טוען...

שלום בית וחינוך ילדים - ט | הרב אורי יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 24.02.2019, שעה: 00:40


בס"ד שלום בית ט' וחינוך ילדים- סליחה- הרב אורי יצחק- 24-02-2019

שבוע טוב וברוכים הבאים

בעזרת השם כהרגלנו בקודש נתחיל במילי דבדיחותא:

מספרים על זוג בדואים שהלכו במדבר עם הגמל שלהם, והנה עברו ליד נוה מדבר והגמל ככה בלי רשות סוטה לכיוון המים והעשבים שיש שם ודואג לעצמו, אז אחמד שיושב על הגמל אומר לו: "יא גמל פעם ראשונה"

ממשיכים בדרך אחרי חצי שעה- מגיעים לעוד נוה מדבר עוד פעם הגמל בלי רשות תופס פינה שותה ואוכל,

ואחמד אומר לו "יא גמל פעם שניה",

עוד חצי שעה יוצאים לדרך מגיעים לעוד נוה מדבר שוב הגמל עושה מה שהוא מבין,

ואחמד אומר לו "יא גמל פעם שלישית", מוציא את האקדח פאף... יורה לו בראש.

פטמה אומרת לו: יא אחמד למה ככה אתה עושה? עכשיו לא יהיה לנו גמל אנחנו באמצע המדבר! איך עכשיו נלך במדבר בלי גמל?"

אומר לה אחמד: "יא פאטמה פעם ראשונה"...

אין להם בעיה של שלום בית. ישתבח שמו מסודרים.

לא צחקתם מכל הלב.

מספרים שאיזה בעל נכנס לרב וטינה בפניו את כל צרותיו,

הרב שמע אותו ושסיים אמר לו: "אתה צודק. תכניס את אשתך בבקשה".

טוב נכנסה האשה ושחררה את כל מה שכואב לה, כששחררה את כל מה שיש לה לומר, שמע אותה בסבלנות עד הסוף סיימה

אמר לה: "אין מה לדבר את צודקת". והיא יצאה החוצה,

ואז נכנסה הרבנית לרב, אשתו, אמרה לו: "אני שמעתי אותך אתה אמרת לבעל שהוא צודק, וכשנכנסה האשה אמרת לה שהיא צודקת, איך זה?"

אמר לה: "גם את צודקת".

אה!, זה החכמה של הרב.

למה?

כי אחד הדברים החשובים היא לתת לאנשים לשחרר, לשחרר את מה שכואב להם,

כי למה?

כי בדרך כלל כשיש מריבה בין בני הזוג לא מאפשרים לשני לדבר, קוטעים אותו באמצע, ובמהלך השיחה עוברים מנושא לנושא מנושא לנושא, ופותחים פה פתח וסוגרים ופותחים וסוגרים ופותחים וסוגרים ופותחים וסוגרים ופותחים וסוגרים נושאים בלי סוף ולא פותרים שום בעיה, ובגלל שעוברים מנושא לנושא תוך כדי השיחה - אין אפשרות לפתור שום דבר רק להשמיע, אבל באופן טבעי, זה שאמור לשמוע לא שומע, כי הוא כבר מתכנן מה הוא הולך להשמיע, אז אף אחד לא שומע את השני, זה ויכוח של חירשים!, אז איך יפתרו את הבעיות?

א' ב' זה קודם כל להקשיב לשני, להקשיב!, אפילו ששמעת את זה מיליון פעם, תקשיב תקשיב, אולי התחדש משהו,

"מה! אבל שמעתי אותה כבר עשרות אלפי פעמים"!

- נכון, השאלה אם התייחסת ברצינות או שבאותו זמן כמו שאמרנו אתה חשבת על התשובות וההצדקות שלך ועל התירוצים שלך והסיבות שלך? אבל לא שמעת מה כואב לבן הזוג או לבת הזוג.

אז דבר ראשון שצריך ללמוד זה לדעת להקשיב, לא למהר ישר לחתוך.

לפני שאני מתחיל אני חייב לספר לכם קוריוז שסיפר לי מישהו בחתונה של החתן שלנו היקר הראל דנוך, שהשם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, בעזרת השם שיזכה שביתו יהיה על אדני התורה והמצוות, חינוך הבנים טהור, הרבה ילדים! בריאים ושלמים לעבודתו יתברך, אמן.

ובכן ניגש אלי שם יהודי בחתונה,

אומר לי: "אני חייב לספר לך איזה משהו"

אמרתי לו: "בכבוד!",

אז מספר ככה: "לפני שבועיים במוצאי שבת כשהיה שידור חי, אז לפני שהוא נכנס לצפות בשידור החי, אז אשתו עשתה כביסה, ומשהו שם לא הסתדר לה עם המכונת כביסה, אז היא היתה צריכה לעשות עוד פעם כביסה, והיא היתה לחוצה בזמן כי היא היתה צריכה לצאת לאיזשהו מקום,

אז היא בקשה ממנו לפני שהיא יוצאת: "תעשה טובה אם אתה יכול לתלות את הכביסה",

אז הוא אמר לה: "בסדר בסדר",

אז היא הלכה, אחרי שהיא הלכה הוא נכנס למיטה התכרבל בשמיכה והדליק את השידור חי רוצה לראות את השיחה. איך שהוא לוחץ על הכפתור, הוא שומע אותי אומר, אני לא זוכר בדיוק את המילים המדויקות תוכלי לצפות בזה בחלק ו' כמדומני,

אז שמה אני אומר משהו כזה: "יש גברים שהוא רואה את אשתו מוציאה מהמכונת כביסה את הבגדים, חמש קילו, עם המים, עולה יורדת!, מה זה? והוא יושב לו ככה מפסוט, כאילו זה הג'וב שלה, תקום תעזור! תראה שלא יתפס לה הגב!"

