אם אין קמח אין תורה... האלשיך הקדוש | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 08.09.2019, שעה: 07:23
נציב יום שירה רבקה בת יוכבד תזכה לשוב בתשובה מהרה, להתנתק מן הגוי בהחלט, זיווג הגון מהרה משורש נשמתה, תעשה את רצון השם ותשמח במצוות, תלך בצניעות ותהיה בת מלך אמיתית אמן ואמן.
המשנה אם אין קמח אין תורה,אם אין תורה אין קמח מי אמר? רבי אלעזר בן עזריה.
האלשיך הקדוש מביא פסוקים מן התורה ומקשר אותם אל המשנה הזאת
"ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".
"והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום".
"ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבוקר הייתה שכבת הטל סביב למחנה".
"ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ". "ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאוכלה".
"זה הדבר אשר ציווה ה' ליקטו ממנו איש לפי אוכלו עמר לגולגלת מספר נפשותיכם איש לאשר באוהלו תיקחו".
"ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט וימודו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אוכלו לקטו"
"ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר וירום תולעים ויבעש ויקצוף עליהם משה".
"וילקטו אותו בבוקר בבוקר איש כפי אוכלו וחם השמש ונמס ".
אומר האלשיך הקדוש הינה דרך רמז בעניין המן רמז לנו הקדוש ברוך הוא לפקוח עיניים עיוורות .
האומרים הלא בחוזקנו לקחנו לנו הון ובר ולחם ומזון, כוחי ועוצם ידי, והוא כי יאמר איש כוחי וחוכמתי כי נבונותי הם הרהיבוני כי בהמה שמן חלקי ומאכלי בריאה ותהי להם הסברה הזאת לאבן נגף ולצור מכשול אל עקוד ולא ימישון רגליים ולא ילכון לעסוק בתורה כי יאמרו מה נאכל ? כי לא נוכל להרבות בישיבה אם לא נצבור כעפר ביצר
וטוב לנו כי נעסוק בפרקמטיה ונרבה בסחורה ואם נזכה ונחייה ונצליח היננו ועלינו במעלות תורה ומצוות, ואם ימעט הבית מהיות בר ולחם ומזון לרוב נמשוך ידינו מן התורה כי אם אין קמח אין תורה .
והינה יבערו ויכסלו כי המה לא ידעו מחשבות ה' כי בא להטהר מסייעין אותו. והשם ליבו לעשות תורתו קבע גם השם יעשה את שלו, יצב את הברכה באסמם ויטריפנו לחם חוקו כאשר ימעט בעסק כי אין מעצור לה'.
צידה ברך יברך לאשר חשקו בתורתו ומחזיקים בה ואשר חשבו כי טוב לגבר כי ישא ויתן עד הירבה הונו ואז ינוח לו לעסוק בתורה יום ולילה לא ישבות לא ידע כי נהפוך הוא ,כמו שאמר התנא אם אין קמח אין תורה אבל אם אין תורה אין קמח .
והוא כי דרך הנשים לדבר ולומר מי יתן לי מלוא ביתי כסף וזהב,כמו בלעם, ואשתעשע בתורת ה' חפצי לילה ויומם לא אדמה אני לא אדום ולא דעת ולא תבונה לאמור טוב לבטוח בה' מבטוח באדם אין להם שכל במקום להגיד טוב לבטוח בה' מלבטוח באדם עושים הפוך ואם כן אמור נאמר לאיש מי הוא הראוי לבטוח בוא יותר אתה האיש או ה' אלוהיי העולם? מי יותר? מי יותר ראוי לבטוח בוא? בך או באלוקים? הלוא יענה ויאמר חלילה להאמין כי בי ראוי לבטוח יותר ממנו, חלילה והלוא נשיב לו: ואם כן איפה איכה תרצה יבטח בך הוא יתברך שהוא יתן לך קודם אתה מבקש קודם יתן לך כסף והכל ואחר כך אתה תלך ללמוד תורה שבהקדים לך בית והון אז אתה תעסוק בתורה ולמה לא תקדים אתה לעסוק בתחילה ותבטח במי שראוי לבטוח כמו שאמרת והוא יכלכלך.
