פרשת תולדות | הרב עמנואל טולדנו
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
רבי שלום סבדרון זכר צדיק לברכה
ידוע שרב שלום סבדרון
היה בירושלים
וכל שבת היה דורש
בבית כנסת זיכרון משה
באים הרבה אנשים
והיה דורש בשבת אחרי הצהריים
והוא אמר דרשה פה
אומר לכאורה לא מובנת הגמרא
התורה לא מובנת.
מקודם היא אמרה
ותאמר אם כן למה זה אנוכי
אז הפשט הפשוט
למה
אם כך קשה צער העיבור
בשביל מה אני צריך להתפלל על העיבור
אז הלכה לשם
לבית מדרשו של שם
וברוח הקודש היה לשם שם היה עוד חי, שם
שם בן נוח
מהסבות של אברהם אבינו
אמר לה
שני גויים בביתנך
ושני תאומים
אז צריך להבין מה התשובה פה
רש״י אומר שהרי עתידים לצאת ממך
שני מלכים גדולים
רבי יהודה, לא מלכים אבל גדולי הדור
רבי יהודה הנשיא ואונטונינוס
רבי יהודה הנשיא מיעקב ואונטונינוס מעיסוף
ולכן אל תצטערי
זה בגלל שיצאו מזה שני גדולים
זה היה הנחמה שלהם
של שם
אבל יש פירוש ראשון
פירוש ראשון ברש״י
בשם חז״ל
מה פירוש למה זה אנוכי
ומה פירוש והתרוצצו מה היו רצים
אומרים חז״ז זה ריצה ממש
כשהייתה עוברת על יד בית עבודה זרה
היה עש״ו מפרחס לצאת
כשהייתה עוברת
על יד
בית מדרש של תורה של שם או של עבר
אז יעקב רצה לצאת והיא לא הבינה מה
אז אמר לה זה שני תאומים
אז רבי שולם היה שואל מה התיישבה השאלה
היא לא רצתה היא לא מבינה מה זה פעם עבודה זרה פעם זה
אמרו לה שני גויים
אז רבי שולם זיכרונו לברכה
הרי היה אז התקופה של קום המדינה והמזרחי
היה שואף להשתלט על כל הרבנות
ולעשות את הרפורמה ביהדות
שיכולים להיות יהודים כמו מפדלניק
אז הוא תמיד לועג להם
אז הוא אמר זה הפשט בהתחלה היא חשבה שזה עובר אחד
אז זה היא לא מבינה פעם הוא הולך לבית עבודה זרה
פעם רוצה לבית המדרש
זה היא לא יכולה כמו המזרחי
גם דתיים גם לא דתיים
מתי שרוצים דתיים
הם הרי עושים בריכות מעורבות בנים ובנות יחד
כל מיני קולות כל מיני ממש
זייפו את התורה והם דתיים יעני דתיים
אני ראיתי שכונות
של תימנים
כמו אביבר יעקב עצמה ברחוב של הישיבה
זו שכונה שכולה תימנים
וכולם התחנכו זה הם הקימו דירות שמה נתנו להם דירות
וכל אחד היה לו משק
וגידלו שם את הילדים מאיפה גידלו אותם?
כמובן בממלכתי דתי
תימנים הם דתיים כשהם באו ודאי
אז ממלכתי דתי
ואני אומר לכם החינוך של ממלכתי דתי איני בטוח שיש עוד אחד מן הבחורים
שנגיד בני ארבעים
מאז קום המדינה
לא יודע אם יש ביניהם איש מניח תפילין.
החינוך של
הממלכתי דתי
זה פריקת עול.
תעשיין,
לצערנו זה לא רק שמה,
בכל מקום, בעמידר,
פה גם כן יש שכונה של תימנים,
בהרבה מקומות.
שכונה שנתנו,
התימנים היא שכונה,
שם יגורו, זה יתומות,
אז יעשו בית כנסת וזה.
אבל מצד שני החינוך כאן בעמידר ממש
בכוונה היו מקלקלים אותם, בנו בריכה מעורבת, מתועבת,
בשביל לקלקל את הבחורים ולקלקל את הבנות.
על כל פנים, הוא היה תמיד מרקיף את המזרח הזה. הוא היה אומר בהתחלה היא חשבה על זה עובר אחד.
זה היא לא יכולה לסבול.
פעם עובד עוד עזרה, פעם רוצה ללמוד תורה.
אדם אחד שיהיה חצוי
זה הכי גרוע.
אבל כשאמרו לה שזה תאומים,
אז אחד עובד עוד עזרה ואחד, אז היא נרגעה.
זו הבדיחה היפה של רב אבשלום
על המזרחים.
עכשיו נראה מה כתוב כאן.
כתוב לפני כן
שויעתר יצחק לאדוני לנוכח אשתו,
כי עקרה היא
ויעתר לו אדוני לנוכח וטהר רבקה אשתו.
אומרים חז״ל מה זה ויעתר לו
שהקדוש ברוך הוא שמע את תפילתו
של יצחק
יותר מתפילתה של רבקה.
למה?
אינו דומה תפילת
צדיק בן צדיק
לצדיק בן רשע.
רבקה היא הייתה בת רשעים,
ממשפחה של רשעים.
אז אומנם היא הייתה צודקת,
אבל זה לא דומה צדיק בן צדיק
כמו יצחק אבינו שקיבל חינוך בבית אברהם אבינו.
אינו דומה לתפילת
צדיק בן צדיק כתפילת צדיק בן רשע.
זה פלא, לכאורה, הרי צדיק בן רשע,
אם הוא בעל תשובה,
בעל תשובה אמיתי שאפשר לקרוא לו צדיק.
אביו ראי רשע, אבל הוא צדיק.
אם הוא בעל תשובה אמיתי שלא נדבק בו הרע
ולא נמשך לרע,
יש רחמנא ליצלן בעלי תשובה שכיוון שעשו הרבה רע
והרבה דברים רעים הם לא יכולים להתנתק מזה.
זה מושך אותם בחזרה.
זה לא היה נקרא צדיק,
אבל פה קוראים לה צדיק, זאת אומרת היא נתקעה עצמה מכל הרע שרעתה
בביתה.
היא נקראת צדיק, ובכל זאת
אינה דומה תפילתה לתפילה של צדיק אין צדיק.
למה לכאורה היא שהיא
הייתה צריכה להילחם נגד כל ההשפעות של ביתיה היא יותר חשובה מאשר
יצחק שהיה מחונך מילדותו
ותורה עבירה על שמיים?
אז רואים מכאן
שגם צדיק
צריך לעבוד.
צדיק צריך לעבוד שלא יהיה
עבודתו
שגרה
מצוות אנשים מלומדה.
הרבה היו מדברים, הרי אדם
יש לו הוא מקבל הרגלים מקטנותו הרגלים בתפילה, להתפלל, הרגלים.
וכל ההרגלים האלה הוא עושה אותם
רוב
בגלל שהוא התרגל.
הוא לא עושה אותם בשביל,
יש כאן מצוות הבורא לעשות, לבוס תפילין,
יש כאן מצווה להתפלל.
זה לא,
הכל עושה לפי השגרה.
גם כל התפילה,
גם כן שגרתי הכול.
ומצד אנשים מלומדה,
רבי יוניב סער התשובה אומר, זה חמור, מביא את הפסוקים.
יש פסוקים
- ותהי ירתם אותי מצוות הראשים מלומדה, על כן ממני יוסיף להפליא את העם הזה הכלב אפל.
ונאמר על אשר, על אנושים,
אשר אינם עורכים מערכות
ללמוד יראה, מחשבות תמיד ללמוד יראה,
אז הם מבטלים את השמר לכוח הטירה.
אדם צריך לעמוד
כדי ללמוד יראה,
אחרת הוא מבטל מצוות עשה של ירת שמיים.
והאנשים האלה, שהם לא לומדים ירת שמיים,
ותהי ירתם אותי מצוות אנשים מלומדה.
גם אם אתה רואה אדם ככה עושה פעולות כמו ירי שמיים,
אבל היראה שלו היא מצוות אנשים מלומדה.
היראה גופה היא מצוות האנשים הזו.
זה שמעתי מרבי חזקאל, זכרונו לברכה,
שהם מבקש לפעמים גם מה שהאדם יהיה כמו ירי שמיים,
נראה כמו ירי שמיים, זה גם כן מלומדו.
וזה גרוע מאוד מה כתוב שם בפסוק
ואהבה את חוכמת חכמה.
ועל כל פנים,
זה מה שאנחנו רואים.
אנחנו אומרים בברכת אבות,
בהתחלה מתחילים
אלוקינו ואלוקי אבותינו.
הוא הנהיג את אבותינו,
כמו שכתוב בפסוק,
לא הניח לאיש לעוסקם ויוכח עליהם מלוכים.
בא אברהם אבינו אצל פרעה,
לקחו את שרה,
אז הקדוש ברוך הוא, ונגע השם את פרעה בנגעים גדולים, גם אבימלך,
מלך גרר,
גם אצל יצחק וגם אצל אברהם.
היו שני אבימלך, אחד
אצל אברהם ואחד אצל יצחק.
זה נקרא לו, הניח לאיש לעוסקם ויוכח עליהם מלכים.
הקדוש ברוך הוא היה מוכיח,
מעניש,
מלכים שלא יפגעו באבות.
זה נקרא אלוקינו ואלוקי אבותינו.
שהקדוש ברוך הוא כאילו דיריג'ה.
אילו דיריג'ה.
הלוא
אילת שרבייה.
היו אצל פרעה,
פרעה לקח את שרה וקיבל מכות.
אבימלך
בא אליו הקדוש ברוך הוא בחלום
שהוא הולך למות
בגלל שלקח את רבקה.
זה נקרא לאיש לאיש לעוסקם ויוכח עליהם מלכים.
אבל אחרי כן חוזרים,
מי הם אבותינו?
זה אברהם, יצחק ויעקב.
אחרי כן חוזרים אלוהי אברהם,
אלוהי יצחק ואלוהי יעקב.
למה צריך לחזור?
כבר אמרנו אלוקינו ואלוהי אבותינו.
ועוד למה צריך לומר אלוקי על כל אחד?
תגיד אלוקי אברהם, יצחק ויעקב.
רואים? הפירוש הוא בכלל שרוצים לומר
מה שאברהם, יצחק ואברהם
היה להם אלקות,
זה לא שגרתי.
זו עבודה שלהם.
כל אחד עבד.
אברהם היה לו מין החסד.
בדרך החסד הוא
זכה להידבק בקדוש ברוך הוא.
ויצחק היה לו יראה,
יראת שמיים.
הגבורה
ויעקב,
התורה, מידת האמת.
כל אחד הכיר את הלהקות של הקדוש ברוך הוא,
המנהיגות של הקדוש ברוך הוא,
בדרך בפני עצמו.
לא כך הוא התחנך
בבית אברהם אבינו. יודעים שיש אלוקים.
לא כל אחד עבד
עם התבוננות
איך
להכיר את הבורא עולם. כל אחד בדרך שלו.
למשל,
אגיד התבוננות
בענייני חסד
שהתעוררתי אז
במזמור ברכי נפשי.
במזמור ברכי נפשי כתוב
זה הים גדול
ורחב ידיים
שם רמז ואין מספר.
חיות קטנות הן גדולות.
מה זה שם רמז ואין מספר?
אז כל כך הרבה דגים
ורמסים בתוך הים, אי אפשר לספור אותם.
אני הייתי פעם
בירקון, בנחל הירקון, על יד הריידינג.
ישבתי שם בחוף,
על המים, קצת על המים,
והנה אני רואה להכות
של דגים קטנים.
דגים קטנים, זה היו בורי.
המום דגים.
להקה.
להקה, לפחות כל להקה זה כמה מאות חתיכות.
והם באים והולכים
בלהקה אחרת.
כמה דגים יש בים.
הרי הים הוא גדול גדול גדול.
בקצת הזה שאני ישבתי כבר עברו לפניי
אלפים של
של דגים.
אז בכל הים קמה כמות
של דגים.
נו,
נדע, שם רמס ואין מספר, אי אפשר לספור את זה.
שמוני יותר ליכוני, ואתה מזה יצא, שאיכו.
כולם אליך יסברון לתת אוכלם בעיתו.
הדגים והרמסים האלה,
בין הדגים הקטנים,
בין הדגים הגדולים,
כולם מחכים ומצפים שהקדוש ברוך הוא ייתן להם את האוכל.
והקדוש ברוך הוא
תיתן להם אלקוטון. כולם אליך יסברון לתת אוכלם בעיתו.
תיתן להם אלקוטון, נותן להם,
והם לוקטים את המזון שלהם.
הגדולים,
הם אוכלים דגים קטנים,
דגים אחרים.
והכל אפילו דגיג הכי קטן,
כי אז ברוך הוא נותן לו איך להתפעל, המזונות שלו.
מוצא לו איזה תולעת,
מוצא לו
באמת התחדש אצלי.
תמיד אני הייתי חושב,
ובברכת הזן
בברכת הזן תמיד הייתי חושב
הזן אותנו ואת העולם כולו.
איי, איי, איי, איך כדוש ברוך הוא זן את כל הבהמות,
את כל החיות.
החיות,
צריכים בשר,
גם להם הוא דואג.
יש הרבה בהמות,
אוכלים רק חציר,
כמו הזברות
וכל השמונה,
השמונה חיות התאורות, גם כן,
תיאוב, הזמן, כולם אוכלים רק...
והם, אחרי כן, הבשר שלהם הולך לחיות.
החיות, הפרנסה שלהם, האריה,
הפרנסה שלו זה זברות.
צבי, צבעים, זה מעט,
אבל זברות זה סעודה לשבוע שלם.
וכל אחד, הקדוש ברוך הוא, דואג לו לפרנסה שלו.
טוב, אני קורא את ה...
אני קורא את ברכת המזון,
מתפעל שהכדוש ברוך הוא זן.
כל העופות,
כל הבהמות, כל החיות, כל בני האדם, מיליארדים של בני אדם גם יש.
וכולם, השם נותן להם את ה... עיני חול אליך יסברו,
ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.
אבל אחרי שקראתי
את ברכי נפשי,
נתוסף לי את...
שכחת את הדגים,
שהם כפלי כפליים מכל מה שיש עליהם בשם.
בים יש כל כך הרבה דגים בלי סוף,
וגם להם הקדוש ברוך הוא נותן אוכלם בעיתו.
תיתן להם מלכותון,
תפתח ידך אשבעון טוב,
תסתיר פניך איבה אלון.
תוסף רוחם מרוון. מה זה תוסף רוחם מרוון?
תמיד לפני הפטירה
הקדוש ברוך הוא מוסיף לבן אדם חיות,
כמו נר.
הנר גם כן לא נכווה נר,
הוא לא נכווה עד ש... לפני שהוא נכווה,
הוא מוסיף אור.
אחרי כן הוא נכווה.
ככה נשמה של האדם בהתחלה,
בסוף, לפני המיטה,
מקבל רוח חיות
יותר גדולה מהרגילה,
ואחרי כן הוא מת.
תוסף רוחם מרוון, אבל מה זה ואל עפרם משוגום?
תשלח רוח חיי בריאון.
כמובן, דג שמת,
הוא יורד למטה,
הוא עם העפר.
הוא נהיה עפר.
אם לא אוכלים אותו, אז הוא נהיה עפר.
אבל מה זה תשלח רוח חיי בריאון ותעדש פני אדמה?
וכי יש
תחיית המתים בדגים?
אז ראיתי המפרשים אומרים שזה חוזר
לא על המתים.
תשלח רוח חיי בריאון אחרים.
אלה מתים, הם באים אחרים.
אבל דגים, אין להם דחיית המתים.
תשלח רוח חיי בריאון אחרים.
במקום אלה שמתו,
באים אחרים.
זה נתוסף לי להכוון בברכת המזון שהוא זן גם את דגי הים.
לא רק את יושרי היבשה,
גם את דגי הים הוא זן.
עכשיו אגיד עוד משהו,
גם כן שהתעוררתי בברכי נפשי.
כתוב שם, תהום
כל לבוש כסיתו.
הרי כל אחד יודע שיש המון מים בתוך כדור הארץ.
המון מים.
איך אני יודע שיש כל כך הרבה מים?
אני רואה מהנהרות.
איך נהרות, למשל נהר הנילוס,
מאיפה הוא מתחיל?
מדרום אוגנדה.
שם יש מעיינות.
מעיינות
שזורקים הרבה מים.
מהמים האלה נוצר נהר הנילוס,
והוא מלא מים מששת ימי בראשית.
אין סוף.
יוצא מים מן האטום.
מאיפה באות המעיינות האלה?
מן כדור הארץ.
ואיפה ישים אותם הקדוש ברוך הוא? המים למעלה?
עושה מהם נחלים.
מזה יצא נחל הנילוס,
וזה יש הרבה תועלת,
שעל ידי זה הבהמות
וכל חיות השדה, לא חיות טרף,
חיות השדה,
לכולם יש להם מה לשתות.
והעופות,
מבין העופאים ייתנו קול.
הציפורים,
הם צריכים לשתות.
אז הם גם כן יורדים מן העצים ושותים מבין העופאים ותינוקות.
זה מרוויח הקדוש ברוך הוא,
עם הנהרות.
במצרים אין הרי גשם,
אז הנהרות הן ממש משכין את כולם.
מהנער הזה,
מהנער הזה חיה מצרים.
כמה מים, תגידו לי,
אתה רואה כמה מים יש בתום?
מאיפה יוצא כל כך הרבה מים? כל יום המעיינות של
דרום אוגנדה זורקים מים לנחלים, והנחלים מלאים עד הים התיכון.
מאיפה יוצא כל כך הרבה מים?
על כל מיני אדמה.
תהום, כלבוי...
אז כתוב, על הרים יעמדו מים.
והיה קשה לי תמיד.
וכי מים עולים על ההרים?
הרי יש החוק, יש חוק בפיזיקה,
בטבע,
שתמיד אם יש
כלי
תמלא מים משני הצדדים שלו,
הוא תמיד יהיה מאוזן,
אותו גובה.
כי המים פועלים לחץ.
לא יכול להיות שבצד אחד יהיו יותר מים מהצד השני.
אז איך יכול להיות
שהמים עולים על ההרים?
הרי התום הוא יותר למטה.
איך הם עולים עד למעלה?
תמיד היה קשה לי, הייתי מדמיין לעצמי
שיש מקומות בתהום
שמתרבה בו המים.
יכול להיות שמן הים מגיע מים, הרי המים של המעיינות הם מתוקים,
המים של הים הם מלוחים,
אבל יכול להיות שמגיע מים מותפלים מן הים,
שהבלי מלח,
וזה מרבה מגיע למקום בתום שמתרבה בהרבה מים,
אז נדמה לי אין להם עצה אלא לעלות,
למצוא איזה דרך
ולעלות למעלה.
אבל השנה, חשבתי,
הפסוק אומר,
מן גערת חיינו סון,
מן כל רעם חיה חפיזון.
מה זה מן גערת חיינו סון?
מן גערתך.
כנראה שמה שהם עולים למעלה זה לא לפי חוקי הטבע,
זה כאילו יש גערה של הקדוש ברוך הוא שיעלו,
ומכוח הגערה הזאת הם עולים למעלה,
כמו שאנחנו רואים אחרי זה.
אחרי שהמים יש נערות,
והנערות נשפכות
ביום התיכון.
איפה שהקדוש ברוך הוא רצה שיתאספו.
בים או באוקנוס,
באים לים.
אבל מה, בים יש יותר הרבה מים ממה שיכול המכתש של הים להחזיק,
והיה צריך המים לשטוף ביבשה.
אז על זה יש בספר ירמיה בפרק ה',
שאומר,
תשמעו איך שהמים של הים שומעים להקדוש ברוך הוא.
הם מגיעים, אתה רואה לפעמים גלים,
הולכים לחוף בשצף-קצף,
מגיעים לחוף.
כל האנרגיה שלהם יורדת ונעצרים.
מי עוצר אותם?
זה חוק אלאקי.
תראו בספר ירמיה.
השם אמר להם,
ער כאן אתם באים.
והם מקיימים? והמים מקיימים?
את צבא אלאקי.
ואתם, שיש לכם שכר ועונש,
לא תשמעו לדברי הקדוש ברוך הוא.
כך ירמיהו מוכיח את עם ישראל.
בפרק ה' זה כדאי לראות את הפרק הזה.
אז כמו שבמקום שמגיעים המים,
יש שם חוק אלאקי,
שלא יעברו את חוף הים,
גבול סמטה בל יעברו,
בל ישובו נכסות הארץ.
אותו דבר איך עלו המים בהרים,
המים מן התום, איך הם עולים להרים?
הרי בדרך הטבע לא יכול להיות
שיהיו מים שם וכאן נמוך,
כי הלחץ למים...
לא יודע להסביר, אבל...
אלא אני חשבתי, זה הפירוש בפסוק,
מן גערתך ינוסון,
שיש צו מהקדוש ברוך הוא שיזנקו,
וככה מגיעים אפילו עד לראשי הערים.
אולי שגיתי, אולי אני טועה,
אבל אני אמרתי מה שהרהרתי,
לפי שכל אדם צריך לדעת להתבונן.
כמו שאמרתי,
אלוקי אברהם, אלוקי יצחק,
אלוקי יעקב, בשביל מה חזרו עוד פעם?
כי כל אחד לא היה מצוות אנשים מנומדה.
אבא שלי ככה, היה גם אני.
לא, הוא לבד,
לפי דרכו בעבודת השם,
הוא לבד הכיר את האלקות,
שהקדוש ברוך הוא המנהיג.
לכן כל אחד צריך להתבונן.
זה אמר, חשבתי לומר את זה
ביום חמישי, ולא הסתעמילתא,
בהערות בברכי נפשי.
רבי חנניה בן העקר, שאומר,
מצא הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך חילבה להם תורה ומצוות, שנאמר,
אדומי החפץ ומען צדקו יחדית תורה ויליר.