אילת - אילת - עשיר וחכם מה דינם?

אילת 23-2-2016

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח

בפרשת השבוע אנו לומדים "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת השם לכפר על נפשותיכם".

כותב הרמב"ן, "העשיר לא ירבה זה מצות לא תעשה לעשיר, שהעשיר אסור לו להרבות יותר מלתת מחצית השקל", הוא צריך לתת בדיוק כמו העני. אבל לנו ידוע שכל מצוות התורה הם תבלין ליצר הרע, ובמקום שהיצר מנסה לתקוף אותנו או שיש לנו נסיון, שם נמצאות מצוות התורה כנגד. ואיזה נסיון לכאורה יש לעשיר כשאומרים לו לא להרבות ממחצית השקל שזה סכום זעום ביותר, ואיזה תבלין יש פה, הרי זה מתאים בדיוק עם התכונות של האדם, לא כל בן אדם אוהב להרבות במתן, אז מה הנסיון שיש לו פה, מה היצר פה עובד שצריך שתבוא מצוה ותגיד לו שלא יתן יותר ממחצית השקל.

אבל אם נתבונן, השאלה הזאת יכולה לנבוע אצלנו בגלל שאנחנו לא מכירים את עצמנו, בלי מוסר אי אפשר להבין את התורה הקדושה, אדם שאינו מכיר את עצמו ואינו מכיר את כוחות נפשו, אי אפשר לו להבין את התורה הקדושה, כי כל המשא ומתן של התורה הקדושה זה בכוחות הנפש שלנו. התורה עם האדם הם אחד, כשאדם מכיר את עצמו, את כוחות נפשו, את גופו, הוא מכיר מכוחות נפשו גם את התורה הקדושה. זאת אומרת כשהתורה אמרת לנו משהו, אנחנו יכולים לזהות מזה מהם הכוחות והמידות שיש לנו שהתורה רוצה להגן עלינו מפניהם.

אם נצייר עכשיו ציור נאמן, כיצד אוספים כסף לבנין בית המקדש, כל אחד מחייבים אותו להתנדב בשווה, לעני זה נסיון, כי יכול להיות ש מחצית השקל בשבילו זה הרבה כסף, והוא צריך לקבוץ פרוטה על פרוטה עד שיגיע לסכום הזה. פעמים שיכול להיות שימנע המאכל מפיו כדי שיוכל לעמוד בהתחייבות. אבל ודאי שאצל העשיר זה לא נסיון אפילו, להתחייב אותו סכום כמו העני, והוא צריך לתת מתן שווה עם העני והמדוכא בעירו, יש פה נסיון גדול מאד לעשיר, משום שהוא יתמלא בושה שהוא צריך לתת רק מחצית השקל, מבקשים ממנו בדיוק כמו מהעני, משווים אותו לעניים, מבקשים ממנו כמו מהאביונים, זה חרפה בשביל העשיר. לא שווה לו לפתוח את הדלת, כמו שאומרים, בשביל סכום כזה. הטבע של עשיר זה לשלוט על כל סביבותיו, עשיר יענה עזות, בעל המאה הוא בעל הדעה, והרי אנחנו רואים שהעשירים לקחו את כל העולם, בישראל שולטים 17 משפחות עשירות, בעולם שולטים כמה אלפים שמחזיקים את שליש מהסכום האגדי שיש לעולם מחזיקים מספר משפחות בעולם. ובד"כ מדינות מתנהלות גם לפי אינטרסים של העשירים הגדולים והקונצרנים הגדולים וכו'. דבר זה מוטבע גם בחוקי ממשלות שבהרבה שאלות ציבוריות דעת העשירים מכריעה יותר מדעת העניים, ובאמת הם כבשו את שוק העולם, וכיצד כבשו את שוק העולם אם לא בעשירותם? הם מפזרים הרבה ממון, אבל איפה הם מפזרים ממון? איפה ששווה להם, איפה שמקבלים בתמוה פי כמה ממה שהם נותנים.

הגמרא אומרת בחולין מ"ו העשירים מקמצים, מתי זה נאמר? במקום שהם לא מרויחים מהנתינה, אבל בעד כבוד הם יתנו כל אשר להם ביד רחבה, ונסיון גדול לעשיר אם הוא צריך לתת כמו העני, שזה היפך מידתו, וזה מורה שעני ועשיר שווים, ואין לך נסיון גדול מזה. כנסיון הזה להיות שוה לכל העניים בלי להבדל מהם בכלום, התורה אומרת, העשיר לא ירבה, ועשיר קופץ בראש לתת תרומה להראות שיש לו יכולת, והתורה עוצרת אותו ואומרת לו "לא תרבה" זה נסיון גדול, נסיון גדול. אל תבוא עם העשירות שלך לפני דלת העם, במשכן השם הקב"ה רוצה את כולם שווים.

אם אנחנו חושבים שזה רק ברכוש גשמי, יש עוד עשיר, אבל עשיר ברוחניות, חכם, חכמה זה גם רכוש גדול מאד. כטבע העשיר כך טבע החכם, והנסיון מעיד על זה, שחכמים בכל מקומות מושבותיהם הם בעלי הדעה, גלגל העולם מתנועע על ידם, חכם רוצה להיות נבדל כמו העשיר, לא פחות ממנו, וגם רוצה שכל שאלה תוכרע על פי חכמתו.

מה לנו יותר מאחיתופל שהיה חכם גדול מאד, שהיו שואלים אותו שאלות כמו באורים ותומים והיה יועצו של דוד המלך, ופעם אחת לא התחשבו בדעתו הוא התאבד. חכם רוצה שישמעו לו, חכמים זכרונם לברכה אומרים במסכת ברכות ס"ג, אם ראית דור שהתוה חביבה עליו פזר, ואם לאו כנס, אם הדור התורה חביבה פזר,

מה פירוש? תפזר את חכמתך ברבים ותרבה להגיד להם דברי חכמה ומוסר, אבל אם לא, אם הדור לא חביבה עליו התורה – כנס, דהיינו שלא תחפוץ לתפוס מקום בחכמתך ולא תעשה אותה קורדום לחפור בה לתהילה וכבוד וכסף.

זאת אומרת יש אנשים שלא החכמה מריצה אותם בשביל לפזר, הם מייצרים כל מיני גימיקים למשוך אנשים שיבואו, אבל המטרה בסוף זה לא לשמוע את החכמה אלא כסף, או כבוד, או מעמד, לכן אחרי כל חכמתך יהיה שווה בעיניך כיתר המון העם הפשוטים ותקבל את החכמה רק בכדי ללמד אותה כמו שאומר רבינו יונה, שמור את החכמה שמירת נדיבים, תראה לתת חכמה רק למי שצריך, ולמי שאתה מחוייב לתת, אבל אל תפזר חכמה במקום שאין צריכים לה, כמו שאומר שלמה המלך עליו השלום, "אל תדבר באזני כסיל, פן יבוז לשכל מיליך", זוהי אזהרה לחכם שיזהר שמעלת חכמתו לא תגרום לו שירצה לרכוש על ידה את שוק העולם, ולהבדל משאר העם, אלא למרות חכמתו צריך שיהיה שווה בעיניו לכל בני אדם, אפילו שאינם יודעים צורת ההלכה.

זו נקודה קשה מאד בעשירות ובחכמה אצל החכמים, שאדם רוצה בד"כ לקחת לעצמו וזה נסיון גדול. שלא יעלה במחשבתו לרכוש בעדו דבר על ידי חכמתו.

נראה שתי דוגמאות. דוגמא אחת, מספר לנו רבי נפתלי אמסטרדם זכר צדיק לברכה שהרב שלו רבי ישראל סלנטר, מגדולי המוסר לפני 150 שנה, והוא מספר עליו שנודע לו שאשתו קנתה הגרלה, ומיד הוא כתב סילוק נכסים בפני עדים, הוא פחד שאם תזכה אשתו בגורל ויהיה לו בזה קנין פירות והוא יעשה עשיר פתאום, והוא חרד פן לא יעלה בידו לעמוד בנסיון של עשירות, שמא לא יוכל לקיים את כל המצוות והחיובים שכעת בהיותו עני הוא פטור מהם. ובחר שלא לקיים מצוות אלה מאשר לעמוד בנסיונן. לכן הוא כתב סילוק נכסים בפני עדים, שאם תזכה אשתו, לו לא יהיה שום חלק בזה. וממילא הוא יהיה פטור מהנסיון של עשירות. כי להיות עשיר זה נסיון גדול, כי מוטל עליו חיובים גדולים, והנסיונות גדולים. לא לבזות את העניים, לא לדחות אותם, לתת לכל מי שנצרך, לבחון את הדברים, להשתמש בכסף למה שהשם הועיד לו, ולא למטרתו הוא, וכן הלאה, זה לא פשוט להיות עשיר. זה חוב גדול, ה לא שלו הכסף. זה ברשותו, למטרות שהגדירה התוה.

זה דוגמא אחת בניסיון קשה של כסף. אבל בואו נחשוב רגע, אם היו מציעים לנו לקבל את שערי החכמה כמו שקיבל משה רבינו, האם היינו מסכימים להיות חכמים כמו משה רבינו? מי לא היה מסכים? מי לא היה קופץ על זה? אבל בואו נראה איך התנהג החכם הזה משה רבינו.

כתוב בתורה "ויסתר משה פניו", הקב"ה נגלה עליו בסנה והוא מסתיר את פניו. הקב"ה מציע לו חכמה, "ותמונת השם יביט" והוא לא רוצה, "ויסתר משה פניו". משה מדרגתו היתה גדולה מאד וגם אחרי כל רוממותו לא ביקש כי אם מתנת חינם, הוא פחד באמת מהחכמה, שמא לא יעמוד בנסיונה, באמת הוא זכה אחר כך בזכות זה, שהקב"ה קרן עור פניו, הוא הסתיר את פניו מלראות באור השכינה והקב"ה האיר את פניו עד שהיה צריך לשים מסווה כשהוא מדבר עם בני ישראל. אבל זה נסיונות גדולים, עשירות וחכמה. וצריך לדעת איך להשתמש בהם.

עוד נקודה שהיא תהיה מהצד השני להבין, כתוב גם בפרשה "ואתה דבר אל בני ישראל לאמור אך את שבתותי תשמורו כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם כי אני השם מקדשכם". חכמים זכרונם לברכה אומרים בגמרא בשבת י', הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, שנאמר "לדעת כי אני השם מקדשכם", הקב"ה מודיע לנו שבנתינתו אותנו את השבת הוא מקדש אותנו. לדעת, אז הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, לדעת כי אני השם מקדשכם, מכאן לומדים חכמים שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו.

רואים מזה שאפילו שלכאורה היינו אומרים להיפך, אתה נותן מתנה, תצניע לכת אל תגלה, הפוך, תן אותה בסתר, כך היינו אומרים, כמו שיש פסק דין שנותני צדקה לא ידעו זה מזה, לא הנותן ולא הנוטל, זו הצדקה המובחרת, שהנותן לא ידע למי נותן והמקבל לא יודע ממי קיבל. זה משיב חרון אף, זה הצדקה מעולה. למה לא נגיד גם פה, הנותן מתנה לחברו לא צריך להודיעו? למה כתוב הפוך כן צריך להודיעו? אלא גילו לנו חכמים זכרונם לברכה שאין הדין דומה, מתנה לחברו זה לא צדקה, כל אחד שנותן מתנה חפץ להראות למקבל שהוא אוהב אותו, שהוא חפץ להיטיב איתו, לכן הוא צריך להודיעו, שיתבונן כמה הוא אוהב אותו. ולכן יוצא מזה גם התחייבות לאדם שקיבל את המתנה שאם לא יתבונן בענין הנתינה להכיר את טיבו של הנותן, ולבחון את אהבתו, את רוממותו ומידותיו, הרי הנותן בחינם נתן מתנה, ולא יצא כוונת הנתינה. ועל אופן זה הוא נתן לו שיתבונן המקבל, ואם המקבל מתנה לא מתבונן בטובה שעשה לו נותן המתנה, הרי שגזל בידו.

נמצינו למדים מזה, לא כמו שאנחנו חושבים, שענין הכרת הטוב או כפיית הטוב זה ענין של מעלה ויתרון, לא, זה דינים ממש, שחייב להתבונן המקבל במתנה שנתן הנותן ואם לא גזל ממש יש בידו, ועל פי דין ממש יש על המקבל להתבונן להכיר את הנותן טובתו, את גודלו ורוממותו.

והענין הזה מובא בספרים הקדושים ובזוהר הקדוש, כי כל הבריאה בכלל שברא הקב"ה בעולמו, זה בגין דאישתמדעון ליה, כדי שכל העולם יכיר את הבורא, זאת אומרת למה הבורא ברא את הבריאה כל כך משוכללת עם כל כך הרבה טובות לאין ספור,היינו יכולים להסתפק בהרבה פחות ממה שהעולם היום יש בו מיליארדים בעלי חיים, מיליארדים דגים, מיליארדים מיליארדים פרחים, הכל במיליארדים, למה צריך כל כך הרבה הרבה הרבה? כל זה עשה השם כדי שיכירו אותו. מהבריאה עלינו להכיר את הבורא, את טובו, את גודלו, את רוממותו, את יכלתו, כמו שביארנו בענין נותן מתנה לחברו, כך רצון הבורא בבריאה, בטובו שהיטיב לכל הנבראים, רק שיכירו אותו ויתבוננו בו.

