אשקלון - אשקלון - החיים בסתירות

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח ורחמו עלינו ירוויח. הערב הזה יהיה לרפואה שלמה לציפורה בת מרים. רפואה שלמה, חזרה בתשובה, זיווג הגון משורש נשמתה למרים בת אינס. עלייה בתורה ויראת שמים, בריאות וכניסה לחופה בהצלחה ובנקל לאוריאל בת אולגה. הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

הרב גלינסקי זצ"ל, מספר שהוא התבקש לשאת דברים בכנס תשובה לפני ימים נוראים. האולם היה מלא מפה לפה, אבל האווירה היתה זחוחה, אנשים חייכו, התבדחו, לא הייתה זו אוירה של ערב המשפט. וודאי שלא הורגש שזה ערב שהוא הכרעת דין על החיים, על הפרנסה, על האושר. ואפילו הבנתי אותם הוא אומר. פתחתי ואמרתי אצלנו אומרים באלול שאפילו הדגים שבים רועדים. נו, ירעדו הדגים מה זה העסק שלנו? במילים אחרות שיפחדו החילונים, אנחנו מלאים במצוות כרימון. תפילין אנחנו מניחים, שבת שומרים, כשרות אוכלים, שלוש תפילות מתפללים, אז מה יש לפחד מראש השנה? וראיתי שיש הסכמה כללית. קלעתי למטרה, ביטאתי את רחשי ליבם. יהודים טובים הם. אלו טענות עלולות להיות כלפיהם? הם סומכים על הקב"ה שלא יהיה כפוי טובה כלפי כל מה שעשו בשבילו. טוב, אותה שעה זה לא היה זמן לקעקע ולנער כל סעיף. מה באמת רמת הכשרות שאוכלים, מה הזהירות בהפרשת תרומות ומעשרות. כמה מכשולים יש בשמירת שבת, כמה בורים בדינים שלה. שהרי יערות דבש רבי יונתן אייבישיץ כבר קבע שמי שאינו בקיא בהלכות שבת מובטח לו שייכשל בחילולה. ואיך נראים התפילות שלנו, ומה בענין הסחת הדעת מהתפילין. אבל לא עמדתי לקעקע כל דבר ודבר. אבל אספר. הגאון רבי אייזיקשר זצ"ל נוכח בחתונה של תלמיד. והיה שם להטוטן ירושלמי שרקד ובקבוק בירה על ראשו, ועל הבקבוק היה טס, ועליו כוסות בירה מלאות משקה, מלאות קצף. אנקות רווחה נשמעו שסיים את הריקוד, והסיר את הטס מעל ראשו מבלי שישפך מאומה. על זה נהנה רבי אייזיק ואמר ככה אני חש בכל יום שאני חולץ את התפילין מראשי, כך אני מרגיש. שהרי התפילין אסורות בהסחת הדעת ועלי להיות מרוכז בהן כאותו רקדן. אז מה הרקדן עושה כרגע? שם בקבוק בירה, עליו טס ועוד כוסות בירה מלאים וכל הזמן הוא צריך לשים לב שלא יפול ולא ישפך, כך אני מרגיש בהנחת תפילין, שלא להסיח את הדעת רגע מהתפילין. הסמ"ע בספר מאירת עיניים בחוסן משפט ג' כותב: "כי דעת בעלי בתים הפך דעת תורה". אם אתה רוצה לדעת מה זה דעת תורה כביכול תשאל בעל הבית, אדם פשוט. לא סתם פשוט, פשוט זה הכוונה לחכם, מבין עניין, וכו'. תשאל אותו מה הוא אומר. מה שהוא יגיד ההפך מזה זה דעת תורה. אז הוא אומר "כי דעת בעלי בתים הפך דעת תורה" וזה מובא בחושן משפט ג', יא'. מדובר כמובן באנשים נאורים ומשכילים, שבוחנים ושוקלים לפני שהם חורצים דין, אבל, תהום פעורה בינם לבין התורה.

ואני אתן דוגמא מה הוא אומר. כשהוצפה הארץ בגלי העלייה, ואנו פעלו ברב העולים החדשים מול הרשויות שעשו כל שביכולתם לחסום את פעולותינו, קיימנו בגופנו את דברי הגמרא: " עד היכן מצווה התוכחה? עד הכאה". אתם יודעים כמו מכות ספגנו? כמה אלות חטפנו? והחזון איש דירבן אותו ללא הרף. ואמר שאנחנו החיילים של הקב"ה וחיילים לא עורקים מן המערכה. חובה להציל את העולים מן המחנות העולים שלא ישמדו אותם החילונים. פעם באתי למסור דין וחשבון על פעולותיי בקרב העולים החדשים בחדרה ותיארתי את הקשיים העצומים. אמרתי מובן, הלא זה מקום חילוני? זאת אומרת, למה יש קשיים בעיר חדרה? זה מובן... כי זה מקום חילוני. אז הפסיק אותי החזון איש, ואמר בהתרגשות: "מה פירוש מקום חילוני? הלא כל הארץ שלנו היא. הרי הם גזלהו מאיתנו. ועלינו להשיבה לרשותו ככתוב: "והשיב את הגזלה שגזל". והוסיף ואמר יש בת"א שכונה בורוכוב שמה. היודע אתה מה כתוב במגילת היסוד שלה? שאסור להקים בה בית כנסת. וכיום, כמה בתי כנסת בה? ורבנים חשובים מכהנים בה? זאת אומרת, צריכים להחזיר את הגזלה.

והנה ככן, התברר לי שדעתי היתה דעת בעלי בתים. כי אני ראיתי את המציאות כהוויתה, זה מקום חילוני וחרצתי דין. אנחנו נכנסים לתחומה של החילונים. אבל החזון איש ראה את הדברים במציאותם האמיתית. והלא אלו דברי רש"י הראשון בחומש, בבראשית: " לה' הארץ ומלואה". והוא נתן את ארץ הקודש לעם הקודש, ואילו שבהם כדי לחיות בה חיים חילונים, עליהם נאמר: "ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה". זהו המבט הנכון.

 כיוצא בכך, המבט על החיים המבט על עצמו. כל הנוכחים כאן שומרי תורה ומצוות. כולם היו ערים בליל חג השבועות וקיבלו את התורה עם שחר. אבל, תמיד לפני חג השבועות קוראים בתורה את פרשת במדבר, כמו בשבת הקרובה. ומדוע? כי יש בפרשה הזו מסר הוראה והכוונה. באיזו אספקלריה אנו מקבלים את התורה? באיזו השקפה ובאיזה מבט? על מה מדברת פרשת במדבר? היא ממקמת את בני ישראל בארבע מחנות סביב למשכן. המשכן במרכז, שבט לוי במעגל הפנימי למשפחותיו ושבטי ישראל במעגל החיצון למחנותיהם. ויש להבין. התורה מצמצת כל- כך בדבריה. כל הלכות שבת החמורות שהעונש שלהם בסקילה היא כותבת ברמז, "כהררים התוליים בסערה". כל ציווי שחיטה, במילה אחת: "וזבחת". והלכותיה כולן בתורה שבעל-פה. וכאן הייתה הוראה לשעה והתורה הקדישה לזה פרשה שלמה. הלא אם נבואה לא נצרכה לדורות, לא נכתבה. היו המון נביאים והיו הרבה נבואות שנאמרו לישראל ולא נכתבו בתנ"ך. למה? כי כל נבואה שלא נצרכה לדורות, לא נכתבה. ופרשה שלמה ודאי על אחת כמה וכמה. ופה היתה הוראת שעה להיות במחנות וכו' וכו'. הוראת שעה רק למדבר והתורה מבזבזת על זה פרשה שלמה, פרשת במדבר. ושבת שהיא חמורה כל כך ברמז. והלכות שחיטה מרובות כל מסכת חולין במילה אחת "וזבחת". ופה היא מרבה כל כך.

חייבים לומר שיש כאן הוראה לכל יהודי ויהודי בכל דור ודור. ההשקפה השגורה היא שאנחנו חיים את החיים ושואפים להנאות ולאושר, בריאות, פרנסה טובה., מעמד מכובד, משפחה נפלאה וסיפוק. אבל, בכל אופן יהודים אנחנו. אז ניתן להקב"ה את חלקו, ניתן לו 3 תפילות, 100 ברכות, שבת, חג. ואם נוסיף שיעור תורה זה כבר מעל ומעבר. זוהי דעת בעלי בתים. ובמבט זה באמת מי שחי כך, אין לו מה לפחד מיום הדין. ועוד מגיע לו עודף לפי השקפתו. אבל הורו לנו להקדים את קריאת פרשת במדבר למתן תורה, לפני מתן תורה חג השבועות, כדי  לקבל את התורה באספקלריה שלה והיא שהמשכן הוא המרכז. עבודת השם שמתבטאת בקורבנות, בלימוד התורה רמוס בלוחות והן בקודש הקודשים, מרכזו של המרכז. ועל שמם נקרא המשכן כולו - משכן העדות. זהו מרכז חיינו ובסביבותיו אנחנו שוכנים.

במעגל הראשון שבט לוי ומשה רבנו, אהרון ובניו. הם שומרי משמרת הקודש, הם המורים לנו את משפטיו ליעקב ותורתו לישראל וכל השבטים הם המעגל החיצון. לומר לך, שכך צריך להיות עולמנו. העולם של כל יהודי צריך להיות סביב המשכן, סביב הרוחניות. קודם כל, במעגל הפנימי שבט לוי שלו לימוד התורה, עבודות השם ורק במעגל החיצון חיי חולין. ואם זה המבט הנכון, דעת התורה, אז זה הרי המבט שלפיו ידונו אותנו בימים הנוראים שבאים לטובה. במה ידונו?- על כמה המשכן היה במרכז, עד כמה היה שבט לוי במעגל הראשון של חיינו, ועד כמה שאר השבטים מסביב.

 ידועים דברי התוספות במגילה ל"א, שמטעם זה אנו קוראים בפרשת במדבר סיני קודם עצרת, קודם חג השבועות, כדי לא להסמיך את הקללות ששמענו השבת בפרשת "בחוקותיי" לעצרת. אז באה פרשת "במדבר" בינהן. בין "חוקותיי" ל"עצרת". למה? כדי לא להסמיך את הקללות לעצרת. וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים תכ"ח. כותב 'הלבוש': כדי לא יהיה לשטן פתחון פה לקטרג חלילה. זאת אומרת, שהוא שומע את כל הקללות והתוכחות שיש בפרשה, יש לו פתחון פה לקטרג. אבל, יש להבין וכי כח הקיטרוג של השטן מוגבל לשבוע ימים?. אם הוא מתעורר מקריאת התוכחה, מדוע הוא נרגע אחרי שבוע?. אלא חייבים לומר, כששם שיש בקריאת התוכחות לעורר קיטרוג, כך יש בקריאה הפרשת במדבר לחסום ולבטל את הקיטרוג. איך? איך מתבטל הקיטרוג?

אז תשמעו דבר מדהים:  בפרשה נמנו בני ישראל במספר שמות לגולגולתם. אבל על משפחותם לבית אבותם, לשבטיהם, וכל שלושה שבטים התאגדו למחנה וארבעת המחנות חנו סביב להמשכן ונמנו במספר כולל של כל 12 השבטים גם יחד ושבט לוי במעגל הפנימי ועולה מועד במרכז. זה מבטל את כל הקיטרוג.  בואו נסביר את זה. כתוב בשיר השירים ד': " כולך יפה רעתי ומום אין בך" . כלל ישראל מושרש במקום כה גבוה שלא מגיע אליו שום קיטרוג ואין בו חיסרון. וידועה האמירה של רבי ישראל זצ"ל מסלטנר: "כלל ישראל כולו צדיק, כלל ישראל כולו גאון, כלל ישראל כולו קדוש". כל הקיטרוגים יתכנו שהאדם מוציא עצמו מן הכלל ונבחן שלעצמו.  אם כל אחד מאתינו כלול בכלל שהולכים בדרך התורה והמצוות, באמת, אין קיטרוג יכול לחול עליו, כל זמן שהוא בכלל, בשם כל ישראל. אבל אם הוא נפרד מהם, מוציא עצמו מהכלל, אז הוא נבחן כשלעצמו. הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל נסע ברכבת לחיפה. ומחלון הרכבת הוא ראה את הים הגדול, הים התיכון ואמר איזה מחזה נעים, הים רחב ידיים וכל הרואה הוא מברך עליו, אחת ל-30 יום.  אבל אם יביאו לכאן דלי מימי הים, מה ימצאו בו? מים דלוחים שאינם ראויים לשתייה וישפכו אותם בסלידה. שרואים את כלל המים ביחד זה נראה מרהיב ומברכים עליו. אבל אם מוציאים רק דלי משם, אפשר לברך על כזה דבר? אפשר להשתמש? מים דלוחים, מלוכלכים, שופכים אותם. זאת דוגמה למה שאמרנו. הרב מבריסק זצ"ל הסביר בזה את הדברים של בלק לבלעם. אמר לו "לך נא איתי אל מקום אחר אשר תראנו משם (את עם ישראל) אפס קצהו תראה וכולו לא תראה וכוונו למשם". זאת אומרת אני לוקח אותך למקום שאתה תראה רק מעט משיראל ולא את כל עם ישראל. ומשם אתה תקלל אותם. למה? כי הוא הבין שבלעם לא יכול לקלל אותם אם הוא יכול לראות את עם ישראל בכללותו. ועם בכללותו אין חיסרון וקיטרוג. אבל אם יראה רק חלק מהעם בהם יוכל הקיטרוג להיתפס. אז רואים עוד פעם הסבר נפלא מאוד שעם ישראל הם ככלל שהם מאוחדים, שהם יחדיו שום קיטרוג לא יוכל עליהם ושום קללה לא תוכל עליהם אבל אם הם נפרד ים, אם הם מעטים. מסופר שעל דלת בית התלמוד בקלם, הוצמד פתק בכתב ידו של הסבא מקלם זצ"ל בפרוש הימים הנוראים שם כתוב מי שעובר את הימים הנוראים בשלום, ראוי שיברך ברכת הגומל. מי שעובר את ראש השנה, יום הכיפורים בשלום, ראוי שיברך ברכת הגומל. וכתוב בפתק "לא גרע מעוברי מידבריות". כמו שמי שעובר את המדבר צריך לברך ברכת הגומל, העובר את הימים הנוראים, צריך לברך את ברכת הגומל. והוא כותב שאלה: מדוע אין מברכים? משום שאיש אינו יודע אם הוא עבר בשלום. מאיפה הוא יודע שהוא יחיה עד סוף שנה, אם עבר בשלום. ואיך עוברים את הימים הנוראים בשלום? הוא אמר כמו שעוברים את המדבר. ואיך עוברים את המדבר? עוברים בשיירה. מי עובר מדבר לבד? תמיד יוצאים בשיירה כדי לעמוד מול החיות הרעות בדרך. אז מה הוא רמז? שאתה נכלל עם כלל ישראל ביחד, בימים נוראים וכו', אז אתה יכול לעבור בשלום. עם ישראל קיבל את התורה. מצד אחד זו זכות שאין כדוגמתה. "רצה הקב"ה לזכות את עם ישראל לפי כך הרבה בהם תורה ומצוות". אבל מצד שני "אדם אין צדיק בארץ שלא ייחטא". אז זה טוב שיש הרבה מצוות, תרי"ג מצוות. אבל אין צדיק בארצנו שיעשה טוב ולא ייחטא. מצד אחד אשרינו, מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו שאפילו ריקנים שבאנו מלאים מצוות כרימון, אבל מצד שני, כל מי שעובר אפילו עבירה אחת, קונה לו קטגור, מקטרג. מלאך שנברא מעבירה שיקטרג עליו. תשמעו מעשה שהיה עם חפץ חיים. הוא השתתף באסיפת רבנים בפטרבורג הבירה. בשעת לילה מאוחרת הוא נזקק לגילון נייר לכתיבת מכתב. הרשם מלובביץ' זצ"ל התאכסן באותו מלון והושיט לו גיליון נייר. מיד הוציא החפץ חיים קופיקה נחושת מכיסו לשלם תמורת הנייר. חייך הרבי וסירב לקבל משך החפץ חיים ידו מדף הנייר ולא רצה לקחת. היה שם נדיב הרב זליג פריסץ והוא תמהה הלא מעלתכם יודע שאצל הרבי מלובביץ אין ערך לקופיקה. והחפץ חיים ענה לו לקופיקה אין ערך. אבל מגזל של קופיקה נוצר מלאך חבלה שבכוחו לקעקע את כל חומות פטרבורג. ולכן גדרתי גדר. לא לקבל דבר מאיש מבלי לשלם מחיר מלא. נו, אם כן התחייבות בתרי"ג מצוות זכות היא לנו או חובה? אם נכלל בכלל אז הזכות היא מכל צד כי המצוות  לזכותנו ולמקטרג אין רשות עלינו. אבל אם תעמוד לזכות עצמך תראה שאפילו בקופיקה, במטבע קטנה אתה יכול לברוא מקטרג שיכול אפילו לפרק את כל חומות פטרבורג. זה מה שכתוב "חבור עצבים אפרים מנח לו" כך אומר הנביא יהושע. אפילו מישראל עובדים עבודה זרה ושלום ביניהם, אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהם. אבל משנחלקו מה הוא אומר? "חלק ליבם עתה ישמעו" ברג שהם נחלקו האשמה חלה עליהם מיד. ואמרו במדרש ובירושלמי: "מצינו תינוקות בימי דוד". תשמעו איזה רמה הייתה בימי דוד. עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעים לדרוש מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. את כל התורה. אחר כל השבח הזה היו יוצאים למלחמה ונופלים. כל המלחמות לא מנצחים למה? משום שהיו בהם דילטורין. להוטים אחר לשון הרע. מספרי לשון הרע היו. אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ומשום שלא היו בהם דילטורין ומלשנים היו יוצאים למלחמה ומנצחים. אתם שומעים איזה דור משובח אצל דוד וזה לא הועיל. כי אם יש מספרי לשון הרע השם ירחם, ואם לא, אפילו עובדים עבודי זרה חבור עצבים אפרים, כולם מחוברים לעבודה זרה, הנח לו. כביכול הקב"ה לא יכול לפגוע בהם בגלל חיבור שבהם. למה אצל דורו של אחאב לא היו דילטורין. כי עובדיה הנביא החביא מאה נביאים שאיזבל הרגה את כל הנביאים הוא החביא 100 נביאים במשך שנים והיה לוקח מים ולחם מהציבור ולא היו מלשינים. מלשין אחד לא היה. היה יכול לקבל פרס גדול היה מקבל פרס גדול אם היה בא לאיזבל ואומר לה את רוצה לתפוס עוד כמה מהנביאים. הנה נחבאים שמה במערה. אף אחד לא עשה זאת. זהו העניין של כתוב במדבר "ויחן שם ישראל נגד ההר ויחן כאיש אחד בלב אחד". ומשה עלה לאלוקים להנחיל את התורה בזכות זה. בלי שהיו בלב אחד לא היינו מקבלים את התורה. ולכן מה ענו כולם ואמרו "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". מה פתאום אתם אומרים בלשון רבים "נעשה ונשמע"? תגיד על עצמך אעשה ואשמע. מה פתאום אתה אומר בשם כולם? אלא היה ברור לכולם שהם כאיש אחד בלב אחד  והבינו שאף אחד לא רוצה להוציא את עצמו מן הכלל. תשמעו מה מספר הרב גלינסקי שהוא היה בארה"ב וסיפרו לו סיפורי אמת, עדויות מסמרות שיער על המהללים של הרפורמים שם. איך הם מתנהגים? בני הקהילה סועדים סעודה מפסקת כהלכתה סעודה מפסקת לפני יום הכיפורים סועדים גם הרפורמים. והרי יודע מה מעלה עליהם הכתוב כאילו צמו תשיעי ועשירי. הם נוסעים להיכל הרפורמי לשמוע שירת כל נדרי כמובן עם פסנתר והכל. באמת מרגש. והם משלמים לרבי, לרבי, לרבי, כדי שיצום עבורם.כי הוא נחשב תרנגול הכפרות שלהם. אחד נסע הביתה, ואשתו שאלה אותו אם הוא חשב גם עלייה לשלם לרבי שיצום גם עלייה. אז הוא אמר אוי את צודקת, שכחתי. נסע אליו. יום כיפור! נסע אליו לשלם לו שיצום גם בשביל אשתו. והוא נכנס אליו, והוא נדהם. הוא רואה אותו אוכל. הוא אומר אבל שילמנו שתצום עלינו. אמר לו עבורכם אני צם. אני אוכל רק עבור עצמי. כמוהן שאין מושג כזה באמת שהוא צם בעבור כולם ואוכל רק בשביל עצמו. אבל כך להבדיל עם המצוות. מי שמקיים מצווה הוא לא מקיים אותה לעצמו בלבד, אלא בשם כל ישראל ומכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות על ידיו. כל פעולה שלנו, מצווה או חלילה עבריה היא משפיעה על הכלל. מי שעובר חלילה עבירה הוא כמו קודח חור בספינה שכולנו בפנים. ואז חלילה הוא מטביע את כולם. כי כף החובה גוברת. על זה אמרו למה נסמכה פרשת אתם ניצבים לקללות? בספר דברים, לפי ששמעו ישראל מהקללות במשנה תורה בפרשת כי תבוא חסר שתיים, חוץ ממ"ט קללות שבתורת כהנים, פה בפרשת בחוקותיי הוריקו פניהם. כמה קללות אם לא שומעים בתורה! אמרו: מי יכול לעמוד באילו? התחיל משה לפייס אותם ואומר להם "אתם ניצבים היום". מה אתם פוחדים אתם לא רואים שאתם ניצבים? אתם לא קיימים? כמה הכעסתם למקום ולא עשה אותכם כלייה (29:59). אבל נשאלת השאלה אם כן יש סתירה לפנינו. יש תוכחה מצד אחד, ויש קיום מעם מצד שני. מצד אחד קללות ומצד אחד אתם ניצבים. אלא סוד של הענין זה אתם ניצבים היום בתנאי- כולכם לפני ה' אלוהיכם. מתי שאתם אגודה אחת, אז חיים כולכם היום. כי בנהוג שבעולם אם אדם נוטל אגודה של קנים, תיקח קש, אבל אגודה שלמה ואפילו אתה גיבור ותנסה לשבור את הכל, לא תוכל. אבל אם אתה נוטל כל קש בפני עצמו גם ילד קטן יכול לשבור. אז בזמן שאנחנו אגודה אחת אפילו שכל אחד בפני עצמו הוא חלש, לא צדיק גדול, אבל אי אפשר לשבור אותה. נמצא שזו התשובה לתוכחה והיא מעוררת קיטרוג השטן אבל באה פרשת במדבר ומאגדת את עם ישראל לשבטיו ומחנותיו והמשכן הוא במרכז, כמו שאמרנו בנוי לתלפיות. תל שכל הפיות פונים אליו ואז כולך יפה ומום אין בך ולקיטרוג אין כח לפגוע בישראל. בהשקפה כזו ובמבט כזה מקבלים את התורה. לכן מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא דווקא בימי הכנה למתן תורה. משום שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה בניהם פירוד לבבות ואז הם נידנו כל אחד כיחיד. ואילו "כאיש אחד בלב אחד" זה התנאי וזו הכנה למתן תורה. טוב, בואו נראה עכשיו מה החיוב שלנו לקרב את האחרים. מספר הרב גלינסקי שפנה אליו אברך, פעיל מארגוני קירוב , עושה נפשות לה' ותורתו זכה ומזכה את הרבים. אשריו ואשרי חלקו. ביקשו ממנו בזמנו זה היה ככה, לארח בשבת משפחות של חוזרים בתשובה, חילונים וכו', לקרב אותם. והוא מתלבט כי יש לו ילדים קטנים והם ישמעו שפה שהיא לא השפה שלהם, ביטויים שגורים וצורמים, התנהגות שאינה הולמת. בתום לב, וודאי בתום, ואם זאת "אני שומע" עניתי. אילו הצדדים לסרב ומה הצדדים לענות. אז הרב גלינסקי עונה "שמעתי". יש לך חשש שהילדים שלך יתקלקלו ממה שישמעו מצד החברה המתארחים. טוב, יש לך צד שני למה כן לקבל אותם? בטח חייבים לקרב! בלהט הוא אומר. "שומר מצווה לא יידע דבר רע ומצווה מגינה ומצילה". נו, האבן בן-עזרא מפרש ששומר מצווה לא יידע דבר רע, זה לא רוצה לדעת דברים רעים ולשמוע דיבורים שהנפש סולדת מהם. אבל נניח, יש לי שאלה: אם היו מודעים שיש לילד של האורחים אבעבועת היית מזמין אותם?  המצווה היא אותה מצווה. ודווקא אבעבועות זה לא מסוכן כל כך וזה גם חולף .אז לענות בשלילה, להגיד להם שלא יבואן? אומר לו הרב גלינסקי זאת לא אמרתי.  את השאלה תשאל את רב חיים. אתה יודע אני רק מספר סיפורים ואספר לך סיפור. בעיר סלונים, היה קיים הקדש. מה זה הקדש? גם בטמון היה כזה דבר, היו נותנים לאנשים, אורחים שעוברים מעיר לעיר, לישון בחצר בית הכנסת. זה נקרא הכנסת אורחים כנהוג בתפוצות ישראל מקדמת דנא. שגברה יד המשכלים, הם ביקשו לבטל את המוסד הותיק הזה וטענו הלא אורחים המהוגנים מוזמנים להתארח בבתי התושבים. מי מגיע להקדש, לשמה מפנים את "ההר פרחי" ,העניים והאביונים שחשודים על גניבה. אין הקהילה צריכה לממן את שהותם בתחומה מצידה ימשיכו בדרכם הלאה ויפה שעה אחת קודם. כמה גאון רבי שבתאי יגל זצ"ל, ראש הישיבה בסלונים, ואמר שנינו במסכת אבות שעל שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. מישהו מרגיש פה איזה שינוי? על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. מישהו מרגיש פה שינוי? על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. מישהו מרגיש?

מהקהל: זה ברבים.

הרב: מה רבים? מה רבים ? לא הבנתי, תורה זה יחיד? .... הבנתי. ועבודה זה יחיד וגמילות חסדים זה רבים. הבנתי.

אז הוא שאל ככה: על שלושה דברים העולם עומד, למה שניים הראשונים כתוב בה' הידיעה? על התורה ועל העבודה והשלישי גמילות חסדים בלי ה. למה לא כתוב ועל הגמילות חסדים? והוא השיב. חכמים זכרונם לברכה צפו ברוח קודשם, יגיעו זמנים כל פלג בציבור הדתי החרדי יתיימר בתורה שלו. ויציעו תיקונים ושינויים ויגרעו כרצונם. לפי כך, הדגישו שהעולם מתקיים אך ורק על התורה הידועה שניתנה משמיים בלי שום שינוי. אז העולם הוא עומד על התורה לא תורה כל אחד המציא לו תורה, התורה שניתנה בהר סיני. אותו הדבר בדין בעבודת הבורא. יהיו תנועות שידגלו בעבדות זרות או יעלו על נס עבודת הכפיים. לפי כך, הודיעו שאין העולם מתקיים אלא על העבודה- עבודת הבורא הידועה מדור דור. אין שינוי. אבל ביחס לגמילות חסדים אין צורך לציין איזו היא ולהבדיל מאחרות. שכן גמילות חסד נעשית לכל. גם לעניים מהוגנים וגם לעניים שאינם מהוגנים. וכל דצריך וכל דחפין ייתן. והוסיף מי לנו גדול מעמוד הגמילות החסדים אברהם אבינו, שהוא לא בדק באורחים ורץ בחוליו להכניס לביתו ערבים עובדי עבודה זרה. אז האברך אמר לרב גלינסקי, אז צריך לארח אותם. אמר זה לא אמרתי. קודם כל בסלונים שסיפרתי לך היה מדובר בבית הקדש, שזה אכסנייה לאורחים ולא על אירוח בביתים. להכניס הביתה זה משהו אחר. הנה אברהם אבינו עצמו, איפה הוא אירח אותם? תחת העץ, בחוץ. וכתב אחד מהקדומים שלבית מכניסים רק ללון. לינה. מה אומר לך? שלמה המלך היה חכם ונביא. ישב על כיסא  השם למלך והוא רצה להפיץ אמונה בכל העולם. איך יעשה? לקח בנו את בנות כל המלכים גייר אותם ונשא אותם. אף נשים ולימד אותן את דת האמת כדי שהן ילמדו את ההורים שלהם, המלכים. ומשם תחלחל לשרים ולכל שדרות העם ומלאה הארץ דעת ה' כמים לחסיד. סמינר אחד לכל העולם. תוכנית של חכם גדול. כמה נפלא כוונת לטובה והרי אמרת ושומר מצווה לא ידע דבר רע ואמרת מצווה שומרת ומצילה. אבל מה יהיה סוף דבר? כתוב: "ויהיה לעת זקנת שלמה, נשיו היטו לבבו ולא היה לבבו שלם עם התורה אלוהיו כלבב דוד אביו". כתוב שנשיו היטו את לבבו. מדוע הן היטו את לבבו? החיד"א כותב בספרו דבש לפי שין כ"ד וגם בחומת הנח במשלה ל' , שהיה על שלמה המלך ללכת לארמונות שלהן ללמד אותן ולא להביא אותן לארמון שלו. שמעתם דבר כזה?! זאת דעתי אבל איני פוסק. עכשיו תשמעו עוד דבר שהוא מביא הרב גלינסקי, שנצטווה משה רבינו לפקוד את הלווים מבן חודש ולמעלה אמר משה לפני הקדוש ברוך, איך אני נכנס לתוך האוכלים שלהם לדעת את מניין שיש להם בכל אוהל ואוהל. אמר לו הקדוש ברוך הוא עשה אתה את שלך ואני אעשה את שלי. הלך משה עמד על פתח האוהל והשכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאת מן האוהל קח וקח תינוקות יש באוהל הזה. לכן, כתוב: "ויפקוד אותם משה על-פי ה'". מי השמיע לו כמה יש בפנים? הפה של ה' כביכול. ולא מובן. והתקשה בזה המהר"ן מפרג. וכי בשביל הטורח שלא רצה להיכנס לאוהל שלהם, צריך ה' להיכנס למנות אותם בפיו כביכול. בודאי שמשה לא חס על טרחתו. וודאי שהוא לא הטריח את השכינה אבל תשמעו מה התשובה. הבית הוא פרטי ומחוזנו הפרטי ומעוזנו הבלעדי. משה רבינו פיאר שבט לוי עטרת ראשה ומנהיגה הבין שהוא אינו נדרש להיכנס לאוהל הפרטי. אתם ושמעים דרך ארץ ומוסר. לא יאומן כי יסופר. אתם יודעים כמה תקלות שהיו מארחים בתוך הבתים, כמה קילקולים יצאו מזה, כמה גירושין, כמה דברים איומים ונוראים. והשכינה הסכימה עם משה רבינו. משה מבין שזה לא דרך ארץ להיכנס לבפנים, זה לא ראוי. והשכינה מסכימה איתו והוא עומד על פתח האוהל ולא נכנס. וממשיך הרב גלינסקי ואומר לאברך: "ואני לא פוסק". אולי נחוץ והכרחי, אולי העת לעשות להשם, אולי ושומר מצווה לא ידע דבר רע. אבל שאל את רב חיים. "כל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נחשב". מבהיל על הרעיון. טוב, אנחנו נסיים בדבר חזק ביותר. זה יהיה המבחן שלנו הלילה. עכשיו אנחנו נכיר את עצמנו. שאלו אותו, את הרב גלינסקי, תגיד מה עכשיו אנחנו צריכים לעשות להתכונן לקראת מתן תורה? כולם אומרים מתן תורה, ספירת העומר, הכנה לקראת, מ"ח קנייני התורה וכל מיני דברים, מה צריך להתכונן למתן תורה. אשרי השואל שהוא יודע שאין קבלת התורה אלא כמידת ההכנה לה. איך זוכים לקבל תורה? כפי מה שאתה מתכונן. שבת אם אתה מכין טוב את הכל עושה קניות כמו שצריך, מסדר הכל, ככה תיראה השבת. אבל אם ברגע אתה רץ ככה תראה השבת. כפי ההכנה שאתה מכין, ככה זה יראה. ההכנה היא הכלי של הקיבול של השפע. ועד כדי כך נצרכה ההכנה שמשה הוסיף יום אחד מדעתו לעקב את מתן תורה כדי שיהיו מוכנים יותר. כדאי לאחר מתן תורה ביום, כדי להוסיף עוד יום אחד הכנה. מבהיל. אבן העזר זצ"ל הביא ראייה נפלאה שהשפעת המאורע הוא כפי ההכנה אליו. כמה ישפיע עליך כל מורא כפי מה שהתכוננת אליו. שנינו בגיטין ע"ז, ששלושת הימים הראשונים בשבוע קרואים מחר השבת הקודמת. אתם יודעים שהשבת טהרת שבת ממשיכה עוד שלושה ימים אחרי השבת? ויום ראשון בשבת, יום שני בשבת, יום שלישי בשבת. זה קשור לשבת שעברנו. עכשיו אנחנו נמצאים בא' דשבת בחוקותי עדיין. מיום רביעי זה הכנה לשבת הבאה. רביעי, חמישי ושישי זה הכנות לשבת הבאה, שבת במדבר. ועוד אמרו שאומר "הרי זה גיטך – אם לא באתי אחר הרגל הכוונה ל-30 יום לאחר החג. הרי זה גיטך, אם לא באתי אחר השבת ממתינים 3 ימים. העניין הוא שאם ההכנה לשבת שלושה ימים שקודם השבת, זה משפיע על שלושה ימים לאחריה. ואם ההכנה לחג היא שלושים יום שואלים ודורשין בענין החג 30 יום לפני החג ומכינים עבורו מאות. אז אם הארת החג נמשכת 30 יום אחרי זה. כפי ההכנה ככה השפעה של המאורע. עכשיו זה מובן שזה לא תלוי בכמות אלא  זה תלוי באיכות. כמה ימי ההכנה מקדישים. וכבר העירו בעניין החשיבות ההכנה שהטבת הנרות והכנתן להדלקה עבודה היא ופסולה בזר. בעוד שההדלקה עצמה אינה עבודה וכשרה בזר. ההכנה היא יותר חשובה מעצם המעשה עצמו. אז מה צריכה להיות הכנה למתן תורה עכשיו שבועות בדרך. אם נדע מה העניין של מתן תורה ואם נידע מה רצה הבורא יתברך להשריש עלך ידו, ניבן מה אנחנו נדרשים לקראתו ומה עלינו להתכונן. באמת מה רצה הקב"ה להשיג במתן תורה? יש פסוק במפורש: "ויאמר משה לעם אל תיראו כי בלעבור נסות אתכם בא האלוהים". מה זה אל תיראו ומה זה בעבור נסות אתכם? אומר רש"י נסות אתכם הכוונה להרים ולגדל את ישראל. לשון הרמה וגדולה. כמו הרימו נס. ה' רוצה לגדל אותכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה אליכם. ובעבור "תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". והגמרא בכ' סנהדרין אומרת מה זה יראתו על פניכם? זו בושה. מה רוצה מאיתנו הקב"ה- שיהיה לנו בושה. מה זה בושה? לבלתי תחטאו. אם יש לנו בושה לא נחטא. מלמד שהבושה מביאה את האדם ליראת שמים, ליראת חטא. כל אדם שהוא מתבייש לא במהרה הוא חוטא. "עז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן-עדן". ועוד כתבו החכמים שמי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. למה? אומר הר"ן שעיר נתן טעם למעמד הר סיני? מה הטעם למעמד הר סיני?- לבעבור תהיה ייראו על פניכם". אז אם כל מתן תורה היה שתהיה לנו בושה, שלא נחטא. מי שאין לו בושה והוא חוטא, לא עמדו אבותיו על הר סיני. אז מה מטרה של מעמד הר סיני- להשריש בנו את הבושה. זה אחד מהסימנים של אומתנו. ישראל ביישנים, ביישנים, גומלי חסדים ורחמניים. במבט ראשון, זאת ניראה תוצאה קטנה מידי למעמד הגדול כל-כך? מה כל המעמד הגדול ששום ביראה בעולם לא זכתה להשתתף בו, ורק ישראל זכו לדרגת נביאים, יותר ממשה רבינו. באותו מעמד זכו לדבר כזה גדול, בשביל מה? – כדי שבסוף יהיה להם בושה. הרי אנחנו אומרים כל אחד לשני תתבייש לך, אתה לא מתבייש, תתבייש לך. זה דבר כאלו מינימלי, מבקשים מכל אחד תתבייש לך. וכל המעמד הגדול בשביל בושה? נראה קטן לא? תכף תראה זה לא קטן בכלל. היה לכם כדאי להמתין עד עכשיו לשמוע את הוורט הזה שאנחנו הולכים להגיד בשמו של הרב גלינסקי זצ"ל. בעניין צריך בירור בכפלים מה החשיבות של הבושה ולמה דווקא מעמד הר סיני הביא לבושה. מה זה קשור למה בושה דווקא במעמד הר סיני? כל המעמד בשביל זה? אז אנחנו פותחים בעניין מרכזי במשנה של הסבא מנובהרדוק  זצ"ל בספר "מדרגת האדם" במאמר נקודת האמת.  זה הדור הזה צריך את זה מאוד, מאוד!. והוא קורא לזה שם הרגשת הסתירה. מה פירוש אנשים חיים בסתירות. וחיים שלהם הם חיים בסתירה. מצד אחד מבינים כך מצד שני עושים אחרת. ואין להם את ההרגשה של הסתירה. ומי שרוצה לחיות על פי מבט האמת חייב שתהיה לו הרגשת הסתירה. אם הוא לא מרגיש בסתירה, בין מעשה ללימוד, בין דיבור למחשבה. איך הבן-אדם הזה יכול להיות על דרך אמת? הוא לא יכול להיות על דרך האמת. הנה הוא אומר בימי אחאב הרבה איזבל את כל הנביאים ונותר אליהו לבדו. חוץ מ-100 נביאים שהחביא עובדיה במערה. בכל ישראל, אתם שומעים, כמה נשארו אמתיים בכל ישראל? 7000 איש בלבד! בתוך מיליונים. שלא קראו לבעל. כולם קראו לבעל. כולם קראו לבעל, לפוליטקס, חנג'ורי. ואליהו גזר שלוש שנים שנות בצורת ורעב. הוא אמר לאחאב לא יהיה מטר לא טל ולא מטר כי אם לפי דברי. שאני אגיד שיהיה יהיה, עד שלא אגיד שלא יהיה מעכשיו בצורת ורעב. ככה היה. ואחאב רדף אחריו וביקש ממנו שיספיק את זה אז הוא אמר לו אני מוכן בתנאי אתה תדאג שכל ישראל יתקבצו בהר הכרמל ומולי אתה תביא את כל ה-450 נביאי הבעל ונבנה מזבח. הם יבנו מזבח ואני אבנה מזבח ונראה על איזה מזבח תרד אש מן השמים. מי שתרד אש ותאכל את הקורבן, הוא האמת. טוב, אבל לפי כן הוא נותן דרשה קצרה אליהו הנביא. והוא אומר לעם כך: "עד מתי אתם פוסחים על שתי סעיפים אם ה' הוא האלוהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו" אז הוא מקדים הקדמה ואמר לעם אתם פוסחים על שתי סעיפים. מה זה סעיפים? אומר רש"י מחשבות. אתם חושבים שאפשר לעבוד גם את האלוקים ואפשר גם את הבעל. אפשר גם להתפלל ,לשמור מצוות ,ללמוד תורה וגם להחזיק טמבלויזה, מה הבעיה זה לא סתירה, איזה סתירה? קצת טלנובלה, קצת ככה, קצת חדשות, קצת פה, קצת בעל, קצת בעל, קצת אשר?? (55:27) , קצת. אז הוא אומר עד מתי אתם פוסחים על שתי סעיפים? אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו ואם הבעל , הוא לא אומר האלוהים, הוא חארטה, ואם הבעל לכו אחרי. בואו נברר את זה עכשיו. עכשיו אנחנו נברר. טוב.. שואל הסבא מנובהרדוק למה לא הציע להם מיד את המבחן האש בשביל מה לתת דרשות, בוא ניגש לעניין, חברה תעשו מזבח שימו קורבן אם תרד אצלכם האש אתם אמת ואם הפוך אצלי אני האמת. בלי הקדמות, מה אתה נותן להם  דרשות וכל מי דרשות, בשביל צריך דרשות. תכלס מה יוכיח? מה יוכיח?- האש!. אומר הסבא מנובהרדוק בשביל מה הוא אומר זאת? הרי מי שפוסע על שתי הסעיפים לא יעזור גם המבחן של האש. מה יגידו האנשים? נו אז ירדה האש על מזבח האש ולא ירדה על מזבח הבעל, אבל מה זה מזיק אם אפשר לעבוד את שניהם. מה זה מפריע?  זה לא על החשבון התפילה, זה תוכנית בערב זה אחרי ערבית, זה לא על חשבון התפילה מה הבעיה אפשר גם ואפשר גם. אבל אליהו הבין שחייבים לעורר אותם בתחילה להרגיש את הסתירה, להבין ולהכיר שעבודת ה' ועבודת הבעל לא הולכים ביחד. ורק אז יועיל המבחן אם לא באנו לברר את הדבר הזה באמת אין טעם בכלל במחסן של האש. אבל המבחן הוא שיש לבחור באחד מן השניים. או בבעל או באלוקים. אין משהו אחר. אין באמצע. זאת הסיבה, זה נקרא הרגשת הסתירה. בלי להרגיש שיש סתירה במעשים. מצד אחד אתה כאלו דתי, מצד אחר אתה גם חילוני. מצד אחד אתה מבין שאסור ומצד אחד אתה עושה מותר. הנה דוגמאות: ידוע סיפור שבאו שני מתדיינים לפני הרב והראשון שטח את התביעה  והרב השתכנע מדבריו ואמר לו אתה צודק. השני התרעם איך אתה אומר שהוא צודק ועוד לא שמעת אותי. אומר לו תגיד מה שיש לך להגיד. אמר את מה שיש לו להגיד. אמר לו גם אתה צודק. שאל הרבנית את הרב אבל כבוד הרב איך אתה אומר זה צודק וזה צודק אמר לה גם את צודקת. נו אפשר שכולם יהיו צודקים, הרי זה אומר נגד זה וזה אומר נגד זה, איך יכול להיות שכולם צודקים. ברור שזה לא ייתכן. ואנחנו חיים ככה- בסתירה. חייבים ללמוד תורה. נכון שחייבים ללמוד תורה? הרי כתוב "והגית בו יומם ולילה" וכתוב "תלמוד תורה כנגד כולם" . מותר להתבטל? ודאי שלא! הרי אמרו חכמים "כשם שתלמוד תורה כנגד כולם כך עוון ביטול תורה כנגד כולם" . נו , אתה צודק באמת זה בעיה. נו אז מה יש פה? – סתירה! מצד אחד אתה יודע לדרוש מה התורה מחייבת בפועל אתה לא מקיים, אתה חי בסתירה, למה שאתה יודע, למה שאתה מאמין, למה שאתה צריך לקיים. אפשר שחייל יורה פעם לכיוון האויב ופעם לכיוון החבר שלו? אפשר דבר כזה? אי אפשר כל פעם כיוון אחד לירות, מה, צריך לשנות כיוון מדי פעם. ככה אנשים חיים. וזה מה ששנינו באסתר הבאה באסתר רבה: "יתיב ומשתעי כח יומא ולא לעי" - יושב האדם מפטפט כל היום, ולא מתעייף, בטלפון שעות, מדבר עם חברים, יושב בבתי קפה, הולך לכל מקום, קורא עיתון, שומע רדיו, מסתכל בטמבלויזיה, כמה זמן יש לו לבזבז. אבל "וקאים לצלאה והוא לעי" - שקם להתפלל ישר רץ לבית כנסת הוא נרדם, ישר הוא עייף. מה קרה? מה קרה? הוא יאמר לך "תורה מתשת כוחו של האדם" ולא רק אחרי הלימוד, משקיבל עליו תורה תשש כוחו. נו, איפה הרגשת הסתירה? למה אתה לא מרגיש שיש סתירה, כל מלאכה, כל עבודה פיזית, אחרת אתה עובד, עמל מחזיק מעמד, מגיע לתפילה שזה חצי שעה, לא יכול להחזיק מעמד, הנה כבר מפהק, ישר זה, עייף, כל העייפות ישר נופלת עליו. מה קרה? "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל", איך אני אדע שלא אותי קראת יעקב, גם מה שאתה אומר וגם מה שאתה עושה וגם שאתה.... מדבר עלייך שאתה דתי ואתה חרדי וזה.. איך אני אומר לך שאתה לא אותי קראת יעקב? כי יגעת בי ישראל. שאתה מגיע אליי אתה יגיע! תמיד שאתה מגיע לעבודה את ה' אתה מייגע, עייף. עומד אדם להתפלל פותח "ה' שפתיי תפתח". מה זה ה' שפתיי תפתח? בלעדייך אני אילם. אז עד עכשיו מי פתח את הפה שלך? איך זרמו כל המילים בלי הפסקה? עד שצריך להגיד לך שואלת שש.. קדיש. ואחרי רגע אתה אומר  "ה' שפתי תפתח" למה היה סגור עד עכשיו? אלא זה שטויות והבלים, זה שנינה וליצנות, הרי אתה כמעיין המתגבר וכנהר שלא פוסק מלדבר. אבל באמת עומד להתפלל, עייף, אם ה' לא ייפתח את פיו, הוא יירדם בתפילה. ועיננו ראות. אחרי שאנשים פותחים את שפתינו, נרדמים בתפילה. אבל אפשר לקיים את שניהם, אפשר לקיים את שניהם. איך אפשר לקיים את שניהם? אין הרגשת הסתירה, לא מרגישים סתירה במה שאנחנו מדברים, במה שאנחנו עושים, הכלל לא מרגישים סתירה. יהודי אמר לרב גלינסקי תדע ששבת זה נוטריקון שינה בשבת תענוג. שבת שינה בשבת תענוג. ויש אומרים חס וחלילה להגיד ככה, שבת צרכים ללמוד תורה הנוטריקון זה שינון בשבת תענוג. אבל אומר הרב גלינסקי אני אומר שאילו ואילו דברי אלוהים חיים אפשר לקיים את שניהם, פותחים את הספר ונרדמים עליו - גם שינה בשבת תענוג וגם שינון זה תענוג, הכל זה תענוג. בא אל הרב גלינסקי יהודי נסער ואומר לו לאיזה שפל הגיעו האנשים ועוד מניחים טלית ותפילין "שייני אידן"!  מה קרה? הוא מספר שהוא חיפש פרנסה ומצא ברוך השם,החותן עזר לו לווה לו והוא פתח חנות. נו צריך להגיד לו בשעה טובה, הצלחה רבה. נו, אבל תראה איזה צרות עין. החנות הסמוכה תבעה אותי לדין תורה על השגת גבול, למה פתחתי מכולת ליד מכולת. ראית? איזה צרות עין? עוד הוא מניח טלית ותפילין. ולקח אותי לדין תורה. איפה הבטחון שלו? מה הוא לא יודע "שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה"? מה הוא לא ידע שמה שנגזר עליו יהיה לו בכל מקרה? אז אומר לו הרב גלינסקי אוי עיוור שלי, עיוור נחמד. אם אתה גם אתה כן בעל ביטחון, למה לא פתחת חנות פרחים? למה מכולת ליד מכולת? כי אתה מאמין שממכולת מרווחים יותר מפרחים. אז אתה שואל עליו למה אין לו ביטחון? ואתה מה? אין הרגשה בסתירה, אדם חי בסתירה. אתה אומר לאחרים כך ואתה מקיים אחרת? יש רב אחד קוראים דוד בנזמירי, הוא קוראים לו הרב של השלים, הוא הביא את התופעה הזאת  שאתם רואים שנשים הולכות עם שלים. הולך עם שלים, מה אתה אומר, צדיק קדוש, לא יכול להסתכל על כלום. אבל הוא היה מסמס לבחורה מסמסים לבחורה בת 16 שהחזיר אותה בתשובה ומספר לה אם הוא עם פיג'מה, איך הוא ליד הבריכה ועם עניבה ועם הכל ואין לו בעיה לדרוש מכל הנשים להתכסות. שימו שמיכות. אסור שיראו אותכם.. אבל SMS ב1-2 בלילה, לילדה זה ניצול מרות. הוא החסיר אותה בתשובה ולא רק זה הוא אומר יו איך אמנון יצחק היה מקליט, אסור להקליט, ארור מכהו בסתר. והיא גילתה, הביא גילתה שהוא היה שולח אותה להקליט אותי ולהסריט אותי בהרצאות ועל חשבונה הוא לא היה נותן לה כסף. והיא שלחה את אשתו לאומן על חשבונה וקנתה מצלמה על חשבונה וכו'. לא יאומן כי יספור. הוא לא מרגיש את הסתירה, אין לו סתירה זה בסדר גמור, הוא מותר לו אחרים אסור להם. לא יאומן כי יסופר. היום רואים תופסים כל מיני רבנים, כל מיני משגיחים, כל מיני דברים הזויים, הזויים. יש אחד שנתפס עכשיו, לא יאומן כי יסופר, עם בנות משפחה שלו, נשואות, שהוא אומר להן שהרב קניבסקי ציווה אותו להיות איתן, כי הוא בא בגלגול והן בגילגול לתקן מה היה פעם. וזה אחד שמחזיק מהרב קניבסקי ונותן דרשות ומשגיח בישיבה. הוא אומר........ מורנו הרב קנייבסקי, שר התורה ו.... והוא דוהר, דוהר ובשמו הוא עושה עבירות, בשמו. אנשים לא מרגשים בכלל שהם חיים בסתירה, איך הוא מסתדר עם זה? לא עמדו אבותיו בהר סיני. למה? "בעבור תהיה יראו על פניכם לבלתי תחטאו", שיהיה לכם בושה. השריש הסבא מכלם זצ"ל שמקור הבושה הוא בהרגשת הסתירה. אם ניתן לעצמנו אדם חשוב יושב במזרח, רב חשוב יושב במזרח, לנוכח העם לפתע הוא קם מסיר את המגבעת פושט חצי פראק, ככה הצידה וממפשיל את השרוול שלו עד פה, לפני כולם בבית הכנסת. יכול להיות דבר כזה, לא יכול להיות דבר כזה, נכון? אבל אם הוא צריך להניח תפילין? אז הוא עושה ככה, הוא מוריד את הכובע, מוציא את הפראק ומקפל ושם תפילין. זה בסדר נכון? אבל אם הוא יעשה את שתי הפעולות מה אין לך בושה? אותו מעשה. אבל זה לשם מצווה וזה קלון לעשות דבר כזה. צריך הרגשת הסתירה, לדעת מתי כן מתי לא מה מותר ומה אסור ולא לחיות בסתירה. הכל יודעין שיש לקיים תורה ומצוות כמו שאמרו במסכת שבת ל"א יודעים רשעים שדרכם למיתה והם מלאים חרטות וליבם מכה אותם תדיר אבל חסר להם הרגשת הסתירה, הם צריכים לנהוג כך, הם יודעים אבל הן נוהגים אחרת. תשמעו איזה סתירה אדם יכול להיות. תקשיבו טוב. מסופר שגוי אחד עבד עבודת יומו בפרך והרוויח כמה פרוטות להוציא אותן בבית המזרח כדי לשכח את עמלו וייגעו. אחרי יום עבודה קשה בדוי רגיל לקחת טיפה מרה להשכיח את הצער והקושי שהיה לו היום. והנה הוא עובר ליד בית כנסת את מי הוא רואה? את החבר שלו הגוי יוצא מהבית כנסת כולו זחוח ומאושר. מה חבר שלי הגוי עושה פה בבית כנסת של היהודים. שאל אותו מה מעשייך? אמר לו מה אתה לא יודע? היהודים הם בעלי צדקה, הם מפרנסים עניי נוכרים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ואני נכנס ואני עושה ככה ונותנים לי צדקות ואני מרוויח יותר ממה שאתה מרוויח בשדה. שמע הגויי הזה אמר גם הוא יעשה כך. למחרת הסתובב בבית כנסת והפרוטות זרמו. אבל הוא שם לב שליהודים נותנים יותר. אז הוא התקרב לשמוע למה נותנים להם יותר. אז הוא שמע שהם אומרים "צדקה, צדקה תציל ממות, צדקה תציל ממות" אז הוא למד מה הם אומרים ולמחרת התחיל להגיד אותו הדבר "צדקה תציל ממוות" ונתנו לו יותר, נתנו לו יותר. טוב, אבל הנה הוא פתאום רואה שפלוני נותנים לו עוד יותר. אז הוא ניגש אליו אומר לו אני רואה שלך נותנים יותר, למה לך נותנים יותר? אז הוא אמר לו אני גר צדק. וישראל מקרבים את הגרים. אז ההוא למחרת הלך אמר צדקה תציל ממות, תנו נדבה לגר צדק, תנו נדבה לגר צדק" וישראל נטבעים ונותנים לו , נתנו לו והוא גדש את כפיו במטבעות אבל הוא ראה שיש יהודי שיושב בצד מעיין בספר ומידי פעם הוא קם ומסתובב ונותנים לו שטרות, לא מטבעות. ניגש לו שאל אותו תגיד לי למה אתה נותנים לך שטרות? אמר לו תשמע, אני נכד של הבעל שם-טוב הקדוש והיהודים תומכים בצאצאים של הצדיקים. למחרת הסתובב "צדקה תציל ממוות, תנו נדבה לגר צדק נכד של הבעל שם טוב הקדוש". זה ממש כמו קרייזי. שקרן מלידה, משקר ואומר שאחרים משקרים. ומתחיל כמו האלה שלא משקרים יהודים יקרים, וכו' ... איי.. איזה עולם של שקר. זה גוי גר צדק ונכד של הבעל שם טוב. והרב עובדיה התיר ומקלל את כל הקללות שלא כתוב בשום ספר. איי איך אפשר לחיות בסתירה כזו?! זה לא יאומן כי יסופר, לא יאומן כי יסופר. אתם זוכרים לפני כמה זמן הייתי פה, כמה שנים היה פה, קוראים לו דהרי, שככה קם ככה וניסה לעלוב בי, לגיד דברים בגנות אשתי וגנות בני אמר ......זה וזה ... איך אתה יוצא נגד ציון גולן ואתה עושה ככה וככה. היה גיבור אותו לילה. ותבענו אותו בבית משפט והשופט אמר לו תן להם פיצוחים 35 אלף לכל אחד. עכשיו יש לנו רהיטי דהרי בבית. קנינו כמה רהיטים על חשבון דהרי. אבל עכשיו אני על חשבון קרייזי הולך לדהור בדרכים על מרצדס. אתם מבינים? לא רק הוא, יש רשימה ארוכה בקבוצה שלהם, יש גם ניסים סבג, אה יש גם אחד קוראים לו נחמן דגן. זה רשע מרושע! זה עושה סרטים במסווה, הוא זמר כאילו חרדי, הוא מבזה תלמידי חכמים. הוא אמר על הרב קניבסקי, עפר לפיו, שהרב קניבסקי שונא ספרדים. ככה הוא אמר על הרב קניבסקי, לא יאומן כי יסופר. והוא מוציא סרטים.... הנה הוא מופיע פה מצד שמאל אצלי שאני רואה מכאן, אתם רואים מצד שמאל אצלכם. זה האיש! ומזמינים אותו להילולות של צדיקים והוא אפיקורוס מדבר לעז על גדולי חכמי ישראל. הפישר הזה ככה מדבר, לא יאומן כי יסופר והוא עושה סרטים בשמות מזוייפים, רפי כהן וכל מיני כאלה ומוציא סרטים בעולים שם  והוא כאילו צדיק, בימות החול מה זה צדיק, יש לו חברותא. ובקבוצות  כותב אני עכשיו הולך לחברותא אז אני לא יכול להמשיך נדבר אחרי החברותא. מה הוא לומד איתו מסכת כשפים? מה הוא לומד איתו? ואחרי זה הוא לא חי בסתירה הוא לא מבין שהוא חי בסתירה. עוד דקל ענקי איזה.. איזה אדם מתמיה כזה אני ידע משהו חושב שהוא תלמיד חכם מה זה תלמידו של רשאבי, מה זה מדבר דברים גבוהים .וכולם מבינים ולא מבינים שהם חיים בסתירה. אתם יודעים, אני 25 שנה שמשיתי תלמיד חכם גדול מגדולי הדור, קוראים לו הרב יהודה שפירא זצ"ל. ולמדתי ליד הרב חיים קניבסקי בכולל חזון איש שנים. ישבנו שולחן ליד שולחן. באותו בית מדרש למד הרב קרליץ מראשי הכולל. ועוד גדולים רבבים שיש שם. לעשות שימוש לתלמיד חכם אלה ראו צורה של חכם, אלה מדברים על חכמי ישראל נותנים להם ציונים. הרב קניבסקי שונא ספרדים שמעתם דבר כזה? לא יאומן כי יסופר, איך הם לא פוחדים שתבלע להם הלשון. אבל ככה זה ... כבר דיברנו מזה וזה המצב. והם לא חיים בסתירה! ויש כאלה גם שמהצד השני והם גם חיים בסתירה שומעים לשון הרע לשון הרע ולא מוחים. זה גם סתירה. אתה יודע שאסור לשמוע לשון הרע אז איך אתה שומע? "לא אני שומע בשבילך".. מי שם אותך שאתה שומע בשבילי, מי התיר לך לשמוע בשבילי? מה אתה מודיע? מה אתה פליט? עוג מלך הבלש? אתה בא להודיע? מה, מאיפה, מי נתן לך מלאכה כזו? מותר לשמוע לשון הרע?אסור להתכתב עם רשע, כל שכן לשמוע אותו, ושאת פני רשע לא טוב? אז איך אנשים עושים דברים כאלה? חיים בסתירה. איך אתה יכול לעשות מעבירה מצווה. אסור לשון הרע אתה שומע וזה מצווה כדי להודיע, איזה מין דבר זה? אתם יודעים מסופר על האדם הראשון, ככה מובא במדרש, שהעכבר והחתול חיו ביחד בשלום. אחר כך, התקנא העכבר בחתול והוא בא לספר לשון הרע לאדם הראשון על החתול, ואמר לו החתול הזה הוא כזה וכזה. אמר לו האדם הראשון אתה יודע מה ? אתה תהיה המאכל שלו. ומאז החתול אוכל את העכבר. שמעתם? בגלל לשון הרע! . הלבנה  אמרה להקב"ה אין שני מלאכים יכולים להתכתר בכתר אחד? בהתחלה כתוב המאורות הגדולים, שני מאורות שווים בגודלם. אז היא אמרה שאין שניהם יכולים להיות מלאכים בכתר אחד, אמר לה הקטיני את עצמך, מעטי את עצמך. אתם שומעים? זאת אומרת ,אדם צריך לקחת בחשבון מה עושה ומה הוא גורם לעצמו. אז לכן, יהודים יקרים, צריך להרגיש את הסתירה שחיים בה. עכשיו בואו תראו יהודים יקרים מה כתוב פה. "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא יהיה להם בושת פנים זה מזה" שמאבדים את ההרגשה של הסתירה, שהאדם לא מרגיש שהוא חי בסתירה ושאין לו בושה לחיות ישר והפוך, האדם הזה אין לו עוד תקנה. ועכשיו אנחנו מסיימים. מה היה המצב של בני ישראל במצרים? הם חיו בסתירה. מ"ט שערי טומאה, עבדו עבודה זרה, אבל לא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם. זה לא סתירה? מצד אחד אתה שומר על הצורה של יהודי מהצד שני אתה מתנהג כמו גוי. סתירה או לא סתירה? אחרי 9 מכות בערב היציאה ממצרים, משה מצווה אותם בשם ה' "מישחו ידיהם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה" זאת אומרת קודם כל תניחו את העבודה זרה, תעשו קורבן פסח, תיצלו את האלוקים של מצרים, את העבודה הזרה תיצלו אותו באש, תישרפו את האלוהים של מצרים, תיקחו לכם, אבל, צאן של מצווה. כי אם לא היו מצווים אותם כך, היו יכולים לאחוז גם בזה וגם בזה. גם בעבודה זרה וגם בצאן של מצווה. לכן, היה ציווי "משחו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן". אתם רוצים ראייה? כתוב בתהילים כ"ו "ויאמרו על ים בים סוף ועבר בים צרה. מה זה ועבר בים צרה? מלמד שפסל מיכה עבר עימם בים . והם הצביעו על השכינה ואמרו "זה אלי ואנוהו". ביד אחת מחבקים את העבודה הזרה וביד שהנה זה אלי ועוונו" יש סתירה יותר מזה? זאת אורמת האדם יכול לחיות בקיצוניות, בשני הפכים והוא לא מרגיש ואין לו בושה, אין לו בושה. על זה בא מתן תורה, על זה בא מתן תורה, שנשמע מפיו של הקב"ה, מפיו :" אנוכי ה' אלוהיך". אבל זה לא מספיק. אבל גם "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי" אם אני אומר "אנכי ה' אלוקיך אז ברור שאנוכי ה' אלוקיך, אין משהו אחר.. לא.. יכול אדם שיגיד אנוכי ה' אלוקיך ויאמין בה' אבל יכול להחזיק גם עבודה זרה. גם תפילות גם טמבלוויזה. לכן מעמד הר סיני אומר לנו לא אנוכי הולך עם ולא יהיה לך" אלא שתי דברות שמענו במעמד הגדול מפיו של הקב"ה וה' הודיע תם העידן הסתירות. עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, תדעו מה היא האמת תתביישו לעשות ההפך, ומי שאין לו בושת פנים, ידוע שלא עמד על הר סיני. ומי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא  כי הוא מרגיש את הסתירה. זאתי ההכנה לקבלת התורה, לשבועות הקרוב וזה המבחן לקבלתה. האם נמשיך לחיות בסתירות או נחליט לפרק אותם ונחליט כמו עם אליהו אם ה' הוא האלוקים ואם חלילה הבעל אוי ואוי אוי ואויי. עכשיו נראה אם אנחנו מתביישים להתבטל מלימוד התורה כי אסור להתבטל. האם אנחנו נמשיך ללעוג לזולת באיסור תורה, לא כהגנה אלה באיסור תורה. והאם נתבייש להתפלל בלי כוונה ?ונמשיך להגיד ה' שפתיי תפתח? כן, היה סגור עד עכשיו. האם נמשיך לחיות בחיי סתירה או שמעכשיו נלך אחרי אליהו הנביא, שמע ב עצתו ונבחר בה' אלוקים חיים אמן!  

ברוך אתה ה' אלוקינו שהכל נהיה בדברו.

שאלה 1:

שאלה למי שיש בבקשה.. לגברת שם יש שאלה. רגע יביאו לך מיקרופון.

שואלת: הרב?

הרב: כן.

שואלת: שלום.

הרב: וברכה.

שואלת: אני רוצה לומר לגבי שדיברת. לאנשים שעושים חטאים. אבל בימינו יש עניין של ללמד זכות על עם ישראל. נניח גם שבאמת הם עשו דברים, בוודאי שיש יצר הרע שיפריע לעבודת השם. אז יש פה קונפליקט באמת , זאת בעיה, זאת סתירה. נכון, אבל אם אנחנו יודעים שיש מצוות עלינו לקיים אותם, מן הסתם אנחנו עושים אותם כיהודים. אבל לגמרי לבטל את עצמנו לא לעשות את המצוות ונמשיך לעשות עמו שאמרת גם טמבלויזיה וגם מחשב אבל בכל זאת אנחנו עושים מצוות כי אנחנו יהודים, אז לבטל אותם.? גם זה סתירה לא? כבוד הרב? זהו, זה מה שעליי לומר. תודה.

הרב: קודם כל אני שמח שהבנת את השיעור. שאת יודעת מה זה סתירה.

שואלת: תודה.

הרב: עכשיו, אין סתירה במה שאני אומר. כי ללמד זכות שתלמדי, זה ללמד זכות כלפי השמים. הרבי מברדיצ'וב, אנשים לא מבינים. הוא לא יכול לבטל את מצוות התוכחה "הוכיח תוכיח את עמיתך". הוא תמיד פנה לה' יתברך וראה את הטוב שיש בכל יהודי, אפילו שיש בו מעט מאוד. אבל זהו אמר לימוד זכות לה'. אבל לא אמר תלמדו ממנו, זה דוגמא, הוא אמר פעם היה אפיקורוס אחד מפורסם, שלא עשה שום מצווה ואמר אני מקנא בו. שאלו אותו מה יש לקנאות באפיקורוס, מה אתה מקנא בו. הוא אומר יש הלכה כשאדם חוץ מכבודכם נכנס לשירותים אסור לא להרהר בדברי תורה והוא בחיים שלו לא נכשל בזה. ולרבי מברדיצ'וב זה קשה. כל הזמן הוא תורה , תורה, תורה. עכשיו אתה נכנס פתאום, אתה מפסיק את המחשבה, זה קשה. אז אולי הוא נכשל פעם ב.. נגיד, אבל הוא אף לא נכשל אז הוא מקנא בו. אז מה את מבינה? הוא לימד זכות או לא לימד זכות? לכאורה הוא לימד זכות עליו, לא שיש בו משהו טוב, אבל הוא התכוונן שכולנו נהיה כמוהו? וודאי שלא! לימוד זכות כלפי השמיימה. אבל לציבור צריך לעורר אותם, מה נשאיר אותם טועים? אם אני אומר שאת טעית בחשבון והצעתי לך 100 דולר שאת הפסדת בחשבון. יעמוד אחד אומר מה אתה אומר לה עכשיו שהיא תעתה ב100- דולר? אתה יודע כמה שנים היא עושה חשבון ולא טעתה?  למה אתה לא מלמד עלייה זכות?. אין לי בעיה, אני יכול ללמד עלייך זכות, תפסידי 100 דולר, זה את מתכוונת שאני לא אגיד לך דברים ותפסידי אחר-כך זה לא נקרא לימוד זכות. לימוד זכות פירושו דבר כלפי אנשים. אם יאשמו ויגידו שזה לא טעות, היא גנבת, היא עשתה את הטעות בכוונה, צריך ללמד זכות ולהגיד לא! מה פתאום היא תמיד לא טועה, קרה מקרה פעם ב... נו, זה אפשר להגיד.. אבל אם זה קבוע ככה כל פעם טועה, כל פעם טועה, זה לא טועה... זה חנג'ורי...הבנת?

שואלת: תודה הרב. אבל בכל מקרה, אני ממשיכה אני אחרי כל מילה שאני אמרתי. בכל זאת יש דברים שאנחנו יודעים כולנו פה שאנחנו לא נעשה את הדבר הזה כל יום ויומו...

הרב: אשאל אותך שאלה..תגידי..

שואלת: זה קורה באמת מיצר הרע, לא מכוונה רעה...

הרב: אשאל אותך שאלה.

שואלת: בבקשה...

הרב: תגיעי לשמיים הקב"ה יקבל את פנייך ויגיד לך שלום לך ביתי. תגידי לי שאת ידעת טמבלויזיה זה אסור ושיש שם דברים נוראים, יש שמה דברים שהם אסורים על פי התורה שציוותי, יש שמה אריות, יש שמה לשונות מלוכלכים, יש שם הרבה דברים, מושב לצים, כל מיני... הרבה ייסורים. את ידעת או לא ידעת? את תגידי לא ידעתי. נוו אז מה תגידי לו אני לא מבינה למה ריבונו של עולם אתה לא מלמד עליי זכות? את תגידי לו למה אתה לא מלמד עליי זכות? או שתגידי מה? שאת עשית בלי ידיעה? בלי רצון? זה היה באונס? הטלוויזיה נכנסה בכח היא לא רצתה לצאת? אמרת לה לצאת והיא לא רצתה? לא יכלת להשתלט עלייה? מה תגידי? זה לא.. זה לא פלטה. פלטה זה טעות, פעם פעמיים טעה בנאדם נכשל במשהו. זה לא פאלטה זה בקביעות יש על זה עציץ, יש על זה פה, זה .. ותמונות של הילדים, הכל. אחר כבוד הכל נמצא בסלון. יש כאלה עוד אחת אחותה נמצאת בחדר שינה  ואח שלה נמצא בחדר ילדים וכל משפחת הטמבלוויזה שמה. נו, אז מה תגידי?

שואלת: הרב, שוב אני אומרת לא דווקא ספציפית לגבי מסך טלוויזיה, יש דברים אחרים בחיינו, כמעט יום, יום אנחנו חוטאים . אז זה לא קשור דווקא  בהכרח..

הרב: בואי תגידי לי דוגמה.

שואלת: טעינו, עשינו לא בכוונה מתוך לחץ.

הרב: אמרתי משהו חד פעמי, פאלטות מידי פעם לא דיברת?

 שואלת: לזה התכוונתי.

הרב: שתהיי בריאה אני מדבר. עכשיו דוגמה . את נשואה נכון?

שואלת: לגמרי. וגם פלוס ילדים, נכדים.

הרב: נכדים.. ועוד את סבתא ועוד אין לך כיסוי ראש.

שואלת: לזהה..עכשיו אל תתפוס אותי על הקטע הזה.

הרב: אני לא תופס אותך, את רואה? לימוד זכות אני לא תופס.

שואלת: כן...

הרב: אבל אני שואל אותך מה תגידי לקב"ה?

שואלת: בעזרת השם, זה לגמרי נכון מה שאתה אומר.

הרב: זה לא פאלטה זה קבוע זה כבר ...

שואלת: זה באמת פה סתירה אני חיה עם זה , אני מודה ומתוודה.

הרב: את רואה..אז אני פותר את הסתירה

שואלת: זה אני יודעת שזה אסור אבל..

הרב: אז אני נותן לך כיסוי ראש לפתור את הסתירה . תעבירו לה.. כן, ונגמרה הסתירה. גמרנו.

שואלת: בעזרת השם, בעזרת השם.

הרב: הנה קחי עוד אחד.

שואלת: בדיוק כמו שהייתה האישה שראינו.

הרב: שהייתה פה שהייתה פה.

שואלת: כן, אני אשים את זה רק בשבתות וגם אחר כך לאט, לאט.

הרב: את זוכרת אותה פה?

שואלת: היא הייתה פה ב.. איזה.. לא.. ראינו את זה במסך לפני שהגעת לאולם.

הרב: כן.. כן..

שואלת: אבל אני קודם כל באמת אני רוצה להודות על ההרצאות שלך, זה באמת לגמרי משהו אחר. אבל אתה באמת, באמת, יישר כח מחיל לחיל אתה באמת מחזק אותנו, אנחנו נהנים לשמוע כל מילה שיוצאת מפיך

הרב: תודה

שואלת: ובאמת שתשרה עלייך ברכה ובאמת אנחנו זכינו לשמוע עכשיו את השיעור הזה, זה באמת זכייה באמת זכייה

הרב: תודה רבה ושתזכו גם לקיים ואני אתכם.

שואלת: חן לאומר.

שאלה 2:

הרב: הנה הגברת פה עמדה כבר מעצמה.

שואלת: שלום, ערב טוב כבוד הרב:

הרב: ערב טוב

שואלת:זכות לבוא ולשמוע אותך ברוך ה'. מבקשת ממך ברכה, ברכה לבריאות איתנה.

הרב: שמך ושם האמא.

שואלת: שמחה עדנה בת ג'קלין.

הרב: שמחה עדנה בת ג'קלין תזכי לרפואת הגוף והנפש בכלל עמו ישראל מהרה.

שואלת: אמן.

הרב: תהיי בריאה.

שאלה 3:

גבר: ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

גבר: אני באתי היום במיוחד בכדי לעשות שני דברים. א. לבקש סליחה ומחילה מכבוד הרב. שכמו שברה יש גם מהצד השני ששומעים את דברי הנבלה והביזיון שמבזים את כבודו. אני גם באתי מצד שני למחות מדייזי וחבריו. מחיאה רבתי וגם בכל שאר הרבנים שהגדילו לעשות ולצאת נגד כבודו כבר מזמן הבחירות ב2013 ועד היום. מציע להם מאוד לחזור בתשובה שלמה לבוא לבקש מחילה. האם כבוד הרב מוחל לי?

הרב: אם אתה רציני, ואתה תקיים מעכשיו את ההלכות בדין הזה כן.

גבר: תודה כבודו.

הרב: מחול.

שאלה 4:

כן.. שאלה נוספת למי יש.. הנה שם בחורצ'יק בצד, כן תכף רק שניה...

גבר: ערב טוב כבוד הרב

הרב:ערב טוב.

גבר: יש לי שאלה. ככה כל בוקר אנחנו אומרים בתפילת שחרית , אומרים שיצחק עוקד את בנו וכל זה נכון?

הרב:שאברהם עוקד את יצחק.

גבר: שאברהם עוקד את יצחק, לוקח אותו להר המוריה ועוקד אותו. עכשיו אברהם אומר לנערים  שבו לכם פה עם החמור.. אני והנער נשתחוה ונשובה עליכם.  עכשיו הקב"ה אמר לאברהם אתה הולך לעקוד את יצחק איך זה מסתדר הדבר הזה.

הרב: שמה?

גבר: שהוא אומר לנערים אני והנער נחזור אליכם, פה זה לא מסתדר.

הרב: כתוב שקפצה הנבואה בפיו. שלא ברצונו נאמרו הדברים.

גבר: אהה אוקיי. עכשיו יש לי עוד שאלה. מה שהוא שלא מסתדר לי,ו הרבה זמן לא יושב לי בראש.

הרב: סתירות, סתירות בחיים.

גבר: לא,לא זה, לא שזה.. . בפרשת בראשית, פרשת הבריאה ,כתוב "והארץ הייתה תוהו ובוהו" מה זה תוהו ובוהו? זה כמו שאמא שלי אומרת לי, אחרי שבת החדר שלך נראה כמו תוהו ובוהו?

הרב: כן בדיוק. אנדרולומוסיה. זה מה שכתוב. שהיה אנדרולומוסיה, כל העולם היה מעורב.

גבר: אוקיי. והייתי רוצה לבקש מכבוד הרב ברכה לזיווג. אופיר חיים בן צילה.

הרב: אתה שמך חיים בן צילה?

גבר: כן.

הרב: אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום תורה שלושה חודשים רצוף?

גבר: כן, כבוד הרב.

הרב: אז חיים בן צילה...

גבר: אופיר חיים בן צילה

הרב: אופיר חיים בן צילה, תזכה לזיווג הגון מהרה.

שאלה 5:

גבר: רציתי לשאול את כבוד הרב בקשר לבחירות הבאות

הרב: כן.

גבר: אנחנו תמכו ברב וראינו את כל האמת לאורך כל הדרך ויכול להיות שלא הייתה שעה אז. אולי אם אתה מתמודד עוד פעם...

הרב: אני כבר אמרתי שאני גמרתי את החלק הזה, עשיתי התנדבות לעם ישראל.

גבר: אז אנחנו מפסידים.

הרב: מה אני יכול לעשות? ספגתי את כל הבעיות.

גבר: אבל כבוד הרב, בגין חיכה 39 שנים וספג יותר מהרב ספג.

הרב: אבל בגין...

גבר: אמרו עליו הוא איש מלחמות והוא איש זה..

הרב: אבל בגין...

גבר: ובסוף הוא הצליח.

הרב: אבל בגין ייעד את עצמו לפוליטיקאי הוא היה עושה חזרות בקולנוע התל-אביב. היה עומד ומדבר בפטאוס כאילו המונים לפניו ולמד להיות דמגוג ולדבר.

גבר: אבל הרב ייתן לנו הרב הדברים שחסרים במדינה ואין לנו את זה והרב ניסה פעם אחת.

הרב: אבל לא האמינו בי מה אני אעשה?

גבר: האמינו, האמינו , האמנו והיום מאמינים יותר.

הרב: איך אמר הרב עובדיה : "והם לא האמינו בי" ככה אמר, נכון.

גבר: האמנו והיום מאמינים יותר.

הרב: אני אסביר לך. אתה רואה הבטחתי שהם התפרקו. היום הם עשו סקר 4 מנדטים. הם על גבול חסימה, הבטחתי לו שיחזור למעשיהו הנה הוא בדרך לשם. כל מה שעשו אתה חושב שהקב"ה שותק? הקב"ה רואה שופכים דם של יהודי שעשה טוב לישראל ועשה להם הכי טוב. וככה במשך שנים רודפים אחריי כל הזמן, למה מה עשיתי להם רע?

גבר: הרב יודע מה עשו למשה רבנו

הרב: כן אבל השם אמר..

גבר: הרב יודע מה עשו לו, לא האמינו בו

הרב: אבל ה' אמר לו שבוע עמד איתו והוא לא רצה ולא רצה ועמד איתו  ואמר לו ואמר לו עד שבסוף הוא הלך וגם אחר כך הוא לא רצה. כל פעם לפני כל מכה שאמר לו אומר המדרש הוא סירב ללכת. אמר לו יש עוד אחד יותר טוב ממני, לא צריך אותי אני זה וזה.. ככה היה. הוא ברח מהתפקיד, אני לא רציתי את התפקיד.

גבר: גם אתה ברחת מהתפקיד.

הרב: כן, אני לא רציתי אותו בכלל.  אם לא היה אומר לי הרב שטיינמן, היה אומר לי לא, אז הייתי ממשיך כרגיל. אמר כן. יש מצווה לשמוע בקול חכמים.

גבר: אבל הרב יודע שהמדינה שלנו מדרדרת ונפלה בידיים..

הרב: למה אתה אומר עכשיו ליברמן בא והוא יסדר הכל.

גבר: ליברמן אני לא נותן לו יותר מתקופה קצרה.

הרב: יש אומרים שתוך 30 יום, יש אומרים תוך 30 יום ביבי מכריז על מרד.

גבר: אני יודע שתוך זמן קצר הוא לא יהיה , זה לא יחזיק מעמד. יש לי שאלה אחרת בקשר לספר הישר.

הרב: כן, של רבנו תם.

גבר: ממתי הספר הזה?

הרב: יש אומרים שכתב אותו רבינו תם ויש אומרים שמצאו אותו באחד מהמערות שהיו סביב הרב הבית בבית המקדש. שמצאו אותו ויש כאלו אומרים גירסה כזו ויש גירסה כזו.

שואלת: לי יש את הספר הזה שאבא שלי הביא אותו מחו"ל ואני מעריך אותו לפי התאריך כ-200 שנה. ואני קראתי עליו באינטרנט והם אמרו שזה היה בבית המקדש.

הרב: אמרתי לך יש שתי גרסאות. גרסה זו וגירסה שנייה שזה רבנו תם כתב את זה. רבנו זה נכדו של רש"י. הוא היה נקרא רבינו יעקב תם, יש מסבירים שקראו לו רבנו תם על שם יעקב איש תם יושב אוהלים כי הוא למד תורה למכביר ויש אומרים שהוא נקרא תם בגלל הפרשה שלנו. במפרשת בחוקותי כתוב "ותם כוחכם לריק". זאת אומרת "ותם לריק כוחכם" יותר נכון, זאת אומרת ,אתם תעבדו בחינם ולא תראו הכל יהיה לבהלה ולא תיראו שום ברכה במעשי ידכם כגון מה? אדם שמשיא את בתו וכשהוא משיא את בתו נותן לה נידוניה וממון ומכניסה לחופה. ותוך 3 חודשים היא נפטרת ואז הוא איבד את כל ממונו וגם איבד את בתו. ועליו נאמר הקללה "ותם לריק כוחכם". שהרי אנחנו אומרים בתפילה שלא נגאל לריק ולא נילד לבהלה. זה הקללה. שהאדם הניס בתו לחופה וייתן לה ממון הרבה והכל יאבד. ידוע שרבנו תם תיקן תקנה שנתקבלה בכמה ארצות באירופה והתקנה הייתה שאם יקרה מקרה כזה שמישהו נתן ממון לביתו והיא נישאה ואחרי זה היא מתה, אז הממון יחזור כולו תוך שנה יחזור תוך שנה בחזרה לאבא. או לאח, מי שנתן את הממון למשפחה או ליורשים. לכן, קראו לו רבנו תם. למה? כי הוא ביטל את הקללה "ותם לריק כוחכם" כי הוא החזיר את הכסף בחזרה אז לא נתקיימה הקללה. אז קראו לו על שם זה רבינו תם.

גבר: תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.

שאלה 6:

כן.. שאלה נוספת

גבר: שלום הרב.

הרב: שלום.

גבר: לפני חמש שנים הרב היה , מסר הרצאה בזכרון יעקב. אני הגעתי ואני אמרתי לרב שאני עברתי איזה מחלה כלשהיא והרב אמר לי לחזור בתשובה שלמה וכך הוא יברך אותי. אני סירבתי לא הייתי מוכן. ובסוף ההרצאה חילק דפים מי שרוצה ללמוד תורה שעה ביום, במתכונת מסויימת. ואז את זה כן השארתי את הפרטים שלי ויצרו איתו קשר לב לאחים . ציותו לי אברך מבני ברק היינו נפגשים במסירות נפש הוא אימץ אותי ולפני שנתיים נכנסתי לישיבה חרדית וברוך השם אני שנתיים כבר לומד בישיבה כמובן יש את כל הירידות עליות אבל אני מאד, מאד משתדל.

הרב: ואין מחלה.

גבר: יש.

הרב: אז צריך ברכה עכשיו.

גבר: אבל הייתי אצל רבנים, ו... לפני איזה שבועים אחד הרבנים בבני ברק אמר לי שאני צריך כל מיני תעניות וסיגופים הוא אמר לי בדיוק מה לעשות כדי לבטל כל מיני כרתים. דיברתי איתו פרק זמן ממשוך גם ישיבה לא יעזור, זאת אומרת אם אני לא אלמד משניות בעל פה  שלוש שעות ביום בתענית דיבור או אם אני ו כל יום כולל שישי לצורך העניין צריך מהשקיעה עד הנץ ללמוד בתענית ולעשות כל מיני סיגופים של גוף לצורך העניין, אז גם הישיבה זה לא יעזור. זאת אומרת אני חייב לעשות את זה בשביל שהמחלה תחלוף וגם אני יוכל למצוא זיווג ובהתאם. 

הרב: אני לא רוצה לקלל לך את כל העניינים, אבל תגיד לי את השם שלך.

גבר: עידן בן אסתר.

הרב: עידן בן אסתר, ה' יזכה אותך לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, בזכות שאתה לומד בישיבה.

גבר: אמן!

שאלה 7:

שואלת: שלום כבוד הרב. קודם כל זכות גדולה להיות בשיעור שלך.לפני שאני אתחיל יש לי שתי שאלות. אני רוצה להתחיל עם ברכות .קודם כל, אני רוצה לברך את אחותי שיהיה לה זיווג משורש נשמתה אמן כן יהי רצון. בעזרת השם השנה היא תהיה תחת חופה וקידושין.

הרב: אמן!

שואלת: נועה מור בן יוסף בת מזל. גילה ג'ורנו בת תמר, שיר מלכה בת שלומית אני רוצה לברך רפואה שלמה של עדנה בת ג'קלין.

הרב: שיזכו למה?

שואלת: עדנה בת ג'קלין שתזכה לרפואה שלמה.

הרב: אמן!

שואלת: ולהצלחה ולעשייה של אימי מזל מור יוסף בת איוולין.

הרב: אמן!

שואלת: ואברהם בן אוולין רפואה שלמה.

הרב: אמן! כן, מה השאלה?

שואלת: ומרים בת הלן לרפואה שלמה.

הרב: יפה פעם ראשונה ששמעתי כזה...

שואלת: והדבר השני, ש...אני רוצה להתחיל עם שתי שאלות. אחת, לגבי רבי נחמן מברסלב. אני רואה שלאחרונה הוא כבר... הרבה עולים לקבר שלו.

הרב: לא עולים או עולים?

שואלת: כאילו טסים לקבר של רבי נחמן מברסלב, לאומן.

הרב: כן...

שואלת: השאלה אם זה מותר לעשות את זה?

הרב: מותר. זה מותר, כן.

שואלת: ודבר שני זה לגבי אחד הדברים אצלו... קראתי שהוא מאמין שכל מה שאנחנו עושים זה ע"י המחשבה שלנו, וכמובן החלק מאלוקים, אבל כאילו אני מרגישה שבתורה שלו זה "כוחי ועוצם ידי" לעומת ... כי היה לו משפט אם אתה רוצה משהו תתמקד בו, אם תתרכז בו היטב תשיג את מבוקשך. אבל מצד שני, זה כאילו איפה אני שהכל מידיי שמיים, והכל מידי בורא עולם ולא משנה מה אנחנו נעשה.. הכל...

הרב: אז קודם כל, כל דבר מתחיל במחשבה. מחשבה דיבור למעשה. אז אדם ע"י מחשבה יכול למשוך דברים מלמעלה למטה. עכשיו לא הכל מאת ה'. הכל מאת ה' זה נכון אבל אנחנו המתחילים. בהתעוררות דלתתא, זאת אומרת ע"י התעוררות מלמטה אנחנו מושכים שפע מלמעלה. כי הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. בכל הדברים הנוגעים ליראת שמיים, לעבודת השם, למצוות זה הכל תלוי בנו. איך אנחנו רוצים שהדברים ירו ויהיו. אם אנחנו זכאים נזכה כפי מחשבתנו הטובה, אם אנחנו לא זכאים זה יכול להתעכב או לא לבוא בכלל, כי יכול להיות שבשמיים חושבים שמה שאנחנו דורשים מבקשים לא  טוב לנו. לכן, הקב"ה גומל חסדים טובים. למה טובים? מה הקב"ה גומל חסד רעים? זה חסד רע? למה טובים? אלא יש חסדים שאתה מבקש שיעשו לך חסד, אבל זה לא טוב בשבילך. אחד רוצה רישיון דחוף, בשבילו זה חסד. אבל מה קורה אחר כך חס ושלום תאונה. אז זה היה חסד? לא היה חסד. אז ה' גומל חסדים טובים. לא תמיד מה שאדם מבקש טוב בשבילו.