הרי אתה אומר שבטח שבשם אפשר לבטוח יותר ממני אז למה אתה רוצה שהוא יאמין לך ואתה לא מאמיו לו? מה יענה הכסיל הזה עכשיו?
ואין כל אלה יפעל לאיש שוגה ופתי השם נפשו בחיים חיותו להרבות בסחורה העולה על רוחו כי לחמו ניתן ע"פ מזל או על פי חכמה וחריצות ולא מהשם הייתה לו, ולא יבין כי הוא יתברך זן ומפרנס את הכל ומזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה ואין האדם רק כמלקט את אשר הכין לו השם יתברך ,ואם כן איפה למה יגע להעשיר כי לא בכוח יגבר איש וטוב לו ימעט בעסק כי הינה לא יעדיף המרבה ולא יחסיר הממעיט מאשר קצב לו השם את זה רמז לנו השם יתברך בפרשת המן, ומזה ניקח ראייה לכל המזון של כל בני האדם.
אז דבר ראשון אומר השם "הנני ממטיר לכם לחם" זה אני, תדעו כל מה שאתם מרויחים בר ולחם ומזון בעולם אינכם הקונים אותו כי אני ממטיר לכם מאיתי לחם מן השמיים וכל היוצאים ונוסעים ונותנים ליזון ולקנות ממון הינם אלא כמו שכתוב "ויצא העם ולקטו ממה שהוכן להם". ולכן זאת יעשה האיש הישראלי אל יגע להעשיר רק דבר יום ביומו למה ? למען אנסנו בכור העוני האם ילך בתורתי אם לא?
כי על ידי שיקיים אותה בעוני הצליחהו ויקיימנה בעושר .
וזה שאמרתי הווה ממעט בעסק ועסוק בתורה זה עד יום השישי של השבוע, שזה משל לשישים שנה שאדם חי בימי שונותינו בהם שבעים שנה. אז כנגד ששת הימים אתה תלקוט כל מה שמוכן לכן אל תרבה בעסק הוי ממעט בעסק והעיקר תעסוק בתורה זה בשישים שנה אך כאשר והיה ביום השישי שאתה מגיע לגיל 60 עד מלאת ה-70 אז כתוב והכינו את אשר יביאו עימהם במותם. אם מה תבוא? עם לוקשים? שקיבלת משכורת? אם זה אתה רוצה לבוא? צריך לסדר תלמודיו ולאסוף חבילות, מצוות ומעשים טובים ולתקן את כל המעקשים למיישור ואת כל קלקולי הפניות אשר פנה אליהם והמר ימירם רעות בטובות, והיה משנה על אשר ילקטו תורה ומצוות יום יום בשישים שנה הקודמות .
והעניין בעצמו רמז בבואו אל הפועל באומרו " ותעל שכבת הטל והינה על פני המדבר". כי העולם הזה דומה למדבר שממנו מצד עצמו אין הנאה- זולתי מה שבא מן השמיים. רק מה שממציא הקדוש ברוך הוא לבריות זאת ההנאה היחידה, מצד העולם זה כמו מדבר. והצלחות וטובות העולם דומה למן השטוח עליו, ששטו העם ולקטוהו איש כל אשר תשיג ידו. והינה על פני המדבר דק כי מן יריעה שטוחה על פני המן יריעה אחרת תחת המן לקבל עליו את המן שהוא דק ככפור על הארץ ללמד דעת לאדם שהמזון מוכן מן השמיים, אלא שהעוונות הם כמסך מבדיל בינו ובין המזון עד שיבקש מקונו ויתקן עיוותו ועל כן קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף וכמו שאמרו זכרונם לברכה מעולם לא ראיתי ארי סבל נושא משאות ולא צבי כייץ ששוטח קציעות של תאנים, מייבש אותם ולא שועל חנווני , חנווני צריך להיות פיקח כמו שועל ,אבל לא ראיתי ומתפרנסים שלא בצער ואני מתפרנס בצער למה זה ? אלא אני הוא שהראותי מעשיי וקיפחיתי פרנסתי. אז זה היריעות שמכסות שכבת הטל מלמעלה מלמטה זה המבודד בינינו לבין המזון שזה העוונות שמפרידים וגורמים שקשים המזונות כקריעת ים סוף אבל אם נתקן את הכל והכל בסדר ותבטח בשם הכל מזומן יירד לך ליד האוהל לא תצטרך לצאת למחנה כבנוני או חוץ למחנה כרשעים. צריך טיסות חוץ לארץ וזה להביא כסף וזה וזה כל מיני..