אדם בא הביתה נותן לאשתו זר פרחים, צריכה להעריך את ההשתדלות, את המחשבה וכו', הוא לא בא עם זר אחד, הוא בא עם עשרה זרים, יבבי, זה צריך לחשוב פה מה קורה, ואם למחרת הוא בא עוד עשרים זרים ועציצים ומלאכותיים וחיים וכל הבית נהיה משתלה, צריך להתבונן בטובו, ברוממותו, בגדולתו של הנותן, אבל יש כאלה שזה לא מדבר אליהם, אשה יכולה להגיד מה עשית, אתה רוצה לחנוק אותי? במקום להכיר טובה היא יכולה לראות את זה גם רעה. אז זה תלוי במקבל.

נמצא כי חייבים אנחנו תמיד להתבונן במעשי השם, לפאר, לרומם, להדר, לברך, להכיר טובה תמיד, וזה לא חסידות, אלא חוב גמור מצד הדין. וכן תיקנו לנו מסדרי התפילה, ואנחנו אומרים כך בשבת, "שכן חובת כל היצורים להודות ולהלל על כל דברי שירות ותשבחות" זה חיוב שמוטל על כל אדם, ובזה מבואר גם מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה, ואדם אין לעבוד את האדמה, מובא ברש"י, ומה טעם לא המטיר? למה הקב"ה לא המטיר גשם עד שבא אדם לעולם? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מי שמכיר בטובתן של גשמים, התפלל עליהם וירדו גשמים.

אז מפה זה יוצא כמו שדיברנו, כל הענין והמכוון ברצון השם יתברך כשהוא נותן לנו מתנות טובות ועודפות, כדי שנכירו, אז כל זמן שלא היה מי שיכירו לא נתן מטר, נמצא כי רק אחרי נתינת המטר אנו חייבים להתבונן בהם כפי יכולתנו להכיר את הטוב והמטיב.

אחרי שאנחנו ביארנו שזה חוב ודין גמור, ולא רק מעלה ויתרון, לכן מוצאים בחכמים זכרונם לברכה שהיו מברכים על הגשמים בזה הלשון: "אלף אלפים וריבי רבבות ברכות והודאות אנו חייבים לשמך על כל טיפה וטיפה". ככה היה נוסח הברכה אצל חכמים זכרונם לברכה. וזה נורא ומבהיל הנוסח הזה, על כל טיפה וטיפה נתנו מיליונים של ברכות. אין זאת כי אם באשר עסקו בהכרת הטוב ולא יכלו לכפות על הטובה. ונתנו מיליון ברכות על כל טיפה וטיפה. זה רק מלאכים שהיו כמותם בדורות ההם שיכלו לתת על כל טיפה וטיפה ריבוי של ברכות כזה גדול.

זה גם מה שאמרו חכמים במדרש, שעל כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך להלל להשם, מתי אדם יזכה להבין מה שאמרתי עכשיו? אם יסתמו לו את האף דקה נראה אותו אחרי זה, וכשיפתחו לו את האף, אה, יקח אויר ויהיה מוכן להלל ולשבח רק שלא יקרה מקרה כזה עוד פעם. מתי זה קורה לפעמים? נכנסים לים ופתאום נכנסים לאיזה מערבולת או משהו ומאבדים את הנשימה, פתאום בן אדם מבין מה זה היקר של נשימה, או חולה אסטמה חס ושלום שפתאום נעתקת לו הנשימה, או אדם שיש לו בעיות בריאות וכו', אדם שפתאום נושם עשן באיזשהו מקום ואין לו לאן לברוח, פתאום הוא יודע מה הערך של נשימה.

חכמים אמרו לנו על הפסוק "כל הנשמה תהלל יה" על כל נשימה ונשימה שאתה נושם, תהיה מהלל להשם. זה מצד הדין וחיוב גמור.

מפה רואים כמה איום ונורא גודל העבודה המוטלת עלינו, לכל הפחות כדאי וכדאי בעד האדם לעמול ולעשות עסק גדול מכל ענין הברכות בכוונת התפילה. הרבה אנשים מברכים, אבל איך הם מברכים, ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם... זהו. כמה אנשים מברכים בתשומת לב, למי מברכים, ומה מכוונים בברכה, ברוך אתה השם, וחושבים ,אדון הכל היה הווה ויהיה", אלקינו, וחושבים "תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם", מלך העולם בורא פרי העץ, מי מברך את כל הברכות שלו בצורה כזאת? מי מתפלל בצורה כזאת? אדם לפחות, אתה כבר מברך להשם, אז תברך בתשומת לב, הרי קיבלת כל טוב, כל טוב קיבלת, בצבעים, בריחות,ת בטעמים, פירות שונים ומשונים, ירקות, מאכלים, הכל להיטיב לך. היה יכול לתת לנו לאכול רק בננה, זהו, אין אוכל אחר, בננות רק, חרובים, זהו, מספיק, תחיה כמו רבי שמעון בר יוחאי, במערה, לא, סידר לנו הכל שולחן ערוך, אתה נכנס לסופר אתה רואה מה יש מאכלים מכל הסוגים, אלפים ורבבות, תשבח, תודה, נהנית? ברכות הנהנין, נהנית – תשבח בהתאם.

אחד הביא לך פרח, אתה מחייך אומר או תודה, אחד קנה לך דירה, מה תגיד, או שתהיה בריא תודה רבה, זהו? זהו אותו דבר? פרח ודירה? שתי מיליון וחמישה שקלים זה אותו דבר, איך אפשר לשבח אותו דבר? קיבלנו חיים, לא דירה, כמה צריך לשבח? כל רגע שאתה חי כמה צריך לשבח? חוץ מכל מה שהוא הרעיף עלינו, ואדם אין לו זמן בשביל זה, זה עומס בשבילו לברך, עומס בתפילות להתפלל. כמה קצרי ראות אנחנו.

מה כותב חובת הלבבות, רבינו בחיי לפני כאלף שנה כותב, מלמד אותנו גם את ההיפוך מצד הנותן, אומר בסוף שער עבודת האלקים, פרק י', "וכן שתי מידות, הנדיבות והכילות, נדיבות זה להיות נודב לאחרים", כילות זה קמצן, לקמץ, "מקום הנדיבות לשום כל דבר במקומו ולתת לכל בעל מידה חמודה מן הממון והחכמה כפי מה שראוי לו, נדיב לא נותן לכל אדם, אלא לכל בעל מידה חמודה הראוי לו, נותן לו מהממון שיש לו או מהחכמה שיש לו, כפי מה שראוי לו, ככתוב במשלי ה', "יפוצו מעיינותיך חוצה", זאת אומרת יש לך מעיינות של חכמה, של כסף, תפיץ אותם החוצה, אבל למי? למי שראוי לקבלם, מי שראוי להעריכם. ומקום הכילות, מתי ישתמש האדם בקמצנות? על האכזרים והפתאים, ומי שאינם מכירים את עצמם ולא ערך הטובה עליהם. לאנשים כאלה לא לנדב, להתקמצן מאכזרים הפתאים, מי שאינם מכירים את עצמם וגם לא מכירים את הערך של הטובה שמרעיפים עליהם.

אמרו חכמים זכרונם לברכה בגמרא בחולין קל"ג, "כל העושה טובה למי שאינו מכירו כאילו זורק אבן למרקוליס". אם אתה עושה טובה למי שלא מכיר בטובה שאתה תתן לו, זה כמו עובדי עובדה זרה שהיה קיר, והוא נקרא מרקוליס, והיו זורקים אבן, מה סוג העבודה שעובדים את העבודה זרה, זורקים אבנים על הקיר הזה, זה העבודה. יש מזה תועלת למישהו. יצמח מזה משהו? שום דבר, אותו דבר, תזרוק טובה למישהו שלא מכירה, זה כמו לזרוק אבן למרקוליס, לא נותנים טובות למי שלא מכיר בהם.

הרי מלמד אותנו רבינו בחיי גם את החוב על נותן המתנה, שאין לו ליתן דוקא כי אם למי שיוכל להבין את ערך הטובה, ויוכל להתבונן בה, ואם הוא נותן למי שאינו יודע ערכה הרי הוא כזורק אבן למרקוליס, מי יכול למלל עכשיו גבורות הענין, מי יכול להאמין לולא דברי קדשם של חכמים זכרונם לברכה שיודעים כל דבר לאשורו. מישהו היה יודע לחלק? אנחנו היינו אומרים, מסכן מה הוא מבין, מסכן אז אם הוא דפוק בשכל הוא לא מבין הוא לא מכיר תודה ולא מבין כלום, הוא עוד יכול לגעור בך, אתם יודעים יש כאלה שנותנים להם צדקה שקל, הוא זורק את זה עליך, כאילו מה נתת לי, מה זה אתה נותן לי שקל, זורק לך את זה בפנים. אז זאת אומרת לא צריך לזרוק בפועל, מספיק שהבן אדם לא מכיר בטובה, לועג עליה, לא מחזיק מזה כלום, אסור לך לתת לאחד כזה.

אז למדנו את שני הצדדים שבאדם, אפילו שמצד אחד על האדם להשתמש בכח הנדיבות, כמו שלמדנו ברבינו בחיי, "יפוצו מעיינותיך חוצה", וזה כלל גדול בידינו, כענין ההטבה להיטיב לזולת זה מיסודות יצירת הנפש מצד שורשה של הנפש, גם בטבע כל עץ עושה פרי, השם ברא כל דבר שיהיה ממנו פירות, תנובה, שיהיה ניב מזה. גם האדם צריך שיצא ממנו פירות, לא רק לעצמו, לעצמו אלא שיהיה מניב פירות, כי אדם עץ השדה, כמו שעץ נותן פירות ולא עץ סרק, כך האדם צריך להיות לא איש סרק אלא איש שנותן פירות. כל זריעה שנזרעת בקרבו, צריכה להוציא ולהצמיח, למדת חכמה – תלמד, זכית בעושר – תחלק, כל מה שנזרע בו צריך להוליד ולהצמיח. אבל גם מצד שני לימדו אותנו חכמים שצריך להשתמש גם במידת הכילות, שלא יצא ממנו שום דבר שיהיה כאבן דומם, לא במעשה הטוב לזולתו ולא להפיץ מעיינותיו כי מדרכי עבודת המשכילים שיראו פרי בעבודתם, והיסוד הזה מלא בכל התורה. זאת אומרת אתה צריך להועיל, אם תזרע זרעים באדמה שלא מצמיחה, אז אתה עובד לריק ואנחנו אומרים "שלא ניגע לריק", לדבר על אוזן לא שומעת על זה אמר שלמה, "אשרי אדם מדבר על אוזן שומעת" אבל לא מדברים באוזן שלא שומעת. אל תדבר באזני כסיל, זאת אומרת אין טעם לחלוק את החכמה עם מי שלא מבין את ערכה. אין טעם לתת טובה בנדיבות למי שלא מכיר בטובה. אתה לא עושה עבירה, הפוך, לתת לו זה עבירה, זה כזורק אבן למרקוליס, הקב"ה לא נתן לך אוצרות בשביל שתזרוק אותם בשביל הפוזה, אלא למטרה שתועיל למה שהשם מכוון אותך.

כל הנביאים צווחו בכל אחד בטענה על עם ישראל, "שתיים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות - בורות נשברים אשר לא יכילו המים" אומר ירמיה הנביא. כולם צווחו בקול אחד, איך נעבוד לאלהים אחרים שלא יועילו כלל וכלל, הלא לא כאלה חלק יעקב והוא יענה להם תמיד בעת יקראוהו, והוא יחלצם מן המיצר.

