוא

שווה בכוונה הזו לאלוהים

כמו שאומר

בשולחן ערוך

כשמזכירים שם אלוהים

יכוון שהוא תקיף

באמיץ בעל היכולת בעליונים ובתחתונים

כי אל זה לשון כוח וחוזק

כמו שכתוב ואת אלי הארץ לקח

ביחזקאל יוזן יג

כדי לנקם ולאסוף

את השפע שלך

יכול הוא לקחת את הכל, את כל הכוחות שהוא נתן לאדם

עם כל זה אתה סובל ונעלב עד שישוב בתשובה

נמצא שהפסוק מי חמוך באלי

באילמים אדוני

מלמד אותנו את ההכרה בהנהגת השם בעבר

גם בכל התקופות של הסתר פנים

כשהקדוש ברוך הוא מניח לרשעים ולרע לעשות כרצונם

או כמו עכשיו שמתעלקים על החרדים והכול

זה רק החרדים וסוגרים להם את החשמל בפתח תקווה ברחובות שהם נמצאים

ולא נותנים להם לצאת בסגר רק עליהם למרות שהם מקום 16 בני ברק ביחס לאלה

שיש להם נגיעות מהווירוס הזה כמו שהתפרסם לפני יומיים

וכן הלאה

ואסור להתפלל אבל התזמורת של יום העצמאות מנגנת

ברחבה לפני כולם ואנשים מתאספים

וכל הדברים

זה הכל יבוא בחשבון על זה שהקדוש ברוך הוא כרגע מניח להם

לעשות את מה שהם עושים זה הכל יבוא בחשבון

מה שרואים שהוא אינו יכול להגיב כאילו כרגע

האמת שהוא הכל עושה בהשגחה מדוקדקת ובינתיים גם מתבררים כל הרבנים שמתירים

ויוצא כל הגשפט שלהם החוצה וזה מתיר זה וזה מתיר זה וזה אומר ככה ואומר בכלל זה לא כל כך חשוב ולא כל כך חמור ולא כל כך גם כל השנה אפשר לשמוע מוזיקה וזה אם זה מוזיקה כזאת או כזאת

והכל מתברר הכל יוצא החוצה כל הגשפט

ויבוא חשבון הקדוש ברוך הוא יבוא חשבון מי שמחזיק אתם זוכרים שאמרנו

שחבלי משיח יגיעו

והשם ינחר את כולם וצריכים להחזיק. לא כולם יצליחו להחזיק, יש כאלה יורידו את היד ויש כאלה יגידו אם הוא רוצה לטלטל אותנו ככה

אז אנחנו בסדר, אז אנחנו מורידים את היד, הבנו והם לא הבינו וצריך להחזיק, ומי שיחזיק

רק הוא ינצל.

וכתוב שיבלבלה בסוף, אם אתם זוכרים שדיברנו.

שאלה שצודקים וצדיקים

לא יישמע כביכול

להם אלא לצד השני ואז יהיה בלבול ויגידו נו הנה הקדוש ברוך הוא בצד הלא נכון כאילו

אז מה?

אז מה? אז בטח אלה טעו וטעו אותנו

תזכרו את זה

אמרנו את זה, זה כתוב

הדברים לפנינו וכל אחד יכול להבין בדיוק מה שהוא רוצה כי לאן שנפשו שואפת לשם הוא יגיע.

עכשיו אני הבטחתי לכם, שהכנתי לכם

דבר שהוא קשה להבנה,

פסוק קשה ועכשיו זה ישלים לנו את הכול.

בישעיה כתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתי ויצרתיו אף עשיתיו.

אז מי שקורא את הפסוק יכול לומר

איזה הקדוש ברוך הוא ברא את הכול בשביל שיהיה לו כבוד,

קורא נקרא בשמי ולכבודי בראתי ויצרתיו, אז מה זה זה זה קצת לא לא לא לא מסתדר כאילו כל הנקרא של

לכבודי מה זה לכבודי כולנו שומעים

לכבודי תכבד אותי וזהו מחפש כבוד מחפש כבוד, מחפש כבוד, מחפש כבוד, מה הפירוש?

אוה איזה דברים נפלאים, אז קודם כל נתחיל

עם החידה

בחומת ענך

הוא אומר כל הנקרא בשמי

זה רמז לעולם האצילות

ולכבודי בראתי

זה רמז לבריאה,

יצרתיו

זה רמז ליצירה,

אף עשיתיו

רמז לעשייה.

יש ארבעה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה,

כולם נמצאים פה שככה ברא קדוש ברוך הוא את העולם בארבע עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, קודם כל.

עכשיו, המלבי מבאר את הדברים, את המילים, בישעיה.

מה זה בראתי, מה זה יצרתי, מה זה עשיתי?

ההבדל ביניהם,

ברא,

בריאה,

זה הוצאת החומר ועצם הדבר יש מאין.

לשון בריאה נופל על דבר שלא היה ויצא היש הזה מן האין הגמור.

זה נקרא בריאה,

הוצאת החומר ועצם הדבר יש מאין.

יצירה,

זו יצורה המתדבקת.

כל חומר יש צורה בסוף.

היום אנחנו מכירים את הצורות לפי מה שמונח לפנינו.

ועשייה ועושה זה הגמר של הדבר. גומר את הדבר ופועל את הצורה הבלתי מתדבקת.

וכל זה הבריאה, יש מאין ברתי ו...

הכל לכבודי.

ואחר כך תיקנתי ועשיתי וגמרתי הכל,

שיהיו כלים עוזרים להוציא

את עם ישראל.

זאת אומרת,

כשהקדוש ברוך הוא ברא לכבודו,

עוד לא היה אף אחד.

הבריאה יש מאין, בראתי הכל לכבודי.

אחר כך תיקנתי ועשיתי וגמרתי הכל, שכולם, כל הבריאה, תהיה כלים עוזרים להוציא את עם ישראל.

נמשיך לאט לאט נבין.

במצודות דוד על ישעיה הוא אומר, ולכבודי,

כל הנקרא בשמי

ולכבודי,

זאת אומרת, הנעשה,

כל הנעשה להתכבד ולהתפאר בהם. במי?

ישראל אשר בך אתפאר.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מתכבד

בעם ישראל.

הרדק אומר,

ולכבודי ברטיב,

כמו שאמר

בפסוקים למעלה,

ועתה,

כה אמר אדוני,

בו ראך יעקב,

ויוצרך ישראל,

אל תירא

כי גאלתיך,

קראתי בשמך, לי עתה.

מי שזוכר בדרשות הקודמות, הזכרנו שהקדוש ברוך הוא אמר, לקול הבריאה,

מה אתם חושבים,

שאתם נבראתם בזכות עצמכם, לצורך עצמכם או משהו?

אדוני בוראך יעקב,

ויוצרך ישראל.

תדעו,

שמי שברא אתכם זה יעקב,

ומי שיצר אתכם זה ישראל. לסיבתם, אם אין אותם,

אם אין ישראל ואין את התורה והם מחוברים ביחד, אני לא בורא כלום.

אם לא בריתי יומם בלילה, חוקות שמיים ארצו סנדו.

אז אנחנו חוזרים.

ולכבודי ברטיב

בוראך יעקב ויוצרך ישראל, שהם מכירים ויודעים

כי האל בראם

וברא עולם,

והם

מודים בזה,

והנה הם נבראים לכבוד האל,

כי הם מודים בו

ומודיעים שהשם ברא יצירת האדם מאין ליש.

לא מאין ממש את האדם, שהרי הוא נברא מן העפר,

אלא כיוון שלא נברא מכמותו שהוא בשר,

אז כאילו נברא מאין?

היצירה

זה תיקון האיברים,

העשייה

זה תיקון המזונות וצורכי הגוף.

לפיכך אמר עשיתיב.