שואלת: אוקיי. תודה. שאלה שנייה ש.. קצת... זה לא חלילה לסתור את התורה או בא.. זה רק בא להבהיר את הדברים.. אני מאמינה שכל מה שכתוב כל מילה זה אמת. לגבי אסור להתחתן עם גויים. אז למה שלמה המלך נשא 1000 נשים שחלקן היו ידועות כגויות. או למשל המקרה של רות המואביה היא גויה הרי, היא התחתנה עם יהודי.

הרב: היה גיור. שיש גיור, מותר.  בלי גיור אסור.

שואלת: אצל שלמה המלך הן גם התגיירו?

הרב: וודאי הוא גייר את כולן, וודאיי.

שואלת: ועוד שאלה קטנה, זה שאלה הלכתית. ביום שבת שאומרים את ברכת הכוהנים, אבי מתפלל... נכון יש מחיצת גברים ונשים? השאלה אם מותר ללכת שיברך אותי מתחת לציצית?

הרב: לא. ודבר שני, גם המנהג הזה אין לו יסוד. זה התחיל ככה. ככה מובא שזה התחיל שלא רצו שילדים יסתכלו לכוהנים. כתוב ששורה שכינה על הכוהנים, אומנם בימנו זה כבר לא ברמה הזו, אין כוהנים כאלה שתשרה שכינה עליהם. אבל עדיין אנחנו מחזיקים ששכינה שורה ואסור להסתכל בשכינה. שהמסתכל בשכינה יכול להיענש בעונש חמור. אז מה עושים? משפלים את המבט. ילדים לא משפלים, אוהבים להסתכל על כל דבר.. אהה הוא עושה ככה, ראית הוא עושה ככה, עושה התעמלות עושה ככה עושה ככה.. אז היו עוטפים אותם בטלית שלא יסתכלו או שמים את היד כאילו זה.. על הדרך יכול להיות שהוסיפו, אבל אין לזה עיקר ויוסד שעושים את הדבר הזה. ככה אמר אחד מהרבנים שהפרקליטות החליטה להרשיע אותו  עכשיו והוא ממשפחה מאוד מפורסמת.

שואלת: ושאלה אחרונה קטנה סליחה לכל הקהל, לגבי הבשר. אני .. אם אני רוצה בשר מקהילת פז, מהשחיטה שלכם איפה אני קונה את זה.

הרב: את מצלצלת למספר הזה שמופיע כאן. כי יש כמה אפשריות. אחת זה שאת מגיעה שתיים שמישהו מגיע בשביך. 3 שישי משלוחים מידי פעם. ארבע יכול להיות שבזמן הקרוב כוונה בשבועות הקרובים, יהיה בכמה מקומות בארץ. להשיג בארבע חמש מקומות כאילו צפון דרום וזה פה ושם, בתקופה הקרובה אנשים שלנו יגיעו יום או יומיים, נגיד לאשדוד, יגיעו יום יומיים נגיד לירושלים, יעמדו באיזה אטליז אנשים שלנו בעצמם וכו'. ושמה יתנו שיהיה להם קל להגיע לתקופה וכו'. אבל בעזרת השם אנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר שיגיע לציבור זה לא הכי קל, עבודה קשה. ובעזרת ה' אני מקווה.. אבל יש דבר חדש שאני כבר הסברתי מזמן והיום יש את זה כבר.זה נקרא סויה, טופו. שמעתם פעם טופו? יש בטעם שווארמה, מקסיקני, סיני, גולש, נתחי עוף, דברים מדהימים בטעמים .. אתם שמים את זה דקה במיקרו זה מוכן שווארמה, שווארמה עם טחינה, יש גולש עם שעועית ואפונה. מוכן, מתובלן ולא צריך לשים במקרר, אפשר לשים את זה במחסן עד שפותחים. וזה שומר על הטעם וזה לא מצריך הפשרה של בשר ועופות, על המקום. וזה זול! לאילו שמקהילות פז, עולה שני קילו 65 שקלים. זאת אומרת 100 גרם כמו בשר 100 גרם שזה 2 חצאים מלאים כמו שצריך, שלוש שקל ורבע שווה או שווה? אז תוכלו להשיג את זה גם כן בקהילות פז. אלה שלא שייכים לקהילות פז זה עולה 80. מכל מקום אנחנו הולכים להפיץ את זה ברחבי הארץ וזה הולך להיות להיט. זה גם בריא, אין בזה חומר משמר, אין בזה שום סיכונים, אין בזה גלוטן בכלל, אין בזה סוכר בכלל. בריא, בריא, בריא.

שואלת: תודה רבה לך.

הרב: גם לכם.

שאלה 8:   

גבר: שלום כבוד הרב, ערב טוב.

הרב: ערב טוב. שמעתי פעם את הקול הזה לא?

גבר: לפני 20 שנה אולי?

הרב: כן...

גבר: אז היינו חוזרים בתשובה , רכסים, אם אתה מכיר, יצא לנו להיפגש גם כמה פעמים.

הרב: ברוך השם.

גבר: אז ככה התחזקנו, ואחרי זה פחות, אחרי זה עוד פעם. בקיצור הסיפור שלי זה הילדה הזו, החמודה הזאת. בת 8. לפני חמישה חודשים... ילדה רגילה, הולכת, הכל בסדר, היה לה לחץ על חוט השדרה היו חייבים לעשות ניתוח דחוף. לקחנו אותה לפרופסורים הכי טובים בארץ בבית חולים איכילוב. עשו את הניתוח כאילו את החוט שדרה והרופא יוצא ואמר לנו עבר בהצלחה וכנסו תיגשו אלייה. ניגשנו אלייה , היא בהתאוששות והכל. ואחרי חצי שעה בערך קרסה פתאום הפסיקה לנשום, הפסיקה תנועות ומאז לא יודעים מה .. אנחנו כבר חמישה חודשים אחרי, היא אוכלת ,היא מדברת אבל היא חייבת מכונת הנשמה. ולא יכולה להזיז..היא מרגישה את הידיים והרגליים, לא יכולה להזיז אותם. זאת אומרת כמו החשמל לא עובר.

הרב: יש כאילו נתק.

גבר: יש נתק. המוח נותן את הפקודה והחוט שדרה צריך להעביר את זה לשרירים, השרירים שלה תקינים רק אין את המעבר הזה. משהו שם חסום. הרופאים לא יודעים מה יהיה.  אומרים יהיה בסדר... עד שנה, זאת אומרת לא יודעים מה יהיה.

הרב: אתה זה אתה וזאת אשתך?

גבר: וזאת אישתי, היא גם בהיריון חודש תשיעי.

הרב: בסדר.. בסדר.. בוא נעשה עסקה קלה. אתה לוקח ציצית מגדל זקן.

גבר: גידלתי קצת, ספירת העומר..

הרב: בסדר תמשיך... היא הולכת בכיסוי ראש..

גבר: כבוד הרב, חשוב לציין שאני מניח תפילין ולקחנו על עצמנו שבת...

הרב: לא שאלתי על משהו אחר, שמע מה אני מבקש דברים קלים ולא הרבה. אתה ציצית וזקן,היא כיסוי ראש וצניעות ואני מברך את הילדה שתבריא. מתאים לכם? מתאים יאללה.

גבר: מתאים.

הרב: מה שם של הילדה?

גבר: שובל בת רווית.

הרב: שובל... אתם תחליפו את השם לשולמית.

גבר: להחליף או להוסיף?

הרב: להחליף. שובל זה לא שם. שולמית שהיא תהיה שלמה בעזרת ה' וכל האיברים והגידים. שובל שתיקרא שולמית בת?

גבר: רוית.

הרב: בת רוית ויצחק. תזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עם ישראל, בזכות המצוות שקיבלתם על עצמכם, מהרה!

גבר: אמן!

הרב: מי מוכן לקבל על עצמו ללמוד שתי הלכות ביום לרפואה של הילדה, רק שתי הלכות במשך חודש שיירם את היד... אשריכם! זכות המצווה תגן עליכם שלא תצטרכו ברכות...

שאלה 9:

גבר: כבוד הרב אני רוצה שתברך שתי .. שתיים שלוש אנשים. שקודם כל לילדה שלו נועה בת מזי.

הרב: מה? בת כמה הא?

גבר: בת שלוש.

הרב: כן.. מה יש לה?

גבר: רפואה שלמה.. אסטמת העור.

הרב: דרך אגב, אסטמת העור יש מקום בעולם שקוראים לו דבוס בשוויץ שאם הולכים שמה לחודש חמישה שבועות זה מוריד את האסטמה לפחות לחצי שנה לפעמיים עד שנה,מקפידים זה יכול במשך הזמן לרדת לגמרי. כן אני מסכים .. אבל אני אומר לך.. דברים שאני יודע. אני נמצא שמה מידי פעם ורואה את אילו שמגיעים לשמה והם באים קטסטרופה, מגרדים ובוכים ויש כאלה פצעים קשים ואתה לא מאמין אחרי חודש אתה רואה אותם זה משהו אחר לגמרי. כדאי לך כי האוויר שם מיוחד תדע כל אלה שהיו בשואה היו חולי שחפת וריאות שהגיעו מהשואה, הביאו אותם לשמה. הגובה של ההרים שמה והחמצן שמה והכל בדיוק מתאים. תלך בשוויץ מקומות אחרים טיפה יותר נמוכים יותר גבוהים לא מועיל כמו המקום הזה מכל העולם באים לשם. תדע לך, זה אני אומר לך הרווחת. דבר נוסף שמה? שמה?

גבר: נועה בת מזל.

הרב: אבל אתה מוכן לשים ציצית בשבילה  נכון? קבוע אבל.

גבר: כן.

הרב: הנה בכבוד. נועה בת מזל.,השם יפתח מזלה לרפואה שלמה ויסיר ממנה את המחלה ואסטמה לאשתו של אסד לפנים.

גבר: אמן... הבחור השני,  אברהם צפירה בן שושנה.

הרב: מי זה?

גבר: אבא של חבר שלי.

הרב: שהוא דתי או לא?

גבר: הוא דתי.

הרב: ומה קרה לו?

גבר: הוא הלך לישון בלילה והתפוצץ לו וריד במוח, כרגע הוא מונשם ונרדם

הרב: הוא מונשם ומורדם... הוא עם ציצית או בלי ציצית?

גבר: הוא עם ציצית...הכל.

הרב: הכל.. והילדים שלו?

גבר: הילדים לא לוקחים ציצית.

הרב: הם לא דתיים...

גבר: הם דתיים, שומרים שבת ,הכל ,אבל לא הולכים עם ציצית.

הרב: אז הנה תן להם. כמה הם?

גבר: הם שלושה בנים.

הרב: קח הנה 3 ציציות תגיד להם ישימו עליהם שאביהם יתעורר.מה שמו?

גבר: אברהם צפירה בן שושנה.

הרב: אברהם צפירה בן שושנה, רפואה שלמה, החלמה מהירה מהרה!

גבר: אמן.

הרב: והשלישי?

גבר: השלישי זאת שושנה בת סעידה.

הרב: מי זאת?

גבר: סבתא שלי.

הרב: ומה יש לה?

גבר: הרגליים שלה, היא עברה לא מזמן אירוע מוחי. היא הולכת עם כיסוי ראש?

גבר: כן.. הולכת עם כיסוי ראש.

הרב: שמה?

גבר: שושנה בת סעידה.

הרב: שושנה בת סעידה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

גבר: אמן.

הרב: בירכתי פה את חיים בן חנה שבמצב קריטי רפואה שלמה. שלום בן פצחיה בריאות, תשובה שלמה והצלחה. לוליטא בת ריוה תשובה שלמה פרנסה בנקל. מסעודה שרה בת עיתו, חנה בת עיתו, ג'קלין בת חנה יזכו לכל מיני דמטיב.

ברוכים תהיו.....