זו טענה גדולה על משכילים, איך לא ישכילו ולא יבינו ההבדל הגדול, ולו חכמו ישכילו יבינו בין עובד אלקים לעובד זולתו חס ושלום. ז,א כל הנביאים צעקו, איך עם ישראל עזב את האלקים והלך לעבוד עבודה זרה. הרי יש הבדל מהותי, זה אלהים שומע וזה אבן ועץ, איך יכול להיות? איך אותי עזבו מקור מים חיים, לשבור להם בורות - בורות נשברים, הרי אם אני מקור חיים אני מוריד את הגשם, מאיפה מתמלא הבור, ממני, אז אתה מחזיק מהבור ולא מהנותן את ה מים לבור? אתה הולך לכוחות אפילו אם נגיד שהיו כוחות כאלה, כוחות שהם ניזונים ממני, אתה הולך לעבוד אותם במקום לעבוד אותי? איך יכול להיות, עם כזה שהולך לעבוד אחרי עבודה זרה? זה באמת תמיהה גדולה, נכון? אבל התמיהה היא לא גדולה, הסבירו לנו חכמים, לא עבדו ישראל את העגל אלא בשביל להתיר להם עריות, כתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם", למה אחרי לבבכם? אומרים חכמים ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות, מינות זו אפיקורסות כפירה, אז צריך היה להגיד ולא תתורו אחרי שכלכם, אחרי ראשכם, למה אחרי לבבכם, מה זה קשור ללב? לא, כי השכל עובד מהלב, פה יש את הרצונות, ואם הרצון עריות, השכל לא מבין, הוא לא רוצה להבין, הוא רוצה את מה שהוא רוצה, למה כי הם עושים עגל אז גמרנו אנחנו עושים עבודה זרה אז אנחנו יכולים לעשות מה שרוצים, אז אני יכול לעשות עריות, רציחה, שפיכות דמים, הכל אני יכול לעשות. לא עבדו ישראל את העגל אלא בשביל להתיר להם עריות, הם יתירו לעצמם עריות. זאת אומרת כל העבודה זרה זה רק המחזה החיצוני להראות כאילו אני כופר, אני כופר לא מאמין, למה אתה אומר ככה? בשביל להיות פטור שתוכל לעשות מה שאתה רוצה, אבל איך תהיה מאמין ותעשה עבירות, הרי יצביעו עליך, הלו דתי מה אתה עושה, אז לכן יותר טוב לו לאדם להגיד אפילו שהוא עובד עבודה זרה, רק בשביל שיוכל לעשות מה שבליבו.

אבל בואו תשמעו מה שכתוב לנו בגמרא בתענית פ"ג. שם יש מעשים נפלאים, מגדולי ישראל השלמים, וזה די לנו בשביל לשמוח בחלקנו מה זכינו בהיותנו עם בני ישראל. שם מודיעה לנו הגמרא מה זה סוד רצון יראיו יעשה, מי שירא את השם - השם שומע בקולו ועושה ניסים אותות ומופתים על ידו. ושמה מביאה הגמרא כמה מעשים, ביניהם רואים שהקב"ה עשה כל מה שרצו הצדיקים הדבוקים בו.

מעשה שם בשמואל הקטן, שגזר תענית, וירדו גשמים קודם הנץ החמה, זאת אומרת כשגוזרים תענית מתחילים מהבוקר עד הלילה, ופה הוא גזר תענית, פירושו הוא הודיע אתמול שמחר יהיה תענית, וכבר לפני הנץ החמה כבר ירדו גשמים, עוד לא התחילו את התענית, "והיה טרם יקראו ואני אענה", כסבורים העם לומר, שבחו של ציבור הוא, הם רוצים להגיד שזה שבח של הציבור. אתה רואה, זכות הציבור כאלה צדיקים, שהקב"ה כבר שמע את תפילתם.

אז הוא אמר להם שמואל הקטן, לא! לא זה לא בגלל זה, אני אמשול לכם משל, זה כמו אחד שרצה להתפלל לבקש בקשות מלפני המלך, המלך לא רצה לשמוע אותו,

אמר: "תנו לו תנו לו מה שהוא רוצה, לא רוצה לשמוע אותו, לא רוצה לשמוע אותו, תן לו תן לו מה שהוא רוצה לא רוצה לשמוע אותו", ככה אמר לשמואל הקטן. ולכן אמר להם: 'לא שבחו של ציבור',

שוב שמואל הקטן גזר תענית, מה פירוש אין גשמים, אין גשמים מה היו עושים? גוזרים תענית, וירדו להם גשמים לאחר שקיעת החמה. "עוד הם מדברים ואני אשמע",

אז כביכול הקב"ה אומר: בא נראה, נשמע את כל התפילות שלהם וכל מה שהם מבקשים, לא נפסיד כלום, כשהם יסיימו אני אתן להם גשם, איך שסיימו הוריד להם גשמים.

כסבורים העם לומר שבחו של ציבור הוא,

מה אמר להם שמואל?

"לא, אמשול לכם משל, אמשול לכם משל, לא מלך באו ואמרו פה ושם, ומתפללים מתפללים,

אמר: "אני לא אתן להם, תן להם עד שהם יוציאו את המיץ" כמו שאומרים, תן להם יגמרו את התענית, יבכו יתפללו הכל, כשיגמרו אני אתן להם.

כל זה למעשה היה מסתיר שמואל הקטן שכל הגשמים בעצם ירדו בזכותו.

אחר כך הגמרא אומרת ושמואל שבחו של ציבור היכי דמי? איך, אז אם ככה לפי דבריו של שמואל, לפני שהם התחילו את התענית ירדו גשמים, הוא אומר להם, לא, זה לא שבחו של ציבור, אחרי שגמרו להתפלל וירדו גשמים הוא גם אמר לא, אז שואלת הגמרא, אז איך זה, לפי שמואל איך זה?

הוא אומר ככה, אמר להם: כשאומרים הציבור "משיב הרוח"  - נשב זיקא, אמר "מוריד הגשם"  - אתא מיטרא, זה נקרא שבחו של ציבור, כשהציבור בשעת התפילה אומרים משיב הרוח ומוריד את המילים משיב הרוח באותו רגע צריך שהרוח תישוב, איך שהם אומרים ומוריד הגשם – על המקום ירד גשם, זה שבחו של ציבור. אתם שומעים, איפה יש עוד עם כזה שיכול ככה לדבר עם הבורא והבורא מוריד לו לפי הענין וכו' וכו', והם עוד מתווכחים אם זה כן או לא מוקדם אחר כך וזה ופה ושם, מי עונה להם בכלל?

אז איך יכול להיות שאנשים הולכים לעבוד עבודה זרה, או מאמינים בשטויות, הרי זה חלק יעקב מה שאמרנו עכשיו, מישהו שמע וראה מאלהים אחרים דברים כאלה? אז מי פתי לא יסור הנה? "ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כהשם אלקינו בכל קוראינו אליו". אדם לוחש בפיו והשם עונה לו תיכף. אין זאת כי אם אלהים חיים הוא. אבל אצל אומות העולם קוראים ואינם נענים, ואיך יעבדוהו?

אתם רואים רק את ההבדל בינינו לבין הפלשתינים, כן, אנחנו לא העם הכי מוצלח כרגע בדור האחרון, אנחנו לא בעלי הזכויות הכי גדולות, אתם יודעים מה יש לנו עוד לתקן, המצב לא הכי הכי, ולמרות זאת כשהיה טילים מעזה אז כל הזמן הם פוגעים בול בשטחים הפתוחים. איך זה יכול להיות? והם שצועקים כל הזמן אלה ואכבר אלה ואכבר מתפוצצים. איך זה יכול להיות? רואים הם אמרו בעצמם כותרת בעיתון בלונדון, האלהים של היהודים עוזר להם. נו אז למה אתם לא מתגיירים? רואים את ההבדל, אנחנו לא בעלי זכויות, אם היינו בעלי זכויות גדולים מה זה העולם היה משתומם, הרי היו תקופות בישראל, עשרה ניסים שנעשו במקדש, כל העולם רואה נפלאות שישראל נמצאים "שובי שובי השולמית", במדבר ארבעים שנה אוכלים מן מן השמים, באר מים מתוך סלע, מוגנים מכל אומות העולם, לא חסר להם כל, מיליונים מסתובבים במדבר, מיזוג אויר, פירות, כסף, זהב, שכינה, משכן, מה אתה רוצה? תקופות נפלאות בעם ישראל, כשעשו רצונו יתברך, אנחנו יכולים להחזיר את הכל, לא רוצים, רוצים אילת. לא רוצים.

אז זאת אומרת בן אדם צריך להבין, יש לנו את כל האפשרויות, אנחנו מחוברים לבורא עולם, אנחנו יכולים לקבל ישירות, הקב"ה נותן מטר בארץ ישראל, בארץ ישראל, ושולח מים על פני חוצות, אילת זה נקרא חוצות, חוץ לארץ, המטר בא מארץ ישראל וכל העולם ניזון מארץ ישראל, שבח של ארץ ישראל, הדר בארץ ישראל שקול כנגד כל המצוות. אומות העולם קוראים ואינם נענים, עובדים לעץ ואבן, מתפללים לאל לא יושיע.

המדרש מספר, פעם אחת באו לספינה לעיר אחת, ובספינה היה יהודי אחד, ביקשו אותו הנכרים שילך לעיר לקנות מאכלים באדם, אמר להם: "אני גר ונכרי, לא מכירים אותי שם",

אמרו לו: "ואתה לא יהודי?"

אמר להם: "אני יהודי!",

אמרו לו: "יהודי בכל מקום שהוא הולך השם עמו, איך אתה אומר שאתה גר?"

יהודים אינם גרים, אתם שומעים, הגוי, הגויים יודעים שיהודי הוא לא עולם לא לבד, הוא לא גר, אלקים איתו תמיד. אז גם אצלם מפורסם הדבר שהקב"ה הוא אלהים קרובים אלינו. עבודה זרה היא קרובה ורחוקה כידוע, והם רגילים במעשיהם שה לא נושא פרי, בכל זאת הם ממשיכים לעבוד ללא יועיל, אבל לא כאלה חלק יעקב, אנחנו רגילים לראות פירות בעבודתנו, אנחנו קוראים ונענים, לכן אמרו חכמים זכרונם לברכה, אם נמצא באדם מידה כזאת ללמד לתלמיד שאינו הגון, או לעשות טובה למי שאינו מכירה, ובטח לא יצא מזה שום פרי, אין זאת אלא כי השחית דרכו לעשות מעשים אשר לא ישאו שום פרי. ואם כן קרוב האש הזה לעבודה זרה יותר מאשר לתורה. שמעתם? מי שמלמד למי שאינו ראוי, וכך פוסק הרמב"ם, אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון, מי שמלמד למי שאינו הגון או עושה טובה למי שאינו מכירה הוא יותר קרוב לעבודה זרה מאשר לתורה, כי הם רגילים לעשות דברים למי שלא נותן פירות. והתורה מחנכת אותנו שצריך לעשות למען הועיל, לכן אנחנו אומרים שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה, וזה מה שאמרו חכמים, כזורק אבן למרקוליס, ועל זה נאמר "וילכו אחר ההבל ויהבלו", מה התוצאה שלם מהעבודה להבל? הבל.

מזה צריך כל אחד מאיתנו לדקדק במעשיו, לעשות מעשים שפירותיהם הם גם בעולם הזה ושהקרן הקיימת תהיה גם לעולם הבא.

נסכם. לפי מה שלמדנו, יש עשיר והנסיון שלו שלא ירבה במקום שהתורה אומרת לא ירבה, העשיר לא ירבה, יש מקומות שהתורה רוצה שהעשיר והעני יהיו שווים, שלא יהיה ניכר שוע לפני דל, ככה רוצה התורה, שוע זה נדיב, שר, היא לא רוצה שיהיה ניכר, יש מקומות שהיא לא רוצה, יש מקומות שהיא כן רוצה, והעשיר צריך לדעת איך להשתמש בממונו. אותו דבר החכם, התורה רוצה שהוא ישפיע מחכמתו על העם, אבל איזה עם? אלה ששומעים, מקבלים שיהיה פירות מזה, אז זאת אומרת אדם צריך להשתמש בכל הכוחות שקיבל מאת השם יתברך למטרות שהתוה ביקשה ממנו, למה שהיא לא ביקשה היא אוסרת אותו, אתה לא בעלים, אתה לא בעלים לא על החכמה ולא על העושר, כי הקב"ה יכול לקחת טעם זקנים, טעם זקנים יקח ומסיר שפה לנאמנים, אתה תשתמש בכל מה שנתן לך השם למטרות שנתן לך. אבל אל תנכס לעצמך את מה שקיבלת מאת השם, קיבלת חכמה אל תשתמש בה קורדום לחפור בה ולהשיג באינטרסים שלה, גם זה אסור לך, אל תשתמש בממון שקיבלת בשביל להגדיל את המעמד שלך ולשחד את מי שצריך בשביל להמשיך הלאה הלאה הלאה להתרחב על חשבון אחרים, לא, אתה צריך ללכת לפי דרכי התורה, אז אותו דבר ראינו גם, הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, בשביל שההוא יכיר טובה ויתבונן שאני אוהב אותך נתתי לך, למה נתת ילך כי אני אוהב אותך, אז תתבונן, זה יחבר את האנשים, אבל אם המקבל לא מתבונן, אז זה כזורק אבן למרקוליס, אסור לתת לאחד כזה. זאת אומרת סך הכל אנחנו צריכים להשתמש בכל מה שהשפיע השם עלינו לטובה לתועלת הזולת, לפי התורה, ולא אגואיזם לצורך אנוכי של האדם עצמו. זה עיקר העבודה שאנחנו לומדים משני הפסוקים שלמדנו, שהעשיר לא ירבה, מרגיעים אותו, תבלום את ה מידה שלך להשויץ להראות שאתה משחרר, לא לא לא, פה רוצים ממך רק מחצית השקל. מקום שצריך נראה אותך שתשים את המיליונים בשביל לבנות היכלות לקב"ה, לא לשמך, לקב"ה לשמו יתברך, שמה נראה אותך. בא נראה אותך שאתה מוכן להשפיע ולהחזיר את עם ישראל בתשובה, נראה אותך שתשפיע. עוד לא מצאתי עשיר עם שכל אחד שישפיע מהונו בשביל להחזיר יהודים בתשובה, לבנות ישיבה כן, שיהיה למעלה כותרת שנתרם על ידי הנדיב המופלג העשיר החכם הנבון וכו', שרשרת של תארים – זה כן, בלי זה לא. הוא לא מוכן. הוא לא אנונימי, הוא רוצה להיות מפורסם.

הקב"ה נותן לנו את כל מה שנותן כנסיון, זאת אומרת אדם צריך להבין, יש לנו נסיון גדול, כל אחד מקבל כלים מהקב"ה לעבודתו, כל אחד, כל אחד יש לו משרה שהוא יכול לעזור לאנשים והוא יכול להשתמש בה לנפח את האגו שלו, אתם מכירים את הפקידים שאתם נתקלים, יש כאלה בודדים שבאמת משרתי קהל בחיוך, ברצון, בעזרה, ממש אתה רואה דבר נדיר. והרוב, תעמוד בתור, בבב פפפם, יש לו הזדמנות לנפח את הפה להגיד זה פה שם, אוה איך הוא מנצל את זה עד הרגע האחרון. בכל דבר תדעו לכם אנחנו במבחן, ועל זה יבואו איתנו חשבון.

למי שיש שאלות בבקשה.

תן פה שאלה בשורה הראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, ברוך השם שזכינו להגיע, רק להגיד כמה דברים, והאמת אנחנו בפעמים הקודמות שהרב היה כאן, היינו עם טרנינג ודברים כאלה, ברוך השם עכשיו אנחנו זכינו להתחזק לעשות תשובה, השם יזכה אותנו לתשובה שלמה, אבל באמת כשלא ידענו מאיפה מה מו מי מי כנגד מי, תמיד היה הרב בקלטות, בסרטים בטלויזיה, ביוטיוב, ואני רוצה להודות לרב.

 

הרב: אתה ה יום בישיבה?

 

ש. היום ברוך השם אני נשוי, אני למדתי בישיבה עכשיו אני לומד בכולל ברוך השם

 

הרב: ברוך השם

 

ש. ופה מתחילות השאלות, רציתי לשאול את הרב בעצם מה יסוד כל המחלוקות, ברוך השם יש, שמענו על הבשר, אנחנו לא אוכלים בשר, סומכים על כבוד הרב אבל לדעת מה היסוד, זה הבחירות, זה הבשר, זה הכסף מה קורה, זו השאלה הראשונה.

 

הרב: שב. הנושא של הבשר, אני אראה לכם שלשה קטעים ראשונים ואחר כך סרטון קצר של עשר דקות שיסכם את הכל במהירות. את הנושא של הבשר אני לא המצאתי, זה מימות עולם שיש שוחטים שאינם הגונים ויש סוחרים שאינם הגונים, ושהמטה שלהם זה להרויח כסף או למהר במלאכה, ולא עושים מלאכתם נאמנה. רבי נחמן קורא לשוחטים רוצחים, במקום אחר קורא להם נואפים, למה הוא אמר את זה? ויש עוד מעשים רבים, ספרים שלמים נכתבו, אבל בא נראה, מה אומר הרב עובדיה יוסף בנושא הסכינים, כמה צריכים לדקדק שלא יהיה פגימה דקה מן הדקה בסכין שחיטה, והוא אומר שאחרי עשר שחיטות מן הסתם הסכין נפגמת, והוא מתריע על השוחטים ששוחטים בכפרות מהר מהר כי כל אחד בא עם הכפרות בשביל עשר נפשות והוא צריך לשחוט לו מהר מהר, וזה קצב הרבה יותר איטי מהתעשיה מה שעושים בליין למעלה ממיליון עופות ביום שוחטים בישראל, ואנחנו נראה את המהירות תיכף. אז הוא אומר שצריך להקפיד מאד בסכינים כי אם לא זה נבלה. וכל מה שנשחט ונמצאה סכין – הכל נבלה, שחטו אלף ובדקו את הסכין ונמצאה פגימה הכל נבלה. זה דבר אחד שהוא אומר.

דבר שני הוא אומר, שלפי הכמויות שיוצא כאילו חלק בית יוסף, הוא אומר זה שקר גמור, משקרים את הציבור, עשרים אחוז זה מה שיוצא, שישים אחוז זה שקר וכזב מכילים טריפות את ישראל, והוא אומר שכל השאר הם כאלה. זה שני דברים שנשמע ממנו. אחרי זה נשמע את הרב שלמה עמאר בהיותו הרב הראשי לישראל, שהוא אומר בעיני ראיתי בכל ה חוגים שכותבים חלק וזה לא חלק בית יוסף, זה טרף. זה עוד עדות של מי שהיה אחראי על כל הרבנות. ויש הרב בן ציון מוצפי ויש עוד ועוד ועוד, מוקלטים ומוסרטים וכו'. ונראה את מהירות השחיטה לדוגמא ששוחטים שלושים עופות בדקה, וודאי שאי אפשר בזה להקפיד בכל מה שההלכה אומרת, שצריך סכין חד וחלק, צריך לבדוק בכוונת הלב, בישוב הדעת, במקום אופטימלי שאין קור ואין חום ואין רעש ולא ליד התרנגולים, וצריך שש בדיקות כמו שצריך וכן הלאה, זה בתעשיה לא יכול להיות כמו שצריך, וגם בודקים ברטוב ועם השומן, ולא מרגישים כל כך ולא מחפשים כל כך, כי מי ילך להוריד אלפים של תרנגולים ויזרוק אותם לפח? ועל זה יש ארבעה שות"ים שהבאנו שכולם אומרים לא לאכול מתעשייתי, רק משחיטה קטנה שחיטת חבורה.

עכשיו, בא נראה את הקטעים ואחר כך סרטון שמראה גם את זה וגם את השקצים והרמשים שיש בסלט חי, ואז תבין את הכל, אם יהיה לך עוד שלה אשמח לענות, בבקשה.

 

הרב עובדיה: זה דבר חמור מאד אם השוחט הוא לא ירא כל כך, צריך לשים לב שלא יהיה פגימה דקה מן הדקה, שיהיה סכין חד וחלק, אם יש בו פגימה דקה העוף הזה נבלה, לא ... יותר גרוע, נבלה, וצריך ששוחטים ישחטו לאט לאט עם בדיקות הסכין מפעם לפעם, אם שחט אחר כך בא ובדק את הסכין בדק פגימה, כל העופות שנשחטו כולם נבלה, ולא יודעים מתי נפגם, לכן מאד צריך להזהר בזה, והכפרות שעושים בערב יום הכיפורים עושה לנו צרות, היינו אז זוכר אני היה הספרדים היה להם כח ענק, היו משתלטים כל הרבנים בקיאים בשחיטה מסתובבים על השוחטים, היו עוד איזה כמה מקומות שהיו שוחטים באים אליהם, כל אחד מביא העופות ישחט בבית שלו, יש לו עשרה נפשות – מביא עשרה תרנגולים, אז זה שוחט שהיה שוחט ... שהסכין עדין אם אחרי ששחט עשרה עופות כבר נפגם, התחיל להפגם, וזה דבר חמור מאד מכשול גדול על ידי הכפרות האלה.

 

הרב עובדיה: בשחיטה של בד"צ בית יוסף יוצא עשרים אחוז חלק, שמונים אחוז לא חלק, חלק כשר וחלק טרף, אצלהם, אצל שאר החברות, שקוראים את עצמם בית יוסף, שישים אחוז חלק, איך זה ככה? ... הכל שקר וכזב, צריך לדעת, רק בד"צ בית יוסף זה אמת, השאר הכל ...

 

הרב עמאר: אני מעולם נמנעתי לא לומר על אף אחד, אבל ברור אני יכול להגיד באופן כללי, אני ראיתי בעיני אנשים שרחוקים מחלק וכתוב על זה חלק בית יוסף, רבים לצערי גם מכל החוגים, יש הרבה שזה רחוק מחלק בית יוסף, צריך להיות אמיתי, אם זה חלק בית יוסף זה פירושו חלק אמיתי בלי סירכות כלל וכלל, אחרת נכנסים לשאלה בהלכה של טרף.

 

הרב בן ציון: אתה רואה לפעמים שאין הבדל, אצל הספרדים להיפך, הוא מוציא לך הרבה פעמים חלק שש מתוך עשר, איך זה יכול להיות? ולמה האשכנזי הוציא רק ארבעה מתוך עשה? יש מקום לשאלה פה, זאת אומרת שמעבירים כל מיני דברים, אנחנו יודעים גם יש דברים שלא ניתנים להיאמר, בהרבה ערים בארץ תשאל את השוחטים באופן אישי ויספרו לך. השוחט או הבודק או המנקר, מי שהוא בא מכניס את היד שם ומנתק ואומר נכון זה בסדר, תראה תיכף תראה זה חמור מאד.

 

הרב: כן, אז ברור שבקצב כזה לא ניתן לבדוק וגם לא בודקים את הסימנים האם נשחטו כראוי הקנה והושט, ממילא זה טריפה גם מעצם זה שלא בדקו.

אז זאת אומרת, הנה אתם רואים בקצרה, זה לא פטנט שאני המצאתי, זה לא טענות שאני העליתי, זאת המציאות לצערנו שכולם מודעים לה, אבל בד"כ שותקים ממנה. הנה כשאמר את זה הרב עובדיה מישהו עשה משהו? כשאמר הרב עמר מישהו עשה משהו הפך את העולם? מישהו יצא להודיע לכולם? מישהו אמר אסור לאכול כי מאכילים טריפות? לא, עולם כמנהגו נוהג, בטנם אלהיהם וכל אחד אתה מבין רוצה לאכול, מה אכפת לו מה אמרו.

אבל אני לא כזה, אני דואג להודיע לציבור להראות ולהוכיח, מה שאחרים מספרים, או מאמינים או לא מאמינים, אני מביא עובדות שאי אפשר להכחיש, בא תראה בבקשה את הסרטון עשר דקות מסכם שנה שלמה של עבודה. בבקשה.

 

שחיטה תעשייתי אי אפשר שלא יהיה נבלות וטריפות, עוברים על ההלכות חוטפים, מה קרה למה כולם יצאו לרחוב התחילו לדקור דקירות בסכינים, מה קרה? אמרתי שנה אני מזהיר על הסכינים של השוחטים שהן פגומות, ואמרתי תהיה שנה גורלית, אחרי ראש השנה תהיה שנה גורלית, כי אם לא הקשיבו ולא חזרו בתשובה ודאי שמן השמים ינחתו עלינו גזרות.

תקשורת: בירושלים שלשה פיגועים ביום אחד

הרב: מה יצאו גזרות של הסכינים, כנגד השוחטים גזרות של הסכינים, אז עכשיו דוקרים יהודים עם סכינים פגומות. ועכשיו הגיעה ידיעה חשובה, שמי שמרבה לאכול בשר מעובד זה מסרטן.

תקשורת: משרד הבריאות יוצא היום בהמלצה בענין בשר מעובד, ארגון הבריאות העולמי קבעו שהוא מסרטן כמו סיגריות, לא פחות ולא יותר.

ההמלצה העיקרית החדשה היא להגביל את צריכת כמות הבשר המעובד ללא יותר מפעם בחודש, הכונה היא כן כן לכל הנקניקיות, המבורגרים, שניצלים מעובדים, כי יש קשר בין צריכת בשר מעובד לסרטן המעי הגס, וקשר גם לסרטן הלבלב והערמונית וגם לסרטן הקיבה.

הרב: אז עכשיו נפתרת הבעיה בכלל, אף אחד לא רוצה סרטן נכון? תחילת החטא של האדם אכילה אסורה, מאכלות אסורות. הכלה כל כולם מתים היום עד עכשיו בגלל מאכלות אסורות. אתם יודעים למה אנחנו מתים? בגלל שחוה אכלה מן העץ. אז בגלל אכילה כל העולם מתים, תראו מה אוכל יכול לעשות. החפץ חיים הבאנו בכמה הרצאות שמי שאוכל נבלות וטריפות לא יצא מהגיהינום, חייב קודם כל למרק את כל נשמתו מכל הטינוף, כי נבלות וטריפות זה בגופו כולו ברמ"ח איבריו וזה מטמא את נשמתו, שנאמר "ונטמאתם בם", זה בעופות, בבקר השם ירחם, אין חלק בית יוסף בבקר, רק משחיטה פרטית קטנה, אין, תשכחו. עכשיו אם אכלת פעם אחת נבלות וטריפות בסיר שלך, מעכשיו הכל נבלות וטריפות. אם לא תגעיל את הכלים אתה תמשיך לאכול נבלות וטריפות, אם אתה אוכל נבלות וטריפות שקצים ורמשים, גם התורה שלך כזאת. אתה כולך משוקץ, ספק דאורייתא לחומרא, מה אתה מסתפק? אתה תאכל רעל? זה יותר גרוע מרעל. כי עובר על איסור דאורייתא, אין פה בית שלא אוכל נבלות טריפות שקצים ורמשים. אם לא תחזרו בתשובה עד ראש השנה אוי ואבוי לאויבים. האשה לא תוכל להשתלט לבד. צריכים שיעזרו לה בבית וללמד את כל הילדים לעשות בדיקות, גם בדברים המושגחים, גם באלה שכתוב שאין נגיעות של חרקים ותולעים. לא להאמין. מכאן ברור, שלא אוכלים במסעדות, ולא אוכלים בחתונות, לא אוכלים, כי באולם חתונות זה שלשים פטרוזיליה, ועוד שלשים כוסברה, ועוד עשר קילו אורז, מי ינקה? מי יבדוק ככה? תחלמו חלומות. שוטפים ירשו ככה במים יאלה יאכלו ענוים וישבעו, אז תזהרו לכם, תהיו חכמים, תלכו שבעים. לא ללכת רעבים.

אם סכין בדקו אותה ומצאו שהיא נפגמה, כל מה ששחטו עד עכשיו הכל טרף. מי הוריד את כל האלפים האלה עכשיו החוצה, יזרוק אותם, מי? זה ודאי נבלות וטריפות בלי להכנס לבית השחיטה. יש סוחר שעומד מעל זה, יש יבואן, הוא צריך הספק, מחכים אם לא הוא הפסיד כסף. אז אני מודיע לכם יהודים יקרים שאין אפשרות לאכול בשר ועופות, בגלל שיש בעיות חמורות שהתגלו בסכינים, עופות טסים, טסים, אי אפשר לבדוק כהוגן וכראוי, לא את הסכינים ולא את שאר הבדיקות, ובפרט אם זה השגחות שהם לא כל כך טובות, זאת אומרת אני אומר לכם לטובתכם, מי שרוצה לאכול נבלות וטריפות לבריאות,\ אבל גם אסור לברך על זה, לא בהתחלה ולא בסוף, כי גם אתם אומרים ברכות לבטלה. מי שאוכל נבלות וטריפות הוא לא יכול להיות שליח ציבור, הוא גם לא יכול להיות סופר שכותב ספרי תורה תפילין ומזוזות, וגם מי שעושה את העיבוד לתפילין או לבתים או לרצועות, אם הוא אוכל נבלות וטריפות זה פסול, אסור לקחת. עכשיו בבית אתם אוכלים גם סלט חי, למה קוראים לו חי? כי יש בו תולעים, ועל כל תולעת זה חמש חזירים. כמה משגיחים יש במסעדה, יש תעודה חפש את המשגיח, חפש אותו, אז איפה ההשגחה? אבל כסף הם לקחו ואתה בטוח שאתה אוכל. אתה יכול לאכול את הנייר של ההשגחה, אולי על זה יש השגחה, אבל על מה שקורה במסעדה אין שום השגחה, הכל חרית, אבל בן אדם מבסוט, כתוב, כתוב, והוא מסתפק בכתוב.

בד"כ משרים חמש דקות את הירק במים עם סבון, אחר כך שוטפים את זה במים קולחים היטב ואז מסתכלים או לאור השמש, או מול פלורוסנט חזק, או שולחן שיקוף, שיש לו פלורוסנט מלמטה ושמים את העלים על זה ואז זה משקף. לא עושים כך, אוכלים שקצים ורמשים. יש תולעים קטנים קטנים קטנים שאתה לא רואה אותם, כשתראו את זה בעיניים תבינו על מה אני מדבר.

יש ספרים של הרב ויא, ו' י' א', שהוא שלשה ספרים עם צבעים תמונות עם הגדלה, ומדריך בדיוק כל דבר ודבר, איך בודקים איך שוטפים איך מנקים ואיך זה, אז אין שום בעיה אפשר לאכול, אבל אחרי בדיקה היטב היטב. הבאנו סרטונים באתר שלנו שבתוך סרט של חסלט יש צפרדע. הבאנו סרטונים שבתוך סופר מרקטים חתולים נמצאים איפה שהבשר. אני רוצה שתאכלו כשר ובריא מהבית.

 

הרב: תודה, כן, אז זה תמצית הדברים בקצרה. שאלה.

 

 

ש. הרב כבר הראה בסרטון, אבל יש לי שאלה, אם החזן הוא לא ראה את כל זה, בשוגג, מה הדין, עונים, מתפללים איתו, לא מתפללים איתו, עכשיו שמענו

 

הרב: אם בן אדם הוא גזלן והוא פסול לעדות, ואתה יודע שהוא גזלן והוא לא יודע שהוא גזלן, האם הוא יכול להיות עד כשר בכתובה?

 

ש. לא

 

הרב: אותו דבר, זה שהוא לא יודע שלא לאכול נבלות וטריפות זה לא אומר שהוא לא אוכל, והיות ואני יודע שהוא אוכל נבלות וטריפות אז הוא אוכל נבלות וטריפות, ממילא הו אפסול להיות שליח ציבור.

 

ש. אוקי, אפיל ולקדישים אפילו להכל

 

הרב: בדיוק.

 

ש. אוקי,

 

הרב: אתה יכול להתפלל עם ציבור אם אתה לא אוכל נבלות וטריפות ולהיות שליח ציבור, אתה יכול להתפלל איתם בלחש, אבל בחזרה אתה לא עונה שום דבר.

 

ש. ולהתכוון כאילו לא להיות חלק מהתפילה שלהם? להתכוון שהחזן לא מעלה את התפילה?

 

הרב: כן, מה לעשות.

 

ש. יחיד ועמידה עם כולם

 

הרב: אתה בלחש מתפלל במנין, אבל מדין שליח ציבור אתה לא יוצא ידי חובה איתו.

 

ש. הבנתי

 

הרב: לא, הוא יכול להשלים מנין. זה מה שאני אמרתי, שאלמלא אני מגיע לכל המקומות להגיד את הדברים, לא אכפת לרבנים האחרים שאחרים יחטאו, יותר מזה, יותר גרוע, הם גם יגידו לכם שזה הכל בסדר, אין להם בעיה, הם רוצים להיות נחמדים כלפיכם, אם כולם יגידו כמוני לא יאהבו את הרבנים, למה אוהבים רבנים שלא אומרים כלום, שאומרים שאתה צדיק ואתה מותק ואתה נחמד והכל מצוין.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: בטח, מי שלא אוכל נבלות וטריפות יכול להיות חזן, ודאי. בשר אי אפשר לאכול בישראל ובחו"ל בכלל כי אף אחד לא שוחט בית יוסף לפי מרן הבית יוסף מעבירים גם רירים וגם סרחות וזה בלוף, זה אמר הרב יצחק מלכה, הוא רב בית המטבחיים בדיר אל אסאד, שמה שוחטים והוא מעיד בקונטרס, כתב במפורש פסק הלכה, אין בית יוסף בכלל, זה טרף.

 

ש. אוקי, אז שאלה הבאה, אני הייתי בישיבת אור החיים בירושלים, עכשיו אני לומד בכולל שמה, הבנתי שהרב אומר שיש בעיה לשמוע, ללמוד, מה אפשר לעשות.

 

הרב: ללמוד מאנשים שאוכלים נבלות וטריפות זה בעיה חמורה. אם אדם יכול לאכול נבלות וטריפות, לא חושש אפילו חשש, בא נגיד אתה לא מאמין, אל תאמין, אבל חשש יש תבדוק, לא תבדוק תשאל איזה מישהו והוא יגיד לך שזה בסדר אז תסמוך על זה, זה לא לבדוק, לבדוק זה כמו שאני עשיתי, להכנס לבתי מטבחיים שונים, לתחקר שוחטים, ראשי צוותות, הבאתי רבנים מהתחום, השמעתי אותם אצלי בבית הכנסת, הסרטנו אותם, הקלטנו אותם, העברנו את דבריהם, קראנו לציבור של השוחטים, של הראשי בתי מטבחיים שיבואו להתמודד מול הטענות, יותר מזה מה אפשר? שנה שלמה יום יום, יום יום, אז אני עושה כל מה שאני יכול, זה לא צובר לי אהדה, אבל לא חיפשתי.

 

ש. הבנתי.

 

הרב: לאו דוקא, אם עושים שחיטה קטנה אבל בתנאים שהלכה מחייבת, דהיינו שוחט מומחה שנים וירא שמים אמיתי מרבים, ובודק סכינים שיבדוק אותו דבר, שיהיה מומחה ויהיה ירא שמים מרבים, ויהיו בקיאים בכל ויעשו את זה לאט לאט בכמות קטנה, אז אתה יכול לאכול אם אתה סומך עליהם במאה אחוז והעידו עליהם גדולים מהם שיודעים ביראתם ומומחיותם.

אל תבהל קודם, אל תבהל. אל תבהל, קודם כל לא להבהל, מקסימום לא אוכלים לא קרה כלום. לא אוכלים בשר ולא אוכלים עופות, מה קרה, כשאמרו שיש סלמונלה אתה תאכל? אה בגלל שהם אמרו ממשרד הבריאות שיש סלמונלה אתה מאמין להם, ואתה לא תאכל, מה אני אוכל עם חס ושלום שאני יכול למות? מה פתאום, אבל להכנס לגיהינום – לא נורא. עכשיו, זה דבר אחד.

דבר שני, אני עושה שחיטה קטנה ואני יודע כמה זה מסובך, לדוגמא, שחיטה אחרונה עשיתי בקר, 33 עגלים מהסוג הכי טוב, יצא שתיים. אז הבאתי צוות מיוחד, לקחתי שוחט ירא שמים, לקחתי מומחה שהוא שנים רבות במקצוע, אין לו פלאפון, ירא שמים אמיתי, כי צריך גם אחד כזה שהוא ירא שמים באמת, לא חרטה, לא רק זקן, שבאמת הוא מתנהג כמו שצריך, ואחרי זה בודק סכינים מומחה שצריך למצוא פגימות, לא שלא צריך, שצריך למצוא, משלם לו אני בשביל שימצא פגימות, כדי שלא אוכל בסוף אחרי פגימה נבלה, בשביל מה אני משלם? ואחרי זה בודק פנים ובודק חוץ ומנקר מיוחד והכל הכל אני דואג ומשלשים ושלש יצא שתיים. 11 סכינים נפגמו. אחרי שחיטה של עגל אחד, כל עגל בודקים סכין, כל עגל, ו-11 סכינים מתוך 33 נפגמו, ואני אומר לך, עם הצוות הכי משובח שיש בארץ, אין אפשרות להאכיל את כל ישראל, אין, אין דבר כזה, אין, זה בלוף, זה הבן אדם עומד לפני איך יוצא שישים אחוז? איך? אבל אם לא יצא שיישם אחוז איך יאכלו כולם בשר, הרי כל המלונות פה מוכרים בשר, מאיפה הם קיבלו? אין במציאות.

זה חוץ מהערבים שמעבירים טונות, זה חוץ מבשר חמורים, זה חוץ מכל השאר שכבר נמצא והטלויזיה כבר מראה, בלי זה, בלי, אין מציאות. עופות זה יותר קל, אנחנו שוחטים שמונה תשע עופות בדקה, לאט לאט, ומביאים תשע סכינים, אחד זה של המשחטה ואחד שלנו עליו שבודק אחרי זה ביבש את הסכין, שאין בה שומן ומחליקה האצבע, ובודק, ואנחנו מוצאים מורידים מאות מאות עופות שזהו, הם נבלות, ומקסימום שאנחנו מצליחים להוציא זה חמשת אלפים ששת אלפים עוף, ויש כאלה שוחטים ביום משחטה – 115 אלף, שבעים אלף, ארבעים אלף. בד"צים, בד"צים גם. מה זה דני וציון? הרבנות יותר גרוע, הרבנות בכלל שוחטת עם סטטיסטיקות, היא לא בודקת כל עוף, היא עושה סטטיסטיקה, האם יש בעיות בצומת הגידים, האם לא וכו', לא למסור מיקרופונים בלי לשאול, כן, בא נמשיך.

 

ש. שאלה הבאה, הרבה יוצאים נגד הרב

 

הרב: כן, הרבנים רבנים יצאו

 

ש. מה יסוד המחלוקת, על מה?

 

הרב: כולם מאותו סוג, מש"ס שיצאו בגלל שאני הלכתי לבחירות

 

ש. בחירות זה עושה את המחלוקת?

 

הרב: זה הכל, עד אז כאילו כולם אהבו אותי, כאילו כולם היו בסדר, מרגע שאמרתי מפלגה, זהו, אויב העם.

 

ש. הבנתי, אוקי, אז מה זה אומר, איך אנחנו מתנהלים מולם בדיוק?

