הלכות ימי הפורים | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, היום נעסוק בהלכות

ימי הפורים

הבאים עלינו לטובה ולברכה, שיעור אלינו נשמת הנזכרים וחלם מוריו ימים ועטרת ראשם,

אליהו בן ישועה, דוד בן ישועה,

ליך בן וולו ויהודה בן פרחה וגם מור זקני אתגר בן מזל ושלום בן יפת, אהרון בן יפה,

הרב אחיאד אטינגר בן כרמית

וגם החייל

אביתר רחמים, בן דלי הרוח ארנד יחם בגן עדן.

דיני תענית אסתר

נהגו כל בית ישראל, גברים ונשים, לטענות את צום תענית אסתר. כמובן פה מדובר

על אנשים שבריאותם תקינה,

לא נוטלים תרופות באופן קבוע,

לא סובלים מכל מיני מחלות שמשפיעות עליהם ומחייבות אותם לאכול או לשתות.

השנה התענית היא מחר,

בסייעתא דשמיא, יום

רביעי.

את התענית מתחילים מעלות השחר עד צאתו כוכבים. זה שונה מתענית רגילה

של יחיד,

שצריך לקבל עליו במנחה את נוסח התענית, שתיקן החידה לשאר רבותינו,

שהוא אומר הרי אני מחר תענית,

וגם בשונה משאר תעניות שמכריזין עליהם.

בשבת האחרונה,

כשסיימנו את קריאת התורה,

לא אמרנו את ההכרזה של תענית, הכרזת הצום, כמו שמכריזים י' בתמוז,

וכן על זה הדרך.

ולמה לא אמרנו את הדבר הזה?

משום שהדבר ידוע לכל צריכים להתענות.

בפרט שעשו איתנו הנחה,

והכתוב,

ההנחה למדינות עשה וייתן מסעת כי יד המלך. איזה הנחה עשו איתנו?

עשו איתנו את ההנחה הבאה,

במקום לתת לנו להתענות שלושה ימים לפי שצריך כמו האורגינל, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום,

נתנו לנו מספיק יום אחד. אז פשוט הדבר שאדם שיכול להתענות

ואינו מתענה, כתוב כל הפורש מן הציבור, היא שכן ונחש.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה שהאדם היכול יוכל להתענות כמו שצריך.

מי תיקן את הצום הזה? כידוע, באו רבותינו הקדושים לאחר תקנת אסתר המלכה,

ומרדכי היהודי,

הם תיקנו את זה, זה נתקן מדברי סופרים,

ולאחר מכן חתמו את זה חכמי התלמוד.

זאת אומרת, אדם לא יכול לומר,

זה היה צום שהיה פעם, כיום כבר זה לא קשור אליי, אין שום צרה, אין שום גזירה,

בפרט שאנחנו לפני הבחירות. אז יש גזירות,

כן, ותמיד מחפשים אותנו, ואויבינו רוצים לכלותנו,

ואלמלא שנתפלל ונתענה ונבקש מהשם יתברך,

חס ושלום וחס וחלילה גברה ידם.

לכן אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא, בעזרת השם, ישמע תפילתנו על ידי התענית הזאת.

יפה.

התענית מתחילה החל מעלות השחר ועד צאת הכוכבים,

כמו דין של תענית

סטנדרטית רגילה.

גיל החיוב

לזכר מבין 13 שנים,

ולנקבה מגיל 12 שנים.

אז הם צריכים להתענות, קטנים

או חולים וכדומה.

אמרנו, הם פטורים מן התענית הזאת.

השנה, שזה שנה מעוברת,

לא התעננו באדר א', אלא מתענים באדר הסמוך לניסן, ששם באמת חוגגים גם את עניין ימי הפורים,

קריאת המגילה ושלושת המצוות הנוספות השייכים בסעודת פורים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות.

יפה מאוד.

כן, לגבי מעוברת,

אישה שהיא מעוברת בגימל חודשים להריונה,

דהיינו החודשים הראשונים,

בדרך כלל רשאית להתענות, היא יכולה להתענות.

אלא אם כן מרגישה כאבי ראש חזקים,

סחרחורות וכדומה, שאז באמת

פטרו אותה מלהתענות.

אבל להתחיל, היא יכולה להתחיל להתענות. אותו דבר אדם שהוא סתם

עובד בשמש, חלוש, אמנם עכשיו מזג האוויר פחות או יותר טוב,

אבל אם מזג האוויר הוא שמש קופחת,

ואדם מרגיש שמאוד מאוד קשה לו, את התענית צריך להתחיל.

אבל כשיהיה קשה לו,

אז באמת ממש מרגיש חולשה, איומה עד כדי עילפון,

אז באמת יכול לפטור את עצמו מהתענית הזאת.

אותם חולים שיש בהם סכנה או שאין בהם סכנה,

אמרנו, הם מוגדרים כחולים, ולכן הם פטורים מלהתענות.

אפילו אדם שחש בעיניו, נזכור את דברי הגמרא שאומרת,

שוריינה דהנה בליבא תלי הצינורות, העיניים קשורים ללב,

ואם העיניים חס ושלום חס וחלילה חלושות,

כגון, כמו אצל תינוק שמפריש הפרשות

צהובות חזקות, דלקת עיניים,

כזה דבר מסכן את התינוק מלעבור ברית.

לכן המוהל באמת דוחה את הברית עד שיעבור, או במקרים מסוימים צריך להמתין גם

בגדר שמה של המתנה של שבעה ימים, תלוי במצב.

הרופא אומר הכל בסדר, עדיין חז״ל לא באו וסמכו על הרופאים בדבר הזה. לכן גם אדם שחש כאבי עיניים פטור מלהתענות.

יפה. אדם שרוצה לאכול קודם עלות השחר

צריך לעשות תנאי.

בסדר? לפני שהוא עולה לישון, הוא אומר את הנוסח הבא,

הרי אני מתנה שאוכל לאכול ולשתות קודם עלות השחר.

למה הזוהר הקדוש כותב שאסור לאדם לאכול אפילו אם ישן בלילה ואפילו שינה מועטת.

סליחה, אז זה לפי הפשט.

אבל הזוהר אומר, אסור לאדם לאכול.

בכל מצב.

בסדר?

עכשיו, כל זה בתנאי שמה ששכח להתנות.

אסור לו לאכול. אה, אם התנאה.

אז הדין הוא שמה שבאמת יוכל לקום ולאכול.

אפילו שזה קודם הזמן. בדרך כלל נהוג שאדם אוכל ארוחת ערב טובה,

שותה מספיק ולאחר מכן יוכל לצום את התענית הזאת בקלות. בפרט שהתענית היא

שעון חורף

ממש קצרה וטובה.

עשיית התנאי, אמרנו, צריכה להיות קודם שיעלה על יצואיו. זאת אומרת, לפני שיעלה לשינה. לא שהוא כבר במיטה.

מכוסה, אז הוא עושה את הקבלה התענית.

חתן

ושאר בעלי ברית

פטורים מלהתענות כל השנה?

לכאורה.

בסדר?

לא.

התשובה היא לא.

חתן גם הוא צריך להתענות.

עד מתי מתענה?

עד סיום יום חופתו. בפרט שיום החופה,

אומרים בו עדיין תחנון.

ממתי הוא פטור מהעניין של אמירת החנון ופוטר את האחרים?

רק מזמן שאחרי החופה. זאת אומרת, סיים את החופה,

אז הוא פוטר את האחרים מהעניין של התנאי. עד החופה אומרים וידוי. אה, החתן נמצא, עדיין הוא לא מוגדר כחתן.

מתי הוא מוגדר כחתן?

אחרי שהוא שובר את הכוס,

אחרי שהוא נותן את הטבעת, אחרי שהוא מתחייב,

אז הוא מוגדר כחתן.

זאת אומרת, כל זמן זה עדיין יש לו שם של רושם של חתן, אבל מתישהו שבר את הכוס,

התחייב בעניינים של הכתובה וכדומה, אז הוא נהפך להיות חתן למשך שבעה ימים.

לכן, לכאורה, אם היוצא תענית אסתר במהלך ימי השבעה שלו,

לא השבעה, השם ישמור, שבעת ימי משתה שלו,

כן? אז באמת היה פטור מלהתענות.

אבל קודם לכן, אם זה ליל החופה, הוא היה אצלי בדיוק,

בי'א זה היה.

כבר עשר שנים, ברוך השם.

זכינו להקים בית, בעזרת השם, עד מאה ועשרים.

אז באמת החופה היה בליל תענית אסתר. זו הייתה תענית אסתר מוגזמת, כמדומני.

למה פורים היה במוצאי שבת,

אז בשבת אי אפשר להתענות, לכן הקדימו את זה ליום חמישי.

לכן, החתן מתענה ביום החופה.

גם אצל אחינו האשכנזים יש עניין בכל חתונה שהחתן יתענה.

למה? זה יהיה כמו יום כיפור שלו.

הם אוכלים לו על כל העוונות שלו, והוא עכשיו אוכל ושותה, זולל וסובל.

לא מתאים הדבר הזה.

לכן, מן הדין החתן צריך להתענות.

לגבי ג' בעלי ברית,

היות וזה נקרא יום טוב שלו,

אז יש מי שאומר שמה שיתענה,

ולאחר מכן בסיום הברית יוכל לאכול ולשתות, שלא יוציא עצמו מהציבור.

יש מי שפתר אותם להלכה, כמדומני, שצריך להתחיל להתענות, ובסיום התענית,

אז יוכל לאכול ולשתות כרגלו,

כי זה נכנס ונהיה יום טוב שלו. לגבי אמירת התחנון מחר,

אז כמובן שהם יוצאים מבית הכנסת,

ובתפילה, נוסח התפילה של תענית ציבור,

ממשיכים לומר את התחנון כרגיל,

אבל הוא עצמו יום טוב שלו,

ולכן הוא לא יאמר תחנון.

כידוע, לפני כל צום,

קודם תפילת מנחה,

זה גמרא במסכת ברכות דף ו', כתוב, אגרא דתענית צדקת,

אדם צריך לתת ממון לצדקה,

שלוש פרוטות, כן?

כל שכן בתענית אסתר, גם הרב דורש בדברי כיבושין והתעוררות, הוכחות לציבור.

למה? כי זה עניין של צום,

כדי שהאנשים ידעו את הדרך בה ילכו את המעשה אשר יעשו.

כן, לגבי

תענית אסתר, מתי מוציאים ספר תורה ומתי לא, אז כידוע,

אנחנו צריכים שיהיה לנו כמובן לפחות רוב מניין, דהיינו שישה מטענים,

כדי להוציא ספר תורה ביום תענית אסתר.

אמרנו, יום תענית אסתר באיזה ימים יחול? או בימים ראשון,

או ביום שלישי, או ביום רביעי, או ביום שישי.

בסדר?

עכשיו,

אם זה היה נופל לצורך העניין בימים שני וחמישי,

אז ואין מניין, עדיין יוציאו ספר תורה. למה?

כי יש את החיוב של שני וחמישי שלא יעבור עליו גימל ימים,

והוא לא קורה בתורה,

אז היו באמת מוציאים את הספר תורה וקוראים לו פרשת השבוע. אבל היות שזה נפל בימים שהם לא,

שמוציאים בהם ספר תורה כהרגלנו במהלך ימות השנה,

לכן חייב לפחות שישה מטענים. אין רוב מניין שמתענה, לא יכולים להוציא ספר תורה.

יפה מאוד.

אותו דבר לגבי אמירת ענינו, השליח ציבור לא יוכל,

אלא כל אחד אומר לעצמו את זה כברכה בפני עצמה,

כמו בתפילת הלחש.

מחר,

תענית אסתר, יש לנו יום עוד מיוחד, יום מסוגל לקבלת תפילות.

עד כדי כך שביום הזה לבשה אסתר בגדי מלכות ועמוד פתח הבית,

ופתח הבית הכוונה שערי שמיים מול קודשא בריחו,

כוונה והתחילה להתפלל,

והקדוש ברוך הוא קיבל את תפילתה.

וכל מקום שכתוב במגילה, המלך, אמרנו מה זה?

מלכו של עולם.

אם ראשו המלך אשוורוש, זה הכוונה לטיפש הזה.

אבל המלך, זה הכוונה לקודשא בריחו, ואם הקדוש ברוך הוא קיבל את תפילתה, לכן קבעו חזל שהיום הזה יום מסוגל לתפילות.

לכן נהגו לומר בו את המזמור של אלי אלילה מאזפתני, להדליק נר לכבוד אסתר המלכה. אסתר המלכה לא צריכה עילוי נשמה, היא צריכה מה שנקרא,

אפשר לומר הרל מדליק נר זה לכבוד אסתר המלכה, מבקשים בקשות, ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יענה את תפילתנו. המקובלים נהגו לתת מספר מטבעות לצדקה עבור כמה וכמה דברים. מעוין בספרים,

מועד לכל חי הביא את זה, הביאו את זה בעוד ספרים,

כמובן כל אחד ינהג כמנהגה.

אדם הסטניסט, אמרנו, יכול לצחצח את שיניו ביום הדענית בבוקר,

או אם הלך לנוח בצהריים, רוצה לקום, תצחצח את שיניו משום כבוד הבריות, מותר, אבל בתנאי שמה?

שיקפיד שלא יבלע מים לתוך פיו.

כן,

אישה שמבשלת לכבוד צאת התענית,

ופתאום כהרגלה היא טעמה.

היא טעמה מהדבר הזה?

האם היא פתורה מלטענות או לא? אז אם היא יכולה לפלוט מיד

טוב ביותר,

לא ממשיכה את התענית שלה כרגיל, את הזמן הזה שהיא החסירה כביכול חצי דקה, 20 שניות, 30 שניות, זה היא מוסיפה בסיום התענית.

כן, גם אלו הפטורים מן התענית לא יכולים לאכול מעדנים,

מה הכוונה? אשל, שמנת, כן,

גבינה, לא יכולים לאכול את הדבר הזה. למה?

התענית ניתנה

משום צער,

אז היא ניתנה בגדר של יתענות, ולא מתאים שכל הציבור מתענב, והוא בעצמו עכשיו אוכל איזה מעדן,

אתה יודע מה, ביתי שהוא הכיל. לא מתאים הדבר הזה.

לכן מאוד חשוב שהאדם ימנע את עצמו, כל שכן גם אפילו הקטנים,

מרגילים אותם לדברים הללו כבר מגיל קטן.

יפה. כל אותם האנשים הפטורים מן הצום לא צריכים השלמת התענית,

לא צריכים להשלים את התענית,

ולכן הם יכולים להמשיך הלאה את ימי השמחה שלהם.

עד ועד בכלל, זה נקרא.

כן, עד זה לא ידע.

יפה מאוד.

