ואהבת לרעך כמוך. כיצד לקיים מצוה זאת? - ו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 06.06.2019, שעה: 08:02
בס"ד ואהבת לרעך כמוך כיצד לקיים מצוה זאת? חלק ו' 06-06-2019
נציב יום: אדם וסיון בוגזלו יזכו להצלחה בשלום בית בעסק הרוחני וגם משפחתי, הצלחה גדולה במעשה ידיהם, ויתברכו בפרנסה טובה בעושר וכבוד יזכו בדירה נאה, ירוו נחת מהילדים, ויתברכו בפרי בטן ילדים צדיקים אמן.
אנחנו בחלק שישי ב"ואהבת לרעך כמוך"
אתמול סיימנו לגבי האנ"ש, אלה שדואגים רק לעצמם, עושים חבורות שדואגים אלו לאלו בלבד,
אז אמר על זה הרב מבריסק זכר צדיק לברכה: "שחלילה לך להיכנס לחברה זו שהיא נגד התורה, כי צריך לאהוב "לרעך במוך" גם מי שלא בחבר'ה או בחברה שאתה בנית אנ"ש "אני שלומינו".
על זה נצרף מה שאמר הרב מקוצק, על מה שאמרו "בחולין" דף סג': "למה נקרא שמה חסידה?" יש עוף שנקרא חסידה? "שעושה חסידות עם חברותיה".
"ולכאורה, אם כן" שואל הרבי מנדלה מקוצק: "למה היא נחשבת עוף טמא? הלא דברים טובים היא עושה, מתחסדת עם חברותיה!",
והשיב: "לפי שהיא עושה חסד עם חברותיה דוקא, ורק עם חברותיה -אז לכן זה עוף טמא, אבל מישהו טהור עושה חסד עם הכל, עם חברו ועם מי שאינו חברו!".
"בספר הברית" חלק ב' מאמר יג' כתב לפרש בפסוק הזה: "ואהבת לרעך כמוך אני השם" כלומר: לא שתקיים זה בעבור שהוא שורש כל מצוות השכליות וכוללם יחד והשכל המחייב זה. אל תקיים את המצוה "ואהבת לרעך כמוך" כי השכל מחייב,
הוא אומר: "שמע, אתה תאהב אותו הוא יאהב אותך אז זה יהיה שלום מדיני יהיה טוב לכל האנשים!",
לא בגלל זה, רק בעבור כי "אני השם" מחייב לך ומצוה אותך על זה, לכן מסיים הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני השם" לא "ואהבת לרעך כמוך" בגלל שאתה מבין, בגלל שזה משתלם, בגלל שזה נכון, בגלל ש"אני השם!" ואני המצוה ואתה מקיים את זה מחמת הציווי.
כשם שאסור לאדם לומר: "אי אפשי לאכול בשר וחלב!", - "אי אפשר! אין דבר כזה, מה פתאום? איך אפשר לאכול בשר וחלב? ואיני נותן בפי בשר חזיר מחמת שטבעי אין נותן זה. אתה יודע למה אני לא אוכל חזיר? נגעל, איכס! איך אפשר לאכול פששש. בשר שחור - אוי "בשר לבן", איך אפשר? כך איני יכול לגזול ולגנוב, מחמת ששכלי לא נותן, אתה יודע למה אני לא גונב? אני לא חושב זה מוסרי, זה לא נכון, זה לא יפה, זה לא...".
- לא! לא בגלל זה, זה גם אסור לומר.
והבט ימין וראה שמה על מקומו וזיל טעמו נזכר שמה, כי כמו שאנחנו חייבים לאשר ולקיים את כל החוקים והתורה והמצווה שבין אדם למקום רק! שזה פקודה של הקב"ה! ולא מטעם אחר. מה זה מצוה? ציווי! יש ציווי יש מצוה זה הבורא ואתה מקיים מצד הציווי! אז אתה מקיים מצווה. בלי זה אם אתה מקיים את הדברים מצד השכל אין לך שום מצוה, ואתה עובר גם על רצון הבורא ועל מצוותו. כי הוא רוצה שתקיים מחמת המצוה שהוא ציוה.
ככה גם המצוות השכליות, הראויים לאשר ולקיים, אפילו אם לא היו כתובים בתורה - גם אלה אנו חייבים לעשותם רק בעבור שכך ציוה אותנו השם ולא מטעם אחר.
ולזה כיוון רבי יוסי בפרק שני דאבות שאמר: "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך" הגיוני! לא? הגיוני.
"והתקן עצמך ללמוד תורה", גם זה הגיוני, אם אתה לא תלמד תורה איך תדע את הדינים והכל אז על מה תקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא?
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
מה הוא אמר?
כלומר, בין בדבר שנוגע בממון חברך שזה, מצוה מן השכליות, מצוה שכלית. אתה תקפיד על הממון של החבר שלך והוא יקפיד על ממון שלך, אתה תזלזל בממון של חברך והוא יזלזל בשלך, יהיה מריבה ויהיה קטטה וההמשך יבוא...
אז בין שזה נוגע לממון שזה דבר שכלי בין לדבר שהוא נוגע לנפש של לימוד התורה של מצוה בין אדם למקום. אז בין מצות בין אדם לחברו ובין מצות בין אדם למקום יהיו מעשיך! לשם שמים.
בזה כמו בזה, לא מטעם אחר, אתה מקיים רק בגלל שהשם ציווה. אז מעשיך יהיו לשם שמים. לא לשם התנהגות חברתית נאותה, אתה עושה את זה רק בגלל שהשם ציוה,
נו, הבנו עכשיו למה הסיפא אומר "ואהבת לרעך כמוך אני השם" למה אני השם? אתה מקיים את זה בגלל שאני השם המצוה ואתה מקיים את זה רק מחמת הציווי! ולא בגלל שאתה אוהב את זה וזה, וזה שכלי, וזה כדאי וזה משתלם, ואם תאהב את כולם יאהבו אותך, אז זה.... לא! רק בגלל ציווי השם.
עכשיו, בספר "משך חוכמה" כתב לפרש "ואהבת לרעך כמוך" פרוש: באותו אופן ש"אני השם" למה אמר "אני השם", להגיד לך איך שאתה אוהב אותי - אתה צריך לאהוב "לרעך כמוך".
מה הכוונה, מה הכוונה?
אתה רואה אותי!? אתה לא רואה אותי, גם את חברך גם את רעך שאתה לא רואה אותו ואתה לא מכיר אותו, אתה צריך לאהוב גם אותו כמו אותי, ראית אותו?
- "לא, מה, איך אני יאהב אותו אם אני לא רואה אותו, לא מכיר אותו?"
- כמו שאני - אתה רואה אותי? אתה לא רואה אותי - אותו דבר".
אז זאת אומרת אתה צריך לדאוג לכל "הרעך", אז איפה שיש "רעך" לא רק אנ"ש מי שאתה מכיר גם מי שאתה לא מכיר. אז תלך תחלק דיסקים בערים שונות, אתה מכיר אותם אלה שאתה נותן להם? אתה לא מכיר אותם, אתה אוהב אותם אתה רוצה שגם להם יהיה עולם הבא, זה נקרא: "ואהבת לרעך כמוך"!. אני השם, כמו שאני לא נראה ואתה מחויב ב"ואהבת את השם אלוקיך" גם "ואהבת לרעך כמוך".
בספר "הברית" כתב בחלק ב' מאמר יג': "מהות אהבת רעים הוא שיהיה האדם אוהב כל מין האנושי", כל הברואים. יהיה מאיזה עם שיהיה, יהיה מאיזה לשון שיהיה,
למה?
בעבור שהוא "אדם בדמותו ובצלמו", כמוהו, אבל הוא מתנה תנאי: והוא עוסק ביישוב העולם. אם הוא בטל ואינו עוסק ביישובו של עולם - או כמו שאמרו "משחק בקוביא, מפריחי יונים" וכל הבטלנים האלה שסתם.....
אבל אם הוא מאיזה לשון שיהיה, מאיזה עם שיהיה, אם הוא אדם... אדם כצלמו כדמותו ועוסק ביישוב של עולם: או בונה, או חורש, או זורע, או סוחר, או מוכר, או בעל מלאכה, או חושב חוכמות ותחבולות; כיצד לקנות צורכי עולם, וחושב מחשבות ששום דבר לא ידח מצורכי הבריות, כל אחד מפתח פיתוחים שייקלו ויעזרו לבריות וכל מיני דברים. והוא מכיל תבל בחוכמתו האדם הזה, ואיזן וחיקר ותיקן כלים, ומלאכות נפלאים ברעיון לבו שהוא עמל, ממציא כל מיני דברים שיהיו כלים לבני אדם, כי על ידי אלה הדברים - העולם עומד כתיקונו! ומתקיים בשלמותו. ונמצאים כל הדברים אשר אלוקים לעשות ואשר עשה והנה טוב מאוד לכל האדם.
לכן הקב"ה נותן רעיונות לכל מיני בני אדם, "אתה - תפתח זה, אתה - תמציא זה, אתה - תחדש זה, אתה - תעשה זה.... הוא לא יודע שהשם אמר לו, הוא חושב "בא לו רעיון",
- "מאיפה בא לך?"
אז השם עושה שכל הברואים שכל אחד יעזור לישוב המדיני העולמי. ולא יוחד בזה אומה זולת אומה ואדם זולת אדם, כי לא נוצר האדם בעבור עצמו בלבד, רק המציאות כל אדם במציאות אדם גם כן.
כמאמר החכם: "כל ארץ ומלואה נברא בעבור מין האנושי, ומין האנושי בעצמו - איש בעבור רעהו נברא, להמיר איש באיש בתועלותיו". אתה תהנה מהתועלת שיש לך מזה, והוא ייהנה ממך מהתועלת שיש ממך, מכל אחד יש ממנו תועלת.
לכן, לא אך טוב לישראל הדבר הזה, זה רק בשביל ישראל "ואהבת לרעך כמוך" רק ליהודים, רק ראוי לשמור הדבר הטוב הזה לכל אדם! לאהוב עמים כולם וקשר מין האנושי בכללו, כל הקהל חוקה אחת לגר ולאזרח לכל יושבי הארץ. להשתדל כל איש ממנו ועשיית הטוב איש לרעהו, על דרך החליפין והתמורה, בין בזה בהשתדלות הגוף, בין בקניין מה שבידו להשתכר בה, טובת הכללות ולהרויח את התועלת של חברתם. זהו עניין רע ואהבת בני אדם אשר יחובר אל כל החיים המדברים.
וזה נקרא: "מנשין פרייד" חברות אנושית. וזה אומר בעל ספר "הברית".
וממשיך בפרק ח': "אומנם לדעת אם אנו חייבים על זה מן הכתוב נאמר: "כי פקד השם את עמו" על זה מפורש, והתורה מחייבת אותנו זאת באר היטב כמו שכתוב "ואהבת לרעך כמוך". ואין הכוונה לישראל דוקא, שאם היה כן, היה כתוב "ואהבת לאחיך כמוך", כמו שכתוב אצל ריבית: "לא תשיך לאחיך נשך כסף" אז איך קורא לו? "אחיך", אבל לגוי כן תשיך, אז דוקא "אחיך".
אז רואים כשרוצים להגיד שהכוונה אחיך ישראל - אז פונים בלשון "אחיך" ולא אומרים "רעך". או כתוב: "ואהבת לבני עמך", "כמוך" כמו שכתוב "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך", אז זה מדובר לאהוב דוקא את בני עמך, אבל הכוונה פה "לרעך" שהוא האדם כמוך, ועוסק שישובו של עולם כמוך, וכל האומות במשמע "וכל הרע לאיש". כל מישהו רעו של איש, יכול להיות רעך גם גוי, "רועי גרר עם רועי יצחק", אז הן היו גם רעים, חוץ ממה שהיו רועים היו רעים.
וחכמים זכרונם לברכה לא מיעטו "ברעך" בפסוק הזה אהבת רעים מן האומות. יש מקומות שכתוב באופן כזה שממעטים את האומות, אבל לא אמרו "ואהבת לרעך כמוך" ולא לגר ולא לגוי ולא לזה..... לא, לא אמרו! לא מיעטו.
ולא דרשו בו דבר, כמו שדרשו מיעטו את המצרי בפסוק: "כי יגוף איש את שור רעהו", כמו שאמרו שור של ישראל שנגח לשור של מצרי, כי כלל זה נקוט בידך.
חכמים זכרונם לברכה לא דרשו דבר, הן למעט והן לרבות כאשר עלה על לבותם, כי אם במקום אשר היה קבלה בידם שהפסוק הזה בא למעט או לרבות. ושם דרשו כפי קבלתם שדרשו איש מפי איש עד משה רבנו, אם מעט ואם רב, לא במקום אחר, אפילו אם נכתבה התיבה ההיא והלשון ההוא פעמים רבות בתורה, אז לא בכל מקום ממעטים אותו דבר או מרבים אותו דבר.
ומצינו בכתוב שאפילו גוי נקרא "רע" כמו שכתוב בשמואל ב' טז': "חושי הארכי רע דוד" ואמרו חכמים כי חושי היה גוי, כמו איתי הגיתי אשר עם דוד בבורחו מפני אבשלום בנו גם הוא היה נוכרי,
ואומר בעל ספר "הברית: "ולא מלבי אני אומר "קרבו גויים!" כאילו אני ממליץ, תשמעו רעך זה הכוונה גויים, אני אומר את זה מלבי ואני רוצה לקרב את הגויים וכו' וכו' לא!
אלא מפורש המצא בדברי איש האלוקי קדוש רבינו חיים ויטל זכרונו לחיי העולם הבא בספרו "שערי קדושה", בחלק א' שער ה, וזה כתב ידו שם, מה הוא כותב? "ויאהב את כל הבריות אפילו גוי!" אז רואים במפורש הוא אומר "ויאהב את כל הבריות - אפילו גוי!".
אפשר להגיד: למה אמר הרב הקדוש רבינו חיים ויטל "ואפילו גוי", לא אמר "ויאהב את כל הבריות כולל הגוי", אלא "אפילו גוי", לכאורה היינו אומרים גוי לא, אומר אפילו גוי.
אז או שזה כמו שאומר "בעל הברית" שזה מפורש שם, "אפילו גוי ואל תטעה לחשוב שרק ישראל אלא אפילו גוי",
או שבא לומר אפילו גוי בגלל שאתה תהיה תמיד אוהב, בשבילך שאתה תמיד תהיה אויב, אז אפילו גוי. {אבל זה נקודה להתבוננות}.
וכן נמצא מפורש, אבל עכשיו הוא אומר שיש מפורש עוד פרוש מפורש, "בתנא דבי אליהו" פרק טו' שאמר אליהו לאיש יהודי אחד, שמכר לגוי ארבעה קורט תמרים, ומדד לו בבית אפל רק את המחצה ונתן לו.
זאת אומרת: הוא מדד לו בחושך ובחושך לא מבחינים מה המשקל ונתן לו חצי מהכמות.
ואמר לו אליהו: "בני! כתוב "לא תעשוק את רעך", אה "רעך" הרי הוא כאחיך, ואחיך הרי הוא כרעך", עד כאן לשונו.
אז מה משמע מפה? משמע מפה שזה היה גוי, ואיך הוא נקרא? רעך, כשהוא אומר "לא תעשוק את רעך" - אז כאילו לומדים ממי? מאליהו הנביא שזה בכלל הפסוק "רעך".
והגאון בעל "זקוקין דנורא" כתב בזה הלשון: "רעך" משמע אפילו גוי המטיב לו. לא כל גוי, גוי המטיב לו. כמו שאמרנו: העוסק ביישובו של עולם וכו' וכו' כן? אז גוי המטיב לו הוא בכלל רעך.
ודוד שאמר "הלא משנאך השם – אשנא!, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי", על זה אמרו חכמים זכרונם לברכה בפרק "כל כתבי": שזה נאמר לא על הגויים, על המינים ואפיקורסים שמכירים וכופרים ולא על האומות. אז גם שם כשדוד המלך אומר זאת - אומר על המינים ואפיקורסים ולא על האומות. למה? יש באומות העולם שמאמינים באלוקים, אבל מינים ואפיקורסים - אלה שנא אותם שנאה תהומית דוד מלכנו, וכך ראוי.
אם כך, רואים מפה שלמדנו היום דבר מחודש ולנו חדש כאילו, שבכלל "רעך" זה אומות העולם לפי "ספר הברית", לפי "תנא דבי אליהו", לפי "הזיקוקין דנורא",
נו, זה טוב מאוד אם כולם אוהבים את כולם "אחוות העמים" קוראים לזה, כן יהיה שלום בעולם! מה יהיה בסוף? יישארו גויים, וכולם יחיו בשלוה ובשלום, אז אם נתחיל אנחנו לאהוב את כולם, אתם יודעים "כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם" כשאתה אוהב - השני מרגיש שאתה אוהב אותו, ואז ממילא הוא מחזיר לך, כשהוא רואה ככה שאתה שונא אותו - אז גם אצלו זה עובד.
ויש מעשה נפלא!
וכיון שזה פסוק ואין יותר חזק מפסוק, אין יותר אמת מפסוק.
אז פעם אחת היה תלמיד חכם שבא אויב עם סוס עם כידון לתקוע בלבו, והיהודי עומד ככה והגוי הזה דוהר לעברו והוא מבין זהו זה הסוף, מה עושים? ראו אותו שהוא עומד מרכז את המחשבה מרכז מרכז מרכז - ופתאום ראו פלא - ההוא בולם את הסוס מסתובב והולך.
אמרו לו: "מה, עשית כישופים?"
אמר להם: "לא! "כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" אני הבנתי שהוא שונא אותי ורוצה להרוג אותי, אז אני חשבתי "באיזה נקודה אני יכול לאהוב אותו?" כאילו לחפש איזה צד שאני יכול לאהוב אותו, ועמדתי על הנקודה הזאת לאהוב אותו - והלב שלי פעל על הלב שלו, ואז הוא נרגע מהשנאה, בלם את עצמו הסתובב והלך!".
אתם שומעים איזה כח יש בלב? צריך לב טהור! "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" אמן.
"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".