 

הרב: כל אחד לפי השכל שלו, מי שיש לו שכל מבין, מי שאין לו שכל ממשיך.

 

ש. אוקי, תודה הרב. אני רוצה שהרב יברך אותי שאני אזכה להיות עבד השם וירא שמים

 

הרב: תזכה להיות עבד השם וירא שמים אמיתי.

 

ש. אמן. תודה רבה הרב.

 

הרב: שאלה נוספת, תן תן לבחורים פה באמצע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אם אחרי כל מה שהראית לנו מהשחיטות וכל זה והירקות שגם אסור לאכול, מה נשאר לנו לאכול שזה כשר בד"צ?

 

הרב: אז קודם כל ככה, קודם כל אתה יכול לאכול בד"צ העדה החרדית ירושלים בכל המוצרים שהם סגורים, כל הדברים שהם פתוחים כגון ירק, ירקות פירות כוו', צריך לבדוק מתולעים, אז אמרנו שיש שלשה ספרים של הרב ויא, יש סרטונים של הרב דורפמן, באתר שלנו תראה להם בבקשה סידרנו את כל הסרטונים על כל הירק והפירות איך בודקים, מה מחפשים ומתי אפשר לאכול, אז אפשר לאכול למעשה כמעט הכל, בתנאי שאתה יודע איך בודקים, אם אתה תבדוק כמו שצריך אין שום בעיה, אז אתה תנקה את כל התולעים וכל השקצים וכל הרמשים, אתה לא רוצה לאכול תולעים נכון? אתה לא רוצה זבובים, אז הנה פה בכל אחד כזה לוחצים וזה סרטון, אתה לוחץ ואתה רואה בדיוק שתי דקות מסבירים לך בדיוק איך בודקים ומה אוכלים, זה הכל.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב, אתה יכול לברך אותי בבקשה?

 

הרב: תזכה לעלות בתורה וביראת שמים.

תן לו לידך מצד ימין, כן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. דבר ראשון הצדיק הזה פה הוא נפצע קשה לפני יום כיפור, דרך חבר'ה צעירים הוא נדקר וברוך השם עכשיו הוא

 

הרב: ילד טוב ירושלים

 

ש. כן, הוא צריך ברכה חזקה בעזרת השם שיתחזק גם בתורה בעזרת השם

 

הרב: כבר ברכתי אותו.

 

ש. תודה זה אחד, דבר שני בקשר לבשר וכל הדברים האלה ברוך השם אני כבר חצי שנה משתדל לא לאכול, לא אוכל בכלל, אבל אני עובד בבית תמחוי וגם משגיח, שאני צריך לחלק את זה לאנשים את הבשר והעוף

 

הרב: אי אפשר למסור בידיים

 

ש. אני שם בצלחת

 

הרב: אי אפשר למסור בידיים

 

ש. אז מה עושים במצב כזה?

 

הרב: מחליפים מקצוע. יש איסור שאנשים לא יודעים איסור סחורה במאכלות אסורות, מאכלות אסורות אסור למכור בזה אפילו למכור לגויים, כל שכן ליהודים ולמסור ביד דבר שהוא אסור זה בעיה.

 

ש. אם זה גובל בשלום בית

 

הרב: מה זה קשור בשלום בית?

 

ש. זה קשור כי האשה לא מוכנה

 

הרב: אז תהיה שמש לעבודה זרה, מה, שלום בית? מה שלום בית? אסור, מה שאסור אסור. נגיד שהיו מוכרים שמה חזיר, גם היה שלום בית?

 

ש. לא

 

הרב: אז זה אותו דבר, ה איסור וזה איסור, זה לאו וזה לאו מה ההבדל?

 

ש. האשה סומכת על רבנים אחרים, היא אומרת שיש לה רבנים אחרים

 

הרב: אז מה אם היא סומכת. היא צריכה לא לסמוך, היא צריכה להביא עובדות הפוכות ממה שאני אומר, לא לסמוך, מה זה לסמוך? לסמוך זה לא טוב, לדעת צריך, מה זה לסמוך?

 

ש. אז אתה אומר הרב לעזוב את העבודה

 

הרב: להחליף את העבודה, או להחליף תפקיד בתוך העבודה. לא בעייתי כלום, מי שהולך עם השם - השם מסייע לו, מי שחושב שיסתדר בלי השם הקב"ה יוכיח לו שהוא טעה

 

ש. הכל זה השם, אני רוצה להגיד לרב לפני שנתיים ברוך השם היית כאן, לפני שנתיים אמרת אז לצום ארבעים יום, אתה זוכר הרב?

 

הרב: נכון

 

ש. אז לקחתי על עצמי גם ברוך השם לקחתי

 

הרב: ולא היה בעיה שלו םבית?

 

ש. היה, אבל

 

הרב: והנה עברת את זה

 

ש. אבל אני צמתי אז ארבעים יום כאילו על עם ישראל ואמרת שכל אחד יכול גם לבקש בקשות לעצמו, אז יש לי מבורא עולם, יש לנו שני ילדים שהם אוטיזם, אז אחד מהם היה בגיל ארבע והוא עדיין אפילו לא דיבר, המצב שלו היה מצב חמור, אז אמרתי כאילו בו זמנית הארבעים יום האלה גם יהיה בעזרת השם בשבילו, וברוך השם ביום הארבעים הילד התחיל לדבר חופשי

 

הרב: ברוך השם

 

ש. אז זה כבר נס אחד שקרה על הדבר הזה, חוץ מזה היו שתי נשים שביקשו ממני אם אני כבר צם, כי הם ידעו שאני צם, אז שאם אפשר להתפלל עליהם אחת שש שנים ואחת שבע שנים שלא היה להם ילדים, אז אמרתי אוקי, אחד השם שלה כאילו לא אגיד את השם, אבל אחד מהשמות שלהן זה שפרה והשניה השם השני שלה זה יוכבד, ושניהם ילדו ביחד באותו יום בשבת בפרשת שמות

 

הרב: בדיוק על שפרה ופועה

 

ש. כן, אז זה נס שקרה בדיוק אחרי הדבר הזה

 

הרב: ברוך השם,

 

ש. זה על צום, עכשיו אני רוצה שהרב יברך את גיסתי, רחל הדס בת מרים לזרע בר קיימא

 

הרב: תלמד לזרע חי בר קיימא, תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים

 

ש. הבאת לה את זה כבר, היא חצי שנה לומדת את זה

 

הרב: השם יזכה אותה מהרה, אבל שהיא לא תדלג יום אחד

 

ש. בעזרת השם, ואני רוצה ברכה לילדים שלי גם שהם אוטיזם, אביתר ואיתי בני אילת

 

הרב: תזכו לרפואה שלמה ולגדול כראוי.

 

ש. אמן. תודה רבה הרב.

 

הרב: תהיה בריא, כן שאלה פה בצד מארגן ההרצאה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שתי דברים, דבר ראשון רציתי להודות לכבוד הרב, על כל מה שהוא עושה למען עם ישראל למעננו במשך כל שנות הפעילות שאנחנו זכינו, וגם הראיה הכי חזקה לכל המחלוקות שיש נגדך היום לפי דעתי זה - זה שאתה עדיין ממשיך לזכות את הרבים ולהחזיר אנשים בתשובה, אם לא היית זכאי השם לא היה מזכה אותך לעשות את כל מה שאתה עושה למען עם ישראל. זה דבר ראשון.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. דבר שני, משמים בס"ד יצא שההרצאה הזאת היום היא מתקיימת בדיוק יום לפני שאני מסיים תענית ארבעים שלקחתי על עצמי בזכות הרב, ובזכות כאילו הסיבות הידועות שהרב אומר בשביל מה לעשות את התענית, ומתוך הכרת הטוב לכבוד הרב הוספתי גם תנאי שזה יהיה גם להצלחת בכל מעשי ידיך ופועלך

 

הרב: תודה ואמן

 

ש. ורציתי לבקש ברכה מהרב

 

הרב: השם ימלא כל משאלות ליבך לטובה במאה אחוז

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה פה באמצע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני רוצה להלל ולשבח את בורא עולם על זה שהמעלית עובדת בבנין שלנו אחרי שברכת אותנו במפגש הקודם. זהו תודה רבה לך כבוד הרב.

 

הרב: תהיה בריא. כן, תן ליהודי פה באדום.

 

 

ש. ער בטוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול בנושא הענין, דיברת גם על הסופר סתם, שאם הוא אוכל טריפה אז כל מה שהוא כותב זה גם לא טוב, עכשיו בן אדם שרוצה לקנות תפילין ומזוזה איך הוא יכול לדעת?

 

הרב: בעיה חמורה, היום אני ממש לא יודע פתרון, סופר שלא אוכל נבלות וטריפות אני מכיר, אבל מי עושה את הבתים מהתחלה עד הסוף לשמה והוא לא אוכל נבלות וטריפות, אני לא מכיר, אנחנו מנסים לברר, עדיין לא מצאנו, בכל אופן התפילין הישנות הן בחזקת כשרות בגלל שעוד לא נודע הדבר הזה עד כמה הפרצה היא נוראה, אז לכן מי שמחזיק תפילין ישנות שישמור עליהן כמו שצריך בתקוה שהם היו בסדר קודם, אני לא יודע אם הם היו בסדר קודם, אבל בכל אופן היום מאיפה לקחת ביצור חדש קשה לי עדיין לדעת, אני מנסה להעמיד אנשים שילמדו את המקצוע ויפתחו מקום שיוכל לעשות הכל מא' ועד ת' בכשרות מהודרת באמת כמו שצריך.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: שנה אחורה זה בסדר.

תן לו ליהודי שמה באמצע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. העיר אילת בנושא השמיטה, כן ארץ ישראל או לא ארץ ישראל?

 

הרב: לא ארץ ישראל, זה ידוע, נו יש על זה תשבות, זה לא חדש.

 

ש. היה ויכוח

 

הרב: אני יודע, אבל הויכוחים כתובים.

כן, הגברת שמה, זה גבר גברת, אני לא רואה היא מסתירה את הפנים, מסתיר את הפנים, מה הולך שמה. כן, כן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, יש לי שתי שאלות, שאלה אחת, שתיים, שאלה אחת, אם אני ניקיתי את העגבניה כמו שכתוב בספר ופספסתי תולעת בלי שראיתי ואכלתי אותה, מה זה אומר?

 

הרב: אמרת בדיוק אכלתי אותה.

 

ש. לא, אבל מה זה אומר שאכלתי כאילו חמש חזיר?

 

הרב: תשמעי, מי שאכל תולעת בשוגג או אפילו באונס, זאת אומרת האכילו אותך בכח שלא ברצונך, התנגדת והאכילו אותך, על כל איסור 27 יום תענית.

 

ש. איזה תענית

 

הרב: אוכל, לא אוכלים ולא שותים יום שלם מהבוקר עד הערב 27 ימים, זה על פעם אחת, בשוגג אני מדבר ואפילו באונס,

 

ש. אבל לא ידעתי

 

הרב: עוד פעם, את הלכת לחנות ביקשת אוכל טרי, נתנו לך אוכל ולא היה טרי, יש לך כאבי בטן, את אומרת אבל זה בשוגג, אז מה, אז אין כאבי בטן?

 

ש. אז לצום על זה?

 

הרב: אני אומר לך מה הדין, אני אומר לך עכשיו תשמעי טוב, אל תוותרי על תולעת, תחפשי אותה עד שתוציאי אותה. בעגבניה זה יותר קל, הן בד"כ בחוץ זה נשטף, בפנים זה יכול להיות מצוי, אז לכן צריך להתבונן, תראו את הסרטים האלה או שתקנו את הספרים האלה, אתם תדעו הכל, לא תבהלו כל כך אם תדעו איך בודקים, אבל אני אגיד לכם, גם אחרי ששמים בסבון חמש דקות ואחרי ששוטפים במים קולחים כמובן כל דבר בנפרד, עדיין צריך לשים על שולחן שיקוף כי גם אחרי כן מוצאים, יש לי רב אצלנו בבית כנסת שכל פעם הוא מודיע לי שלמרות ששטפו ועשו הכל, עדיין הוא מוצא פעם פה פעם שם, עד עכשיו הוא כבר אמר לי על שלשה מקרים שהוא מצא בחסה למרות כל השטיפה ומדובר על חסלט כמובן, לא מדובר על מה שקונים בשוק ששמה זה בהרבה יותר. אתם תופתעו, תתחילו לבדוק כמו שאני אמרתי, אתם תופתעו מה אתם תגלו ואז תבינו מה אכלתם עד היום.

 

ש. איך קוראים לספר?

 

הרב: סדרת ספרים, שלשה ספרים של הרב ויא, ויא ו' י' א', ויא.

 

ש. אוקי, ומישהו פה דיבר על תענית דיבור של ארבעים יום

 

הרב: לא, אוכל

 

ש. על אוכל של ארבעים יום, מה זה?

 

הרב: זו תענית שהיא שקולה כנגד אסתר ומרדכי שהם ביקשו מישראל לצום 72 שעות רצוף, בעצם, אם צמים 72 שעות רצוף זה שקול לארבעים יום, איזה ארבעים יום? שצמים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, מופיע בלוח, ממתי עד מתי, לא אוכלים ולא שותים, לאחר צאת הכוכבים אוכלים ושותים מה שרוצים, עד הבוקר, בהתניה שאוכלים עד הבוקר. עכשיו, זה ארבעים יום חוץ משבת ר"ח וכו', זה מועיל למירוק עוונות, לגברים זה גם לחטאת קרי ודברים כאלה, זה תעניות שמועילות גם לזכך את החומר, לא להיות בעל תאוות, כל הדברים, זה מועיל להרבה ענינים ובתום ארבעים יום מה שמבקשים, בד"כ הקב"ה נענה והנה שמעת פה עובדות מהיהודי הזה שבתום הארבעים יום הבן שלו האוטיסט התחיל לדבר ושתיים נפקדו וכו', הסיפורים האלה יש רבים

 

ש. מתי שאני רוצה אני יכולה להתחיל את זה?

 

הרב: כן. את אומרת במנחה יום לפני בתפילה, שממחר בלי נדר את מתחילה תענית ארבעים, לא צמים בפורים קטן, לא צמים בחגים, לא צמים בראש חודש ולא בשבתות, וממשיכים רצוף עד שנגמרים ארבעים יום.

 

ש. אוקי, תודה רבה.

 

הרב: בהצלחה. כן, הבחור השני שארגן את ההרצאה פה בצד ימין בבקשה.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. קודם כל הרב תודה רבה באמת שבאת, אני רוצה לדעת, אנחנו ארגנו את ההרצאה מאד לא פשוט, לא מבחינת הדברים החומריים זאת אומרת אולם ונסיעות ודברים כאלה, היה לי דוקא יותר בעיה עם אנשים שלא משנה באיזה זרם הם, חרדים, דתיים, דתלשים, לאומיים, הכל לכולם יש בעיה לא יודע למה איתך, אז אני רוצה לדעת מה הסיבה? למה דוקא אתה הבעיה?

 

הרב: הסיבות הן שונות, אבל אני אגיד לך מה הבעיה איתי, אני בחור שלא פוחד להגיד את האמת והיא כואבת, היא מאד כואבת, אז לכן אנשים אוהבים את אלה שמחבקים ומנשקים ורוקדים ושאומרים שהכל בסדר וש"עמך כולם צדיקים" וכו' ולא מעוררים את האנשים. כמה הרצאות היו באילת שמישהו בא והתריע על דבר כזה שאני מתריע, מאכלות אסורות? כמה אנשים השקיעו בדבר הזה? הרי זה לא גורם לך אהדה, פתאום אתה בא הביתה אומר לאשתך, היא לא היתה בהרצאה, לא אוכלים יותר בשר, ונהיה בלגן אז היא תאהב אותי על זה? היא לא תאהב אותי על זה, אתה שומע, הוא אומר יהיה בעיה של שלום בית, אם הוא ימשיך למכור אוכל, אתה מבין אסור, אז אני מייצר לעצמי חזיתות, אתה מבין? אבל לא אכפת לי, אכפת לי רק דבר אחד, שהקב"ה יהיה מבסוט ממה שאני עושה כי אין לו אף אחד שמוכן להגיד בשבילו את האמת.

 

ש. ברוך השם, בזכותך קודם כל הרב הולכים אחורה, הפסקנו לשמוע כבר מוזיקה פסולה, פייסבוק מזמן כבר לא, בשר הפסקנו רק מהעופות של פז. אם אפשר רק ברכה לאשתי והילדים

 

הרב: שמם

 

ש. שרי בת אליאן

 

הרב: והילדים

 

ש. ינון ואריאל בני שרי

 

הרב: יזכו לכל טוב בריאות והצלחה ונחת ועליה רוחנית.

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא. כן, הנה הבחור פה עם הכיסוי ראש.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש בחורה שמאד קרובה אלי היא הולכת עם בעלי חיים, וכמובן שאני אומר בעלי חיים זה ישמעאלים, עכשיו דבר כזה, היא מאד קרובה אלי, אני בהתחלה הוא אמר לי שהוא חצי יהודי חצי ערבי, הוא אמר שאמא שלו יהודיה ואבא שלו ערבי, בסופו של דבר זה התגלה בשקר, היא אמרה דבר כזה, אם אני אגלה שזה שקר היא תעזוב אותו, היא לא עזבה אותו וכבר ביחד איתו שלש שנים, עכשיו בענין הזה, אני נותן לה את ההרצאות שלך, את הכל לשמוע, איך אומרים מוסר ודעת, והכל ופשוט הלב שלה פשוט אטום בצורה שאין לתאר אותה, והיא אומרת שאני לא בוגדת ולא, ואתה עצמך באיזה הרצאה שאין, היא נחשבת כבוגדת, לא מאמינה בתורתה ולא באלוקיה.

 

הרב: היא כורתת את עצמה מהאילן של העם היהודי, היא הולכת לעם זר, והעונש הוא חמור ביותר.

 

ש. ואתה יודע מה כבוד הרב, לפני כמה חודשים, לפני שהתחיל כל הסכינים האלו וזה, היא אומרת הערבים ממזרח ירושלים לא מחבלים, וואלק שלחתי לה כמה סרטונים שהם צועקים אלה ואכבר אלה ואכבר שמה, ופשוט אטימות כזאת אפילו היא היתה בכותל, היא היתה בבית שלו, חמש דקות הליכה מהכותל, וואלק היא לא הלכה לכותל, תראה איזה אטימות, אני כבר לא יודע מה לעשות אני כל פעם אני בוכה בוכה בוכה דמעות, אין, אין אין, יש לה דוד בחור זהב שרוצה לעזור לה ורוצה זה, היא אומרת לו, אתם עשיתם אותי בוגדת, אני לא בוגדת. אם כבוד הרב יכול

 

הרב: יש לזה הרבה מרכיבים, אני לא אכנס לזה, הערבים יודעים לפרגן

 

ש. לא, גם הענין שלא פרגן לה, אתה מבין?

 

הרב: בהתחלה כן, בהתחלה כן, אל תדאג בהתחלה כן אחר כך הם נותנים להם מכות, אבל קודם כל בהתחלה והם מרעיפים כסף ומכוניות וטיולים ולא רוצה לחזור על המילים וכו' וכו', והישראלים משחקים אותה אבי טנוז, אתה מבין, אז הם מחפשות את אלה שאומרים להם פוצי מוצי.

 

ש. אם כבוד הרב יכול להעביר לה מסר, לכל בנות ישראל ש

 

הרב: אני לא יכול לקלוט דבר כזה, זה אצלי לא מתעכל שהולכים לחיות עם גויים מכל הסוגים, הקב"ה עושה עם ישראל קדושים, אי אפשר להתחבר לעם זר, לעמים טמאים, התנהגויות אחרות, אין להם חיבור לאלקים, שום דבר, איך בן אדם יכול להתחבר לדבר כזה, על מה ולמה?

 

ש. אתה יודע, שניה כבוד הרב, אתה יודע מה כבוד הרב, היא חושבת שאנחנו עושים את הדבר הרע והיא עושה את הדבר הנכון, אתה מבין באיזה טפשות זה כבר הגיע

 

הרב: תגיד לה שאולי תפסיק לאכול נבלות וטריפות אולי הטמטום של הלב יסור

 

ש. אמן. אמן.

 

הרב: תהיה בריא תודה.

 

ש. תודה כבוד הרב

 

הרב: כן, רק רגע עוד שאלה איפה? הנה פה בצד.

 

 

ש. שאלה לרב, תפילין כמה זמן צריך לבדוק אותו

 

הרב: בד"כ פעמיים בשבע שנים.

 

ש. זה אומר שלש וחצי שנים

 

הרב: יש אומרים שלא צריך, הרמב"ם אומר שלא צריך אבל יש כאלה שפוסקים שכן צריך וכמה שצריך זה פעמיים בשבע שנים.

 

ש. ואם הונח ולא נבדק מעל שבע שנים

 

הרב: לא קרה שום דבר העיקר שתבדוק עכשיו ובתקוה שזה יימצא כשר.

 

ש. אוקי, אם אפשר לבקש ברכה לחבר חולה שקיבל את ה מחלה הארורה?

 

הרב: הוא חילוני או דתי?

 

ש. הוא דתי שומר שבת

 

הרב: הוא מניח תפילין?

 

ש. אני לא יודע, אני חושב שכן, לא יודע

 

הרב: טוב, תגיד לו שיקבל על עצמו לשמור את המצוות כמו שצריך והשם ירפא אותו ברפואה שלמה. מה שמו?

 

ש. עמית עטיה בן אסתר

 

הרב: השם ירפא אותו ברפואה שלימה מהרה.

 

ש. אמן. תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא. כן, שאלה פה הנה בשורה כאן עם כובע של החורף.

 

 

ש. אני מורה להגנה עצמית

 

הרב: וואו, אני מרים ידיים

 

ש. ואני שואל שאלה, איך עם ישראל יכול להיות חזק על פי התורה, ונדמה לי שהפסוק הזה נמצא בבראשית פרק פסוק ג', "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" ומדובר פה על רוח אלקים שנמצאת בתוך גוף האדם, עכשיו, אני מלמד את זה כי למדתי קצת גמרא גם, ואני שואל את עצמי, איך זה יתכן שבני ישראל בכל ארצות הגלות לא ידעו איך להתמודד עם התוקפנות של הגויים, כי לא ידעו איך להשתמש עם התנועות של הרוח שהיא נמצאת בתוכנו. מה אתה אומר על זה?

 

הרב: אני אומר לך שעם ישראל הרוח שלהם זה בלי תנועות הידיים.

 

ש. זה אחד החסרונות

 

הרב: לא, זה היתרונות

 

ש. אבל אם תוקפים אותך היד היא ריקה

 

הרב: קודם כל כשתוקפים אותך אתה בבעיה.

 

ש. אני לא בבעיה אם אני יודע מה לעשות

 

הרב: לא, אני אסביר לך, אתה בעיה שתוקפים אותך כי לא צריכים לתקוף אותך, אם אתה בסדר גמור לא צריכים לתקוף אותך.

 

ש. תוקפים אותי מרוב שנאה, לא שנאי מתחיל

 

הרב: גם מרוב שנאה הקב"ה כשאמר לנו בתורה לא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות את פני השם אלקיך שלש פעמים בשנה, אז במשך כאלף מאתיים שנה שלש פעמים בשנה עלו לירושלים לרגל, והשם הבטיח שאף אחד מכל האומות ששנאו את ישראל ורצו לפגוע בהם, אף פעם הם לא ניצלו את השבוע ימים פלוס ההליכה וחזרה להכנס לבתי ישראל לשדוד אותם, להזיק להם, לשרוף להם את הבתים לפגוע בנשים וכו' וכו', איך זה יכול להיות? כי השם הבטיח, כשאתה תקיים את המצוה לעלות לרגל אני אשמור עליך, ויש מעשים בגמרא איך זה נשמר, אבל מכל מקום כשעושים את רצון הבורא, יש שונאים אבל לא עליך. "תבוא חרבם בליבם וקשתותם תשברנה", כשאנחנו לא בסדר אז זה לא מועיל, הנה אתה רואה יש חיילים שאימנו אותם והדריכו אותם שאם יתקפו אותם וינסו לחטוף להם את הנשק ידעו איך להתגונן ואיך לתקוף וכו'. אם אתה רואה שעדיין תוקפים אותם ולוקחים להם את הנשק ודוקרים אותם והם ברחו, זאת אומרת הם למדו אצלך ואצל כמוך ואצל המד"סים הכי טובים שיש בצה"ל, והכינו אותם לאירועים האלה וזה תפקידם ולמרות זאת נכשלים, למה? כי זה לא תלוי באם אתה יודע איך להתגונן, זה תלוי אם השם החליט שאתה תהיה מסומן כמטרה אם תפגע וכו', לא יועיל לשום דבר, ברוסני איש הזהב עשה אההה ומת,

 

ש. נכון

 

הרב: אז זאת אומרת זה לא הוא התאמן יפה והרביץ לכמה אבל בסוף מי שקובע מי יפגע, מי יותקף, מי יזוק, מי לא לא, הנה לפעמים חיילות מצליחות על שני מחבלים, איך זה יכול להיות?

 

ש. עכשיו, לימדתי בת של הרב את התכנית שלי של ההגנה, ולקחתי גם את הפסוק הזה ואמרת לה, אם את תעשי מה שאני אומר לך לפי התנועות של הרוח, עם תנועות ידים, ותקפו אותה בירושלים, הצליחה באופן מוחלט לרתק אותם.

 

הרב: יפה מאד. ברוך השם. ללמד את יהודה קשת.

 

ש. עכשיו מה שחשוב לי, אתה הרב הכי טוב שפגשתי אי פעם, כל מי שיגיד לך משהו אחר לא מקובל עלי, וכל הכבוד שהגעת

 

הרב: תודה רבה לך, תודה.

כן, עוד פעם פה.

 

 

ש. כבוד הרב, בקשר ליהודי ההוא שדיבר על הבחורה עם הערבי, אז הוא יכול לפנות אלי אחר כך גם אני יכול, יש לי הרבה דברים איך להבהיר לו מה לעשות, זה דבר ראשון, כאילו אנחנו ארגון להבה וארגון להבה קם בזכות הרב אם הרב לא יודע את זה

 

הרב: אני זוכר שמה בירושלים

 

ש. נכון, בפסגת זאב, טוב אז זה בזכותך קם, אני הקמתי את זה בהתחלה, אחרי זה גרשו אותי משם עברתי לכאן ואין סיכוי שימשיכו את זה שמה, אבל אנחנו פה ברוך השם השבוע שתי בנות יהודיות מפה מאילת חזרו בחזרה לעם ישראל, זה כמעט כל שבוע חוזרת בחורה אחת שתיים, ותמיד קודם הראיתי פה לבחור הזה, ויש פה ברוך השם הרבה בנות שחוזרות, אז אי אפשר לוותר על אף אחד, וצריכים גם שהוא יבוא אלי אחר כך ובעזרת השם ננסה לעזור

 

הרב: בסדר גמור, שמוע שמע. כן. יש פה באמצע. בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, דיברת על הכשרות של בית יוסף, אבל יש לנו גם את עטרה ואת הרב מחפוד, אם אתה מכיר את זה, אם אתה יודע, אפשר לסמוך על זה או אי אפשר

 

הרב: אי אפשר לסמוך על אף אחד ובפרט לא על שני אלה.

 

ש. תודה

 

הרב: עומד לצאת ספר 1500 עמודים רק כנגד הרב מחפוד.

כן, שאלה שמה אצל הגברת למעלה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. קודם כל אני זה כבוד לי להיות כאן ואני ממש מתרגשת, כי אני ממש מקשיבה המון להרצאות ואני ממש מקשיבה לך וזה כבוד לי, אני מתחתנת בקרוב

 

הרב: מזל טוב

 

ש. ואמרת שצריך עדים כשרים לכתובה

 

הרב: נכון, בעיה

 

ש. בגלל זה אני ככה הייתי ב, כאילו מה אני עושה, צריך אחד שהוא שומר מצוות והוא גם לא אוכל בשר.

 

הרב: הנה יש פה זה אחד אתה לא אוכל, הנה הוא לא אוכל, זה אחד, מי עוד לא אוכל, הנה גם פה מארגון להבה לא אוכל, אז יש לך כבר שניים

 

ש. אז אני אקח כמו ש, עכשיו אני רוצה ברכה לילדה בת שלש שהיא אוטיסטית, תסמונת רט, זו אחיינית שלי, קוראים לה לני

 

הרב: רגע, הוריה שומרים תורה ומצוות?

 

ש. לא לצערי

 

הרב: נו, אז איך היא, מעוררים אותם מן השמים להתעורר והם לא מתעוררים, אז זה לא טוב. צריכים לקבל עליהם מצוות ובעזרת השם - השם יושיע, הנה את רואה יהודי שארבעים יום רק התענה, רק ארבעים יום התענה כבר נהיה שינוי בבן שלו שהוא אוטיסט

 

ש. אני אגיד לך, אני חזרתי בתשובה, אני היחידה במשפחה שחזרתי בתשובה, וכשחזרתי בתשובה הם כולם היו קצת נגד ולקחו את זה מאד קשה, אז להחזיר אותם בתשובה אני ממש מתפללת כל יום אבל על הילדה הקטנה ממש ממש כואב לי.

 

הרב: אז הנה אני מוסר להם מסר, הורים יקרים, לילדה

 

ש. לני חיה בת מיטל

 

הרב: לני חיה בת מיטל שזה לא שם, צריך להחליף את השם, אז אם תקבלו עליכם תשובה בעזרת השם תהא רפואה שלמה לבתכם.

 

ש. אמן. ועוד דבר אחרון

 

הרב: אני רוצה לשמח את הקהל, להודיע הודעה מאד חשובה שאני בעצמי מתפעל ממנה, השם זיכה אותי להרבה ניסים ומופתים כאלה ואחרים שמתועדים, אבל בשבוע שעבר אני התבשרתי, נתתי ברכה ליהודי זקן, זקן מופלג שחולה במחלת האלצהיימר, שכידוע לכולם זה מחלה שאין לה תרופה בינתיים והיא רק הולכת ומתדרדרת והמצב אף פעם לא חוזר אחורה, ונתנו ברכה למישהו שביקש בשבילו, ושיעשה כך וכך, והוא הודיע לי שבשבת האחרונה הוא פתאום זוכר את כולם, מכיר את כולם, יודע פרטים על כולם, משהו מדהים. אלצהיימר. אז זאת אומרת, אין מניעה מלפני הקב"ה לעשות מה שהוא רוצה רק בתנאי שיעשו לפחות את המינימום המתבקש למה שהוא רוצה. כן.

 

ש. אז יש פה עוד בקשה לרפואה של עופר במן שמחה, הוא גם חולה אלצהיימר, רפואה שלמה.

 

הרב: רגע, אבל הוא בהכרה, אפשר לדבר איתו? הוא קולט? מבין?

 

ש. כן, הוא מבין

 

הרב: הוא לא דתי, הוא לא דתי, תגידו לו שיחזור בתשובה מהרה והשם יסייעו על דבר כבוד שמו.

 

ש. אמן. ועוד דבר אחד קטן, ובעלי לעתיד ליעד בן סילביה לפרנסה

 

הרב: השם יפתח לכם שערי פרנסה ובה.

 

ש. אמן.

 

הרב: תזכה לכל טוב בריאות והצלחה ברוח ובנפש. כן, שאלה ליהודי בפינה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני שומע את ההרצאות שלך כל יום, ואני ממש מתפעל ואני רואה דברים ממש טובים מצד הרב הקדוש, אני קצת מתרגש כי ההרצאות שלך הן ממש נכנסות לי לתוך הלב ואני ממש אוהב אותך מכל הלב הרב, ואני רואה אני למדתי פחות או יותר מה שקרה עם אברהם אבינו, ואני רואה את אברהם אבינו שזה אתה, אתה מחזיר את האנשים בתשובה שלמה, ואמיתי, אתה איש אמת, ראיתי את כל ההרצאות שלך, ראיתי את כל הדיבורים, את כל המהלכים שכבוד הרב הראה בתכניות שלך, בדרשות שלך. ואני אחרי הרצאה שלך אני הולך הביתה, אבל הייתי חייב להגיד לך קודם כל תודה רבה שאתה נמצא פה באילת, שאתה מגיע לאילת לחזק את אילת בדברי תורה בדרשות שלך כבוד הרב, ואני רוצה שתברך לי את הילדים שלי בעזרת השם, את האשה את הילדים שלי שיגדלו לתורה, ליראת שמים כמוך כבוד הרב.

 

הרב: השם יזכה את כל משפחתך לעלות בתורה וביראת ש מים תדיר.

 

ש. משפחת פדידה, תודה רבה כבוד הרב, ואני אוהב אותך מאד מאד כבוד הרב

 

הרב: תודה מותק, תודה.

כן, עוד שאלה פה לבחור שורה רביעית. כן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. אני חייב להגיד לך שהכלב שלי אכל לי את התפילין

 

הרב: יו, זה עוד לא שמעתי, כנראה הוא הריח את הצואה שלו

 

ש. ברוך השם, זה ודאי היה פסול, למרות שהביאו לי אותם ואמרו שזה כשר מאה אחוז ואם הוא אכל וגם זה היה על השולחן, והוא בחיים הוא לא מקפץ על השולחן והוא אכל לי אותך כשבאתי הביתה, אני יודע שאני נשמע קצת הזוי, אבל אם יש בורא עולם והוא שמע אותי, זה אמת אחת לאמיתה

 

הרב: מה זה אם יש בורא לעולם

 

ש. יש בורא לעולם אבל שלא יהיה ספק, כאילו שיאמינו בזה ישתבח שמו. הרב, יש לנו בבית כנסת הרבה מתנגדים, ואני מהחבר'ה פה בבית כנסת, וכשאני אומר אני כאילו אש, כשאני מדבר אז אני זורק הכל, אז אולי זה קצת לא טוב, אבל פעם אחת אמרתי על הרב פלוני שהוא מאכיל נבלות וטריפות, והוא מאד כעס ועמד אפילו להביא לי סטירה, ואמרתי לו שמע, אם זה כאילו רב שהוא גדול עולם כביכול, ואמרתי שהוא מאכיל נבלות וטריפות, ואני אומר אם אולי טעיתי בזה או לא, כי זה אדם מפורסם ואני מפחד כאילו שחטאתי בדיבור על רב, אבל אמרתי כאילו כי זה מה שאני שמעתי שאתה אמרת על ראש הצוואר תלוי על מי שלא מזהיר את העם

 

הרב: זה לא אני אמרתי, זה כתוב בספרים

 

ש. בדיוק, ואני אמרתי את זה ואמרו איך אתה אומר את זה, ואני אומר אם עשיתי בסדר או לא כי אני כאילו אני שונא שמשקרים ומתחמקים, אני לא יכול, אני ישר זורק את זה החוצה בלי לחשוב

 

הרב: חובה על כל רב ומורה הוראה להזהיר את הציבור מבעיות שידועות ומפורסמות, וחובה עליו גם לחקור ולבקש כדי להודיע לציבור, בפרט אם יש לו קהל שומעים. החפץ חיים זצוק"ל אומר, שכל הרבנים יכנסו לגיהינום מתי שהתלמידים שלהם או שומעי ליקחם יגידו למה אנחנו בגיהינום, הרב שלנו לא אמר לנו כלום, אז יקחו אומר החפץ חיים את הרב ויכניסו אותו עם התלמידים לגיהינום, לכן כתוב שכל המחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה, למה לא מספיקים בידו לעשות תשובה, כי אם הוא מחטיא הרבים, הוא שיקר אותם, אמר להם שהכל בסדר, הוא החטיא אותם, אז הם יכנסו לגיהינום בגלל שהם נכשלו באיסורים. עכשיו, הוא רוצה לחזור בתשובה אז לאן הוא ילך? לגן עדן, אומר הקב"ה לא, אתה גרמת שהם יהיו בגיהינום תהיה איתם, אתה לא תוכל לחזור בתשובה, אין מספיקין בידו לעשות תשובה, זאת אומרת בדיוק כמו שאמרת, מי שמחטיא את הרבים או לא מונע את הרבים מעבירה, זה בעיה חמורה.

 

ש. ואני אומר את זה, וגם באנו לרב של הבית כנסת והוא אמר עזוב, זה פוליטיקה, אמר הרב,

 

הרב: טוב, זה ממש מה שהוא אמר זה פוליטיקה, אבל צריך להבין דבר אחד, הרי כל בן אדם שיצייר ציור שאחד יודע שאנשים עושים מעשה שגורם להם נזק, והוא לא יודיע להם ויתברר לאחר מכן שהוא ידע ויכול היה להצילם, והאדם הזה לא הצילם והם הלכו והשם ירחם קרה מה שקרה, לא יהיה מי שיצביע עליו ויגיד שאתה רשע, שיכלת להציל את המשפחה הזאת ולא עשית כן? הרי זה דבר פשוט. ופה מדובר בהצלת הרוח של הבן אדם והגוף שלו, כי בשניים לוקה, גם בגופו באכילת מאכלות אסורות וגם בנשמתו. דרך אגב שתדעו שהחפץ חיים אומר, שהנסיון האחרון שיהיה בדור האחרון שלנו, זה מאכלות אסורות. פה ייבחנו. דור שכולו חייב או שכולו זכאי, או שאתה אוכל או שאתה לא אוכל. זה יבדיל בין אלה שעובדים את השם לאלה שעובדים את בטנם.

 

ש. תודה רבה הרב

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. והרב, אם אפשר ברכה לאמי

 

הרב: שמה?

 

ש. נינה עופרה בת רחל

 

הרב: רפואה שלמה, אריכות ימים ונחת מכל יוצאי חלציה

 

ש. אמן, תודה.

 

הרב: כן, שאלה אחרונה לחבר'ה פה. כן, הנה פה הבחור. מי שירצה תיכף ציציות כיסויי ראש כיפות יקבל.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני רק רציתי לרפואה לברך, יחיאל בן מזל פורטונה

 

הרב: דתי או לא?

 

ש. שומר מצוות

 

הרב: ממש?

 

ש. שבת תפילין

 

הרב: יחיאל

 

ש. יש לו את המחלה

 

הרב: יחיאל בן מזל פורטונה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, תגיד לו שילמד תורה כל יום שעתיים רצופות בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף.

אני מודה לכם יהודים יקרים, שיהיה לכם כל טוב בריאות והצלחה.

קדיש.