לגבי העניין של אכילה לפני קריאת המגילה,

אסור לאדם, אני מקריא את זה מהלשון, אסור לאכול, לבריא ולישון אפילו שינה מועטת קודם לזמן קריאת המגילה.

כמה זה שיעור של חצי שעה קודם לכן, בין בלילה, בין ביום.

אבל היות והרבה אנשים חולים,

או המיחוש מצוי אצלהם אחרי שבסיום התענית כבר הוא מתחיל לחשוב מחשבות,

לעשות בזהב ובחסף ובנחושת, מתחיל לכאוב לו הראש.

אז הוא בגדר של מה? של חולה.

אז יכול לטעום משהו לאחר התענית, כדי שאת המגילה יקרא כמו שצריך.

כמובן, כל זה לאחר שיצא הצום, ודאי,

כן? לא לפני הצום, אחרת מעלה יצא שכרו בהפסדו.

אז הוא יכול לאכול בשיעור של 56 גרם, 54 גרם,

בסדר? הוא יכול לאכול כגון פת הבאה בכיסנין וכדומה, אבל לא עכשיו יעשה שרודה,

מה שנקרא של משתה פורים, ויגיד לו, אני אחר כך רוצה לקרוא את המגילה. זה ודאי לא שלא יירדם. אותו דבר יכול לשתות,

כן? תה, קפה וכדומה, אז באמת הוא יכול לשתות.

למתחסדים, מה שנקרא, אלא מחמירים,

נהגו שלא לאכול ולשתות כלל קודם לקריאת המגילה.

יש מקומות

שאמרנו שמאנו דוחים את קריאת המגילה, שש וחצי, שבע, כמו בשעון שלנו,

כדי, מה, לזכות אותם הרחוקים, או

אם השליח ציבור עצמו מתעכב,

כן? והוא קורא בעוד מקום,

כדי לזכות את אותם שאין להם קריאת מגילה בזמנה,

שיוכלו לבוא לשמוע את קריאת המגילה בדקדוקיה,

ובטעמיה כמו שצריך,

אז באמת אין בעיה, שם מה הציבור יחכה? אז תגיד הציבור מה, יצא עצום, אנחנו יכולים לשתות משהו, לאכול,

ואז לקרוא את המגילה. למה? אחת הבעיות, בפרט בציבור שאינו ירא שמיים, שממהרים, נו מהר, מהר, מהר, מהר.

ואז השליח ציבור מסכן, הוא מקפיד, הוא לא אוכל, לא כלום,

והציבור רעב, רעב, רעב, רעב, אז ככה זה קריאת מגילה, זה חטיף,

זה לא קריאת מגילה.

בסדר? לכן מאוד חשוב הדבר הזה, שמה?

שאדם יקרא את המגילה כמו שצריך, בפרט שצריך לדקדק בקריאת המגילה לקרותה כהוגן.

כמובן שאם הרופא אמר לו להתענות אותו אתה יכול, אבל להוציא את הצום בזמנו,

אז ודאי שאינו רשאי להחמיר על עצמו.

כמובן, כל אחד ינהג לפי

ריאות עיניו,

הוא מכיר את גופו יותר טוב מכל אדם אחר.

לעלייה לתורה,

הן מחר בבוקר והן מחרת בצהריים,

אנחנו מעלים אדם המתענה בלבד, הן כהן, הן לוי, הן ישראל.

אם אין כהן שמתענה, יוצא הכהן, זהו, הוא בא בשביל הברכת כהנים, יוצא הכהן החוצה,

ומעלים ג', ישראלים,

במקומו.

אבל אי אפשר להגיד לו, אין כהן, יעלה הכהן שלא מתענה. זה ודאי שלא עוסי.

יפה.

אמרו רבותינו, מי שצריך רחמים על איזה דבר פנאי ייקח לעצמו ביום תענית אסתר את מזמור כב שבתהילים, אלי למה עזבתני,

ויבקש, והקדוש ברוך הוא יענה את בקשותיו.

כן, נעבור בסייעתא דשמיא.

ליל פורים אמרנו שאדם צריך מאוד להקפיד על העניין הזה של מלבושי כבוד.

עזבו את התחפושת עכשיו, כן?

שאדם צריך להתחפש גם,

אבל בפרט מלבושי כבוד נהגו ללבוש בגדי שבת בליל פורים.

ולמה? ליל פורים אמרנו פורים ככיפורים.

ויש היום יותר גדול מיום הכיפורים,

עוצמתו של יום הפורים. איפה לומדים את זה? כתוב, ותלבש אסתר מלכות.

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות.

אז מה זה הדברים הללו? לבוש מלכות זה לא הפיג'מה, זה לא הבגדי חול שהוא עובד איתם,

אלא בגדים מיוחדים לכבוד שבת, בפרט שזה ימים משמחים. לכן אדם צריך לשמוח ולא להיות עצוב, יבש בגדים כמו שצריך, מהודרים וטובים,

של שבת. אדם שיכול להקדיש זמן וללכת לטבול במקווה, או בפרט

בליל פורים, מעלתו ודאי

דומה לערב שבת.

ויש עניין, באמת, על פי הסוד, בדבר הזה, שיקרא את המגילה כשהוא טהור ומזוכח.

קודם לקריאת המגילה מתפללים תפילת ערבית,

יש לו שליח ציבור להזכיר את העניין של אמירת על הניסים. ולמה?

היות שאנשים לא רגילים בזה כל ימות השנה,

חנוכה זה שמונה ימים, אבל פורים זה יום אחד, יומיים,

אומרים את העל הניסים.

לכן מאוד חשוב להזכיר, בפרט שמגביה טיפה את הכול,

הוא אומר, על הניסים, או לפני התפילה,

כן, בכלל, לא לפני געל ישראל, אז הוא דופק להם על השולחן,

על הניסים. הלו, אתה שליח ציבור, אסור לך להפסיק דיבור בין געל,

השם שפתי תפתח.

לכן צריך להגיד מראש, הציבור גם הוא עצמו ישים לב.

אותו דבר לגבי ברכת המזון.

אנשים מעופפים, הוא שותה לשוכרה, משתכר עכשיו, ומפספס על הניסים.

זה פעמיים בשנה, פעם בשנה. תקפיד על העניין הזה של הניסים, לכן אחד יזכיר,

לשני.

השנה, כשחל פורים שלא במוצאי שבת,

כן, אז אין לנו את הבעיה של הטלטול עם המגילה,

לכן אנחנו יכולים לקחת את המגילה כמו שצריך.

אמרנו, הטוב ביותר,

נו, השליח ציבור פורס את כל המגילה,

פותח אותה כמו איגרת, ואז קורא אותה.

אמרנו, הטוב ביותר, היות וכתבי הקודש מתאמין את הידיים, אדם ילבש כפפות,

כדי שהוא אוכל על עצמו לגעת במגילה אחרת, צריך ליטול את ידיו.

אבל אם יש מגילה שתחילתה קרש וסופה קרש,

כמו הספר תורה אשכנזי,

כן, עצי חיים זה נקרא,

אז באמת הוא לא נוגע ישירות במגילה, שם אין בעיה.

יפה מאוד.

כן, קודם שפותחים את תפילת ערבית,

מתחילים במזמור של המנצח על איילת השחר, אלי, אלילה מזהב, תנאי, כב,

כן, ולאחר מכן מתחילים את תפילת ערבית.

תפילת ערבית כהרגלם מלבד על הניסים.

בסיום תפילת העמידה אומר השליח ציבור יהי שם חצי קדיש, לאחר מכן מתחילים את

קריאת המגילה שלושה ברכות בלילה הראשון,

דהיינו ברכת על מקרא מגילה,

ברכת שעשה ניסים וברכת שהחיינו.

אמרנו, צריך לכוון בברכת שהחיינו לפתור את כל המצוות שמה? שהן נוהגות בפורים. מה הם?

קריאת מגילה, משלוח מנות,

מתנות לאביונים וסעודת פורים.

על כל אחד ואחד מהמצוות נחלקו הפוסקים, צריך לברך על אף שהחיינו או לא.

להלכה שהחיינו של מקרא מגילה, שמכוון בדעתו, פותר אותו לכל המצוות.

לכן השליח ציבור צריך

גם לפתור לא רק עצמו, אלא את כל מי שמה?

שמהציבור רוצה לצאת ידי חובה ואין לו מגילה כשרה.

אבל מי שיש ברשות המגילה כשרה יכול לברך לעצמו את הברכות

ולהתכוון לצאת ידי חובה.

בסיום קריאת המגילה מברך השליח ציבור ברכת הרע וטריבנו,

ארור המן, כן, ברוך מרדכי, כל זה.

מסיים את זה, לאחר מכן אומר נוסח ועתה קדוש, כמו במוצאי שבת,

בסיום תפילת תוכנות, ועתה קדוש יושבתי לו לישראל ואקרא זה לזה, ואמר, קדיש תתקבל,

שיר המעלות יחש אל עמה,

עלינו לשבח והולכים לשלום אל בתיהם לשמוח את ימי הפורים.

אנחנו צריכים

להבין שבליל פורים זה לא זמן סעודת פורים, כן, סעודת פורים היא דווקא ביום, כמו בימים טובים,

הלילה זה צ'ופר כזה שקיבלנו,

אבל ביום זה הזמן שמשהו צריך

לסעוד את סעודת פורים.

יש שנהגו,

היות ואסתר המלכה ומרדכי אכלו זרעונים,

וזכר לדניאל חלניה, מישאל ועזריה,

גם הם שהיו אצל נבוכדנצר, מלך בבל,

אכלו זרעונים,

נהגו לאכול בסעודת ליל פורים גם מיני זרעונים.

כמובן שאדם צריך לבדוק אותם מתולעים וכל מיני ברחשים,

כדי שחס ושלום, חס וחלילה, לא תצא תקלה תחת ידו.

בסיום הסעודה בליל פורים,

הטוב ביותר, במקום שאדם ילך לישון, מה יעשה?

ישב ויעסוק בתורה.

זה לילה שיושבים ולומדים בו תורה, שנאמר ליהודים הייתה אורה,

אורה דרשו חז״ל זו תורה, ושמחה,

כפשוטו, וששון, זה ברית מילה,

והיא יקרא.

אם אדם זכה לכל הדברים הללו, ישתבח שמו לאט,

באמת זכה לקיים את הכתוב במגילה, ובפרט שדרשו חז״ל שהדר קיבלו בימי אחשורוש.

חזרו וקיבלו את הדברים הללו בימי אחשורוש של קבלת התורה, מה שהם חטאו,

אז באמת הטוב ביותר שיישב ויעסוק בתורה.

קשה לו, לפחות יעסוק שעה, שעתיים, שלוש,

או ישמע איזה שיעור,

וכך באמת

יצא ידי חובת לימוד תורה.

לגבי תפילה בבוקר,

התפילה בבוקר מאוד חשובה,

שאדם יתפלל אותה בנץ.

בסדר? ישתדל מאוד מאוד מאוד להתפלל לתפילת

יום פורים בנץ,

כדי שיספיק גם לכל המצוות, זריזין מקדימים למצוות,

בפרט שהיום קצר, שעון חורף,

כן? אז כדי שיוכל להספיק את הכול ולא יהיה לחוץ וכולי,

אז באמת

ישתדל לקום בנץ, עת רצון, יתפלל כמו שצריך,

והקדוש ברוך הוא ישמע את תפילתו.

כן, אדם שקורא מגילה

לאנשים בביתו,

או לנשים שבביתו,

כמובן, על גדרי הצניעות וטהרת הקודש, במלואם,

כן?

במלואם באים נשים, רוצים לקרוא להם בחדר אחד,

יש מחיצה, והן יושבות שם, והוא קורא עבורם את המגילה,

צריך להקפיד על הדבר הזה, לא יכול לברך בשבילהם את הברכות.

בסדר?

לא תחילה ולא סוף.

לכן, מה יעשה?

אם יש גבר אחד בתוך הבית הזה שגם הוא לא שמע,

יכול לברך עבורו את הברכה.

אבל כדי לברך ברכת הרב את ריבנו,

שזו הברכה האחריתה, שבסיום מגילה צריך עשרה גברים,

שמי הן של עשרה גברים? אין מי הן של עשרה גברים, לא מברכים. נשים,

לאו בכלל גברים, זה לא נשות הכותל, כן?

נשים לאו בכלל גברים, אלה רוצות לעשות את עצמן,

אולי פורים, לא יודע מה, כל השנה אצלם.

הם רוצות לעשות את עצמם כמו גברים, מכניסות כל מיני קלפים,

ספר תורה אסור להם להכניס לפי נוהל הכותל.

אבל רוצות להכניס כל מיני ספרים ותפילין שמים עליהם, לך תדע אם זה בכלל קשה, התפילין האלה.

רוצות לעשות, מחדשים, מחדש,

בעל מלחמות, עושה חדשות, בעל מלחמות כתוב.

אז הוא רוצה לעשות כל מיני מלחמות,

השם בעזרתו.

השם לא יצליח את דרכם,

תיפול עליהם ממת הפחד, ויגזול זרעך את דמוק האבן.

יפה מאוד.

מנהג בטל,

זה המקובלים,

לכפול את הארור המן, הארור המן, ג' פעמים, ברוך מרדכי, ברוך מרדכי, ברוך מרדכי.

צריך כמובן להבדיל בין רשע לבין צדיק,

וגם חרבונה זכו לטוב, אם נהגו לומר את זה ג' פעמים.

מה קורה עם אדם שהוא מוגדר כגר צדק,

והוא חזן, מדופלם, ככה, מדוקדק, או רגע, כמו שצריך את המגילה, האם הוא יכול לברך ברכת שעשה ניסים לאבותינו?

או שעשה ניסים לאבותינו, איזה אבותינו?

זה מוחמד ומחמוד, מה אתה?

על איזה אבות מדובר? הוא אומר, לא.

כיוון שנכנס לכלל עם ישראל,

ועכשיו מייחסים אותו לא למוחמד ולמחמוד, מייחסים אותו לאברהם אבינו.

נכון? שעושים לו מי שבירך, שהוא עולה לתורה מה אומרים?

פלוני בן אברהם אבינו. בכתובה, פן אברהם אבינו רושמים.

לכן רשאי לעשור.

היום סיפר לי איזה

אדם חשוב מירושלים, קוראים לו רב זלמן. הוא הביא חידוש בשם אחד מגדולי ישראל של

הדורות האחרונים.

הוא הביא שם על בניו של המן.

הרי כתוב בגמרא שמבני בניו של המן,

זכה המן, שמבני בניו יצאו תלמידי חכמים שהיו יושבים ועוסקים בתורה,

ולומדים תורה איפה? בבני ברק.

זה מסביר לכאן ולכאן, בבני ברק לא כולם, ועמך כולם צדיקים שם.

אז יש כאלה מבני המן,

ויש כאלה באמת שהם מבני המן.

אז איך זה יכול להיות שמבני המן? הרי לו יצויר,

על פי הפשט, שהיו לו רק עשרה בנים,

הרי הרגו את כולם.

אז מאיפה מבני בניו יצא? גם אותו וגם אותם תלו, והבאנו חשבון בשבת בדיוק מדויק,

למה הוא עשה עץ גבוה חמישים אמה, הוא לא הבין למה הוא הולך לעשות את זה. בדיוק השיעור

של משאיר לו טפח למעלה, וזרת,

ולילדים שלו, וכולי וכולי, בדיוק זה חמישים אמה, החשבון שם.

מובא בשם אחד מגדולי ישראל, דברים ממש נפלאים ומופלאים.

אז מאיפה יצא?

אז מסבירים שאשתו הייתה מועברת, מאיפה?

כתוב, וייצא, אחרי המשתה הראשון שאסתר עושה, כתוב, וייצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב.

וכי רשאי יכול להיות שמח וטוב לב מסעודה של צדיק? איך זה יכול להיות שהוא לא שמח וטוב לב?

אלה אומרים שבאותו לילה נזדקקה לו זרש,

ובאותו לילה נתעברה,

והילד הזה היה עדיין בבטנה, וזרש, לא יודע, הרגו אותה, לא הרגו אותה, בינתיים אותו ואת בניו תלו אותו.

ממילא אותו אחד שיצא, הבנים שלו, זה אותו אחד שנולד,

הוא לא היה בכלל ההריגה.

אז אותו אחד שנולד, לאחר תשע חודשים,

מבני בניו יצא, מה שנקרא, נתגייר, ראה את כל הנס שקרה לעם ישראל, יצא ממנו דור של תלמידי חכמים שהיו יושבים ולומדים תורה בבני ברק.

אז זה מראה לנו את המעלה, שמה,

כשאדם שרוי בשמחה, עד כדי ככה יכול להגיע להשגות

מאוד גדולות ונסגבות, שמהזרע שלו, מהצאצאים שלו יצאו תלמידי חכמים,

אמיתים, אפילו שהוא עצמו כופר ופוגר

בתורה הקדושה.

בהלכה מובאה שחייב אדם לקרוא את המגילה, זה גם משנה במסכן מגילה, חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום,

פעמיים.

אדם לא יכול לומר, לא, אני קראתי פעם אחת את המגילה, יצאתי ידי חובה. לא.

לא מספיק שאתה קורא בלילה, אלא גם ביום חייב לחזור ולשנות את המגילה. השיעור הוא של קריאת המגילה, אמרנו,

זה שעה וחומש קודם, נץ החמה ושעות זמניות, זה הכוונה זמן של עלות השחר,

ולאחר מכן עד השקיעה.

כמובן שעלות השחר זה הבדיעבד,

כן, לכתחילה כל המצוות כולן,

גם לגבי עניין של קורבן פסח, הטור בר סב,

מופיע שם בהלכות מילה, מביא את הראייה הזו מהגמרא,

כמדומני בעירובין זה,

או בפסחים, בפסחים,

הוא מביא את הראייה מהגמרא שם שלגבי אמירת, נו, לגבי ברית מילה בזמנה ולגבי האכילת קורבן פסח וטבול יום וכולי,

כל המצוות הללו, מי שעלה עמוד השחר יצא בדיעבד, אבל לכתחילה, מהנץ החמה ועד,

הלאה זה עד לשקיעה, אז יוצא.

אדם נאנס לא יכול, או כגון שממהר לעבודה, למרות שביום פורים אמרנו שלא עובד כי אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה,

אבל הוא בעל חנות מכולת צריכים לקנות ממנו כל מיני מוצרים ודברים אז זה מה לעשות, לכמה שעות הוא פותח,

לאחר מכן הוא יושב במשפחה ושמח,

אז הוא מתפלל תפילה מוקדם מוקדם של הזריזין העצלנים זה נקרא, ממש המוקדמת,

כן, מעניין פועלים,

אז במקרה הזה אם הוא קורא כל כך מוקדם את המגילה

וזה זמן של עלות השחר אז באמת יצא ידי חובתו.

כמובן שבקריאת המגילה מחויבים גם נשים וגם גברים וקטנים שלא מרעישים,

כן, הם צריכים גם להשתתף ולשמוע, אבל קטנים המרעישים,

כן, אלה עם הזמזמים,

כן, וכל הרעשים, הקפצונים למיניהם, ודאי וודאי שלא להביא אותם לבית הכנסת שיעשו

שם הרעש, למה צריכים לשמוע מילה במילה, אפילו שזה דה רבנן, זה לא דהוריית, אבל חייבים לשמוע מילה במילה את המגילה כמו שצריך כדי שיוכלו לצאת ידי חובתו.

למי שהסך הדעת הכי פשוט, ולאדם אין מגילה כשרה,

פספס מילה אחת, לא יצא ידי חובתו.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה.

יפה מאוד. בפרט שזו מצווה שהיא פעמיים בשנה,

כן, או ארבע פעמים בשנה, תלוי למי שנוסע אחר כך לירושלים,

ומתחייב במצוות, אז למה שאדם באמת

יפספס אותה אפילו שהיא מידי רבנן? לא יוצאים ידי חובה

של שמיעת קריאת המגילה על ידי רמקול.

יש שליח ציבור, בית כנס 600 איש, 1200 איש,

הוא קורא מהרמקול, ואלו שיושבים ברחוק, שהם לא יוצאים ידי חובה.

אותו דבר שידור חי,

הוא רוצה לשמוע דרך הלוויין או דרך הרדיו, לא יוצאים ידי חובת קריאת המגילה. זה יפה לשמוע את החזן, איך הוא מסלסל. כמובן,

אם זה חזן כשר שלא אוכל נבלות וטרפות והוא לא פסול

להיות שליח ציבור, אבל

שאר הדברים ודאי שלא יוצאים בהם ידי חובה. לכן מאוד חשוב שאם הוא כבר יושב במקום הזה של ה-1200, שישב סמוך ממש לחזן,

כדי שהוא יוכל לשמוע אותו גם ללא המיקרופון ואז באמת יצא ידי חובתו.

לכן הוא בבתי כנסת, לא שמים את המיקרופון,

פתרנו את הבעיה. מקומות דומי אדם, זו שאלה גדולה, עדיף שיעשו כמה קבוצות כדי שישמעו את המגילה מאשר

כולם בכמות כזו גדולה ולא יוצאים ידי חובה.

כן, דקדוקים

שלא משנים את משמעות המילה,

כן, אז באמת יוצא ידי חובה בקריאתה.

כמובן שחייב השליח ציבור להכין את קריאת המגילה כמו שצריך בטעמיה ודקדוקיה,

לקרוא אותה בהיגוי הנכון,

בטעמים הנכונים, כמו שצריך.

אבל אם זה משנה את משמעות המילה, ודאי שמה שהוא לא הוציא ידי חובה את השומעים.

מי יכול לפטור את הציבור בקריאתה? מי שיכול לשמוע.

הוא יצויר שחס שלום חסוך אלא יש אדם חרש,

אז באמת לא יכול להוציא את האחרים ידי חובה

בקריאת המגילה. אותו דבר לגבי אילם שאינו מדבר או עיוור,

הם חייבים לשמוע את קריאת המגילה,

אבל להוציא את האחרים ידי חובה לא יכולים להוציא.

אותו דבר לגבי אישה,

לא מתאים, אמרנו משום זה עזות, חוצפה וכולי, לכן היא לא יכולה להיות חזנית

ולהוציא את האחרים ידי חובתה. אותו דבר לגבי הדין הזה לגבי קטן.

יש חמישה מקומות במגילה שאומרים אותם הציבור בקול רם, ולאחר מכן חוזר בהם השליח ציבור.

הראשון זה איש יהודי היה בשושן הבירה, השני בלילה הוא נדדה שנת המלך,

השלישי מרדכי יצא מלפני המלך, רביעי ליהודים הייתו הר ושמחה,

והחמישי שלא כולם נהגו בו זה כי מרדכי היהודי משנה הפסוק האחרון,

למלך אחשורוש ורצו לרוב אחד,

וגדול היהודים ורצו לרוב אחד ודורש טוב לעמוד עובר שלום לכל זרעו.

לאחר מכן גולל החזן או זה שלצידו, שעומדים לצידו של החזן שני אנשים מימין ומשמאל,

לאחר מכן גולל את המגילה הצופה, ואז מברך את ברכת הרב את ריבנו.

אמרנו בשבוע שעבר, למה אומרים את עשרת בני אמן בנשימה אחת,

כדי שלא יספיקו להגיש בגץ?

זה בגלל בדיחה יפה, כן?

כבר ראיתי, השתמשו בבדיחה הזו כל מיני אנשים.

יפה מאוד. אז זה היה בית חמש מאות איש עד ועשרת בני אמן, עשרת בני אמן צריך השליח ציבור לומר אותם בנשימה אחת, אבל כמובן לא במרוצה כזאת שלא שומעים שום דבר,

וגם לא במרוצה כזאת שהוא לא מספיק לקרוב העת והוא אומר את זה בעל פה.

אחרי מאוד חשוב שיעקב עם המסמנת, עם האצבע שלו,

כמו שצריך ויגיד אותם, כהוגן. לא יצא, ינסה עוד פעם, זה פורים.

כן, יכול לנסות עד שבאמת יצא שאומר את הכל בנשימה אחת טוב ביותר שיעשה אימונים קודם לכן בביתו.

כן,

יש מקומות שנהגו לעשות כזו פלטה שרשום עליה אמן בן עמי דאטה, ומרביצים אותה,

כמובן לא לעשות את זה בזמן קריאת המגילה. אחרי המגילה תשבור את אמן מכל הכיוונים,

הכל יבוא בעזרת השם על מקומו בשלום. אבל בשעת הקריאה של המגילה, באמת,

להקפיד על הדבר הזה מאוד, הגבאים צריכים להיות,

מה שנקרא ככה, תקיפים ואיתנים, להקפיד על הדבר הזה שלא יהיה שום רעשים כדי שהכול יהיה כמו שצריך.

יש מילים במגילה שאותם חוזרים עליהם באמירה שונה,

להשמיד, להרוג, או ולהרוג, לפניהם, בפניהם.

כן, כל המקומות הללו, השליח ציבור לא יכול לסמל את זה על המגילה.

הוא צריך לדעת אותם טוב כדי שהוא יוכל לעשות עוד מקום אחד שמנענעים בו

את המגילה לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית.

אז אמרנו לי, בשליח ציבור כפפות כדי שהוא יוכל באמת להשתמש במגילה.

אותם העניים שאוספים צדקה לא מפריעים באמצע המגילה. הוא עושה עכשיו תרומה, דמי פורים. הלו, עכשיו זה לא הזמן של דמי פורים. תבוא מחר בבוקר אחרי התפילה,

ייתנו לך מתנות לאביונים, וכך

הכל יהיה בסדר.

כן,

לגבי תפילת שחרית בבוקר מוציאים ספר תורה של יום פורים,

קוראים בפרשת ויבוא עמלק,

עולים לספר תורה ג' עולים, כהן לוי ישראל,

לאחר מכן אומר חצי קדיש, וממשיכים את נוסח התפילה, עד

ובא לציון גואל, עד ועתה קדוש.

וועתה קדוש עוצר, מעתה ועד עולם עוצר.

ואז לוקחים את המגילה, מברך שתי ברכות לפני קורא את המגילה, לאחר מכן ברכה אחריתה,

הרב יטריבנו,

ולאחר מכן ממשיך את ועתה קדוש, עד סיום התפילה.

בסיום התפילה, המצווה הראשונה שאנחנו צריכים, סליחה,

שאומר ליהודים הייתה הוראה ושמחה וששון ועיקר ועיקר, דרשו חז״ל אלו התפילין,

ימשמש בתפילין של יד ותפילין של ראש וינשק אותם. זה תוך כדי אמירת המגילה.

אותו דבר אמרנו לקיים את איגרת הפורים, מנענע את המגילה. בסיום, כמובן, מסיימים,

מוסיפים את מזמור כב למנצח הלל את השחר,

כן, לפני קדיש יש אלמה, ואז אומרים אושיענו וקדיש יש אלמה,

כבה ולאחר מכן הוא משבח, והולכים בשלום לביתם.

הלל, אנחנו לא אומרים,

יש שאלה, נידון כזה בפוסקים, האם בזמן שלא יכול לקרוא מגילה, או נשים שלא יכולות לקרוא מגילה, האם יברכו על ההלל?

לכאורה צריך לברך על ההלל, נכון? כי כל המגילה היא כמו הלל,

אז למה שלא יברכו על ההלל?

אלא היות ותקנו חז״ל שלא לברך על מהתירוצים, היות ותקנו חז״ל שלא לברך

על ההלל, לכן באמת לא מברכים, כי היום עצמו,

המגילה עצמה,

היא בגדר של הלל.

ברית מילה הנערכת ביום פורים, יש מחלוקת הפוסקים מתי לעשות את הברית מילה.

האם לעשות אותה

קודם קריאת המגילה, או לאחר קריאת המגילה, שיטות לכאן ולכאן,

איך שנהגו כל אחד לפי מנהגיו, יעשה אותה.

כמובן שכדאי מאוד שיטה שכן היא אומרת להרוויח את העניין של קריאת המגילה קודם ולאחר מכן

הברית עצמה.

בסדר?

ולמה, נו, סדר התפילה, מה שנקרא תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם,

לכן יעשו קודם כל את העניין של קריאת המגילה, בפרט שמזכיר אחר כך המוהל יישאר עם התפילין, ואז יכוון בעניין של היהודים הייתה אורה ושמחה וששון,

זה הברית מילה, כן, ועיקר אלו התפילין,

אז ככה הרוויח את כל סגולת דברי הפסוק. בפורים צריך לשמוח ולא לכעוס.

סליחה, בפורים צריך

להיות בשמחה ולא להתעצבן, ולא לכעוס, ולא לריב,

כן, בפורים תשכח מהכל, כולם חברים שלך, אין לך שונאים, אין לך שום דבר, לא לעשות מחלוקות,

להתפלל, לבקש, להיות זריז במצוות, לכן יוצאים מיד מבית הכנסת, המצווה הראשונה שעושים, מה זה?

מתנות לאביונים,

זה המצווה הראשונה, לחפש את האביון הזה,

המסכן נותן לו 20 שקלים, ככה נותן לשני אביונים,

בזה קיים מצוות

מתנות לאביונים. לאחר מכן הולך לקיים את מצוות משלוח מנועות, כדי שיהיה לחברים שלו מה לאכול, יהרבה אהבה ואחווה.

לאחר מכן, בעזרת השם, עושה,

עדיף לעשות תפילת מנחה, ואז סעודת פורים, כדי שלא יהיה שיכור ונמצא שלא יכול להתפלל תפילת מנחה.

ביום הזה יש להדליק שני נרות,

האחד לכבוד

מרדכי היהודי, והשני לכבוד אסתר המלכה,

יבקש בקשות.

כמובן שאסור לגבר ללבוש

בגדי אישה,

פסוק מפורש בתורה, דאורייתא לא ילבש גבר שמלת אישה,

לא יכלי גבר על אישה גם היא, האישה אסור להתחפש לגבר.

אותו דבר גם להרגיל את הקטנים בדבר הזה, לא לתת להם כל מיני תחפושות,

שמרחת קרן, כל השטויות האלה, מה זה זה? מה אתה רוצה לעשות, בעל חיים?

עד שהוא יצא בן אדם, אתה עושה אותו בעל חיים?

מה השטויות האלה?

הן לא תחפושות ככה עגונות, טובות, שבאמת

יהיה לו מה שנקרא עוז ותעצומות לעבודת השם יתברך.

בסעודת פורים עצמה,

כן, מאוד חשוב שאדם ישב וילמד.

כן, הסעודה עצמה בלילה לא חייבת להיות באמוצי,

אבל ביום סעודה חייבת להיות באמוצי לחם מן הארץ.

בסעודה גם יש עניין סגולתי להוסיף,

כלומר, 120 פעמים ברוך מרדכי.

אנחנו אומרים מוס שבת, 130 פעם אליהו הנביא, זה סגולה.

ההצלחה לימוד את השבוע, 120 פעם ברוך מרדכי, ברוך מרדכי, ברוך מרדכי, 120 פעם.

יש, זה כנגד חמש אבנים שבשם מרדכי, הבונות 120 בתים,

ככה דרשו רבותינו,

ואחר כך אומרים 24 פעמים ברוכה אסתר בת אביחיל.

ברוכה אסתר בת אביחיל, 24 פעמים, גם בלילה לעשות את זה,

גם ביום, זה לא קשה.

קראדם גם דברי תורה, אומר וכולי,

בזה פטר את עצמו מכל העניינים כולם.

ירא שמיים, כתוב שירבה בנתינת מתנות לאביונים, יותר ממשלוח מנות.

שמעתם? אנשים מכינים מלא משלוחי מנות, מלא משלוחי מנות, מים מתנות לאביונים, מתקמצן.

להפך, ירא שמיים ירבה. במחצה שקל לא יכול להרבות.

עשיר לא ירבה ועדה לא ימעית, למרות שזה זכר למחצה שקל.

אבל במתנות לאביונים,

כל הפושט יד נותנים לו עוד הרבה.

להפך, פה נמדד האדם, פה נמדד המידות של האדם, האם באמת הוא קמצן או שהוא באמת

נותן מכל הלב כמו שצריך.

העדיפות היא לתת את המתנות לאביונים בו ביום.

לכן, אותם שנותנים לצדקה את המתנות לאביונים וכדומה,

דרך כל מיני ארגונים,

אם הארגונים האלו נותנים את זה לפני פורים או לאחר פורים, זה לא טוב.

או שאומרים, לזכות פלוני אלמוני שנתן את זה, זה לא טוב.

לכן מאוד חשוב שהוא עצמו ישתדל לתת את אותן מתנות לאביונים.

יפה מאוד.

גם בנתינת מתנות לאביונים צריך לנהוג בצניעות, נותן לאיזה אישה אחת.

כל המעביר מאוד מידו לידה, לא ינקה מדינה של גיהינם.

הוא מתכוון, כן?

אז נכון מאוד צריך להיזהר, לשים מעטפה ככה, נותן איזה מתנות לאביונים, בבקשה, מניח את זה, והיא לוקחת,

וזה פתר את הבעיה.

גם הקטנים מחנכים אותם, אף על פי שהם לא בגיל של מצוות,

פחות מ-13, פחות מ-12, כן, בנות,

נותנים להם לתת מתנות לאביונים כמו שצריך. אדם רוצה לתת מתנות לאביונים,

מתן בסתר, אין בעיה, מצוין, יכול לעשות את זה, אבל כמובן שמשהו,

הוא עושה את זה בצורה חכמה,

שבאמת אכן הוא נתן את המתנות לאביונים, ולא יש כאלה לוקחים, כן, כן, כן, לוקחים את זה לכיס.

מה זה מתנות לאביונים?

אז צריך לתת באמת לאדם שהוא באמת מסכן,

והוא, קשה לו,

יפה מאוד.

סעודת פורים, כתוב המגילה לעשות אותם ימי משתה ושמחה, צריך לעשות אותם משובחת.

אם יש לו בשר של בהמה, יקר בשר של בהמה, אין לו בשר של בהמה, בשר עוף.

כמובן שחיטה פרטית, כן, לא לזלזל בזה, כמו שצריך, בדקדוקיה והלכותיה כהוגן.

טוב גם שהאדם יאכל דגים.

בסעודת פורים, בזה באמת הוא מרוויח את שני הדגים, גם מזלו של החודש הזה דגים,

לאחר מכן גם אוכל סעודה משובחת,

וזה פתר את הבעיה. אמרנו, על פי הסוד, על פי הקבלה,

כן, סעודת פורים חייבת להתקיים קודם תפילת מנחה.

זאת אומרת, אם זמן של תפילת מנחה, לצורך העניין, זה בשעה אחת,

אז סעודת פורים צריכה להתחיל אותה קודם לכן. אבל היות, ואם אדם יעשה את סעודת פורים,

בסדר?

ואז הוא אחר כך לא יוכל להתפעל לתפילת מנחה, כגון שישתכר,

אז לכן טוב יותר שיעשה את תפילת מנחה, ולאחר מכן

יתחיל את הסעודה.

בשולחן עצמו שאנחנו אוכלים, צריך להשאיר מקום זכר לחורבן בית המקדש.

בכל זמני השמחה אנחנו עושים זכר לחורבן בחופה,

בבית החדש, עושים אותו דבר גם בשולחן הסעודה של פורים,

משאיר שם מקום שהוא יודע, זה המקום הזה, זכר לחורבן בית המקדש, כי אדם חייב

לעלות מצד אחד את ירושלים על ראש שמחתו, אותו דבר פה גם צריך להעלות על ראש שמחתו את העניין של ירושלים. הבן אישחי הקדוש

בלשון חכמים הביא לשם איחוד מיוחד עבור כל מצווה, משלח מנות, מתנות לאביונים,

סעודת פורים, מקרא מגילה.

אם אדם שקיים אצלו הספר בן אישחי של לשון חכמים, ספר לשון חכמים של הבן אישחי,

רבנו יוסף חיים יכול לומר את הנוסח הזה,

זה הטוב ביותר, גם יקפיד לברך על שני הדסים,

על פי הסוד יש עניין לברך גם בערב שבת, גם בשאר סעודות יום טוב, על שני הדסים קודם שיתחיל את הסעודה, בפרט שההדסה רומזת להדסים.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה שיברך בורא עצה בסמים על ההדסים קודם הסעודה.

אמרנו, דרך השכרות של האדם לא חס ושלום יהיה שיכור ויעשה אחר כך כל מיני עבירות וכל מיני דברים לא טובים, אלא חייב איניש בבסומיה לפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי,

בגדר שהוא מבין שהוא יודע שהוא משתכר והוא הולך לישון, ולא אחר כך הולך עושה כל מיני דברים נגד החוק או נגד ההלכה חס ושלום,

זה דברים מאוד מאוד, או שחס ושלום מרבה בזלזול וקלות ראש בברכת המזון, זה דאורייתא אמרנו,

צריך מאוד מאוד להיזהר בדבר הזה.

לכן יכוון הכל, ובפרט,

אחד המרבה ואחד הממית, ובפרט שיכוון את ליבו לשמיים.

יש עניין מאוד גדול ללמוד למי שלא יודע לדבר בדברי תורה או חידושים,

או שלא מגיעים אליו כל המטרידים, ביום פורים זה נקרא.

כל המטרידים זה מבשלח מנות, ההוא אומר דמי פורים, זה אומר מתן בסתר,

כל אותם האנשים שהם דופקים על הדלתות.

ביום הזה,

אז אדם ישב ויעסוק בתורה, מה ילמד? ילמד את המשניות של מסכת מגילה בסעודה. זה לפני ברכת המזון, לומד משניות מסכת מגילה,

זה ארבע פרקים כנגד שם הוויה,

ארבע אותיות, יכו, וכן יכול ללמוד גם מסכת שקלים, שזה מענייני די יומה.

כן,

אמרנו לגבי משלוח מנות, הטוב ביותר שיעשה משלוח מנות מדבר שאדם יכול לאכול אותו, יש מחלוקת.

הבן אישך הביא בספרו,

לא זוכר את שם הספר, הוא הביא שמה,

שצריך להפריד בין המשקה לבין המאכל.

להביא את זה בנפרד.

משקה בנפרד ומאכל בנפרד, ואז זה שני מנות,

זה נקרא משלוח מנות מיעוט רבים 2. יש שנהגו לצרף את שניהם, היא אחת, ועלתה בידם. זו שיטה וזו שיטה, כל אחד לפי מה שהוא נוהג. מי שנוהג לפי הפשט, עושה גם בנפרד.

בסדר?

עכשיו, מה מביאים למשלוח מנות? תביא לאדם דבר שהוא יכול להשתמש בו, לאכול בו.

הטוב ביותר, אמרנו, תכין לארוחת בוקר סלט,

כן?

כמובן שעשה, כן, מעשרות מכל הזה.

עושה לו סלט,

מביא לו שם כל מיני סוגים של גבינות,

מביא לו ככה כוס של נס קפה. פתרת את עצמך ממשלוח מנות,

שני מנות כאלו לשני אנשים,

בזה קיבלת. אמרנו, במשלוח מנות יש עניין להרבות במשלוח מנות, כי זה אהבה ואחווה, שלום ורעות.

בכל המרבה, הרי זה משובח. אבל תזכרו,

להרבות יותר טוב במתנות לאביונים מאשר בעניין של מה? של משלוח מנות.

אדם רוצה להביא לחבר שלו סיגריות,

זה לא משלוח מנות, זה נקרא מנות, זה לא משלוח.

כן, ולכן מאוד צריך להיסער בדבר הזה.

כמובן, לא לעשן כל מיני דברים מסוכנים,

זה דבר, ונשמרתם מאוד נפשותיכם, או לפוצץ

כל מיני דברים, ואחר כך האנשים האחרים נזעוקים.

ולא ללמוד שם מסין, שאצלם מפוצצים בלי שעות, שם אין שעות, שם המשטרה לא באה.

אתה מפוצץ ב-12 בלילה, אדי, כשם אין בעיה.

שם אתה לא יכול להגיד לשוטר, מה הוא מפריע לי לישון ב-12 בלילה.

אין חוקים שם.

אז לא ללמוד מהם, שם המשוגעים, אתה תהיה נורמלי, בפרט שאתה בן של מלך.

יפה מאוד.

את המשלוח מנות

צריך להביא ביום, לא בלילה.

לכן אדם שלא יפגוש את החבר שלו, רוצה להביא לו בלילה,

צריך לומר לו, תתכוון לצאת ידי חובת מצוות משלוח מנות,

ביום.

מה שהבאתי לך עכשיו, תתכוון לקנות את זה ביום, בזה פתר באמת את החיוב של מה? של מצוות משלוח מנות.

אמרנו, יש עניין לחנך את הקטנים, אפילו שהם פחות מגיל מצוות,

לחנך אותם גם הם במשלוח מנות.

אדם ששולח משלוח מנות בעילום שם, יצא ידי חובה או לא? התשובה לא יצא ידי חובה.

בסדר? לכן מאוד חשוב שאדם ישלח משלח מנות,

והשולח ידע למי הוא שלח משלח מנות. לגבי אבלים,

בתוך שנה ראשונה,

או בתוך שבעה, שלושים וכדומה,

הם עצמם צריכים לתת משלח מנות כדי לקיים את המצווה.

בסדר? אפילו אחד שיושב בתוך שבעה, אבל לקבל נחלקו הפוסקים.

יש מי שכתב שלא מביאים להם ישירות, אלא מביאים לבני ביתם ומספיק,

ויש מי שכתב שגם הם יכולים לקבל, כמובן, כל אחד לפי ננהגיו ינהג.

כן.

בימי פורים לא מוסיפים שמחה על שמחה,

לא מתחתנים ביום הזה,

אבל אם אדם רוצה לסגור שידוך לבן שלו, לבת שלו,

או ברית מילה, או פדיון הבן, מה תגיד לו? אל תעשה, זה הזמן שלו.

אז באמת, יכול לעשות את הדבר הזה.

כמובן שאת הסעודה יעשה אותה בלילה,

כן? משום אין מערבין שמחה בשמחה,

אלא אם כן זה ברית בזמנה,

או זה.

בברית אי אפשר לדחות את הסעודה ללילה, למרות שמותר עד ג' ימים לאחר מכן,

אבל אם כבר הוא עשה את הברית, לא יעשה את הסעודה מיד,

וזה פתר את הבעיה.

אבל אם יהודה שלא יבואו לו,

אז יעשה את זה כמובן בלילה.

יש שהחמירו אפילו לא להינשא בליל פורים,

כן? אבל מכל מקום מותר לחתן להינשא, אין בכך בעיה.

כן.

לגבי סעודת חתן וכלה,

הרצח שיש שם פנים חדשות כדי שיברכו, יש שתי תנאים.

מקום של החתן והכלה זה התנאי הראשון, והדבר השני, פנים חדשות כדי שיברכו שם

את השבע ברכות. אם לא, מברכים רק שתי ברכות. ברכה ראשונה, זאת אומרת ברכה אחרונה,

מברכים ל...

הסדר כן ברכה אחרונה אשר באסון ושמחה ואז המזמן מברך סברי מרנן בורא פרי הגפן

אז מה יעשו בדבר הזה?

אז בסעודת פורים לא צריך פנים חדשות פורים עצמו הוא כמו מסכה זה כמו פנים חדשות לכן

באמת אין את הבעיה של פנים חדשות

אדם שיכול לעשות סיום הסרט בפורים אה

השתבח שמו בורא עולם

כל שאר הדברים עצמם

המבוזים או המבזים כגון שאדם עושה רב פורים וכדומה זה ודאי שאסור לעשות אותו דבר אמרנו לגבי עשיית מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה

אדם יש לו חידוש הוא רוצה לכתוב חידוש תורה זה מותר

בסדר אבל מלאכה

כגון לעבוד וכדומה זה אמרנו ודאי וודאי שאסור

ברוך אדוני לעולם אמן ואמן רבי חנן בבקשה אומר את זה ושפחות דקות ישראל לפי כמה הם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעד