בן זומא אומר: איזהו חכם.... האלשיך הקדוש | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.09.2019, שעה: 09:43
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'משנת משה' ליקוט מפרושיו של האלשיך הקדוש על התנ"ך - למסכת אבות, באדיבות המחבר שליט"א - - -
אבות ד א
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם.
והנה אמרו רבותינו ז"ל (נדרים סב א) וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לברך ראשון, לפתוח ראשון, ליטול מנה יפה ראשון וכו'. ועל פי דרכם זה יתכן אשר הערנו באומרו אני ה' מקדשכם ולא אמר מקדשו. שהוא מעין ענין מאמרם ז"ל בתנחומא (בראשית א) על פסוק (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד זה המכבד ת"ח, כי לה' המה ומשרתיו יקראו ככהנים בעבודתם.
ובזה יאמר וקדשתו אתה ישראל את הכהן לכל דבר שבקדושה לברך ראשון וכו', ולא תעשה כן על היותך נהנה על ידו שתתכפר בעבודתו, כי אם על בחינת כבודי כי את לחם אלהיך הוא מקריב, כי על כן קדוש הוא לאלהיו, באופן שאותי אתה מכבד בכבדך אותו, ותרויח בזה כי גם אני אכבדך עמו כי מכבדי אכבד, וזהו אני ה' מקדשכם כאחד, כי כמוהו כמוך תהיו שוים לקבל כבוד ממני, כי אומרו מקדשכם הוא ענין כבוד, כאומרו וקדשתו שפירשו ז"ל לברך ראשון וכו', ואין מוציאין המשמעות מפשוטו לגמרי, כי אם יהיה בעיניך כקדוש להיות ראוי לכבוד, ועל דרך זה אני מקדשכם, שתהיו קדושים בעיני וחשובים לכבדכם.
והנה עדיין ראוי לשים לב מי הגיד לרבותינו ז"ל במדרש תנחומא שאומרו מכבדי אכבד מדבר בתלמידי חכמים.
אמנם יתבאר זה לפי דרכנו במשנת בן זומא האומר איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד וכו'. ולבא אל ביאורו נעתיק כל המשנה ונבאר אותה בס"ד וז"ל, בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט צט) מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי טז לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, ע"כ.
וראוי לשים לב, א – מה היא כונת התנא בארבעה דברים אשר בא לגדור גדרן מזולתן, שאם הוא על התנאים הצריכים להשגת נבואה, אם כן במקום איזהו מכובד היה ראוי לומר איזהו עניו ויגדור גדרו. ב – אומרו הלומד מכל אדם, כי הלא זה יותר יצדק בו תואר תלמיד מתואר חכם. ג – כי מה ראה במאמר התנא האומר איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב א) שדחה אותו, או אם מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ד – הראיה שמביא מפסוק מכל מלמדי השכלתי, כי הלא אינו אומר שם שעל לומדו מכל אדם נקרא חכם. ה – אומרו איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור, כי הלא תראה ראיה הפכית, כי מאומרו טוב ארך אפים מגבור יורה שהארך אפים אינו הגבור, ואיך יאמר שהוא תואר וגדר הגבור. ו – אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך וכו', מי אמר לו שמי שנאמר בו יגיע כפיך וכו' נקרא עשיר. ז – מי אמר לו כי האוכל יגיע כפיו האמור שם הוא שמח בחלקו ולא שבעצבון יאכלנו. ח – למה מביא פירוש אומרו בכתוב אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, כי הלא אין זה רק לתת טעם אל כפל התיבות, כי מי שהוא מאושר ידוע הוא שטוב לו, על כן פירש אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, וצריך לתת טוב טעם מה ראה על ככה ומה הגיע אליו פה להטפל בהתכת תיבות הכתוב, ויראה שלא כענין. ט – אומרו איזהו מכובד המכבד את הבריות, כי אדרבה הוא תואר מכבד ולא תואר מכובד. י – אומרו שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, כי הלא המה דברי ה' האומר כי מכבדיו יכבד, ואיך ילמוד משם למכבד את הבריות, כי כבוד ה' שאני. יא – אומרו ובוזי יקלו, כי הלא לא ילמוד רק מאומרו מכבדי אכבד, ולמה יביא ובוזי יקלו לבלי צורך, והוא דבר הפך הענין, האם לגמור הפסוק בלבבו לבד לא יחשד התנא ירבה דברים לבלי צורך, ומה גם במלות כאלה.
