טוען...

שלום בית וחינוך ילדים - א | הרב אורי יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 27.12.2018, שעה: 18:10


בס"ד 27-12-2018 שלום בית וחינוך ילדים – א' | הרב אורי יצחק

שבוע טוב ברוכים הבאים, שבוע טוב ברוכים הבאים, או, עכשיו אני מרגיש שיש פה מישהו.

טוב, אנחנו בעזרת השם עכשיו נתחיל בסדרה חדשה של שלום בית וחינוך ילדים, בלא נדר, עם השתתפות שלכם, זה אומר עם שאלות שלכם תוך כדי או בסוף תלוי לפי העניין, נשתדל לעזור מה שאפשר לעזור בכל העניינים, ישתבח שמו.

טוב: נתחיל ברעיון ומשם נתקדם קדימה,

הא' ב' בשלום בית זה קודם כל להבין את המהות החיבור בין בני הזוג. זה נקרא: "סוד האהבה" לדעת בכלל מה זה אהבה.

אז אנחנו בדרך כלל יודעים שהאהבה זה בעצם נתינה כשאדם נותן לא על מנת לקבל. אם אתה נותן על מנת לקבל, זה אהבת עצמך, זה אגואיזם. אבל התורה הקדושה מצווה אותנו לתת לא על מנת לקבל, זה כתוב דרך אגב אומר את זה בפרשה יעקב ליוסף: "ועשית עמדי חסד ואמת", כך כתוב בפסוק.

רש"י מיד כותב על אתר: חסד של אמת. שלא ישמע שזה שני דברים חסד, ואמת, אלא חסד של אמת. ואומר שמה רש"י שבעצם כשעושים חסד אם אדם שכבר נפטר, אז לא מצפים לגמול,

"בשפתי חכמים" כותב שם: שלא רק עם המתים, אלא כל חסד שעושים לא על מנת לקבל גמול- הרי זה חסד של אמת.

זה אותו דבר בעניין של אהבה, כשאני נותן לא על מנת לקבל - אז זאת אהבת הזולת, אבל אם אני נותן בשביל לקבל - אז מה עשינו חזרנו לאהבת עצמי.

אז אדם תמיד צריך לבדוק את עצמו, האם מה שאני נותן זה באמת לא על מנת לקבל, או כן על מנת לקבל, ואז תדע אם אתה אוהב או לא.

עכשיו: כגודל הנתינה – גודל האהבה. ביחס ישר, כל שתשקיע יותר תאהב יותר.

דוגמה: האופן טבעי ילד שיש לו יותר בעיות שצורך יותר טיפול מילד אחר, אוהבים פחות או אוהבים יותר? אוהבים יותר למה? כי משקיעים יותר, זה יחס ישר.

להבדיל אם יש לי רכב, אנטיקה טרנטה, ומכרתי אותו, ונראה לפעמים שברוך השם הוא הצליח להתפטר ממנו, אבל זה לא מחייב למה? יכול להיות מציאות שכשרכשתי רכב חדש, נגיד ב-20 אלף שקל, ובא מישהו אחרי כמה שעות ומציע לי עליו 25 אלף שקל, אני עושה חשבון פשוט, מתאים 5 אלף רווח בכמה דקות, ועם ה-25 אלף שקל אני קונה אוטו יותר משופר, כשאני אמכור אותו לא יהיה לי צער, אולי יהיה לי עצר אבל לא משהו, מה שיכפר על זה שברוך השם לפחות אני יכול לקנות משהו יותר טוב.

אבל רכב טרנטה שהיה אצלך 20-30 שנה, והשקעת בו, וקבלת אותו מתנה מאשתך, והחלפת לו את כל החלקים, מבפנים הכול חדש ומחוץ הוא נראה רק טרנטה, אז כשאתה תרצה למכור אותו כי לדוגמה אתה צריך כסף ואין לך ברירה, יהיה לך צער גדול, למה? כי נקשרת אליו, יכול להיות שהשקעתי בו יותר-קשה לי להתפטר ממנו. זה בור נכון?

זה חתיכת פח עם מנוע, זה לא איזה משהו רוחני, אתה רואה שכל שאתה משקיע בו אתה מתחבר אליו.כל שכן החצי השני של הנשמה שלך.

הרי יש הרבה שלא יודעים שכשאדם מתחתן עם אשתו לזיווג ראשון, אז זה בעצם חצי הנשמה שלו, לפני שהקב"ה הוריד את הנשמה שלך ושל אשתך-הייתם נשמה אחת. הוא חילק אותה לשתיים, הכניס את זאת פה ואת זה פה, ואתם שניכם יחד כשמתחברים חזרה אתם אחד, אז זה הסיבה הכי טובה בעולם שאני צריך לתת לרעייתי יותר מכל אדם אחר בעולם. למה? כי היא זה אני, זה אותה נשמה.

 איפה אנחנו מקיימים "ואהבת לרעך כמוך", כפשוטו ממש? אני לא מקיימים את זה ביום יום כפשוטו ממש, ואהבת לרעך כמוך.

מה זאת אומרת: אני עכשיו הולך בדרך ויש לי כוס תה, שמיכאל מזג לי שהשם ימלא את כל משאלות לבו לטובה,

-         אמן,

ועכשיו אני הולך בדרך ואני פוגש את הראל, אז הראל אומר לי, מה שלומך כבוד הרב? ואני אומר לו ברוך השם, קח חצי מהכוס תה מזגתי לו למה? כי ואהבת לרעך כמוך. המשכתי בדרך ואני פוגש את הרב יוחאי אה, הרב יוחאי מה שלומך? אומר ברוך השם, ואני אומר הנה מהחצי הבאתי לו חצי, נשארתי ברבע, אחרי כמה מטרים פוגש את מיכאל, מיכאל מה שלומך, ברוך השם, הנה קח נתתי לו מהרבע נשארתי בשמינית, בקיצור עוד כמה רבעים כאלה נהיה רע מאוד. מה קרה? לא נשאר לי מה לשתות חילקתי הכל, אז אז מה יצא: היה "ואהבת לרעך" אבל איפה ה"כמוך"? לא נשאר מה"כמוך" כלום, אז זה לא כפשוטו ממש.

אבל אצל האישה מה כתוב? "אדם צריך לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו", לאשתי לא נותנים חצי, יותר מחצי, כפשוטו ממש. כשאתה עובר ליד קונדיטוריה ואתה רואה שמה עוגה שאתה ממש אוהב, אז אתה עוצר שמה לפני שאתה מתחיל לחשוב על הדיאטה, אתה חושב קודם כל על אשתך, ואתה שואל את עצמך: מה אשתי אוהבת איזה עוגה? ואתה קונה קודם כל לאשתך ורק אחר כך לך, זה נקרא "ומכבדה יותר מגופו", זה פשוט.

אז כשכתוב "ואהבת לרעך כמוך", מי זה רעי? הריע הכי גדול שלי זה רעייתי. למה היא נקראת "רעייתך"? כי זה רעיך האמתי. אז בלאו הכי אדם צריך להבין שזה לא פשוט כמו שאנשים ככה - חיים, בכלל לא בכיוון.

במיוחד אלה שבאים מהעולם החילוני ששם בכלל יש מוסכמות השם ירחם, שנתבעו בתוך הראשים שלנו, עכשיו להוציא את כל זה החוצה, וכל הג'יפה ומחדש זה לא פשוט, למה יש הרבה בלגן בפנים. כל מיני מוסכמות חברתיות שבכלל לא בכיוון של יהדות, קדושה וכו'.

יש מושג כזה שנקרא "שותפות לחיים", שותפות לחיים, זה קשקוש, חיי נשואים בקדושה אין שם שותפות בכלל, אוי ואווי אם יהיה שותפות, שותפות זה הדבר הכי גרוע בחיי הנישואים, כמה אתם מכירים שותפים, בעלי עסקים שותפים שהחזיקו מעמד? כמה אתם מכירים? בודדים, ואלה שהחזיקו מעמד נאמר 20שנה? כשזה יתפוצץ זה יתפוצץ על 20 שנה, יה ייאלק איזה פיצוץ, ומי רוצה כזה סוג של חיים?

 הרי מה הבעיה בשותפות? שאתה כל הזמן יש לך מתח, שאתה, אתם בודקים אחד את השני כל הזמן, כמה הוא השקיע לעומתי? כמה הוא מושך מן העסק לעומתי? כמה הוא בא בזמן לעומתי כמה הוא מאחר? כמה הוא מוציא כמה ככה וכמה ככה? כל הזמן אחד עוקב אחד אחרי השני ועושה השוואות. כמה אשתו מתערבת בעסק לעומת אשתי? כמה ככה כמה ככה? אי אי יה, כמה הילדים שלו לוקחים דברים? לא רושמים לא מדברים, לא זה, בלי סוף סיבות לבלגן.

ריבונו של עולם לא רוצה דבר כזה אצלנו בבית, מה פתאום? אין אצלנו שותפות, בכלל לא. אז מה יש אצלנו? אצלנו יש נתינה לא על מנת לקבל, לא תלותי, רגע ואם השני לא מחזיר? אני לא נותן בשביל שהוא יחזיר, אם הוא נותן כדי שיחזיר, אז חזרנו למה שאמרנו קודם, לאהבת עצמי, אדרבא כשהוא לא מחזיר שם מתגלית האהבה האמתית, אבל זה לא טבעי זה לא נורמלי, מה הנורמליות? אדם שמקבל לא יכול להיות כפוי טובה, אולי יש לו בעיה, פסיכולוגית פסיכיאטרית.

אני אתן לכם דוגמה כמה אנשים יכולים להיות עקומים, סתם אני אתן דוגמה עכשיו שעולה לי: דוגמה, אישה רודפת אחרי בעלה חודש, משגעת אותו, שתוף כלים, שתוף כלים, שתוף כלים, נראה אותך שתוף כלים, נראה אותך תהיה גבר שתוף כלים, והוא כל הזמן מתחמק, כל החודש רודפת אחריו לא שותף כלים, מוציא לה כל הסיבות שבעולם, עוזר לה בכל דבר לא מסוגל לשטוף כלים, לא מסוגל שטיפת כלים. בסדר.

אחרי חודש היא הצליחה לשכנע אותו, שטף כלים עכשיו הם נישואים 7 שנים בחיים שלו הוא לא שתף כלים, חודש היא משכנעת אותו והיא הצליחה להביא אותו למצב שהוא שטף הכלים, הוא סיים לשטוף כלים, אתה רואה את אותה אישה מגיעה לכיור, מסתכלת על הכלים, והיא אומרת לו: "ככה שוטפים?!"

-         מה הולך פה? חודש את מנסה שישטוף כלים, הוא כבר שטף, למה התגובה הזאת "ככה שוטפים?!"

-         במקום שתעודדי אותו: תגידי לו: "איזה יופי!" מה מו! למה?

יש פה עניין היא סתם אמרה לו, היא לא טיפשה, אתם יודעים מה הסיבה? פתאום נפל לה האסימון, שברגע שהוא סיים לשטוף כלים, היא נהייתה חייבת לו, אבל היא לא נהייתה חייבת לו משהו קטן, משהו עצום, למה 7 שנים הוא לא שטף כלים, ואחרי חודש של מאמץ הוא שטף! אז אתה יודע כמה היא חייבת לו עכשיו!, ווי, איך מבטלים את זה? את החוב, איך קורעים את הנייר? ביטול, ככה שוטפים...! לא עשית כלום, הבנתם את ההיגיון שמסתתר מאחורי זה?

אז אני שואל אתכם: הוא עוד ישטוף? הוא לא ישטוף, אבל היא לפחות נרגעה שפתאום נפל לה האסימון: הלו! לך תדע מה עכשיו אני צריכה לשלם!, מעדיפה לא לשלם ושלא ישטוף.

זה נקרא: עיוות.

זה כשחיים על שותפות, זה כשחיים על שמור לי שמור לך, תן לי תן לך, אז יש כל מיני שיקולים מתחת לפני השטח, ואתה רואה רק את התוצאה, ואתה לא מבין מה זה ההתנהגות הזאת? אבל כשאתה מעמיק פנימה, אתה מבין זה הכל בא מעיוות.

אבל התורה מחנכת אותנו אחרת לגמרי, לגמרי לגמרי.

אנחנו רואים לדוגמה שיעקב אבינו אומר ללבן בלי הודעה מוקדמת, בלי.. ישר אומר לו: "אעבודך בבתך הקטנה שבע שנים", אתה מסתכל על זה, זה לא ברור זה לא מובן איך יכול להיות שיעקב אומר דבר כזה? יעקב אבינו שר התורה בעולם, לא פסיק פומיה מגריסא, כל הזמן לומד לומד לומד, ככה אתה נותן 7 שנים מהחיים שלך! בשביל אישה? איך זה יכול להיות? 7 שנים של תורה אתה מוותר עליהם!? איך זה? כתוב: "אני חוכמה שכנתי עורמה", צריך להיות קצת ערום, קצת... פלפל. אתה תגיד ללבן: שמע אני יעבוד כמה חודשים, והוא יגיד לך עשר שנים, ואתה תגיד ארבע, ובסוף תתפשרו על משהו, אבל ככה ישר שבע? לא הגיוני. נכון או לא? אתם מסכימים אתי או שאני מדבר לעצמי? ישתבח שמו, נו.

הגאון מווילנה דרך אגב אומר: שפה הוא חסם את לבן, שלא יבוא לו מהכיוון של עבד, הרי עבד משתחרר נכון אחרי שש שנים? אז הוא חשש שלא יבוא אליו אחרי שש שנים ויגיד לו כמו שהוא באמת אמר לו, הבנים בניי, הבנות בנותיי, כל מה ששלך שלי, זה דין של עבד, אז לכן יעקב אמר לו שבע שנים, אני עקפתי את העבד, אין פה דין עבד, לא תבוא לי אחר כך בכל מיני יציאות, הוא לא סתם אמר שבע שנים, הוא ידע עם מי יש לו עסק.

אבל מה שמפליא שאחרי זה אנו רואים שכתוב בפסוק: שהתקופה הזו "עברה לו כימים אחדים", משהו פה לא הגיוני זה הפוך מן ההיגיון, מה זאת אומרת עברה לו כימים אחדים?

תגידו לי מי שהיה בצבא ואמור להשתחרר, אז מה הוא עושה? ומי שהיה בכלא ואמור להשתחרר מה הוא עושה? טבלת איקסים, נכון? כל יום בלוח שנה שעובר עושה X עבר, עבר, עבר נכון? אז יעקב היה צריך לעשות טבלת איקסים, כדי להתחתן עם רחל, מה כתוב? בדיוק הפוך, שזה עבר לו "כימים אחדים באהבתו אותה!. איך יכול להיות, היה צריך להיות כתוב: לא עבר! השעון לא זז! מה זה עבר לו כימים אחדים? זה בדיוק הפוך!. אלא שימו לב, פה, פה הנקודה של כל העניין, כשאני אוהב את עצמי, כשאני דואג לעצמי - אז הזמן לא זז כי אני כבר רוצה להתחתן, אני רוצה שלי יהיה טוב, אז כל יום שלא עובר מהר אני אומר יוש ווי זה לא עובר זה לא זז.

אבל כשאני נתתי את השבע שנים האלו לרחל, אז זה כימים אחדים, זה הכל נתינה, זה לא בשביל לקבל זה בשביל לתת, אז זה עבר לו "כימים אחדים באהבתו אותה".

אתם מבינים איזה נתינה עצומה נתן יעקב בשביל רחל? זה נתינה.

אותו דבר אנחנו רואים שכתוב: שאצל יצחק כתוב שהוא אהב את עשו "כי ציד בפיו".

אז מה זה כי ציד בפיו ? כי יש פה סיבה, למה אני אוהב אותו ? יש סיבה, כי ציד בפיו. ומה יש בהמשך? "ורבקה אוהבת את יעקב" בלי סיבה. לא רק זה, אצל רבקה זה כתוב בלשון הווה מתמשך, אצל יצחק זה כתוב בלשון עבר, אהב את עשו כי ציד בפיו. אבל אצל רבקה -אוהבת, למה? כי אהבה שאינה תלויה בדבר - זה אהבה. כשזה לא תלוי בשום דבר, זה רק הנתינה עצמה - זאת אהבה.

אותו דבר כתוב אצל דוד המלך: שהוא אומר בהספד על יונתן, "נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים", על זה מסביר הרמ"ע מפאנו, אומר, לא כתוב נפלא אתה, לא כתוב שנפלאה האהבה, כתוב ישר במחובר, "נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים", זאת אומרת: זה פלא עצום גם ההתנהגות שלך, וגם האהבה הזו שיש לך כלפיי , אומר דוד המלך.

עכשיו לא כתוב מאהבת גבר לגבר, או גבר לאישה או אישה לאישה, לא, כתוב "מאהבת נשים",

יותר מזה אומר הרמ"ע מפאנו: לא כתוב נפלאת אהבתך לי יותר מאהבת נשים, לא כתוב ככה, כתוב "נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים".

לא כמו אותם טיפשים שהבינו את הפסוק בכוון אחר בכלל עם כל הסטיות שלהם.

אומר הרמ"ע מפאנו: שאומר דוד המלך ליונתן: "מאיפה מה זה מ- מ- זה מאיפה באה לך האהבה הזאת שאתה אוהב אותי כל כך? איזה מין אהבה זו? מי מוותר על מלכות בשביל חבר שלו?"

אתם שמעתם על מישהו בהיסטוריה שוויתר על מלכות לחבר שלו ככה על פאדי? בלי לקבל כלום? היה דבר כזה בעולם? היה פלא כזה?

לא היה! זה רק אצל דוד ויונתן,

ועל זה כועס עליו שאול על בנו יונתן,

אומר לו: "בן נעוות המרדות!", מה אתה עושה עכשיו? אתה ככה מחלק את המלכות? נותן את זה ככה, מה זה?.

איך אומרים אדם שעוד רוצה לתת למישהו משהו, אז עושה אותו הסגן שלו, אתה המלך, ואתה עושה את רעך הטוב, אתה עושה אותו הסגן שלך, עוזר שלך, ממלא מקום, פה לא, הוא אומר לו כך! איזה מן דבר זה? מדהים.

אז אומר לו דוד המלך ליונתן: אתה יודע מאיפה זה בא לך? זה לא סתם ככה, זה בא לך מאהבת נשים, על איזה נשים הוא מדבר? על הסבתאות, סבתא שלך סבתא שלי, מי זאת הסבתא של יונתן? רחל. מי זאת הסבתא של דוד? לאה.

אומר לו אתה יודע מאיפה האהבה שלך? מהסבתא שלך שהיא אהבה את הסבתא שלי, והיא ויתרה לה על יעקב אבינו, בשביל שלא יהיו לה פשלות שלא יהיו לה בושות. נו, בשביל דבר כזה היא ויתרה על כל הקופה, על מה היא ויתרה? היא ויתרה על בכורה ועל מלוכה ועל כהונה. זה הכל עבר ללאה, ראובן לוי ויהודה, זה כולם צאצאים בנים של לאה, זה היה צריך להיות של רחל, ויתרה! והעיקר שאחותה לא תתבייש, ויש לך גדולה יותר מזו? יש לך נתינה יותר גדולה מזו? לכן הוא אומר לו: אתה יודע מאיפה זה בא לך? זה בגנים שלך, זה בא מסבתא שלך, אחרת לא ברור הפלא הזה.

אז אנחנו רואים שהתורה מלמדת ומחנכת אותנו לנתינה, לנתינה אמתית לא בשביל לקבל, אדם באופן טבעי הוא אגואיסט, הוא נולד אגואיסט, אם הוא לא יהיה אגואיסט הוא לא יוכל לחיות, אבל התורה מחנכת אותנו לא להיות טמע יותר מידי, תשחרר! לא הכל בשבילך.

לכן כשאנחנו מחנכים ילדים קטנים, אנחנו מחנכים אותם לתת, כל הזמן נותנים להם לתת, אתה רואה שיש לך ילד בעייתי שהוא קמצן, זה של'! זה שלי! תמיד תן לו לתת, בלי שהוא ישים לב, תביא לו חבילה של משהו לחלק, אתה המחלק, ברגע שאתה תרגיל אותו לחלק -הוא יתרגל לתת. "כי בעקבות הפעולות נמשכים הלבבות" אז הנתינה זה א' ב'.

יותר מזה, אם אני נותן לא על מנת לקבל, אז אין לי סיבה לכעוס על רעייתי, היא לא חייבת לי כלום, רק אני חייב לה, אני צריך לתת.

אני התחתנתי, אני חתמתי על הכתובה, נכון? אתם ראיתם את הווידאו של החתונה שלכם? בדקתם שמה? תסתכלו טוב, תסתכלו על הרבנית שלכם: היא חתמה על משהו? לא, היא אמרה משהו בחופה? לא, היא נשבעה? לא, מה היא עשתה כל החופה? כלום, שמה את האצבע ככה, שמת לה את הטבעת, שתתה קצת מהיין והתמסטלה, וזהו.

מה אתה רוצה ממנה? מה אתה תובע ממנה? היא הבטחה משהו? תסתכל: אתה בכתובה מה אתה התחייבת?

פעם אמרתי בצחוק: למה כותבים עדיין את הכתובה בארמית? שיכתבו בעברית, וואלק הבן אדם יקרא - לא חותם, "לא חותם", אבל זה בצחוק, מה זה "לא חותם", בטח חותם.

אבל אתה צריך להבין מה אתה אומר בכתובה, תבין את זה, תפנים פנימה, תראה על מה התחייבת? כי על זה אתה אמור להתחייב, זה לא פשוט. אייייה.

נשאלת השאלה: באמת למה רק החתן חותם? למה היא לא חותמת גם? בדיוק מהסיבה הזו, כדי שלא יהיה שותפות. אם היא היתה חותמת גם על הכתובה או שיהיה איזשהו מסמך אצל עורך דין אז לא עשינו כלום, למה? כי כל הזמן זה יהיה תלותי למה? כי היא לא עומדת בקריטריון אני לא עומד בקריטריון.

הרי אם תכנסו פה לרבנות לא בבני ברק ברמת גן, אתם תראו באיזה רמה מדברים שם, תכנסו לרבנות ותשמעו איזה ויכוחים, על מה הם מתווכחים? על שטויות, שטויות במיץ עגבניות. אבל על מה זה מתפוצץ בסוף: או על בגידות, או על הכאות, בסוף זה מגיע שני הדברים האלה, אחד מהם או שניהם. אבל ממה זה מתחיל? מקשקושים מקושקשים, פרינציפים ושטויות.

הכי מצחיק שהם הולכים למגשרים, ויועצי נישואין, ומשלמים הון עתק, משלמים לא כמוכם באתם פה בחינם, הם משלמים הון עתק!, אבל מה הקטע: אתה רואה את הזוג יוצאים משם, ואז הוא אומר לה במדרגות לאשתו: הכל טוב ויפה בסדר כל מה שהוא אמר, אבל לא מתאים לי, לא לא נראה לי, אז בשביל מה הלכתם?

כי לוקחים אותו כבתחילה כיועץ, אני יכול לקבל את העצה שלו ואני יכול לא לקבל את העצה שלו, הוא לא מחייב אותי בכלום.

אצלנו את דבר כזה, התורה מחייבת אותך, הרב מחייב אותך, אם אתה לא הולך מלכתחילה שכל מה שאומר לך הרב – "אמן! וקדוש!" – אז חבל על הזמן להגיע בכלל.

כי הרי ברור לכולנו כמו שאומר הרמב"ם: "כמו שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" זה דבר הכי לגיטימי שכל אחד יש לו דעה משלו, אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר, לא חייבים בכלל. אבל מוויכוח להגיע למריבה - אוי ואווי, צריך לדעת לעצור באמצע, איך עוצרים? אבל יש גברים ע ק ר ו נ י י ם, הבעיה שכל דבר הופך להיות ע ק ר ו נ י.

אבל בא נגיד באמת דבר עקרוני, לדוגמה: אתה רוצה שהילד ילמד בתלמוד תורה הזה, ואשתך אומרת חס ושלום רק בתלמוד תורה הזה, בסדר, יש שיטות שונות אני יודע מה, זה חסידי זה ליטאי אני יודע מה כל מיני עניינים, בסדר כל אחד והעניינים שלו.

טוב, אז עכשיו מה נעשה? כל אחד עומד בתקיפות בדעתו, מה נעשה עכשיו? פשוט, ברגע שיש לך "עשה לך רב והסתלק מן הספק" שני בני זוג חייבים שיהיה להם רב מההתחלה, שכל מה שיגיד להם אמן וקדוש.

לא הרב של הבעל ולא הרבנית של האישה, רב אחד שהם קבעו אותו שמה שהוא יגיד - זה מה אנחנו עושים. זה גם חייב להיות הרב שפוסק להם הלכות בכל העניינים, זה רק רב מיוחד של העניין של השלום בית שמה שהוא יגיד זה מה שיהיה, החלטנו. למה דווקא הוא? כי מישהו צריך להחליט!, אז פעם אני אכלתי אותה ופעם היא אכלה אותה, לא משנה אבל צריך להמשיך לזרום, כי הרי שנינו מבינים שזכותה לחשוב אחרת ממני, פשוט! אז מה נעשה עכשיו? צריך להחליט מה עושים? אז אם לא הגענו לעמק השווה לבד-יש רב.

פעם סיפרתי איך זוג יכול להגיע לרבנות, להתגרש משטויות איך? זוג אחרי הנישואין הלכו לקנות ריהוט, טוב הולכים לקנות ריהוט, נכנסים לחנות ואז פתאום שומע את האישה אומרת "דןד, בא תראה זו הספה שחשבתי עליה כל החיים שלי" הוא מתקרב נהיה לו שחור העיניים, מה? הוא רואה ספה בצבע שחור סקאיי, מסתכל על זה ואומר, זה יהיה בבית שלי בסלון!? חבל על הזמן לא יקום ולא יהיה. שחור! בסלון! איזה טעם יש לך את!. לא זה אתה לא מבין זה היום הסטייל, זה היום הככה, לא מעניין אותי אין אצלי שחור.

טוב, הוא מסתובב קצת בחנות ואז הוא רואה ספה ככה פשוטה רגילה, ואומר הנה זה זה מתאים לי דווקא, איכ... איזה טעם יש לך? זה מה זה הספה הזאת זה אלטיזאכען זה.

 בקיצור הם מתחילים להתוכח ביניהם בחנות, והאישה אומרת לו: תשמע תשמע, ממלא את הריהוט זה אבא שלי קונה, משפחה שלך לא הביאה כלום, זה אבא שלי קונה את הריהוט, אז זה הצ'קים שלי אני קונה את הסקאיי לא מעניין אותי, בקיצור הוא אומר לה: "אם את קונה את הסקאיי אני לא נכנס הביתה", הם רק התחתנו יה וואלק, אתם מבינים?

בקיצור הם מתווכחים ורואה שלא הולך לו, אז הוא מנסה לעבוד לה על הרגש, מה הוא אומר לה? את יודעת מה תעשי מה את רוצה אני לא מתאים לי ויצא מן החנות, יצא החוצה מעשן סיגריה בחוץ השם ירחם, וההיא נתנה את הצ'קים סיכמה וזה, טוב נסעו.

הוא לא שואל אותה אפילו מה היא עשתה, הוא מצפה שהיא הבינה את הרמז שלו, "כגודל הציפיות גודל האכזבות". הלכו הביתה והנה נוגשים בדלת הגיעה הספה, הסבלים עם הספה השחורה.

טוב הלכו הסבלים, הוא יושב בפינת האוכל, והוא אומר לאשתו: "איזה טעם מנחוס יש לך",

אז אשתו אומרת לו: "למה הטעם שלך יותר טוב בטח",

הוא אומר לה: "למה את חייבת לענות לי כל הזמן? יצאת כמו אמא שלך כל הזמן את חייבת לענות",

-         "למה אמא שלך יותר טובה בטח?",

בקיצור אמא שלך אמא שלו אמחא שלנו, ההיא התחילה לבכות לקחה את הפקלך שלה והלכה לאמא שלה, הלכה לאמא , טוב, הלכה לבית של אמא שלה.

ואז אמא שלה שואלת אותה: "מה קרה שבאת?"

אומרת לה: "לא, עברתי פה אז נכנסתי ככה לנוח",

אומרת: "אה יפה, ולמה העניים שלך אדומות?"

-         "לא אני חושבת יש לי דלקת",

אמרה: "טוב ילה ילה אל תעבדי עלי, תגידי לי הוא רב איתך, הוא התווכח הוא הרים עלייך ידיים? את בהריון?"

אז היא אומרת: "אמא מה קרה לך הוא נשמה את מכירה אותו וזה.... בסדר הוא נשמה אבל הוא לפעמים ככה משחרר מילים לא במקום, כן נכון לפעמים הוא מגזים וזה..."

-         "נו אז מה הוא אמר לך?"

-         "לא לא הוא אמר זה מה שהוא פגע בי שהוא אמר עליך ככה וככה",

-         "אמר עלי? למה מה אני עשיתי לו? מה הוא מכניס אותי? למה הוא צריך להגיד עלי?"

-          "לא את יודעת אמא כשאנשים עצבניים מדברים שטויות, כן נכון בסדר".

 ואז אתה רואה אותה נגשת לטלפון ומחייגת לאמא שלו, "מסעודה, שלום, מדברת ורדה, אמא של כן כן כן, מה שלומך כן, שמעת מה הבן שלך אמר עלי? אמר עלי ככה וככה זה יפה ככה? ככה הוא צריך לדבר עלי?"

ואז האמא אומרת: "לא, חס ושלום אני לא מבינה אותו, איך הוא אומר דבר כזה עליך, את דוקא אישה טובה" וכו' וכו' וכו',

והיא אומרת: "כן ואנחנו הבאנו הכל והבאנו את הזה והבאנו לו פרח "אח פרח שנבל" הבאנו פרח, עשינו הכל, מה אתם הבאתם? אתם לא הבאתם כלום!"

ואז האמא שלה אומרת: "נכון אנחנו קצת קשה לנו ולא יכולנו, נכון את צודקת, אבל את יודעת גם הבת שלך לא בסדר, אני שמעתי מהבן שלי כמה פעמים מה היא אמרה עלי, אבל עוד לא אמרתי לך את זה אף פעם, אבל אם את כבר פותחת אז אני יגיד לך מה אמרה עלי הבת הזאת ה....".

וי וי וי וי ושיחת הטלפון הזאת מסתיימת בטריקת טלפונים. כאן נגמר פרק א'.

ועתה מתחיל פרק ב': עובר שעות עובר ימים ומחכים שהבחור יצור קשר, והוא פרינציפ לא מתקשר, והיא נשארת עכשיו אצל אמא שלה, והנה נכנס לסרט עכשיו גיבור חדש, מי זה? אח שלה הגדול, בא אח שלה הגדול

ואומר לה: "מה העניינים שושי הכל בסדר? מה שמעתי?"

אומרת לו: "מה שמעת?"

-         "שמעתי ככה וככה אמר ככה וככה נכון?"

-         "כן לא בדיוק",

-         "אל תגידי לי "לא בדיוק", אמר או לא אמר?"

-         אמר,

-         אבל מה זה שכל שני וחמישי את באה לאמא? מה זה? מה רק התחתנתם לא מזמן מה קרה? זה לא הולך ככה, את צריכה להחליט או כן או לא, זה אי אפשר ככה מה את יו יו! מה את לא מבינה שאת מצערת את אמא ואת אבא? מה זה הדבר הזה? או שתסדרי אתו אצלך בבית או שתחתכי! מה זה הולכת חוזרת את הולכת באה מה זה הדבר הזה? זה לא הולך ככה את צריכה להחליט!.

עכשיו הוא הכניס את הבחורה עוד יותר לפלונטר, לא יודעת מה לעשות, אבל היא אוהבת אותו, אז בסדר רבים מתווכחים, אז זה אומר שהיא לא אוהבת אותו, אוהבת אותו!.

והנה נכנסת עכשיו לסרט עוד גיבורה, מי זו? השכנה.

נכנסת השכנה של האמא ואומרת: "שלום, מה שלומכם הכל בסדר?"

אומרת: "כן ברוך השם",

-         "מה שמעתי?"

אומרת: "מה שמעת?"

-         "שמעתי שיש לה בעיות עם זה...."

-         "מאיפה את שמעת את?"

-         "אני שומעת הכל, אוזניים לכותל, אני שומעת הכל מותק, אומרת כן כן, תשמעי לי תפתחי לו תיק, לא משנה איזה תיק: תיק במס הכנסה, תיק במשטרה, תיק לגירושין, תיק לשלום בית, העיקר תפתחי לו תיק, תעשי לו מזוודה, תשמעי לי אני מנוסה". למה היא גרושה שלוש פעמים כבר, היא מנוסה, "תשמעי לי".

נו מה אתם אומרים?

עכשיו באיזה פלונטר נמצאת הבחורה הזאת?

ונגיד עכשיו שהיה איזה קשר והם רוצים לחזור, לך תחזור עכשיו, אתה צריך עכשיו לתפור את כל המשפחות ואת כל האחים, איזה בלגן? וגם אם יחזרו אתה תראה כל הזמן את האחים הדואגים והאחיות הדואגות רק בלגן אחד גדול.

רבותי!

בשלום בית לא מערבים לא משפחה לא חברים לא שכנים, לא אף אחד, אתה רוצה לסבך את עצמך? תעשה את זה. אין דבר כזה, רק פוסק אחד, הוא מחליט בינינו זהו. ברגע שהחלטנו ככה פטרנו את כל הבעיות.

את אותה סיטואציה נעשה עכשיו עם פיתרון:

אותו זוג יש להם רב, לפני שהם התחתנו הם החליטו שהרב שלהם זה רב פלוני שכל מה שאנחנו לא מגיעים לעמק השווה - הוא יחליט, והם נכנסו לחנות, והאישה מצא חן בעיניה הסקטיי השחור והתחיל הויכוח, והבעל או האישה

אמרו: רגע רגע בא נתקשר לרב נראה מה הוא אומר? מתקשרים לרב,

"סליחה כבוד הרב שאנו מפריעים לך, אפשר לשאול שאלה?

כן, מה השאלה?

אנחנו נמצאים בחנות של ריהוט, אשתי רוצה לקנות ספה מפחידה שחור סקאיי ואני לא מסכים בשום פנים ואופן, מה עושים כבוד הרב?

מה יגיד לו הרב פשוט: יגיד לו תשמע: מי נמצא בבית רוב הזמן?

אשתי, יופי, אז תן לה לקנות את הספה עם הסקאיי השחור, וכשאתה בא הביתה לכבודך היא תשים תמיד את הכיסוי את הצבע שאתה אוהב. בסדר סגרנו עניין? אתה יוצא מהבית - היא מוציאה את הכיסוי, הסתדרנו?

תודה כבוד הרב. פטרנו את הבעיה. מסובך? לא מסובך.

איך הרב הצליח להביא כזו תוצאה צ'יק צ'אק? לרב אין דוקטור פרינציפ, לבני הזוג יש דוקטור פרינציפ, ברגע שהם נכנסו לעקרונות הם כבר לא מחפשים פתרונות, הם מחפשים לצאת צודקים, באמת הם היו יכולים גם לבד להגיע לפתרון, אולי אפילו פתרון אחר, הם היו יכולים לפתור את הבעיה, רק הם לא חיפשו פתרון, הם חפשו לצאת במילה שלהם, ברגע שאדם רוצה לצאת במילה שלו, פה מתחילה הבעיה הקשה,

בסדר? אתם אתי הלו!, אני בדי הום הכל בסדר?.

באחד השיעורים כאן אני חושב שספרתי את הסיפור הזה, אני אספר לכם את הסיפור הזה שוב כי הוא קשור לעניין, והסיפור הזה ממחיש מה זו אהבה אמתית שאני ראיתי במו עיניי. איך אומרים ביידיש "לב סטורי". סיפור אהבה אמיתי שאני ראיתי במו עיניי, וחוויתי אותו ככה בלייף.

איפה זה היה? זה היה בסמינר של ערכים, לפני בערך 25 שנה לפחות, קראו למקום שמה "כפר סיטרין" מול כלא שש בחיפה שמה זה כלא שש או כלא ארבע? כלא שש לא? כלא שש. ושמה נתנו לי לתת את השיחה הראשונה של הסמינר, והיה בית כנסת לפחות פי 3 מהבית כנסת הזה, ללא גוזמה, ישבו שם לפחות 300 איש.

ואני מתחיל את השיחה, לא עובר ממש דקות ספורות, ופתאום מישהו נכנס מאחריי, נעמד לידי, ומתחיל לקלל אבל מה זה לקלל? קללות עסיסיות מזעזעות, אני מסתכל עליו ככה ואני לא מבין מאיפה העב"ם הזה נחת, מאיפה הוא בא? לאן הוא שייך? הוא שייך לאנשים שבאו לסימינר? לאנשים המקומיים פה? לצוות, מי זה אני לא מכיר אותו, ואני מסתכל ואני לא מבין מה הולך פה, את מי הוא מקלל בכלל גם זה לא היה ברור, קללות!.

עכשיו כולם אני רואה בהלם, ואני בהלם, ואני אומר לו: מה הקטע שלך אחי? מה מי נגד מי? אני לא מבין, והוא ממשיך, יורה טטטטטטטטטט. טוב תרגע אבוס עינק, תגיד על מה מדובר שנדע איך להתייחס אליך.

עכשיו אתה לא יודע מה לעשות, מה לבקש להוציא אותו, או מה עושים? אתה מנסה לפחות להבין איפה אנחנו נמצאים!, ואז תוך כדי בליל הקללות שלו, התחלנו לאט לאט להבין, שאשתו חזרה בתשובה, ויש לה חברות מבני ברק במחזקות אותה, והוא לא מתאים לו הקטע, אז הוא בא איתה לפה לסימינר, אבל לא מתאים לו, בסדר הבנו, עכשיו אני, מקלל אותה ואת כל הדתיים ואת כל... את מי לא!.

בקיצור אני ברוב "חוכמתי" שאלתי אותו שאלה שאני מה זה התחרטתי על השאלה הזאת השם ירחם, היתה לי כל כך כוונה טובה, אבל מה יצא מזה השם ירחם. אני משום שרציתי להבין יותר לעומק איפה אנחנו עומדים אז אמרתי לו: אשתך נמצאת פה בכלל? איזה טעות, מה הוא עושה? הוא מצביע עליה ואומר: הנה היא הההה..... וממשיך עכשיו לקלל כשהיד מונית כלפיה, ועכשיו כל העיניים של ה- 299 אנשים עליה!

עכשיו אתה רואה אותה מחליפה צבעים, אדומה ירוקה צהובה לבנה כל הצבעים, ואתה לא יודע מה לעשות, ואתה מרחם עליה ואתה אומר השם ירחם קרע אותה לגזרים, פתאום היא קמה ויצאה החוצה, אנ י אומר לכם איך שהיא יצאה החוצה אתה שמעתה אנחת רווחה מכל אלה שישבו שם, במיוחד הנשים, שמעתה אהההה מסכנה... גמר עליה גמר.

טוב, איך שהיא יצאה ניסינו קצת להרגיע אותו ולומר לו: תשמע זה לא שיחה פרטית עכשיו, אתה אחר כך תשב פה עם האנשים תדבר, אבל עכשיו זה הרצאה, זה מפריע לכל הציבור ומנסים להסביר לו בעדינות ושלא יפגע ושלא יהיה סתם כעסים.

תוך כדי כך שאנו מנסים ככה להרגיע, אשתו חוזרת נכנסה, אני חשבתי שהיא באה עם מערוך, לא, היא באה עם כוס תה, עכשיו הוא עומד פה ואני עומד פה, היא באה ככה בין שנינו עם הכוס תה ואני שומע אותה, היא אומרת לו: איציק, כך תשתה תירגע, אתה יודע שאסור לך להתעצבן, זה מזיק לך, קח, היא נתנה לו את הכוס תה וחזרה לשבת במקום, אני מסתכל עליה ככה מסתכל עליו מסתכל עליה, מה זה סרט מבוים? מה הולך פה? הייתי בשוק, אני מסתכל עליה, מה היא הביאה לו כוס תה, אני לא מדבר אבל זה מה שעובר לי בראש, היא הביאה לו כוס תה, אתם יודעים מה זה אומר?

אתם מכירים את האימהות האלה שהולכות ברחוב והילד שלהם עושה להם סקנדל באמצע הרחוב, עושה להם ווחד פדיחה, ילד כזה קטן בן 3-4 לא יודע מה הוא רוצה רוצה ארטיק לא יודע מה הוא רוצה, אתה רואה אותו צועק ותפרע ומרביץ לה ומשתולל ככה בבבבב. באמצע הכביש, ראיתם פעם סיטואציה כזאת? יש כאלה דברים לפעמים נכון?

ומה אתה רואה? אתה מסתכל על האמא מה אתה רואה את האמא אומרת? די נשמה, בא בא אני יקח , תיזהר זה כביש, אל תעשה שטויות, אתה מתקרב יותר מידי לכביש.

זאת אומרת: האמא לא חושבת על הפדיחה, על מה שהוא עושה לה, על מה שהוא היכה אותה, לא לא על מה היא חושבת? שלא יאונה לו רע, שלא יקרה לו משהו חס ושלום, נכון זה אמא רגילה טבעית אוהבת? נכון? היא חושבת עליו! היא לא חושבת עליה.

אותו הדבר אתה ראית אצל האישה הזאת, היא חשבה על עצמה בכלל באותו רגע שהוא יורה בה, הבן אדם יורה! היא לא חושבת עליה! היא חושבת על הבריאות שלו! היא הולכת לדאוג לו לתה! ווי ווי ווי ווי ווי אתם מה קרה באותו רגע?

קם לי איזה ז'לוב אחד חילוני, זה סמינר זה רק התחלת הסמינר, קם לי חילוני ענק, קרוב לשתי מטר בסוף בשורות האחרונות, קם לי אחד צועק לי: כבוד הרב! אני יכול להגיד פה גם כן משהו!?

אמרתי לו אני יכול להגיד לך לא?

אז הוא אומר לי: אני מוכן להתחלף עם הטמבל הזה!

שמעתם? כי כל הציבור שמה הבינו תשמע הוא זכה בוואחד יהלום, היא באמת אוהבת אותו, כי היא חושבת עליו, היא לא חושבת על עצמה, זה אהבה אמיתית, איפה אתה רואה דברים כאלה? הבנתם על מה אני מדבר? .

ואנחנו בבית על כל חרטה נפגעים, נפגעים צ'ילבה, ברוגז, לא מדברים, זה הבן אדם יורה בה! מה לא עושה לה! פדיחות של.... היא לא רואה אף אחד ממילימטר, היא רואה את בעלה שעכשיו הוא במצוקה והיא צריכה לעזור לו, כשהוא מנסר. זה סיפור אהבה אמיתי.

האמת אני לא יודע מה קרה איתם מאז, כי אחרי אותה הרצאה אני המשכתי בדרכי, אבל הסיפור הזה לא עוזב אותי מאז, לא עוזב אותי.

חז"ל אומרים: "אהבה מקלקלת את השורה", אדם שבאמת אוהב הוא לא רואה כלום, הוא רואה רק את האובייקט שהוא צריך לתת לו, איפה רואים את זה בדרך כלל? בין אמהות לילדים, אתם יודעים שהאבא אוהב פחות את הילדים מהאמא, אתם יודעים את זה? תראו אצל האבא כתוב: "בן חכן ישמח אב", האבא שמח בילדים שלו, אבל האהבה שלו זה לא כמו של האמא, למה? מי יכול להגיד לי למה?

עונים ולא שומעים

הרב: אז מה? אז יש לה פור השקעה של תשעה חודשים. ולא סתם תשעה חודשים, זה תשעה חודשים של מטען חורג.

אתם יודעים מספרים על שני רוסים שנסעו ברכב אחרי משאית,

אז רוסי אחד אומר לשני: תתרחק תתרחק,

אומר לו: למה?

אומר: תראה כתוב מטען חורג, זה יכול לחנוק אותך.

אז תשעה חודשים מטען חורג, וכאבים ופחדים, וחרדות ודאגות, לא פשוט! זה לא נדבר על תופעות לוואי, ואחרי זה מגיע השלב של הלידה שזה ממש מסירות נפש, זה מסירות נפש ממש! אז איך לא תאהב את הילד? איך שהוא יוצא לאוויר העולם היא כבר אוהבת אותו, האבא עוד לא, אין סיבה לאהוב, עוד מבין מה זה בכלל, למה מה הוא השקיע?

אחרי שהוא יקום בלילה ויתן לו קצת דייסה, יעשה פה ינענע אותו פה ינענע אותו שם, עכשיו הוא מתחיל לאהוב למה? הוא מתחיל להשקיע, אבל לאישה יש לה וואחד פור,

אז זה שוב חוזר לעניין, כגודל ההשקעה כגודל האהבה, יחס ישר,

שאלה לא שומעים

הרב: אני לא מרגיש חיבור, כן זה פשוט.

שאלה לא שומעים

הרב: נכון, אבל זה לא קשור לילד. לסבול את האישה בהריון זה גם השקעה של גבר נכון, אבל, זה לא קשור לילד. אדרבא זה צריך לחבר אותך יותר לאישה,

רבותיי, מה אנחנו שווים בלי האישה, תכלס, מה אדם שווה בלי אישה?

הגמרא אומרת, אדם ללא אישה שרוי: בלא תורה, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא בלא בלא יש שמה 7 "בלא", כולך בלה בלה אחד גדול, כולך בלא בלא בלא.

הגמרא אומרת: אתה פלג גופה, לא פלג של מכונית, פלג זה חצי, אתה חצי גוף, מה עם החצי השני? מה אתה יכול לעשות בלי החצי השני? מה אתה שווה?

אמרתי פעם: מה זה "עזר כנגדו"? אז ידוע שעזר מה שאומרים חז"ל זכה - עזר, לא זכה - כנגדו.

כבר אמרתי בסייעתא דשמיא, עוד דבר חשוב שרמוז פה: כשאתה הולך לעשות מצוות - תפקיד האישה להיות עזר, כשאתה רוצה לעשות עבירות - היא צריכה להיות כנגדו. זו אישה טובה, שהיא מושכת בחוטים ומכוונת אותך "אתה לא תלך לי לדברים שלא צריך". זה אישה טובה. אז מה אתה כועס עליה כשהיא מונעת אותך מלעשות דברים שלא צריך? הפוף תהיה מרוצה.

אחרי כל מה שדיברנו, אני עכשיו אתקיל אתכם לסיום:

מי יכול להגיד לי, אני הולך לשאול אתכם את השאלה הכי קשה, שאלה הכי קשה שאתה יכול לשאול גבר, תכינו את עצמכם.

מי יכול להגיד לי למה הוא אוהב את אשתו, אני עובר לשאלה הבאה, מי מתנדב להגיד למה הוא אוהב את אשתו?

עכשיו יש לי בקשה אליכם: אל תענו לי בסיסמאות, ולא בציטטות מהתורה, תענה לי על אשתך למה אתה אוהב אותה!, את אשתך למה אתה אוהב אותה?

אל תגידו לי כי היא הצד השני שלי, והיא ככה, והיא "עצם מעצמי ובשר מבשרי", עזוב, תגיד לי למה אתה אוהב אותה?

עונים: למשל אשתי היא עושה הכל בשבילי, אני לא יכול לא לאהוב אותה, אולם היא גם רבה איתי אבל הכל היא עושה בשבילי.

הרב: הבנתי, הלאה, מי עוד יכול להגיד למה הוא אוהב את אשתו?

עונים: אותו דבר

הרב: אתה אומר אותו דבר טוב. יש מישהו שיכול לפרט יותר קצת? דוגמה אחת לפחות לתת, לא אני רוצה מישהו אחר, לא לא אתם שניכם כבר אמרתם עוד מישהו, שיהיה החוט המשולש, רגע יש פה עוד מישהו שיכול להגיד עוד משהו? אתם לא אוהבים את האישה? שתדעו לכם: הנשים הולכות לראות את הסרט הזה, ויגידו: לא יכולת להגיד משהו עלי!

עונים: משלימה

 הרב: אמרנו משלימה זה סיסמא, עזוב תגיד לי תפרט לי תכל'ס, למה אתה אוהב אותה?

מה אמרתה? דומה למה שאתה צריך, זאת אומרת שהיא אפילו לא הגיעה למה שאתה צריך רק דומה? זה כבר בעיה, אבל אני מבקש פירוט, דוגמה אחת של פירוט,

טוב רבותי אני מצטער שאני הולך הביתה, כי אף אחד מכם לא הבין את ההרצאה כל מה שדברתי טחנתי מים סתם, חבל על הזמן, אני מתחיל מהתחלה, ערב טוב ברוכים הבאים, עונים: לא שומעים

הרב: כן, ובכן גם אתה מדבר בסיסמאות, בואו נראה, אתה צודק אבל עדיין מדבר בסיסמאות.

אני שאלתי: למה אתה אוהב את אשתך!!!!!

ואתה ענית לי: למה אתה אוהב את עצמך! כי מה שענית לי היא עושה הכל ב ש ב י ל י" זאת אומרת: איפה הפואנטה? למה אני אוהב אותה!! כי זה בשבילי!! זה אהבת עצמי! אז לא הבנתם את כל מה שדברנו כל הערב, פרשסטייט?

לפני כ-30 שנה, הייתי בחוג בית בנתניה, ושם לא נתתי שיחה ואחר כך שאלתי את השאלה הזו, אני פתחתי את החוג בית עם השאלה הזו, מי יכול לומר לי למה הוא אוהב את בן הזוג שלו!

כמובן שהגב

 ליל שימורים הוא לה' | הרב אמנון יצחק   כוחו של פרסום חיובי ושלילי 

הודעות ועדכונים

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578