ההוא שמע ככה, זרק את השמיכה הלך לתלות כביסה. ישתבח שמו לעד!, משמים סייעתא דשמייא אה, איזה עיתוי, איך שהוא מדליק - זה מה שאני אומר לו. ברוך השם.

אני צחקתי אני לא יודע למה אתם לא צוחקים.

אם כן, יש אשה שבאה בדרישות או בבקשות לבעלה ומבקשת ככה וככה וככה, היא רוצה לקנות ככה לעשות ככה,

והבעל אומר לה: "תשמעי אין לי כסף, אני אומר לך אני בחובות",

מה היא אומרת לו?

- "לא מעניין אותי, לא מעניין אותי, תסתדר! תדאג לכסף, אתה התחייבת בכתובה - לא מעניין אותי".

מה זה הדבר הזה? מה זה.

יש משהו יותר חמור!

היא אומרת לו: "תשמע אנחנו חייבים לקנות בית, מה זה! כולם קונים בתים, זה הזדמנות שאנחנו צעירים יכולים לקחת משכנתא, מה אתה, שנהיה זקנים ולא נוכל לקנות בית? לכולם יש".

אומר: "כן, אבל אין לי אפשרות כלכלית, המצב שלי על הפנים, הבנק לא מאפשר, גם אם אני אקח הלוואות - עוד הרבה כספים אני אצטרך להשלים לאנשים אחרים, ואני אהיה כל הזמן עבד לא משוחרר לא כלום, כל הזמן הרי כתוב "כל הבונה מתמסכן"

אומר "הפלא יועץ" למה כל הבונה מתמסכן?

כי אתה מתכנן על מיליון בהוצאות ובסוף אתה תשלם שני מיליון.

דרך אגב; לפי הריבית וההצמדה - רק הריבית וההצמדה זה פי שתיים! אם לא כמה וכמה.

אז הוא אומר לה: "תשמעי אני לא רוצה להתחייב בכזו התחייבות",

היא לא מעניין אותה, לא מעניין אותה,

- "טוב, אז מאיפה נביא כסף?"

- "לא יודעת, תפתור את הבעיות אתה!"

מה זה הדבר הזה? מה היא מנסה לעשות? להרוס את בעלה במו ידיה?

אם יש אפשרות וזה מסתדר כלכלית - אז עושים את מה שניתן לעשות, מתייעצים אם אפשר לעמוד בזה, אי אפשר לעמוד בזה? עושים חשבונות כלכליים, לא קופצים לים בגלל שכולם קפצו, זה שלאנשים יש בתים - כל אחד והמזל שלו; יש שההורים שלהם נותנים להם עוזרים להם, יש כאלה שלא עוזרים להם, אין מאיפה, וזה הניסיון שלהם, כל אחד והניסיון שלו, אי אפשר לעשות "העתק הדבק,  בגלל שלהם יש אז גם לנו יהיה".

כתוב בחז"ל: "לווה רשע ולא ישלם": אם לאדם אין מאיפה להחזיר, למה הולך ולוקח הלואה?, אין לו מאיפה להחזיר, אין לך מזומנים שמורים באיזשהו מקום, אין לך קניינים, אין לך נכסים, אין לך שום דבר, על סמך מה אתה לוקח הלואה? על סמך הבטחון שלך בהשם? זה קשקוש! מה! אתה חי על נסים? מותר לחיות על פי נסים? מי הבטיח לך שיעשה לך נס? יש לך עודף זכויות!?.

אז אתה שומע אנשים מדברים "גבוהה גבוהה", ויש כאלה שבגלל זה הם מגיעים לפיצוצים ביניהם, ויש כאלה שקופצים לים כי האשה לחצה, ואחר כך הפיצוצים באים, כשבאים עם החובות והחזרי חובות, והעיקולים וחשבונות נסגרים, ואווו... מה לא?

ויש כאלה שקנו דירות ואחר כך בגלל החובות היו צריכים למכור ובסוף הפסידו מכל הכיוונים, ועוד אין להם איפה לגור אפילו, זה לא פשוט!, אדם צריך לכלכל את מעשיו בתבונה, לפי מה שיש לך לפי זה תחיה, לא לפי הציפיות של אשתך או שלך, ולא לפי מה שאתה רוצה לחקות אנשים אחרים, זה לא הולך ככה.

איי איי איי איי,

היה איזה אחד שבא לרב אומר לו: "הרב...",

לא זוכר אם סיפרתי לכם את זה או לא...

אומר לו: "אשתי לא שומעת לי",

הוא אומר לו: "מאיפה אתה יודעת שהיא לא שומעת לך? אולי היא לא שומעת אותך? אולי יש לה בעיית שמיעה",

 אומר לו: "למה, איך בודקים את זה?"

אומר: "תעמוד בכניסה לבית ותקרא לה, ותראה אם היא שמעה אם לא תתקרב, תקרא לה שוב ותראה מאיזה מרחק היא שומעת אותך".

אמר לו: "אין בעיה!".

עומד בכניסה לבית אומר לה: "את שומעת אותי או לא?" היא שוטפת כלים לא מתייחסת,

מתקרב מטר: "את שומעת אותי או לא?" ממשיכה לשטוף כלים,

עוד מטר: "את שומעת אותי?", ככה מטר מטר מטר עד שהגיע לה ליד האוזן,

הוא צועק לה לתוך האוזן, הוא עומד לידה וצועק לה: "את שומעת אותי? או לא!"

אז היא מסתובבת אליו ואומרת לו: "אברהם, אני כבר שבע פעמים אומרת לך, שומעת שומעת שומעת".

שמעתם? "לא שומעת לו". "היא" לא שומעת לו.

אז הרבה פעמים אנחנו תולים את האשמה בבן הזוג הכל הוא לא בסדר, מה איתנו? בדקנו את עצמנו לפני שאנחנו מדברים גבוהה גבוהה?!

אחת הבעיות רבותי בין בני זוג זה "בקשת הסליחה", פששששש. כמה בעיות יש בעניינים של בקשת הסליחה.

מספרים שהיה איזה רב אחד באיזה עיר או עיירה מסוימת, שהיה לו "קצר" עם החזן של הבית הכנסת, ואז הגיעו לבית הדין והרב תבע אותו על כל מה שהוא עשה, ובית הדין כפו את החזן שהוא צריך להתנצל בפרהסיה לעמוד על הבימה ולהתנצל.

בשבת בבוקר, ספר תורה פתוח, החזן מסתובב את הציבור

ואומר: "אני צריך להתנצל?!"

הסתובב, והמשיך לקרוא בתורה,

הרב ניגש אליו בסיום התפילה ואומר לו: "תגיד, מה! אתה עושה צחוק?!, בית הדין פסקו לך שאתה צריך להתנצל",

אומר לו: "התנצלתי",

אומר לו: "זה נקרא התנצלות?! אתה עשית את זה בצורה של שאלה! זה לא היה עם סימן קריאה! זה היה עם סימן שאלה!"

אומר לו: "כבוד הרב! עם כל הכבוד לרב, הרב אחראי על התורה על ההלכות, אבל אני אחראי פה על המנגינות".

שמעתם את החצוף הזה? ככה זה גם בשלום בית כשמבקשים סליחה, איך אנשים מבקשים סליחה.... פדיחה, נדבר על זה.

אתם יודעים הרבה פעמים אנחנו רואים את זה אצל הילדים,

כשאבא אומר לבן שלו: "לך תבקש סליחה מהאח שלך",

אז אתה רואה אותו בא אליו ואומר לו: "סליחה.."

זה נקרא שהוא ביקש סליחה? ניכר - שהוא לא הבין מה הוא עשה, הוא באמת לא מתכוון לבקש סליחה.

אתה שומע זוג מתווכחים ואז אחד מבני הזוג מוכיח את השני שהוא לא דיבר יפה, אז הוא אומר: "אני מתנצל אשתי, טוב"?

יעני זה עוד דקירה עכשיו, זה יותר גרוע ממה שדברת שטויות לפני כן, ובבקשת סליחה הזו זה בכלל..... "טופח על מנת להטפיח".

אתם יודעים מה זה לבקש סליחה באמת?

כשאדם אומר: "ואי! השם ירחם עלי, אתה סולח לי?"

זה מתחיל להיראות אמיתי, מתחיל, זה התחלה, איך אנשים מבקשים סליחה, בושות כל זה בגלל מה?

גאווה, גאווה, כבוד,

- "אני יבקש סליחה?! מה, אם אני ירד קצת - היא תטפס עלי! מה, אני לא מכיר אותה"?

איזה מסכנות.

צריך לדעת שאצל הרבה זוגות, מה שחשוב אצלי - טפל אצלו, וכן להיפך. יש דברים שלי יקרים וחשובים, ואצל בן הזוג זה בכלל - "מה אתה עושה מזה עניין?!". ועל זה יש הרבה הרבה מאוד מחלוקות!

למה?

כל אחד יש לו עיקר וטפל אחר, אז זה טבעי שיש מחלוקות וויכוחים, אנחנו לא שווים. אז אני צריך לכבד מה שחשוב בעיני בן זוגי, נכון? וכך השני צריך לחשוב מה חשוב לשני.

ומה עושים אנשים?

מנסים לכופף את השני שיחשוב כמוני, לפעמים זה הולך ולפעמים זה לא הולך, לכבד את בן הזוג לפי מה שהוא.

יש מישהו מאתנו שלא נכשל? כולנו מלאכים, אנחנו נכשלים! אין מה לעשות, מה החוכמה? להתרומם, "שבע פעמים יפול צדיק - וקם", הקב"ה מחפש את הקימה, זה לאו דוקא 7 פעמים, זה יכול להיות הרבה יותר, הקב"ה אוהב אותנו, ולא מחסל אתנו חשבונות, אבל מה הוא מחפש? את הקימה שלנו.

בן הזוג או בת הזוג מה התפקיד שלהם?

 לעזור לנו להתרומם!

לא? לא להפיל אותנו עוד יותר, לא להגיד "אתה רואה? אתה לא מסוגל! אתה לא יכול! אתה אפס! את ככה!"

בן אדם נכשל, נו, אז לעזור לו לקום.

אתה רואה אבא מוליך את הבן שלו, הוא רק התחיל ללכת, מוליך אותו, מוליך אותו, מוליך אותו - פתאום עוזב לו היד, מה הילד חושב באותו רגע על אבא?

"מה קרה לאבא הזה? בא הנה, אני הולך ליפול!"

אבא יתן לו ליפול?

- מה פתאום!?

אז למה הוא עושה את זה? למה הוא עזב לו הידיים?

- הוא רוצה שיהיה לו בטחון שידע ללכת לבד, אז הוא עוזר לו,

איך הוא עוזר לו?

- מוליך אותו, מוליך אותו, פתאום עוזב לו את היד

למה?

- שילך כמה צעדים לבד. אבל הוא בסטנד ביי שאם חלילה הוא יפול - הוא יחזיק אותו, את זה הילד לא יודע! הוא לא יודע "למה האבא עזב לו את היד".

כשאנחנו רואים ניסיון שאבא עוזב אותנו כביכול לרגע אז מתחיל ניסיון,

אז בן אדם אומר: "מה! עכשיו אני לבד? אז רגע! מי אתי?"

אבא תמיד אתנו, אבא תמיד משגיח! הוא לא יתן לנו...

נכון?

אתם ראיתם ילד שנפל? תינוק שנפל, התחיל ללכת נפל,

מה אומר?

"לא רוצה לקום, עזוב, מה! בשביל שאני יפול עוד פעם? לא! לא מתאים, נשאר לישון, לא קם יותר",

יש ילד כזה? אין ילד כזה,

רגע, ומי הכריח אותו ללכת?

- אף אחד לא הכריח אותו ללכת,

אז למה הוא הולך?

- כי הוא רואה שכולם הולכים אז גם הוא רוצה ללכת.

אז לכולנו יש מגיל אפס כמו שאומרים, יש לנו את העניין להתרומם ולקום, רק אסור לנו לייאש את עצמנו, ילד, תינוק, לא מייאש את עצמו, רוצה לעמוד וללכת, אז מה מייאש את עצמך שאתה כזה בוגר? אבל החוכמה שכל אחד יתמוך בשני, שזה בני הזוג הם אחד.

אחד הדברים שאנו צריכים לעשות זה להפיק לקחים מהוויכוחים הקודמים, ואת זה אנשים לא עושים לצערנו הרב!, הוויכוחים חוזרים על עצמם, אם הוויכוחים חוזרים על עצמם זה סימן שמה?

שלא הפקנו לקחים, מה זאת אומרת: אדם צריך לבדוק; מה מרגיז את בן הזוג שלו? מה מפוצץ אותו? ממה הוא נפגע? ממה הוא נעלב? ממה היא נפגעת? ממה היא נעלבת? מה הנקודות הרגישות של בן הזוג השני?

אתה יודע את הנתונים האלה? ברור לך? נו אז עכשיו אל תלחץ על הכפתורים האלה, תכסה אותם! תתרחק משם.

אבל כבר הזכרנו שיש אנשים ששמים את זה במגרה ואז כשיש ויכוח במקום לפתור בעיות

- אז הוא אומר: "טוב, היא הרגיזה אותי - אני יראה לה מה זה!".

הוא משחרר את הכפתורים האלה,

מה הרווחת מזה? עוד יותר צרות! עוד יותר בלגן!?.

אז כשאדם מבקש סליחה, זה צריך להיות מעומק הלב!,

אבל לא רק זה, צריך גם לפרט, כמו בוידוי שצריך לפרט, זה לא רק להגיד "סליחה אשתי היקרה",

אתה יושב ואתה מפרט מה אני לא הייתי בסדר: "איך הייתי מסוגל לעשות ככה וככה באמת שלא הייתי בסדר",

"את סולחת לי? אז תסלחי לי אמיתי, מעומק הלב!", אז ניכר שאתה ברמת מבקש סליחה,

מה אתה מפחד?

אם זה היה איש זר - היית מבקש סליחה כדבעי - כמו שצריך?

- בטח! כי אתה מבין שהוא לא קונה "לוקשים" אם זה לא אמיתי, אם אתה צריך לבקש סליחה מהמעסיק שלך; אתה תפרט מה לא היה בסדר, ושאתה מבין מה לא היה בסדר שאתה מקבל על עצמך שמהיום לא יהיה...

למה אצל אשתך זה לא? למה אצל בעלך זה לא?

אז הוא שומע אותך מבקשת סליחה, הוא לא קונה את זה, סתם את מבקשת סליחה בשביל להשיג את המטרה הבאה שתכננת (האשה) או שתכננת (האיש).

רבותי!,

לא לחינם חז"ל הקדושים תקנו לנו בתפילה באחת הברכות לומר: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחול לנו מלכנו כי פשענו, כי אל טוב וסלח אתה"

חוץ מבקשת הסליחה שאנחנו אמורים לבקש סליחה אבל חז"ל, חכמנו זכרונם לברכה: נתנו לנו להרגיל את לשוננו לומר "סליחה!", שלוש פעמים ביום אנחנו מבקשים סליחה מהשם יתברך, הנה! זה שגור על לשוננו לבקש סליחה, ומי שאכן מכוון בתפילה - אז בודאי שהוא מתכוון למה שהוא אומר, הוא לא סתם אומר כמו איזה טקסט שכתוב בסידור, מי שמבין שבאמת הוא לא בסדר.

אבל מי שלא רגיל להגיד את הסליחה מעומק הלב בתפילה, אז ודאי שיהיה לו קשה סליחה גם לאשתו, או יהיה לה קשה להגיד סליחה לבעלה,

למה?

כי כשמתפללים, מתפללים בלי להתכוון למה שכתוב,

כמו שאמרתי פעם בבדיחותא: אז אמרתי, לא לחינם נקבע לנו לומר בסוף תפילת "שמונה עשרה", "יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך השם צורי וגואלי", אז כאלה שמבינים מה כתוב, ויש כאלה שאומרים לקב"ה "יהיו לרצון אמרי פי", שתיקח הקב"ה אם אפשר רק את מה שאמרתי בפה זה יהיה לרצון, אבל "בהגיון לבי" מה שאני חשבתי באותו רגע - זה לפניך אתה, שאני על הפנים! אני בכלל לא מתכוון, "השם צורי וגואלי" אני סומך עליך שאתה תיקח רק את מה שאמרתי ולא מה שלא התכוונתי,

"תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה"

מה זה גוף ללא נשמה?

מת!, זה תפילה מתה, אין בה חיות, אין כוונה, "רחמנא לבא בעי", הקב"ה מחפש את הלב, אז אם אתה לא מרגיל את עצמך לדבר עם הקב"ה ולבקש ממנו סליחה אמיתית - איך יהיה לך קל לבקש סליחה אמיתי מאנשים אחרים? כל שכן מאשתך? כל שכן מבעל?

עכשיו יש בן זוג שקשה לו לבקש סליחה, לא הורגל לזה וכו',

התפקיד שלנו: זה לעזור לבן הזוג לבקש סליחה. לפעמים הוא רוצה באמת הוא רוצה לבקש סליחה, אבל יש לו חששות, הוא לא יודע בדיוק איך, איך אתה תקבל את זה, מה מו, איך אתה תגיב? מה יהיו התוצאה של זה? אז חשוב מצדנו לתת לו מוטיבציה לבקש סליחה!

איך עושים את זה?:

כאשר הוא כבר ומבקש סליחה, אז צריך לעודד אותו ולהעריך, לומר מילות הערכה ועידוד על עצם זה שהוא בא לבקש סליחה, לא על המעשה שהוא עשה לבקש סליחה, על עצם בקשת הסליחה.

לדוגמא: אתה אומר לאשתך: "תאמיני לי היה כדאי לריב רק בשביל הפיוס",

לא להגיד רק בשביל לשמוע את הסליחה שלך, בשביל הפיוס שהתפייסנו.

כמה פעמים אתה מבקש ממישהו סליחה, דוגמא דרכת לו על הרגל,

אתה אומר לו: "סליחה, מחילה! לא שמתי לב",

מה הוא עונה לך?

- "לא קרה כלום! הכל בסדר, תרגיש בנוח",

נכון? למה הוא עונה לך ככה?

- כי הוא מתחשב! הוא נותן לך הרגשה טובה "לא קרה כלום", באמת כאב! מה, הוא לא הרגיש?

- הוא רוצה לתת לך הרגשה טובה, אז בעצם משפט כזה מעודד אותך כשאתה עושה משהו לא בסדר אתה מבקש סליחה,

אז למה אתה לא יכול להגיד משפט כזה לרעייתך? למה את לא יכולה להגיד משפט כזה לבעלך?

"לא קרה כלום נשמה!, אפילו שעשית מה שעשית אני כבר באותו ערב מחלתי לך, לא הולכת לישון בלי למחול לך, אני מאוד אוהבת אותך! בכל מצב, בסדר, כולנו בני אדם, פעם אני טועה ופעם אתה טועה, אין מה לעשות. שהשם ישרה בנינו שכינתו, שתמיד יהיה לנו שלום בית",

- איזה הרגשה זה נותן?

פעם הבאה שתרצה לבקש סליחה - אתה תבקש סליחה בכיף, אין לך חשש,

"אה עכשיו אתה בא לבקש סליחה?! אה? נזכרת אה!. יופי! איפה היית כל השבוע? לא באת לבקש סליחה נכון? אה פתאום באת, מה קרה! אתה מתכנן משהו?"

- נו, לבעל כזה תהיה מוטיבציה לבקש סליחה עוד פעם?

אז הנקודה היא: שגם אנחנו כשבאים לבקש מאתנו סליחה, צריכים להיות חכמים כמו שאנחנו חכמים עם אנשים אחרים, שהם לא בני הזוג שלנו, שמה אנחנו יודעים להיות חכמים ואדיבים ומנומסים,

ומה קורה בתוך הבית? למה השתלטנות הזאת? למה המלחמות האלה? אנחנו לא אמורים להיות יותר אדיבים עם בן הזוג שלנו? ובת הזוג שלנו?!.

לפעמים אנחנו מצפים מבן הזוג ש"הוא יבין"; "הוא צריך להבין אותי!"

מה הבעיה?

הוא לא מבין, אנחנו מצפים שהוא יבין - והוא לא מבין, מה?

"אבל אני מצפה ממנה שתבין אותי!"

מה? אבל היא לא מבינה אותו.

למה?

כי הוא אף פעם לא הסביר לה מה הבעיה, אז איך היא תבין? הוא מצפה שהיא תבין, אבל אתה רואה שהיא לא מבינה, תפתח קלפים! שב, תסביר לה - היא תבין, אולי היא לא היתה בכיוון. אז אם אין הידברות, ואדם לא אומר מה שהוא חושב, ואת מה שהוא מצפה, איך אתה מצפה שהיא תבין מה שאתה מצפה?

אתה שומע בעל אומר לאשתו: "מה אני יעשה? במקום לבקש סליחה, מה אני יעשה? אני לא התכוונתי לפגוע בך",

- אבל פגעת!, מה זה "לא התכוונתי לפגוע"? אבל בתכלס' אתה רואה שהיא פגועה!,

"כן, אבל אני לא התכוונתי"

- נו, אז מה זה קשור? איך אומרים: "צפה פגיעה".

אתה רואה את האשה אומרת, מגיעים זוג לרב ואתה שומע את האשה אומרת: "הוא עשה לי ככה וככה, והוא עוד מעז לבקש סליחה? חוצפה!, לא מספיק מה שהוא עשה! והוא עוד מעז לבקש סליחה!".

אתם יודעים למה היא אומרת דבר כזה? הרי זה נשמע לא נורמלי, אתם יודעים מה מסתתר מתחת למשפט הזה?

שהבעל לא יודע לבקש סליחה כראוי, כי הוא רק ביקש סליחה, היא לא מרגישה בכלל שהוא התחרט, זה לא "מעומקא דלבא", היא מרגישה זה לא זה, אז היא אומרת: "הוא עוד מעז לבקש סליחה?!" תעוזה יש לו.

למה? כי הוא רק מבקש סליחה, זה תקליט כזה שהוא בא ואומר: "טוב, יאלה! סליחה, נו, תסלחי לי",

אתה יכול לקרוע בן אדם במילים שלך!, אתה יכול לגרום לו צרות צרורות תקופה ארוכה -ולבוא במילה אחת "סליחה" ????,

- וואלה יופי!

תגידו, אתם מבינים על מה מדברים?, אני חס ושלום תופס בן אדם מכסח אותו מכניס לו מכות כל הפנים שלו איך אומרים פנסים! אה?

ואחר כך אני בא ואומר לו: "טוב יאלה סליחה",

מה יעזור "הסליחה"? כל הצער והיסורים וכל מה שהוא עבר מה "סליחה"? זהו? סגרת את התיק? מה עם כל מה שבן אדם סובל וסבל?

- זה לא פשוט!.

אז אנשים לא שמים לב, הם חיים בבית, עושים אחד לשני צרות צרורות, ואחר כך באים חושבים אומרים "סליחה", פתרנו את הבעיה, נגמר,

הוא בא לרב ואומר: "תשאל אותה אם לא בקשתי ממנה "סליחה"! הנה, תשאל אותה, ביקשתי או לא ביקשתי?"

הוא מרגיש כאילו בסדר, הוא ביקש "סליחה" נגמר, וכמה צלקות יש! וכמה.....

תשימו לב!

שאנחנו הגברים ממה עשו אותנו? מחול, מעפר.

האשה ממה עשו אותה?

אומר האדם הראשון: "אך עצם מעצמי ובשר מבשרי", האשה לא עשויה מחול כמונו, היא עשויה מבשר ועצם.

מה זה אומר?

אומרת הגמרא: בגלל שהיא עשויה מעצם - קשה לה להתפייס!, קשה. כך הגמרא אומרת, קשה לאשה להתפייס.

הבן אדם לא מבין, "מה, ביקשתי ממנה סליחה! ריציתי אותה, קניתי לה מתנות, עניינים, קשה לה להתפייס!".

- עצם, אין מה לעשות.

כן, אבל היא עשויה גם מבשר?

- נכון, זו הסיבה שהיא רגישה!, האשה הרבה יותר רגישה מהגבר,

למה אנחנו חול?

- "ונפשי כעפר לכל תהיה",

אבל האשה מבשר - היא רגישה, צריך להיזהר!.

אבל מצד שני צריך לנצל את זה שהיא רגישה, כי אפשר לקנות אותה, איך כתוב: "האשה נקנית בשלושה דברים" נכון? אז אם לה יש הרבה רגש יותר מאתנו - אז אם אתה רוצה לפייס אותה תעבוד על כיוון הרגש.

אז הרבה פעמים אתה שומע אשה שאומרת "אני בדרך כלל סולחת לו, אבל במקרה הזה - הפעם, חבל על הזמן!",

למה?

- כי הוא לא מתחרט, די מספיק. בלאו הכי זה לא יעזור, הוא שוב יחזור על זה.

או שאתה שומע אותה אומרת: "אני לא שוכחת לו, אני לא שוכחת לו את זה" צריך להבין, אם את אומרת שאת לא שכחת, זה אומר שלא מחלת,

אין דבר כזה להגיד: "מחלתי לך סלחתי לך", ומצד שני את אומרת דבר "אני לא שוכחת", זה לא הולך ביחד,

זה עצמו "לא תיטור", מה זה לא תיטור? לא תשמור, אם זה שמור אצלך בלב ואת לא שוכחת זה אומר שלא סלחת מכל הלב.

לפני חצי שנה, שנה, בא אלי מישהו שאינו שומר תורה ומצוות, וסיפר לי סיפור על עצמו שהוא היה אמור להיות סנדק, לא אספר את כל הסיפור, בתכלס' הוא היה אמור להיות סנדק, ולקחו לו את הסנדקות, והוא לא מוחל לזה שלקח לו את הסנדקות, ובגלל זה הוא לא נרדם בלילות מרוב כעס, הוא בוכה, כואב לו מאוד! מאוד כל העוול שנעשה לו.

אז הוא אומר לי: "כבוד הרב! אני, אתה יכול לתת לי הכוונה?, אני רוצה, די! אני רוצה לצאת מזה כמו שאומרים, אבל "מתחפר" תמיד בתוך זה, וקשה לי לחיות עם זה! אני רוצה לצאת מזה",

אמרתי לו: "טוב, אתה תעשה מה שאני אגיד לך?"

אז הוא אומר לי: "כן".

אמרתי לו: "לך תקנה לההוא שאתה כועס עליו, לך תקנה לו מתנה", בן אדם חילוני לא שומר תורה ומצוות.

מסתכל עלי ככה, אומר לי: "זה מה שצריך לעשות? וזה יגרום לכך שאני אפסיק להתחפר וזה יצא לי מהראש כמו שאומרים?"

אמרתי לו: "כן",

אמר לי: "טוב",

אחרי שבוע שבועיים הוא בא, נישק לי את הראש,

אומר לי: "שחקת אותה!, יצא לי מהראש, ולא רק זה, אני לא מרגיש כלפיו שום כעס, הכל נעלם, לא מרגיש שום כעס כלפיו, - מדהים!",

אמרתי לו: "זה לא עצה שלי, זה של חכמנו זכרונם לברכה! זה הם אמרו את זה, לא אני.

אז בדרך כלל כשיש ויכוח בין שני בני הזוג, והגיע שלב שהיא רוצה להתנצל, רוצה כבר להתנצל, - תן לה להתנצל עד הסוף. אם תתפרץ לדבריה ואיך אומרים תרצה לכוון אותה - ואתה עקב זה שוב תכנסו לוויכוח,

אז מה היא תאמר לעצמה?

- "חבל על הזמן!, בין כה הוא לא מקבל, הוא רק משמיע".

יש מציאות שבן הזוג או בת הזוג לא עוזרים לנו לבקש סליחה; אתה בא לבקש סליחה ואז היא זורקת לך: "ומה שהיה ככה וככה... זה אתה לא חושב שאתה צריך לבקש סליחה?"

ואז הוא עוד פעם מתכופף ומבקש סליחה,

"וזה שהיה ככה וככה...".

בקיצור; עושה לו "רשימת קניות...",

בפעם הבאה שהוא יצטרך לבקש סליחה, מה היצר הרע יגיד לו: "תגיד, אתה בעדלק', אתה בשכל שלך? אתה לא זוכר איך חוררה אותך פעם שעברה שרצית מכל הלב באמת להתנצל? והפילה אותך! ועשתה ממך סמרטוט!, מה, אתה לא זוכר את זה? מה, עוד פעם אתה רוצה לחזור על זה? חוץ מזה, שאתה רואה שאתה עוד פעם בכסח איתה, אז אתה רואה שזה לא עזר, אז בשביל מה לך? אתה כבר מנוסה, אין טעם!".

(מישהו אומר משהו ולא שומעים)

הרב: על זה לא חשבתי,

רבותי! כל מי שנפגע, מצפה לשמוע סליחה מזה שפגע בו, פשוט? פשוט.

עכשיו מה קורה? עובר זמן, הבן אדם לא מבקש סליחה, ועובר עוד זמן, והוא לא מבקש סליחה,

(לא שומעים)

הרב: זה משהו אחר זה מקרה אחר

אני מדבר עכשיו שהוא יודע שהוא פגע, והוא חושב שמגיע לה שהוא יפגע בה, והיא מחכה עכשיו שהוא יבקש סליחה והוא לא מבקש סליחה, ועובר זמן והוא לא מבקש סליחה,

- "נו, אתה רואה שזה לא מפריע לו אפילו, אה?"

ואז אתה רואה שהיא מנסה לעזור לו לבקש סליחה, היא רומזת לו, היא מתכופפת אליו ככה בדיבור כדי שיבקש סליחה, היא מנסה לעזור לו,

איי איי איי איי

והוא לא מבקש סליחה!, או להפך שהיא לא מבקשת סליחה.

רבותי!

 קשה מאוד לחיות עם אדם או אשה שלא יודעים לבקש סליחה, קשה מאוד לחיות איתם,

ולמה?

כי זה שבן הזוג לא מבקש סליחה - זה יותר גרוע מהפגיעה עצמה,

שמעתם?

שתהיה איזה שהיא פגיעה שאתם רוצים, לא בקשת סליחה - זה יותר גרוע!, וכשעובר הזמן זה ריבית והצמדה, ואז מה? במקום לבקש סליחה

- מה הוא אומר לה: "אז דיברתי שטויות! ביג דיל, אז דיברתי שטויות!"

אה? לפני כן הוא חורר אותה, ואחרי שבועיים שלוש חודש אומר לה?: "בסדר, דיברתי שטויות! מודה, דיברתי שטויות",

- תודה רבה לך שאתה מודה, זה נקרא לבקש "סליחה"? מזה אתה תגיע ל"מודה ועוזב ירוחם"? אחד שאומר "א... דברתי שטויות"

הוא יעזוב את השטויות שלו?

לא! הוא בעצם הצדיק את עצמו, "בסדר, אנחנו בני אדם, דיברתי שטויות!"

זה אומר שבהמשך אני לא ידבר שטויות? מדבר שטויות... אז דיברתי....

איזה ביטחון נתת לאשתך שמשהו השתנה פה? איזה הרגשה נתת לה? כאילו במילים אחרות אמרת: "בסדר, מה את עושה עניין מכל דבר?"

 אבל אם זה פגע בה, וקשה לה עם זה! - מה אתה מנסה לגמד את זה?

יש אחר: שבגלל שקשה לו לבקש סליחה - הוא הולך קונה לה מתנה, אבל לא מבקש סליחה, קונה לה מתנה כאילו מבקש סליחה, "הנה", פששששש.

איזה הרגשה יוצר לבן הזוג: "יאלה בא הנה! איזה גאוותן, איזה גאוותנית! לא יכולים להגיד "סליחה"???.

מתנה, זה טוב אחרי שמבקשים סליחה, זה לא במקום הסליחה.

יש כאלה: שהוא עושה בשבילה, הם היו בכסח, אז הוא פתאום עכשיו עוזר לה, שוטף כלים, או תולה לה כביסה וכו' וכו'. כאילו: "הנה, סימן, אני בסדר אתך, חזרנו לנורמטיביות",

- ומה עם כל מה שעשית? - הצלקת! וכל הצרות?

יש זוג: שהם שבים ומתכסחים בבית ליד הילדים, חביט על חביט, ויכוחים צעקות טטטטט.... אחרי כמה שעות או כמה ימים נכנסים לחדר ומתפייסים ביניהם.

מה קרה? מה הילדים ראו?

הם ראו שאבא ואמא רבים, אבל הם לא ראו את ההתפייסות, כי זה ההורים נוהגים להתפייס בשקט בלי שהילדים יראו, אבל לריב - הם רבים ליד הילדים.

אני שואל אתכם: מה יקרה לילדים האלו שיגדלו ויתחתנו?

הם לא למדו אף פעם איך מתפייסים! הם רק למדו איך מתכסחים, ילדים שלא שומעים את ההורים שלהם מבקשים סליחה אחד מהשני - לא ידעו איך לבקש סליחה.

יש הורים: ששגו במשהו בקשר לילדים, ולא מבקשים סליחה,

- "אה... זה לא מכבודנו, מה? יבקש סליחה מהבן שלו?"

כן. אם שגית וחשדת מהבן שלך במשהו - אתה צריך לבקש ממנו סליחה, שאם לא - איך הוא ילמד שצריך לבקש סליחה?

מספרים על הסטייפלר זצ"ל זכותו תגן עלינו אמן, שהיו דיבורים בבית כנסת והוא גער באחד הילדים, ובסוף התברר שזה לא אותו ילד דיבר אלא זה שלידו. אז בסיום התפילה הוא ביקש שיתנו לו את...

שאל: "בן כמה הילד?",

אמרו לו, נגיד סתם דוגמא: "שהוא בן 12",

והוא ביקש שיתנו לו את השם שלו ואת הכתובת או משהו כזה והוא לקח את הפרטים שלו.

ומה קרה?

כשהילד הגיע לגיל "בר מצוה" - אז כבוד הרב בכבודו ובעצמו, גדול דור! הגיע לבית שלו, או לשמחת הבר-מצוה שלו, וביקש ממנו שימחל לו, שהוא הקפיד עליו באותו.. שהוא גער בו והוא לא היה אשם.

אז היות והוא היה מתחת לגיל בר מצוה והוא לא מחילה, הוא לא יכול למחול ויכול להיות רק אחרי בר מצוה - אז הוא בא אליו. גדול הדור! בא לבקש סליחה,

אז אתה אבא אתה לא יכול לבקש סליחה מהבן שלך? מה קרה? אז מאיפה הוא ילמד לבקש סליחה?

לפעמים אתה שומע את הבעל אומר, מגיעים זוג לרב

והוא אומר: "תראה, אני ביקשתי ממנה סליחה, אפילו שאני לא אשם! אמרתי: "יאלה נסגור את העניינים ונסגור את התיק, אמרתי "בדיל ויעבור", אני אהיה "רודף שלום" ובקשתי ממנה סליחה, העיקר שיהיה שלום, אפילו שאני בטוח שאני צודק! ואני לא אשם בכלל. אבל מה היתה התגובה? התגובה שלה הקרירה ומאופקת".

אתם יודעים למה התגובה שלה היתה הקרירה ומאופקת?

נו, תעזרו לי,,,,

בדיוק!. הסליחה היתה חסרה, האשה הרגישה שאף על פי הסליחה שלו, הוא בטוח שהוא צודק, אז הוא שידר את זה בבקשת הסליחה, אז בטח שהתגובה תהיה קרירה ומאופקת, כי הרגישה שזה לא אמיתי. מה? אתה עושה לי טובה שאתה מבקש סליחה?

יש אשה שאומרת: "סליחה! אני לא חייבת לסלוח לו!, לא חייבת! אחרי כל מה שהוא עשה לי? אני לא חייבת לסלוח לו!".

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה פרק ב' הלכה י': "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס", אסור! "אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול - מוחל בלב שלם ובנפש חפצה!" זה הרמב"ם הלכות תשובה ,

"ואפילו הצר לו, וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור", לא ישמור בלב, "וזהו דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון! אבל להבדיל העובדי כוכבים ערלי לב, אז הם אינן כן, אלא ועברתו שמרה נצח" וכו' הוא מביא פה עוד.

אבל בתכלס' הרמב"ם כותב מפורש, שבן אדם חייב למחול.

אנחנו לקראת סיום תחזיקו מעמד.

אחת הבעיות: זה שהנפגע מה עושה? "לא תיקום" פוגע, במקום להתמקד בבעיה ולפתור אותה, אז מה הוא עושה? מה הוא עונה לזה שפגע בו, לבן הזוג או לבת הזוג: "אתה לא בן אדם, אתה מושחת, אין לך תקנה בכלל, אם פעם לא תשתנה, זה אצלכם במשפחה ככה, משפחתי! תוריד את הכיפה שלך יאלה תוריד אלק דתי! תריד! אתה דתי אתה! תוריד את הפאות יותר טוב!!! מה שווה כל הלימוד תורה שלך מה שווה בכלל!! מה שווה אם אתה מתנהג ככה? בשביל מה אתה הולך ללמוד תורה?! כולם חושבים שאתה צדיק! רק אני יודעת מה אתה".

או שאתה שומע את הבעל אומר לאשתו: "העיקר את מתפללת, מתפללת, תהילים כל היום! מה זה שווה אם את לא יודעת להתנהג לבעל שלך מה! מה זה שווה? לא שווה כלום".

אני שואל אתכם: יש חשק עכשיו לפוגע  לבקש סליחה? אחרי שפכטל כזה?

אז צריך לקחת בחשבון: שכל פעם שבמקום לעודד את הבן אדם לבקש סליחה, אנחנו סוגרים בפניו את הדלת, אנחנו מרחיקים את השלום בית שלנו.

אז למדנו היום פרק חשוב, קצת נתתי לכם טיפים ונקודות לכל הכיוונים והזוויות בעזרת השם, של העניין: איך מבקשים סליחה, מה זה סליחה וכו' וכו',

אז תסלחו לי על זה שהארכתי יותר מידי,

אבל שמתם לב שאני לא אומר את זה "מעומק הלב" כי מתכוון לעשות לכם את זה גם בפעם הבאה...

שבוע טוב לכולם!.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

 יציאת מצרים העליונה והתחתונה   אוצר הנשמות. אז למה לא להביא ילדים? 

הודעות ועדכונים

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578