נציב יום חזרה בתשובה שלימה ויראת שמים והצלחה גדולה לזווג הגון לעבודתו יתברך, אמן.

קהל: אמן.

הרב: ויאמר משה לפרעה, אתפאר עלי, למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך, להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאור תשארנה, ויאמר למחר, ויאמר כדבריך, למען תדע כי אין כאדני אלוהינו.

רש"י אומר התפלל היום שיכרתו למחר, אם המכה מטרידה אותו את פרעה, אז למה הוא לא רוצה שיסיר מיד את הצפרדעים? למה הוא אומר לו תתפלל שמחר?

הרמב"ן אומר ידוע כי מנהג כל האדם לבקש שתסור רעתו מיד, ופרש בשם הגאון רבי ישמעאל בן חופני, שפרעה חשב אולי מערכת השמים הביאה צפרדעים על מצרים, ומשה ידע כי הגיעה עת סורם, הגיע הזמן שיסורו לפי מערכת השמים, ולכן אומר אליו אתפאר עלי, בחשבו שיאמר לו עתה, להכריתם מיד, ועל כן האריך למחר, לא לא עכשיו, לא בוער, לא בוער, מחר. כי אם זה לפי המערכת השמימית, המכה צריכה לסור היום בשביל זה משה אומר היום, תתפאר עלי מתי, אז אומר לו לא עכשיו, מחר, ואז נראה, בזה יבוא הביאור מה שאמר לו למען תדע כי אין כאדני אלוהינו.

אומר לו משה, אני אין לי בעיה, מתי שתגיד אני אסיר את המכה, בזה תדע כי אין כאדני אלוהינו, מתי שהוא רוצה הוא מסיר, לא מערכת השמים, ולא המזלות, ולא הכוכבים, שום דבר, אין כאדני אלוהינו.

הבנת? למען תדע, לכן תגיד מתי שאתה רוצה אין בעיה, וזה להורות בהבדל שבין מעשה כשפים למעשה אלוהים, הרי החרטומים בלהטיהם העלו צפרדעים על ארץ מצרים, העלו לא יצרו צפרדעים.

לפי האברבנאל הם עשו טריק השתמשו במכה של משה רבנו והם כאילו עשו, השתמשו במכה כאילו. ופרעה גם חשב שמעשה משה בכוח מערכת השמים עשאם, הם בכשפים והוא במערכת השמים. לכן התחכם לאמור למחר, אבל תדע אומר לו משה כי אין כאדני אלוהינו, יש הבדל רב בניהם, האומנם גם הכשפים נמסרו כוחות מה במעשיהם, אבל הלא חכמים אתם, ואיך לא תבחנוהו בין חלק לחלק? בין מעשה אלוהי למעשה תוהו? אם אתם כאלה חכמים, ויודעים חוכמת מה בכשפים, מה אתם לא יודעים לרדת לעומק העניין ולחקור מה ההבדל בין אלוהים חיים לחרטות? מה זה כל כך מסובך? וזו הוראה הייתה כבר הוראה השלישית מן המופת הראשון בהתהפכות המטה לנחש, וכן בהתהפכות המים לדם, וכן בזו המכה של שירוץ היאור צפרדעים, זה כבר הוראה שלישית, שלושת הדברים שהיה בהם לחרטומים כוח ויד לעשות כמותם, והנה כולם באו באיחוד לתן לפרעה בחינות שונות להבחין בין פועל אלוהי לפועל המכשפים, להבחין ולידע שאף על פי שגם להם היה יד במעשים אבל אין דמיון למעשה אלוהינו, בגדר למה שאמרה חנה שמואל א' ב' ב' "ואין צור כאלוהינו", אין צייר כאלוהינו, שלא כמידת בשר ודם, מידת בשר ודם, צר צורה על גבי כותל, ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרביים ובני מעיים, תיקח את הצייר הכי טוב שיצייר, יכול לצייר לך ציור על הקיר, הוא יכול לעשות קרביים, הוא יכול לעשות מעיים, הוא יכול להטיל רוח נשמה בתוך הציור? והקב"ה לא כן צר צורה בתוך צורה, שם תינוק בתוך בן אדם, מייצר צורה בתוך צורה, ובורא בו את כל האברים מחדש, ומטיל בו רוח ונשמה. אתה משווה בין ציור על הקיר לבין.. לבין.. "אין צור כאלוהינו" אין אין אין צייר כזה בעולם. אומנם גם לבשר ודם ניתנו כוחות, וגם כוחות גדולים, גם בשר ודם צר צורות, אפילו היום אפשר לעשות בתלת מימד, אבל בוא וראה מה רבים החילוקים שבניהם, יש מישהו בציור יכול לעשות את הביליונים של הנוירונים שיש במוח? בוא יכול לצייר את זה? הוא יכול לצייר את המאות רשתיות דם שיש בעין? מישהו יכול לעשות את זה? חילוק בין המציאות והאמת לבין מציאות דמיונית בעלמה, על זה נאמר כי אין כאדני אלוהינו, אין דמיון לשתי הכוחות, האחד חי באמת השני מת לא אמת, כולו תוהו.

והרבו המפרשים לדבר בפרטי החילוקים בין מעשה משה ואהרון למעשה החרטומים, תסתכלו באבן עזרא בספורנו ועוד.. כתוב, ויבלע מטה אהרון את מטותם, שיראו שהאל יתברך לבדו הוא הנותן נשמה ורוח, אם מטה יכול לבלוע, אז המטה חי, מה זה מטה? זה, הנה, תיבה, התיבה הזאת עץ, פתאום היא תפתח את הפה ותבלע את השולחנות? זה מעשה של חי, דומם לא עושה דברים כאלה. ואז יראו שה' יתברך נותן נשמה ורוח, ולא היה כוח בחרטומים לתת תנועה בתניניהם. לכן כתוב יפה, "ויבלע מטה אהרון את מטותם" רגע, מה, הם הפכו את זה לתנינים גם לא? לא, זה היה אחיזת עיניים, לרגע, טררן, וזהו חזר להיות מטות, כאילו עשינו, הנה ראית? טררן.. ראית? ואז מה קרה? בולע מטה אהרון את מטותם, כמטה הוא בולע את מטותם.

וכן הדגה אשר ביאור תמות, לא תישאר בו צורת המים עם מראית הדם, אבל תהיה בו צורת הדם בעצמותו ובמראיתו, לפיכך תמות הדגה. זה לא צבע לייבוביץ, זה לא צבע שצבע במכה הקב"ה, זה לא צבע, זה דם, לכן תמות הדגה, כי זה חונק אותה, דם היא לא יכולה לחיות, דגה לא יכולה לחיות בתוך דם, אין חמצן. וכן ויעלו את הצפרדעים, מי העלה אותם? חרטומים, אבל לא יכלו להוליד אחרים, כי אין בידם להמציא בריה מתנועעת באמת, אפילו חכמי ישראל שידעו ליצור גולם כמו המהר"ל מפראג, אז ליצור גולם שהוא בעל תנועה, ושומע, ומבין, ועושה מה שאתה אומר לו, זה יכלו, אבל נפש לתת לו, כוח דיבור אין.

ועוד שם כתוב, למתי אעתיר לך, למען תכיר את רוב ההבדל בין פעולת החרטומים לפעולה האלוהית, לכן הוא אומר לו למתי? והוא אומר לו רק ביאור תשארנה, וזה כי אומנם מעשה כישוף יהיה לזמן מוגבל, ואז הוא שב לאיתנו תיכף, כשמבוטל הכישוף, כי אז יסור המעיק לטבע, כאומרם ז"ל למה נקרא כשפים? שמכשיפים פמליה של מעלה, הכוונה מכחישים, זה כאילו מבייש כלפי מעלה כאילו שגם בני אדם יודעים לעשות כשפים, זה מכשיפים פני מעלה. אומנם האל יתברך יצווה לטבע לשבות, להשתנות, ולפעול כפי קצתו וכפי כולו, לפי זמן שהוא מגביל לו, ולא ימרה את דברו, אז רואים שהטבע ברשותו.

ויחזק לב פרעה, רשב"ם אומר לאמור כי גם אהרון במכשפות עשה, פרעה מחזק את ליבו, נו נו אז אתה מכשף יותר טוב, על אהרון, אתה גם עשית במכשפות, כל הכבוד לך, אתה למדת כנראה באוקספורד, אתה יודע יותר. לא ידע ולא הבחין בין דבר לדבר לכן בדברי הגאון, שחשב פרעה שמערכת השמים עשתה, הגאון רבי שמואל בין חפני אומר שהוא חשב כאילו לא זה מערכת השמים, זה מכה שצריכה לבוא בזמן מסוים, מידי פעם יש מכות כאלה של הטבע, היום קוראים לזה איתני הטבע, אי אפשר לעמוד נגד איתני הטבע, מי מפעיל את האיתנים האלה? איתני הטבע, כנראה איתן עושה את זה.

 וכן במכת הכינים לא יכלו החרטומים לעשות בעצמם כמותם, וכבר הכירו שאצבע אלוקים היא, אמרו במפורש, אבל עדיין כתוב, ויחזק לב פרעה, עדיין תלו לאמור, לא ידו נגעה בנו, לא לא לא.. וככה מובא באבן עזרא, בעבור שראו שעשו כמעשי אהרון בדבר התנין וגם מכת הדם והצפרדע ועכשיו לא יכלו לעשות כאשר עשה אהרון בעניין הכינים, אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם, רק מכת אלוהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. לפי המזל של ארץ מצרים עכשיו, אז בדיוק השבוע צריך להיות מכת כינים. זה לא.. זה.. בדיוק עכשיו אה.. נו אז איך חכמים כאלה יכולים לסבול שטויות כאלה, להגיד שטויות כאלה ולהמשיך? ואתם מקבלים מכות, אבל אתם מקבלים מכות, מילא בלי מכות, מה אכפת לך להגיד? אבל אתה מקבל מכות ותקבל עוד ואתה ממשיך? עוד מעט אני אראה לכם דוגמאות מהיום, לא תאמינו איזה דברים, ממש כמו החרטומים. אלה זה מגודל סוד היצר, רבי יונתן בן עוזיאל אומר, ויתקף יצרו דליבו דפרעה, מה הפירוש? יצר הלב שלו התחזק, ויחזק לב פרעה זה התחזק יצר הלב שלו, בתוך הלב יש לו את היצר הרע שמה הוא התחזק ולא נותן לו. מסוד היצר, בכוחו לעוור אדם בעת שימצא משו, משו, לתלות בו את הטעויות שלו, בכוח של הרצון שיש בו מתגדל המשהו ונהיה הר, כאילו אלף ראיות, ממה? ממשהו שהוא יכול לתלות. יש אחד אברימי פפושדו שאמר שכן כל זה זה וזה פוליטי מה אומרים מילה, פוליטי זהו, או ביזנס, ביזנס זה מילה, זהו, איפה הראיה איפה ההוכחה? לא צריך, מה אם אני אומר לך זה מספיק, מאיפה זה התחיל? מהלב הרע, שיש לב רע, ככה זה עובד. רצון רע, רצון להכחיש, להפליל וכו' אז אומרים, מה אכפת לך להגיד? ועל מה אתה תולה את מה שאתה אומר? נו נו דברים פשוטים.. כל מבין מבין, חח זה ההוכחה.. אה ראית? זה ההוכחה. ובכן בונים מגדלים שלמים של שיטות וסברות בדויות, כי מי פתי לא יבין להבחין בדברים בולטים כאלה, בין מעשה למעשה, להבין שורש דבר, לראות כי זה מכוון מאת ה' הייתה כל זאת, כאשר דיבר ה' מראש. אלה כי הוא העניין של טבע הרצון, כל זמן שלא יראו לו ממש בחוש כי זה סם המוות, רצונו יפתנו כי לא יזיק לו. הנה כל המכות, הסתדר איתם פרעה, ואפילו סידר את כל העם שלו, מי שזוכה שיש לו רבי כמו פרעה סובל שהוא מת בגללו. המצרים סמכו על פרעה הוא המלך, ואם הרבי אומר זה לא כלום אל תדאגו זה המערכה זה ככה, זה הוא מכשף טוב זה, אין פה כלום, בנתיים מתים, מצרים, מתים.. מתים.. מתים.. בגלל שהרבי אמר, כן, הולכים אחרי הרבי, אז הוא אומר פה טבע הרצון, כל זמן שלא יראו לו ממש בחוש כי זה סם המוות כמו במכת בכורות שזה כבר הגיע למצב שכבר מתים, והבן שלו הבכור, כמה בכורים היו לו בטח ו.. הוא בעצמו היה בכור אז הוא פחד שהוא הולך למות. כל זמן שזה לא מגיע לסם המוות אז הרצון עדיין יכול לפתות אותו שאין פה כלום.

וכן בכל דבר שכלי שימצא חלק ממנו כמו רצונו שיכול לתלות בו, אף כי אם יקיף כל החלקים וההיקפים המצטרכים לדבר העיון הזה יראה התחייבות הדבר ההיפך מרצונו, אם הוא יקיף אם יברר אז הוא יראה שהכול זה מוכיח ההיפך מהרצון שלו, עם כל זה הרצון מעוור אותו לתפוס את המושכל הראשון. ככה עלה בדעתו בגלל רצונו מראש לדחות ולהגיד זה לא נכון, זה לא יתכן, זה לא ככה וככה כמו אוכלי הנבלות והטרפות, אז ממילא הוא לא רוצה לא לברר ולא.. מה יש להקיף, מה יש לבדוק, מה יש לעיין? זה פשוט.. זה זה זה ענין מסחרי, זה פוליטיקה, זה נו.. יצאו נגדו בבחירות, אז הוא דופק את כולם, כאילו וזה זה הוא עושה ככה.. נו.. אתה צריך להבין את זה.. נו.. תהיה תהיה תהיה תהיה.. ואז לא מעניין אותו שום דבר כי יש לו מה לתלות.

אז בואו אני אראה לכם שלחו לי קטע, יש אתר שנקרא דין, דין, דלת, יוד, נון סופית, דין. מי אלה? ובכן.. אודותינו כתוב, אתר דין הוא ממפעליו הברוכים של מכון ירושלים לדיינות, ע"י מוסדות וישיבת "מענה שמחה" ארגון ששם לו למטרה לחזק את שמירת ההלכה היהודית, וביחוד בדיני ממונות, ויש להם פעילויות וכו'.. אומר אחר הכוללים החשובים בירושלים ששמו הטוב הולך לפניו, אודות לצורת הלימוד הייחודית המעמיקה ויורדת עד לפסק ההלכה. ז"א הכול עושים בחקירה מדוקדקת וירידה לעומק עד שפוסקים הלכה. והכולל מונה כ200 תלמידים חכמים, רבים הם נסמכו ע"י גדולי ישראל והרבנות הראשית להוראה ולדיינות, זה כבר אומר מה הרמה שם, והקמת בית הדין וכו' וכו' וזה ..

בראש המכון עומדים הרב פליישמן שליט"א אב בית דין נתיבות חיים והרב פלג שליט"א דיין בבית הדין נתיבות חיים וכו'.. תקראו שמה.

עכשיו מה כתוב פה? שואלים שאלה: בי"ד אלול התשע"ו, שואל שאלה, כביכול הרב אמנון יצחק מוכיח שיש הרבה.. כביכול.. הרבה חששות של טרפיות לגבי כל הכשרויות ורק שלו היא שחיטה כשרה, ואין חשש כלל לטרפויות, הוא מראה סרטונים ממצלמות נסתרות, שהשחיטות לא נעשות כדת וכדין ויש ששים אחוז רק שיוצא חלק חחח גם לשאול לא יודעים לשאול, אבל בסדר רק ששים אחוז, מה זה רק? אז מה אתה רוצה שיצא מאה אחוז? אני אומר שלא יכול לצאת שלוש אחוז, שש אחוז, והם אומרים ששים אחוז רק יוצא, כאילו אני טועה, ואף אחד לא תובע אותו לדין, סימן שיש משהו במה שהוא אומר. אז השאלה שלי לבית הדין האם זה נכון, איך יתכן שהרב מחפוד מאכיל טרפיות? ואיך יתכן שחצי מהעיר בני ברק אוכלים הרב לנדאו ובד"ץ? תשובה של אלה שיורדם לעומק ההלכה עד הפסק, שלום רב, דברי הרב אמנון יצחק הם שילוב של חוסר ידע, וקצת נגיעות אישיות. פסק הלכה, וכתבנו זאת באתר פעמים רבות. עכשיו הם גם יודעים לתת מוסר, זה לא רק הלכות, הטוב ביותר היה אם כל אדם היה יודע את תפקידו, מי שמרצה ביהדות שירצה, מי שמבין בשחיטה יספק כשרות לעופות, וכשזה מתערבב יש הוצאת שם רע לחינם.

יאכלו ענווים וישבעו אבל רק מכשרויות מהודרות, פסק הלכה של הדיינים אי שם בירושלים קרתא דשופריא. טוב, אז יש פה שמונה עשרה תגובות, אני לא אקריא את כולם, רק ככה אני אראה לכם מה זה בית דין לממונות, שגם מדבר בענייני כשרויות, ולא אומר לעצמו תתעסק רק במה שאתה מבין, אבל זה בסדר.

הוא אומר ככה: האם מי שאוכל.. שאלה, תומר שואל, האם מי שאוכל מכשרות רק הרב אמנון יצחק נחשב מחמיר על עצמו? והמחמיר בוא עליו הברכה? או שמה זה נכלל במה שכותב הירושלמי שכל מי שפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט? 2. לא ענית לי על התשובה, למה אף אחד לא תובע אותו לדין, הרי הוא גורם הפסדים רבים אצל כשרויות אחרות? עוד ממשיך תומר שאלה שלישית, האם מי שמחמיר על עצמו שהולך לפי השיטה של הרב אמנון יצחק ולא הצליח להשיג עוף ובשר לשבת או ליום טוב אבל יש לו עוף או בשר של כשרות הרב מחפוד ולא אוכל מהטעם שזה חשש טריפה, והוא כן אוהב בשר ועוף, האם הוא מבטל מצוות עונג שבת, שלא נותן לנשמה שלו בשר? נשמות אוכלות בשר, ואין שמחה אלא בבשר, או כוון שבשבילו זה טרף הוא לא מבטל עונג שבת.

אז עונה לו הדיין: מה התשובה?

1.    אינני מכיר את השחיטה של הרב אמנון יצחק, גילוי נאות. אבל לדעתי, דיין, אבל לדעתי, דיין. מה זה לדעתי? מה זה לדעתי? אתה צריך לקחת נתונים, לבדוק שהם אמתיים, לדון אח"כ עפ"י הלכה ולתת לנו פסק. הדיין מה אומר? לדעתי, אדם שמגלה כזה חוסר הבנה לגבי המתרחש במשחטות, אינו מוסמך לשחוט, כך שהייתי נמנע לגמרי מלאכול דברים שמתחום אחריותו, הוא לא נאמן בעיני לדעת כיצד שוחטים. הוא לא ביקר במשחטות, הוא לא ראה שוחט, הוא לא יודע מה זה שחיטה, הוא לא קרא ספר, מאיפה אתה מביא את זה? לדעתי, 2.

2.    הוא כותב, 2. תשמעו איזה מסקנה מובנית ונדרשת, מחויבת המציאות. כנראה שהוא לא גורם נזק לאף אחד, זה לגבי השאלה למה לא תובעים אותו. כנראה שהוא לא גורם נזק לאף אחד, לא שמעתי על הרבה אנשים שנעשו צמחוניים בגללו, ד"א מי שנמצא בבתי דין  ויודע מה זה דין, לא שמעתי, זה לא ראייה. לא שמעתי שנעשו הרבה צמחוניים, זה דיין. לא שמעתי, ולדעתי, פסק הלכה.

אתם רוצים להתעלף מצחוק? אני מדלג על כמה שאלות, עכשיו הוא אומר פה ככה, אז אחד כותב לו, דוד, ככה: אני מוחה בך על בזיון הרב אמנון יצחק שאתה אומר שדבריו הם שילוב של חוסר ידע וקצת נגיעות אישיות. חזור בך על הוצאת שם רע, ושפיטה של יחיד ומוחה בכל מי שחושד ברב אמנון יצחק הרי שהוא מביא ראיות והוכחות. מה עונה לו ה"דיין" בעל הדעה? אינני מביע דעה על איש, לא הבנתי, אתה אמרת לדעתי, הוא אומר, לא, אינני מביע דעה על איש. הדברים מדברים בעד עצמם. איזה דברים? מה עושה דיין? שומע דברים? מבין דברים בלי צריך.. לא צריך לדון? לא צריך לשאול את הבן אדם שדנים עליו? לא צריך לזמן אותו? לא צריך לשלוח לו מכתב? לא צריך להרים טלפון? הלו.. על מה.. שמעת בכלל מה הוא אומר? ראית את הסרטונים שהוא מביא? שמעת את העדויות של כל השוחטים וראשי צוותות שהוא מביא במשך ארבע שנים? שמעת את כל ההוכחות? ראית את הסרטון של מחפוד בעצמו מה הוא עושה בכלל בשחיטה? מה הוא לא עושה בשחיטה? אתה ראית בכלל? לדעתי, לא לא לדעתי. זה הדברים מדברים בעד עצמם. זה בית דין ששומעים קולות, דברים מדברים, דברים מדברים בעד עצמם, איפה הדברים מדברים? בונא זה כישופים, אלה הם מחרטומי מצרים אלה, זה חרטום זה, מי שכתב את זה זה חרטום. אחר כך עוד אחד כותב, מאת מקורב לרב וזה לדבר על הרב אמנון יצחק זה לא הוצאת שם רע? וחוץ מזה הוא מביא הוכחות ברורות שבנתיים איש לא ענה, בסוגריים, סתם נובחים, ואני דורש התנצלות על כבודו של מורנו הרב אמנון יצחק שליט"א, וכן אני חייב לציין שאני בשוק  מהתגובות כאן, שאיש לא חושב על הוצאת שם רע, והלבנת פנים, תתביישו לכם. אומנם הרב לנדאו קדוש וטהור, אך מי אמר שעוכב אחר כל דבר ודבר? הרב אמנון בודק. והריני מוחה בתוקף על הלבנת פנים והוצאת שם רע, ושלא נשכח שהרב שטיינמן זצ"ל ביקר אצלו בירך אותו, וכן רבים מגדולי ישראל, וכן שגם רבי חיים קנייבסקי אמר לי כשביקרתי אצלו, לאכול רק מחבורה ולא לסמוך על שום הכשר. על החתום, משה אפרים כהן.

מה עונה לו החרטום? אין כאן חלילה הוצאת שם רע, גם את החפץ חיים הוא לא קרא, דיין. מחרטומי פרעה, ואף אחד לא מתכוון ליטול מהרב אמנון יצחק את זכויותיו והדברים הטובים שהוא עושה, אבל בעניין הזה שהוא גילה חוסר הבנה, שגרם לנזק גדול מאד לאלפי רבבות ישראל, אנשים סומכים על דבריו ונמנעים לחלוטין מאכילת עוף אפילו בשבת ויום טוב, לחינם, מחמת טעות שלא טרחו לברר אותה כהלכה, עובדות פשוטות אנחנו הצגנו כאן, ואם היה שואל כל גוף כשרות שהבאנו, היה נענה במאור פנים. יש עוד המשך, אתם שמתם לב מה ענה החרטום? בהתחלה הוא אמר, אני לא יודע על שום נזק ואני לא שומע על צמחוניים, עכשיו, אלפי אלפי אנשים לא אוכלים כלום, שום דבר, מאיפה נודע לך עכשיו? הדברים מדברים בעד עצמם, מאיפה הדברים מדברים? תלוי מה אתה רוצה שאני אענה לך, אם אתה מאשים אותי בלשון הרע, זה לא לשון הרע. ומה שאמרתי לדעתי, זה לא דעתי זה דברים מדברים, ואם היה שואל, טמבל, אני הייתי במשחטות, כל מה שאתה מציין פה, הייתי שמה, בדקתי, ראיתי, ועזבתי אותם והפסדתי כסף בגלל מה שהם עושים, הם מאכילים נבלות וטריפות. ואתה אוכל ומאכיל, ומחייב את כל ישראל לאכול נבלות וטרפות. ואתה אומר שכל אחד נענה, בוא, בוא, אני מודיע לך מר חרטום, הלו, הלו, חרטום, אני מודיע לך, אני רוצה להיכנס עם מצלמות לשחיטה של לנדאו, אני רוצה להיכנס עם מצלמות לעטרה, למחמוד, אני רוצה להיכנס לרובין, אני רוצה להיכנס, נו, סדר לי, בד"ץ העדה החרדית עם מצלמות אני רוצה להיכנס, תן לי, הנה, אני זורק לכם, מר חרתום, מאתיים רבנים יושבים שמה, סדרו לי שאני אכנס לשמה, ואני אבחן שמה את מי שצריך לבחון ונראה מי יודע מה יודע. הנה נתתי לכם עכשיו הזדמנות. מאות פעמים הם כותבים, הוא לא יודע כלום, הוא לא זה.. סתם הוא יושב לו שמה בבני ברק, ומבלבל את המוח לכולם, העיקר שלא יאכלו. ואיך אמר אותו פפושדו? הוא פתח עסק, עסק? שיוצא לנו פעם בחודש, פעם בחודשיים שתי עגלים? מתוך מאה עשרים? עסק? אז אני אגיד לכם, רובין, לדוגמא כן? רובין, הנה אני אומר את הדברים, רובין, בשחיטה מתוך שבעים וחמש יוצא עשרים ושתיים, באותה שחיטה, מתוך שבעים לנו יוצא שתיים, איך יכול להיות? פרות רובין. מה שלא לוקחים חלק רובין, אז זה הולך לעטרה, הולך לכשר, הולך לפה, והולך שם. עטרה לא נמצאים, זה עובר. מי בודק פנים? איש רבנות, בכלל לא שייך לרובין, אז איפה שחיטה? אתם יודעים כמה בכלל הרבנות שוחטת והם שמים רק תווית שלהם? בכלל הם לא נמצאים, אמרתי לכם ואני חוזר עוד פעם. אחד משחיטות חבורה בירושלים, של אב בית דין מפורסם מירושלים, הגיע לשחיטה ביום שאנחנו שוחטים, הוא היה צריך שש בקר, אנחנו מתוך חמישים יצא לנו אחד או שניים, מתוך חמישים אחד או שניים, הוא בא שחטו שש, יצא לו שש, מה זה הוא בא? שחיטת חבורה, בן אדם אחד בא, הוא כולו חבורה, אתם יודעים מה זה חבורה. זה יקבל חבורה, אין בוא מתום, זה לא יאומן כי יסופר.. זה חבורה של אחד המפורסמים ביותר בירושלים, אב בית דין, שחיטת חבורה קוראים לזה נומי יכול לפקפק?! זה אב בית דין, מישהו יכול לפקפק? אבל מה לעשות ככה העולם של שקרנים, חרטומי פרעה נמצאים גם היום, ובבתי דין, זהו, אתם שומעים תשובות, תעיינו שמה, תתעלפו מצחוק. והם מבינים בכל דבר, והם נוחתים לדקדוק ועיון הלכה עד תום. כדרך הדיינים בבית דין של פרעה.

נמשיך בענייננו, וכאשר נתבונן על דרכי בני האדם, נראה כי כולם הולכים בשיטה הלזו, לתפוס חלק אחד מדבר, בלי להעמיק ולהקיף כל חלקיו, ולדון עפ"י כל חלקי הדבר, רק דנים כרצונם, לדעתי, בתפוס רק חלק מהדבר, והרי זה ממש רוצים להמשיך המציאות אליהם, הם רוצים להפוך את המציאות למה שהם רוצים, לא היה דבר כזה במציאות, מה אכפת להם, הם יוצרים מציאות. כמו המכשפים, עושים משהו דמיוני, אחיזת עיניים. שיש לאדם איזה נגיעה ורצון בדבר, הנה עז חפצו ותשוקתו הרבה להצדיק סברותיו ודעותיו שלו, וזה בחפשו בכל מחתרת, למצוא שום מה, שום מה, לתלות עצמו עליו, ובעיוורון המרובה שלו, נעשה כל הדבר חלק בעיניו, חלק, חלק בעיניו, עד שחושב באמת שהצדק אתו, כעניין שאמר שלמה המלך "כל דרך איש, ישר בעיניו" וממש כבר אין עצה, ואין לו תקווה, אדם כזה אבוד, חרטום נשאר חרטום.

נו, כשתתבוננו תדעו כי כהיום, מקור כל האפיקורסות זה, שמצאו איזה משהו להתגדר עליו ואת זה הלבישו אח"כ בשיטות גמורות עד כדי אמונות שלמות, כמו סרט המדע שעשינו. כחרטומים במצרים עם כל גודל חוכמתם, אולם אחרי שגם הם היה להם איזה כוח ע"י מעשה כשפים, אפילו שמעשה כשפים כלפי מעשה ה' זה כמו אפונה לקיר, אבל גם שיווי פעוט כזה, די להם כדי לרמות, ולדמות את כוחם לכוח ה', עד שכבר דימה ועשה עצמו פרעה, אלוהים. וכן כהיום בכל האמונות השונות של הגויים, כולם אחזו והחזיקו באיזה דבר משהו, ששווה כמו שאמרנו, משהו דומה לאמונה הנאמנה. אבל הדמיון הוא ממש כהתאמת אפונה לקיר, ממש, התאמה של שטויות והבלים, וכבר מוסרים את נפשם על החרטות להם, במסירות נפש, כאילו מדובר ברוח ונשמה.

בספר הכוזרי במאמר ג' סימן ט', שהוא מדבר על דמיון שאר האמונות כלפי האמונה שלנו הקדושה, אמר שמה חבר, וכן שאר הדמייונים לא יוכלו להדמות אלינו בדבר, כל המדומיינים בעלי הדתות האחרות לא יכולים להדמות אלינו בדבר, כל האמונות האחרות, הלא תראה אשר קבעו יום למנוחה במקום השבת, היכלו להדמות? הנה הם עשו חיקוי, יום ששי של המוסלמים, יום ראשון של הנוצרים, זה דומה לשלנו? שמה הם משתכרים, עושים שטויות, רוצחים אחד את השני, מוכרים כליות, מוכרים לבבות, מוכרים כבדים, זה יום המכירות, למה? כ"כ הרבה נדקרים ומתים והכל, זה יום שאחרי זה אפשר למכור אברים. זה יום המנוחה, לאלה שצריכים השתלות.

אלא, כאשר ידמו צורת הציורים, אל צורת בני האדם החיים, אומר הכוזרי, זה כמו אתה מדמה ציור, ציור, שציירו לאדם חי, איפה, איפה בכלל, מה זה שבת קודש אצלנו, מה זה אצלם מנוחה? וכשתביט על תמונה שנעשה מאדם, אז רואים בתמונה כאילו אברים ממש, ויכול להיות שתראה יד, ורגל, ופנים, ואף, ושערות, אבל זה תוהו המה, לא יד, לא רגל, אין פה שום ממשות, לא רוח ולא חיים, זה רק מראה דמיון בעלמה, כלפי האדם שהוא חי, איך אתה משווה בכלל?

כשחזקיהו מלך יהודה התפלל מלפני ה' שיושיע אותו מיד סנחריב מלך אשור, שחרף ואמר לו על מי בטחת? סנחריב, מזלזל בחזקיהו המלך, אומר לו על מי בטחת? כאילו מה אתה חח יש אלוהים בשמים, אתה בוטח עליו? על מי בטחת? ההצילו אלוהי הגויים את דגון ואת חרב? אמר חזקיהו בתפילתו אל ה' ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלוהים חי, על מציאות של חיים לא צריכים מופתים ולא ראיות, כי זה חי, אז מה יש וויכוחים? האם יש צורך במופתים, לחלק בין יום שבת לבין יום להבדיל שבודים אותו למנוחה? הרי שבת, זה טועמיה חיים זכו, וטעמו כי טוב ה', אז לכן הוא קורא לזה אלוהים חי. יש אלוהים חי, אתה מדבר על אלוהי דגון? מה זה אלוהי דגון זה פסל, אתה משווה בין אלוהי דגון, שעשו פסל, אתה משווה לאלוהים חי? אבל זה מה שאמרנו, כי מטבע הרצן הוא, חפצו עז מאד להיות דווקא בצדק, ובהצתדקויותיו שלא מספיק לו לתלות עצמו גם בדברים הכי זעירים, והכי רחוקים לדעת הנכונה, גם גזלנים מבקשים לתרץ את עצמם, גזלן, אומרים לו למה גזלת, הוא אומר הוא עשיר, מה.. מה.. מה זה בשבילו זה כלום, זה כלום, מה.. מה.. מה, מה יגיד החרטום הזה? ישאלו אותו, תשמע אתה מבזה אותו וזה, הוא אמר אני לא מבזה, אבל הוא יכול להגיד גם תשובה כזאת, אני מבזה? אני רק אחד ממליון מה.. הוא לא מרגיש את זה בכלל, הוא גם לא יודע שזה כתוב, מה.. מה אכפת לו אם אני מבזה אותו, זה לא שום דבר, שום דבר, מה.. מה.. מספיק..

והוא גם יודע בעצמו שהכול שווא ושקר כל דבריו, אבל משביע רצונו באיזה אמתלה כל שהיא, אפילו קטנה מאד. לא היה קשה לפרעה ולחכמיו להכיר ולדעת את ההבדל הגדול והמרחק בין מעשה כשפים למעשה ה', שזה למעשה כמו הבדל בין חיים למתים, אבל היה להם משהו, משהו, אפילו משהו, אפילו אם הוא שטויות והבלים, שטויות בולטות לעין כל, אבל רק להשביע את רצונם כי הם צדיקים, זהו.

 זה טבע הרצון, והוא מבהיל. ואני אסביר לכם עד כמה הוא, אתם יודעים עד כמה אני גדול? אף אחד מכם לא יודע, אתם יודעים שאני יותר גדול מהשמש? אתם יודעים? כמה אתם חושבים הגודל של השמש? כלום, כלום.  אתם רוצים לראות שאני יותר גדול מהשמש? בואו תצאו איתי החוצה, אין שמש עכשיו, אבל כשתהיה שמש, תראו, לוקח את האצבע שלי ואני מכסה את כל השמש, כל השמש אני מכסה, לא רואה אותה בכלל, איזה שמש? מה אתם מתפעלים? שמש גדולה, וזה וזה.. באצבע אני מכסה אותה, זהו, מספיק, אני יותר גדול מהשמש. ראית? הראתי לך הוכחה? זהו, תסתדר איתה, ביי.

רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.