לפיכך, צריך אדם להתבונן ביצירת האדם

ולהתבונן בתיקון איבריו, איך נעשו בחוכמה,

ובתיקון הפרנסה מיום היוולדו, איך דאג לו עוד מהבטן של אימא שלו וכו' וכו', עד שהוא גדל וכו' ושממציא לנו את הכל, ויש פירות, ויש

אוכל ויש מים ויש אוויר וחמצן.

וזאת החוכמה מביאה את האדם להכיר את הבורא,

לשבח אותו, להודות לשמו,

וזהו כבודו של האל.

לפיכך אמר ישראל שברתיו לכבודי והוא מתבונן במעשיי ומודה על ייחודי.

אם כן,

הדין הוא שאני אוציא אותו מהגלות.

זאת אומרת, אם רוצים כולם לבוא עכשיו מהגלות,

צריכים להכיר את הקדוש ברוך הוא כמו שלמדנו עכשיו,

להודות לו,

לשבח, לעשות את רצונו כפי שהוא מבקש,

יוצאים מהגלות.

אמר רבא,

אמר אלבי יוחנן,

עתידין צדיקין

שנקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא,

שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי,

אז זה לא מתייחס אליו דווקא.

כל הנקרא בשמי,

מי שאני אקרא אותו בשם שלי והוא עושה לכבודי,

אז בראתי ויצרתי ואף עשיתי.

הרי

שמי שנברא וגורם לכבודו של הקדוש ברוך הוא,

הוא נקרא בשמו.

ואמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן,

שלושה נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן צדיקים,

משיח וירושלים.

כל אחד מאלה נקרא על שמו של הקדוש ברוך הוא, ויש על זה פסוקים.

הגור אריאז, זה המהר״ל מפראג, על בראשית,

אומר בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, בראשית בשביל ישראל ובשביל התורה.

במדרש

מסביר למה בשביל שני הדברים האלה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם.

אז הפסוק במשלי ט״ז״ן,

פרק ט״ז״ן,

פסוק ד',

כתוב שם כל פעל אדוני למענה הוא

כל הנקרא בשמי ולכבודי ברטיב

ואין כבוד מן הנבראים

אלא כאשר יקיימו מצוותיו ועובדים אותו

ואין זה רק באומה הישראלית

ועליהם נאמר עם זו

עם זו יצרתי לי, למה?

תהילתי יספרו

לכך יצרתי אותם, כדי שיספרו את תהילתי

וישראל

אינם עובדים לקדוש ברוך הוא

אלא במצוותיו שמקיימים את התורה

וזהו שאומר בשביל ישראל

ובשביל התורה נברא העולם

בכל שאר העולם

על כל חלקיו וברואיו נברא בשביל ישראל

אמנם עיקר הסוד הזה

מה שנברא בשביל התורה

מסביר המהר״ל מפראג דברים יפייפיים

הסוד

למה נברא בשביל התורה ובשביל ישראל?

בשביל התורה

כי היא ראשית כל הבריאה

היא הייתה ונבראה קודם שנברא העולם

ואין דבר שנברא באחרונה

רק ישראל

ב-2448 לבריאה

שהרי לא הייתה אומה אחרונה לישראל

כי ישראל הם אחרונים כי אדום ומואב

נעשו לאומות קודם לישראל וישראל באחרונה

ומפני שהתורה היא ראשית הכל

לפני הבריאה וממנה נשתלשל הכל

ובשביל זה בשבילה נברא הכל

כמו אילן שהוא נטוע

אינו גדל רק בשביל העיקר

שזה הראשית

ובשבילו גדל

מכל מקום התכלית של הגידול שלו זה בשביל להוציא פירות

בשביל זה בשביל התכלית הזאת

גדל וצמח

שאם אין הפרי שיצא בסוף

לא היה גדל

וזה שגורם לגידול שלו

וכן ישראל

שיצאו באחרונה מכל הנבראים

הם השלמות של העולם

כי כל העץ עד שגדל

מחכים עד שהוא יביא פירות זה המטרה זה התכלית של העץ להביא את הפירות

אז ישראל הגיעו בסוף אז הם השלמות של כל העולם כמו שהאדם הראשון

כל העולם נברא והוא בא בסוף

אדם הראשון הוא בא בסוף יום שישי כשהעולם מוכן

זאת אומרת כל העולם בשבילו כמו מלך כולם מחכים למלך והוא בא בסוף

וכאשר יצאו ישראל,

אז הייתה שלמות כל העולם.

ואז עמדה הבריאה כבר והגיעה לתכלית של השלמות.

ועל זה יובן מה שנאמר,

יום השישי,

ויכולו השמיים והארץ.

אם לא היו מקבלים ישראל ביום השישי בסיוון,

בחג השבועות,

הבא עלינו לטובה,

לא היו מקבלים את התורה,

היה חוזר העולם לתוהו ובוהו.

כי לא הייתה סיבה לבריאה,

רק ישראל.

לפיכך

בשביל התורה נברא,

שהתורה היא הראשית בהתחלה,

ובשביל ישראל נברא,

כיוון שהם התכלית של הכול.

ובשביל כך נקראו גם ישראל ראשית.

כי התכלית

היא ראשית המחשבה.

סוף דבר במחשבה תחילה.

המחשבה תחילה זה התורה,

ובסוף דבר זה ישראל.

כללו של הדבר, אומר המהר״ל מפרק,

שהעולם נברא בשביל דבר

שהוא ראשית והתחלה לכל הבריאה,

כמו התורה שהיה התחלה,

כי ממנה נמשך הכול.

וכן בשביל הדבר שהוא תכלית בשלמות הבריאה,

שבו יושלם הכול והוא יבוא בסוף, ואלו ישראל.

ובשביל כך,

היה דבר בישראל

שלא היה בכל האומות.

כי לא תמצא אומה באחרונה כמו ישראל.

אז זה מורה שישראל משלימים לכל העולם,

ולכן הם באו באחרונה.

עכשיו התבהר מה שאמרו חכמים.

זה פירוש חדש

שלא רגילים בו.

אומר המהר״ל מפראג, ביבמות סא כתוב,

עכשיו יובן מה שהם אמרו חכמים.

אתם קרואים אדם.

שערי ישראל דומים לאדם, אדם הראשון,

שכל בעלי החיים נבראו בראשונה,

והאדם נברא באחרונה.

כלומר שהאדם הוא השלים את הכול.

וכן כל האומות

נבראו ראשונה,

וישראל באחרונה,

ולכן הם קרואים אדם, כמו האדם הראשון,

כמו שהוא השלים את הבריאה,

ככה ישראל משלימים את הבריאה. ודברים נסתרים הם בנפלאים מאוד.

העמק דבר על בראשית,

אומר,

והנה תכלית כל הבריאה

היא כבודו יתברך,

כל הנקרא בשמי ולכבודי ברתי.

אומר, ביארנו בספר במדבר, במאמר ה'.

הפסוק אומר, ואולם חי אני

וימלא כבוד ה'

את כל הארץ.

שזהו חיות של אני,

שהוא הבריאה בשלמות.

מתי זה קורה?

מתי שימלא כבוד ה' את כל הארץ.

והנה,

אין מתגלה כבודו של הקדוש ברוך הוא,

אלא על ידי שנעשה שינוי בבריאה,

אם לשעה

או לרוב הימים.

וזה נודע שהקדוש ברוך הוא הבורא,

והוא המקיים בהשגחתו.

כשרואים שינוי בטבע, רואים שיש פה מישהו שמנהל את הטבע.

בעלים על הטבע.

ולכן הוא עושה תמיד לפי צורך השעה.

כל זה נכלל בפסוק

אשר ברא אלוהים לעשות.

די, אתה עשית, זה סוף הפסוק. כבר אתה בראת את כל הבריאה בששת הימים. למה אתה ממשיך ואומר אשר ברא אלוהים לעשות?

כי נכון, הבריאה מסתיימת

בששת ימי בראשית,

באה שבת,

ברא אלוהים לעשות.

למה לעשות?

כדי לשנות אותם, את כל הבריאה, לפי השעה בהשגחה פרטית.

והוא גמר תיקון,

באשר מזה מגיע לתכלית

שזה כבודו יתברך.

כמו שהיה ביציאת מצרים, כמו שהיה בקריעת ים סוף,

הקדוש ברוך הוא ברא לעשות מתי שהוא רוצה, עושה מה שהוא רוצה, משנה פה, משנה שם,

להראות את השגחתו הפרטית ואת ייחודו יתברך שרק הוא ואין בלתו.

גיוונתי את זה בעוד כמה דברים שדיברו בזה באופנים אחרים,

אבל מזה נלמד עד כמה צריך לכבד את הקדוש ברוך הוא לכבודו.

בפירוש אין על לבנון, על אבות,

כתוב על בן עזאי, הוא היה אומר

אל תהי בז לכל אדם

ואל תהי מפליג לכל דבר

שאין לך אדם שאין לו שעה

ואין לך דבר שאין לו מקום.

לא לבזות שום דבר,

הוא אומר, בן עזאי, לא לבזות שום דבר, לא דומם, לא צומע, לא חי,

כל מה שהשם ברא,

אל תהי בז,

ואל

תהי מפליג לכל דבר.

הוא אומר,

בא לפרש את הדבר, בן זומה אומר,

המכבד את הבריות.

מאיפה אנחנו יודעים

שאל תיבז, הרי כתוב אל תיבז לכל אדם,

ומסבירים שלאף אחד אסור לנו לבוז.

אז הוא אומר, כי גם הוא אומר, בן זומה מכבד את הבריות.

לא אמר המכבד בני אדם.

בריות זה כולל את כל היצורים.

אל יקטן דבר זה בעיניך,

ותחשוב,

אה,

זה אין בו תועלת.

כמו שדוד המלך אמר,

מה צריך עכביש?

מה צריך זה? כל מיני שאלות.

אין דבר שאין בו תועלת.

כמו שאומר בתהילים, כולם בחוכמה עשית,

כולם עשויים בחוכמה.

ולכן מפרש, ואל תהיי מפליג

לכל דבר.

מה זה מפליג?

אל תרחיק

כל דבר.

כלומר,

אל תרחיק דבר מדעתך ותאמר,

אה, מה יש לנו בדבר הזה? מה התועלת שיש לנו מזה?

ואין ראוי

לשים על זה לב.

כי לא על אותו הדבר תלונתך. כשאתה מזלזל במשהו מהברואים או ממה שקיים בבריאה,

אתה בעצם מתלונן על מי שברא אותו.

אבל לא שייך ביזיון וכבוד ממש רק בבני אדם.

בני אדם מרגישים ביזיון,

בני אדם מרגישים כבוד.

אבל האחרים הם לא בני ביזיון וכבוד.

זאת אומרת, אם תגיד לחמור, חמור! טיפש!

אה, הוא לא מרגיש בזה.

תגיד לו איזה חכם אתה, הוא לא מבין בזה.

אלה לא. מה שייך ביזיון וכבוד בבני אדם? באחרים לא.

לכן פרש בן עזאי

אל תהי בז לכל אדם.

זה דבר ראשון.

ועל שאר הבריאות מפרש,

היות ואין בהם ביזוי,

אז הוא אומר, מה הכבוד שלהם?

אל תהיי מפליג לכל דבר.

זאת אומרת, אל תרחיק כל דבר.

כי אם אתה מרחיק

מהדברים האלה,

אתה בוזה את כבוד הדבר ההוא,

שהרי הוא נברא באמת לכבוד המקום ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא לא בר הדברים לריק.

אין דבר שנברא לריק, ללא תועלת, ללא מטרה, ללא תכלית.

אין דבר כזה.

ככתוב בישעיה, כל הנקרא בשמי ולכבודי בירתי.

והדבר הקטן שהוא בעיניך הוא חלק מהכל שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו.

ולכן יפה

אמר בן זומא, המכבד את הבריות

לא בני אדם.

למה?

כל הבריות, כולל, דומם, צומח, חי וכו'.

שעל ידי כך אתה מכבד למלך הכבוד.

כמו שאומר דוד מלכנו, הבו לאדוני כבוד ועוז.

עכשיו נראה מה המלבים אומר.

המלבים אומר על הפסוק שמשה רבנו מבקש מהקדוש ברוך הוא,

ויאמר הראני נא את כבודיך וביקש שיראה לו את כבודו.

מה זה הראני נא את כבודיך?

מה זה כבודיך?

כותב הרמב״ם

שכבוד השם יש לו שלושה שיתופים.

לפעמים הכוונה תבוא על האור הנברא,

כבודיך זה האור הנברא.

לפעמים.

יבוא על התהילה והשבח שמהללים את השם זה כבודיך תהילה ושבח שמהללים את השם ולפעמים יבוא כבודיך על ידיעת עצמותו

עמוק מאוד

והנה העניין שביקש משה לראות

על כורחנו שהוא ביקש להשיג את עצמותו

כמו כן הרמב״ם

כך כותב הרמב״ם

קשה מאוד איך משה רבנו לא ידע שעצמות האלוקות

דבר שהוא נמנע מהשגה

אלא אומר הרמב״ם אני אומר שכבוד השם

יש לו עוד הוראה אחרת

שכל הבריאה כולה אשר עשה

מראש ועד סוף

וכבוד השם

פקקתו בישעיה הכל הנקרא בשמי ולכבודי בירתי ויצרתי ואף עשיתי שכל העולמות שאמרנו

אצילות בריאה יצירה עשינו כל העולמות שנאצלו ושנבראו

שנוצרו ושנעשו

הם כבוד השם

והם המעידים על מציאותו

חוכמתו

יכולתו וטובו

וגם עצמותו נכלל בזה לפעמים

שבעצם זה שאני רואה את כל הבריאה אני כאילו רואה

קצת משהו מעצמותו כאילו של הקב' ברוך הוא

ומשה רבנו עליו השלום ביקש להשיג מכבוד השם

את כל מה שאפשר בכוחו להשיג

מעבר למה שאנחנו רואים מעבר למה שאנחנו

מבינים מעבר עוד עוד עוד עוד עוד קצת

וראשונה הודיעך

כי הכוונה הכוללת היא

להגיד

שהעולם לא נברא אלא לכבוד השם

והוא תכלית כוונת הבריאה

כמו שאמרנו את הפסוק כבר מספר פעמים בישעיה מ' ז'

כל הנקרא ושמי ולכבודי ברתי ויצרתי ואף עשיתי

ונאמר בירמיה הנביא ל״ג

אם לא בריתי יומם ולילה

חוקות שמיים וארץ לא שמתי

רוצה לומר

שלא נבראו הנמצאים כולם

כי אם מפני תכלית

ומהי התכלית?

שידע כל פעול או פעול

שהאל פעל אותו ויבין כל יצור שהשם יצר אותו

ומזה הצד

הקדוש ברוך הוא פועל העולם

בצורת העולם בתכלית העולם

רוצה לומר

כל התכלית היא שאליו יפנו הצדדים כולם

אז אם ככה התכלית הוא שידע כל פעול שהאל פעלו ויבין כל יצור שהשם מצרו ומזה הצד היה הקדוש ברוך הוא פועל את העולם בצורת העולם בתכלית העולם

רוצה לומר,

התכלית שכולם יפנו כולם אליו.

אם אדם לא ידע שהשם ברא את העולם,

לא תהיה לו בחירה לבחור בטוב וברע ולא יגיע לחיי העולם הבא לטוב שהשם ייעד לו והכין לו.

אם הוא לא מזהה שיש פה מישהו שהוא בעלים על העולם ומכוון אותו ויש לו תכלית לעולם ולמה נוצרתי ולמה באתי ואם אני באתי לחיות אז למה אני מת ואם אני מת אז למה אני חי.

אם אדם לא יתבונן בזה ולא יראה ולא יכיר ולא יכבד את מי שברא את העולם הוא לא יעבוד אותו, הוא יפסיד את התכלית שהשם ברא את העולם.

אז הנה זה מתחיל בשולחן ערוך על הפתיחה,

מה שהרבה אנשים לא עושים כבר על הפתיחה של השולחן הערוך.

פוסק מרן

התגבר כארי

לעמוד בבוקר לעבודת בוראו

שיהיה הוא מעורר השחר.

אומר המשנה ברורה

מה זה התגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו

כי לכך נברא האדם לעבוד את בוראו

כמו שכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בירתי ויצרתי ועשיתי ואם ישיענו יצרו בחורף לומר לו יואו איך תעמוד בבוקר כי הקור גדול

או אם ישיינו בקיץ ולומר איך תעמוד ממיתתך ואתה עדיין לא שבעת מהשינה

צריך להתגבר עליו

ולא ישמע לו

ויחשוב בנפשו

אילו היה נצרך לעמוד לשרת לפני מלך בשר ודם

כמה היה זריז וזהיר לעמוד בהשכמה להכין את עצמו לעבודתו

כל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר

לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אתם רואים שאפשר למלא תכלית כבר על הבוקר כשאתה קם

כבר לכבד את השם כבר על הבוקר בשביל זה נברא לעבוד את השם

נו איפה אתה מראה לו את זה שאתה ממשיך לחרוב

אברבנאל בנחלת אבות על אבות אומר

חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה

התורה הקדושה

חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה

מה שבו נברא העולם

שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם

תורתי אל תעזובו

אומר אברבנאל נראה לי שהמפרשים לא ירדו לסוף דעתו של רבי עקיבא במשנה הזאת שהוא אמר אותה

וגם לא לדעת רבי הושעיה ושאר החכמים

ושכוונתם באמת היא

שהבריאה הכוללת

נעשתה ברצון פשוט מאיתו יתברך

שרצה וגזר בבריאת הנמצאות

כדי שיקנו מציאות טוב ושלמות כל מה שרצה הקדוש ברוך הוא

וכל הנמצאים שהוא ברא שיקנו מציאות של טוב ושלמות כי מדרך הטוב לעתיד

ויכוונו לעבודתו ולהידמות אליו

כמו שאמר ישעיה הנביא

כל הנקרא בשמי ולכבודי ברתי וצרתי ואף עשיתים

לכן תרגם הירושלמי בראשית ברא אלוהים מה זה בראשית בחוכמתה

שזה ציור קודם למעשה

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא קודם כל היה ציור לפני המעשה

ואמר השלם רבי עקיבא

שכמו שהקדוש ברוך הוא בציורו ורצונו

נתן מציאות הדברים הנעדרים והשלים אותם

וזה מה שכתוב וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד

והציור ההוא שרצה וגזרה חוכמתו

היה כלי

שבו נברא העולם

כדי להגיעו אל הטוב

ככה נתן לישראל את התורה שאינה דבר מפועל השכל האנושי

אלא היא ציור אשר מתברך ברצונו

כל זה היה כדי שבאותו ציור ורצון אלוקי אשר בידם

של בני ישראל

יגיעו ויבואו אל המציאות של הטוב האמיתי

כך מסביר אברבנין

רבנו יונה על פרקי אבות אומר

מה שאמר בן זומא איזה הוא מכובד

המכבד את הבריות שנאמר

כי מכבדי יכבד ובוזי יקל לו

זה פסוק בשמואל א'

אז זאת אומרת הראיה של הפסוק הזה היא מקל וחומר

איזה הוא מכובד

המכבד את הבריות מאיפה לומדים

כי מכבדי יכבד זה השם אומר מי שמכבד אותי אני מכבד אותו מי שמבזה אותי אני אפילו לא מטפל בו אם יקל לו

יהיו קלים

ומבוזים בעצמם

אז איך לומדים איזה הוא מכובד זה אדם

זה שמכבד את הבריות בני אדם

ופה לומדים את זה כאילו מהקדוש ברוך הוא אז הוא אומר את זה לומדים מקל וחומר

אם הקדוש ברוך הוא שכל בריותיו לא נבראו אלא לכבודו כל המציאות שלנו בחיים זה שנבראנו לכבודו להרבות כבוד שמיים שבראנו לכבודו

שנאמר ולכבודי פרטי

ואנחנו חייבים בכבודו

אבל לא היה בדין להחזיק טובה לנו

כי לא נבראנו לדבר אחר וזוהי מלאכתנו ואין לנו רשות לעשות אחרת

אז מה השם צריך להחזיק לנו טובה שאנחנו מכבדים אותו בשביל זה נבראטה

אבל אף על פי כן מה אמר השם

כי מכבדיי אכבד

מי שמכבד אותי אפילו שהוא חייב ואני לא חייב להחזיק לו טובה

ואין לו רשות אחרת הוא חייב

בכל אופן אני מכבד אותו

אז כל שכן וכל שכן החברים שלו

אם אדם

הוא לא חייב לכבד את החברים שלו

והוא יעשה להם כבוד

אז ודאי שאם עשה להם כבוד וכיבד אותם אז הם צריכים לכבד אותו ועל כפיים לשאת אותו

וגם במידה הזאת אין בתורח לכבד והיא נאה ומקובלת

לכן כל המכבד את הבריות

אמרנו

איזה הוא מכבד הוא מכבד הוא מכבד את הבריות

עכשיו שנבין

עוד את הפסוק שהזכרנו קודם ובזה נסיים

כל פעל אדוני למענה הוא

וגם רשע

ליום רעה

זאת אומרת גם הרשע ביום הרעה שהוא יקבל את מה שמגיע לו גם זה הכל פעל השם למענה הוא

מה זה למענה הוא?

רש״י אומר כל פעל אדוני למענה הוא הכל עשה בשביל קילוסו קילוסו

לשבח את הבורא לקלס

דבר אחר

למענה הוא זה להעיד עליו

כל מה שעשה השם

זה עשה בשביל להעיד עליו על מציאותו

כל פועלו מעיד על גבורותיו

וגם רשע

עשה להניח אותו ליום רעה וכשיקבל את הרעה

גם זה כאילו סו אומר השם הרלב״ג אומר

כל פעל אדוני למענהו

הנה כל אשר פעל השם יתברך

זה לתכלית ולתועלת

וגם מה שתראה שיוזק הרשע על יום רעה גם זה לתועלת

מה התועלת? לקחת מוסר

רבנו יונה אומר

בעניין שבראת האדם לעובדו את הכל ברא לכבודו

כמו שאמר ישעיה כל הנברא בשמים ולכבודי ברטים

וגם רשע ליום רעה

גם הרשע שאינו עובד השם יתברך ומבקש להשבית את הכוונה בבריאתו

הלא נכון הוא ליום רעה הרי הוא מוכן ומזומן ליום רעה

נמצא שגם בבריאתו של הרשע יגלה כבוד השם

ככתוב ככתוב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע

כשהקדוש ברוך הוא עושה דין ברשעים

אז הוא מתעלה ומתקדש שמו

וכמו שיהיה באחרית הימים עוד מעט

בגוג ומגוג והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים ידעו כי אני אדוני

וכמו שכתוב בישעיה סמכי הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו

הצדיקים ייהנו לא יאסר להם קול

ברשעים הפוך

לסיכום אומר המלבים כל פעל אדוני למענהו ורוצה שכל מעשי האדם

יהיו מכוונים לכבודו ושיתקדש שמו בברואים אמן ואמן

ייהם