פרשת חיי שרה | הרב אורי יצחק

לא מוגה

ברוכים הבאים 

בעזרת השם היום אנחנו נשלים את פרשת חיי שרה בעזר השם יתברך 

השבוע נתבשרנו שהאדמו"ר מקאליב השיב את נשמתו לבוראו "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) ידוע הסיפור שכשהוא עמד להרג 

אז הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא בשעה שכולם אמרו שמע ישראל "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) לפני פטירתם אז הוא ביקש שהשם מיזכה אותו לחיים ואם הוא ישאיר אותו בחיים אז הוא יפיץ את השמע ישראל בכל עולם ואכן כך הוא ניצל גע הרגע 

ומה ששמתי לב היום עלה לי הוא נפטר בן 96 בחיים הוא ביקש להישאר בחיים בחיים זה גימטריה 70 הוא זכה לקבל 70 שנה בונוס תראו מה זה כוח של תפילה ביקש להישאר בחיים קיבל בחיים 

למה אני מספר את זה כי אני זוכר לפני כ-40 שנה שהרב אמנון שליט"א מבדל החיים טובים וארוכים שהוא חזר בתשובה והתחיל לחזיר בתשובה בכרם התימנים בתל אביב אז אני זוכר ממש בתקופה הראשונית שהוא התחיל לקרב אנשים שם בשכונה עוד לפני שהוא הוכר בכל הארץ אז היה איזה ערב אחד בבית כנסת שיבת ציון ברחוב בן יהודה בתל אביב היה שמה ערב עם רבנים וכולי והביאו לשם גם את האדמור מקאליב ואותו ערב הרב אמנון קיבץ את כולנו וביקש מכולם לבוא לשם לשמוע את הדרשות של הרבנים 

אני זוכר שהגענו לשם וחלק מהחבר'ה שרק התחילו לחזור בתשובה היו עוד עם מכנסיים קצרים נעלי בית גופיות והם באו ככה לבית כנסת 

אומר להם: 'תבואו איך שאתם רוצים העיקר תבואו...!' ככה הם באו חלקם ונשארו עד סוף הערב בסוף הערב אני זוכר כשיצאנו אז כולם יצאו מלא התפעלות 

והרב אמנון שאל אותם: 'ממה הפעלתם הכי הרבה? מי דיבר עליכם הכי הרבה?' 

כולם לא יצא מן הכלל אמרו האדמו"ר מקאליב אפילו שהיו שמה רבנים גדולים כולם אמרו האדמו"ר מקאליב מה מעניין? שהוא כמעט ולא דיבר מילה אחת בעברית כל הדרשה שלו היתה ביידיש מציאות כל הדרשה שלו כמעט רובה ככולה היתה ביידיש 

ובסוף הדרשה שלו הוא ביקש מכולם: 'לעמוד להחזיק את הידיים אחד עם השני להתחבק אני כבר לא זוכר ואז הוא אמר הוא שר עם כולם את השיר המפורסם שלו "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" עם הלחן שלו ואחר כך כולם לצעוק את ה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד" היה מעמד מאוד מרגש במיוחד בשביל אותם בחורים צעירים שלא מכירים דבר כזה זה היה בשבילהם משהו מדהים מדהים מדהים 

ואז שאני זוכר שהרב אמנון אמר מה הרי לא הבנתם שום מילה אז א איך זה שזה הוא דיבר עליכם יותר מכולם אז כולם כאחד אמרו: 'הוא דיבר לנשמה שלנו! הוא דיבר מהלב שלו לתוך הלב שלנו אפילו!' שלא דיבר עברית זה העניין של 'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב' 

אז היות ושבוע הוא נפטר אמרתי שיש עניין להזכיר את זכויותיו הרבים שהסתובב בכל רחבי העולם כדי לקדש שם שמים ברבים שרב אשר חלקו 

***

טוב אנחנו בעזרת השם נשלים עכשיו את פרשת חי שרה כמו שאמרנו 

כתוב "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (בראשית כג, ב) ו בלוקה יש שמה כ קטנה ששאל את השאלה מה העניין בתורה יש 22 אותיות קטנות ו-22 אותיות גדולות יש בזה עניין של רמזים וסודות ועניינים 

אומר הגאון מוילנה: כיוון שאברהם אבינו ידע ששרה צדיקה שהשלימה את כל התפקיד שלה בעולם הזה אז לכן הוא בכה רק על הגוף שלה שאבד אבל לא על הנפש אז הבכיה היתה קטנה לא גדולה לכן יש כף קטנה במילה "וְלִבְכֹּתָהּ" 

זו הסיבה שהתורה אסרה כתוב בפסוק: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים יד, א) אז מה זה לא "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" הכוונה לא תשרטו את הבשר שלכם מרוב צער התכלית לא להפריז יותר מדי במרירות ביגון על פטירת המת צריך לבכות אבל לא... לא יותר מדי! למה? "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יד, ב) 

אז אדם שקיים תורה ומצוות הנפש שלו לא מתה רק הגוף נפש זה "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב) אז על מה אתה בוכה?! פשוט נפטר אז פעם הוא היה איתנו היום הוא לא איתנו אבל הוא קיים פעם הוא היה גר בבני ברק היום הוא גר בצפת אז אין לך קשר איתו אז מה זה אומר שהוא נגמר לא נגמר הוא בצפת אבל ך אין תקשורת איתו אז על עצם הפרידה קשה לנו אבל לא על זה שהוא חלילה מת הוא לא מת רק בגוף שייך מיתה בנשמה אין מוות 

אז אברהם הוסיף על כך על העניין הזה שבעצם הוא מנע עצמו אפילו מבכי מיותר היות ושרה אמנו היתה צדיקה מיוחדת במינה והיא הצליחה לקיים את כל שליחותה בעולם לכן לא היה עניין בכלל לבכות.

***

 אז כתוב בפסוק "לִסְפֹּד לְשָׂרָה" בגמרא במסכת ברכות מובא מה מעלת ההספד של מה מספידים בכלל אז אומרת הגמרא 'דאגרא דהספדא דלויי' (ברכות ו, ב) שכר ההספד הוא העניין של הדליה מה זה דליה כמו דלי שנמצא בבאר ואתה מעלה את הדלי אתה מעלה אותו מרים אותו אז מטרת ההספד זה לעלות ולהרים אותנו ששומעים אלה ששומעים את ההספד 

אז רש"י הקדוש כותב: שהכוונה היא שבזמן שמספידים אז צרים כפשט קודם כל להרים את הכל לבכות בקול רם כדי לעורר את השומעים לבכות גם שאדם שומע מישהו מספיד ובוכה בקול רם מעורר לו את הלב אז כל מטרת ההספד זה בעצם לעורר את הציבור לוחיה דרך זה יקבלו קבלות יחזרו בתשובה וכדומה 

וכמו שאמרנו קבלו קבלות זה בעצם הביאור השני של דלוה שמה כל אחד כל אחד אמור לקחת אחת לפחות אחת ממעלותיו של אותו אדם שנפטר ולאמץ אותה אם הוא היה עני אם הוא היה נדון אם הוא היה לא משנה כל אחד בעל תפילה כל כ עניין שאפשר לדל מאותו אדם אז זה בוודאי התחזקות למשתתפים וזה גם זכות ותיקון לנשמת הנפטר כי יש מי יש מישהו שממשיך אותו 

כשאדם נפטר אז מיד מתעוררות כל מיני שאלות כי הרבה אנשים יש להם בעיה עם המושג שנקרא מוות הוא מפחיד אותם האמת היא שמוות זה שלב מאוד מאוד קצר כמה זמן אורך המוות קצר יכול להיות עשירית שנייה אלפית שנייה זהו מה שאמור להפחיד את האדם זה לא המוות אלא מה שיהיה לפני המוות ומה שיהיה אחרי המוות אבל המוות עצמו אי הוא לא מפחיד הוא קצר מדי המוות הוא בעצם המפתן דלת של המעבר מעולם לעולם 

***

אז מה שאמור להפחיד זה או לפני או אחרי אבל במפתן של הדלת אף אחד לא נשאר או נכנסים או יוצאים 

למה המוות מפחיד את האנשים? משום שכל דבר שהוא לא מבואר לנו אז הוא מפחיד מה יותר מפחיד חדר חשוך או חדר שיש בו איזה נינג'ה בקריזה או אריה מורעב שאתה רואה אותם או איזה חיזבלה וכדומה מה יותר מפחיד מה אתם אומרים נו מה אתם אומרים מה יותר מפחיד אריה מורעב אה מה אתה אומר ר חו חדר חשוך למה חדר חשוך יפה כשיש הריה מורעב מולי אז יש לי כמה אופציות יש לי אפשרות אחת לברוח לנסות לפחות יש לי אפשרות לסגור את הדלת לצאת ולסגור את הדלת יש לי אפשרות להכיל אותו יש לי אפשרות להתמודד איתו וכולי 

אבל בחדר חשוך אתה לא יודע כמה אריות יש שמה ואיפה הם נמצאים ואיפה הם עומדים ומי נגד מי שמה בכלל יכול להיות שיש גם נינג'ה על האריה אז רק מהדמיון אתהה יכול למות מהפחד אז בוודאי שחדר חשוך יותר מפחיד אתה מסכים חוזר בתשובה ולכן דבר שלא ידוע לנו מפחיד אבל אם אנחנו נבאר אותו נראה שאין סיבה לפחד ממנו 

יש סיבה לפחד מעצמנו מהעונות שלנו לא מהמוות המוות זה סופו של כל אדם כולנו עוברים את השלב הזה כשבאנו לעולם הזה עבר שלב של מוות כי כשהתנאים ההוא לעולם הזה נכון התנתקנו מהטבור זהו אז זה מיתה כלפי העולם הקודם ועברנו גם כן לפי לשון חז"ל דרך מקום שנקרא קבר הגענו לעולם הזה גם כאן בעולם הזה כשנסיים שוב נעבור את אותו שלב 

***

אז למה תשימו לב למה קוראים למזוזות בפתח הדלת "מְזוּזֹת" (דברים ו, ט) כי זה אותיות זוז מוות באמת המוות שוכן בפתח הדלת אבל אנחנו שמים "מְזוּזֹת" כדי שיהיה לנו שמירה מן המוות 

זה מה שציווה אותנו הקדוש ברוך הוא בפסח נכון אמר לשים שמה את הדם על המזוזות ["וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" שמות יב, ז] כי זה אותיות זוז מוות זה המיקום שלו שם 

גם תשימו לב בלשון חז"ל כתוב: שיצר הרע יושב על שני מפתחי הלב (ברכות סא, א) ומה כתוב על יצר הרע? "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז) זאת אומרת איפה יושב יצר הרע שההוא מלאך המוות והוא השטן הוא יושב תמיד בפתח זה המיקום בסדר מסכימים 

אז אנשים ברגע שהם נתקלים במושג שנקרא מוות ישר מתעוררות להם שאלות אם זה תינוק שנפטר 

שואלים: 'מה הוא אשם? מה הוא עשה הוא עוד לא הספיק לעשות מצוות בכלל אז למה הוא מת?...' 

נכון אם אדם נפטר צעיר גם כן שואלים מה קרה למה הוא צריך להיפטר צעיר עוד לא הספיק כלום ואם נשארת אישה אלמנה נשארים יתומים שואלים מה הם אשמים? מה הם עשו? למה הם צריכים לסבול?... וכולי וכולי 

נכון כדי להבין את זה יש משל המשל הוא פשוט כתוב במשנה בפרקי אבות שהעולם הזה דומה לפרוזדור המוביל לטרקלין לא כתוב בלשון הזאת בדיוק ('רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא; הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין' אבות ד, טז) אני רק סידרתי לכם את זה ככה אז העולם הזה הוא כמו פרוזדור שמוביל לַטְּרַקְלִין זה באקטואליה אוטובוס האוטובוס נראה כמו פרוזדור והוא מוביל כל אחד מאיתנו לַטְּרַקְלִין' שלו לסלון שלו לתחנה שלו נכון זה התפקיד של ה של האוטובוס 

אז דבר ראשון שאני שואל איך יכול להיות שאנשים עולים לאוטובוס ולא שואלים את עצמם לאן הם נוסעים בכלל יש פה אנשים שחיים בעולם הזה נוסעים בני 30 40 50 אתה שואל אותו מה אתה עושה בעולם הזה אומר לך חי מה זה חי בשביל מה אתה חי?!... 

אז ה אומר לך כולם חיים גם אני חי כן אבל למה אתה חי אומר תשמע אל תשאל שאלות מסובכות את צה לסבך אותי 

או שמישהו אחר אומר תשאל שאלות קבל שקרים בשביל מה לך אל תשאל שאלות נו 

שאלנו פעם נהג מונית את השאלה הזאת 

אז הוא אמר תאמין לי וואלה לא חשבתי על זה אף פעם הוא לא היחידי 

היתה איזה אקדמאית אחת שאלו אותה את השאלה הזאת: 'למה את חיה?' 

אז היא אמרה בשביל השמש אז אמרו לו מה את עושה עם [‏צחוק] הירח... 

אנשים לא חושבים של מה הם חיים חיים כולם חיים בסוף מתים זהו מה אתה לא שואל שאלות כל דבר אתה מחדד שואל חופר דווקא בשאלת השאלות אתה לא שואל בשביל מה אתה חי מה אתה חי פה סתם אין תכלית אין מטרה 

כל אחד שעולה לאוטובוס דבר ראשון שהוא בודק: 'לאן האוטובוס הזה? נוסע מה התכלית שלו? והאם המסלול של האוטובוס הזה מתאים למסלול שאני צריך?'... 

אם אני צריך להגיע לירושלים מה אני אעלה על מסלול של אילת זה לא המסלול מה השאלה אז איך יכול להיות שאתה מסתובב כאן בעולם כל כך הרבה שנים ואף פעם לא שאלת את עצמך הלו לנוסעים 

עכשיו תגידו לי אתם אחד שהתעורר באמצע הנסיעה לא שאל באמצע הנסיעה פתאום הוא שם לב שכל הדרך ישרה אין סיבובים אין עליות שואל אתזה שלידו: 'לאן האוטובוס הזה נוסע?' 

אומר לו: 'לאילת' 

אומר: 'מה אתה עושה צחוק?! אני צריך להגיע לירושלים זה לא האוטובוס המתאים אותי 

נו אחד כזה מה עושה מה אומר אתה יודע מה יאללה כבר אנחנו על האוטובוס הזה בוא נמשיך לאלת זה קוקו זה מי צריך להגיע דחוף לירושלים מה עושה יורד מהאוטובוס קודם כל בתחנה הראשונה שאפשר לרדת יורד עכשיו מה עושה או לוקח אוטובוס לירושלים או מונית ספיישל ואם הוא תפרן הולך ברגל אין מה לעשות 

איי איי איי איי אי כשאדם פספס את התחנה הו לא הבין לאן הוא נוסע בנסיעות הקודמות שלו צריך לחזור לעולם הזה מה שקוראים בגלגול נשמות לנסיעה נוספת שנם הנסיעה הבאה הוא יתפקד כמו שצריך 

כי אחד הדברים החשובים שכש ולים לאוטובוס זה להיזהר לא להרדם תיזהר לא להרדם באוטובוס למה כי אם אתה תרדם אתה שוב יכול לפספס את התחנה עכשיו אחד כזה שנרדם באוטובוס היה צריך לרדת נגיד בתחנה השביעית ונרדם וירד בתחנה העשירית כמה תחנות הוא צריך לחזור שלוש תחנות אז איך הוא חוזר עולה על אוטובוס נוסף חוזר שלוש תחנות עכשיו זה שיסע אותו באוטובוס אם הוא חוזר שלוש תחנות או שתיים או תחנה אחת 

אפילו אותו אחד שיושב באוטובוס מסתכל עליו בתמיה ואומר אז בשביל מה הוא עלה לאוטובוס בשביל תחנה אחת של שתי תחנות ובמיוחד ד אם הוא מכיר אותו הוא יושב איתו באוטובוס ומתחיל לספר סיפורים 

ופתאום אומר לו אני חייב לרדת פה 

אומר לו מה קרה רק עכשיו עלית 

אומר כן אבל אני צריך לרדת פה 

אומר לוב סנק אל תהיה כזה תשאר איתי קצת תשאר עד שהתחלנו לספר סיפורים ועניינים תשאר איתי אגואיסט מה תשאר איתי אם אני אשאר איתו אה כשהוא ירד אני גם צריך לרדת נו פעם לחזור באוטובוס 

אנחנו שנמצאים כאן בעולם הזה ורואים מישהו שיורד בתחנה הראשונה או השנייה או השלישית תינוק ילד תשאר איתנו רק התחלנו להתפנק אחד על השני מה אתה יורד מה לא קולטים הוא לא בא בשבילנו הוא בא בשבילו לתקן את עצמו בגלגולים הקודמים הוא צריך עכשיו לרדת בתחנה הזו 

אבל לנו זה לא מתאים מה אנחנו אומרים שישאר איתנו שירד אחר כך כן אבל אם הוא ירד אחר כך הוא צריך לשים עוד פעם גלגולים 

יש כאלה שמרחמים על אלה שירדו מהאוטובוס אייי איי איי מסכן ירד מהאוטובוס ראית אנחנו פה יושבים במזגן א נופים מתחלפים בחלונות אתהה יודע איזה שרב כבד היה היום ברחובות וואי וואי איזה חום תראה איך הוא יורד איזה חום אנחנו פנן מטיילים לנו באוטובוס טעות למה כי זה שירד מהאוטובוס מסתם ירד למחוז חפצו או לבית שלו או לכולל או לעבודה הוא ירד לאיפה שהוא צריך לרדת 

אבל אנחנו שנשאר באוטובוס אנחנו עדיין נמצאים בסכנת הדרכים אנחנו נמצאים במצב מסוכן ולק אנחנו מרחמים עליו מי הבטיח לנו שאנחנו נגיע לשלום לביתנו מי הבטיח לנו שלא ייעלה אייזה חיזבאללה אחד או איזה חאמסניק פוצץ את כל האוטובוס מי הבטיח שלא יהיה פנצ'ר בגלגל של האוטובוס נתעכב איזה שעתיים שלוש ככה או שילך המצבר לבעל האוטובוס לנהג ונמשיך לסוע בחום שיש בחוץ עם תוספת של החממה של האוטובוס מי הבטיח את כל הדברים האלה אז אנחנו מרחמים על אלה שירדו מהאוטובוס 

רבותיי מי שעולה לו אוטובוס צריך להכין את עצמו לירידה כי המשותף לכולם שכולם יורדים מאוטובוס גם הנהג בסוף הנסיעה יורד נועל האוטובוס כולם יורדים באוטובוס אף אחד לא נשאר מבטיח לכם 

עכשיו יש כאלה את ה חברה כמו שאומרים שאוהבים את הצומי הוא לא מכין את עצמו לירידה כשהוא הגיע לתחנה ש צריך לרדת הוא לא יורד איך שהנהג מתחיל לסוע אומר לו ה נהגוס ה תעצור זה הטענה שלי העוררת עכשיו למה לא התכוננת לירידה עוד יש כאלה שבאו בדיוק מהשוק עם הסלים ויש לו שם עגבניות איך שהוא בא להתרומם עם הסלים השקית של העגבניות נשפכה לו ככה בכל האוטובוס ועכשיו חלק חוזרים לו חלק מקללים אותו השם ירחם למה לא להכין את עצמך לירידה תכין את עצמך איי איי איי א א 

אז יש כאלה ששואלים את עצמם אבל למה הוא הלך צעיר מזה לך צעיר אתם יודעים יש כאלה כותבים על המצבות או בדפים של המודעות 'נפטר בדמי ימיו בקיצור ימים' מי אתם שתחליטו אם זה קיצור או לא קיצור?! איך אתה כותב בקיצור ימים אולי זה משהו כתב לו א זה קיצור כל אחד בא לפי מה שכתוב לו מה שהוא צריך להשלים 

אלא מה אם הוא עושה מצוות וכולי יכול להעריך את ימיו כתוב "לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ" (דברים ה, טו) אם לא מאריך ("לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" שמות כ, יא) יכול לקצר גם 

אבל אנחנו יודעים חשבונות של שמים אם הבחור הזה עכשיו קיצר את ימיו העריך את ימיו או שזה מה שהיה מוקצב לו מאיפה אתה יודע הרי אנחנו בעולם של גלגולים 

האר"י הקדוש אומר: 'אין נשמות חדשות!' פה כולנו באנו לשפץ ולתקן נו מה אתה כותב בקיצור ימים האר"י הקדוש נפטר בגיל 38 שנה אבל מה שהוא הספיק לעשות ב-38 שנה אנחנו כולנו לא נעשה ב3000 שנה והלוואי 

אז מה מה יש לו לחפש פה עוד לאכול ביסלי במבה לשתות קוקה קולה לשתות מה פפסי מה בשביל מה הוא בא לעולם הוא עשה הכל קבלנות יש אחד עובד שמונה עושה אפס הולך הביתה בארבע יש אחד קבלנות טק טק טק טק טק טק מריץ כל מה צריך לעשות עושה לא מבזבז את הזמן לא מתבטל אז מה יש לו עוד לחפש פה 

כמה צדיקים גדולים נפטרו בקיצור ימים כאילו רבי נחמן מברסלב וכולי וכולי לא חסר צדיקים כל הדורות מכל הסוגים מכל נפטרו היו שנפטרו בקיצור ימים כאילו אל זה לא קיצור ימים כי מה שהם הספיקו לעשות בשנים שלהם זה איפה אנחנו ואיפ להתקרב בכלל לחשבון 

אז השאלה הזאת למה הוא הלך היה מגיע לו ספתח 120 שנה היא לא שאלה בכלל כי השאלה הי מה הוא הספיק אז זה שילדים קטנים נפטרים בקיצור ימים אמרנו שזה שוב מוקצב להם הם באו לתקן רק את התקופה הזו 

מסופר שבזמן האר"י הקדוש היה איזה תינוק שנפטר ושאלו את האר"י הקדוש הקדוש ספציפית על אותו תינוק מה הסיבה שהוא פ נפטר תינוק 

אז הוא אמר שכל תכלית ביאתו לעולם בגלגול הזה היה שבגלגול הקודם היה צדיק ולא עשו לו לוייה ראוייה לשמה אז החזירו אותו שוב לעולם הזה למשפחה מכובדת שיש להם הרבה מאוד מכרים ואז נעשתה לנשמת הצדיק לויה ראוייה לשמה זה היה תכלית ביאתו של אותו תינוק ככה אמר האר"י הקדוש 

אז לך תבין חשבונות שמים אז יש חשבונות של השמים שאנחנו לא מבינים אבל כל "כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא – לְטַב עָבִיד" (ברכות ס, ב) זה הכל לטובת הנשמות לוח הי גם לטובת אותם משפחות שאותה נשמה היתה אצלהם וכדומה אין סתם איזה אחד הולך ליד גדר ונפצע ברגל נשרט יורד לו דם ואיך שיורד לו הדם הוא עוד לא קלט 

זה אמרתי את זה כבר פה באחד הדרשות ואז אחרי שיורד לו הדם מישהו אומר לו הלו יורד לך דם פתאום אתה רואה אותו תופס את הרגל אומר א א א איך יכול להיות מקודם שהראת לך אדם לא אמרת אפילו אי אחד איך נהיה אי איי איי כל כך הרבה כל זמן שהמוח לא קיבל את השדר לא יודע בכלל שהוא שיורד לו דם 

נכון כאשר אדם מת במוות קטלני מפחיד הוא עמד עם איזה אופנוע הרלי דוידסון אל אחרי משאית ובאה משאית מאחרי וטק הדביקה אותו מחצה אותו למשאית מקדימה והיו צריכים לגרד אותו עם שפכטלים לתוך השקיות אז זה נקרא מוות וחד טרגי וכולם ככה בשוק וואי איזה מוד מפחיד 

לעומת זאת יש אחד שהלך לישון לא קם בבוקר מסתכלים עליו רואים אותו מחייך שוכב במיטה מחייך אבל נפטר מה כולם אומרים איזה יופי אתה רואה זה מוות של נשיקה איזה יופי ומאחלים לעצמם כזה דבר שם זה יהיה ככה בלי להרגיש מי אמר לכם שזה באמת ככה?! לפי מה החלטתם יכול להיות שזה עם החיוך במיטה יכול להיות שהוא קם בלילה צעק צרח מכאבים שעתיים שלוש צרח אף אחד לא שמע אותו בסוף שהוא נפטר השתחרר מקבים חיך אמר איזה יופי השתחרר זה החיוך הסופי שראית 

יכול להיות גם אפשרות אחרת שהוא לא צרח מעה לו את הכאבים ף אחד לא ידע בכלל מה הוא מרגיש מה הוא חווה אז מי אמר שזה מוות של נשיקה אבל זה סבל יכול להיות שהוא סבל לפני הפטירה שלו 

וזה שהיה עם האופנוע שימו לב טוב עוד לפני שהוא הבין שהוא מת הוא כבר היה מת המוח שלו לא קלט אפילו שהוא כבר מת הוא לא הספיק המוח לא הספיק לקלוט כמה פעמים אתה נופל מקבל מכה ביד בשנייה הראשונה אתה לא מרגיש כאבים בכלל רק אחר כך מתחיל הכאבים לבוא למה כי המוח עוד לא קיבל את המוח בשוק אז הוא לא קיבל את השדר עוד 

אז אותו דבר בפטירה של זה עם האופנוע עוד לפני שהוא הבין שהוא מת הנשמה כבר נתקעה יכול להיות אני מדבר על כל יכול להיות רק מה הבעיה העולם הזה זה עולם השקר אנחנו דנים לפי העיניים שלנו מה שרואים בעיניים ההוא שנפטר על המיטה אנחנו רואים אותו מחייך הגוף שלם אז מה אומרים איזה יופי מי אמר לך אולי הוא סבל ואולי גם כמה חודשים או שנים לפני כן הוא סבל מאיפה אתה יודע אבל מה שבטוח ההוא עם האופנוע העיניים שלנו קשה לנו לראות השם רע לראות דברים כאלה מי יכול לראות זה קשה כי לעיניים שלנו קשה לראות את זה אבל הרי הוא לא הרגיש כלום אם הנשמה יצאה מן הגוף באותו רגע איי איי איי איי איי איי איי אי 

אתם מבינים למה מוות אנשים שומעים מוות נכנסים לפניקה למה מפחיד כי ככל שלא לומדים את הנושא אז זה יותר מפחיד אבל כאשר לומדים את הנושא רואים שזה לא אמור להפחיד אותנו כי אנחנו חוזרים לאבא שבשמים יש יותר טוב מאבא שבשמים?! אין יותר טוב! אז אם אתה חוזר אליו מה אתה כל מה שצריך להפחיד אותך זה איך אתה חוזר עליו מה יש בסלים תורה ומצוות או עוונות וחטאים ופדיחות מה יש לך בסלים זה מה שצריך להטריד אותך כי כולם חוזרים לאבא שבשמים עם הסלים אנחנו היינו רק באוטובוס פה הלכנו לשוק למלאות הסלים מה מילאת אי אי אייי 

***

נחזור לפרשת השבוע... 

אתם נראים בדיכאון אז צו צו דיקי צו איי איי איי 

אומרת הפרשה: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" (בראשית כג, ד) מבקש אברהם אבינו מבני חטא 

אומר הגאון מוילנה: שבע (7) פעמים מזכירה התורה לשון קבורה בסיפור של המשא ומתן של אברהם אבינו עם עפרון ובני חת אז מה כתוב שמה? שימו לב! 

א. כתוב "וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" (הנ"ל) 

ב. "קְבֹר אֶת מֵתֶךָ" (בראשית כג, ו) 

ג. "אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ" (שם) 

ד. "מִקְּבֹר מֵתֶךָ" (שם)

ה. "לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי" (בראשית כג, ח)

ו. "לַאֲחֻזַּת קָבֶר" (בראשית כג, ט)

ז. ובפעם השביעית כתוב "קְבֹר מֵתֶךָ" (בראשית כג, יא) 

מה ההבדל בשש (6) פעמים הראשונות כתוב לשון קבורה לפני מת ובפעם השביעית כתוב "וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" (בראשית כג, טו) את המת לפני הקבורה למה? למה שבע פעמים? ולמה בפעם השביעית? הפוך! 

אלא כשאברהם בא לקבור את שרה כבר במערת המכפלה היו כבר קבורים אדם וחווה נכון עכשיו עוד שלושה (3) זוגות היו עתידים יקבר שם זה שש (6) מי אלה אברהם שרה יצחק רבקה ויעקב ולאה לכן מופיע שש פעמים לשון קבורה כנגד ששת הצדיקים שעתידים להיקבר שם. 

ומה זה הפעם השביעית שכתוב הפוך "וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" נו יש למישהו רעיון זה הראש של עשו היות והוא היה ראש אז שמה זה כתוב הפוך 

ולמה? כתוב בגמרא במסכת סוטה שכשבאו בני יעקב לקבור את אביהם במערת המכפלה אז בא עשו לחרחר שמה מריבות הטענה שהקבר שלו ואז היו צריכים לשלוח את "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה" (בראשית מט, כא) שיביא את החוזה 

בינתיים היה שמה "חֻשִׁים" בן דן שהוא היה חרש 

שאל: 'מה מה הקטע?' 

אמרו לו: 'שעשו פה עושה בלאגן לא נותן לקבור!' 

ההוא בלי לחשוב פעמיים (2) לקח מבוטה התיז לו את הראש ערף לו את הראש והראש שלו התגלגל למערת המכפלה של עשו ושם הוא קבור 

למה? 

לעשיו היה ראש טוב כן עשו היה לו ראש טוב רק הגוף התאוות גמרו אותו... 

***

דרך אגב במאמר מוסגר לומדים מזה כשמתחילים להתדיין עם יצר הרע אז מתעכבים אבל מי שחותך עם יצר הרע 

ואומר לו: 'לך מפה!' אם הוא מחליט חותך ניצח אם הוא מתדיין עם יצר הרע נכון כן א ד בד דה אתה בידיים של יצר הרע 

יצר הרע לא מתדיינים 

***

אז כתוב: 'שהצדיקים במיתתם קרויים גם חיים והרשעים בחייהם קרויים מתים' (ברכות טו, ב) 

אז על כך שואלת הגמרא במסכת שבת (שבת קנו): 'הרי כתוב: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט) אז כל אדם חייב למות אז איך אומרים שהצדיקים במיתתם קרויים חיים? 

מתרצת הגמרא שם שהצדיקים קרויים חיים עד שעה לפני תחיית המתים שרק אז הם מרגישים טעם מיתה שעה אחת אבל גם כשהם נפטרו מן העולם הם קרויים חיים 

אז אם זה ככה לפי הגמרא הזאת יוצא מתאים למה שכתוב כאן בפסוקים שהקבורה היא לפני המיתה כי הת היה צריך להות הפוך קודם מיתה כן לא קודם כל קבורה אחר כך מיתה אבל הצדיקים קרויים חיים במיתתם אז איך זה אלא מה שבאמת קוברים אותה אבל הם נשארים חיים עד המיתה שעה לפני תחיית המתים 

לעומת זה אצל עשו הרשע היות והוא נקרא רשע אז המיתה הוא כבר בחייו היה מת אז היא קודמת לקבורה בסדר אתם מסכימים 

***

אחר כך כתוב: "אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת (400) שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" (בראשית כג, טו) 

אונקולוס תרגם: 'אֲרַע שָׁוְיָא אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף' ארץ ששווה 400 סלעים סל הכוונה כן 

שואל הגאון מוילנא: איך הגיעו לסכום כזה? 

אומר דבר מעניין אומר שהשטח של מערת המכפלה נקרא בלשון הגמרא 'בית סאתיים' למה זה נקרא בית סאתיים? סאתיים זה שני (2) סייעים שתי סאים אז ניתן לגדל בתוכה תבואה בנפח של שתי סיים הגודל הזה הוא כגודל חצי (1/2) המשכן של בית המקדש שהה במדבר המשכן אז חצי מהמשכן זה הגודל 100 אמה על 50 אמה כלומר 5 אל אמות מרובעות לפי זה בתוך בית כור ששווה ל-30 בתי סאה נמצאות 75 אל אמות מרובעות שמונה כורים נמצאות 600,000 אמה על אמה 

עכשיו כתוב במסכת כתובות: 'נטילתה כי נתינתה של התורה הקדושה; מה נתינתה של התורה ב60 ריבוא אף נטילתה ב60 ריבוא' 

מה הכוונה? נטילת התורה מאיתנו זה על ידי פטירת הצדיק כאשר הצדיק נפטר כאילו נוטלים מאיתנו את התורה אז זה דבר כזה פטירת הצדיק ראוי שתהיה כנתינתם מסיני כשם שבמתן תורה נכחו 60 ריבוא 600,000 איש כך ראו שהתאספו 600 אלף איש להלווית הצדיק 

לפי זה באספת של שרה על שרה היו צריכים לעמוד 600,000 משתתפים 60 ריבוא אז לכן הוא היה צריך שטח כזה 

אז במסכת סוכה אמרו שאדם שתופס שטח בעמידה שלו זה אמה אמה זה חצי מטר אם כן כדי שיעמדו 600,000 איש בהלווייה של שרה היה צריך שטח של 600,000 אמה על אמה שכמה זה יוצא? שמונה כורים 

עוד אמרו בגמרא במסכת ערכין שאם אדם הקדיש לבית קדש שטח של בית כור שמים אותו בשווי של 50 שקל כסף שאותם הוא צריך להעניק לבית המקדש 

לפי זה לפי כל הנוסחה הזאת מובן כיצד הם הגיעו למסקנה שהשטח שרכש אברהם אבינו ל ורת רה אמנו עלה 400 שקל כסף למה? שמונה כורים כפול 50 שק כסף זה יוצא בדיוק "אַרְבַּע מֵאֹת (400) שֶׁקֶל כֶּסֶף".

***

 דרך אגב "אַרְבַּע מֵאֹת" (400) בגימטריה "עֶפְרוֹן" זה שמו ועיין רע גימטריה 400 גימטריה "עֶפְרוֹן". 

עכשיו כשאברהם אבינו אמר לו שימכור לו אז הוא אמר לו "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" ואחר כך 400 "אַרְבַּע מֵאֹת" אבל אם אתה אומר "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" זה נשמע כאילו בינינו מה אז מה אתה אחר כך שם מוחד מחיר?! 

אלא אומרים הוא אמר לאברהם אבינו "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" מה האות המרכזית אצלי בתוך השם שלי "עֶפְרוֹן" הוא אומר מה אוות המרכזית באמצע "בֵּינִי" אה ר ולאברהם הוא אומר "וּבֵינְךָ" אצלך מה האות המרכזית גם ר רש זה 200 200 ועוד 200 400 אוא אומר לו "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" 400 400 תווה 400 איי אי איי 

***

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר" (בראשית כג, טז)

אז כאן כתוב "עֶפְרוֹן" מלא עםו ו: "עֶפְרֹן" כתוב חסר בלי ו למה? 

במלחמת המלכים אברהם אבינו סרב להנ מהשלל הוא מסר את זה על ידי מלך סדום 

והוא אמר לו: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית יד, כג) וכולה אז מה קרה שאברהם כן הסכים לקבל מאבימלך 1000 שקל?

 האמת היא שגם מהמתנה של אבימלך הוא גם סרב להענות והוא חשב להעביר את האלף שקלים לעפרון כתמורה למערה לא מפני שזה המחיר אלא רק משום שהוא סרב להנות מזה לעצמו אז הוא תכנן כמה לתת לעפרון הוא כבר הכין לו 1000 אולם מכיוון שעפר היה תאב לממון רב אז הוא בפזיזות זרק את הסכום "אַרְבַּע מֵאֹת (400) שֶׁקֶל כֶּסֶף" שגם זה מחיר מופרז! 

אבל מה יצא? שהוא הפסיד 600 שאברהם תכנן להביא לו 1000 לכן כתוב "וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן" בלי ו את הכסף אשר דיבר כי הו מסמל את ה-ש מ שהוא פספס שהוא הפסיד 

***

לפי זה מבואר המדרש שאומר ככה יש פסוק במשלי: "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" (משלי כח, כב) זה בדיוק עפרון שמים לב למילים? "נִבֳהָל לַהוֹן" קפץ להגיד "אַרְבַּע מֵאֹת (400) איש רע "אִישׁ רַע עָיִן" 

אמרתי לכם "רַע עָיִן" גימטריה עפרון. 

"וְלֹא יֵדַע" עפרון "וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" הוא בכלל לא ידע שהוא אמור לקבל עוד 600 מה קשר לעין רע ל: "רַע עָיִן"? 

אז חז"ל אומרים: שהוא הכניס עין רע בממונו של הצדיק סופו שהפסיד. 

***

טוב אחר כך כתוב בפרשה: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כד, א) 

על הפסוק הזה יש מדרש שאומר ככה: 'יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו "בָּא בַּיָּמִים", "בָּא בַּיָּמִים" ואינו בזקנה אבל כאן אצל אברהם זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה. 

מה הכוונה? 

אז כתוב בזוהר הקדוש על הפסוק: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת" (בראשית מז, כט) מדובר על יעקב אבינו כשאדם נפטר לבית עולמו באים כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא להראות שלא עבר יום אחד ו תורה ומצוות ומעשים טובים אך כאשר אדם מת רשע ימיו מתחבאים ומתביישים להתקרב אל השם יתברך! 

לזה התכוון המדרש: 'יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו "בָּא בַּיָּמִים" ' היינו זקן אשמאי שחטא ופשע כל ימי חייו והימים הללו מתחמקים מלבוא לפני השם. 

לעומתו יש אדם שהוא "בָּא בַּיָּמִים" ואינו בזקנה זה יכול להיות אדם כשר שהוא מגיע עם ימיו לפני השם אבל הוא לא בזקנה כי הוא נפטר צעיר לימים. 

אבל אצל אברהם היה שילוב של שניהם זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה שכן אברהם אבינו גם האריך ימים וגם בא עם כל הימים שלו לפני השם יתברך "בָּא בַּיָּמִים" . 

***

"וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד, א) הגאון מוילנה ישב בחול המועד סוכות בסוכה ושאל את המסובים בסוכה: 'מנין שאברהם אבינו קיים מצוות סוכה? מאיפה לומדים את זה?'

 אז לא ידעו 

אז הוא השיב ואמר: כתוב "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" אז איך זה מרמז על הסוכה שהוא קיים מצוות סוכה? 

אומר תשימו לב! יש שלושה (3) פסוקים בתורה שמדברים על הסוכות והראשי תיבות של הפסוקים זה "בַּכֹּל"; 

א. פסוק ראשון "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב).

ב. הפסוק השני "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (שם).

ג. פסוק השלישי "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כג, מג). 

שלושת הפסוקים האלה זה ראשי תיבות "בַּכֹּל" אז הוא אמר להם: הנה רמוז כאן שאברהם קיים גם מצוות סוכה!

***

 עוד נאמר בפרשה "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" (בראשית כד, ב) 

אז כתוב: 'שלושה (3) מושלים שלושה סוגים של מושלים נזכרים בפסוק; 

אחד במשלי כתוב שמה ככה זה נאמר על הנמלה "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל" (משלי ו, ז) שלושה תפקידים חלוקים הם; מה ההבדל בין הקצין לבין השוטר לבין המושל? 

אז אומר הגאון מוילנא: 

א. על "קָצִין" הוא בחוכמה שמלמד תורה הוא מורה הוראה בישראל זה "קָצִין".

ב. מה "שֹׁטֵר"? שוטר תפקידו במעשה לבצע את פסק ההלכה להוציא מן הכוח אל הפועל.

ג. ומה זה "וּמֹשֵׁל"? מושל הוא במידות ומשקלות להשגיח מפני גזל וחמס בעיר. 

את שלושת תפקידים הללו גם יחד מילא אליעזר עבד אברהם זהו שנאמר "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ" היינו "שֹׁטֵר". "זְקַן בֵּיתוֹ" ו "קָצִין" בחוכמה. "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" כמשמעו המשגיח על הכל. 

לכן רמז אברהם באומרו: "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו, ב) למה "מֶשֶׁק בֵּיתִי"? 

"מֶשֶׁק" ראשי תיבות; מושל שֹׁטֵר קָצִין שכל הדברים האלה היו באליעזר עבד אברהם. 

***

עוד נאמר על רבקה: "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (בראשית כד, טז). 

יש גמרא סוף מסכת תענית שמה כתוב: 'תנו רבנן... כתוב שהבנות היו חולות בכרמים בטו' באב והיו עושים שמה שידוכים 

אז כתוב שמה: תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות? 'תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים!' מכוערות שבהם מה היו אומרות? – 'קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים'.

 שמא תאמרו האך אישה מכוערת? 'לכך אמרו ובלבד שתעטרונו בזהובים' והיה יפיפיה איך אומרים מה שלא עושה הטבע עושה הצבע אז יש על זה פליה אם רוצים ליטול לשם שמים ה שיקחו המיוחסות אבל העניין הוא שהמק לשם פנייה לא טוב בשניהם גם ביפייפיות וגם במיוחס יש פנייה המכוערות זה יהיה לשם שמים וגם יהיו יפות 

נמצא שמה שהאישה מקשטת את עצמה כמה שהיא מקשטת יותר היא נאה יותר לכן תראו אצל אסתר במגילת אסתר מה כתוב שמה? – "וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן" (אסתר ב, ג) מה הכוונה? - אומרים חז"ל: מבית המלך כולם שווה כל אלה שהיו צריכים להתייפות בשושן הבירה שם זה כולם קיבלו אותם תנאים בדיוק! ולמה? כי אם כל אחת היתה מתקשטת לפי מה שהיא רוצה אז באמת לא היו יודעים איזה אישה יותר יפת מראה כי הקישוטים וכל דברים והאיפור וכל הדברים האלה היו יכולים להטעות... אבל אם כולם קיבלו אותו דבר או אז אפשר להבחין הבנתם? 

אז לכן אצל המכוערות אין שום בעיה אין הגבלה יכולה להתייפות כמה שהיא רוצה הא יכולה להיות יפה על ידי התקשטות. 

***

תחזיקו מעמד... אנחנו לקראת סיום... תאמינו לא אבל זה מתקדם... 

כתוב שאליעזר עבד אברהם אומר לאברהם אבינו זה כשהוא מספר את זה ללבן וכולי אז הוא אומר להם: "וָאֹמַר אֶל אֲדֹנִי אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" (בראשית כד, לט) 

וכאן כתוב רש"י הקדוש אומר: שכתוב בתורה "אֻלַי" אנחנו קוראים אולי אבל כתוב אליי. 

אומר רש"י הקדוש: 'בת היה לו לאליעזר עכשיו הוא רצה להשיא את הצדיק לבת שלו אז לכן הוא אמר אליי תבוא אולי זה יהיה הזכות שלי שהבת שלי תתחתן עם הצדיק... 

שואל הגאון מוילנא: יש לדקדק מהיכן הוכיח חכמינו זכרונם לברכה לחשוד את אליעזר? את אליעזר בחשד כזה הרי באמת היה אליעזר מוכרח להתנות עם אברהם איך יעשה "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי" (בראשית כד, ה) ואילו בתיבת אולי אין שום חילוק במבטא אם הוא מלא ו' או חסר ו' 

אומרים אולי אומנם יש לבאר דהניה לשון ספק יבוא בלשון הקודש בשני שמות נרדפים האחד בלשון פן או שמא והשני בלשון אולי כן אז בתורה בעברית אומרים פן זה לשלילה ואולי זה לחיוב שאם האומר האומר הוא חפץ שלא יתקיים הספק אשר עולה על דעתו אז הוא אומר בלשון פן כמו שיש הבדל בין עשוי לבין עלול עלול זה לשלילה עשוי זה לחיוב 

אז בתורה לדוגמה כתוב "פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים יא, טז) זה לשלילה "פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו, ט) "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה... אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם" (דברים כט, יז) וכולי אז מוכח שלשון "פֶּן" מי שאומר את זה אינו שיתקיים הספק. 

וכך כתוב גם במסכת עירובין: 'השמר "פֶּן" ואל - אינו אלא בלא תעשה!' 

עכשיו ואם האומר יחפוץ שיתקיים הדבר אז מה הוא אומר בלשון "אוּלַי" כי אולי זה מתחבר ללוואי אולי כמו שכתוב "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" (בראשית טז, ב) "אוּלַי יִשָּׂא פָנָי" (בראשית לב, כא) "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים (50) צַדִּיקִם" (בראשית יח, כד) "אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם" (שמות לב, ל) "אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ" (במדבר כב, יא) וכדומה אז מה"אוּלַי" אנחנו למדים שמיש אומר "אוּלַי" חפץ שיתקיים הספק. 

זה ההבדל בין "פֶּן" לבין "אוּלַי" 

עכשיו כאשר אליעזר אמר "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ" הוא לא אמר "פֶּן" לא תלך אמר "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ" סימן שהוא חפץ שהיא לא תלך הוא לא אמר לשון "פֶּן" אז מכאן מוכח שאליעזר רצה שהתנאי יתקיים ובאמת הוא חפץ שלא תאבה האישה ללכת. 

אך עדיין קשה: מדוע ולמה היה רוצה בכך? 

ועל זה דרשו חכמינו זכרונם לברכה: ' "אֻלַי" כתיב בת היתה לו לאליעזר ורצה להידבק בברוך...' 

***

עכשיו שימו לב! על זה יש כ קושיות מה בפרשת תולדות כתוב שיעקב אומר לאמו: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי" (בראשית כז, יב) שהיא אמרה לו להתחפש לעשיו למה הוא אמר "אוּלַי" היה צריך להגיד "פן" יְמֻשֵּׁנִי אָבִי למה אמר "אוּלַי"? הרי אמרנו ש"אוּלַי" זה לשון הלוואי!

 עוד שאלה: אצל איוב כשיובל לכפר ע על הילדים שלו אז כתוב שמה: "כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א, ה) אז גם פה איך היה צריך להיות כתוב "פן" חָטְאוּ בָנַי בוודאי שלא היה רצונו שיחטא?! איי איי איי איי איי 

אלא מה? אז אומרים ככה צדקתו תמימותו של יעקב אבינו עליו השלום היתה כל כך גדולה שכשרבקה אמו אמרה לו לעשות כן על פי חזיון נבואתה אף על פי כן היה ליבו נוקפו הוא לא הרגיש נוח בזה כי הוא איש תמים צדיק הוא לא מחפש ערמומיות קומבינות עניינים זה עזוב אני לא רוצה את הדברים האלה אז היות אם יש בעניין מסוים שום צד שנגד למידת האמת והתמימות והשלמות שזה היה יקר בעיניו עד עד אין שיעור וערך 

מפני זה היה בליבו כעין בקשה ותפילה שאביו יצחק ימושהו ועל ידי זה יעלה בלבו האמת מי מבניו עומד לפניו על כן הוא לא אמר "פן" יְמֻשֵּׁנִי הפוך כי באמת היה נוח לו שאביו ימושהו לכן אמר בלשון "אוּלַי" רצה לומר הלוואי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי והתברר האמת כי זאת היתה חפצו וחשקו! שמעתם? לכן הוא אמר "אוּלַי". 

ומה עם העניין של איוב? - אצל איוב הוא פחד שבניו חטאו למה? - כי הם היו במשתה גדול הה מעמד של הרבה אנשים ומשתה והם עמדו על מעלות ההצלחה אז הוא חשש שמא הם יחטאו אתם יודעים יש את העניין של "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו) והנה ידוע ש: 'מחשבה טובה מצטרפת למעשה!' מה שאין כן מחשבה רעה איננה מצטרפת למעשה 

א אצל עם ישראל אם אדם חשב לעשות מעשה רע ומשמים מנעו אותו עבר שמה איזה מישהו שהוא נמנע מחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה מחשבה טובה הוא התכוון לעשות משהו טוב ולא הצליח לעשות היה לו מניעה נחשב לו שהוא עשה אז במחשבה טובה זה מצטרף למעשה מחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה 

אז על זה כתוב "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" כך אומר איוב "וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם" (איוב א, ה) שמים לב? אז לכן כתוב "אוּלַי" כי הוא קיווה שהם חטאו רק "בִּלְבָבָם" אם הם אפילו עשו מעשה כזה של חס ושלום שברכו את האלוקים "בִּלְבָבָם" 

ברכו הכוונה הפוך כן בלשון סגי נהור... 

אז אם הם עשו את זה "בִּלְבָבָם" אז המחשבה אינה מצטרפת למעשה אז "אוּלַי" הם עשו כך על זה הוא הקריב קורבנות אבל הלשון "אוּלַי" כי הוא קיווה שזה רק "בִּלְבָבָם" וזה לא יצא מן הכוח אל הפועל בפיהם! 

כן יפה עוד דוגמה כתוב אצל אחי יוסף כשנפטר יעקב אבינו אז הם אמרו: "לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף" (בראשית נ, טו) ואמרנו שלו זה לשון הלוואי "אוּלַי" לו זה הלוואי אז מה זאת אומרת שהם אמרו "לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף"? היו צריכים להגיד "פן" יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף מה זה "לו"? 

אלא בעל הטורים פרשת ויחי כותב ככה: שיש מפרשים "לוּ יִשְׂטְמֵנוּ" – 'הלוואי יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף בליבו ולא יעשה לנו מעשה!' כי תמיד אפי שכתוב וישתו עשו וכולי זה כתוב בליבו אז אם זה בליבו הלוואי אבל העיקר שזה לא יצא מן הכוח אל הפועל לכן הם אמרו בלשון "לוּ" מלשון כן שהם רוצים שזה אכן תבצע. 

***

טוב נאמר עוד שלושה (3) חידושים קצרים תחזיקו מעמד... 

כתוב: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" (בראשית כד, נ) 

אומרת הגמרא במסכת סוטה: 'אין מזווגין לו לאדם אישה אלא לפי מעשיו! שנאמר: "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים" (תהלים קכה, ג) אמר רבא בר בר חנה אמר רבי יוחנן: 'וקשין לזווגן כקריעת ים סוף! שנאמר: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהלים סח, ז) 

שואלת הגמרא איני באמת ככה? והא אמר רב יהודה אמר רב: 'ארבעים (40) יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת: 'בת פלוני לפלוני!' ?

 מתרצת הגמרא: 'לא קשיא הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני' 

אז העניין של קשה זיווגו של אדם אומרת הגמרא זה לא על זיווג ראשון על זיווג שני כי זיווג ראשון כתוב: 'בת פלוני לפלוני' כבר מכתוב עכשיו על מה שאמרה הגמרא בתחילה 'אין מזווגין את האדם אלא לפי מעשיו' לפי מה הוא מקבל את הזיווג שלו לפי המעשים שלו נכון ואף על גב שיקשו ואמר רבי יהודה 40 יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת: 'בת פלוני לפלוני' ואמרו לו קשיא? - כאן בזיווג ראשון כאן בזיווג שני. 

אבל עדיין קשה: הרי גם בזיווג ראשון זה לפי המדרגה אבל זה אינו לפי המעשים כי עוד אין מעשים זה 40 יום לפני הולדתו הרי לא נולדו עדיין? אז ה אומר וזהו קשה הזיווג כקריעת ים סוף שאין שכיח שיהיו זכר ונקבה אחר כך עד הזיווג שכולים במעשיהם מי אמר שהם ישארו אותו דבר כמו שנאמר "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" 

ועוד אמר: "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (תהלים קכז, א) אם הקדוש ברוך הוא לא החליט שפה יצא זיווג כל השדכנים והשכנות עומלים לטורח "שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" הקדוש ברוך הוא לא החליט שפה יהיה בית "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת" כי הכל מאיתו יתברך ישתבח שמו לעד! 

וזהו שנאמר: "אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד" כך אומרים בתהילים (סב, י) אז הוא אמר "בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת" איך מורכבים "בְּמֹאזְנַיִם" נכון אז "בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת" אמר "לַעֲלוֹת" שפעמים אחד ו למטה עולה על ידי פעולתו של הקדוש ברוך הוא למעלה ה מגיע לחברו ומתחבר כחד כאחד 

אז הוא אומר: וזה סוד 'קשה לזווגן כקריעת ים סוף!' משום ששניהם נמצאים יכול להיות במה במדרגות רוחניות שונות ועכשיו צריך להתאים אותם אתה צריך לעלות את הבן אדם או אותה צריך להעלות אתה צריך לעשות משהו שיעלה אותם אז הקדוש ברוך הוא עושה פעולה מלמעלה כדי לאזן את המשקל שם יהיו שניהם באותו קו. 

והעניין כמו שאמרו בזוהר הקדוש שקשו הקריעת ים סוף הוא לעשות דין וחסד כאחד בעת אחד דבכל זמן מאזני צדק נוטן לימין או לשמאל ואז היו שקולים כאח במצרים למה כי היה דין למצרים ורחמים לישראל אז כך הזיווג הוא להיות שקולים שני המאזניים כאחד לדאוג לכך שהם יהיו שניהם באותה דרגה.

***

 טוב עוד שני (2) חידושים קטנים... 

כתוב: "וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית כד, סו) 

מובא במדרש שכשראיתי אז היא נפלה מהגמל כתוב בחז"ל שנשרו בתוליה אז זה כתוב מרומז בפסוק "וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" מה זה "אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" על מהמה הוא מדבר? 

אז זה ראשי תיבות זה נוטריקון "אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" את אל תתמה כל כילו הדברים אז אמרנו כי לא היה דם בתולים ראתה ירדה מיד עבדה שם זה אשר עשה כן ראה עופות שומרים הדם כך מובא במדרש כן שנעשה שמה העניין הזה וזה רמוז בתוך המילים של הפסוק. 

***

נסיים... כתוב: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת" (בראשית כה, ו) וכולי אני חושב שאמרתי את החידוש הזה בהקשר למשהו אחר כאן אחד השיעורים אבל איך אומרים? 'מצווה בחזרת...' עכשיו יצאנו מפסח... 

אז כתוב "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם" אומר רש"י הקדוש: "הַפִּילַגְשִׁים" – 'חסר כתיב לפי שלא היתה אלא פילגש אחת (1) היא הגר היא קטורה ואחר כך הוא כותב כמו שנאמר אצל ד דוד המלך נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה!' 

כשאני ראיתי את הדבר הזה מסתכל בפסוק המילה "הַפִּילַגְשִׁים" לא חסר כתוב עם שני (2) יוד'ים אז למה רש"י הקדוש כותב "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים" חסר כתיב?! 

אבל אם רש"י כותב הוא יודע מה הוא כותב. 

ממשיך הגאון ואומר וקטה ועדיין צריך ביאור: מדוע נכתב מ'ם סופית בסופו אחר שהוא לשון יחיד? זה היתה פילגש אחת אז למה פילג שם עם מ'ם סופית בסוף? 

מה מסביר הגאון מוילנא? מדהים! אומר: בבבא קמא כתוב: 'שאסור לאדם לדור עם אשתו בלא כתובה!' 

וצריך ביאור: כי מה יוסיף ומה יתן הלו האישה מאמינה לו בשביל מה צריך את הכתובה?! 

אלא נחקור קודם למה כנוע בשם כתובה ולא כתב כראוי מספיק לכתוב כתב מכתב מה זה כתובה? אין אין בלשון הקודש מילה כזאת כתובה! 

אומר הגאון: אלא כי ידוע במסכת סוטה כתוב: שם ששם יק שורה בין איש ואישה מה הכוונה? כתוב 'איש ואישה שזכו שכינה ביניהם!' אז בתוך המילה איש יש י בסוף המילה אישה יש ה אז יש לנו י וק אבל אם תוציא את הי וק ישאר אש אש ואש חרבו דר אז מה שומר עליהם? - הי והכ אבל זה לא שם השם המלא שם השם המלא זה י כוכ איפה נמצא ו כ? 

אומר הגאון מוילנא: זה נמצא במילה כתובה כי באמת צריך לכתוב כתב רק הכניסו כמו ב ש הי באמצע הכניסו את הו באמצע בתוך הכתובה וכמו שבאישור יש את הה אז הוסיפו את זה בסוף המילה כתובה בהא אז נהייה לנו המילה כתובה כי אין מילה כזאת כתובה זה כתב אבל עם ההכנסה של הו באמצע והה בסוף יוצא כתובה. 

יוצא שהכתובה המסמך הזה שנקרא כתובה הוא משלים את היק של האיש והאישה בלאו הכי כמו שאומרת הגמרא 'אסור לאדם לדור עם אשתו בלא כתובה' כי אין את שלמד שם השם 

עכשיו יק על פי הקבלה זה דינים מתי שמצרפים לו את הוק זה הופך להיות רחמים מה אתה רוצה שהבית שלך יהיה מלא דינים צריך רחמים צריך שיהיה כתובה ישתבח שמו!

 יפה אז לפי כך עשו להדור בלעדיה למה כדי שלא יפרד שם השם הרי אנחנו יודעים שכל העניין של עמלק שהוא הפריד את היק מהו ק לכן אנחנו אומרים ב: 'לשם יחוד... ליחדא שם יק בוק...' נחבר את זה ביחד שזה בעצם כן תיקון למה שנעשה על ידי עמלק איי איי איי איי אי 

עכשיו שימו לב פילגשים ההלכה אומרת זה מה שהוא אומר בסוף כאילו זה לא מסתדר עם הרשע מה כתוב בסוף הרש"י שאצל כמו שכתוב 'אצל דוד נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה' מה הכוונה? 

שמבחינה הלכתית כשאתה מתחתן עם אשתך אתה צריך לכתוב כתובה אבל אם זה פילגש לא עושים כתובה פילגש זה ב בלי כתובה איי איי איי 

אז עכשיו זה מתרץ הכל! למה? האותיות "הַפִּילַגְשִׁים" שכתוב בתורה אם תוציא את היו'דים מה יהיה? כתוב חסר כתיב אם אתה תוציא את היו'דים מה יהיה כתוב פ ל ג ש מ מ סופית נכון כאילו ש כתוב פלג שם הפילגש היא מפלגת את שם השם היא גורמת שהי ק לא מתחבר עם הוק הבנתם? אז לכן כתוב זה מה שרש"י אומר "הַפִּילַגְשִׁים" באמת "הַפִּילַגְשִׁים" לא כתוב חסר אבל הוא הוא אומר ככה "הַפִּילַגְשִׁים" חסר כתיב למה? מי שלא היתה אלא פילגש אחת היא הגר היא קטורה 'נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה' מה שכתוב אצל דוד המלך 

וזה המסר שימו לב "הַפִּילַגְשִׁים" חסר כתיב לפי שלא היתה אלא פילגש אחת וקשה לרש"י מה לא כתב פילגש? זה מה שקשה לו מה התירוץ שלו בגלל שפלגשים בלא כתובה הפילגשים זה כבר התירוץ "הַפִּילַגְשִׁים" זה בלא כתובה בלא שם השם והפלג שם אז את זה רצתה התורה לרמוז לנו שהפיל מפלגת את שם השם וזה מה שרש"י גילה לנו אף על פי שהפילגשים כן כתוב עם יו'דים אבל המהות של הפילגש זה ש מפלג את שם השם פסט יוא יוא 

השם יזכה את כולנו שכולנו נהייה עם כתובה ונחיה כמו שצריך בשלום בית אמיתי השם בעזרת השם כמו שאנחנו שרים כל הזמן "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב) – 'הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל' אז תמחלו לי אם אני הטרחתי אותכם יותר מדי היום... 

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"' (מכות ג, טז).