אמנם יתכן בכללות הענין, בא לתאר תוארים הראויים אל הדברים האפשריים לטעות בהם בני האדם, וירא והנה ארבעה המה התוארים אשר יתארם האדם הפך אמיתתם, ובא להסיר מלבם, והוא כי הלא אם יאמרו לכל אשר הוא חכם בעיניו, אמור נא מה הוא גדר החכם, הלא יענה המלמד לכל אדם. ואם יאמרו אליו ומה תואר הגבור, הלא יאמר אשר יאבק איש עמו ויגבר עליו ויפילהו ארצה. ובאמור אליו אמור נא תואר העשיר וגדרו, הלא יאמר אשר רב חילו. ואם יאמרו לו איזהו מכובד, הנה יאמר אשר יכבדוהו אנשים.
על כן כנגד ארבעה דברים אלו דבר בן זומא, ויגלה עפר מעיני כל אשר טח מראות עיניו מהביט אל האמת. ואמר אשר יאמר כי חכם יקרא המלמד לזולת, אין זה תוארו האמתי, כי אם אדרבה הלמד מכל אדם כאשר נבאר בס"ד. וכן אשר יאמר כי גבור הוא גבור הכח באבריו, לא כן הוא, כי אם הכובש את יצרו אף אם חלש שבחלשים יהיה. וכן אשר בלב כל איש כי עשיר הוא אשר כביר מצאה ידו, נהפוך הוא, כי אדרבה רש הוא, כי מרבה נכסים מרבה דאגה (אבות ב ז), אך לא יקרא עשיר כי אם השמח בחלקו המועט. וכן אשר אמר איזהו מכובד, לא אשר יכבדוהו, כי אם אדרבה המכבד את הבריות, כאשר נבאר בס"ד.
עוד יתכן דרך שני, והוא מחלוקת אחרונים במאמר הידוע מרבותינו ז"ל (נדרים לח א) בגדרי תוארים המיוחדים לנבואה, הלא המה חכם גבור עשיר ועניו. כי יש מהאחרונים אומרים דברים כפשטן. אך הלא על זה הפירוש קושיא גדולה נופלת עליו, והיא כי היתכן יהיה איש צדיק חסיד ישר ונאמן והוא חלש או איש רש, היאבה ה' למנוע ממנו שפע נבואתו על שטבעו או מזלו גרמו לו יהיה חלש, או על שחשכו כוכבי נשפו מלהעשירו, נמצאת הנבואה תלויה ונתונה תחת הטבע או תחת המזל, והלא כמו זר נחשב. על כן יש מחכמי המחקר האחרונים הסכימה דעתן לומר כי גם מאמרם ז"ל באומרם חכם גבור ועשיר, מעמד שלשתן על הכשרון התלוי בבחירה הוא, כרביעית היא הענוה. ולפי זה, אשר הביאו בגמרא (נדרים לח א) ראיה אל הגבורה משיבור הלוחות, יהיה כי לולא היות משה כובש את יצרו עד היות חומרו זך וכמעט רוחני, על כן עצר כח לשבר הלוחות, מה שאין באיש גבור כח גופני יכול לעשות. וכן מה שהביאו ראיה אל העושר מפסוק (שמות לד א) פסל לך, הפסולת לך יהיה, בשום לב כי הלא יקשה שאם כן כל אשר התנבא עד אשר פסל לוחות שניות איך השיג הנבואה הגדולה מבלי היותו עשיר עד לוחות שניות, אך הוא כי היה שמח בחלקו, וה' עשה שגם עושר בפועל יהיה לו.
והן זאת יתכן היה בלב בן זומא, כי התעורר על זה איך יעלה על לב תהיה השגת דבקותו יתברך תלויה במזל ולא בחסידות וכשרון המעשה, על כן גזר אומר כי מעמד שלשתן תלוים בשלמות הכשרון, כרביעית שהיא היות עניו.
וזהו איזהו חכם וכו' איזהו גבור וכו' איזהו עשיר וכו', ואחרי אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו, ראה והנה משנה שלמה שנינו (קדושין מט ב) המקדש את האשה ואמר על מנת שאני עשיר, אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עשרו, הרי כי גדר העשיר הוא היותו מכובד, ואם כן איפוא גם כן יתהפך שאיזהו מכובד מי שהוא עשיר, על כן מה עשה, אחרי אומרו גדר העשיר, אמר איזהו מכובד המכבד את הבריות, כלומר ולא היותו עשיר. זהו דרך כלל כונת בן זומא אשר הניעו לדבר דבריו אלה.
ונבא אל התכת מאמריו קו לקו, והוא כי הנה היחל ואמר איזהו חכם – ולא כיון על ענין האומר הרואה את הנולד (תמיד לב א), כי שם ידבר על חכמת ההנהגה והמדות, כי אם איזהו האיש אשר ישיג גדר היותו חכם באמת ולא ימוט גדר זה ממנו, הלא הוא הלמד מכל אדם, והוא כלל נפלא. והענין, כי אין אדם שם לבו ונפשו להשיג חכמת התורה עד הכירו חין ערכה כי רב ועצום הוא, כי אז ימית עצמו עליה, והיא גם היא תמציא עצמה להחכימו כי כח ואל לה, כי לא כחכמות הנכריות העבריות כי חיות ורוחניות הנה, ובמה יודע מי [הוא] זה ואיזה הוא המכיר ערכה, הלא הוא אם ילמוד מכל אדם אם אין, והוא כי אם יאמרו לאיש התחפוץ לשמוע חדוש אחד בתורה אשר לא ידעתו אך הוא מפי נער קטון שקבלו מרבו, אם אמור יאמר הלא איש אנכי גדול ורב בשנים ואם אקשיב אשמע מנער קטון איה כבודי, וימנע מלשמוע מפיו, הנה איש כזה לא יחכם, כי מפני כבוד בעלמא ישליך מרגלית דלית לה טימי אחרי גוו, כי ככה יעשה כל הימים ויאבד הונה של תורה, וכמקרה רבי אלעזר בן ערך, שמפני הכבוד שרצה יבאו חביריו אליו ולא הוא אליהם, הגיע עד קרוא מקרא החרש היה לבם במקום החדש הזה לכם (שבת קמז ב), אך אם אמור יאמר איה הנער הלז קראן לו, או ארדוף אשיג ואקשיב ואשמע מפיו תורה, כי לא אל זה אביט כי אם אל זאת התורה אשר תצא מפיו, כי לא הנער הוא המדבר כי אם התורה עצמה אעלה על לבי כי היא המדברת אתי, כי רוחנית היא כאשר נודע לאשר לו חלק בה, הנה האיש הלז נכון לבו בטוח יהיה שהשג ישיג חכמת התורה כי בא עד הכיר ערכה, ולא ישקוט האיש עד חכם יהיה בלי ספק. ומה מתקו אמרי רבותינו ז"ל כי נעמו האומרים (תנחומא ויקהל ח) למה נמשלה תורה למים, מה מים אין הגדול מתבייש מלומר לקטן השקיני מים, אף התורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק או הלכה.
וזה מאמר התנא איזה הוא חכם הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי, והוא כי הוקשה לו כי מהראוי היה יאמר מכל מלמדי למדתי, וגם מה ענין כי עדותיך וכו'. אך אמר מכל מלמדי, שלא געלתי בשום מלמד אם גדול או קטן יהיה, נעשתי משכיל, שהוא שהתחכם, והטעם הוא כי לא חשבתי בלבי שהמלמד הוא היה הדובר בי, ולא היה כבודי, כי מלך וגדול הסנהדרין אני, כי אם העולה על רוחי היה כי עדותיך עצמן שיחה לי, הם היוצאים מפי המלמד הן עצמן היו שיחה לי, כי הן היו משיחין עמי, ואם כן מה לי אם יצאו מפי קטון או גדול.
איזה הוא גבור – כלומר תכלית הגבורה הנקרא גבור שאין למעלה הימנו, הוא הכובש את יצרו. והביא ראיה מאומרו ומושל ברוחו מלוכד עיר, כי מושל ברוחו הוא הכובש את יצרו, ולא הביא מארך אפים האמור בכתוב. וביאור הכתוב לדעתו הוא, טוב ארך אפים ועובר על פשע מגבור המתנקם מאשר עשה לו רעהו אך לא הגיע לגדר לוכד עיר, שאינו מושל ביצרו ורוחו בשאר דברים, אמנם המושל ברוחו שכובש את יצרו תמיד, הוא טוב מלוכד עיר. והוא, כי יש הדמות בצד מה לכובש את יצרו ומושל ברוחו עם לוכד עיר, כי כאשר הבא ללכוד עיר יהיה לו עיכוב מצד היות בני העיר רבים והוא יחיד, עוד שנית כי הם תושבי העיר והיא מקום תולדתם ובקיאים במוצאיה ומובאיה יותר מזה הלוכד שבא מחוץ לעיר, עוד שלישית שאינו רוצה להורגם רק ללכוד את העיר כאשר היא למשול בהם ויעבדוהו, באופן שהוא יחוס עליהם והם לא יחוסו עליו, שהוא חפץ בקיומם והם חפצים במיתתו, ויהיה קל להסתכן בידם. כן שלש אלה ימצאו באדם הכובש את יצרו, כי כל האיברים הם חומריים נמשכים אחר היצר הרע ועוזרים אותו, ורבים המה לעומת היצר הטוב שהוא יחיד בערכם. וגם השנית הנמצא בלוכד עיר שהוא היות בני העיר מושרשים בה, כן במושל ברוחו הוא מושל ביצר הרע וכלל האיברים שהם מיום הולד האדם, מה שאין כן ביצר הטוב שאינו בא עד י"ג שנה. וגם השלישית ימצא בו, שאין היצר הטוב חפץ בבטולם, כי הוא צריך אליהם לעבודתו יתברך, והמה חפצים בביטולו, ויקרא הכובש את יצרו גבור מהלוכד עיר, מצד שהלוכד עיר מנגדיו חוץ מעצמותו, וזהו מנגדיו בו בעצמו והוא הנקרא גבור באמת.
איזה הוא עשיר השמח בחלקו – הביא ראיה מפסוק יגיע כפיך וכו', אע"פ שאינו מפורש בכתוב שעל שמח בחלקו ידבר, ולא על הנקרא עשיר, הנה על כן פירש כפל כונת הכתוב באומרו אשריך וטוב לך, ואמר אשריך בעולם הזה שיראה לבלי צורך, אך אין ספק כיון להודיענו מאין לו שעל שמח בחלקו ידבר, והוא כי מהכרח הכפל צריך לומר אשריך בעולם הזה וכו', ואם כן אם הוא יגע לאכול ואינו שמח בחלקו כי אם קץ על יגיעו, הנה זה לא יקרא מאושר בעולם הזה, ואם כן מוכרח הוא שהוא שמח בחלקו ואין לו דאגה. ויצא לו שיקרא עשיר, מפני כי אומרו יגיע כפיך וכו' הוא מתן שכר לירא את ה' הנזכר למעלה (תהלים קכח א), כי כן יורה פשט הכתובים כאשר ביארנו במקומו, שכיון אל שלשת מיני אושר שבעולם הזה, שהם בני חיי ומזוני, והתחיל במזוני באומרו יגיע כפיך כי תאכל וכו', ובבני באומרו (שם פסוק ג) אשתך כגפן וכו', ובחיי באומרו (שם פסוק ו) וראה בנים לבניך וכו', כמפורש במקומו.
ואמר איזהו מכובד המכבד את הבריות – כלומר אל תחשוב למכובד אשר יכבדוהו הבריות, באופן שהעשיר יקרא מכובד שהכל יכבדוהו, אך איזהו מכובד המכבד את הבריות, שהוא מדה טובה שהוא קנין בעצמות האדם, ולא עושר תלוי בזולתו. וכן בעשיר אמר השמח בחלקו שהוא קנין בעצמו, ולא תלה ברבוי הממון שהוא דבר חוץ ממנו ודבר האבד. וגם מפני שמרבה נכסים מרבה דאגה, ואיך יקרא אושר. וגם דעתו שלא יקרא מכובד המקבל כבוד מבני אדם, כי אם ממלך הכבוד יתברך, והביא ראיה מפסוק כי מכבדי אכבד, אע"פ שלא ידבר רק במכבד את המקום, אך הוא מקל וחומר, והוא באשר נשים לב אל הביאו סוף הפסוק ובוזי יקלו לבלי צורך, אך הוא מאמרם בספר הזוהר (בשלח סד א) חש הקב"ה על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו, כי הנה ירבעם היה מקטיר על המזבח לעבודה זרה ולא נגפו ה', ובשלוח ידו לתפוש בנביא מיד ותיבש ידו, וכן אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (לט יב) החמיר הקב"ה בכבוד הצדיק מבכבודו, שעל כבוד צדיק אמר ומקללך אאור (בראשית יב ג) שהוא בקום עשה, ובכבוד עצמו אמר ובוזי יקלו מעצמם, ע"כ.
ובזה נבא אל הענין, כי אחר שמפסוק ובוזי יקלו נלמד כי גדול כבוד הצדיק לפניו יתברך מכבוד עצמו, הנה מזה ראיה אל האמור, כי המכבד את הבריות שהוא את הצדיקים ודאי יכבדהו יתברך יותר מהמכבד את עצמו, ואם כן באומרו שמכבדיו יכבד, כל שכן שיכבד את מכבד הצדיקים, שידוע שלא אמר המכבד את הבריות רק על מכבד את הצדיק ולא את אשר לא נאה לו כבוד.
ולפי זה יתיישב מה שהביא התנא סוף הפסוק ובוזי יקלו, שיראה דברי מותר. אך כיון אל הנדרש בבראשית רבה כמו שכתבנו, כלומר מי הכריחני לומר שאת המכבד את הצדיק יכבד הקב"ה, הלא הוא אומרו ובוזי יקלו, כי משם הוא הקל וחומר כמדובר.
ובתנחומא אמרו פרשת בראשית (א) וז"ל, מכבדי אכבד המכבד בני תורה. והוא מעין מאמרנו, והוא שהוקשה למו כי כמה מכבדים את ה' ויצר להם בעולם הזה, כי זו היא קושיית צדיק ורע לו, לזה אמר המכבד בני תורה, כי ברית כרותה היא שייטב לו ויכובד בודאי מאתו יתברך, וזהו איזהו מכובד שהוא בודאי מכובד, המכבד את הבריות. (ויקרא כא ח)
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות