כפר סבא - כפר סבא - הכשרות באספקלריה עכשווית - חלק א'

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

היום בשונה מהרצאות רגילות שאני נותן, לאור חוסר המודעות או חוסר הרצון להיות נודעים, אז אני פורש קצת את היריעה בנושא הבשר והעופות, ואם נספיק גם השקצים והרמשים, מה שנמצא בכל בית יהודי לצערנו הרב בדור הזה.

להוי ידוע שבשר אין בכלל בשר בית יוסף בשוק לפי מרן הבית יוסף. לפי מרן הבית יוסף אין בכלל בשר. שזה אומר מי שקונה כל בשר שקוראים לו בשר לפי מרן בית יוסף אוכל טרף. מי אומר את זה? גם הרב עובדיה יוסף ז"ל וגם הרב שלמה עמאר יבדל לחיים ארוכים, ובואו נראה מה הם אומרים שנבין במה מדובר, בבקשה.

 

הרב עובדיה: זה דבר חמור מאד אם השוחט הוא לא ירא כל כך, צריך לשים לב שלא יהיה פגימה דקה מן הדקה, שיהיה סכין חד וחלק, אם יש בו פגימה דקה העוף הזה נבלה, לא ... יותר גרוע, נבלה, וצריך ששוחטים ישחטו לאט לאט עם בדיקות הסכין מפעם לפעם, אם שחט אח"כ בא ובדק את הסכין בדק פגימה, כל העופות שנשחטו כולם נבלה, ולא יודעים מתי נפגם, לכן מאד צריך להזהר בזה, והכפרות שעושים בערב יום הכיפורים עושה לנו צרות, היינו אז זוכר אני היה הספרדים היה להם כח ענק, היו משתלטים כל הרבנים בקיאים בשחיטה מסתובבים על השוחטים, היו עוד איזה כמה מקומות שהיו שוחטים באים אליהם, כל אחד מביא העופות ישחט בבית שלו, יש לו עשרה נפשות – מביא עשרה תרנגולים, אז זה שוחט שהיה שוחט ... שהסכין עדין אם אחרי ששחט עשרה עופות כבר נפגם, התחיל להפגם, וזה דבר חמור מאד מכשול גדול על ידי הכפרות האלה.

 

הרב: כן זה דוגמא אחת. דוגמא שניה.

 

הרב עובדיה: בשחיטה של בד"צ בית יוסף יוצא עשרים אחוז חלק, שמונים אחוז לא חלק, חלק כשר וחלק טרף, אצלהם, אצל שאר החברות, שקוראים את עצמם בית יוסף, שישים אחוז חלק, איך זה ככה? ... הכל שקר וכזב, צריך לדעת, רק בד"צ בית יוסף זה אמת, השאר הכל ...

 

הרב: כן אז מה ששמענו עד עכשיו ככה, הוא אומר דבר ראשון שסכין נפגמת מכל פגימה דקה וכל פגימה מנבלת את הבהמה, וצריך לבדוק היטב, ולזה יש דינים רבים מעבר לנושא של הפגימה נעוד על זה, דבר נוסף, לא יכול להיות יותר מעשרים אחוז, נכביר 25 אחוז, אם הבהמה היא מצוינת והיא גדלה במרעה טוב בלי מסמרים בלי בטיח ולא נפגמו הריאות וכו', דרך אגב מכניסים מגנטים לריאות של הבהמות בשביל שיתמגנטו כל הברזלים שהן אוכלות לועסות, אבל מכל מקום הן נטרפות ונעשים להם חורים בריאות וכו', נעשה סרחות וכו', מכל מקום אחרים מוכרים שישים אחוז, שישים אחוז חלק בית יוסף, איך זה יכול להיות? זה בלי הסכין עוד, הבהמה עצמה לא יכולה להיות במצב של שישים אחוז מתוך מאה, אין דבר כזה, שקר וכזב הוא אומר, שקר וכזב, משקרים, אין דבר כזה לפי הבית יוסף, כי צריך שיהיה בלי רירים ובלי סרחות. עכשיו היום כולם מכשירים רירים וסרחות, שלפי הספרדים זה טרף, אז קונים טרף וכתוב על זה בית יוסף, זה שקר גמור, לפי מי? לפי הרב עובדיה יוסף.

עכשיו נראה מה הרב עמאר אמר כשהוא היה הראשל"צ, הראשון לציון, אחראי על כל הרבנות. בבקשה.

 

הרב עמאר: אני מעולם נמנעתי לא לומר על אף אחד, אבל ברור אני יכול להגיד באופן כללי, אני ראיתי בעיני אנשים שרחוקים מחלק וכתוב על זה חלק בית יוסף, רבים לצערי גם מכל החוגים, יש הרבה שזה רחוק מחלק בית יוסף, צריך להיות אמיתי, אם זה חלק בית יוסף זה פירושו חלק אמיתי בלי סרחות כלל וכלל, אחרת נכנסים לשאלה בהלכה של טרף.

 

הרב: כן, אז גם הוא אומר, ראיתי במו עיני שמעבירים שקר וכזב, אומרים על מה שלא חלק – חלק, ואנשים קונים במיטב כספם בשר נבלות וטרפות.

עכשיו, הרב בן ציון מוצפי, גם כן ביקר בהרבה מקומות, ראה הרבה דברים והתלונן עליהם בשיעורם, בואו נשמע.

 

הרב בן ציון: אתה רואה לפעמים שאין הבדל, אצל הספרדים להיפך, הוא מוציא לך הרבה פעמים חלק שש מתוך עשר, איך זה יכול להיות? ולמה האשכנזי הוציא רק ארבעה מתוך עשה? יש מקום לשאלה פה, ז"א שמעבירים כל מיני דברים, אנחנו יודעים גם יש דברים שלא ניתנים להיאמר, בהרבה ערים בארץ תשאל את השוחטים באופן אישי ויספרו לך. השוחט או הבודק או המנקר, מי שהוא בא מכניס את היד שם ומנתק ואומר נכון זה בסדר, תראה תיכף תראה זה חמור מאד.

תראה למשל בכשרות, תדע, זה שוד ושבר מה שקורה, קודם כל למה הבדצים צריך, א' אין שום הצדקה לבד"צים שמוכרים במחירים מפולפלים, זה סתם זה בגלל שהם לוקחים בכיסים שלהם, יש הבדל גדול באמת במחיר בין בד"צ ללא בד"צ ורבנות אני אגיד לך למה, מפני שעוף של רבנות, סליחה שאני אומר את זה, כי יכול להיות אני שאלתי פעם את השוחט, אמרתי לו תגיד, בדקו לך פעם את הסכין? אומר ארבע שעות אף אחד לא בדק לי את הסכין, אז הוא יכול לעבוד מביאים שוחטים שהם לוקחים שוחטים מתחילים ולפעמים מתלמדים, אז הם בכמה פרוטות עובדים. אבל אתה בתור בד"צ אתה לא יכול לקחת שוחט אם הוא לא עבד כבר לפחות חמש שנים של ותק, וגם שיש לו מוניטין, וגם שהוא ת"ח וירא אלקים, עכשיו זה עולה המון כסף, והוא לא ירושלמי אני צריך להביא אותו מאשדוד, צריך להביא אותו  מביתר, צריך להביא אותו מזה, אז צריך לקבל תוספת בהתאם, הוא נוסע במיוחד כדי לשחוט, אז זה כבר מכפיל את המחיר, ואח"כ הליין עצמו, בליין שלהם לך תראה שישים בדקה, אני לא מספר לך סיורים, אני ראיתי, אני ביקרתי בכל המשחטות שבארץ, כל המשחטות, יש היום זה הכל ממוחשב, אתה יושב בחדר מחשבים ואתה רואה, אתה רואה שני ליין יש, אחד שישים וארבע שישים ושמונה בדקה, אתה רואה את זה במחשב, השני ארבעים וכמה, אתה יודע איזה מהירות זאת, ז"א הם שוחטים כמות למאה, 120 עופות בדקה, זה כבר אז אתה מבין שזה לא בדיקה ולא כלום, עכשיו אין בדיקת ריאות ידנית בשום פנים ואופן, והם אומרים אחד למה וזה שקר, זה אחד לאלף, אח"כ אין בדיקת צומת הגידים שיש בעיה עם צומת הגידים, הרבה פעמים יש טרפות של חמש עד שבע אחוז של צומת הגידים, זה מחלה שיש בעופות, ועוד בלי סוף איזה צרות יש, עם המליחה, יו, אם אין פיקוח מה שקורה, בפרט בסוף היום כשגומרים את העבודה, אז העובדים רוצים ללכת הביתה, הכל בידיהם, והקבלן הוא ערבי, אומר לו יאלה, אז הוא אומר לו יאלה, לוקח את כל העופות זורק לראש הסולם, ז"א אולי העוף יעמוד במאה אלף שבע דקות רק. וזה יקרא עוף רגיל, אין בדיקה של צרירות דם, שלדעת מרן אם העוף היה פצוע ויש בו טיפת דם, שמת מלח, לא נקרא שמלחת. אז אתה חייב להעמיד משגיח מיוחד שזה עולה לך עוד כסף וזה מייקר את הזה וזה גם מכביד על המערכת והוא פוסל, הוא רואה הוא בודק את העופות, כל עוף שיש בו איזה צרירות דם הוא מוריד אותו, מוריד אותו הוא מתמלא, עכשיו צריך לבוא פועל מיוחד לקחת את זה לנקות את זה מחדש, להוריד את הצרירות דם או לקלף את זה, זה מכביד לך על המערכת, כל זה מכביד עוד ומייקר ומייקר ומייקר. עכשיו יש כאלה שלא אכפת להם, עכשיו יש בד"צים שהם יש להם מונופול, זה קרטל, הם קנו איזה סופרים, קנו איזה רשתות שיווק, וכל מיני קוי שיווק, זה הכל בידי אתה יודע טייקון, הכל, מי שיגיד לך אחרת לא יודע על מה מדבר, הכל ממש שולטים אנשי רשע על כל הענפים האלה, אז הם מחליטים המחיר, עכשיו אתה בא, אם אתה תוריד את המחיר אני רוצה למכור במחיר אפסי בלי רווח, מיד יקרעו אותך ישברו אותך, לא יתנו לך להכנס לשום מקום, אתה לא יודע באיזה הרסנות, איזה הפרעות, איזה מלחמות, הכל, הכל אלימות, אנשי עולם התחתון נמצאים שם, אז אתה לא יכול לעשות כלום בקיצור שום דבר, מקסימום אתה יכול לעשות שחיטה פרטית לקבוצה שלך וזהו, מה שיעלה לך יעלה. זה בעופות, אח"כ בבקר, ואנשים לא יודעים מה שקורה, אנשים קונים הכל, הודו, נקנקיות, יו מה שהולך, או מה שמוכרים קבב, קבב תדע שיש היום בשוק אפשר לאכול אותו עם חלב, באחריות אני אומר לך, הוא לא מכיל בשר בכלל. הוא מכיל במקרה הטוב פסולת של עופות, אני ראיתי פעם איך הם אוספים מהמכולה את כל מה שנשאר מהעופות, את החלקי עצמות ואת חלקי הכרעיים ואת חלקי אני לא רוצה להגיד האחוריים של התרנגול שמורידים, עם הטינופת, את כל זה הם לוקחים טוחנים, מוסיפים לו חומרי טעם וריח, מוסיפים לו סויה, מוסיפים לו כל מיני חומרים מייצבים וכל מיני חומרים משמרים, עושים לך קבב קציצות בשר, קציצות עוף מה שאתה רוצה, הכל כיד, ואתה צריך להתמודד עם כל השחיתות הזאת, ויש להם את הבד"צים הכי טובים. מה לעשות. זו המציאות, כן.

 

הרב: זאת דוגמא קטנה ממה שהוא אמר, יש עוד הרבה מה שהוא אומר בנושאים האלה, דברים חמורים הרבה יותר, אבל בואו נראה שחיטה שהוא מדבר עליה, שחיטה תעשייתית מהירה, בואו נראה קצב של שלשים עופות בדקה, תראו איזה קצב.

תודה. כן, אז ראיתם עכשיו לדוגמא שחיטה מהירה, תבינו, הוא לא בודק את הסכין, הסכין מלאה נוצות, מטונפת, במקום כזה הוא לא יכול לבדוק סכין כי אסור על פי הלכה, קודם כל שוחט לא בודק אחרי שהוא שוחט, כיון שהיד שלו כבדה מרוב השחיטה ואין לו הרגש לבדיקה, דבר שני במקום של רעש הוא לא יכול לצאת כוונת הבדיקה כי צריך בשביל זה כוונת הלב ורוגע ושלווה ויראת שמים ולא מהירות ופחיזות 17 אג', 17 אג', 17 אג', 17 אג', 17 אג', 17 אג', כל שחיטה 17 אג', 17 אג', כמה שהוא מספיק זה המשכורת. אז ז"א זה בעיה חמורה ביותר וודאי שחלק גדול מכל העופות האלה הם נבלות. עכשיו תבינו, אם הוא שחט אלף אפילו ובסוף בדקו את הסכין ונמצאה פגימה, כל האלף לפח, טריפות. מה הם עושים? אם נמצא פגימה אז זה לא נהיה בד"צ, זה הופך להיות כשר, למה? זה ירד מדרגה של חלק וזה ספק, מה ספק? ספק כשר ספק טרף, איך החלטת אם זה כשר? מי התיר את הספק? איך זה הפך להיות כשר? לפי ההלכה הפגימה לכולי עלמא טרף, אין מצב של פגימה שלמישהו זה יהיה בסדר, ואת זה מאכילים את כלל ישראל יום יום, יש משחטות ששוחטות 115 אלף ביום, יש שבעים אלף, יש שישים, יש ארבעים, יש 18, אבל זה הממוצעים ששוחטים, כל יום נשחטים למעלה ממיליון. כל יום, וחייבים להגיע עם האספקה לשוק, אם אתה לא תגיע לשוק עם האספקה יקחו מישהו אחר, בד"צ אחר, והבד"צ הזה לא יכול להתעכב עם דקדוקים בהלכה לעצור את הליין, להוריד מהליין, לפסול את אלה וגם את אלה וגם את אלה שזה הפסדים, הפסדים כלכליים, מי ישא אותם? וככה זה עובר, עם קולות והיתרים והמצאות וכו' וכו', וזה מה שהציבור אוכל.

שמעתי השבת שוחט מאחיעזר שסיפר לי, שהיה בן אדם ששאל איך הולך השחיטה, מי פה אחראי? אמרו לו יש אחד פה שהוא המבין הכי גדול, תגש אליו, אני מקצר, הלך אליו, אמרו לו שזה המבין הגדול, הוא לא היה בעמדה לא היה בשום מקום, סתם מסתובב, אמר לו אתה יכול לבדוק לי את הריאה הזאת? בדק בדק אמר לו כשר, מה הוא נתן לו לבדוק? קורקבן. הוא לא יודע מה זה ריאה. אתם שומעים עד איפה הקטסטרופה? עכשיו תגידו זה סיפורים, אבל אני אקריא לכם עכשיו שו"ת של גדולי הפוסקים שמדברים על זה בעצמם, אני כבר שנה טוחן את הנושא הזה, הוצאנו דיסקים, קונטרסים, הבאנו עדויות, הקלטות, הסרטות כמו שראיתם, ויש עוד הרבה באתר, מלא מלא מלא מלא, מי שירצה לראות את כל החומר יקח לו אולי שלשה ארבעה חדשים רצוף, בשביל שיוכל להקיף את כל מה שהעלינו.

עכשיו, הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א, אומר שאין לאכול אלא משחיטת חבורה, הרב ברנדסדורפר אומר אותו דבר, הרב נחום יברוב אומר אותו דבר, והרב נתן גשטטנר אומר אותו דבר, אלה פוסקי הלכות בנושא השחיטה, וכל אחד וטעמו עמו ונימוקו עמו.

אז הוא ככה מסביר הרב שטרנבוך: עיקר הבעיה שבבדיקות שעושים היום היא שעיקר העוף מונח על סרט נע , והבודק לחוץ מאד לבדוק אותו במינימום של זמן, דבר זה אינו מאפשר בדיקה יסודית ודייקנית המצריכה זמן וריכוז אופטימלי. מלבד מה שצריך בודקים מומחים שמכירים במשמוש כל חסרון מבחוץ או  מבפנים העלול להטריפו, וראוי לכל אחד לזכור את דבריו של הריב"ש, מובא בבית יוסף אור החיים סימן תר"צ, שם כתב, אפילו בעסק העולם, כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח ומשומר מכל נזק ומכשול, ואפילו בחשש רחוק, על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי תורה ומצוות שהן כבשונו של עולם, והיאך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים. וראויים הדברים ונכונים לנידון שלנו, שלא לקנות העופות העוברים על סרט נע במהירות שמצוי בהם טריפות, בגלל שהמחיר יותר בזול, ולא זה דרך אבותינו מדור דור, וראוי לסדר שחיטה מיוחדת, שבכל עוף ועוף יבדק צומת הגידים והריאות וגם הדקים, ואז יהיו באמת למהדרין בלי שום חשש, ואפילו שהם ביוקר יותר, כדאי הדבר.

כל זה מדובר שמדובר ביראי שמים ושהסוחר והיבואן הם כאלה מה שלא נמצא כמעט, שסוחר יהיה ירא שמים ויפקיר את הכל, תעשו מה שאתם רוצים, זה קשה מאד, קשה מאד למצוא כזה בן אדם. אני עוד לא מצאתי כזה בן אדם, אם לא שמים השגחה על השגחה ראינו במו עינינו מה שאנחנו לא מעבירים הם מעבירים בד"צ. מה שאנחנו לא מעבירים בגלל סכינים שזה פוסל את הכל, מעבירים את זה כבד"צ.

ואני  מוסיף עוד, שיש לדעת שבמשחטות שממהרים להספיק לשחוט אלפי עופות ביום אחד קל מאד להכשל במחיקת הסכין ואז הבשר כנבלה, ובזה ידוו כל הדווים שבעוונותינו הרבים היום בשחיטה המזורזת השוחט ממהר לשחוט, ובתוך שעות ספורות שוחט  מאות שוורים, 130 ראשי בקר בשעה! כל חצי דקה שוחטים שור, עכשיו צריך באותו קצב גם לבדוק אותו, ולעקוב אחריו, ושלא יתערבב עם ה טרפות, ויש שמה גויים שעושים את רוב העבודה, והמרחקים הם גדולים מאד שאין קשר עין, ואם לא יהיה לך אנשים משלך שיעקבו אחרי זה תשכח מזה. אתה ודאי אוכל מעורב לא ירושלמי. והבודק ממהר ואינו בודק. ומכשיל הציבור לאכול בלי בדיקה, אמנם היום במקומות ששוחטים מהר ומוכרים גלאט, ולא ידעו ולא יבינו שאין הכוונה רק לענין סרחה, רק גלאט היינו כמשמעו, שיהיה חלק בכל הבחינות שצריכים לעבור מתחילה ועד סוף, ומצוי שמיד בתחילת השחיטה בהמה מתחילה לפרכס והשוחט בורח, ראיתי במו עיני שוחטים שבאו לשחוט והבהמה עשתה ככה, אם היא עושה ככה ואתה שוחט זה נקרא דרסה, פירושו של דבר, זה לא בהולכה והובאה כמותר, אלא אתה דורס כלפי פנים, וזה לא שחיטה. זה דרסה. זה נבלה. וראיתי שהם פוחדים, פוחדים, כי הבהמה זה חתיכת בהמה, ואם היא עושה איזה תנועה היא גם מזיזה את כל מה שהיא נמצאת בתוכו, ויש כאלה פוחדים בטבעם ובאפים, והוא זז ובכל אופן עושה שחיטה, אבל השחיטה הזאת בהצטרף עם התנועה של הבהמה – זה דרסה. והשוחט בורח, וגם בלי שיספיק לבדוק היטב את רוב הסימנים אם הם שחוטים, עכשיו שוחט אחרי ששחט את הבהמה, הוא צריך להכניס את האצבעות לראות ששני הסימנים, הקנה והושט נשחטו לכתחילה צריך כל הסימנים, ואם שחט רוב סימנים גם כשר. אבל לכתחילה צריך כל הסימנים. עכשיו איך אתה יודע? אתה צריך להכניס את האצבע ולראות, אם הוא לא מכניס בגלל שאחרי ששוחטים אז מרימים את הבהמה למעלה, והרגליים שלה קשורות למעלה, והראש שלה למטה משתולל, היא קורעת את שאר הסימנים, ז"א מה שלא נקרע מהתנועות שלה היא קורעת, גם אם יבדקו אחרי זה – זה לאו דוקא מהשחיטה, אז ממילא אין ראיה, והדין הוא שאם לא בדקו אז זה נבלה, אפילו אם שחטו כראוי, רק לא בדקו.

והוא מספר פה הרב שטרנבוך, שהוא ראה דברים כאלה למכביר, שהשוחטים בורחים ולא בודקים את הסימנים, רק סומכים שחתכו טוב ברווח, למבואר זה לא מספיק ומכשילים את הציבור במאכלות אסורות. זה הוא מביא בתשובות והנהגות חלק ב' יורה דעה סימן שס"א. ודע, שכיום שהשחיטה היא בסיטונאות כך ששוחטים רבבות עופות כל יום, וכן בבהמות שוחטים כמויות, אם כן חייבים לתת לשוחט או לבודק כמה וכמה פעמים ביום, וכן שלא לעבוד יותר מידי שעות, כדי שלא יהיה עייף בשעת מלאכתו, ועלול הוא שלא בכוונה להתיר שחיטה ובדיקה שלא כדין, ומאכיל בזה טרפות בישראל.

סיפרו לנו שוחטים שלא רק שהם עבדו משמרת אחת שזה קטסטרופה, אלא חייבו אותם לעבוד עוד משמרת, אתם לא מבינים איזה לחץ, איזה רעש, מה הולך שם.

סיפר לנו השבת אותו יהודי מאחיעזר שהוא למד שחיטה, והוא ביקש להכנס לשחיטה מאד מהודרת ידועה ומפורסמת שהיינו אוכלים ממנה פעם, ביקש לראות כמה שוחטים ואיך שוחטים, לא רצו לתת לו כי אמרו שהוא לא מסכים ראש הבד"צ, אבל הוא ביקש לעמוד מהצד, ככה בתור אחד שקיבל תעודה, רוצה לראות לפחות שידע לקראת מה הוא הולך בפועל. אז הוא ראה ששוחטים עשרים, מה שהם לא אומרים, הם אומרים שהם שוחטים בערך עשר לדקה, והם שוחטים עשרים, הוא ראה שני שוחטים זקנים והוא בחור צעיר, והוא אומר אחרי שעה שהוא ראה אותם שוחטים, הוא ראה שהזקנים אין להם כח  יותר לשאת את העוף, ראיתם איך תופסים אותו בשני הכנפיים ומותחים לו את הצוואר ושוחטים, אז אתה צריך להחזיק שתי קילו, שתיים וחצי קילו, שלש, תלוי כמה העוף, תנסו אתם תשימו משקולת של שלש קילו רק תעשו את הפוזה הזאת כל פעם, עכשיו זקן לוקח את זה ועושה ככה, עכשיו אחרי כמה זמן היד שלו מתעייפת, זה לא בחור צעיר, הוא לא מפתח את השרירים עכשיו עם העופות, אז מה הוא עושה הוא שם אותם פה על הזרוע, שם אותם כאן ושוחט שזה לא אחיזה, דברים איומים, אז הוא אומר פה הרב ברנדסדורפר, ואביא כאן לשון הטהור של גאון ישראל בעל הפרדס בתשובותיו, והגר"א הגאון מוילנא בהסכמה כותב עליו שהר בדומה למלאך ה' צבאות, וזה לשונו: בעוונותינו הרבים בדור הזה אחד מאלף מצאתי שיהיה לו הרגשה שלמה, אתם שומעים? אחד מאלף מצאתי שיש לו הרגשה שלמה, אתם יודעים מה זה הרגשה שלמה? כיד שהשוחט יוכל לשחוט הוא צריך להרגיש אם יש פגימה, בשביל להרגיש פגימה את הצריך להיות בעל הרגש, בעל הרגש צריך להיות לך עדינות ביד, כוונת הלב, ביראת שמים בתנאים האופטימליים, רק ככה אתה יכול, בבודקה בצד, בלי לחץ, בלי זמן, בלי סטופר, בלי בעל הבית על הראש, ושיש לך הרגש. אם אין לך הרגש לא יועיל שום דבר, מה תבדוק? ובפרט אם אתה בודק ברטוב, הסכין רטובה ואחרי שחיטה היא שומנית בגלל שהעוף הוא שומני, כשאתה שוחט בשומן אז הוא שומני, זה מסתם את הפגימות הקטנות, ממילא אתה לא תרגיש, אתה תעבור עם היד ברטוב וזה יחליק לך ולא תרגיש. ומי יש לו הרגשה שלמה, באחד מאלף הוא לא מצא, עכשיו אני מעיד לכם שאני הלכתי בעצמי עם הרב אביטן, הלכנו לשחיטה שהתחלנו לעשות פעם ראשונה ורציתי לראות מה זה ההרגש שמדברים איתי כל הזמן שלא יהיה שינוי ולא יהיה הרגש, שלא ימצא שום פגם, שהסכין תשאר אחרי שחיטה כמו לפני שחיטה. נו, אז לקחתי ועשיתי ככה וככה, לא מצאתי כלום. אמרו לי פה זה. חיפשתי שמה, לא מוצא, בשלש רוחות ויש צד הפנים ושני צדדים לא מוצא, נתתי לרב לא מצא, בסוף לקח את הסכין אדם מומחה, אמר תחזיק לי את האצבע כאן, החזקתי את האצבע שלו כך, והוא העביר על הסכין ותק, כל פעם שהיה עובר על הפגימה הייתי מרגיש תק שהיד קופצת, ז"א הוא בעל הרגש אני לא בעל הרגש. לקנות את ההרגש צריך שנים של עבודה בשביל שאדם ירגיש, ובלחץ, וכשעומדים לך על הראש, וכשלא מחפשים פגימות, מחפשים שלא יהיה פגימות,  לכן לא בודקים ביבש, בשביל שזה יעבור, היום יש כאלה שמשתמשים עם הסכין שמעבירים אותה על סבון, ואז ממילא הכל נסת,ר אז ז"א זה כל מיני פטנטים בשביל להכשיר את הנבלות וה טרפות עם תירוצים כאלה ואחרים.

אז אומר פה במפורש, שאחד מאלף מצאתי שהיתה לו הרגשה שלמה, ובגליל כאן איני נותן קבלה אלא על אחד מאלף, ז"א אם באים אליו אלף שוחטים למבחן שיתן להם קבלה, דהיינו אישור לשחוט, הוא אומר רק לאחד מאלף, זה הממוצע שהוא היה נותן אישור. היום אין לך עבודה, בא נקח אותך לשחיטה, אתה בא? בא, משלמים 17, 19 אגורות, תלוי לפי איזה מקום, בא, מה צריך לעשות? טוז טוז טוז טוז כל היום, זה הכל. לא יודע דינים, לא הלכות, לא יראת שמים לא שום דבר, גורנישט מיט גורנישט.

אבל צריך גם שיהיה ירא שמים ביותר ואומן גדול, וביודעי ומכירי אני אומר, ואף גם זה, לולי שהשוחטים מובהקים כסמיכנא שמעידים עליו, הוי קרוב לודאי שלא היה ביכלתו לעמוד על פי הרגשתו, ז"א וגם זה אני נזקקתי בשביל להתיר אחד מאלף, זה ששוחטים מובהקים שאני סומך עליהם העידו עליו, על השוחט, אחד מאלף, שהוא בסדר גמור, רק אז אני התרתי לו. וגם זה איני נותן רשות אלא לשנה אחת, כי אל תאמן בעצמך אמרו חז"ל, וכל שכן לאחרים. כמו שאמר הראב"ד ז"ל וזה לשונו: אף שאמר רבי יוחנן, שמפני כבוד הבריות צריך להראות סכינו לחכם, אבל כיון שיש בו תועלת גדולה, שהרי בדיקת סכין צריכה דקדוק ביותר, ומי כהחכם יודע להזהר, אין ראוי לחכמים למחול על כבודם בדבר הזה אשר לא כדת, שאין משגיחים על תקנת הדור. ז"א, צריכים להראות סכין לחכם והיום לא עושים את זה, אף אחד לא עושה את זה. למה החכם הוא לא שוחט, הוא צריך לבדוק כמו שצריך, ואז מה יקרה? אז הם עומדים שהדור יהיה מתוקן, אבל אם לא עושים את זה הם כאילו מוחלים, לא צריך, אני סומך עליו סומך עליו, אז הם עוברים על תקנת הדור, הדור הזה יוצא מקולקל. וגם כל העם כולו ראשים וחכמים בעיניהם וגדול המכשול.

מכל מקום אחר שכל החכמים אין מקפידים על זה, אין מעבירים את הטבח שאינו מראה סכין לחכם, אבל דורות הראשונים אמרו, היא טבח דלא סר סכינא קמי חכם משמטינן ליה, בדורות האלה לא מעבירים אותו מתפקידו אם לא הראה לחכם, אבל בדורות הקודמים, אם הוא לא היה מראה סכינו לחכם היו משמטים אותו, מעבירים אותו מתפקידו ומשמטים אותו- מרחיקים אותו מן הציבור. ואף על גב דלית לן בדורות הללו  חכם, אף על פי כן בענין זה שרי להחמיר, לא לאכול משום שוחט אלא אם סר סכינא קמי, אם ראה את הסכין שלו לחכם. ונהגו כן כל הקדמונים וכן אני נוהג. והדברים מבהילים עד כמה יש להזהר בבדיקת הסכין, שוב פעם זה הרב שטרנבוך בתשובות והנהגות חלק א' יורה דעה סימן כ"ח.

הרב ברנדסדורפר אומר על בעיות השחיטה באופן תעשייתי, אלה מראשי הבד"צ, שתבינו הבד"צ ירושלים העדה החרדית, אלה הגדולים שלהם. והדבר ברור כי לא זאת הוא עיקר טענתם, רק מחמת מהירות השחיטה הוא דנגעו בה, והיא היא סיבת הדבר מקלקול השחיטה אשר בעכרנו, וכן שכן מלשחוט בסילוק הנוצות לצדדים שיתארך השחיטה יותר מחמת זה, בודאי שאין זה מטרתם. כל עיקר טענתם זה אינו אלא לסמיות עיניים כאילו לתקן הם באים. ולא באו אלא לסכן ולהכשיל את עם בני ישראל קדושים  מחשש נבלה ומאכלי פיגול. ז"א יש בשחיטה גם צורך להסיר נוצות שיש בעופות, וצריך בבהמות לגלח את צווארם, אם רוצים שלא לפגום את הבהמות, ז"א את הסכינים הכוונה. אז ככה, יש כאלה שהם מוציאים כמובן שלא יהיה צרירות דםב מקום על ידי זה שאתה צובט ומוציא את הנוצות, אבל אם אתה שוחט על הנוצות, והיום הסכינים מאד דקות, אז הן נפגמות מהנוצות, גרגר חול עושה שריטה, גרגר חול אם נמצא בתוך השערות הוא פוגם את הסכין. מה זה גרגר חול – זה זכוכית, ואתה לוחץ ויש גרגר חול – פוגם את הסכין, לא צריך להגיע למפרקת. עכשיו, כשיש עופות דקים, אז אין בשר הרבה בין השני סימנים עד למפרקת, וכל שחיטה בפרט אם היא בחפזון ודאי זה מפרקות מפרקות וכשהסכין פוגעת במפרקת אז היא נפגמת, אז מה יש להמשיך בכלל לשחוט, אתה יכול ללכת הביתה, אתה יכול למכור רק לערבים.

אז בקיצור, הוא אומר שרוצים להגיד שזה לוקח זמן וזה מפריע ולא צריך וכו', הכל סמיות עיניים הכל שקר. ואני מעיד לכם פה שיש פה אנשים שהיו בשחיטה האחרונה ששחטנו 33 ראשי עגלים, יצא לנו מתוך זה שניים, ו-11 סכינים נפסלו, שמתוך ה-11 ארבע מהבהמות היו חלק בריאה, אבל לא יכולנו לקחת כי הסכין היתה פגומה. עכשיו, השוחט אמר לנו, תתנו חמישים שקלים לערבים, שישטוף את הבהמה וישפריץ מים וגם יגלח קצת את הצוואר שלהם לפני וזה יעזור, ובאמת כך היה, בחמישים שקלים נתנו לו הוא עשה ככה, שבע בהמות אחרונות לא היה פגימה בסכין, כי השוחט הוא מצוין, הוא ירא שמים, עם כל ההידורים, אבל אם יש טיפה ח ול, טיפה בשערות זה הכל, אתה מעביר את הסכין, הסכין לא מכירה שום דב ר, מה שהיא נתקלת זה מה שיהיה, נהפכת. עכשיו איך אפשר לאכול דבר כזה עוד בלי הריאות שאנחנו אומרים, בלי שהרב עובדיה והרב זה יעידו ויגידו, אנחנו עוד בהתחלה בסכין, והסכין זה דאורייתא, הסכין זה דאורייתא, ז"א אם יש רק חשש, חשש, לא ודאי, חשש שהסכינים לא טובות, או שאנשים לא יראים, או שאין להם חוש מישוש, אסור לאכול, למה כל ספק דאורייתא לחומרא, אי אפשר לאכול, מה, ספק רעל תשתה? אז ז"א יש בעיה חמורה ביותר, רק בשחיטה קטנה יש סיכוי ואולי, בתנאי שעמדו השוחטים והבודקים וכו' בכל הקריטריונים שכתוב בהלכה, והם הרבה, והם הרבה. ואם זה שוחט שלא יודע צורת שמעתא ולא יודע ללמוד בכלל, אסור לו לשחוט, ואם הוא לא חוזר על תלמודו כל שלשים יום אז הוא לא יכול לשחוט, ואם תשאל אותו שאלות  תראה שהוא עם הארץ בהרבה תחומים שהוא מתעסק בהם ואתה סומך עליו. אז איך אפשר לאכול? אמר לי אחד, אני ברוך ה' סומך על המורי אצלנו במושב והוא שוחט לנו מן התימן עוד, אמרתי לו כמה זמן אתה שוחט? אמר לי תשע שנים, כמה אתה שוחט כל שנה? אמר שניים שלשה כבשים, שאלתי אותו, פעם יצא לכם טרף? אמר אף פעם לא, אמרתי לו ודאי שאכלת נבלות וטרפות, איך יכול להיות שאף פעם לא? יורדים לך כבשים מהשמים? אבל זה הצורה של האנשים, אנשים לא מבינים כלום, הם רק מסתכלים על השוויה כבר בתוך הסיר, הם לא מעניין אותם. עוד התימנים בכלל יש להם פטנט, השוחט חייב והאוכל פטור. זה כמו אחד שהגיע הביתה ואשתו שאולת אותו, מה קרה לך? מה קרה לך? רץ כל רגע לשירותים, מה קרה? הוא אומר קניתי פלאפל שאלתי אותו זה טרי? אמר לי זה טרי, אבל אני כל רגע הולך לשירותים, אמרה לו מה אכפת לך, המוכר חייב ואתה פ טור. מה יעזור, אתה סובל אתה סובל נבלות וטרפות, נכון, הוא ישלם גיהינום והכל כל העונשים, על כל כזית נבלה וטריפה הוא ישלם כל מי שאכל, אבל אתה גם אכלת, אתה גם טמא עכשיו, כל הסירקולציה של הדם שלך עשויה מנבלה וטריפה, ואתה מטומטם, לפי התורה אתה מטומטם, התורה קוראה לך מטומטם, "ונטמאתם בם" אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם בם. ואתה לא יכול לצאת מגיהינום לפני שתתקן את זה, אז מה מועיל לך?

הגאון רבי נחום יברוב אומר ככה, מכאן תוכחה מגולה במנהג הרע שנשתרש בזמננו למשחטות של העופות, שבודקי הריאות אינם יודעים מאומה מהלכות טריפות, וכשבא לפניהם ריאה עם ריעותא הם מורים בעצמם אם היא כשרה או טריפה, ז"א הם בעצמם אומרים אם זה כשר או טרף, לא שואלים לחכם, הם בעצמם, וראיתי מעשיהם ונבהלתי, כי הם מכשירים את האסור ומטריפים את המותר, ומי שנוהג כן ודאי שאיסור טריפה קל בעיניו, ואין ראוי לאכול גם את מה שהוא מכשיר למהדרין. תדעו לכם שבכל התחומים כמעט, למעט קונסרבים והכל, כל מה שיש לכם בד"צ מהדרין זה בשקית. השקית היא בד"צ מהדרין, אין בה שום איסור, רק אם תאכל את הדיו והזה אז זה בעיה, אבל עצם זה שאתה קונה את זה, רק השקית, כי בתוך השקית יכול להיות חסלט עם נחש, חסלט עם צפרדע, חסלט עם קיפוד, עם קרפדה, ראיתם כבר או לא ראיתם? תראה להם תוך כדי.

אז ז"א אם אנשים מחפשים חרקים קטנים, הנה הנחש בתוך החסלט, אתם רואים איזה נחש יפה, אפשר לעשות עור נעלים, והנה תראו אתם רואים עכבר, עכבר נחמד בתוך התפוחי אדמה, חמודי, והנה תראו, אתם ר ואים? כרמל יבולים, כל המרעין בישין מכל הצורות, כל הצבעים, כל הטעמים, צריך לברך גם שהכל נהיה בדברו, לא רק בורא פרי האדמה.

עכשיו, בואו נראה קצת כמה מהדינים, אחד – בדיקת הסכין נעשית ברטוב ובתוספת שומן שנשאר מהשחיטה, ובאשר לזאת אין הפגימות שבסכין נרגשות, ומובא בפוסקים שבדיקת הסכין צריכה להיות ביבש, עיין פתחי תשובה יורה דעה סימן י"ח ס"ק ה' וז"ל: וגם יקנח הסכין שלא יהא בו שום לחלוחית, עד כאן לשונו עיין עוד בש"ך שם, בדיקת הסכין נעשית על ידי השוחט עצמו ולא על ידי בודק אחר, ומובא בפוסקים שאין השוחט רשאי לבדוק, מפני שידיו כבדות מפעולות השחיטה, עיין בספר בית דוד סוף סימן א'.

בדיקת הסכין נעשית במהירות מפאת הצורך לספק ליבואנים ולחנויות, ובחוסר שימת לב מפני הרעש שיש במקום השחיטה, מה שאין כן לפי הלכות השחיטה שצריך שיהא בכוונת הלב, וזה לשון השו"ע, והרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים כבדיקת הסכין, הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה, ואח"כ ימצאנה, כי הכין ליבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב. ז"א אדם יכול לבדוק סכין שלש פעמים ברצינות ולא ירגיש, בפעם הרביעית הוא יבדוק עוד פעם, תראו איזה סבלן, אין כאלה, אם אתם תראו ראשי הבד"צים איך הם בודקים יש סרטונים אצלנו באתר, אתם תבהלו הם עושים בדיקה אחת וחצי, לא שש, הלוך ושוב על שלש רוחות, אחד וחצי. והוא בדק שלש פעמים כמו שצריך, סוף בדיקות, 18 ביחד, לא הרגיש, בדק פעם רביעית וכן מצא, מה ההבדל? מה קרה בשלש הראשונות לא הרגיש ברביעית הרגיש? אומר רבינו יונה וכך אומר השו"ע: כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב. האם אתה מתכוון למצוא או לא.

גם הבד"צים המובחרים לא בודקים את כל אורך הסכין מכל הצדדים כמבואר בפוסקים, שצריך שתהיה הבדיקה על כל אורך הסכין משלש רוחותיה, דהיינו בפנים שלה סכין ובשני צידי הסכין, הלוך ושוב פעמיים בכל צד, ופשוט הדבר, שאם לא בודקים לפי ההלכה אין הבדיקה נחשבת לכלום, שו"ע סימן י"ח סעיף ט'. ולאחר מכן בבדיקת הריאות, שכל הרוצה ליטול את תפקיד של בדיקת הריאות נוטל, אף שאינו ראוי לכך, וכדברי הרב נחום יברוב שהבאנו לעיל, וראיתי מעשיהם ונבהתי כי הם מכשירים את האסור ומטריפים את המותר.

עכשיו אתם ועקרות הבית מקבלות לפעמים עוף עם צרירות דם, בענין המליחה, מצוי שיש צרירות דם, ויש חלק מהמשחטות שלא פותחים את חלק הכנף, ויש שלא חולקים את הגב, וזה בשביל שיראה העוף יפה ושלם, ומבואר בדברי הפוסקים שצריך לפתוח ולהוריד את צרירות הדם, שאם לא כן אין מועיל תהליך המליחה. אז יש פותחים פה בצדדים של הכנפיים, יש מורידים את הקצה של הכנף לגמרי שכל הדם יזרום החוצה על ידי המליחה. וכל שמוצא בביתו עוד דם צרור מתחת לעור, חייב להעבירו לגרדו להוציאו אבל צריך למלוח מחדש. ז"א זה לא פשוט, כי אם מלחו על גבי צרירות דם זה לא מועיל. אז יש הרבה דינים, הרבה הלכות, ואני אומר לכם זה סבטוחה אחת גדולה שאנחנו מנסים להתמודד איתה, אני אומר לכם בקצרה, עוד מעט יצא קונטרס על זה, אבל אני אגיד לכם דבר אחד, מי שרוצה להזהר ולהרויח את החיים שלו, שלא יאכל בכלל בשר ועופות ,בכלל, עדיף לאכול טופו או סויה, אבל לא בכלים בשריים, דבר שני, את כל הכלים בבית צריך להגעיל, וגם אם תעשו בהם דברים אחרים אז הם  יוטרפו. עכשיו אם אתם רוצים באמת לאכול פעם ב, אז תצטרכו לדאוג רק לחבורה קטנה שממש בקיאים יראי שמים, לא בשביל כסף, רק בשביל להציל את הקבוצה, את החבורה וכו'. זה אני אומר לכם ככלל, אבל אני לא סומך על אף אחד, גם על עצמי אני לא סומך, ולכן אני שולח עוד שבעה אנשים לאלה ששוחטים והם נחשבים בשוק טוב, והם לא טוב, אבל הם נחשבים טוב, טוב מאד אפילו, וסומכים עליהם הרבה רבנים גדולים, ממה שאני ראיתי בחוש, ומה שראו אנשים ששלחתי, וצריך לפעמים לריב איתם על דבר שהם פשוטים שזה ברור שככה צריך להיות, אבל זה מפריע לקצב, ופעם אחת זרקתי להם 3500 עופות ועזבתי את הכל והלכתי, בגלל שהיה ערבוב בין עופות שלהם לעופות שלנו בתוך הצ'ילר איפה ששוטפים את העופות מהמלח. אז זה לא פשוט, גם אם אתה משלם כסף ומשלם יותר על שחיטה פרטית, ואתה מביא עוד צוות נוסף ועושה את כל ההשתדלות, עדיין אתה צריך לפקח. ואני אומר לכם, שגם אם גמרת את הכל, יש אריזה, ובאריזה הערבים אורזים, אז שלא יתערבב עם שלהם מאתמול לשלך של היום ועם שלהם של היום של אחריך. סיפור. וכשאתה שוחט בקר גמרת את הכל ועקבת ושמת מעקב אחרי הבקר, אתה רודף אחריו, יש ניקור בסוף, אמנם בחלק קדמי יש פחות, אבל יש ניקור ויש שמה חלב דאורייתא וחלב דרבנן, והמנקרים משאירים חלב דאורייתא, לא מנקרים הכל, ואנחנו מביאים מנקר אחרי זה שמראה לנו ואנחנו מסריטים, הנה פה חלב דאורייתא פה חלב דרבנן זה, יש לנו סרטונים להראות בדיוק מה משאירים אחרי שחיטה. זה אתם אוכלים. זה ברור, אם עברתם את הסכין מחיאות כפיים, הריאות בסדר, מחיאות כפיים, בדקו את הכרס ובית כוסות, מחיאות כפיים, עברתם הכלה כל הכל, הגעתם לניקור אכלתם אותה. חלב דאורייתא זה כרת, כאילו אכלת ביום הכיפורים, אז זה לא פשוט, למה זה תעשיה, הם רוצים לגמור, כל מי שגמר את החלק שלו עף הביתה, לא מעניין אותו מה קרה אח"כ, ומי שנשאר לסיים את העבודות זה ערבים, לא יהודים, והמנקרים ברוב המשחטות ערבים, כי סומכים עליהם, מה זה בעיה לעשות אותו דבר, כן אבל הוא ערבי, אכפת לו אם הוא דייק לא דייק, מה אכפת לו. הרי אם ימצאו חלב כשעורה שהשאיר מנקר או שוחט, מעבירים אותו, פעם היו מלקים אותו, והיום הכל אפשר, הכל מותרים לכם הכל שרויים לכם, תשאלו רבנים הכל בסדר, הכל בסדר. איך יכול להיות הכל בסדר? ועמך כולם צדיקים, אז אם כולם צדיקים למה צריך כל כך הרבה פנסים, כולם יסמכו על צדיק אחד וגמרנו, אבל כל צדיק רוצה להרוויח, ויש תחרות, והתחרות מביאה למכשולות.

אני לא ממשיך, גם אני לא מרגיש טוב, וגם אני חושב שהבנתם את הפרנציפ, אבל יש פה עוד הרבה דברים, אין פה ביטול ברוב, אין ביטול של חד בתרי, יש כאלה ליצנים שרוצים להגיד שיש ביטול חד בתרי, אם יש לך חתיכת בקר שהוא כשר, מאה אחוז, כשר מאה אחוז, ועוד חתיכה כשר מאה אחוז, וחתיכה אחת של איסור מאה אחוז, יש לך שתיים של היתר, ויש לך שתיים של איסור ונתערבבו לא ידעת מה, מותר לך לאכול אחד אחד, זה נקרא ביטול חד בתרי, ז"א הרוב הוא מותר ומיעוט זה, כמו שיש ביטול בשישים שאם נכנס איסור לתוך תבשיל, אם יש שישים כנגדו  מתבטל האיסור, אז יש גם חד בתרי. אבל זה לא שייך בעופות, כששחטת כל עוף הוא ספק, עד שיבדקו את הסכין, אם הסכין כשרה כולם  מותרים, אם הסכין פגומה כולם אסורים, אז איזה ביטול יש? אין ביטול. אז לכן צריכים להבין, זה קוראים לזה באידיש מחרטה, מחרטים את האנשים בכל מיני, אה עזוב אותך הכל פוליטיקה, זה הכל ככה והכל ככה.

עכשיו, מה שאני אומר זה מה שאני ראיתי ומה שאני ראיתי זה כמו שאומרים בשנה האחרונה, מעבר למה שידעתי קודם, לא נודע לי הנושא של הסכינים, רק בשנה האחרונה. אבל יש פה בקונטרס הזה עוד מזמן קדום מזמן, דורות קודמים במאות שנים. החתם סופר כבר אמר לפני 250 שנה שיצר הרע הוא השטן הוא מלאך המוות, אין לו כח לתפוס כל יהודי בנפרד, אז מה הוא עשה, הוא תפס שלשה, את השוחטים, את הסופרים ואת החזנים. הוא מפיל אותם ממילא אם השוחטים מחפפים, כל ישראל אוכלים נבלות וטרפות, כל הבתים שלהם טרפות ונבלות, לא יעזור מה שיאכל הכל  טרף. ממילא הם מטומטמים, לא יהיה להם רגשות של קדושה, לא יבינו למה הם לא נמשכים לקדושה, למה הם לא רצים למצוות, למה לכסף כן לחומר כן ולקדושה לא, למה? למה כל דבר שבקדושה מתחכמים, כאילו רגע, חכה רגע, תיכף אני בא נו, וכך הכל, אבל אם יש משהו שזה, אתה בא? נו, נוסעים? יאלה, מה קרה? האוטם הלב הזה של הטמטום מהמאכלות האסורות לא נותן הרגשי קדושה לאדם.

דבר שני זה החזנים, חזנים שלא ראויים אוכל נבלות וטרפות הוא לא יכול להיות שליח ציבור, אי אפשר להיות עם חזן אוכל נבלות וטרפות, צריך שביתו  יהיה ריקן מעבירות, אסור לו לעשות עבירה אחת במזיד, ואדם שאוכל אפילו ספק ספק נבלות זה מומר, ספק נבלות זה מומר, הוא לא בטוח שהוא אוכל נבלות, ספק, אבל אם אתה מעיז לאכול את הספק אתה מומר. הוא לא יכול להיות שליח ציבור, לא עונים על הקדיש קדושה שלו שום דבר, אז מה העצה? שמי שלא אוכל יהא הוא החזן, או יעשה מנין בנפרד, או יתפלל לחש אבל לא יענה בחזרת ש"צ. סתם קדיש מאנשים אחרים מותר לענות, אבל דין ש"צ שכתוב בסימן נ"ג בשו"ע, לא עונים אחר ברכותיו. בעיה נוספת, אם הסופר כתב לך תפילין, מזוזות או ס"ת, והוא אוכל נבלות וטרפות, הם פסולים. כך כתוב בשו"ע.

אז ז"א יש הרבה השלכות קשות, קשות מאד, יותר מזה, בעיות של קידושין, של גיטין, אדם כזה שאוכל נבלות וטרפות הוא לא יכול להיות עוד, ואם אתה יכול להיות עד בקידושין או בגיטין, הכל פסול. זה בעיה. זה הנפילה של הדור הזה, ככה אמר החפץ חיים, שבדור האחרון הנסיון האחרון יהיה במאכלות אסורות.

אני אומר לכם, יש עוד דברים יפים פה, אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל בואו אני אראה לכם עוד דבר בשקצים ורמשים, שזה עוד יותר גרוע, יותר חמור מכל מה שדיברנו, כי פה מדובר שאתה אוכל כזית, אז אתה מתחייב על כזית, אבל אם אתה אוכל חרק או טריפס או תולעת קטנה או כנימה, אתה כאילו אוכל חמש עכברים, חמש חזירים, על כל אחד. מה עושים? צריך לבדוק, צריך לשטוף, וצריך לשים על שולחן שיקוף לראות שלא נשאר שום דבר. אז בואו נראה כמה דוגמאות, כמה הסלט שלנו חי. זה לדוגמא דג, שמעתם בטח שבדגים יש תולעים, אז הנה אתם רואים מאיפה יוצאת התולעת מתוך גוף הבשר, תולעים ארוכות, תסתכלו איזה אורך, ושאם אתם שמתם את זה ישר כמו בשניצל עם קמח וטיגנתם, אכלתם גם את התולעת מטוגנת. זה חומוס.

 

הרב דורפמן: כאן אנחנו רואים את החרק בתוך החומוס שמציץ החוצה, הוא מת כבר

 

הרב: חרק מת הוא גם אסור

 

הרב דורפמן: אני אראה לכם עכשיו את החומוס עם הכתם שהיה בחוץ, זה החומוס בהגדלה עם הכתם שהיה עליו, אני אוריד עכשיו את הקליפה, תראו את החרק איך שהוא יושב ממש בתוך החריץ שלו, נראה אותו עכשיו בלי הגדלה, וזה בלי ההגדלה.

חסה: עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה, אנחנו נתקדם לראות את זה, שימו לב את הזבובונים, רואים אותם בגבעול למטה, גם כאן עוד זבובון, עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה. זה הזבובון בהגדלה, ואני אראה לכם עוד זבובון, הקטן יותר, וזה הזבובון השני.

 

הרב: חצילים, תראו איזה תולעת גדולה.

 

חציל: שימו לב את התולעת תראו את הגודל שלה, פשוט היא חדרה דרך החור וטיילה בתוך החציל, הלכה לכיוון הזה, והמשיכה לכיוון ההוא, ותראו את הגודל שלה. נראה אותה רגע בהגדלה. לפני ההגדלה תראו את הגודל שלה ככה בגודל טבעי, תראו את הגודל שלה לעומת האצבע איזה ענקית היא, ורואים את המחילה שלה כאן וכאן. לכן החשיבות מאד גדולה לבדוק את החציל מבחוץ שאין בו חור, גם חור קטן צריך לבדוק, לראות שאין מחילות, היא מנסה להתחפר התולעת רואים אותה

עכשיו נראה את זה בשולחן אור, לאחר שקיבצתי חלק מהם למרכז, שימו לב את הכמות, שני סוגים אפילו של כנימות עלה שימו לב את הזחל, ורק קיבצתי קצת, רואים פה לדוגמא עוד אחד וכאן יש פה עוד שלשה וזחל קטן שלהם, יש פה הרבה עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה. שימו לב אותם, זה הקטנים, רואים אותם שני סוגים,

 

הרב: גן חיות.

 

דורפמן: שזה פשוט כמה

 

הרב: זה בכוסברה, אתם לא תראו את זה, אם לא תעשו כמוהו שולחן שיקוף לא תראו את זה.

 

דורפמן: עכשיו אני אראה לכם את מה שנשאר גם מסביב, רואים פה עוד אחד ועוד צעיר, וזה זחל שלהם, כאן רואים עוד אחד בתוכו באמצע.

 

הרב: עכשיו אפשר להבין פירוש חדש לפסוק כל עמל האדם לפיהו, כל העמל שלך צריך להיות עד שתכניס לפה, הרבה עבודה עד שתאכל לאכול אותו.

כאן אנחנו רואים טריפס בערך לאחר עשר שכבות של עלים טריפס בוגר, כעת אני אראה לכם אותו בהגדלה.

 

הרב: תראו איזה קטן ואיך הוא נהיה.

 

דורפמן: זה הטריפס, הוא יורד לאחר שטיפה, מכאן החשיבות לשטוף היטב היטב ולבדוק במקום האור שלא נשארו חרקים. כעת נצפה בשתי סוגים של חרקים שנמצאו בארבע עלים הראשונים של הכרוב, כאן אנחנו רואים טריפס מתחת לכפל, רואים אותו שהוא הולך

 

הרב: מי בודק בכלל, חותכים לארבע מקצצים ואודרוב. לימון ומלח וזעתר.

 

דורפמן: כעת נעבור להגדלה. הטריפס בהגדלה, כעת נעבור לזחל,

 

הרב: אם היו נותנים לבן אדם את האפשרות שיצא מהמעיים שלו כל מה שהוא אוכל בימי חייו בשרשרת כמו רכבת והיינו רואים את זה, לא היינו אוכלים כלום רק מים, אבל אחרי סינון.

 

דורפמן: ...שהורדתי אותם על השולחן, פה אנחנו נראה ביצים בהגדלה, ואח"כ אני אשתדל להראות לכם גם כן כנימות הולכות וכנימות בתחילת ההתפתחות שלהם על פרי הדר. שימו לב במרכז, את כל הביצים מרוכזות, וגם כן פה בלמעלה רואים במרכז שני ביצים, תראו פה עכשיו, במרכז רואים את כל הביצים עכשיו אני אחפש לראות כנימות מגן בתזוזה, במרכז אתם רואים כנימת מגן שהיא תפסה מקום בפרי ומתחילה לבנות את המגן מעליה, נחפש עכשיו כנימה הולכת, כאן אנחנו רואים את הכנימת מגן איך שהיא הולכת על הכנימות

 

הרב: זה חמש חזירים מי שאכל כזה דבר בלי להרגיש.

 

דורפמן: זאת התולעת הקטנה שהראיתי לכם, עכשיו אני אראה לכם את הגדולה, וזאת התועלת הגדולה, תראו איזה גודל היא שאני אפילו לא צריך להגדיל בשביל לראות אותה.

סלק לאחר הבישול, הורדתי את החלק למעלה יותר, וראיתי מחילה, וכאן אנחנו רואים תולעת לבנה בתוך המחילה, ומיד אחרי הבישול כבר נראה אותה בהגדלה,

 

הרב: עם הבישול היא הולכת, היא חיה אחרי בישול.

 

דורפמן: את התולעת בהגדלה. רואים את הראש צץ לכיוון שלנו, עכשיו תראו את המחילה, עכשיו נראה אותו עוד הפעם בגודל רגיל. בגלל שהוצאתי אותה מהמחילה שלה, ממש גדולה.

 

הרב: סלרי, צריך לחתוך את כל הבצל ירוק, כל הסלרי, כל אלה הענפים הירוקים לכל האורך, להשרות אותם חמש דקות במי סבון, אח"כ לעבור עם האצבע עם מים קולחים חזקים, לשפשף, ואח"כ להסתכל כנגד האור, פלורוסנט חזק או שולחן שיקוף או כנגד השמש, ומוצאים גם לאחר מכן. היינו בבית מלון עכשיו שלש הימים, שמונה אנשים בדקו את כל הירק, את כל הפירות וכל הירקות לפני שנבוא לסוף שבוע, כי אחרת אי אפשר לאכול, צריך להגעיל את כל המטבח, להכשיר את הכל, הכל מחדש, כאילו באת לבית מלון של גויים ועושים את הכל מחדש, אי אפשר ללכת יותר לחתונות, לעשות בר מצוה ככה, רק אם אתה לוקח צוות מיוחד של בודקים מכשירים אמיתיים, אמיתיים, לא שקוראים לו  משגיח והוא לוקח  מחיר, שהוא בודק בעצמו את העלים, לא שלוקח משגיח ומשגיח עליו כאילו, אלא הוא עושה בעצמו רק אז אולי אתה תמלט מכל האיסורים שתאכיל את האנשים. היום שאלו אותי שאלה, ברית מילה, יש שמה זמרים פסולים, יש שמה תערובת אנשים ונשים, ויש שמה מאכלות אסורות, האחות מבקשת שבעלה יבוא לברית, רק לזמן הברית וילך, אמרתי אין שום מצוה ללכת, גם אליהו לא נמצא שם. כל הברית זה עבירות. גם מוזיקה פסולה, גם מאכלות אסורות, גם תערובת אנשים ונשים, אליהו לא נמצא במקומות כאלה. איזה מצוה יש לו? אנשים לא מבינים מה גודל האיסורים שהם עוברים. עכשיו תחשבו, כל בן אדם בבית שלו הוא שמח הביא קילו שתי קילו חמש קילו בשר, כתף חמש, מבסוט, אשתו מבסוטית, אמרה לו הפעם אתה משהו, ושניהם מחטיאי הרבים, מאכילי נבלות וטרפות, את הילדים, את האורחים את השכנים, כל מי שאוכל אצלם. שאלה יפה, אני לא מוהל בשביל זה, איך רב מקדש נשים שהם לא בצניעות מולו חשופות מכל הכיוונים? הוא צריך להגיד ברכה, אסור להגיד ברכה מול אשה חשופה, והם לא משפילים את עיניהם, כמו שאומרים, ואדרבא משמחים אותם ושרים לפניהם וכל מיני, יש חזנים פייטנים ויש רבנים חזנים פייטנים, זה מקצוע היום, כל מי שיודע לשיר אם אשכחך ירושלים אז הוא כבר רב חשוב, אז מזמינים אותו שישיר, לא צריך את הרב שבו, צריך את השיר שבו, בעיה חמורה, יש הרבה בעיות חמורות. אתה מבין? לכן אדם חכם נמלט מכל הדברים האלה.

אני מצטער שאני אומר לכם את הדברים, לא על זה שאני הצלתי אתכם מאיסור, אם תרצו, אלא על זה שאתם מדוכאים קצת. אבל עדיף אני חושב לא להיות שמח בעולם הזה בשביל לרקוד לעולם הבא. אני אגיד לכם עכשיו קצת שמחה, באמת אני אשמח אתכם, תשמעו מה אומר החפץ חיים, שהוא גער מאד מאד במצב ודיבר קשה מאד נגד אלה שזה ואמר שאי אפשר לצאת מהגיהינום בלתי אם אדם יתנקה שם, יותר מזה, יש מי שמביא את הזוהר הקדוש שאדם שאוכל נבלות וטרפות הוא יותר גרוע מכל עבירות שבעולם, כל עבירות שבעולם אם אדם היה בגיהינום וקיבל את ענשו, בסוף הוא עולה יש לו חלק לעולם הבא, אוכל נבלות וטרפות אומר הזוהר הקדוש, אין לו חלק באלקי ישראל ואין לו חלק לעולם הבא. תקשיבו טוב, זה הזוהר הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, זה לא מהיום.

מה אומר הרב החפץ חיים, מה השכר של מי שנמנע מלאכול איסור. דבר ראשון הוא אומר, ממשיך על עצמו קדושה מלמעלה, ככתוב "ולא תשקצו את נפשותיכם והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'". וכמו שכתוב אנשי קודש תהיון לי, ובשר בשדה טריפה לכלב תשליכון אותו, מה הדין של מי שאכל נבלות וטרפות? אפילו באונס, באונס, אחד דחפו לו שווארמה לגרון, אתה חייב לאכול, ודחפו לו לבפנים, מה הדין שלו? צריך להתענות 27 תעניות. אדם שאכל נבלות וטרפות ולא חזר בתשובה יתגלגל בכלב, וימות במגיפה שאותיות פגימה זה מגיפה. ואם לא ימות ככלב בעולם הזה ולא ימות במגיפה, יחזור בגלגול למות ככה. אין דבר כזה שיפטר מזה, ושוחט שהאכיל נבלות וטרפות לכלב תשליכון אותו, אם נראה שוחט שכלבים אוכלים אותו, לועסים אותו, אסור לנו להצילו מידם, כי זה שלהם. לא קוברים אותו, לא מתאבלים עליו, לא יושבים עליו ולא כלום, מניחים אותו בשדה שיבואו הכלבים ויאכלו אותו. אתם שומעים?

אז אומר החפץ חיים שמושך עליו קדושה מי שלא אוכל. עוד דבר, עבור כל עת שנזדמן לידו דבר איסור ומונע עצמו מלעשות האיסור, חושבים לו מן השמים כאילו עשה מצות עשה דאורייתא ממש. הלכת לסעודה אצל חברים או באיזה סעודת מצוה לא אכלת, נחשב לך שכל מה שהיית יכול לאכול ולא אכלת – קיימת מצוה מצוה מצוה בפועל.

דבר שלישי, אפילו אם הוא איש פשוט שאינו ת"ח, יזכה להיות אור ה' עטרה בראשו לעתיד לבוא כמו על גדולי התורה. מי שנזהר ממאכלות אסורות.

דבר רביעי, זוכה עבור זה להיראות בין חבורה של צדיקים לעתיד לבוא, כשיעשה להם הקב"ה הסעודה הגדולה בגן עדן, נו, אם מי שרוצה לאכול מבשר עורו של לויתן עם כל הצדיקים, שיתאפק עכשיו, בלויתן יש הרבה בשר.

דבר חמישי, זוכה עבור השמירה ממאכלות אסורות לחיי הנצח בעולם הנצח.

דבר שישי, אם סובל בזיונות עבור זה, גדול שכרו יותר ויותר, ככתוב "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו".

דבר שביעי, צריך שידע שעבור זה, שמו לב מה קורה בשמים כל יום, בעבור זה שמו ניכר למעלה לאות ולתפארת, והקב"ה עצמו מעיד עליו לפני פמליא של מעלה על מעשיו ועל הנהגתו, תראה איך זה סותם את פיו מלאכול, כתוב "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה" על הרשעים כתוב "ובטן רשעים תחסר", רבינו בחיי קורא לרשעים בטנם אלהיהם, אלהים שלהם של הרשעים זה בבטן, הבטן קובעת, מותר או אסור.

דבר שמיני, בזה שנשמר ממאכלות אסורות הוא מזכה לעוד הרבה מחבריו שילמדו ממעשיו בזכות הרבים יהיה תלוי בו.

ועל כולם ידע שמתקדש בזה שם שמים לעיני כל ישראל וגם לעיני האומות, ואשר הנברא שמתקדש שם שמים על ידו.

עכשיו אני אביא לכם חם מהתנור, שאלות ותשובות ששאלו את הרב חיים קנייבסקי שליט"א, גדול הדור, בנושא של מאכלות אסורות. אשה אחרי לידה, חודש, כתבה לו, כבוד הרב, אני אוכל משחיטת חבורה, וכרגע אין לי כסף, ואני מרגישה חלשה, ויש לי חמישה ילדים קטנים ואני רוצה שיגדלו בריאים, אני שואלת איזה בד"צ אני יכולה לאכול. אז הרב בירך אותה בבריאות והכל, ואמר לה, לא חייבים לאכול עופות. אשה אחרי לידה זה נקרא אשה חולה, ובחולה מקילים לה, והרב לא מיקל לה שום דבר, אומר לה לא חייבים לאכול עופות.

גר צדק, אשתו אמרה לו, אם אתה ממשיך לאכול שחיטת חבורה ולא מביא מה שרגיל לקנות בסופרים, אני מתגרשת. דבר שני, אם אתה לא תוריד את הזקן אני מתגרשת, הלך לרב אמר לו אשתי אומרת שאם זה ואם זה אני מתגרשת, אמר לו אתה צודק. אם היא רוצה להתגרש שתתגרש, אבל אתה צודק, אל תחליף את האכילה ואל תוריד את הזקן.

בחור ישיבה, בישיבה ליטאית, בד"כ אומרים מה שאוכלים בישיבה אז הבחורים צריכים לאכול בישיבה, והוא אוכל משחיטה שלנו והוא לא אוכל, ואמא שלו באה להתלונן אצלי שהילד חלוש, מה לעשות, לא אאריך מה דיברנו, בסוף היא הלכה לרב קניבסקי לשאול אותו, והיא אמרה לו תשמע, הילד לא אוכל והוא חלוש, אמר לה יאכל חלבי, אבל הבן שלה אמר אבל היא אומרת שהוא נחלש, אמר לה שתביא לו בשר מהבית. ז"א, לא הלך לפי הכלל שבחור ישיבה מה שאוכלים יאכל, כי הוא מודע לבעיות שיש.

שאלה אחרונה שהיתה ביום חמישי האחרון, זוג שהאשה אוכלת מה שאנחנו אומרים, ובעלה מתנגד, ואומר לא, אנחנו סיכמנו ששומעים לרבנים שלי, שהתחתנו לפני סיכמנו ששומעים לפי הרבנים שלי, ואת באה עכשיו עם הרב הזה ואומרת כך וכך ולא אוכלת פה ולא אוכלת שם, אני לא מוכן, אז היא אמרה לו טוב, אם אתה רוצה תתגרש. הגיעו אלי, שאלו מה לעשות, אמרתי תלכו לרבי חיים. מי הלכו? ראש הישיבה ועוד שני רבנים והבעל, וכתבו מגילה, שהם התחייבו וכתבו והסכימו והחליטו שיהיה כך וככה וככה, ופתאום היא באה, יש לה רב שאומר הכל נבלות וטרפות והיא לא רוצה לאכול, מה לעשות? שאל אותו ר' חיים, אתה כהן? אמר לא, אמר תתגרש. ואם תרצה תחזיר אותה אח"כ. אין משחקים. אם זה היה מסיבה שצריך לגרש אותה בגלל שהיא לא שומעת, אז מה שייך להחזיר אותה, גם אם אתה כהן, תגרש, אשה כזאת לא מחזיקים, אם היא עוברת על מה שסוכם. דבר שני, מה קשה לרב להגיד שהיא צריכה לשמוע בקול בעלה? הרי כתוב במפורש, איזוהי אשה כשרה העושה רצון בעלה, הוא יודע את הגמרות, למה הוא אמר תתגרש? כי הוא מבין שזה דברים של עקרונות, היא מבינה בדיוק מה היא אוכלת ולא רוצה לאכול, והוא לא רוצה, הוא הולך לפי הרבנים, כי הרב שלו בדק, מה בדק? צלצל לשוחט, אמר לו הכל בסדר, אמר הכל בסדר.

אז זה דוגמאות מהיום, כמו שאומרים, פסיקה להלכה מהיום. הלכתי לרב שריא דביליצקי, זה רב גדול שכתב חמישים ספרים לפחות, שאלתי אותו, כבוד הרב, שליח ציבור שאוכל נבלות וטרפות מוציא ידי חובה? אמר לי לא. אם אין אחר, אמר יתפלל לבד. שאלתי אם אשה ובעל, הוא רוצה לאכול שחיטה והיא לא רוצה, היא לא רוצה לבשל לו מה שאסור, חייבת האשה לבשל לבעלה? אמר לא. שאלתי, בעל ואשה, אחד מהם רוצה לתת לילדים לאכול, משחיטה כזאת רגילה, אמר לא תאכילום, אסור להאכיל ילדים קטנים. ההלכה אומרת שאשה שהיתה חולה והתירו לה בחוליה לאכול איסור, לא תניק את הילד. היא אוכלת איסור בהיתר, אבל מה שהיא תניק אותו זה איסור, ואסור להאכיל תינוק באיסור, אתם שומעים איפה זה? ואתם כבר עגלים גדולים, אתם לא תינוקות, ואוכלים, חביבי. הכי טוב, אל תאמיני לשום דבר, ממש כל השחיטות זה הולך רק עם אמונה, לפני שקונים בשר אומרים אני מאמין באמונה. אמרתי, צריך להגיד אני מאמין באמונה שלמה ששחיטת חב"ד אין בה שום פגם שום פסול שום דבר ולא כלום, כל השוחטים מלאכי אלקים משרתי עליון כהנים בצדק ואני אוכלת את זה על דעת שזה ככה ואם זה לא ככה שיצא לי מיד ולא יתעכל ולא כלום ושלום עליכם וזהו. דרך אגב, הבית מטבחיים שלהם נשרף, לפני שבועיים וחצי, יום שישי אחד לפני שבועיים וחצי בערך, נשרף.

אבל מכל מקום זה לא אני כתבתי, תקשיבי זה האשכנזים פה כתבו, כל מי שהקראתי, חוץ מהראשונים שהבאתי את הספרדים ואח"כ הבאתי את הפסקי הלכות של האשכנזים על עצמם, על עצמם, שהם בעצמם יש להם שחיטה תעשייתית, והם אומרים לא לאכול, הם גם לא אוכלים מהעופות שהם שוחטים, אף אחד לא אוכל מהעופות שהם שוחטים. רבני בית המטבחיים לא אוכלים מהשחיטה שלהם. כל הרבנים הגדולים אוכלים משחיטה קטנה שחיטת חבורה עם שוחט מיוחד שהם סומכים עליו שנים רבות. אין דבר כזה. חבורה זה הכוונה קבוצה קטנה, חבורה קטנה, את החלטת הנה זה נגיד שוחט מומחה וירא שמים וזה בודק סכינים מומחה וירא שמים, וזה בודק חוץ וזה בודק פנים, כל מי שצריך בצוות לוקחים את האנשים המומחים האלה שבאמת יראי שמים והכל ואיתם עושים שחיטה קטנה של כמות של מאות עופות, יכול להיות גם אלפי עופות, אבל תלוי באיזה תנאים, באיזה קצב, איך בודקים, מי משגיח, מה עושים, איזה מהירות, הכל, בודקים הכל לפי ההלכה, אז יכול לצאת, אנחנו לדוגמא שחטנו בפעם האחרונה נפסלו 500 עופות, זה בעופות, פעם קודמת היה אלף.

תראה, היה אחד שוחט שבא לבעל שם טוב ואמר לו שהוא רוצה ללמוד שחיטה, אמר לו בא אני אוציא אותך החוצה, הוציא אותו החוצה והראה לו על הגג ליד הארובה שוחט שמתקן סכין, אמר לו אתה יודע מי זה? זה היה שוחט שהסכין שלו היתה תמיד פגומה והוא לא מרגיש, והוא עובר את העונש הזה כבר שלש שנים, שמו אותו פה שיתקן את הסכין עד שאני יעביר לו את הסכין, ושלש שנים הוא עוד לא מצליח לסדר סכין. אמר לו אתה רוצה להיות שוחט, בבקשה. רבי נחמן מברסלב קורא לשוחטים רוצחים, הרבי מבעלז בזמן השואה אמר שכל השחיטה שהיתה של יהודים בגלל הסכינים של השוחטים, ואני לפני ראש השנה, אמרתי השנה הזאת תהיה גורלית, בין הדברים שאמרתי שאם לא יתקנו את הנושא של שחיטה וכו', מה קרה? התחילו כל הדקירות עם סכינים וכל הדריסות כנגד הדרסות. אתה מבין. אז הקב"ה מעורר מין במינו, שיבינו, שישימו לב, ואיפה דוקרים את רוב האנשים – בצוואר, למה? ללמד אותך אתה מבין שתבין, תתבונן, תחשוב למה, שום דבר לא בא באקראי. לכן צריכים להבין, זה מקצוע מאד מסוכן, מי שהולך להיות משגיח כשרות שידע שעל הגב שלו יש כל מה שמאכילים, וכל ההשגחות זה שקר אחד גדול. הנה אתם פה בכפר סבא, לא יודע כמה מסעדות בהשגחות של בד"צים יש פה, תכנסו, תשאלו איפה המשגיח, אם אתם יודעים קצת הלכות תשאלו אותו, איך אתה עושה ככה איך אתה עושה ככה מה אתה עושה ככה ככה ככה ככה, ותראו, לא תמצאו משגיחים, ומה יגיד לך בעל הבית, הוא בדיוק היה הוא תיכף יחזור הוא זה, תן לי את הטלפון שלו, שלום מתי אתה מגיע, אפשר להפגש איתך? תראה, תראה איזה סחבת. כל ההשגחות זה אותו דבר, הכל זה לקידום המכירות של בעל העסק, לוקחים בין חמש מאות שש מאות אלף שקל על תעודה ואין אף אחד. פעם פעמיים שלש, הוא מדלג, בא ככה לביקור טועם משהו, אם יש משהו לקחת הביתה, דמי לא יחרץ. ויאכלו ויותירו. הבנת? זהו, זה אתה יכול לבדוק לבד, אתה לא צריך אותי. הרי מה זה המילה השגחה? שואלים אחד אתה משגיח על הילד, אומר בטח העין שלי לא זזה ממנו, זה נקרא השגחה. אתה משגיח על הילד? לא אני באילת, איך משגיח? אז איך אמרת שאתה משגיח על הילד? הוא באילת משגיח על הילד.

כן, הכל בלוף, הבאתי גם הקלטות של אלה שהם משגיחי כשרות, מפקחים שמספרים במפורש, אחד שואל אותו, תגיד למה אני צריך לשלם 400 או 600 שקלים, למה אני צריך לשלם על זה שאתה לא בא? 200 שקל אני  מבין, הוא אומר מה זה, זה מקדם לך את העסק. הוא אומר אבל איפה השגחה? הוא אומר אדוני זה התנאים, אתה רוצה בבקשה, לא רוצה קח מישהו אחר, גם הם יתנו לך אותו דבר. עכשיו זה לא רק זה, הם מאויימים בעלי העסקים שאם לא ישמעו לבד"צ הם יסירו לו את התעודה הם, ואז נהיה לו בעיה, אתה בא לאכול, אתה לא רואה נייר שהיית רגיל לראות, אז אתה אומר אני לא רוצה לאכול, אתה צדיק, הרי אתה מאמין לניירות,  אז אתה אומר אני לא רוצה לאכול, אז הוא מוכרח להביא, הרי על זה עכשיו אם משפט והפרקליטות תובעת את אברהם יוסף, על זה שהוא איים על חנויות שיקנו את הבשר בית יוסף דוקא של אחיו, על זה הוא עומד למשפט. אי אפשר, כי הכמויות שצריך לכל ישראל בלתי אפשרי לעשות כמויות כאלה בעולם, אי אפשר, אין בשר בכמות כזאת בכלל בעולם, ועופות אי אפשר כמויות כאלה מיליון ביום עם כל ההקפדה שצריך, אי אפשר, איך היה לפני שלשים ארבעים שנה, אמא שלך אולי שלחה אותך, קח את העוף למורי, והלכו שחטו אתה מבין שניים שלש, באו הביתה נטפו את הנוצות ואח"כ המליחו והכל ושלום, והיה טעים והיה זמן והיה סבלנות, היום אפילו זה הגיע לך כבר קפוא מוכן הכל, אין סבלנות, תביא לי מהמקפיא, היא לא יכולה להתכופף אפילו .

לא אני אומר, המצב, אני אומר אפשר לאכול אבל בחבורה קטנה. אני אמרתי? הרב עובדיה מספיק גדול שהוא יגיד כזה דבר, קרא להם שקרנים רמאים, אתה יודע מה זה להגיד על כולם שקרנים רמאים? הרב עמאר אמר במפורש, בעיני ראיתי שבכל החוגים מאכילים טרף לא חלק בית יוסף, זה אני אמרתי? הוא הי הבפנים, לא אני, אני אומר על מה שאני ראיתי, אל תאמין, אבל קח מה שאמרו אנשים שמספרים לך שהם היו בתחום, הרב עובדיה היה רב ראשי לישראל והוא היה רב ראשי לישראל, והאחריות על הצוואר שלהם והם אמרו את זה, לא אני.

 

ש. אבל אתה יושב, אתה כאילו מכיר את כל הרבנים, אתה לא יכול להגיד להם תשמעו.

 

הרב: אני מכיר בהם, הם לא מכירים בי

 

ש. אה, הם לא מכירים בך כל העולם כל ישראל כולם י ודעים מי אתה ואתה אומר שהם לא מכירים בך?

 

הרב: הרבנים לא מכירים בי, לא לא מכירים אותי, מכירים אותי זו הבעיה שלהם. אני לא מוצא חן בעיניהם, אתה מבין, כי אני אומר מה שהם לא רוצים שידעו, אחרת לא יהיה פרנסה, בטח עירום, אבל לא אני צועק, הנה הכתובים צועקים, העובדות צועקות. אני לא הקראתי את הכל, זה קצת, יש ספרים שלמים, אני רק תמצית נותן לכם להבין מה סוג הבעיות ואיפה נתקלים בהם, שלא ימרחו אתכם בשוקולד, אתם צריכים לדעת ככה הדברים, מי שיש לו שוחטים חברים יראים אמיתיים, יברר לאט לאט. אמרתי אי אפשר לכל כלל ישראל אלא אם כן יעשו חבורות חבורות כמו שהיום ברוך ה' יש מאות חבורות חדשות שעושים, אני יודע שהיום בזכות מה שאמרתי הרבה ראשי כוללים בארץ ובחו"ל עושים, ראשי ישיבות, יש ראש ישיבה אשכנזי מאלעד, שהוא לא אוכל וכל הישיבה לא אוכלת כבר, ותשמעו מה היה איתו, הוא הגיע לאירוע, ולא אכל, ישבו איתו ת"ח, והוא ראש ישיבה, שאלו אותו מה קרה? למה אתה לא אוכל? אמר אני קיבלתי עלי גדר לא לאכול בשום מקום ופה ושם, אז מה אתה אוכל בבית? אומר אני אוכל שחיטת חבורה, פששששש שיבחו אותו פששש אשריך כל הכבוד, ואיך אתה מחזיק מעמד וזה, ואיך בישיבה ואיך פה ואיך שם, מה זה עשרים דקות רק התפעלות. בסוף אחד שאל אותו, תגיד לי איך זה התחיל אצלך? מאיפה זה התחיל? הוא אומר שמעתי את הרב אמנון יצחק שאומר, מה? אותו? אתה השתגעת מה פתאום, אה, ישר, אני אם לא רוצה היום שיניחו תפילין כל ישראל, אני מודיע, מהיום תדעו חייבים להניח תפילין, מחר לא מניחים. כל הרבנים יגידו לא נכון. זה המצב. ברוך ה'. למה? האמת והשקר מתבררים, כתוב שבאחרית הדורות האמת והשקר יתבררו, כתוב או שיהיה דור כול וחייב או דור כולו זכאי, מה זה או או? אפשר שכולם יהיו חייבים ורק אחד זכאי? אפשר שכולם יהיו זכאים לא יהיה אחד חייב? אלא או כולו זכאי, צד אחד, או כולו חייב צד שני. לא יהיו באמצע, או אתה שייך לאוכלים או ללא אוכלים, אין באמצע גם אוכל גם לא אוכל. אין. או אוכל או אכלת אותה. עליו יש לי ספר שעומד לצאת 150 דפי הרשאה כנגדו, כן הסימנים שלו יראי שמים מאד והזקן שלו מאד, אבל היהודי הזה לצערנו הרב האכיל במשך עשרות שנים, עשרות שנים.

 

ש. קשה קשה כך לדבר על יהודי

 

הרב: נכון נכון

 

ש. לא באמת

 

הרב: נכון,

 

הרב: אז תזיזי רגע את הפאה ואני אסביר לך, תשמעי, אני הבן אדם שאהב אותו יותר ממך, לך גם אסור לאהוב גברים, ואני היהודי שהפיץ אותו ברבים, ואני גרמתי שהתימני הזה יאכל בכל המלונות בכל האולמות בגלל שאני החלטתי שיש לי ציבור גדול של עשרות אלפי מנויים, ואני קבעתי למלונות שהלכתי לשם מה יאכלו, ואמרתי רק הוא, והצטרכו על אפם וחמתם תימני לא יבוא בקהלם, לא היה דבר כזה, היה רק אויערבך והיה הרב לנדא והיה בד"צ, והיה זה, הוא לא היה לו דריסת רגל, והכנסתי אותו, ועשיתי סרט והלכתי וצילמתי אותו והראיתי את השחיטה והראיתי את הכל וכו' וכו', פרסמתי אותו, עד שיום אחד באה הועדה שלו ואמרה לי שהוא מאכיל  נבלות וטרפות. והועדה שלו התפטרה והבאתי את הכל לפני 15 שנה עם עדויות ומכתבים והרב שלי בסוף יצא נגדו בכתב וגם הרב ניסים קרליץ ועוד ועוד ועוד, זה פרשה שהיתה כבר לפני 15 שנה. היות והרב שלי ביקש אחרי הודעה זו שאני מסיר את אחריותו מהשגחתו, לשתוק, שתקתי. אבל כל מי ששמע בחצי שנה שאני ניסיתי לעזור לו, ניסיתי, אבל לא עזר, לא חוזר מסורו, אז פרסמנו בסוף את מה שאמרתי וזהו. עכשיו, כשיצאתי כנגד הסכינים של עכשיו, הוא פתח את לועו עוד פעם והתחיל לדבר סרה כנגדי, הצטרכתי להביא את כל מה שלא הוצאתי אז, והוצאתי הקלטות של כל השוחטים שלו, כל הבודקים, מה הוא היה קונה, היה קונה עופות מגויים במקסיקו ומוכר ליהודים, היה מאכיל חלב ודם במקסיקו, לא מגיע לשמה רק פעמיים בשנה ויש לו השגחה, הבאתי דברים איומים ונוראים, הכל מוקלט  מתועד, 1500 עמודים הולכים לצאת, לא היה בן אדם שהרשיע בישראל בנושא זה מימות אדם הראשון. עכשיו אני אומר

 

ש. אנחנו נוסעים לבני ברק לקנות שמה את כל

 

הרב: גם אני הייתי נוסע מתל אביב לבני ברק והייתי לוקח את כל הבעלי תשובה מכרם התימנים

 

ש. זה מלא כסף, מלא כסף

 

הרב: זה מיליארדים. זה לא מאות מיליונים, מיליארדים. הבנת? אם שוחטים שבעים אלף ליום ורק מרוויחים שקל על קילו, זה מאה אלף ליום, חוץ מהתעודות בכל הארץ, אפילו על מים יש לו  תעודה, אפילו על עוגיות בפסח, על כל דבר, אין דבר שאין לו השגחה, למה? כי הוא לא משגיח בכלל, מה הבעיה לתת חותמת. מיליארדים. עכשיו אני מחכה שהוא יתבע אותי, והוא לא תובע, ואני הולך להוציא ספר ונראה איך הוא עומד מול העובדות.

 

ש. מה נעשה בפסח באמת

 

הרב: עכשיו יש כאלה שרוצים להגיש נגדו, ונגד אחרים תביעה יצוגית, שאז יחשף באמת כל מה שהם עושים, יש אנשים שמבשלים את זה עכשיו, כי זה קטסטרופה, אין פיקוח ואין כלום ואין מי יגיד להם מה תעשה ואין מי יגיד להם מה תאמר. מי זה שואל? אבנר, אתה לא יודע שתמיד הייתי ככה? גם אתה היחיד מול רבים, תמיד עם כובע מקש, פעם מזה פעם מפה פעם משם.

 

ש. עכשיו יש לי רעיון בקשר למאורעות, אני ארשום שם, הורי הכלה, הורי החתן, נכון?

 

הרב: נכון

 

ש. אבל אני גם ארשום מי יבוא אוכל רק חלבי, זהו אין בשר יותר

 

הרב: נכון

 

ש. אבל השאלה מי יבוא

 

הרב: בא בא אסביר לך תפתיע אותם, אני זכיתי לעשות חתונה ראשונה בעולם של קווקזי בלי בשר. נכנסו לחתונה, עשר משפחות רק ראו את השולחן הלכו, לא אמרו מזל טוב, קווקזי בלי בשר? עכשיו אני אגיד לך דוגמא. היה מעשה באחד שנכנס לחתונה ואמר להם אחד המסובים תגיד לי מה ההשגחה פה? אז הוא אומר לו לא יודע, אז הוא שואל את השני תגיד מה ההשגחה פה, לא שאלתי, מסתמא זה בסדר, זה אומר לו, טוב השלישי אומר לו זה אבי החתן, תשאל אותו, שואל את אבי החתן אומר לו תגיד לי מה ההשגחה פה? אומר לו מה אתה שואל אותי, אני לא ארגנתי את זה, זה אבי הכלה ארגן את זה, הלך לאבי הכלה, אמר לו תגיד לי, אפשר לדעת מה ההשגחה שיש באולם הזה? אמר מה אתה שואל אותי אתה לא רואה שכולם אוכלים? אף אחד לא יודעים בכלל מה מאכילים אותם. החתן והכלה מחליטים איזה אולם, מעניין אותם איזה אולם, איזה גודל, איזה צלם, איזה להקה ומה אכפת להם מה ההכשר כזה כזה, מה זה משנה, העיקר שיהיה מחיר זול למנות והכל טוב, מה הבעיה? ואתה בא, לא אוכל מהבוקר, שיהיה מקום, כי אם אתה נותן צ'ק אז לפחות שיהיה על מה, ויש כאלה משאירים את הצ'ק רק אחרי שהוא טעם ואכל ונהנה. כן, אם לא הוא בינקס, כותב פחות. כן. כן.

 

ש. אחד, אומרים תעשה לך רב, אז איך שאתה אומר עכשיו אין רבנים ואין אף אחד

 

הרב: אני אגיד לך מה זה תעשה לך רב,

 

ש. אני לא, אני לא משנה, אני לא עושה, אני מדבר אליו וזהו, אני לא עושה, נגיד נולד לי בן, אמרו לי לך תשאל את הרב איך לקרוא לו, אמרתי אני אוהב הלל אני אקרא לו הלל, אני לא אלך לשאול את הרב איך אני אקרא לו.

 

הרב: יפה, ואם אתה רוצה לדעת אם זה כשר אתה אומר לו זה כשר? בסדר טוב,

 

ש. לא, אבל איך שאתה אומר אין אף אחד, אין,

 

הרב: בסדר רגע, רגע, עשה לך רב זה פירושו כשיש לך ספק, דבר שכתוב ברור מה הדין, מה מותר, מה אסור, לא צריך בשביל זה רב, זה דברים פשוטים, שצריך להגיד קריאת שמע בבוקר – זה ברור, אתה לא יודע עד איזה שעה מותר, נו, אז אתה צריך לשאול רב, תגיד לי עד איזה שעה מותר, עד איזה שעה אור, בסדר, זה תשאל את הרב יש לך ספק, אבל דבר שהוא ברור, זה לא משנה מי אמר, אבל אם אמר לך מישהו שיש פצצה עכשיו באולם, אז אתה אומר רגע רגע, אני אצלצל לרב, כבוד הרב יש פה פצצה, מה לעשות?

 

ש. לא, אני מדבר איתך על ההכשר עם העופות

 

הרב: אז אני מודיע לך באחריות גמורה שכל מה שאמרתי דברי אמת הם, כל מה שהקראתי זה כתוב, לא אני כתבתי, אלה דברי אמת שנכתבו על ידי אנשים שהם יראים, ת"ח עצומים בכל הדורות, והם אומרים את הדברים. אז עכשיו, מה יש לשאול עוד, אם זה המצב, יש רק ברירה אחת, לעשות בחבורה ולאכול ירק פירות והכל אחרי שטיפה דהיינו אחרי שימה בתוך מים עם סבון חמש דקות, ושטיפה במים קולחים כראו,י ואחרי זה בדיקה בשולחן שיקוף, זהו אתה יכול לאכול הכל, הכל, הכל, כמובן שהיה לפני כן הפרשת מעשרות, תרומות, כל דבר לפי ענינו, הפרשת חלה, תלוי מה, קנית מאפה צריך שינפו אותו בנפה כראוי נפת משי וכו', יש הרבה עד שזה מגיע לפה שלך אתה צריך לדעת, לא אבלע אטחן.

 

ש. ועוד משהו

 

הרב: זה לא מיקסר

 

ש. בכיפור שלוקחים עופות ועושים כפרות זה משהו נכון לעשות?

 

הרב: מרן השו"ע אומר שזה מעשה נכרי, אנחנו לא עושים, התימנים לא עשו, אבל הספרדים חלק מהם כן עושים. ועל ה התלונן גם הרב בסרט הראשון, הרב עובדיה, אומר זה הצרות שיש לנו מהשוחטים ששוחטים מהר מהר מהר כי באים הרבה אנשים ואחר כך את העוף הזה צריכים לאכול, כי נותנים אותו או לעניים או שהם לוקחים אותו לכל מיני גורמים

 

ש. אז אני שואל אותך, זה נכון או לא לעשות? אותך אותך אני שואל,

 

הרב: אמרתי, מרן אומר לא, אנחנו לא אוכלים והתימנים לא אוכלים, עד כאן הבנת?

 

ש. כן

 

הרב: ויש ספרדים שלא אוכלים, עד פה הבנת?

 

ש. כן

 

הרב: והרב עובדיה אומר שזה צרות, עד פה הבנת?

 

ש. כן

 

הרב: עכשיו שמעת שלשה רבנים תחליט.

 

ש. טוב.

 

הרב: כן, הנה פה התימני הזה עם הפאות, תן לו.

 

 

ש. ערב טוב לרב,

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי להגיד תודה לקב"ה שזיכה אותנו לרב ושהרב מחזק אותנו ומדריך אותנו, באמת, בניסיונות, ובבירור של הדור האחרון עד ביאת המשיח בעזרת ה'

 

הרב: אמן

 

ש. טוב, יש איזה יהודי, אנחנו רוצים לבנות בית כנסת בכפר זיתים בעזרת ה', ויש איזה יהודי שיש לו עכשיו א יזה עסק שהוא עושה, מן סולר ומשהו, והוא אמר לנו היום שאם הוא יצליח בזה אז הוא מוכן לתת לנו תרומה גדולה מאד מאד מאד, אז אני רוצה שהרב יברך אותו בבקשה.

 

הרב: לא, מה זה תרומה גדולה מאד מאד מאד מאד מאד?

 

ש. הוא אמר שהוא מוכן לכסות את כל הבית כנסת אפילו

 

הרב: מה זה לכסות אותו? במה?

 

ש. במסארי.

 

הרב: תחלום, מה זה הוא מוכן, תגיד מה, הוא בונה בית כנסת מתחילה ועד סוף, הוא רק מחזיק אותו שיהיה תה וקפה, מה הוא עושה? הוא משלם את כל החשמל, הוא קונה את הספרים, את הסידורים את הכסאות, מה הוא עושה, קונה את הנברשות, מה, מה הוא עושה? בית כנסת זה מורכב, מה זה הוא הוא הוא הוא, אח"כ הסולר יזרום כמו אצל ביבי, ואתה מה ישאר לך?

 

ש. זה מה שהוא אמר

 

הרב: אולי ישאר לך הריח. בכל אופן אם הוא לוקח על עצמו להקים בית כנסת מתחילה ועד סוף כמו שאנחנו הקמנו בבני ברק אז הברכה תחול עליו.

 

ש. קוראים לו נתן בן רחל

 

הרב: נתן בן רחל, כמו שאמרתי, אם הוא מתכוון ויקיים להקים בית כנסת מתחילה ועד סוף כמו שאנחנו עשינו בבני ברק תחול עליו הברכה.

 

ש. אמן, אם יש עוד מישהו שרוצה להשתתף בבית כנסת ומשהו

 

הרב: די, ההוא כבר בונה הכל.

 

ש. טוב, עכשיו יש שתי ילדים נמצאים בבית חולים עם איזה חיידק, אם אפשר שהרב יברך אותם, קוראים להם משה ויהודה

 

הרב: ההורים דתיים או חילונים?

 

ש. בטח, בטח, אלעזר מחפוד אבא שלו

 

הרב: טוב, מה השמות?

 

ש. משה ויהודה בני אלעזר

 

הרב: ה' יזכה אותם שהחידק יעוף מהם לאסאד נשיא סוריה

 

ש. אמן אמן, תודה רבה הרב תהיה בריא.

 

הרב: ארג'ואן עוד צריכים אותו שיפתח במלחמה. מי שירצה להצטרף לקהילות פז לשחיטה הקטנה שאנחנו עושים, אין תמיד, אבל מתי שיש יכולים לקבל, המספר פה על המסך, כן.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני מתרגשת לשמוע אותך, אני פעם ראשונה פה, רציתי לספר לך שלפני כשנה בעלי קיבל את הגידול בלבלב, לפני החתונה שלנו,

 

הרב: לפני החתונה?

 

ש. לפני, התחתנו פעם שניה. כשבאנו להתחתן אז בדיוק קיבלנו את הבשורה המרה

 

הרב: לא הבנתי, התחתנתם פעם שניה, אתם אותו זוג?

 

ש. כן, כן, יונה וינון. וגילו לו את הגידול בלבלב, והודיעו לנו שעוד חודשיים הוא אמור חלילה למות, אמרתי לפרופסור בבלינסון שה' הוא אחד ואתה לא קובע  מי יחיה ומי ימות, ביטלתי אותו בשניה, אני הייתי באותו זמן עם מכנסיים בלי כיסוי עם שיער עם גוונים עד המותן, ולפני שהתחתנו אמרתי לבעלי, ז"א כשבאתי למקווה, אמרתי לו בעלי אני מתכוונת לכסות את הראש, אם אלהים חנן אותנו פעם שניה לבנות בית שוב, הרבה לא זוכים לזה, אז אני מקבלת עלי לכסות את הראש וללכת עם חצאית ועשיתי את כל מה שאפשר, בקיצור שנה היה לנו שקט, חזרה לו שוב המחלה ללבלב, אני רוצה מכבוד הרב, אנחנו מאד בדילמה אם לעשות טיפול כימותרפי או לא, ואני רוצה ברכה, ברכה, שיענו אמן שהטיפול יצליח, כי אנחנו עומדים בין שמים ובין ארץ, ה' הוא אחד

 

הרב: אין אפשרות לעשות במצב שלו כריתה או השתלה?

 

ש. הוא עשה בראש הלבלב כריתה כבר על חלק מהלבלב

 

הרב: וזה התפשט יותר?

 

ש. זה התפשט באותו מקום, ככה הם אומרים

 

הרב: ואין מקום לכריתה שוב?

 

ש. לא, אסור. חזר באותו מקום היא אומרת. תראו, צריך להתייעץ עם הרב פירר, הרב פירר הוא מומחה גדול והוא יודע מה הסיכויים ואצל מי, זה לא מספיק שיש סיכויים, צריך גם אצל מי, לא כל רופא הוא שליח טוב ונאמן. יש כאלה שיש להם סיעתא דשמיא והם יותר מומחים ומצליחים יותר, בפרט אם עושים את זה פרטי הסיכוי יותר גדול, לא ל חסוך בכסף במצבים כאלה כי לפעמים התיקון הוא הפסד של הממון, אז לא לחסוך בדברים האלה, זה דבר נוסף. עכשיו אני אתן לו ברכה

 

הרב: הוא לומד היום?

 

ש. הנה הוא נמצא פה

 

הרב: אתה לומד היום? כמה אתה לומד ביום? תראה,

 

ש. אני תקופה לא הצלחתי ללמוד

 

הרב: אבל אתה לא עובד

 

ש. אני לא עובד, אני בבית

 

הרב: אז ארבע שעות תלמד, אם לא תוכל אז שתיים תלמד לבד או עם חברותא בתענית דיבור ושתיים תשמע דרשות שלי. של מוסר. אבל ארבע שעות ביום שיהיה לך ברצף, אתה צריך לייצר הרבה זכויות. ואם תרצה לארגן הרצאה שכל הזכויות יהיו לרפואתך, הנה מה טוב ומה נעים כל הזכויות האלה יצטרפו בשביל להושיע. אני אברך אותך ואתה תשתדל

 

ש. אני רק רוצה כבוד הרב לספר שהיה לי פה איזה נס ואני מחויב לספר את הנס הזה, שעשינו את כל המאמצים וגם הלכנו לרבים וגם עשיתי תרומות יותר נכון, תרמתי, ואני חושב שהקב"ה החזיר לי את החיים במתנה, וזה נס, נס גדול, אשתי עשתה את כל המאמצים אני אומר בזכות נשים צדקניות העולם עומד, אני מאמין בזה, להדבק במטרה הזאת שאם אשה עושה למען בעלה ולמען הילדים היא בעצם התמיכה של הבית, ואני  מודה לאשתי קודם כל, מקרב לב

 

הרב: חזק וברוך

 

ש. ואני מודה לבורא עולם שהחזיר לי את החיים במתנה. והבקשה היא ברכה שכולם יענו אמן ואני מאמין בברכות ומאמין במה שכבוד הרב אומר

 

הרב: אבל ארבע שעות בעזרת ה'

 

ש. בעזרת ה' שאני אוכל

 

הרב: ותשתדל בעזרת ה' לעשות הרצאה

 

ש. כבוד הרב, אתה עשית אצלנו הרצאה מול הבית שלי, בבית חולים של חללי צהל

 

הרב: כן, אבל אתה צריך מממונך.

 

ש. אה, אוקי

 

הרב: כתוב ואהבת את ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, אז קודם כל בכל מאודך זה בכל מידה ומידה שמודד לך הוי  מודה לו, בכל מידה ומידה, ודבר שני בכל ממונך, זה הזמן אתה מבין להשקיע את הממון שלך בשביל עצמך

 

ש. בסיעתא דשמיא, הוצאתי כל כך הרבה כספים על תרופות, אני מאמין שיתן לי גם לעשות הרצאות

 

הרב: התרופה הרוחנית היא יותר טוב המכל התרופות כי ההצלחה שלהם היא רק בזכות הרוחניות

 

ש. בעזרת ה' בלי נדר

 

הרב: צדקה תציל ממוות. טוב, שמך ושם האמא?

 

ש. ינון בן גליה

 

הרב: ה' יזכה אותך ברפואה שלמה בתוך שאר ח ולי עמו ישראל מהרה ויעתיק את המחלה ממך לאסאד נשיא סוריה ימח שמו וזכרו

 

ש. אמן אמן

 

הרב: נסראללה כבר באיראן, הוא שמה גוסס, נסראללה. חלק מהברכות עברו אליו. כן, תן לגברת שמה.

 

 

ש. הייתי מבקש ברכה לזוגיות לבן שלי הגדול מהילדים, זוגיות, ולבן של אשתי שהוא יחזור בתשובה והייתי מאד הוא ת"ח שחזר קצת אחורה

 

הרב: שמו

 

ש. ארז בן יונה

 

הרב: ישוב לאיתן התורה מהרה

 

ש. וחן בן אילנה וטליה בת אילנה ונאוה בת אילנה ויעל בת אילנה זוגיות פרנסה

 

הרב: יזכו לזיווג הגון ופרנסה טובה מהרה.

כן, תן לגברת שם. כן.

 

 

ש. ערב טוב, אני מאד מתביישת, אני מבקשת, אה יש לנו נכדה בת שלהם שהיא בת חמש וחצי, שהיא לא מדברת, מחודש נובמבר היא הפסיקה ללכת, והרופאים אמרו שיכול להיות שהיא עומדת לאבד את הראיה שלה גם

 

הרב: עקב מה זה, אוטיזם? מה זה?

 

ש. אנחנו לא יודעים מה זה, את כל הבדיקות עשו לה, לקחו לה חתיכה מהרקמות מהעור שלה, לקחו לה מים מעמוד השדרה שלה, את כל הבדיקות שהיה צריך לעשות ולא לעשות עשו לה, ועדיין לא יודעים מה הבעיה

 

הרב: הם שומרים שבת טהרה וכשרות?

 

ש. כן

 

הרב: מה כן, תביא לי אותה

 

ש. לא כמו שאת אומרת

 

הרב: לא כמו ש, בסדר, אז צריך לשמור טהרת המשפחה בדיוק, את צריכה ללמוד מרבנית, לשמור שבת זה בדיוק, זה לא רק לא להדליק את האור בשבת בשבת וכו', צריך לדעת מה ההלכות האסורות ומה מותר, ודבר נוסף כשרות המזון זה מה שלמדנו הערב, תקפידי על הדבר הזה לגמרי לגמרי לא בשר לא עופות רק משחיטה כמו שאני אמרתי, ולבדוק בבית הכל,

 

ש. עכשיו החלפנו מזוזות

 

הרב: לא, לא דיברתי על זה, דיברתי על אוכל, אוכל, אוכל, הילדה אוכלת אוכל, נכון? זהו, אז להפסיק להאכיל אותה אוכל שהוא לא בכשרות המהודרת. הפרודוקטים שאפשר לקנות זה בהשגחת הבד"צ עדה החרדית ירושלים והרב לנדא, לא אגודת ישראל ולא בעלז ולא חתם סופר ולא ולא ולא ולא, שום דבר לא אגודת ישראל ולא בית יוסף ולא ולא, רק בד"צ עדה החרדית ולנדא, וכשרויות של כל הפרודוקטים קונסרבים כל הדברים, זה הכשרויות היותר טובים שמקפידים ממש, וגם ההשגחות שלהם במסעדות או דברים כאלה הם השגחות אמיתיות יותר, ז"א בתשעים פלוס אחוז תמצאו כל הזמן משגיחים ב מקומות האלה, בהשגחות האחרות חרטה ברטה. תקפידו על הדבר הזה מאד, ואני אברך את הילדה, מה שמה?

 

ש. שרה נעמי בת מיכל עטל

 

הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה, תראה בעיניה ותלך ברגליה ותחזור לאיתנה

 

ש. אמן. וגם שתדבר

 

הרב: ותדבר כראוי. אני מודה לכל הציבור, הזמן הגיע, המארגנת של הערב אומרת שהודיעו לה המנהלים שלא יקנסו אותה, תבורכו, תזמינו, עוד פעם נבוא, נמשיך, בריאות והצלחה. מי שרוצה ציציות כיפות כיסויי ראש יכול לקבל.