וכן, יש יריעה אחרת דקה למטה שהמן עליה כדי לרמוז שאין לבטוח בנכסים אז עוד יריעה אחת מכסה את הנכסים והם קלים להאבד והינה כאשר כתוב ויראו בני ישראל שרואים את ההצלחות של העולם אז אומרים איש אל אחיו מן הוא כלומר, הכל מוכן ומזומן ע"י משא ומתן ע"י בני אדם הינה אני נושא ונותן יצאתי לעבוד והינה הכל מוכן ומזומן כלומר, נשתדל ונחלץ חושים ואיברים להרבות סחורה ולהעשיר ואין זה כי אם לא ידעו מה הוא, כי לא ידעו מהו, כי הם זחלים מן האמת ולא ידעו שהחריצות הבל וזה היה מוכן להם כמו ביפו מספר 16 ,18 טמבלים.
"ויאמר משה אליהם" מי זה משה? יצר הטוב, שהוא משה אותם ומושך אחר השם. מה אומר להם משה יצר הטוב? הוא הלחם אשר נתן לכם השם לאכלה זה הלחם שהשם נתן לומר תסירו את השכלות הזאת מליבכם כי הלו הכל בידי שמיים הוא נותן לכם לחם ומזון ולא למותרות רק לאוכלה לקיים את רוחכם בכם לכן זה הדבר אשר ציווה ה' "אל תייגעו עצמכם להעשיר רק לקטו ממנו איש לפי אוכלו" די סיפוקו יהיה המשא ומתן אם אתה הולך לעבוד אז למעט בעסק רק כדי סיפוקו ולא לבהול להון כי טובות העולם הזה הבל המה ועל המהבהילים את הטובות של העולם הזה נאמר אלה שחכמים ויודעים שהכל הבל ומהבילים מטובות העולם מה עליהם נאמר? להנחיל אוהביי יש. כמו שאמרו זכרונם לברכה יש עולמות שכל צדיק וצדיק זוכה לשי עולמות 310 עולמות וטוב לגבר יש עולמות לנפשו מלהנות בעולם הזה גופו.
מה יותר טוב? העולם הזה שתתאווה למטעמים ושטויות, וזה חולף ממה שאתה תכין לך שי עולמות לנפש?
וזה מה שאמר עמר לגולגולת.
כמה זה עמר? ע', מ', ר'? 310 שי , שי עולמות .
עמר לגולגולת עדיף שלך לגולגולת לבן אדם יהיה שי , שי עולמות ממה שתצא למשא ומתן, וזה עמר לנפשותיכם.
ואל יאמר איש אבל גם הגוף ראוי להינות כי הלא איש לאשר באהולו תיקחו ככה אומר להם משה היצר הטוב והוא כי אין הגוף אצל הנפש כי אם כמלבוש ואוהל אל אשר בתוכו. מזה הגוף? הוא מהעיל על הנפש שהיא בפנים. אז מה כתוב בפסוק? כל איש יקח לאשר באהולו תיקחו אם כן אל מי ראוי לחוש ולעשות עיקר אל האוהל? או אל אשר בתוכו? וזה מה שאמר איש לאשר באהולו שזה הנפש שהיא נמצאת בתוך האוהל הגוף ואל זה תיקחו ולא לאוהל.
אדם משקיע באוהל במקום להשקיע לאשר באוהל מה העיקר? הנשמה היא תשאר לנצח האוהל ישימו אותו בקבר.
והינה אחר העצה הזאת כתוב ויעשו כן בני ישראל אבל לא מיד כשהם שמעו כי אם אחרי ראותם וילקטו המרבה והממעיט אחרי שהם ראו שיש מי שלקט הרבה הון ויש ממעיט ואחרי כן ראו כן וימודו בעמר בדקו במידה וראו כי לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר כי אין הצלחה יתרה למרבה בסחורה על הממעיט על כן משם למדו שלא להרבות אלא רק איש לפי אוכלו לקטו ויאמר להם משה ויאמר משה עליהם זה יצר הטוב שהוא משה אותם עוד פעם הקדוש ברוך הוא שנית היזהרו לבלתי הישמט איש ללקוט יותר על דיי אוכלו כי הינה אין איש מותיר ומוליך עימו לאותו העולם דבר ולמה יעמול איש על מה שישאיר ולא על מה שיוליך עימו ? ולא שמעו אליו ויותירו אנשים ממנו ומי יתן והיה נשאר למי שיעבוד את השם כי אם למי שאכל ושבע ודשן וירום תולעים ויבעש .הוא אומר טיפשים היו כאלה שלא שמעו ועבדו ועבדו ועבדו ויותירו, מזה ויותירו ? הם מתו וכל הרכוש שלהם וכל מה שאספו נותר ומי אכל את זה ? באו אנשים אחרים והלוואי שיהיו יראיי השם שהשתמשו בכסף לעבודת השם. מה באו? מי שאכל ושבע ודשן ממה שהוא הותיר ובסוף הוא ירום תולעים לא שי עולמות ולא כלום זה שנשאר אחריו ואכל לו את כל הכסף הוא עבד כל החיים והשאיר לאחרים אכלו ושבעו ודשנו והפכו לתולעים מאכל לתולעים אז מה עשית? מה הרווחת? ומה שהותרת? ויקצוף עליהם משה- זה היצר הטוב, ומאז חדלו וילקטו אותו בבוקר בבוקר דבר יום ביומו איש כפי אוכלו בלבד.
אחרי שהבינו שזה טיפשות לעבוד כל החיים ובסוף מה? אין חסכונות יש חובות עדיין הוא משלם זה וזה..אז מה עשית כל החיים עבדת 40 50 שנה איפה הכסף איפה הכסף? אין שום דבר לא גומר את החודש אז מה? והאברכים מתו בנתיים? לא. הלכו וטפחו וקנו חליפות ומגבעות ולילדים והכל ודירות והכל הסתדרו והיו חכמים גדולים והכל ויצאו עם תלמודם בידם ואתה מה יצאת עם לוקשים? אבל אחרי שראו שככה זה וראו שככה אנשים בסוף השכילו וכל אחד לקח בבוקר בבוקר רק דבר יום ביומו איש לפי אוכלו בלבד וגם קיבלו עליהם ייסורים מוכנים לקבל ייסורים זה מה שכתוב "וחם השמש ונמס" מה פירוש? חם השמש של הצרות ונמס והוא לא בועט נמס קבל את הייסורים למה ? כי החליט לעשות את העולם הבא עיקר והעולם הזה טפל. כי אורחות חיים תוכחות מוסר. אתה רוצה ללכת באורח חיים להגיע לעולם הבא תצטרך לקבל תוכחות מוסר בעולם הזה שהשם ידריך אותך על ידי הייסורים ויכוון אותך כדי שתגיע לעולם האמת נקי. אז למה לעשות את המסלול הטיפשי הזה שכל העולם נופל איתו ואומר אם אין קמח אין תורה ? אבל השם אומר לך גם אם אין תורה אני לא אתן לך קמח . אז למה אתה מנסה? ומי ראוי לבטוח בו יותר אתה או אני? בטח אתה .. אז למה אתה לא סומך עלי? אז למה אתה חושב שאם תעשה ככה יהיה ככה? ולמה אתה חושב שאני לא יודע מה אתה תעשה אם יהיה לך כסף ? מה אתה חושב למה אני לא נותן לך ? בגלל שאני יודע מה תעשה, אבל אם הייתה עומד בניסיון של העוני "כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר".
אתה לא סומך עלי אה ? תמשיך לעבוד יא חביבי תרום תולעים.
רבי חנינא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר.