בן זומא אומר: איזהו חכם.... האלשיך הקדוש | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.09.2019, שעה: 09:43
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'משנת משה' ליקוט מפרושיו של האלשיך הקדוש על התנ"ך - למסכת אבות, באדיבות המחבר שליט"א - - -
אבות ד א
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם.
והנה אמרו רבותינו ז"ל (נדרים סב א) וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לברך ראשון, לפתוח ראשון, ליטול מנה יפה ראשון וכו'. ועל פי דרכם זה יתכן אשר הערנו באומרו אני ה' מקדשכם ולא אמר מקדשו. שהוא מעין ענין מאמרם ז"ל בתנחומא (בראשית א) על פסוק (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד זה המכבד ת"ח, כי לה' המה ומשרתיו יקראו ככהנים בעבודתם.
ובזה יאמר וקדשתו אתה ישראל את הכהן לכל דבר שבקדושה לברך ראשון וכו', ולא תעשה כן על היותך נהנה על ידו שתתכפר בעבודתו, כי אם על בחינת כבודי כי את לחם אלהיך הוא מקריב, כי על כן קדוש הוא לאלהיו, באופן שאותי אתה מכבד בכבדך אותו, ותרויח בזה כי גם אני אכבדך עמו כי מכבדי אכבד, וזהו אני ה' מקדשכם כאחד, כי כמוהו כמוך תהיו שוים לקבל כבוד ממני, כי אומרו מקדשכם הוא ענין כבוד, כאומרו וקדשתו שפירשו ז"ל לברך ראשון וכו', ואין מוציאין המשמעות מפשוטו לגמרי, כי אם יהיה בעיניך כקדוש להיות ראוי לכבוד, ועל דרך זה אני מקדשכם, שתהיו קדושים בעיני וחשובים לכבדכם.
והנה עדיין ראוי לשים לב מי הגיד לרבותינו ז"ל במדרש תנחומא שאומרו מכבדי אכבד מדבר בתלמידי חכמים.
אמנם יתבאר זה לפי דרכנו במשנת בן זומא האומר איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד וכו'. ולבא אל ביאורו נעתיק כל המשנה ונבאר אותה בס"ד וז"ל, בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט צט) מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי טז לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, ע"כ.
וראוי לשים לב, א – מה היא כונת התנא בארבעה דברים אשר בא לגדור גדרן מזולתן, שאם הוא על התנאים הצריכים להשגת נבואה, אם כן במקום איזהו מכובד היה ראוי לומר איזהו עניו ויגדור גדרו. ב – אומרו הלומד מכל אדם, כי הלא זה יותר יצדק בו תואר תלמיד מתואר חכם. ג – כי מה ראה במאמר התנא האומר איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב א) שדחה אותו, או אם מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ד – הראיה שמביא מפסוק מכל מלמדי השכלתי, כי הלא אינו אומר שם שעל לומדו מכל אדם נקרא חכם. ה – אומרו איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור, כי הלא תראה ראיה הפכית, כי מאומרו טוב ארך אפים מגבור יורה שהארך אפים אינו הגבור, ואיך יאמר שהוא תואר וגדר הגבור. ו – אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך וכו', מי אמר לו שמי שנאמר בו יגיע כפיך וכו' נקרא עשיר. ז – מי אמר לו כי האוכל יגיע כפיו האמור שם הוא שמח בחלקו ולא שבעצבון יאכלנו. ח – למה מביא פירוש אומרו בכתוב אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, כי הלא אין זה רק לתת טעם אל כפל התיבות, כי מי שהוא מאושר ידוע הוא שטוב לו, על כן פירש אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, וצריך לתת טוב טעם מה ראה על ככה ומה הגיע אליו פה להטפל בהתכת תיבות הכתוב, ויראה שלא כענין. ט – אומרו איזהו מכובד המכבד את הבריות, כי אדרבה הוא תואר מכבד ולא תואר מכובד. י – אומרו שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, כי הלא המה דברי ה' האומר כי מכבדיו יכבד, ואיך ילמוד משם למכבד את הבריות, כי כבוד ה' שאני. יא – אומרו ובוזי יקלו, כי הלא לא ילמוד רק מאומרו מכבדי אכבד, ולמה יביא ובוזי יקלו לבלי צורך, והוא דבר הפך הענין, האם לגמור הפסוק בלבבו לבד לא יחשד התנא ירבה דברים לבלי צורך, ומה גם במלות כאלה.
אמנם יתכן בכללות הענין, בא לתאר תוארים הראויים אל הדברים האפשריים לטעות בהם בני האדם, וירא והנה ארבעה המה התוארים אשר יתארם האדם הפך אמיתתם, ובא להסיר מלבם, והוא כי הלא אם יאמרו לכל אשר הוא חכם בעיניו, אמור נא מה הוא גדר החכם, הלא יענה המלמד לכל אדם. ואם יאמרו אליו ומה תואר הגבור, הלא יאמר אשר יאבק איש עמו ויגבר עליו ויפילהו ארצה. ובאמור אליו אמור נא תואר העשיר וגדרו, הלא יאמר אשר רב חילו. ואם יאמרו לו איזהו מכובד, הנה יאמר אשר יכבדוהו אנשים.
על כן כנגד ארבעה דברים אלו דבר בן זומא, ויגלה עפר מעיני כל אשר טח מראות עיניו מהביט אל האמת. ואמר אשר יאמר כי חכם יקרא המלמד לזולת, אין זה תוארו האמתי, כי אם אדרבה הלמד מכל אדם כאשר נבאר בס"ד. וכן אשר יאמר כי גבור הוא גבור הכח באבריו, לא כן הוא, כי אם הכובש את יצרו אף אם חלש שבחלשים יהיה. וכן אשר בלב כל איש כי עשיר הוא אשר כביר מצאה ידו, נהפוך הוא, כי אדרבה רש הוא, כי מרבה נכסים מרבה דאגה (אבות ב ז), אך לא יקרא עשיר כי אם השמח בחלקו המועט. וכן אשר אמר איזהו מכובד, לא אשר יכבדוהו, כי אם אדרבה המכבד את הבריות, כאשר נבאר בס"ד.
עוד יתכן דרך שני, והוא מחלוקת אחרונים במאמר הידוע מרבותינו ז"ל (נדרים לח א) בגדרי תוארים המיוחדים לנבואה, הלא המה חכם גבור עשיר ועניו. כי יש מהאחרונים אומרים דברים כפשטן. אך הלא על זה הפירוש קושיא גדולה נופלת עליו, והיא כי היתכן יהיה איש צדיק חסיד ישר ונאמן והוא חלש או איש רש, היאבה ה' למנוע ממנו שפע נבואתו על שטבעו או מזלו גרמו לו יהיה חלש, או על שחשכו כוכבי נשפו מלהעשירו, נמצאת הנבואה תלויה ונתונה תחת הטבע או תחת המזל, והלא כמו זר נחשב. על כן יש מחכמי המחקר האחרונים הסכימה דעתן לומר כי גם מאמרם ז"ל באומרם חכם גבור ועשיר, מעמד שלשתן על הכשרון התלוי בבחירה הוא, כרביעית היא הענוה. ולפי זה, אשר הביאו בגמרא (נדרים לח א) ראיה אל הגבורה משיבור הלוחות, יהיה כי לולא היות משה כובש את יצרו עד היות חומרו זך וכמעט רוחני, על כן עצר כח לשבר הלוחות, מה שאין באיש גבור כח גופני יכול לעשות. וכן מה שהביאו ראיה אל העושר מפסוק (שמות לד א) פסל לך, הפסולת לך יהיה, בשום לב כי הלא יקשה שאם כן כל אשר התנבא עד אשר פסל לוחות שניות איך השיג הנבואה הגדולה מבלי היותו עשיר עד לוחות שניות, אך הוא כי היה שמח בחלקו, וה' עשה שגם עושר בפועל יהיה לו.
והן זאת יתכן היה בלב בן זומא, כי התעורר על זה איך יעלה על לב תהיה השגת דבקותו יתברך תלויה במזל ולא בחסידות וכשרון המעשה, על כן גזר אומר כי מעמד שלשתן תלוים בשלמות הכשרון, כרביעית שהיא היות עניו.
וזהו איזהו חכם וכו' איזהו גבור וכו' איזהו עשיר וכו', ואחרי אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו, ראה והנה משנה שלמה שנינו (קדושין מט ב) המקדש את האשה ואמר על מנת שאני עשיר, אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עשרו, הרי כי גדר העשיר הוא היותו מכובד, ואם כן איפוא גם כן יתהפך שאיזהו מכובד מי שהוא עשיר, על כן מה עשה, אחרי אומרו גדר העשיר, אמר איזהו מכובד המכבד את הבריות, כלומר ולא היותו עשיר. זהו דרך כלל כונת בן זומא אשר הניעו לדבר דבריו אלה.
ונבא אל התכת מאמריו קו לקו, והוא כי הנה היחל ואמר איזהו חכם – ולא כיון על ענין האומר הרואה את הנולד (תמיד לב א), כי שם ידבר על חכמת ההנהגה והמדות, כי אם איזהו האיש אשר ישיג גדר היותו חכם באמת ולא ימוט גדר זה ממנו, הלא הוא הלמד מכל אדם, והוא כלל נפלא. והענין, כי אין אדם שם לבו ונפשו להשיג חכמת התורה עד הכירו חין ערכה כי רב ועצום הוא, כי אז ימית עצמו עליה, והיא גם היא תמציא עצמה להחכימו כי כח ואל לה, כי לא כחכמות הנכריות העבריות כי חיות ורוחניות הנה, ובמה יודע מי [הוא] זה ואיזה הוא המכיר ערכה, הלא הוא אם ילמוד מכל אדם אם אין, והוא כי אם יאמרו לאיש התחפוץ לשמוע חדוש אחד בתורה אשר לא ידעתו אך הוא מפי נער קטון שקבלו מרבו, אם אמור יאמר הלא איש אנכי גדול ורב בשנים ואם אקשיב אשמע מנער קטון איה כבודי, וימנע מלשמוע מפיו, הנה איש כזה לא יחכם, כי מפני כבוד בעלמא ישליך מרגלית דלית לה טימי אחרי גוו, כי ככה יעשה כל הימים ויאבד הונה של תורה, וכמקרה רבי אלעזר בן ערך, שמפני הכבוד שרצה יבאו חביריו אליו ולא הוא אליהם, הגיע עד קרוא מקרא החרש היה לבם במקום החדש הזה לכם (שבת קמז ב), אך אם אמור יאמר איה הנער הלז קראן לו, או ארדוף אשיג ואקשיב ואשמע מפיו תורה, כי לא אל זה אביט כי אם אל זאת התורה אשר תצא מפיו, כי לא הנער הוא המדבר כי אם התורה עצמה אעלה על לבי כי היא המדברת אתי, כי רוחנית היא כאשר נודע לאשר לו חלק בה, הנה האיש הלז נכון לבו בטוח יהיה שהשג ישיג חכמת התורה כי בא עד הכיר ערכה, ולא ישקוט האיש עד חכם יהיה בלי ספק. ומה מתקו אמרי רבותינו ז"ל כי נעמו האומרים (תנחומא ויקהל ח) למה נמשלה תורה למים, מה מים אין הגדול מתבייש מלומר לקטן השקיני מים, אף התורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק או הלכה.
וזה מאמר התנא איזה הוא חכם הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי, והוא כי הוקשה לו כי מהראוי היה יאמר מכל מלמדי למדתי, וגם מה ענין כי עדותיך וכו'. אך אמר מכל מלמדי, שלא געלתי בשום מלמד אם גדול או קטן יהיה, נעשתי משכיל, שהוא שהתחכם, והטעם הוא כי לא חשבתי בלבי שהמלמד הוא היה הדובר בי, ולא היה כבודי, כי מלך וגדול הסנהדרין אני, כי אם העולה על רוחי היה כי עדותיך עצמן שיחה לי, הם היוצאים מפי המלמד הן עצמן היו שיחה לי, כי הן היו משיחין עמי, ואם כן מה לי אם יצאו מפי קטון או גדול.
איזה הוא גבור – כלומר תכלית הגבורה הנקרא גבור שאין למעלה הימנו, הוא הכובש את יצרו. והביא ראיה מאומרו ומושל ברוחו מלוכד עיר, כי מושל ברוחו הוא הכובש את יצרו, ולא הביא מארך אפים האמור בכתוב. וביאור הכתוב לדעתו הוא, טוב ארך אפים ועובר על פשע מגבור המתנקם מאשר עשה לו רעהו אך לא הגיע לגדר לוכד עיר, שאינו מושל ביצרו ורוחו בשאר דברים, אמנם המושל ברוחו שכובש את יצרו תמיד, הוא טוב מלוכד עיר. והוא, כי יש הדמות בצד מה לכובש את יצרו ומושל ברוחו עם לוכד עיר, כי כאשר הבא ללכוד עיר יהיה לו עיכוב מצד היות בני העיר רבים והוא יחיד, עוד שנית כי הם תושבי העיר והיא מקום תולדתם ובקיאים במוצאיה ומובאיה יותר מזה הלוכד שבא מחוץ לעיר, עוד שלישית שאינו רוצה להורגם רק ללכוד את העיר כאשר היא למשול בהם ויעבדוהו, באופן שהוא יחוס עליהם והם לא יחוסו עליו, שהוא חפץ בקיומם והם חפצים במיתתו, ויהיה קל להסתכן בידם. כן שלש אלה ימצאו באדם הכובש את יצרו, כי כל האיברים הם חומריים נמשכים אחר היצר הרע ועוזרים אותו, ורבים המה לעומת היצר הטוב שהוא יחיד בערכם. וגם השנית הנמצא בלוכד עיר שהוא היות בני העיר מושרשים בה, כן במושל ברוחו הוא מושל ביצר הרע וכלל האיברים שהם מיום הולד האדם, מה שאין כן ביצר הטוב שאינו בא עד י"ג שנה. וגם השלישית ימצא בו, שאין היצר הטוב חפץ בבטולם, כי הוא צריך אליהם לעבודתו יתברך, והמה חפצים בביטולו, ויקרא הכובש את יצרו גבור מהלוכד עיר, מצד שהלוכד עיר מנגדיו חוץ מעצמותו, וזהו מנגדיו בו בעצמו והוא הנקרא גבור באמת.
איזה הוא עשיר השמח בחלקו – הביא ראיה מפסוק יגיע כפיך וכו', אע"פ שאינו מפורש בכתוב שעל שמח בחלקו ידבר, ולא על הנקרא עשיר, הנה על כן פירש כפל כונת הכתוב באומרו אשריך וטוב לך, ואמר אשריך בעולם הזה שיראה לבלי צורך, אך אין ספק כיון להודיענו מאין לו שעל שמח בחלקו ידבר, והוא כי מהכרח הכפל צריך לומר אשריך בעולם הזה וכו', ואם כן אם הוא יגע לאכול ואינו שמח בחלקו כי אם קץ על יגיעו, הנה זה לא יקרא מאושר בעולם הזה, ואם כן מוכרח הוא שהוא שמח בחלקו ואין לו דאגה. ויצא לו שיקרא עשיר, מפני כי אומרו יגיע כפיך וכו' הוא מתן שכר לירא את ה' הנזכר למעלה (תהלים קכח א), כי כן יורה פשט הכתובים כאשר ביארנו במקומו, שכיון אל שלשת מיני אושר שבעולם הזה, שהם בני חיי ומזוני, והתחיל במזוני באומרו יגיע כפיך כי תאכל וכו', ובבני באומרו (שם פסוק ג) אשתך כגפן וכו', ובחיי באומרו (שם פסוק ו) וראה בנים לבניך וכו', כמפורש במקומו.
ואמר איזהו מכובד המכבד את הבריות – כלומר אל תחשוב למכובד אשר יכבדוהו הבריות, באופן שהעשיר יקרא מכובד שהכל יכבדוהו, אך איזהו מכובד המכבד את הבריות, שהוא מדה טובה שהוא קנין בעצמות האדם, ולא עושר תלוי בזולתו. וכן בעשיר אמר השמח בחלקו שהוא קנין בעצמו, ולא תלה ברבוי הממון שהוא דבר חוץ ממנו ודבר האבד. וגם מפני שמרבה נכסים מרבה דאגה, ואיך יקרא אושר. וגם דעתו שלא יקרא מכובד המקבל כבוד מבני אדם, כי אם ממלך הכבוד יתברך, והביא ראיה מפסוק כי מכבדי אכבד, אע"פ שלא ידבר רק במכבד את המקום, אך הוא מקל וחומר, והוא באשר נשים לב אל הביאו סוף הפסוק ובוזי יקלו לבלי צורך, אך הוא מאמרם בספר הזוהר (בשלח סד א) חש הקב"ה על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו, כי הנה ירבעם היה מקטיר על המזבח לעבודה זרה ולא נגפו ה', ובשלוח ידו לתפוש בנביא מיד ותיבש ידו, וכן אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (לט יב) החמיר הקב"ה בכבוד הצדיק מבכבודו, שעל כבוד צדיק אמר ומקללך אאור (בראשית יב ג) שהוא בקום עשה, ובכבוד עצמו אמר ובוזי יקלו מעצמם, ע"כ.
ובזה נבא אל הענין, כי אחר שמפסוק ובוזי יקלו נלמד כי גדול כבוד הצדיק לפניו יתברך מכבוד עצמו, הנה מזה ראיה אל האמור, כי המכבד את הבריות שהוא את הצדיקים ודאי יכבדהו יתברך יותר מהמכבד את עצמו, ואם כן באומרו שמכבדיו יכבד, כל שכן שיכבד את מכבד הצדיקים, שידוע שלא אמר המכבד את הבריות רק על מכבד את הצדיק ולא את אשר לא נאה לו כבוד.
ולפי זה יתיישב מה שהביא התנא סוף הפסוק ובוזי יקלו, שיראה דברי מותר. אך כיון אל הנדרש בבראשית רבה כמו שכתבנו, כלומר מי הכריחני לומר שאת המכבד את הצדיק יכבד הקב"ה, הלא הוא אומרו ובוזי יקלו, כי משם הוא הקל וחומר כמדובר.
ובתנחומא אמרו פרשת בראשית (א) וז"ל, מכבדי אכבד המכבד בני תורה. והוא מעין מאמרנו, והוא שהוקשה למו כי כמה מכבדים את ה' ויצר להם בעולם הזה, כי זו היא קושיית צדיק ורע לו, לזה אמר המכבד בני תורה, כי ברית כרותה היא שייטב לו ויכובד בודאי מאתו יתברך, וזהו איזהו מכובד שהוא בודאי מכובד, המכבד את הבריות. (ויקרא כא ח)
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות