עין יעקב - שבת צח-קב | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה מנצח, אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב.

אנחנו מסכת שבת, פרק 19, דפים קלד עמוד א',

קלד קלד קלד ה עמוד א',

קלז עמוד ב'.

אנחנו ממשיכים באות צדיק ח', מה

שעצרנו פעם שעברה.

אמר רבי שמעון בן אלעזר,

דיברנו בשיעור הקודם על נתן הבבלי,

למה נקרא על שמו? פעם אחת ראה

אדום מדי, פעם אחת ראה ירוק מדי, ניצל אותו תינוק וכו'.

אמר רבי שמעון בן אלעזר, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול,

שצריך להטיף ממנו דם ברית,

מפני שעורלה כבושה היא.

על מה נחלקו?

על גר שנתגייר כשהוא מהול.

שבית שמאי אומרים, צריך להטיף ממנו דם ברית,

ובית הלל אומרים, אינו צריך להטיף ממנו דם ברית.

כן,

אז דברי בית שמאי ודברי בית הלל, תינוק שנולד מהול,

על זה אין בכלל מחלוקת,

צריך להטיף ממנו דם ברית.

דהיינו,

העורלה בדרך כלל היא אמורה לכסות את כל הברית קודש,

מכסה את כולה לגמרי.

לו יצויר שתינוק שנולד מהול,

בזמננו אמרנו לא קיים כזה מושג של נולד מהול.

עשרה בדורות הקודמים כתוב שנולדו מהולים,

משה רבנו, שם בנוח,

איוב,

וכן על זה הדרך.

אז עשרה נולדו מהולים, בימינו לא קיים.

כשהאחות בתינוקייה לפני השחרור אומרת לאמא, מזל טוב,

הבן שלך נולד מהול, האמא חושבת שירד משיח לעולם.

היא כל כך בטוחה שהבן שלה כל כך קדוש, כי הוא נולד מהול.

אבל זה איזה נולד ואיזה מהול.

זה בכלל רחוק כרחוק מזרח ממערב, אז מה כן?

לא מדובר שהוא באמת נולד מהול, מדובר

בציור כזה שבאמת הוא עם עורלה כבושה, או לחלופין עם עורלה כזאת שמדובר

שהיא בחצי היקף, זה נקרא היפוספדיאס. אמרנו היפוספדיאס זה מילה ביוונית,

שהנקב של השתן לא מצוי, הצינור השופכה לא התפתח עד איפה שצריך, זה מצוי בחצי גובה

של האיבר, ואז יוצא מפה שהקדוש ברוך הוא הטביע חותמו בבריאה, ורצה שהילד הזה יוכל להטיל את מימיו

כמו שאר תינוקות, לכן הוא ברא אותו בחצי היקף עורלה, כדי שלא יפריע לו להטיל את מימיו כהוגם.

אז אם מדובר פה בעורלה כבושה,

ודאי הם לא נחלקו שצריך להטיף ממנו דם ברית, בין בית שמאי ובין בית הלל.

על מה כן הם נחלקו?

נחלקו על גר שנתגייר

כשהוא מהול.

היה גר לצורך העניין שעשו לו כבר ברית מילה.

עשו לו קודם לכן ברית מילה בגויותו,

כן, שהוא היה עוד גוי.

ועכשיו הגר הזה התגייר, היינו צריכים לעשות לו הטפת דם ברית

כדי להכניס אותו לכלל עם ישראל, לא מספיק גיור.

הסדר הוא, עושים לו ברית מילה,

לאחר מכן

הוא יושב

ומראה רצינות, עוסק בתורה. זה לא הגיורים של ימינו,

בלחיצת כפתור שהוא נהיה גר, לא, זה לא עובד ככה.

מצמידים אותו, רואים שבאמת הוא כמו שצריך. זה הגיור לחומרה

שעושים

בשונה משאר גיורים. לא שאני פוסל את שאר הגיורים,

יש גיורים טובים.

גם ברבנות יש גיורים טובים.

השאלה כמה הגר עצמו, או הגרה עצמה, שומרים את הגיור.

אם הוא באמת שומר על הכל, לא תחפושת חצי שנה, ואחר כך הוא שכח את הכל.

זה אחד כזה נשאר,

אפילו שיגירו אותו ויטבילו אותו ועשו לו עשרים פעמים הטפת דם, זה גוי למהדרין נשאר.

זה לא יעזור, זה לא ישתנה.

הוא צריך באמת להראות רצינות.

מעכשיו מאה ועשרים גר,

המעלה שלו ברצינות שלו צריכה להיות יותר מאשר יהודי אפילו.

הוא עושה את הכל הכי הכי טוב שבעולם. זה אשכנזי, נהיה גר ספרדי, מחמיר בהכל.

וכן להפך, יכול לבחור לו את הדרך,

לא משנה ספרדי או אשכנזי, והוא יעשה את הכל כמו שצריך.

אז זה נקרא בעצם המהות של מה של גר שהוא מקבל על עצמו כמו שצריך. אז הסדר אמרנו, עושים לו ברית מילה, לאחר מכן

הוא מקבל על עצמו מה שנקרא עול תורה ומצוות, יושב ועוסק בתורה והכל,

מסתיים את הכל,

באמת בוחנים אותו בבית הדין שם, של הגרים,

ורואים שהוא באמת בחור רציני, אז מה עושים לו?

אז עושים לו,

אז עושים לו,

נו, איך קוראים לו? עושים לו את הטבילה, כן.

הטבילה באמת זה השלב האחרון שלו.

יפה מאוד.

אז בית שמאי אומרים, צריך להטיף ממנו דם ברית. גר כזה שעשו לו כבר ברית מילה,

עוד שהיה גוי, שלא לשם גרות, סתם עשו לו ברית.

הם עושים, הגויים עושים לרפואה, עשו לו לרפואה,

או שסתם עשו לו חיתוך.

בסדר?

איך?

אם עושים בימינו ליהודי, אתה אומר, בלי פריעה?

אה, זה שום דבר, לא מחייב. בין אם עשו לו, בין אם לא עשו לו, זה פגיעה רוחנית בעצם. גם יהודי, המוהל לא עשה פריעה, לצערנו הרב יש כאלה הרבה,

ואני רואה שהם

עושים כאילו שהוא עשה פריעה,

הוא לא עשה פריעה.

מעין מקצועית הוא רואה את זה שלא עשתה פריעה.

אחר כך הוא לוקח לצד, הוא עושה. אז אם הוא עשה בצד, בדיל ועבור.

אבל אם הוא לא עשה בכלל, זה בר מינן, זה השם ישמור, פוגם בנפשו

של הילד. זה רוחני יותר.

אומרת הגמרא, מאן דלא מייץ מעבירין

או מוהל שלא עושה את מצוות המציצה.

הוא אומר, לא, זה הרופאים לא צריך, לא חייב, זה לא סטרילי,

זה לא פה, זה לא שם. בעיה, תעשה בפה, לכתחילה. לא,

זאת אומרת, תעשה בשפורפרת, בדיעבד, אבל תעשה לפחות.

לא, לא עושה, לא זה ולא זה. זה פוגם בנפשו של התינוק.

עתיד לתת את הדין. מה לך ולהתעסק עם התינוקות,

אם אתה לא עושה את זה לפי ההלכה.

לכן, בית שמאי אומרים, צריך להטיף ממנו דם ברית. למה הברית שלו עכשיו זה כלום?

כאילו, סתם חיתוך בעלמא.

אסור לו ניתוח, כלום, זה לא נקרא ברית.

בית הילן אומרים, ולא צריך להטיף ממנו דם ברית.

להלכה מה עושים?

עושים לו הטפת דם ברית

בפני בית הדין,

וככה מה שנקרא. אלא אם כן מל אותו המוהל לשם גרות.

אם המוהל מל אותו לשם גרות, דהיינו, הביא שלושה,

אמר להם, אתם תהיו הבית דין,

ואנחנו עכשיו עושים לתינוק הגוי הזה ברית מילה.

למה? עתידה אימא שלו להתגייר,

והוא יצטרף אחרי הראש, הוא עתיד עצמו להתגייר,

והוא הולך אחר כך לרבנות, הוא אומר, הנה, משפחת פלוני אלמוני,

הוא חי, זה לא נשוי, כן?

חי עם גוייה.

הבן שלו הזה, בן של הגוייה, זה גוי למהדרין.

אני עשיתי לו ברית לשם גרות, הנה המסמך,

הנה החתימות שלי המוהל, הנה של הבית דין והקשה.

הוא מחר יבוא להתחתן עם איזה יהודייה אחת, היא לא יודעת.

הוא למד בבית הספר אותו דבר כמו יהודים.

הוא עכשיו הכיר איזה כלה יהודייה, היא לא יודעת שהוא גוי בכלל. יש כאלה אפילו שלא יודעים שהם גויים.

אחרי, פתאום לפני החתונה מתגלה להם, הוא בא לבית הדין,

אומרים לו, אתה, ההורים שלך איפה התחתנו? מה השאלה? בארץ.

תביא את התעודת נישואין שלהם או את הכתובה שלהם.

מה המשפחה, בודקים במחשב, לא מופיע כזה דבר.

פתאום אמא שלו אומרת, כן, את חטאיי אני מזכירה היום, אני גויה.

וואי וואי, חרב עליו לעמוד, צריך להתחתן עוד חודשיים, מה יעשה עכשיו?

ואז פונים אלינו, פונים לכל מיני אחרים, תעזור לנו הרב, מה תעזור לנו?

אתה צריך לעשות גיור.

גיור זה לא לוקח יום אחד, זה לא לוקח עושים גיור חודשיים בשביל חתונה.

זה לא עובד ככה, גיור שהוא לשם חתונה זה לא גיור.

יש לו אינטרס עכשיו, הוא לא באמת מתגייר בשביל.

אז תדחה את החתונה, אין מה לעשות, דוחה את החתונה,

או שהכלה נבהלת, מה זה גוי זה? לא מוכנה להתחתן איתו.

מה פתאום שהילדים שלי, השם ישמור, יהיו פגומים? לא מוכנה להתחתן, מבטלים את השידוך.

אז לצורך העניינים, והיה וכן,

אז מבקשים ממנו עכשיו, הוא עושה גיור, עושה גיור, הוא אומר לו, רגע, רגע, אתה פלוני אלמוני, כן, המוהל וזה, וזה היה המוהל שלך, הנה בבקשה.

יש כאלה גויים רמאים, מה הם אומרים?

לא, אנחנו יהודים, אתה לא רואה, הנה הבן שלי, הרב עשה לו את הברית. איזה רב? הוא מביא תמונה מהברית,

הנה, אתה רואה את הרב זה? זה אחד אמר לי, הרב אברג'ל בירושלים,

הרב בית הדין,

הוא אומר, הוא גייר את הילד שלי. אשתו גויה למיונדרם. הוא אומר, אב ברג'ל גייר. מה גייר?

מה זה נראה לך ככה?

כשהוא היה תינוק הוא יכול לגייר אותו? איך הוא יכול לגייר אותו?

היה צריך לגדול, בן 18, יש פה דעת, אחריות,

אז יכולים לגייר אותו. זה לא מגיירים אותו מהבטן ואימא שלו גויה. זה לא עובד ככה.

לא, אני שילמתי לו, הוא אומר לי. מה זה שילמת לו?

למה, הכסף יענה את הכל?

מה זה, אם משלמים אז מתגיירים?

זה הולך עם כסף, אם שילמת מה זה אוטובוס, אתה עולה מנקה וזהו, נגמר, נהיית יהודי, לא, זה לא עובד ככה.

אם אתה לא מקפיד על הכל, בסוף ברוך השם גיירנו אותם כמו שצריך.

אבל אם לא עושים את זה על פי ההלכה, השם ישמור ויציל, בר מינן.

לכן מאוד מאוד צריך לבדוק בדבר הזה,

זה אחת הסיבות שיש רישום נישואין מסודר, מה שליברמן לא רוצה.

הוא אומר, אנחנו רוצים מדינה חרדית.

אנחנו רוצים מדינה מסורתית, מדינה יהודית, סטנדרטית. מה זה סטנדרטית?

הוא מתכוון שיהיה נישואי תערובת חופשי.

גויים עם יהודים, יהודים עם גויים, הכל בסדר.

ככה לא ידעו כלום ונגמר הסיפור. ככה עם ישראל יטמע בתוך הטומאה ובר מינן,

השם ישמור.

אז צריך להיזהר.

לא שאחרים יותר טובים, כן?

אם תצביעו להם.

לא שאחרים יותר טובים, ודאי שלא.

אבל צריך מאוד להיזהר בדבר הזה.

לאן הולכים? מי הולכים? כמו שמבררים,

לפני שעושים עסקה בקניית דירה,

לא פחות צריך לברר כשעושים שידוך

שמחדנים ילד. מי זה? מה זה? איך זה? מאיפה הם? מה הם?

אתם יודעים איזה ערבוביה יש?

וואי, וואי, וואי. בתור מועל אתה מגלה דברים שאתה לא מאמין.

אתה לא מאמין.

לפעמים, סיפר לי איזה מועל מהדרום.

הם היו כל כך מקצועיים. אחרי הברית אמרו לו, צחקנו עליך, אימא גויה.

התחיל לבכות. הוא אומר, אני ברכתי ברכות לבטלה. מה עשיתי עכשיו?

לא ידע את זה מסכן, יראה שמימו.

לא ידע את זה, שיקרו עליו, זו עבירה עליהם, כן?

אבל אדם חייב לבדוק מי אלה, מה אלה, איך אלה.

אה, לא היה לך אונס, זה בסדר.

אבל כתחילה תבדוק כמו שצריך.

מה אתה סתם ככה ממהר לעשות?

יש דרכים לבדוק.

נמשיך.

תנור הבנן נמל אומר,

אז מה עושים היום הלכה למעשה? בדרך כלל עושים לו הטפת דם בפני שלושה וכולי,

לפני הטבילה שלו, ועלתה לו מה שנקרא הברית מילה.

תנור הבנן, המל אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה.

כן, מועל שעושה ברית, מה מברך?

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה. אבי הבן אומר,

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.

הכניס אותו עכשיו לבריתו של אברהם אבינו.

העומדים אומרים,

כשם שנכנס לברית,

כך ייכנס לתורה,

לחופה ולמעשים טובים.

היום בימינו הוסיפו למצוות ולמעשים טובים.

אבל המקור הוא,

כך ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

והמברך אומר, דהיינו מי שמברך על הכוס,

אשר קידש ידיד מבטן,

חוק בשערו שם,

וצאצאיו חתם בעוד ברית קודש,

על כן בשכר זאת,

איזה בשכר זאת? בשכר המצווה, אל חי חלקנו,

ציווה להציל ידידות שארנו משחת

למען בריתו אשר שם בבשרנו,

ברוך אתה השם כורת הברית. אז הנוסח קצת שונה בימינו,

אבל זה פחות או יותר אותו נוסח.

המל את הגרים, אדם שעושה, מועל שעושה ברית לגרים, מה מברך?

אומר, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה.

אותו דבר, אותו נוסח.

והמברך אומר,

בקידוש אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למול את הגרים,

ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ,

שנאמר בירמיה ל״ג, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים וארץ לא שמתי,

ברוך אתה השם כורת הברית.

יש נוסחאות אחרות גם.

המל את העבדים,

רוצים לשמוע את הנוסחאות האחרות?

הנוסחאות האחרות, השולחן העורך פסק שמי שמל את בנו מברך למול את הבן.

ואת הגר, יש שם למול את הגרים,

או למול את הגר.

יפה.

המל את העבדים אומר,

על כולם, סליחה, אם בירך על המילה, יצא ידי חובה.

המל את העבדים אומר, אשר גידשנו במצוותיו וציוונו על המילה.

והמברך על הכוס, כן, מה אומר, אשר גידשנו במצוותיו וציוונו למול את העבדים,

ולהטיף מהם דם ברית,

שאלמלא דם ברית, חוקות שמים וארץ לא נתקיימו.

שנאמר, אם לא ברית יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי, ברוך אתה השם, קורא את הברית.

בימינו אין את המושג של העבדים, אבל בזמן התורה,

אדם היה לו עבד

היה צריך לעשות לו

כתוב עבד איש

מקנת כספו, הוא מלטה אותו, אז יאכל בו.

גבי מה? גבי קורבן פסח.

בלי הברית הזאת לא יכול לאכול בקורבן פסח העבד הזה.

אז היה צריך לעשות לו ברית.

ואם נולדו לו עבדים קטנטנים,

גם להם הוא צריך לעשות ברית מילה.

כן?

יפה מאוד.

אז מה מברך?

על המילה מועד,

לאחר מכן על הקורס למול את העבדים להטיבם בברית,

שאלמלא דם ברית, חוקות שמיים וארץ לא נתקיימו.

אם תשימו לב, בגרים אמרנו שאלמלא דם ברית לא נתקיימו

שמיים וארץ. פה הנוסח שאלמלא דם ברית, חוקות שמיים וארץ לא נתקיימו.

הפוך.

שנאמר, אם לא בריתים אבל היה חוקות שעה מארץ לא שמתי, ברוך אתה השם, קורא דברית, מסיימים עם כולם באות הברכה.

יפה.

עוד צדיק ט', פרק טולין, פרק 20. אמר רב,

עתידה תורה שתשתכח מישראל,

שנאמר, ויפלא השם את מכותיך,

הפלאה זו איני יודע מהי. על מה מדובר הפלאה?

כשהוא אומר בישעיה כט, לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה, הפלא ופלא,

ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.

הווה אומר, הפלאה זו תורה, עתידה תורה להשתכח מעם ישראל.

תנו רבנן.

כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו, עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר,

עמוס חטא, הנה ימים באים נאום ה' אלוהים,

והשלחתי רעב בארץ,

לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'.

וכתיב אל נעו מים עד ים ממזרח וממערב מצפון ועד מזרח, ישוטטו לבקש את דבר ה'.

לא יעשו טובה שבאים לשיעור או לאיזה הרצאה,

כולם ילכו צפון, לאן אתה נוסע לשיעור?

מה, מה איש שם? לא, הרב שמה, אני הולך לצפון.

או אני נוסע לדרום, או עכשיו ניו יורק זה, אני נוסע לשם על ניו יורק,

לשמוע שיעור תורה. מה קרה?

כן, ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו.

יחפשו, יחפשו, יחפשו, יחפשו, הופ, לא ימצאו.

את דבר ה', הכל ה' ישמור משתכח.

אומרת הגמרא, דבר ה' זו הלכה, דבר ה' זה הקץ, דבר ה' זו נבואה.

ומה ישוטטו לבקש את דבר ה'?

אמרו, עתידה אישה שתיטול כיכר של תרומה ותחזור בין בתי כנסיות ובתי מדרשות לדעת אם היא טמאה או טהורה היא.

אני רוצה לאכול עכשיו,

והיא בתרומת הקודשים תאכל, בת כהן, רוצה לאכול עכשיו. מותר לי לאכול את זה או לא?

אני טמאה או טהורה כדי לדעת אם מותר לי לאכול את הקודשים הללו?

ואין מבין, לא ידעו מה לפסוק לה.

אם טמאה היא ואם טהורה היא.

ובעת יכתיב בויקרא יא מכל האוכל אשר יאכל, אלא לידה אם ראשונה היא ואם שנייה היא.

איזה טומאה היא? ראשונה? שנייה?

ואין מבין.

אין מי שיפסוק, אורן.

אתה מבין מה המשמעות?

לא כל אחד היום נהיה

פויסק.

הנמי מתנידי נב...

טניה רבי שמעון בן יוחאי אומר, חס ושלום שתשתכח תורה מישראל.

שנאמר דברים ל״א,

יש עוד מקור,

מול הכניסה לציון של רשב״, כתוב

כי לא תישכח מפי זרוע. המקור של זה בדברים, כן?

ל״א,

אבל זה גם כתוב על הכניסה לציון. כי לא תישכח מפי זרוע. רבי שמעון ברוך הוא אמר, אני ערב.

ריבונו של עולם, שמיים וארץ, עדים?

אני ערב שלא תשתכח תורה.

כל זמן שאני נמצא, תורה לא תשתכח מעם ישראל.

אלא מה אני מקיים?

ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו.

אז על מה מדבר הפסוק הזה?

האמרה הזאת.

שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.

דהיינו,

תמיד יהיה חולקים.

אין משהו ברור. זה אומר כך וזה אומר כך.

רגע, אז כמו מי לעשות?

כן לאכול בשר או לא לאכול בשר?

כן שחיטה. ראיתם? היום שלחנו.

כמה מבריחים לפה. ביצים אפילו, כן? עם סלמונלה, הכל.

חופשי? חופשי.

הכל חבל על הזמן.

יפה מאוד.

עוד ק. תניא.

רבי יוסי בן אלישה אומר, אם ראית דור שצרות רעות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל. וואי, וואי, וואי.

שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל.

כמה שאני יודע סיפורים בפנים, השם ישמור.

שנאמר במיכה ג'

שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל

המתעבים משפט.

ואת כל הישרה יעקשו. לוקחים את הדרך הישר והופכים אותה הפוך.

זה שחור, הם עושים את זה לבן.

כמה כאלה יש?

כמה סיפורים כאלה השם ישמור. בר מינם.

וכתיב בונה ציון בדמים, ראשיה בשוחד ישפוטו.

פול, כסף.

וכהניה במחיר יורו,

ונביאה בכסף יקסומו.

ועל השם ישענו, וגומר,

רשעים הם.

אלא שתלו ביטחונם במי שאמר והיה העולם.

הם תלו שהקדוש ברוך הוא, מה שנקרא, יזרום איתם, אה?

לפיכך מביא הקדוש ברוך הוא עליהם שלוש פורענויות כנגד שלושה עבירות שבידם,

שנאמר במיכה ג'

לכן בגללכם ציון שדה תחרש, ירושלים חרבה,

וירושלים עייהם תהיה,

והר הבית לבמות יער.

מרמינן.

ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל,

עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל,

שנאמר בישעיה א', ואשיבה ידי עלייך,

ואצרוף כבור שיגך,

ואסיר הכל בדילך,

בדילך,

ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה.

וגומר,

ואמר א', אולי אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.

ואמר רב פאפא,

היא בת ליהירי בת לעם גושי.

אם ישראל מתייהרים בבלורית שלהם

ובכל מיני מלבושים,

הוא רוצה תהו עם התנין הפתוח,

הרעב,

כל היום תעבוד, רוצה את החולצה עם התנין.

לא מוכן לוותר על התנין. מה קרה?

מה יש לך מהתנין? מה, אתה בעל חיים? אתה בספארי?

מה, אתה אחראי על חוות התנינים? לא, הוא רוצה את החולצה הזאת במודה.

אומר רע שישראל מתייהרים בבלורית, הוא כל היום מסתרק,

שם פן, ג'ל, מוס, כל מיני שטויות.

ובמלבושי יהירות,

כפרשים הללו,

בת לעם גושי, יבוטלו הצדוקין המסנין.

אם יבטלו את התאוות של העולם הזה,

יבטלו מעליהם את כל אותם השונאים שלהם, את כל אותם הרודפים את עם ישראל.

לא יבטלו, לא יתבטלו,

ירדפו.

איבטלה דיינה, באטלה גזרפתיה.

אז אם יתבטלו הרשעים שמטין את הדין בעם ישראל,

אז יתבטלו אותם השוטרים והנוגסים.

מדינות, משטרה, צוחקים. אתה אשם, מה אתה רוצה?

לא הבנתי מה.

מה אתה רוצה שהם לא יהיו?

למה אתה תתנהג יותר טוב?

הם בגללך. בגלל שאתה מתנהג לא כמו שצריך בבית הדין, אז יש את המשטרה, מה לעשות?

אתה צריך אותם. בלי זה לא יהיה מי שיחנך אותך.

לא יהיה מי שיעניש אותך.

אז צריך אותם.

אה, אם תתנהג שם כהוגן, לא יהיה את זה, לא צריך את זה.

דכתיבה אצרוף כבור שיגך

איבדלי דייני בדלי גזרפית

דכתיב הסיר השם משפטייך

פינה אויבייך

ואמר הבלי משום רבי אלעזר ברבי שמעון מאי דכתיב בישעיה יד שבר השם מטה רשעים שבט מושלים שבר השם מטה רשעים אלו הדיינים שנעשו מקל לחזניהם.

יפה מאוד.

הוא כמו שוטר על המשפחה שלו,

על האנשים שלו. צ'אח, צ'אח, צ'אח.

נותן צ'פחות, עושה כל מיני דברים, אה?

עם המקל. הוא מרגיש שהוא בעל הבית.

שבט מושלים אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינים.

ומר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הליכות ציבור לדייני בור.

ואמר,

באלעזר בן מלאי משומרי שלק ישמעי דכתיב כי כפיכם נגאולו בדם ואצבעותיכם בעוון שפתותיכם דיברו שקר.

לשונכם עוולה תהגה.

כי כפיכם נגאולו בדם אלו הדיינים.

ואצבעותיכם בעוון אלו סופרי הדיינים.

שפתותיכם דיברו שקר אלו העורכי דינים.

לשונכם עוולה תהגה אלו בעלי דינים.

כולם שם מאפיה אחת.

מבעלי דינים עד הדיינים בר-מינא.

קא, ואמר המלאי משום רבי יצחק מגדלאה

מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין.

יוסף היה מלך, אה?

במצרים, נו מה הבעיה כל יום לגמור חבית?

איזה דאגות יש לו? יכול לשכוח מכל הזה שלו. ישתה לשוכרה, ייהנה.

יין מגיטו ישתה, הכל בסדר. לא, לא.

לא טעם טעם יין דכתיב בבראשית מט ולקודקוד נזיר רחב.

רבי יוסי בר חנינא אומר, אף הם לא טעמו טעם יין.

גם השבטים הקדושים לא טעמו טעם יין.

דכתיב וישתו וישקרו עמו באותו מפגש השני שהיה,

שהוא לוקח מהם את שמעון ועושה אותו בבית העשורים, והוא עושה להם סעודה לא פעם וגם לאחר מכן,

שהוא מוציא להם בחזרה את שמעון,

פותח איתם שם שולחן

כמו שצריך,

לגויים לבד וליהודים לבד, והוא נותן להם שם שחיטה פרטית, יין.

זו הייתה הפעם הראשונה שהם שתו אחרי שנים שהם לא שתו,

שיוסף נמכר והורד מצרימה והם לא יודעים איפה הוא.

רק אחר כך

הוא מגלה להם במפגש הנוסף,

שמה אני יוסף אחיכם.

ואז הם נבעטים ונבהלים מפניו.

מכלל דעת היידנא לא הווה שחיטה.

שכרו אותה עד עכשיו הם לא שתו, ואידך

שכרו אותה דלא הבה שתייה מאהבה, אולי מה שנאמר שהם לא שתו הכוונה לא השתכרו

אבל מי אמר שהם לא שתו?

יין

ואמר רבי מלאי בשכר ורעך ושמח בליבו זכה לחושן המשפט על ליבו

כן, עוד רגע שנייה

אומר העיון יעקב, למה הם לא שתו?

התשובה היא, לפי שנתחרטו על המכירה

דאסור לעשות עבירה לשמה בשביל שלא לצאת

ירבעם ממנו

אם כן גם אהרון חטא בעשיית העגל

אף שכוונה איתו הייתה לשמה, הרי למה הוא התכוון? הוא התכוון לעכב אותם,

ובסוף מה יצא מזה?

דבר עבירה,

יצא מזה חטא העגל

דלא ליבדולה

הם לא התכוונו לשם שמיים

הם התכוונו לעבוד, אהרון לא התכוון לעבוד את העגל הזה

ומה הם עשו לחור? הם הרגו כהן ונביא

כהן זה את אהרון, השביתו אותו עכשיו הוא

עכשיו עשה פעולה לא טובה, ונביא,

הכוונה על מי? על חור

שמא שהוא אמר להם דברי נבואה, משה ירד, מה אתם טועים? אמרו לא, אתה מדבר שטויות, חיסלו אותו

הרגו את חור

ואם כן ליכא למימר משום דמשם זכה לכהונה כדאית חייך מפלטין דידי לית עד זז, אין שם

לכך דרש טעם אחר בזכות ורעך ושמח בלבו

ועל דרך פשוט אומר העין יעקב אמרתי דתלוי דרש זה במה שדרש תחילה שיוסף היה נזיר

כשפירש מאביו

גידל שיער, גידל זקן

בתחילה היה מסלסל בשערו,

נכון? בסוף פרש.

ואחיו ומיודעיו

הוא בא בארץ,

כן, הוא פירש מכולם, מאחיו, מיודעיו, אף אחד לא הכיר אותו.

הוא בא בארץ אחרת אל העם אשר לא ידע, לכך היה נזיר ועינה את עצמו, לא רוצה לשתות יין, מגלל שיער.

אבל סבר לידי אחיו שתו יין, רק שהם לא נשתכרו.

כי סבר להנודר עצמו מן היין נקרא חוטא,

ועתם כי היין משמח לבב אנוש.

אך תיק שלך לשמחה זו, מה היא עושה?

לדקדר איש בשכר ושמח בליבו, ורעך ושמח בליבו, זכה לחושן המשפט.

עד כאן.

ואין למנוע השמחה, כי על ידי שמחה של מצווה זו, שכרו גדול. זאת אומרת, משהו שתה,

משהו הוא לא שתה, כי הוא אמר, אני מזהיר את עצמי. אבל הם,

הם צריכים לשתות, והוא לא ידע שבאמת מה הם הקפידו על הדבר הזה.

והיות ובאמת, מה הוא כבר פתח להם, מה שנקרא, גילה להם את זה.

ואם הוא גילה להם את זה, ממילא הם עכשיו יכולים מה לשתות.

לכן עושים להם מה שנקרא שולחן עד הסוף, כדי שיוכלו לשתות ולהשתכר.

אה,

הייתה לך שמחה בליבך, יכלת להגיד,

שמה רגע רגע רגע, לא הבנתי.

אני לא שותה, אז למה קרה שאני אגיש להם יין?

לא מוכן לתת להם יין, נגמר הסיפור, לא ייתן להם יין, שיאנשו, שיסבלו.

שלא ישתו יין.

ובכל אופן נתת להם יין, ככה,

ישתבח שמו לעז.

יבוא אהרן הכהן,

לאחר מכן, וגם הוא עשה פעולה לא טובה.

אבל בזכות מה הוא יזכה לכהונה,

למרות שלא מגיעה לו כהונה, כי הוא עשה עוון?

משום ורעכה ושמח בליבו.

כשהוא יראה את משה רבנו, הוא יגיד, תראה מה זה.

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו, אח שלי,

שהוא יותר קטן ממני,

ללכת ולגאול את עם ישראל. ככה?

אני יוצא לקראתו, אני מפרגן לו.

פרגון לאח קטן, הוא גדול, הוא לא חייב בכבודו.

הוא הולך לפרגן למי? לאח שלו הקטן, למשה רבנו.

אמר יש ברוך הוא ככה, בשכר זה, אף על פי שאתה, מה, עתיד לקלקל עם חטא העגל?

אז אני אתן לך את מה, את הכהונה, למרות שלא מגיע לך.

למה? בגלל שהיה בך מידה טובה.

אנחנו רואים כמה שהמידות הטובות של האדם

בונות אותו.

בזכות המידות הטובות, אדם זוכה לקבל מה שאחר לא מקבל.

אז הכל מתחיל במידות הטובות ומסתיים במידות הטובות.

ואם יש תורה ואין מידות טובות, שום דבר לא שווה.

אבל אם יש מידות טובות,

יש גם כלי קיבול לתורה הקדושה.

התורה הקדושה תתקבל באחד כזה.

לא יום, לא יומיים, עוד חודש, עוד חודשיים, אבל בסוף התורה תשתקע באחד כזה.

כזה, מה שונה מאחד שאין בו מידות טובות, שהתורה לא מתקיימת בו. סיימנו בו, סיימנו בו עוד קב.

נעבור בסיידת ישמע אל הפה, ליועץ זכותו תגן עלינו.

אמן.

זריעה.

טוב לגבר אשר חננו, השם אפילו קרקע כלשהו שיזרה בו ילנה מאכל.

משום יישוב העולם, יש מצווה ליישב את ארץ ישראל, דכתיב.

בישעיה מ״ה י״ח לא תוהו ברעה כי אם לשבת יצרה.

וצאו למד מתרנגול הבר,

שסיפרו עליו בגמרא בגיטין ס״ח,

כמה יגיעות מתייגע,

וכמה טרחות היה טורח בשביל לעשות יישוב לעולם. הוא לוקח במקור שלו, ממקום למקום, וזורע את זה.

שמה שיהיה צמחייה, כדי שהילדים של הילדים שלו, יהיה להם מה לאכול.

ועוד, לא היה אז גנן, לא צריך גננים, לא צריך זה.

את האלה, איך קוראים להם? אצל, איך קראו להם?

שמה, אלה בוני המדינה, הם קראו לעצמם.

חלוצים, פלמח, לא יודע, כל אחרת אותה אלה.

לא צריך את זה, יש תרנגול הבר, יש בריאה שהיא עושה את ה... אתה תשב בבית המדרש, תלמד, אל תדאג.

הקדוש ברוך הוא כבר ישלח לך את הגנן, קוראים לו תרנגול הבר.

זה גנן לא בתשלום, הוא עושה לך יישובים יפייפיים,

יותר מהערבים של ימינו שעושים לך את עבודות הגינון פה בארץ. לא צריך אותם, הוא מסדר לך השליח שלו.

קוראים לו תרנגול הבר.

ועוד יש כוונה טובה שבכל דבר הצומח וגדל מן הארץ החלו עולים ניצוצות קדושה אשר במקום ההוא מדומם לצומח.

הוא מתקן, ואחר כך יעלו מצומח למדבר, למדבר,

כמבואר בדברי המקובלים.

ואין בכלל שמקיים את עצת החכמים שיאמרו ביממות ס.ג עמוד א',

זרע ולא תסבון,

אף על גב דבה הדד נינו,

הן מברכן, וכן מפורש בדברי קבלה על ידי ירמיהו,

כט ה ו כח,

כה אמר השם בנו בתים ושבו,

וניטעו גנות ואיכלו את פריין,

חון נשים וכו',

והנה זרעוני גינה לא כל אדם יכול לזרוע אותם,

שצריך יגיעה מדי שנה בשנה.

אבל אילנות

אפשר לזרוע, זה קל.

יזרע פעם אחת ולא יהיה זרע, אז זרע ולזרוע אחריו.

ועיקר הכוונה טובה שיש בזריעה,

הוא,

כי האיש הירא את השם במצוותיו חפץ מאוד, מבקש אופנים להתחייב במצוות.

ושתאם מצווה הבאה לידו, לעשות נחת רוח ליוצרו. למה הוא עושה את הזריעה הזו? לא סתם הוא זורע.

מה, משעמם? לא.

הוא לא הבין את התוספות היום, אז הוא הולך לזרוע? לא, זו לא התשובה.

אלא ליישב את ארץ ישראל, לקיים את מצוות

בשנת השמיטה, שמיטת קרקעות בארץ ישראל,

לברך על הפירות, בעזרת השם בית המקדש, אז ביקורים, זו המטרה פה,

בזה שהוא זורע.

לא כי הוא רוצה להנעת עצמו,

אלא לשבח את בורא העולם בבריאה הזאת,

בצומח הזה שנמצא לפניו.

ושתה המצווה באה על ידו לעשות נחת רוח ליוצרו, לתקן הדברים בשורשן מקום עליון.

והנה על ידי נטיית אילנות מקיים גם מצוות נטע רוואי,

ונזהר מאיסור כלאיים וכדומה.

ואיך יקיים את אריאג מצוות?

מה, רק לקרוא את אריאג מצוות בחג השבועות, לא צריך גם לקיים אותו הלכה למעשה.

אז מה שאתה יכול לקיים אותו בתור יהודי, אתה צריך לקיים.

אתה לא כהן,

אתה לא גם לוי,

אתה לא גם ישראל,

אתה או זה,

או זה, או זה.

אז לפחות תלמד את המצוות של כהונה,

תלמד את המצוות ששייכות בלוי,

אבל תקיים את המצוות שייכות בישראל.

אדם שזוכה ללמוד את זה ולקיים את זה,

שאתה בא ושמו בורא עולם יעלה למעלה, יגידו לו, תאשריך, 613 מצוות עשית. מה אני עשיתי?

מה עשיתי?

אני השתתפתי רק בפדיון פטר החמור, לא הייתי החמור.

אומרים לו, כן, אבל עצם זה שהשתתפת,

כאילו אתה בעצמך פדית.

ויוכל לקיים מעין דוגמת מצוות ביכורים, שייקח הפרי הגדל הראשון, ויביאו דורון לתלמיד חכם,

שאמרו רבותינו זל, שעה חשוב, כאילו הקריב ביכורים.

אז אין לו עכשיו בית המקדש, מה יעשה? יביא את הפרי הראשון הזה לתלמיד חכם, יפה מאוד. ואשרה עשה מעייניו לעבוד את השם בכל משלח ידיים וכל מעשיו לשם שמיים,

ויבורך ברכות שמיים, אך בזריעת אילנות

צריך להיות זהיר שלא לזרוע, כי אם במקום שיודע בבירור

שאינו בר בניין לעולם,

ולא יבוא להעפיל עור עורו באופן שלא יצטרך לקצצו.

אנשים נוטעים כל מיני אילנות של פירות בחצר של הבית,

אחרי מספר שנים רוצים להרחיב את הבית,

ואז הם צריכים לכרות את זה.

אתם יודעים מה כתוב על זה? דברים מבהילים.

אדם שכורת פרי עץ, בניו והוא נכרתים מן העולם.

יכול למות.

הילדים שלו יכולים למות, זה לא צחוק.

כי האדם עץ השדה, זה כמו נשמה.

הייתה עכשיו הורתה אותה, לכן אם כבר חייב לכרות את זה,

כגון, שמה, שהעץ הזה, מה, הוא כבר לא בר קיימא,

רק על ידי אינו יהודי,

או לחלופין שהוא מעביר אותו ממקום אחד למקום אחר,

גם על ידי אינו יהודי, לא הוא עצמו.

ומוציאים את זה גם עם חתיכה מהאדמה, עם חתיכת בוץ כזה מהאדמה, כן, שמחובר אליו,

עם זה מוציאים ומעבירים, זה לא צחוק.

אנשים חושבים, יאללה, אז מה, נו, עשיתי ככה, עשיתי ככה, הוא אמר, צריך להיזהר, אדם עשה את זה,

צריך לעשות תשובה.

צריך לעשות תשובה, מהשמים מרחמים עליו, לא לוקחים אותו.

אם הוא כרת אילן, צריך לעשות תשובה על זה, גמורה.

נלמד את ההלכות שקשורות.

יקבע על עצמו תשובה, יזהיר את האחרים.

דאף על גב דמדינה שרה בצורך כזה, הוא צריך את המקום, מה יעשה?

לצורך גופו או מקומו, כן?

מכל מקום לא מסמנא מילדא וחמירא סקנדא מאיסורא.

ויחדל מן הבניין אם יצטרך לקצץ אילן.

תשנה את התוכניות, תגיד למהנדס, מצטער?

פה תשאיר לי ככה מזה, תעשה לי כמו ריבוע כזה דילוג, ומשם נמשיך את הבניין.

ומשכיל על דבר ימצא טוב.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. אה, לסיום רציתי להגיד לכם, השתבח שמו לאט,

איזה דברים טובים הביאו בחנות של כפז,

חבל על הזמן, איזה מעדנים,

איזה מוצרים, איזה קובה משובח, איזה סלטים,

איזה גלידות,

הכול בלי מרעין בישין בפנים.

מי שרוצה יכול לרכוש

בסייעתא דשמיא, גם במחירים נוחים, גם דברים בריאים,

בלי כל מיני חמירא סקנדא מאיסורא,

ועכשיו אין תירוצים, אין מה לאכול. ברוך ה' יש שפע.

כל כך הרבה שפע יש של מה לאכול,

רק צריך

לבוא, להתאמץ, לקנות,

וה' בעזרת ה' יעשה הטוב שכל אחד ואחד,

המאכלים שהוא אוכל בכוונה ובברכה,

יתברכו במאב, אמן ואמן. רבי חנניה בקשה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כרם בעליהם תורה ומצוות, שנאמר,

ה' חפץ למען זיתקו, יגדיל תורה ויעד.