חיפה - חיפה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פצצה גרעינית על ישראל יכולה להרוג במכה אחת שישה מיליון בני אדם.

אתם יודעים מה אמר הגאון מווילנה?

זכר צדיק וברכה שהמלחמה האחרונה תארך שמונה שניות.

מכה מוחצת של ישראל, אומרים האיראנים,

יכולה להרוג 28 מיליון איראנים במכה אחת.

אבל לפי הנתונים האלה אתם מבינים מה התוצאה.

איראנים יישארו וישראלים לא.

זה מה שעומד בפתח עכשיו.

איך עוצרים את זה?

אם עם ישראל יעשו תשובה, מה יש להפסיד?

יש סיכוי שעם ישראל יצליח להפוך את הקערה הערבייה כמו שהיה בזמן מרדכי ואסתר.

אפשר להפוך את הכול, אפילו שיצא כבר פסק דין להשמיד,

להרוג ולאבד את כל היהודים מנער עד זקן ביום אחד.

כבר הייתה תוכנית כזאת, הייתה תוכנית כזאת.

ואיך אפשר היה להפוך אותה? לא היה לנו צבא,

לא היה טילים, לא היה שום דבר.

איך הופכים לדבר כזה? נו, אם היה ביבי אז, היו שואלים אותו, מה אתה אומר? מה נעשה?

הוא היה אומר, צריך לחכות עד שיהיה מדינת ישראל ויהיה לנו צבא ישראלי ואז נוכל. כן, אבל חכם, זה עכשיו יש תאריך, עד שיהיה מדינת ישראל. בינתיים מה נעשה?

ביבי אומר, תשאלו את ברק, הוא שר הביטחון העתידי.

בואו נשמע מה יש לו להגיד.

ואז ברק יזגזג לנו בתשובותיו, ולא נבין מה הוא רוצה. כי פעם הוא בימין, פעם הוא בשמאל,

פעם הוא בשום מקום. לא יודעים מה הוא רוצה.

אז אולי לשאול את ציפי לבני, אולי היא תגן,

מה עושים?

לא, היא חושבת על הקדנציה הבאה, אז למה לה להתחייב?

למה לה להתחייב על תשובה של עם ישראל?

אין שום סיבה וסיכוי.

אבל יש מזל שיש מרדכי ואסתר.

אם יש מרדכי ואסתר, שואלים אותם מה עושים,

הם אומרים, עם ישראל צריכים לעשות תשובה,

ומהר.

ואנחנו, עם כל הסיכונים,

נפעל בבית המלך להפוך את הגזרה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם וירוויח.

אנחנו נמצאים בתחילת ראש חודש אב,

ומשנכנס אב, ממעטין בשמחה.

אלה התקופות הקשות שעם ישראל עברו,

ובתשעה באב, כידוע לכם, חרב בית המקדש.

ובית המקדש חרב בגלל בחייה של חינם,

כשעם ישראל במדבר היו אמורים להיכנס לארץ ישראל,

והם ויתרו על הכניסה בגלל הסיפורים של המרגלים שאמרו שהארץ אוכלת יושביה.

אז הקדוש ברוך הוא אמר להם, אם אתם בחייתם בחייה של חינם,

אתם תבכו בחייה לדורות.

שני חורבנות של בתי מקדש בתשעה באב,

והרבה צרות אירעו לעם ישראל בתקופות האלה.

התקופות האלה נקראות בין המצרים,

שאירעו בהם הרבה צרות לעם ישראל.

מי שרוצה ללמוד את ההלכות בעניין זה, מהם הדינים,

באתר שופר.net יש שיעורים על בין המצרים של הרב עזרא מחפוד,

ניתן לשמוע, וביום שני הקרוב, בשידור ישיר בשבע וחצי בערב,

יהיה גם כן שיעור על הדינים של תשעה באב.

מכל מקום,

בואו נביא נקודה אחת.

כשהלכו ישראל בגלות

וירמיה חזר לירושלים,

נטלו הגלויות עיניהם

וראו את ירמיה פורש מהם.

ירמיה הזהיר את עם ישראל לפני שיהיה החורבן ותיאר להם בדיוק איך יהיה החורבן.

כל מגילת איכה שאנחנו קוראים,

כל המגילה הזאת בעצם נאמרה מראש.

נאמרה מראש, היא לא נכתבה לאחר מכן,

היא נאמרה מראש מה יהיה.

וכשלא הייתה כבר ברירה ועם ישראל נכשלו בחטאים ולא חזרו בהם,

אז הם יצאו לגלות.

באותה שעה ירמיה חזר לירושלים

והם הסתכלו עליו בוכים

וראו את ירמיה פורש מהם,

געו וצבחו בבחייה.

ואמרו, אבינו ירמיה,

הרי אתה מניחנו, ענה ירמיה ואמר להם,

אני מעיד שמים וארץ.

אילו בכיתם בחייה אחת

עד שאתם בציון,

לא גליתם.

זאת אומרת,

אף על-פי שהייתה לכם גזירת גלות

בגלל שעשיתם עוונות,

אבל אם הייתם בוכים בחייה אחת

כל זמן שעוד הייתם בציון לפני שיצאתם לגלות,

לא הייתם גולים.

והדבר פשוט,

שאין הכוונה של ירמיה על בחייה של תשובה ממש.

אדם עושה תשובה,

בוכה על החטאים שלו.

על זה הוא ודאי לא דיבר,

כי על זה הוא לא צריך להגיד מעיד אני עלי שמיים בארץ, שאם הייתם בוכים בחייה אחת

לא הייתם גולים.

זה פשוט.

זה כתוב בתורה, כי קרוב אליך הדבר מאוד

בפיך ובלבבך לעשותו. אם אדם עושה תשובה ועוד בוכה מעומק הלב, יש לו חרטה אמיתית,

ודאי שהיא מתקבלת.

אלא ודאי הכוונה שלו, של ירמיה, הייתה על בחייה של הכרה בחטא.

האם באמת אדם מכיר בחטא שהוא עושה,

והאם הוא באמת בוכה עליו בחייה של אמת?

אם אדם בוכה בגלל העונש,

זה לא בחייה של אמת. כל אחד שאומרים לו שיש לו עונש, הוא בוכה.

אבל בחייה על הכרת החטא, שהוא מכיר את החטא ובוכה עליו,

זה הגורם הגדול לסלק את הדין.

עכשיו, מי מאיתנו לא יודע שהוא חוטא?

מי מאיתנו לא יודע כמה הוא צריך לשפר את עצמו?

אבל מי מוכן באמת לבכות בחייה של אמת

ולבכות על החטא?

אז בפרט לפני ימים נוראים, פעמים אני נותן את הדוגמה,

שאחזור עליה פעם.

מה קורה עם בן אדם שנשפט על רצח מ-25 שנה, מאסר עולם?

והשופט אומר לו, למרות גזר הדין,

אני נותן לך אפשרות שאתה תעמוד עכשיו לפני כולם,

תבקש סליחה,

תתחרט על העבר,

תתקבל עליך לעתיד לא לרצוח אף אחד,

ותתוודה,

ותבכה רבע שעה, ותאמר

אנא השופט,

מחל לי וסלח לי על עבונותי ועל מעשה הרצח הנתער שעשיתי,

ואני מתחרט על מעשיי,

ואיני מתכוון לחזור על החטא הנורא והאיום הזה,

ואני מבקש את סליחת בית המשפט מאדוני השופט.

אם תבכה ככה רבע שעה, אומר לו השופט,

אני מוציא אותך זכאי.

אבל תבכה רבע שעה.

מה אתם אומרים?

הוא צריך לבכות או לא?

שנה שלמה הוא צריך לבכות.

הוא באמת שמע על העצתכם,

והוא עמד בבית המשפט והתחיל לבכות.

התחיל לבכות,

אבל החבר'ה שלו התחילו לצחוק,

ואמרו לו, מה אתה עושה לנו פדיחות?

תהיה גבר,

תעמוד בזה, תאכל אותה.

מה אתה עושה לנו בושות? מה, אתה נקמה?

תבכה.

תבכה.

אוי ואבוי לך.

אתה מבייש את השכונה?

פתאום הוא עושה,

מפסיק לבכות.

השופט אומר לו, תשמע, שבע דקות החזקת יפה,

עוד שמונה אתה מסיים.

תמשיך.

הוא אומר לו, לא בוכה.

אמר לו, תמשיך.

לא בוכה.

הבנת?

לא בוכה.

החבר'ה צועקים לו, גבר!

הוא מבסוט.

השופט אומר לו, אתה לא בוכה?

הוא אומר לו, לא.

הוא אומר לו, עשרים וחמש בפנים.

מה עכשיו?

הוא בוכה, ועוד אחד.

איזה טמבלולו.

ברבע שעה לפתור עשרים וחמש שנה?

זה אדם חכם או טיפש?

לא שמעתי. חכם או טיפש?

אתם לא רציניים.

חכם או טיפש?

כן.

עכשיו תחשבו על עצמכם.

בורא עולם אומר,

תבכו רבע שעה.

רבע שעה תבכו בחייה של אמת

על כל החטאים והעוונות

ועל כל המרדים והמעלים,

מרד ומעל, שהייתם נגד השם

בדברים שחפצתם לעשות נגד רצונו.

תבכו בחייה של אמת,

ואני מוחק לכם את כל העבר שלכם,

ולא תראו פני גיהינום.

לא משתלם רבע שעה.

והוא לא אומר לפני הקהל.

אפילו בבית, לבד.

אבל אמיתי,

זה מה שאמר להם ירמיה,

אם הייתם בוכים בחייה אחת

של אמת, אחת,

לא הייתם יוצאים לגלות.

לא היה את כל הטבח של הגויים שעשו לעם ישראל בירושלים.

לא היה חורבן הבית.

לא היה שום דבר מזה.

אבל בן אדם גם חוטא וגם מחזיק מעצמו בעל גאווה.

אני לא בוכה.

מה בסוף?

בוכה ומקונן.

אחר כך כולנו בוכים

על נהרות בבל,

שם ישבנו, גם בכינו בזוכרנו את ציון.

וואו, מאז אנחנו בוכים בתשעה באב,

בלי הפסקה.

מיליארדים יהודים כבר בכו בגלל שהראשונים לא בכו בזמן.

שמעתם?

זאת אומרת, בן אדם צריך להבין.

לפעמים צריך לנצל את ההזדמנות שהקדוש ברוך הוא נותן בשביל שחס ושלום לא יהיה יותר גרוע.

ולמה הראתי לכם את הסרטים האלה קודם?

משום שהזוהר הקדוש אומר,

לפני אלפיים שנה,

עתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם,

ויתאספו בני אדום עליהם,

ויערכו עימהם מלחמה אחת על הים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים.

ישמעאל, אתם יודעים מי אלה, כן?

אדום,

זה אירופה, אמריקה, רוסיה,

בני עשיו.

עתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם.

רואים היום, כל מקום טרור, כל מקום מחפשים להשתלט

ולכבוש את העולם.

ויתאספו בני אדום עליהם

ויערכו עימהם מלחמה.

אחת על הים

ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים.

מה אכפת לנו אנחנו? למה הקרוב אלינו? למה סמוך לירושלים?

אתם שומעים מה שאני הזהרתי במשך שנים רבות, שבסוף יבואו למלחמה על ירושלים?

אתם שמעתם שביבי אמר שירושלים תישאר מאוחדת

ושהיא לא ניתנת לחלוקה?

אתם שמעתם אבל גם את בראק אובמה,

מובארק חוסיין אובמה.

שמעתם שהוא אומר שהוא רוצה לחלק

את ירושלים.

וזה ניגוד.

האמריקאים הידידים אומרים לחלק,

וביבי אומר לא לחלק.

והערבים אומרים זה שלנו בכלל.

והאירופאים אומרים לחלק.

מכל העולם לחלק. מה אכפת להם לחלק? שלהם.

והאפיפיור אמר שזה שייך לשלושת הדתות, בביקור שלו פה.

אז כתוב בנביא,

ואספתי את כל הגויים מלירושלים למלחמה.

באחרית הימים,

כך אומר זכריה הנביא בפרק י״ד,

כולם יאספו למלחמה, וזאת תהיה מלחמת גוג ומגוג.

והנה,

הנביא אומר, ואספתי את כל הגויים לירושלים למלחמה,

וכל תוצאות המלחמה כתובות שם, ואני לא אחזור עליהן,

אבל זו תהיה מלחמה קשה ביותר. היא תהיה כימית,

היא תהיה גרעינית, אטומית,

היא תהיה ביולוגית.

כתוב שיהיה נמק בחיילים, שאחד ייקח את היד של החבר שלו וימשוך אותה,

יתשאר לו ביד.

והם יפלו פגרים-פגרים בנפילת איברים.

זה התיאור שיש שם.

מכל מקום

יערכו עימהם מלחמה אדום נגד ישמעאל על היבשה, על הים, ואחד סמוך לירושלים,

וימשלו אלו על אלו.

זאת אומרת, לא תהיה הכרעה במלחמה.

וכתוב, והארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום,

לא ישמעאל ולא בני אדום.

ובאותו הזמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה,

יערוך עליה מלחמה שלושה חודשים.

מי זה יכול להיות

עם מסוף העולם

שיילחם ברומי הרשעה,

יערוך מלחמה שלושה חודשים?

כן, מי זה יכול להיות?

מה? מי?

צפון קוריאה, זה בסוף העולם, נכון?

והם מתגרים עכשיו ברומיה הראשונה, נכון?

והם יורים טילים

ועושים ניסויים,

ועוד מעט הם עושים ניסוי עם טיל עד הוואי,

והם מצפצפים על האמריקאים

בעל האירופאים, למרות שמאיימים עליהם בסנקציות והם מתים מרעב שם.

אבל יש שם אחד זקן, תאוון,

שעומד למות,

ומה אכפת לו להתגרות

כשהעם שלו נמק ברעב?

אז הוא צריך להראות שיש לו בעיות חיצוניות, הוא לא יכול להתעסק בלתת אוכל ואורז.

והוא מסמיך עכשיו את הבן שלו שימשול אחריו.

וזו מדינה דיקטטורית חשוכה ביותר,

והיא לא מספקת רק אטום וידע לאיראן ולסוריה,

עכשיו היא נותנת גם לבורמה.

בקיצור, היא מחמשת צפון-קוריאה את כל אלה שהם שלטון

שמסוגל להפציץ עם זה את המערב.

זה השיגעון שלו.

כמה שיותר, לתת מידע, ידע, טכנולוגיה ואמצעים,

ושולח גם את המדענים שלו לכל מקום.

בכור הסורי שטופל,

עוד חודש, לפי מה שאמרו, הייתה להם כבר פצצת פלוטוניום.

באיראן אומרים שתוך חצי שנה

תהיה להם כבר אפשרות של פצצה ממש,

והם יכולים לערוך ניסוי.

אני אומר שאפילו לפני כן כבר יהיה להם.

מכל מקום,

אם הידע הזה,

או פצצה מלוכלכת אפילו, זולג לארגון טרור כמו אל-קאעידה ואחרים,

העולם מתפוצץ כולו, כמו שראיתם.

למה?

כי אין זמן.

אם נופלת פצצת אטום,

אין זמן.

אין זמן בכלל.

אין זמן. למה?

אם אתה לא מגיב מייד, אפילו שזה כבר מאוחר,

אם נשלחת עוד אחת, להתראות, אין עם מי לדבר.

אתם יודעים עד כמה זה חמור?

בואו אני אקריא לכם

מה התפרסם עכשיו במכון מחקר בוושינגטון

כמה ימותו במלחמה הגרעינית עם איראן.

כולם יודעים שצריכה להיות מלחמה גרעינית עכשיו עם איראן בחודשים הקרובים, כי ישראל לא יכולה לאפשר לאיראנים שיהיה להם נשק

לא קונבנציונלי.

אז המרכז ללימודים אסטרטגיים בין-לאומיים אומר,

פצצה של 100 קילו טון במרכז תל אביב תגרום למותם המיידי.

של 9,000 בני אדם,

פציעה 3,600. אני לא יודע מאיפה הביאו את המספרים, הם נראים נמוכים מאוד.

ואיך יודעים 3,600, לא 3,750,

לא 3,400, אבל נגיד.

אבל ההמשך הוא איום ונורא.

תוך שלושה שבועות

800 אלף נוספים ימותו מקרינה.

לפי מייקל אורן, שגרירנו בארצות הברית,

פצצה גרעינית על ישראל

יכולה להרוג במכה אחת

שישה מיליון בני אדם.

זאת אומרת, מה שהיטלר, יימח שמו וזכרו, לקח לו שש שנים,

בשניות.

אתם יודעים מה אמר הגאון מווילנה,

זכר צדיק וברכה, שהמלחמה האחרונה תארך שמונה שניות.

איך אפשר להגיד דבר כזה לפני 250 שנה,

שמלחמה תארך שמונה שניות?

האיראנים אומרים, פצצה של 500 קילו טון, לא 100,

תהרוג באופן מיידי 60,000 בני אדם, ובתוך שבעה ימים 5 מיליון הרוגים ופצועים.

מכה מוחצת של ישראל, אומרים האיראנים,

יכולה להרוג 28 מיליון איראנים במכה אחת.

אבל לפי הנתונים האלה, אתם מבינים מה התוצאה.

איראנים יישארו וישראלים לא.

הבנתם?

זה מה שעומד בפתח עכשיו.

איך עוצרים את זה?

איך עוצרים את זה? נו, תגידו לי.

תשובה.

פשוט.

אבל את רואה את זה שעם ישראל עושה את זה?

למה ביבי לא מודיע במקום להודיע א', ב', ג', ד', ה' ו' ז'?

בואו נעשה תשובה. יואו, יואו, יואו. אם ביבי יוצא ואומר דבר כזה,

רבותיי, המצב קשה.

אנחנו מוקפים מאות מיליונים מוסלמים שונאים,

והידידים הפכו לנו עורף.

בואו נעשה תשובה.

אפילו שזה ביבי, ולא כל כך אוהבים אותו כולם.

אם הוא אומר כזה דבר,

יא חביבי, מה שיהיה פה. יוצאים לרחובות

כמו

כמו במגילת העצמאות.

ועם ישראל חוגג ברחובות, ועושים תשובה,

וגמרנו את הסיפור.

טוב, השאלה, יש לביבי אומץ להגיד כזה דבר?

הרי הוא חושב על הקדנציה הבאה.

הוא לא חושב על הפצצת אטום באמת.

אם הוא היה חושב על הפצצת אטום,

אז הוא היה ודאי שמחליט את ההחלטה הנבונה הזאת. כי מה יש להפסיד?

אם עם ישראל יעשו תשובה, מה יש להפסיד?

אז בשבת הכבישים יהיו יותר פנויים,

פחות הרוגים, פחות פצועים.

כולם ילכו לבתי כנסת,

יהיה נחמד, מקהלות,

שירים, זמרה.

נפלא.

מה רע?

אנשים יקבלו על עצמם תשובה, לא יהיה שום נזק.

שום נזק לא יהיה. אבל מה יהיה סיכוי?

יהיה סיכוי שעם ישראל יצליח להפוך את הקערה על פיה,

כמו שהיה בזמן מרדכי ואסתר.

אפשר להפוך את הכול, אפילו שיצא כבר פסק דין להשמיד,

להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד,

כבר הייתה תוכנית כזאת.

הייתה תוכנית כזאת.

ואיך אפשר היה להפוך אותה? לא היה לנו צבא,

לא היה טילים, לא היה שום דבר. איך הופכים לדבר כזה?

נו,

אם היה ביבי אז, היו שואלים אותו, מה אתה אומר? מה נעשה?

הוא היה אומר, צריך לחכות עד שתהיה מדינת ישראל ויהיה לנו צבא ישראלי,

ואז נוכל. כן, אבל חכם.

עכשיו יש תאריך, עד שתהיה מדינת ישראל, בינתיים מה נעשה?

ביבי אומר, תשאלו את ברק, הוא שר הביטחון העתידי,

בואו נשמע מה יש לו להגיד.

ואז ברק יזגזג לנו בתשובותיו ולא נבין מה הוא רוצה, כי פעם הוא בימין, פעם הוא בשמאל,

פעם הוא בשום מקום, לא יודעים מה הוא רוצה.

אז אולי לשאול את ציפי לבני,

אולי היא תגיד מה עושים?

לא, היא חושבת על הקדנציה הבאה, אז למה לה להתחייב?

למה לה להתחייב על תשובה של עם ישראל?

אין שום סיבה וסיכוי.

אבל יש מזל שיש מרדכי ואסתר.

אם יש מרדכי ואסתר, שואלים אותם מה עושים,

הם אומרים, עם ישראל צריכים לעשות תשובה,

ומהר,

ואנחנו, עם כל הסיכונים,

נפעל בבית המלך להפוך את הגזירה.

ובאמת הם מצליחים.

מזל שלא היו ביבי וברק וציפי.

אם היו אז,

לא היינו ניצלים.

אבל הבעיה,

שהפעם אנחנו נמצאים באותו מצב,

והפעם יש לנו את ביבי, את ברק ואת ציפי.

ועכשיו אין מרדכי ואסתר, מה נעשה?

מה עכשיו נעשה?

כן, יפה מאוד.

אבל הוא אומר, והשאלה אם כולם עושים.

אז אני אגיד לכם, יש עצה.

יש עצה,

יש עצה, אבל תכף אני אגיד אותה.

מכל מקום,

כתוב שיתאספו עמים ויפלו בידיהם עד שיאספו כל בני עדו מכל קצווי העולם, וזאת תהיה מלחמה כללית ועולמית.

ואז יתעורר הקדוש ברוך הוא ויקוים הפסוק, כי זבח לה' בבוצרה,

ואחר מכן יתקיים הפסוק, לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה,

ויכלה את בני ישמעאל מהארץ,

וישבר את כל הכוחות למעלה,

הכוונה,

את הכוחות הרוחניים,

המלאכים הממונים על כל אומה ולשון,

ולא יישאר כוח למעלה על עמי העולם,

אלא כוח ישראל לבדו.

זה שכתוב, השם צילך על יד ימיניך,

ולאחר מכן יקוים הפסוק,

כי אז יהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'

ולעובדו שכם אחד.

ביום ההוא יהיה השם אחד,

ושמו אחד.

אז יש אפשרות,

ואני אגיד לכם מהי. אתם אמרתם אותה, אבל לא כולם.

רק אחת יש,

מה שאמר ירמיה הנביא,

תשובה אמיתית עם חרטה ובכייה על החטא.

יפה מאוד לעד.

אז זאת אומרת,

חרטה אמיתית ובכייה על החטא.

ואפשר להפוך כערה על פיה.

אפשר להפוך כערה על פיה.

ישראל שמחה עד היום על מובארק חוסיין אובמה,

אבל כמו שאמרתי מיום שהוא נבחר והוצאתי את הקלטת,

ברק חוסיין אובמה, למי ששמע,

למי שלא יכול לשמוע באתר שופר,

אמרתי שהוא יהיה רע ליהודים

אם

עמנואל ראם, גימטריה רע,

ואנחנו ניפרד מהידידות,

כי האינטרס האמריקאי יעמוד בראש סדרי העדיפויות של האמריקאים,

והיום אנחנו רואים שעל הראשונים שהוא התנפל מכל העולם זה עלינו.

לצפון קוריאה הורשית יד, פעטו בו,

לאיראן הורשית יד, פעטו בו,

לקובה הושיט יד, פעטו בו.

כל האויבים שהיו לאמריקה פנה אליהם עם ידיים מושטות, כולם בעטו בו. ישראל, שהושיטו לו תמיד יד,

ו-73% מהיהודים בחרו בו,

בעטו בהם.

וישר, לחלק שתי מדינות, שנתיים, תחתיך, ירושלים, יאללה, חבר'ה, אין לי זמן,

בחצי קדנציה אני רוצה לגמור את הכול.

ואל תשקרו אותנו.

הרבה שנים אתם משקרים אותנו ואומרים, כן, נפסיק התנחלות פה, שם, בפיפח.

אבל אחרי כל הנעליים שהוא קיבל,

והוא מבין שלא שומעים לו,

אז הוא חוזר ככה להתפשר קצת, כאילו משפר עמדות.

אז הוא ייתן, יכול להיות, אפשרות של בנייה של הקיים והפסקה מיידית של מה שלא קיים. אז הוא מבקש עכשיו רשימות, מה בונים?

מה בבנייה עכשיו?

ומפה לעצור מין פשרה כזאת, לאט-לאט.

אבל הוא, אי אפשר לסמוך עליו.

אי אפשר לסמוך עליו. אני עוקב אחריו, חבל על הזמן.

עוקב אחריו,

והוא מחריט, חבל על הזמן.

הבחור, בלי למצמץ בעיניים, אתם יודעים, אדם שנתפס בשקל,

אז הוא עושה מין נעוי כזה, או איזה תנועה, או העיניים ככה עושות משהו.

אצלו שום...

דבר כאילו אמר אמת מההתחלה עד הסוף.

זה לא יאומן כמה הוא מקצועי.

ואני מכין עוד כמה סרטים חדשים שהוא מכרת אמיתי.

זאת אומרת, הוא יוזם,

יוזם כאילו באמצע הדרשה שלו או דיבור,

כאילו נשבר לו משהו וכאילו הוא מגיב בטבעיות, זה לא מזיז לו והוא ישר מסתדר עם המצב.

עף איזה זבוב, אז הוא הופ,

הורג אותו בשנייה והוא נופל על הרצפה, והמצלמה יודעת בדיוק איפה הזבוב.

ועוד כל מיני פטנטים כאלה, חבל על הזמן, קרקס.

אז אני אראה לכם קצת מי האיש לפני שנגיע למסקנות,

מה עלינו לעשות במצב כזה.

בבקשה,

בואו נראה להם קצת.

אבאו נראה לי את זה.

בניסיה,

שאוסתו אובמה.

ואלה כולם שחזרו לערבית,

ביטוח ערבי, אופן אל-אזדאנם ופריטיה,

ושחזרו להם,

ושחזרו להם,

ושחזרו להם בנג'יה, ושחזרו להם בנג'יהו.

הרבה מקומות נאמרו,

וחטאו להם את התברות,

השראייה,

להתנכיר להם אל-פוז,

שחזרס לאמריקה.

בבקשה.

בא חוסיין ואומר, אני מרים את האסלאם. האסלאם זה תרבות מאוד חשובה.

הג'יהאד שלהם, שהם רוצים לחסל את כל העולם שלא מאמין בדת שלהם,

זה לא נורא.

הוא כבר ימצא איזה מילים יפות ומתאימות.

מי צריך לשלם את התשלום?

מי צריך לשלם את התשלום? אנחנו.

וירושלים תהיה הקבילה של ישראל, וזה צריך להיות אונדביד.

זה צריך להיות אונדביד.

ארורים הם הרשעים שמתעסקים בעצה רעה על ישראל וכל אחד ואחד מהם יועץ לפי דרכו ואומר,

עצתי טובה מעצתך.

להוסיף, אני חושב שיותר מגיעים.

באמת מיליוני דולרים לא משתמשים את ישראל,

המלציאנה,

אבל באמת מוסיפות בצבאות הממשלה של ישראל,

מוסיפות מיליוני דולרים שיכול להיות גם לספורט,

אני חושבת שזה צריך להיות מלציאת פרוטקציה.

לא מהקבוצות,

סרוברניצה או הלוונדה,

אבל מוסיפות מיליטארית,

כי זה נראה לי שבמקום הזה,

וזו האמת של גנוסיידים עכשיו, ולא רק של מוסיפות מיליוני דולרים שאנחנו רואים בו.

הוא כבר מוסיפות אורגנציה טרורית.

ראשיד קולידי היום הוא פרופסור מקולומביה,

לפני כן הוא פרופסור מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות מוסיפות

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

חברי הכנסת,

שבה אנשים חייבו בלי אף פעולות,

שבהן אורצרות היו קטנות וכן הלאה.

תראה על הארציונות בניו-יורק טיימס הראשון לפני שעברה סטטיסטיקות על האחרון שאני חושב שעד 40% מהארץ נמצא מפלסטינים והוא לראות מפלסטינים.

הוא לקח לידו יהודי בשם רם עמנואל,

ראשי תיבות רם.

an unidentified Jewish leader quoted White House Chief of Staff רם אמנואל as saying, quote,

In the next four years there is going to be a permanent status

arrangement between Israel and the Palestinians on the basis of two states for two people's and it doesn't matter to us at all who is Prime Minister.

This victory alone is not the change we seek

chance for us to make that change and that cannot happen if we go back to the way things work. Change has come to America.

הם מוכרים אותנו בחינם.

בחינם.

כי האינטרסים של אמריקה קובעים ולא האינטרסים של ישראל.

אנחנו באמת מהווים בעיה לאומות העולם, בפרט לאמריקה.

כי מה אנחנו יכולים להביא לאמריקה?

יכולים להביא להם נפט.

מוכרים אותנו בחינם.

I understand those who protest that some countries have weapons that others do not.

No single nation should pick and choose which nation holds nuclear weapons.

יש בריות מזלן,

ועמי אונו פרקורטו מושהו יגיד כזה בריות מזלן.

מי בו ראש האווים.

And any nation,

including ערן,

should have the right to access peaceful nuclear power.

מי בו ראש האווים.

Including ערן.

אלוהים.

saying, Israel would soon disappear.

עמדינג'אד first made the remarks in 2005,

fueling international outrageage and speculation that he was threatening the Jewish state with nuclear weapon.

אז כאלה משוגעים יש לנו בסביבה,

המצב שלנו לא טוב.

I understand those who protest that some countries have weapons that others do not.

אחמדינג'אד אומרים לאנשים באיראן שהחלטה של המדינה תמיד רעשת ושהמשהו מביא אותנו בעת מדינת ישראל.

אי-אנג'ל לא יכול להיות שחלק מהנדימה שקוראת נושאים נוספים.

אחמדינג'אד מאוד רחוק.

ישראל יכולה להיות שמחקר את המטה.

הוא אומר שישראל צריכה להיות שמחקר את המטה.

אנחנו צריכים להתעורר ולחזור בתשובה ולהזיר יהודים בתשובה.

אם נעשה ככה,

שום אויב, שום מדינה, שום אומה לא יאכלו עלינו, וגם גוג ומגוג עם 70 אומות עולם

לא יוכלו לגעת בנו כהוא-זה אם נעשה את רצון הבורא.

בסלאם עליכום.

עם תשובה של עם ישראל אנחנו מפרקים אותה.

איפה היה הוא?

מוחמד וחזמוה, גם עיראן נוסמה ובן אדם אבו אמה ובנוסטין כל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לעוכר גוג ומגוג

טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מנסה לא להיפגע חזק!

מכל מרעים ואישים ורע נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה להגביר.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מילון חוזרים בתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון

בסוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו נגמר מול הצועקים

שמע ישראל השם אחד התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד מול הצועקים.

בשם ישראל השם אלוקינו,

בה השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו בה השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו בה השם אחד

תודה רבה.

תודה רבה. וזאת העצה היחידה שיש לנו.

אין לנו משהו אחר. כרגע אנחנו בתשעת הימים עד תשעה באב,

וצריכים לעשות חשבון נפש. אין מוזיקה בימים האלה, כידוע. זה ימי אוילות.

כל אחד יחשוב על המצב הכללי של עם ישראל,

ומה יקרה אם תתחיל מלחמה כזאת בקרוב,

מה יהיה עם היהודים בגולה כשהאנטישמיות תפרוץ

במלוא חוזקה,

ומה יהיה איתנו עם אלפי טילים?

מה אנחנו עושים?

כדאי להקדים תרופה למכה ולחפש עצות איך להחזיר עוד יהודים בתשובה.

כשהייתי פה פעם קודמת

אמרתי לכם שצריך תוך שנה להביא מיליון מעולי תשובה לאבינו שבשמיים.

וברוך השם, עשיתי די הרבה.

המספרים הם גדולים מאוד, לא ייאמנו.

אם אתם לא יודעים, כרגע, כרגע, כשאתם מסתכלים עליי,

מסתכלים עלינו כמאה אלף איש בשידור ישיר

בכל העולם.

אתם רואים את עצמכם על המסך?

תעשו שלום במסך, תעשו שלום, שיראו אתכם בעולם, כן?

כן?

רואים אתכם מן העולם?

ואני אבקש,

אני אבקש רגע,

טלפון מספר לצלצל, 052,

אלה שצופים בנו מכל העולם,

לצלצל ל-052, כן?

808-1997, אני חוזר, 052-808-19.

תשע-שבע, לאלה שרוצים לעלות לארץ ישראל

ואלה שמוכנים לעשות תשובה וצופים בנו מן העולם כרגע,

להתחבר עם הציבור שיושב כאן לפנינו,

להרים טלפון מיידית לכאן ונעביר אותם בשידור ישיר.

בינתיים אני רוצה להגיד לכם, הכנתי אפשרות כדי שאתם תוכלו להחזיר בתשובה

כמויות מבני המשפחה, מהקרובים, מהידידים,

מהחברים,

מכל מקום.

מה עשינו? שני דברים. השתמשנו בטכנולוגיות שהעולם המציא ואנחנו פשוט מאמצים אותן לטובת היהודים. כידוע לכם, יעבדוך עמים זה ברכה בתורה,

והעמים באמת עובדים בשביל שנוכל לקרב את הגאולה.

אז אחד מן הדברים, זה מה שיש לי פה על היד, זה נקרא שחרורון.

מה זה שחרורון?

לעבריינים סמים אזיקון.

לצדיקים סמים שחרורון.

מה זה? הנה אני פותח.

זה התקן USB שמכניסים למחשב 8 ג'יגה.

בפנים יש סרטים שלי, הרצאות ושירים

ב-3 ג'יגה.

ב-5 ג'יגה פנויים,

זה לשימוש אישי,

ניתן להכניס כ-10 מיליון ספרים בפנים.

זה מה שיש במאגר הזה, בתוך זה.

וחומר בפנים, למעלה מ-1,000 שקל

של סרטים והרצאות ושירים.

כל זה על היד.

אתה הולך עם השחרורון. נתקלת באדם שעדיין אזוק בחבלי היצר הרע

וקשה לו להשתחרר.

אז אתה אומר לו, בוא, חמודי,

להתקרב עממי לקומפיוטר הראשון,

מכניס לו טוז לבפנים ולוחץ אינטר ומראה לו סרטים.

מה שאתה רוצה לדעת, הנה, בפנים.

אתה רוצה גם שירים טובים והם שמחים, ביניהם אחד כזה,

טוז, אינטר.

והבן אדם שמח.

אתה רוצה לתת לו מתנה כי הוא לא מוכן לשמוע על דת ודתיים?

אין בעיה.

תגיד לו, נותן לך מתנה,

דיסק-קונקי, חינם.

שמונה ג'יגה. אל תגיד לו שיש משהו בפנים.

תן לו.

הוא יתחיל להשתמש, פתאום הוא יראה תיקייה.

הוא ילחץ דאבל קליק, הוא יראה שלוש תיקיות.

הוא ילחץ על עוד תיקייה, יראה תשעה סרטים.

הוא ילחץ על סרט מסקרנות, והוא נתפס.

הבנתם איך זה עובד?

אז זו דרך אחת.

דרך שנייה,

זה מה שהשם עזר לנו,

ואחרי שמונה שנים הצלחנו להגיע לתוצאה,

אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

מה זה אומר?

אתם מכירים? אנציקלופדיה בריטניקה,

עשרים כרכים, מלאים אבק,

שוכב במזנון, תופס נפח, לא קוראים בכלל.

אלפי שקלים זה עולה?

זה 240 שעות של סרטים,

82 סרטים חתוכים לפי נושאים במלל פלוס למקטעים,

1,727 קטעים שהם סרטונים,

שמהווים תשובות על שאלות שאתם רוצים לשאול אותי.

כל שאלה שאתם רוצים לשאול אותי,

אתם לוחצים פה, נגיד, אתם רוצים לדעת על השואה? כותבים השואה,

תשובות,

תז, לחיצה, סרטון, אני עונה.

רוצים לדעת על שבת? כותבים שבת, תשובות, תז, תשובות.

רוצים לדעת הוכחות לחיי העולם הבא?

תז, תשובה.

הכול בסרט.

יש פה,

מאיפה זה?

ברוקלין?

אוקיי, ברוקלין.

רק איזו דקה.

הלו?

הלו.

שלום.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני גרה בברוקלין.

אנחנו גרים בברוקלין שנתיים וחצי.

אני בעליסבון חמש שנה, ואנחנו רוצים לעלות לארץ הקודש.

אשריכם.

איפה אתם גרים? בברוקלין?

זה נקרא רחוב בלאקסטריטס.

כן, אבל באיזה?

טוב, לאושר פרקווי והכול.

אה, שמה.

הבנתי.

אני אברך אתכם מהשמות.

תקוות התוכנית שלך הרצאות, יותר נכון.

רביעי ראש רוני, דוד בן אסתר.

דוד בן אסתר.

שברתם אותם?

הוצאנו אותם, מכרנו אותם לגויים, ואת הכסף הזה אנחנו תורמים לשופר.

יפה מאוד, אשריכם, אשריכם.

למי שלא יודע, אנחנו בתקופה האחרונה שברנו מאות טמבלוויזיות ברחובה של עיר,

וגם בארצות הברית, בקוסטה ריקה, בהולנד, בצרפת,

שוברים טמבלוויזיות עכשיו כהכשרה לגאולה.

אז הם שניים שיצאו החוצה, הפלזמון נמכרו, והתרומה לשופר. יפה מאוד, נכון?

כן. אני גם הייתי הולכת עם חצי כיסוי, והיום, ברוך השם, אני עם כיסוי מלא בעקבות ההרצאות שלך.

תהיו בריאים.

תגידי לי,

כמה זמן אתם עוקבים אחרי האתר שלנו?

כמה זמן אתם עוקבים אחרי האתר שלנו?

הרבה מאוד זמן.

יש לנו פה רק את נקרא רדיו F, שרסמתם עם ההרצאות שלכם,

אז גם באומנה וגם דרך האתר.

הבנתי. אמרי לי משהו. כמה אתם צופים כרגע בנו?

כרגע רק אני ובעלי, כי כולנו לא פה כרגע.

כמה את יודעת שצופים בנו בדרך כלל בסביבתכם?

הרבה, הרבה, הרבה מאוד.

ברוך השם. הרבה מאוד.

אז אני מברך אתכם מה שמכם.

שודיין בטרוני ודוד בן אסתר.

השם יזכה אתכם לעלות לארץ הקודש מהרה, בנקל ויישוב טוב בארצנו הקדושה.

תודה רבה.

כן, זו דוגמה.

זה חלק מהמאה אלף שצופים בכם עכשיו.

תהיו שמחים היום, אה?

זה יהודים יקרים, כמו שאני ממשיך,

1,727 תשובות. אני רוצה להראות לכם שלוש תשובות נבערות,

כדוגמה.

מאיפה?

לוס אנג'לס. אוקיי, לוס אנג'לס.

הלו?

הלו? כן, שלום, כבוד האב. שלום וברכה. שלום, כבוד האב.

שמי דניאל.

אתה מלוס אנג'לס?

כן, אני מלוס אנג'לס.

אני מאוד מתרגש להתעוות.

מאוד מתרגש.

רציתי להגיד לך שאני הייתי רואה אותך הרבה ושומע את דיסטים שלך מאוד הרבה.

ומה שקרה היה הרבה,

היה, היה, היה לי הרבה כמו מה שקוראים לזה באנגלית,

a lot of trouble with the religion and a lot of confusion.

אתה לא נשמע ברור? לא הבנתי בדיוק. דיברת, עברת לאנגלית?

כן, כן.

בגלל שבגלל זה קצת קצת קצת קצת חשוב.

אתם הבנתם מה הוא אמר?

מה הוא אמר?

אין בעיה, דבר אבל באנגלית ברורה.

בסדר, אני פשוט רואה את עצמי.

אני רואה את עצמי פשוט בשידור, אני שומע את עצמי בשידור וזה כמו חוזר על עצמו. אתה מבין מה אני מתכוון?

דיליי, דיליי.

כן.

אז בקיצור, אני רוצה להגיד שהמשפחה שלי באה לפה, עלתה ללוס אנג'לס לפני כשבע שנים,

ואני חזרתי מתשובה לפני בערך ארבע שנים.

אני מאוד מאוד שמח לשמוע את האנשים שם,

כאלה אנשים טובים וכאלה אנשים אמיתיים.

ואני מאוד אוהב את ארץ הקודש, ואני מאוד הייתי רוצה לעלות בעזרת השם מאוד בקרוב.

יפה. תגיד לי, מה אתה רוצה להגיד ליהודים שיושבים כאן בחיפה עכשיו ושומעים אותך בהתרגשות?

אני רוצה להגיד להם שכולם שם,

אחד-אחד,

השם אוהבים, השם אוהב אותם, אחד-אחד.

אוהב אותם מאוד,

במיוחד אנשים שנשארים בעת הקודש.

ואתה מצטרף אליהם, אני מבין.

אני רוצה להצטרף, הייתי באמת רוצה.

השם יעזור לך, השם... העניין הוא שאני רואה את עצמי שלך, אני שומע אותך פעמיים עכשיו, זה קצת קשה לי לדבר ככה.

אבל בקיצור אני רוצה להסביר לך משהו. המשפחה שלי מתפרקת עכשיו,

ההורים שלי רוצים להתפרק.

מה הם רוצים?

וואן, טו?

הוא אמר שהמשפחה רוצה להתפרק, והשיחה התפרקה.

בכל אופן, אני מברך אותך, למרות שאתה לא מדבר כבר בטלפון.

אני מברך אותך שתזכה אתה במשפחה להתאחד

ולעלות לארץ הקודש מהרה.

כן, אז אנחנו ממשיכים.

האנציקלופדיה הזאת, רבותיי, תעשה את השירות. אם הייתם יכולים לקחת אותי לכל מקום ולהגיד, בואו תשאלו אותו שאלות, בואו תשאלו אותו שאלות,

הייתם מרגישים על הכיפאק, נכון?

אפשר לענות תשובות.

יש לכם היום אותי בכיס,

שמים, מחברים למחשב,

טז, טר,

טז, טר, טז.

ואתם עונים לכולם תשובות.

הנה, לדוגמה,

מה קורה אם יהודי מגיע פה לקריות

והוא טוען, תשמע, אני מוכן לחזור בתשובה, בתנאי שתשכנע אותי שאני לא מהקופים.

אם תשכנע אותי שאני לא מהקופים, אני שם ציצית וחוזר בתשובה. מה אתם עונים לו?

קח בננה, לא?

בואו תשמעו מה אני עונה לו, אחת מן התשובות.

בבקשה.

הבנתי. זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דרוויץ'.

לא, אני מדבר על האבולוציה, אבל אני חושב שתשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דרווין, אם אתה לא יודע.

אני יודע שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר, אז הוא משתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך. אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אני לא... אל תראה אותי ככה. אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

לבית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינטא ואבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכיח? אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים ואני אראה לך איך היה נראה. סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי? אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

וראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב,

עם אבו עגלה, עם הבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר אני אקח אותך לחדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות, איך הייתי קופיקו קטן.

לאט לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמרתי, בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרמי.

אמרתי לו, תסלח לי המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעון בתנ״ך.

המורה לתנ״ך אומר לי, תקרא בתורה.

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך על המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר, שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספאדי.

מסכנים הם לא התפתחו.

כנראה, הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי,

השאירה אותם קופיקו.

יש פה מישהו, משפחת בבום?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

כן, ומה עושים אם...

רגע, יש לי שאלה, שאלה חשובה.

תגידו לי, הקטע הזה של התשובה שווה חמש אגורות?

שווה חמש אגורות?

הייתם שמים חמש אגורות על תשובה כזאת?

כן. יותר. בואו נראה אם עוד חמש אגורות תשימו, רגע.

אישה שאומרת שהיא מכבדת את השבת, אוהבת את השבת, טורחת לכבוד שבת,

אבל יש לה בעיה.

הבנות לא עוזרות, והבעל רק אוכל.

האם אפשר לשכנע אישה כזאת שיהיה לה פעמיים בשבוע השבת?

חמש אגורות.

בבקשה.

אל תגזים. תסכים איתי שלבין דתי יש הרבה הרבה יותר חובות

והרבה יותר מטלות מאשר לבן אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי, והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

חילוני? מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת החילוני. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני, זה ממש בנשימה.

לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות, קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני. גשמי, גשמי. את יודעת למה? ולמה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת.

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי עד שאני מכינה עד שזה רק שזה נפרד?

הדלקת נאורות, אז יש לי חופש.

תן לי, תמיילה, תמיילה רגע. יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום. אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש.

נכון.

אז שיהיו בריאים זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות הבנות שלי. אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו.

אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה לאכול. די. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה צפון. אז תגלו עליה, אל תעשו עליו. זכות השבת מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתכונן. אז הקדוש ברוך הוא אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק.

לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים, שניים שעובדים מתחת לאדמה,

חופרים תעלות

עם תוריה וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים.

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים. תראה איזה חיים, איזה מקצוע.

השני שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עומדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים,

אבל את רואה את האושר על הפנים.

סוף סוף,

בעלה בבית,

הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה,

היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שבמחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא, הכינה וטרחה לכבוד שבת.

לכן אני אומר לה, בערב שבת,

וכל הבנים, והבנות,

אשת חיים, מי ימצא?

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא? ברוך השם, אין לי כלום. רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול? לא, ברור שלא. זה יותר מנוחה? זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני עולה לבוא ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. טוב, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחים. בטח נחים. שזוג נחים. בטח זוג נחים. אבל גם האישה עובדת, יש. אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להאריך. למה ביקשתי מסליחה? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון. אפילו שלומכי. כאילו אתה מחפש ואתה מגהט ואתה זה. או אתה לא מחפש ולא מגהט. יפה. מה הולך לבית כנסת? אז נחים. ומה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים ועושים

כלים ומכינים ומעשנים ועשן וריח וטימבלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטחטחטח וטחטח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן.

ומה?

ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה. בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים.

עולה על זה זבובים, חול, לכלוך, הכול.

חוזרים באמצע, מקללים, רבים, סתירות, כאפות, הכול.

מה, יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק, אני שומעת את הקלטות שלך. לפי דעתי אתה צודק.

ברוך השם, תהיי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה. כבר. רק כששומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת.

כן, זה היה בחמש אגורות.

ועוד משהו בחמש אגורות.

מה קורה אם מגיע לחיפה בן אדם, פלספן,

אומר שהוא יודע הכול, ובעצם הוא לא מבין כלום?

איך מסתדרים עם אחד כזה?

בבקשה.

תפסיק עם הציבור. הכול בא מעפר, עצור.

הכול בא מעפר וחוזר לעפר,

אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא? כן.

אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה? אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה?

נשמה דבר לא מוסבר. לא מוסבר. זה גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אבל אני לא יודע. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע.

אם נהיה אותו דבר אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית. אדוני הפסיכולוגים בעולם שינו את המושג פסיכולוגיה למושג תורת ההתנהגות בשביל שלא יודעים

מה זה נפש, לא יודע, ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן? בוא אני אגיד לך שאני כן יודע, כתוב בתורה... אה, כתוב. עזוב לי מה שכתוב, תכין את הסדל.

רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת,

פסיכולוגים שהם כתבו קראו לזה תורת ההתנהגות, עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל.

עזוב מה הם אמרו. למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים מצוות לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל. נכון? נכון? אתה יודע, למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון, תסביר לי, על ראת הספר, דבר עם שכל? זה היגיון, זה ההיגיון. עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע

לא יעבינו להסביר אותה

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת לאדם שאני מקבל את הגיוס שלה

רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת?

עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא גם חוזרת.

בסדר, אבל לאן? גם זה אצל הדרוזים, לא נכון. בסדר, מי אמר? גם אצל היהודים. זאת אומרת, גם אצל היהודים. נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה, מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה, מה קרה לך?

אני באתי בשם הספר.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אבל אנחנו בסרטים. ההנשמה שלך עולה, לאן?

לא יודע. שביל החלב.

לא יודע. לאן היא עולה?

בשביל הבשר. רק רגע, אני רוצה להבין.

עולה זה אתה יודע. מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע גם אני לא יודע. נו אז אתה לא יודע. אבל מה שאני יודע, אתה יודע?

כמעט. כמעט? כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

טוב, אז זה מה שיש באנציקלופדיה, וכמובן יש בכל הנושאים תשובות.

אבל אתם בטח חולמים שזה יעלה חמש אגורות, זה לא עולה חמש אגורות. זה רק שאלתי אתכם אם זה שווה, אמרתם כן.

אנציקלופדיה כזאת, אחרי השקעה של חצי מיליון שקל ויותר רק בשביל לפתח את התוכנה,

ועוד למעלה מ-5,000 שקל חומר שיש בפנים,

שזה 82 סרטים ו-240 שעות רצופות כאלה.

הפקה שעלתה מאות אלפי דולרים, הפקה של כל סרט, כל סרט זה חודשיים-שלושה לאחים,

זה היה צריך להיות במחיר עממי-עממי-עממי אלף דולר.

עממי.

וזה עדיין יותר זול מאנציקלופדיות של הרבה ניירות,

וזה גם לא מדבר, שלי מדבר.

אבל אני יודע שהמצב בחיפה קשה מאוד,

ואין לאנשים אמצעים,

והם לא יכולים לשלם סכומים כאלה, ואפילו לא חצי,

אז החלטתי להתחשב בכם ולתת לכם הזדמנות אחת ויחידה

שתוכלו להחזיר את כל המשפחה והידידים הקרובים בתשובה כשיש לכם אנציקלופדיה כזאת,

והחלטתי לתת לכם את זה בחינם.

אז אני מצידי בסדר או לא?

מי רוצה שירים את היד?

אין הרבה.

מישהי ראשון?

אתה הייתם האחרונים. אתה איבדת, עשתה.

כן.

יופי. צלם אותם. צלם. צלם. צלם. צלם. מי רוצה?

רגע.

רגע.

רגע. רגע. די. להוריד את הידיים. רגע. רגע.

אבל אני הייתי פייר אתכם. עכשיו תהיו פיירים איתי.

מי מוכן לתת חמש אגורות לתשובה?

חמש אגורות לתשובה כזאת.

יפה. תורידו את היד.

זה אומר שאתם צריכים לתת

100 שקלים תרומה לארגון שופר שנוכל לייצר עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ולתת לאחרים.

מי שתורם 100 שקלים מקבל אנציקלופדיה חינם.

זו זכות גדולה. זו זכות גדולה. זו זכות גדולה. בזריזות, רבותיי. לא יישאר אחר כך. תזכרו, מאיר.

בנוסף

לאפשרויות

שהכנו בשביל שכל אחד יוכל לעשות תשובה ולקרב אחרים.

רק שתדעו שהמבצע הזה זה לעילוי נשמת מורי וריבי,

הרב יהודה שפירא, זכר צדיק לברכה, שנפטר לפני חודשיים וחצי

והיה מעמודי התווך של עולם התשובה.

אז לידיעתכם החלטנו גם לעשות לעילוי נשמתו

שני דברים נוספים שהם הופכי עולם.

כידוע לכם,

רבי עקיבא היו לו 12,000 זוגות תלמידים, 24,000 תלמידים

שהיו לומדים,

והם מתו כולם

תוך כמה שבועות,

מפסח ועד עצרת.

מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא. ולמה?

משום שעיניהם

מהם הייתה צרה אלו באלו ולא חלקו כבוד אחד לשני.

גזרה איומה ונוראה.

24,000 תנאים קדושים נפטרו בתקופה קצרה כזו,

והעולם כמעט היה שמם.

רבי עקיבא אמר לתלמידים שלו,

ראו מעשיהם של הראשונים ואל תעשו כמעשיהם.

מה עשו הראשונים?

קמו והפיצו תורה בכל ישראל.

זאת אומרת

ש-24,000 תלמידים לא הפיצו תורה בישראל אלא למדו בינם לבין עצמם.

יוצא מזה שאם מפיצים תורה לישראל,

זה הדבר הגדול ביותר באהבת הבריות.

אז החלטנו להעמיד

12,000 חברותות,

12,000 אברכים,

שילמדו 12,000 יהודים שרוצים ללמוד תורה ביחד 24,000,

שיהיה תיקון גדול

לעניין הזה של תלמידי רבי עקיבא.

ולכן,

בכל הארץ,

מי שרוצה ללמוד בחברותא עם אברך או רב,

בחינם אין כסף,

צריך רק להרים טלפון למספר

050-416-60-70.

אל תישאר לבד, תתחבר לתורה.

מפעלה ללמוד ולמד.

אבל ידעתי שלא תביאו עיתים ולא תרשמו את המספר,

אז סידרתי לכם מגנטים שתוכלו להדביק אותם על המקרר

ולהיזכר ולהתחבר.

אז עכשיו, יהודים יקרים,

אני נותן לכם, מי שרוצה ללמוד להרים טלפון ולהתחבר לאברך ללמוד תורה כדי שיהיו לו זכויות גדולות בשמיים,

ירים טלפון, וחינם ילמדו איתו בבקשה להעביר והם יחלקו ביניהם.

כך,

תן שם לאנשים שיעבירו ביניהם.

גם יכולות לצלצל.

בבקשה, הינה, תיקח.

תחלקו. בבקשה, תתפוס.

בבקשה.

תחלק לאנשים. בבקשה, תתפסו.

כן?

תן לאנשים שם עוד.

תעביר שם לחבר'ה.

יופי, אז גמרנו עוד נושא אחד חשוב, שעם ישראל ילמדו תורה.

אבל יש כאלה, אני יודע, שעוד לא יודעים אפילו מה זה תורה ולא יודעים בכלל מה זה גמרא בכלל. מה עושים איתם?

אז החלטנו להקים 1,000 ישיבות

שנקראות אוהל יהודה על שמו של מורי וריבי, הרב יהודה שפירא,

זכר צדיק לברכה.

והישיבות האלה הן גם באינטרנט.

זאת אומרת,

כל יום חמישי בשידור ישיר כמו עכשיו יש שיעור עם רב שמועבר ישיר באינטרנט לכל העולם, שיעור גמרא.

שבערך שעה, שעה וחצי,

עם תלמידים.

מי שנכנס לאתר יכול להוריד את השאלה ואת המקורות.

זה מצולם לו, הוא רק לוחץ פרינט

ויוצא לו הדפים.

הוא יכול ללמוד עם הרב באינטרנט,

ויכול להביא חבר'ה ולשבת ביחד וללמוד.

ביום חמישי כל העם שואל את השאלה השבועית העולמית.

יש שאלה שבועית עולמית,

וכולם דנים בשאלה.

בשבת כולם נפגשים בבית הכנסת, אומרים, מה אתם תרצתם?

הינה דוגמה איך זה נעשה.

ככה רואים בשידור ישיר. ווליום.

אז זה בעצם

השלושה

הערות שדיברנו, שצריך לדון בהן.

וההערה הרביעית, אולי אתם תתפלאו,

אבל יש עוד נידון פה,

האם בכלל אני חייב להחזיר את התוכי?

או אולי אני אומר לו, אני לא חייב לך את התוכי.

התוכי

נשאר אצלי.

גם לא רוצה את ה-3,500 דולר.

תוכי כזה נדיר, אני רוצה אותו. למה? נדבר על זה בעזרת השם. יפה, נדבר על זה. זה הסוגיות שאנחנו נראה, ונדבר על זה. די.

די.

תראה את הרב עזרא מחפות גם, אבל שנייה אני רוצה להסביר משהו.

הייתה פה שאלה.

חבר'ה,

חבר'ה, זה שוק, שוק.

שוק, תשמעו.

שאלה.

תוכי ברח

מהבעלים שלו,

נכנס למשפחה.

תוכי גדול, יפהפה.

בעלת הבית נפחדה,

רועדת מפחד.

קרא לה שכן, תציל אותי, תוציא את התוכי מפה.

אני לא יכולה לזוז.

בא השכן,

מטפס על הארון, מוריד את התוכי.

כשהוא תופס אותו ביד הוא רואה איזה תוכי יקר זה.

החליט לקחת אותו לעצמו.

הלך הביתה,

מספר לאשתו,

והיא מביאה בדיוק עיתון,

והוא רואה שכתוב מודעה,

מי שמצא תוכי כזה וכזה וכזה שמתאים לתיאור,

יקבל פרס שלושת אלפים חמש מאות דולר.

הוא מיד מצלצל, הלואו, שלום, מצאתי את התוכי שאני חושב שזה שלך.

אני בכתובת כך וכך, תבוא, תיקח את התוכי.

פתאום מגיעה האישה,

דופקת בדלת, אומרת, שלום, אתם מצאתם את התוכי?

אז הוא אומר לה, כן, מצאנו את התוכי.

היא רק מדברת,

פתאום התוכי אומר, רותי, רותי, רותי, רותי.

היא נכנסה אלי בפנים, לקחה את התוכי, אמרה, רבותיי, זה התוכי שלי, תודה רבה לכם, שלום.

עכשיו, מה הדין?

של מי התוכי?

מי מגיע לו 3,500 דולר, ולמה היא לא משלמת?

מה עכשיו התשובה?

מה עושים?

בשביל זה צריך ללמוד שיעור גמרא.

שואלים את השאלה,

ואחרי זה צריך להביא תשובה.

אז כל אחד אומר דעתו,

אחרי זה לוקחים דפי גמרא,

לומדים את הסוגיות,

ומגיעים למסקנה, איזו חוויה, חבל על הזמן.

שאלה קודמת הייתה,

אישה הזמינה את חברתה לערב של ארוחת ערב בהשתתפות בהגרלה,

חברתה הסכימה לבוא,

וההגרלה הייתה על מכונית.

וראה פלא, החברה שהוזמנה זכתה במכונית.

זאת שהזמינה אותה אומרת, סליחה,

ארוחה כן, מכונית לא.

אני הזמנתי אותך רק כשתתלווי אליי, לא התכוונתי שתיקחי את ההזמנה, הרי אני שילמתי על ההגרלה, את לא שילמתי כלום.

של מי המכונית?

אתם חושבים שזה פשוט?

צריך ללמוד גמרא.

מי שלומד את זה מהסוגיות, יודע את התשובה,

וכן הלאה. כל שבוע שאלה חדשה,

לומדים בשעה שמונה וחצי יום חמישי בשופר נקודה נט,

וככה אפשר להפיץ תורה ברבים להן שיעור,

וגם שיעורי הלכות

על בין המצרים. לדוגמה,

הרב עזרא מחבוד נותן שיעור קבוע כל יום שני

בשבע וחצי בערב.

שימו לב.

הימים שנקרעים בין המצרים,

אילו ימים נחשבים לימי בין המצרים?

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב,

אלו הם הימים שנקרעים ימי בין המצרים.

על שם הכתוב, באיכה רבה תמובה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים ופרשו חז״ל אלו הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

מרן בשולחן ערוך בסימן תקנא מתחיל את הנושא של העניין של ההנהגות

של האבלות שעם ישראל נהגו בכל תפוצות ישראל באבלות מסוימות.

מרן אומר ושנראה.

תודה, תודה, תודה. זה דוגמה, כן? עכשיו אתם יודעים הרבה סודות.

אחד,

אפשר להחזיר יהודים בתשובה ו...

יש לכם כלים.

אפשר ללמוד תורה בחברותא מי שרוצה איפה שרוצה בארץ,

ואפשר לשמוע שיעורי גמרא באתר שופר.net ולפתוח שיעורים כאלה בכל מקום.

את הדבים אפשר להדפיס מהאתר,

ואתם מחוברים עם כל היהודים בעולם בשאלה השבועית העולמית.

יפה או לא יפה?

מי יוכל לנצח אותנו אחרי שאנחנו עושים דברים כאלה?

אף אחד בעולם לא יכול, אם עם ישראל

עוסק בתורה ומצוות ועושה תשובה,

חבל על הזמן,

לא אחמדי ולא מובארק חוסיין ולא אירופה.

אף אחד בעולם.

רק

הקדוש ברוך הוא יכול להושיע אותנו אם נעשה את רצונו.

ואני מברך את כל הקהל הקדוש הזה שהשם יזכה אתכם

שתצליחו לעשות תשובה וללמוד תורה ולשדל אחרים שיזכו גם לתשובה וגם לתורה.

ובעזרת השם,

תבוא עלינו מהרה הגאולה.

כן.

רגע, אתם רוצים שתבוא גאולה מהר? כן.

זה לא חזק.

רוצים שתבוא גאולה מהר? כן. אתה עדיין חלש.

רוצים שתבוא גאולה מהר? כן. עוד פעם אחת ככה שהמנורות יזוזו?

רוצים גאולה מהר? כן.

טוב, אז אני עוזר לכם עכשיו. רק שנייה.

רגע, רגע, אני מלמד אתכם שיר חדש.

אנו, אנו, אנו, אנו, עבדו דקודשו בריחו.

אנו, אנו, אנו,

עבדו דקודשו בריחו.

אנו, אנו, אנו,

אנו, אנו, אנו, אנו,

אנו,

עבדו דקודשו בריחו.

אנו, אנו, אנו, אנו,

אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו, אנו.

עבד של הקדוש ברוך הוא אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא אני אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא אני אני הקדוש ברוך הוא

אני, אני, אני, עבד של הקדוש ברוך הוא.

לשבת, לשבת, לשבת. איפה יש עוד ציציות? תביאו עוד ציציות ועוד דברים. אם יבוא, אני אתן.

אני, אני, אני, עבד של הקדוש ברוך הוא.

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא

אני אני אני עבד של הקדוש ברוך הוא

אני עבד של הקדוש ברוך הוא, עכשיו אני מתחיל את מסיימה.

אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני

אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני אני איפה? הנה בבקשה, תן לה רגע להגיד משהו לציבור, בבקשה

ברכות בסוף, אני אתן ברכות בסוף. בשם. עד שהיא תחשוב, כבוד הרב, לפני שנה הצענו לך, כבוד הרב, לגשת לממשלת ישראל ולעשות פה מהפכה אמיתית.

באמת נבהלנו ופחדנו ממה שהיה כאן הערב,

אבל אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים ועל השליכים הנאמנים של הקדוש ברוך הוא.

אנחנו קוראים לך בפעם השנייה, רב,

לעמוד כמו שעמדו כל עם ישראל, כל החסידים מנגד,

כנגד אותה אישה ביום שישי האחרון, כשהטלוויזיה צילמו ועמדו בירושלים נגד השוטרים, נגד הממשלה, נגד ההסתה, ועזרו והיו יד ימינה.

ככה אנחנו מבקשים אותך, בעזרת השם, ששם יזכה אותך, להוביל אותנו אל הגאולה.

תודה רבה.

תודה רבה. כבוד הרב, כולם ייצאו אחריך בכל הערים, רק אנחנו צריכים מנהיג,

באמת. בעזרת השם, נראה מה נעשה, נראה מה נעשה. אבל צריכים לעשות אחרות, לא בבתים.

תני לה לדבר.

בעזרת השם, טוב.

תן לה לדבר, תן לה לדבר. אנשים, להתקדם אחורה, לשב.

כבוד הרב, לשבת, לשבת. ברכות עוד מעט.

כן, תדברי. כבוד הרב, בזכותך,

אני עושה ברכה לילדים שלי לזיווג, זה מה שאני עושה.

את שמזכה את הילדים שלך לזיווג הגבול מהירה. אני שנה, שנה בזיווג. שנה מהירה. תודה רבה, תני לה לדבר. וזכותך,

זה לפני שנה, בדיוק באותו תאריך, באותו אולם.

יפה מאוד, תודה רבה. אני עושה רק ברכה לילדים שלי, רק ברכה. נתתי כבר, תודה.

עוד מעט, לשבת.

כן, תן לי בבקשה, יש פה שיחה מחו״ל, ואנחנו ממשיכים. שאלות ותשובות, בבקשה.

כן, מי זה?

הלו? הלו, שלום, ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

מי שרה נתנו, ואני אישה של ואורק נתנו, ואתה מכיר אותנו מניו יורק?

כן. סיכוי, ואורק זה שעזר לכם עם ארנת הקואליציות?

כן. אני מתקשרת אליך, כבוד הרב,

ואני מאוד מאוד רוצה לחזור לארץ, מאוד ארץ.

אם אפשר לא לדבר, תודה.

לשמור על השקט.

מה השם שלכם?

טרה וברוך.

שרה, בת?

טרה, בת אריתה.

אריתה.

לריתה וברוך בן נקדם.

ומי?

ברוך בן נקדם.

וברוך בן נקדם. השם יזכה אתכם לעלות לארץ הקודש מהרה, ויפתור לכם את כל הבעיות הכלכליות.

אמן. אמן. תודה, כבוד הרב. תהיו בריאים.

הלו?

רגע.

הלו?

שלום. אני יכולה לדבר עם כבוד הרב? את לא נדחה.

כן. מאיפה את?

שלום. שמי רינה, בת רעיה. אני מתקשרת מארצות הברית.

מאיפה?

מארצות הברית, מברוקלין.

כן.

אני רואה בברוקלין לא עובדים היום.

כולם יושבים, רואים? אינטרנט.

לא, אנחנו מקבלים את הנתונים ישירות מהתנור, מהארץ. האמת היא שאחותי התקשרה ואמרה לי להתקשר בטלפון הזה.

כן?

מה שאלתך?

אחותי מתגוררת בנתיבות, והיא כרגע הייתה באינטרנט והיא תופה בשידור החי.

ומה היא ביקשה ממך?

היא ביקשה להתקשר ולבקש ברכה מכבוד הרב.

אתם רוצים לעלות לארץ?

כן, כמובן.

מה השמות שלכם?

שמי רינה בת רעיה.

רינה בת עליה ו?

לא, בת רעיה.

רינה בת רעיה?

כן, ויש לי שתי בנות, יונית בת רינה ובילנה מליה בת רעיה.

והבנות, תזכו לעלות לארץ הקודש מהרה ובקלות ליישוב טוב.

אמן. בהצלחה.

הלו?

הלו?

הלו?

תודה רבה. שלום.

שלום. מדברת בעצם הזוג על השם של השביל שדיבר איתך.

ביקשנו ברכה ואמרתם לא לחזור לארץ.

כן.

אנחנו פה המון המון המון שנים רוצים לחזור ושום דבר ככה לא ממש משכנע אותנו.

אז איך לאפשר את זה?

השם ייתן לכם את העצה הטובה איך לעלות לארצנו הקדושה ובמהירות.

במהירות.

בהצלחה רבה. אמן.

כן, כל רגע זה בלתי נפסק.

רק שנייה.

הלו? שלום, אנחנו התנתקנו.

הלו?

כן, שלום. אנחנו התנתקנו. אני מענית לך לפני דקה. לא התנתקנו.

אנחנו סיימנו. סיימנו.

אה, הבנתי.

בהצלחה. אני פשוט רציתי לבקש גם ברכה לזיווג ולבריאות.

תזכי לזיווג הגון ואחר כך פוריות.

כל טוב.

כן.

אז ככה זה.

מאה אלף איש צופים כל ערב, והגאולה מתקרבת.

אבל אתם שליחים נאמנים לקדוש ברוך הוא. כל אחד עם מה שלקח היום,

להמשיך הלאה. לא לנוח. עוד יום ועוד יום, ותראו, אנחנו נביא את זה, ובגדול.

אבל לא לנוח.

לא לנוח. חמש אגורות הופכים את העולם. ב-חמש אגורות הופכים את העולם.

שאלות. למי שיש, בבקשה, לא ברכות.

ברכות בסוף אני אברך את כולם, אבל שאלות.

יש לך שאלה?

בבקשה, תן לשאלה.

הרב, שמעתי בהרצאות שלך שאמרת שתהיה מלחמה עכשיו בצפון.

אומרים מצפון תיפתח הרע.

אז כאילו, למה כל הזמן אין הגבלה?

כאילו, עוד פעם מלחמה. הייתה פה כבר מלחמה.

נכון, אנחנו סובלים מלחמות מאז היותנו לעם, כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו.

אבל אני יכול לשמח אתכם שאנחנו כבר נמצאים בסוף,

וכנראה אנחנו מתגלגלים לקראת המלחמונת שתביא למלחמה גדולה,

שיכולה לגמור את הכול, וזהו. אנחנו לפי התאריך בזמן,

לפי מה שאמרו הנביאים בזמן,

לפי המצב אנחנו נראים בזמן,

לפי האיומים מתאימים לזמן.

הכול מתאים בדיוק, זה עניין של זמן קצר מאוד,

שאנחנו מתגלגלים לכל זה. מה עוד? יש לי עוד.

טוב.

מה עוד שכל העולם מאיים באטום. שימי לב,

כל הנושא בשנה האחרונה סביב האטום.

אטום, אטום, אטום. להוריד באטום, להמעיט באטום.

לאמריקאים יש 10,000 פצצות אטום.

לרוסים 8,000 פצצות אטום,

והם רוצים למעט.

אבל גם מה שהם הולכים למעט אפשר לחסל את כל העולם.

לישראל יש 400 פצצות,

ומתוכן לפחות 200 ממן,

שכל אחת זה כמו 20 אטום.

בקיצור, רק לחיצות, זה מלחמת לחיצות.

טס, טס, טס, וזהו.

ומה שראיתם בסרט הראשון,

זה מה שהולך לקרות.

ומאיפה אני יודע את זה?

משום שכתוב באותו נביא שהזכרתי, זכריה הנביא,

בפרק יג, בשני הפסוקים האחרונים,

ששני שליש מהעולם ימותו.

שליש יישארו. זאת אומרת, 4 מיליארד ימותו. השואה הנוראה,

מלחמת העולם השנייה, גבתה 54 מיליון איש. 54, וזו קטסטרופה שנקראת השואה.

זה 54. פה מדברים על 4,000 מיליון.

זה לא יכול להיות ביריות ולא בטנקים.

זה חיסול המוני בפצצות אטום וכו'.

לכן, היות שהאיומים הם כאלה,

והתקופה היא כזאת,

והנבואות הן כאלה,

והכול מתחבר למיקס אחד,

וכל העולם היום כמעט נגדנו,

וגם הידידים תובעים מאיתנו מה שלא הגיוני לבקש,

למרות כל זאת,

יש תשובה שהיא התשובה לכולם,

זו התשובה והתורה שאנחנו מדברים עליה הערב.

אם נעשה ובחייה אחת אמיתית

על החטאים שעשינו לפני אבינו שבשמיים,

לא נצטרך אחר כך לבכות בדרך לצרות,

כדאי להקדים לבכות לפני בחייה אמיתית ולתקן את הבחייה של חינם.

יש מעשה מפורסם.

פעם גרמניה המזרחית והמערבית היו חצויות, כידוע, והיה שם גבול,

ולא היה אפשר להעביר למזרחית

קפה וסיגריות.

לא היו נותנים.

והסחר בזה היה גדול מאוד. מי שהיה מצליח להביא לשם, למזרח,

היה מתעשר. מה עשו היהודים? התחילו להעביר. אבל איך מעבירים?

היו לוקחים ארונות של מתים

ומגיעים לגבול ואומרים שיש להם עט

שהוא צריך להיקבר בבית הקברות בצד השני.

ואז רואים עט, כולם בוכים.

מעבירים אותם, ומה היה בפנים?

קפה וסיגריות.

וככה היו מתעשרים היהודים. ופתאום הרגישו, אלה השוטרים,

שיותר מדי מתים יהודים,

וכולם מעבירים אותם לבית קברות שם.

אבל גם זה תמוה, אבל עדיין לא מחשיד.

אבל לאט לאט אלה שהיו סוחרים ומעבירים ככה את הסיגריות והקפה,

כבר לא היו בוכים.

היו כבר צחקים ככה, אומרים בדרך, איזה קטע ואיזה קטע ואיזה קטע.

תפסו אותם יום אחד, אמרו, זה לא ייתכן שיש פה מת אם אתם צוחקים.

אנחנו מבקשים לפתוח את הארון.

פתחו את הארון, סיגריות, קפה, הכול, ישר למעשה.

התחילו לפקוע, אמרו, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

אם הייתם מקדימים לבכות לפני הגבול,

הייתם עוברים.

זה שאתם בוכים אחרי הגבול, זה כבר לא מועיל.

לפני,

לפני שיהיה.

אם נבכה קודם,

להבינו שבשמיים על מה שעשינו והתרחקנו ונתקרב אליו, נצחק אחרי זה.

אבל אם נצחק עכשיו כי אנחנו רוצים לעשות פאן,

אנחנו נבכה אחרי זה.

אבל בכי גדול,

וזה לא יעזור לנו, גם ירמיה הנביא לא ינחם אותנו.

לכן אני מקדים ורץ ארבע פעמים בשבוע בארץ ובעולם לעורר ולהזהיר את עם ישראל. דעו, זה קרוב מאוד.

לכן כל אחד שרוצה לעזור למשפחה, לקרובים, לידידים,

יעשה את מה שביקשתי,

לקחת את האנציקלופדיה, שחרורונים, דיסקים,

אתר שופר, נקודה נט,

להפנות את כולם להתחבר,

שנהיה כולנו מאוחדים.

אתם יודעים מה עשיתי בארצות הברית? לא תאמינו.

אני אף פעם לא הייתי שר,

אבל אמרתי, בשביל היהודים אני מוכן לשיר.

עשיתי שם כנס אלפי אנשים בנאסאו קוליסיום,

ושרתי להם שיר,

שיר באנגלית.

אתם עוד לא מכירים את זה, זה היה שם בהופעת בכורה,

והמטרה של השיר הייתה לאחד את כל היהודים סביב הרעיון,

והמטרה לעשות מיליון בעלי תשובה.

אתם רוצים לראות איך זה נראה?

לא רוצים, אה?

רוצים? בבקשה.

To be separate never.

never.

עם ישראל

must be forever.

So let's all get together!

Just a minute, surprise.

Everybody ready?

תודה רבה.

מזכירים

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אמי סול, אקסל.

פור אבר.

פור אבר.

אמי סול, מסטיק.

פור אבר.

נצא,

אתגדה,

לצא, אתגדה.

Let's all get together together. Let's all get together together. Let's all get together together. Let's all get together.

כן, אז יהודים עיקריים, מה שאנחנו צריכים, הלאה נתאחדה.

let's all get together. נהיה כולנו מאוחדים סביב המטרה הקדושה,

תשובה ותורה,

ותכף ומייד אנחנו נגענים.

שאלה נוספת. הרב, אני סיימתי.

כן. אה, לא סיימת? יש לי עוד שאלות. עוד שאלות, אוקיי.

אם כאילו שואלים למעלה, שם הנשמה זה המקום שהיא נחצבה והכי טוב לה והכול,

עם השם,

למה צריך תחיית המתים? למה אני צריכה שוב לחזור כאילו לגוף וכאילו,

למה? בתחיית המתים? כן.

תחיית המתים זה עולם יותר מעולה מגן עדן.

יש חמישה עולמות, באנציקלופדיה יש תשובה, וגם באינטרנט.

יש עולם הזה, עולם הנשמות,

עולם ימות משיח, עולם תחיית המתים, ועולם הבא.

אנחנו נמצאים בראשון,

עוברים לעולם הנשמות, גן עדן גיהנום,

אחר כך ימות משיח עוד מעט פה בעולם הזה.

משיח מתגלה ומלכות ישראל חוזרת ליושנה כמו בזמן שלמה המלך עליו השלום,

וארבעים שנה אחרי זה תחיית המתים.

הנשמות של הצדיקים והצדיקות נכנסים בתוך הגופים באדמה,

וכמו שהשם יצר את האדם מעפר, ככה קמים כולם לפני החטא של האדם הראשון, נקיים מכל.

ואחר כך אלף שנים של עולם הבא.

עכשיו שימי לב,

אלף שנים לא עולם הבא, אלף שנים ימות משיח, ואחר כך עולם הבא.

עכשיו,

מי שנמצא בגן עדן נמצא לפי המדרגה שלו, כמו שאת אומרת.

אבל הוא לא יכול לעלות למעלה למעלה יותר ויותר ויותר. הוא לא יכול להגיע למדרגה של אמוראים, תנאים,

נביאים וכו', ובוודאי של האבות הקדושים.

אבל בתחיית המתים, כשיקומו כל הצדיקים,

כולם יהיו ביחד.

נראה את האדם הראשון, את נוח, את שם, את כולם.

את אברהם, יצחק, יעקב, את השבטים,

משה, אהרון, דוד, שלמה,

נביאים,

תנאים, כולם.

כולם יהיו ביחד פה אלף שנה.

מדהים, לא?

אז כדאי לעבוד בשביל זה.

הרב, אפשר ברכה? אפשר ברכה? בטח, שתשכיל לקום בתחיית המתים. אמן.

שאלה שם, הנה הבחורצ'יק עם הלבן. כן, תקום, תקום. קום, תקום.

כן, תן לו.

תן לי.

שיחה קצרה מלוס אנג'לס עד שיגיע אליו המיקרופון. הלו?

הרב. שלום.

שלום, כבוד הרב.

שלום, מי זה? שלום.

אני שמי ניסים, אני נמצא פה באמריקה,

ואני ממש כבר סובל מאוד פה.

לא טוב לי, אבל אני רוצה לחזור לארץ, ואני פשוט,

אין לי כלום בארץ, אין לי בית, אין לי כלום.

יש לך את הקדוש ברוך הוא בארץ, ויש לך את עם ישראל.

אין יותר מזה.

מחוץ לארץ יש לך גויים.

אני מברך אותך שתזכה לעלות לארץ הקודש מהרה,

ולא תחשוש, ותפתח בשם יתברך,

ותצליח, ותמצא עבודה ופרנסה ומקום לדור בו בכבוד ובשמחה.

אין.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

דרישת שלום ליהודים,

תגיד להם שמחכים להם פה דחוף.

תודה רבה, כבוד הרב. אני אבוא לארץ, אני אבוא אליך, אני רוצה לראות אותך לנשק את היד שלך גם. תהיה בריא על עיני. ביי ביי, ביי ביי.

כן,

שאלה שם.

שלום, אדוני הרב.

ככה, הסיפור שלי הוא כזה. בעיקרון אני לא אדם מאמין.

אני בן אדם חילוני, אפילו קצת יותר מזה, הייתי אומר.

והעניין הוא שאני,

היה לי בעצם ויכוח עם חבר שלי פה, גולן,

בבסיס, על האם היהדות נכונה, האם באמת יש בורא עולם. והוא אמר לי ככה, הוא אמר לי, תגיע לפה היום,

נדבר עם הרב,

והוא כבר הוכיח הכול, והכול נכון. קודם כול, אני מודה לך שהגעת, ועכשיו, מה שאלתך?

וזהו,

ובעצם קבעתי איתו,

קבעתי איתו שככה סיכמנו, שאם, שהכול על הקופה כאילו היום, ואם אתה לא מצליח להוכיח לי, אז אני יורד מהרעיון, ואם כן, אז אני חוזר בתשובה. אוקיי, מה השאלה?

האם אתה יכול לעשות את זה?

איך, מה אתה שואל? האם אתה באמת יכול לעשות את זה, כמו שהוא מאמין בך שאתה יכול?

כן, אני שואל, אבל יש לך שאלה ספציפית. בוא אני אשאל אותך.

אתה מאמין באלוקים? לא.

לא.

אתה חושב שהעולם נברא במקרה, או שהעולם נברא עם מתכנן?

אני לא יודע את זה.

לפי מה שאתה מבין ומסתכל על העולם,

האם הוא מורכב בשביל שייעשה מפיצוצים,

או שאתה חושב שיש תוכנית?

אני לא יודע להגיד לך.

אתה לא יודע. אני שואל אותך שאלה.

אם היית מוצא שעון ביער,

האם היית מייחס אותו לאדם או לפיצוץ?

לאדם.

אז אם שעון, שזה לא מורכב כל כך,

אתה משייך אותו למישהו שתכנן ויצר אותו,

העולם טיפה יותר מורכב, נכון?

נכון.

אז ממילא מוכרח שהיה מתכנן גדול כזה ועצום,

שיכול להקיף את כל הבריאה וליצור אותה עם כל מורכבותה.

זה נכון, אבל יש גם הרבה דתות בעולם,

והרבה מאוד מהדתות האלה מאמינות בדיוק בזה.

אין שום סיבה לפנות לאחת ספציפית ולהגיד שהיא הנכונה והאחרות לא. שמעתי, שמעתי. קודם כול, אתה צודק, יש הרבה דתות,

אז בואו נברר מיהן. העיקריות שאנחנו מכירים

זה הנצרות גדולה מאוד, האסלאם וכו'.

הנצרות קיימת אלפיים שנה.

זה רק הדתות המונותאיסטיות, מה שאמרת עכשיו. אתה מדבר על הלאה. בסדר, דתות אחרות הן כפרניות, עובדות אלילים. זה שטויות. הרי אני ואתה לא נתייחס

למי שבונה בידיים שלו. אני מתייחס לכולם.

אני לא רואה אותו במצלמה. למה אני לא רואה אותו? אז אני רוצה להבין.

מי שבונה בודהה

ומתפלל לבודהה,

ומבקש ממנו ברכה, נגיד.

נו, בוא תסביר לי מה ההיגיון בעניין.

תסביר לי מה ההיגיון בעניין. איפה היגיון? הוא מאמין שבודהה זה איזה כוח עליון, איזה כוח עליון. הוא ברח. איזה כוח עליון. הוא ברח. עוד פעם, רוחני? הוא מאמין שהפסל הזה זה רק משהו גשמי שבעצם שומר את הרוח

הזאת כאילו סמל של הרוח. אני שואל אותך שאלה.

עוד פעם,

הוא עשה את הפסל.

בשביל מה הוא צריך לעשות את הפסל?

בשביל לראות בעיניים שלו, שיהיה לו יותר חברת רשמית למשהו שהוא מתכוון ממנו. מה לראות?

לא יודע. אני לא מבין בדת הזאת. לא הבנתי. עוד פעם, אני שואל.

הוא רואה.

אז כשהוא מתפלל לבודה, מה הוא מתכוון?

הוא מתכוון, שמה, שבודה ייתן לו משהו שישפיע עליו? ייתן לו חיים, בריאות, רפואה, משהו? כן, כן. מה הוא מתכוון?

כן, כנראה. כן.

אבל הוא עשה אותו. זאת אומרת, יש מעליו כוח רוחני, כן? הוא לא עשה את הבודה, הוא רק עשה את הפסל הספציפי. את הפסל, נו, מה אני מדבר? רק על הפסל. למי הוא מתפלל? הוא נכנס

למקדש שלו ומשתחווה לפסל. אני שואל, מה הוא מבקש ממנו? באותה מידה שיהודים בנו את בית המקדש במו ידיהם. לא, אני אסביר מה החילוק. שנייה.

קודם כל, אני רוצה להבין, מה הוא מבקש מהפסל?

לא יודע מה הוא מבקש.

אתה לא יודע מה הוא מבקש. זה נראה לך הגיוני?

מה?

זה נראה לך הגיוני שהוא עושה פסל ומשתחווה לו?

כן, זו הדעת שלו, זה מה שהוא מאמין בו.

אני שואל, אני רוצה להבין, אבל מה זה מועיל?

עכשיו, למה לא תתפלל למיקרופון שלך שהוא יותר חכם מאבודה?

למה אני לא אתפלל למצלמה המיוחדת הזאת, HD,

משהו עולמי? למה אני לא אתפלל אליה? זה מעשה מאוד חכם. זה מצלם אותך ומעביר אותך לכל העולם. בסדר, זה ידוע שהעולם... בודה אפילו לא רואה את עצמו.

שהעולם של כיום גם ככה מאמין בטכנולוגיה, וזה מה יש. אז כן, בעוד כמה מידה מתפללים גם לזה.

אני לא שומע את עצמי טוב, חבר, איפה הבחור שם?

כן, אז אני רוצה שתבין דבר אחד.

ככה, יש דתות שהן כופרות והן מאמינות בפסלים שהם עושים לעצמם, ואתה לא יודע אפילו למה הן עושות את זה, אני אספר לך.

הרמב״ם, בלקוט עבודה זרה, מסביר

שבתחילת העולם כולם הכירו את הבורא יתברך.

למה הם הכירו? כי האדם הראשון היה יציר כפיו.

והבנים שלו הכירו את השם ודיברו איתו.

וככה זה הלך והשתלשל.

הגיע הדור שנקרא דור אנוש.

אתה איתי?

כן, כן. אני מקשיב. היה דור אנוש,

ודור אנוש

התחילו לעשות צורות.

מה זה צורות?

הם הבינו שאם יש שמש ואם יש ירח,

ואם יש שמש ואם יש ירח, והם גדולים כאלה והם משפיעים על העולם,

אז ודאי שהם שמשים של מי שברא את העולם כדי לשמש את הברואים למטה.

כי אנחנו צריכים שמש. בלי שמש אנחנו לא יכולים לחיות.

אז מי ששם שמש מולנו,

כמו מי ששם עכשיו מנורות שמש כזה לפניי,

רוצה להאיר לי את הפנים בשביל הצילום, כן?

אותו דבר, הוא נתן את השמש, יש בה כוח

להלבין את הכביסה, לחמם את התבואה,

להאיר לאנשים,

ועוד כמה מעלות שיש בשמש.

הם הבינו שאם זה השמש,

ויש מעליו את מי שברא, כיוון שהם לא רואים את מי שברא,

אז הם החליטו להשתחמות לחמה וללבנה.

אחר כך הם החליטו לעשות את הצורות האלה אצלם בבתים.

ואחר כך החליטו לעשות מקום שיבואו שם להתפלל, להתכנס מול הצורות האלה.

ואחר כך הם דמיינו שיש גם משרתים שהם ממונים על אלה,

והם עשו צורות שעלה בדעתם, שיכולות להביע כמו האינקה שהם מאמינים בשמש.

עשו פסלים והתחילו להשתחוות בדרכם, כאילו הם מודים ומשבחים דרכם למי שברא אותם.

במשך הדורות הם שכחו את הסיבה הזאת שידעו הראשונים,

והתחילו להשתחוות לפסלים ולצלמים שהם עשו בלי לזכור שיש בורא מעליהם.

ואלה הדתות שהיום אתה מכיר, זה אחת.

יש שתי דתות

שהן מונוטואיסטיות מאמינות באל אחד,

זו היהדות שהיא הביאה את ההוכחות

ואת הבורא לבריאה,

כמו מעמד הר סיני, עשרת המכות,

המן, בעירה של מרים,

עמוד הענן שהלך לפניהם וכו', אני לא יודע אם אתה מכיר את ההיסטוריה הזאת,

אבל מכל מקום היה גילוי אלוקי במעמד הר סיני, שהוא דיבר עם מיליונים, כולל גויים.

קיבלנו תורה באותו מעמד,

תורה שהיא מערכת חוקים

שמדברת על כל פרט בחיים ועל כל אדם למשך כל ימי חייו.

יש חוקים, מה עושים בכל מצב נתון.

אין שום חוק וחוקה וחוקים ומשפטים בעמים שמקיפים את כל אורחות חייו של אדם.

ואין שום אומה בעולם שמחייבת את הנתינים שלה או האזרחים

שילמדו את התורה כל שנה את כל החוקים.

יש הרבה אנשים שלא יודעים את חוקי העזר העירוניים בחיפה, לא יודעים את החוקים של המדינה ולא יודעים שום דבר.

ואנחנו היהודים מחויבים, קטנים וגדולים וצדיקים,

ללמוד את התורה כל שנה. אנחנו גומרים ספר תורה וקוראים אותו.

אנחנו גם מרימים את הספר ואומרים, וזאת התורה אשר שם משה

לפני בני ישראל.

זו אותה תורה שלא השתנתה אלפי שנים. אז איפה הבחירה בעצם? מה? איפה הבחירה?

איזה בחירה?

מה, אין לנו את זכות הבחירה? יש לנו רק זכות בחירה בין כן לבחור בדת ולא. זהו, מפה, כמו כפתור כן ולא.

ואם בחרתי בדת, אז היא מובילה את כל חיי כאילו כמו ספר. בדיוק. אין לי בחירה, אין לי כלום. בדיוק כמו במדינה.

אני נמצא במדינה ואני טוען את הטענה שלך לשופט.

סליחה, אדוני השופט,

אני חושב שזו חוצפה לשלול ממני את הבחירה להיות עבריין.

אני לא מעוניין לשמור את החוקים. אני מבין את חשיבותם,

אבל הם מגבילים אותי, ואני חייב להתחיל ללמוד חוקים וללכת רק על פיהם. אני צריך להתנהג בכביש רק לפי חוקים.

אני חייב לשלם מיסים והכול ולדעת מה אני חייב ומה לא, מה חייב בתשלום, מה חייב באגרה,

מה חייב בבולים.

אני לא מוכן לחיות ככה. אני נבראתי חופשי.

אם היו שואלים אותי אם אני רוצה לצאת לעולם כזה,

הייתי מבקש לחזור.

אבל כיוון שהוציאו אותי, אני מבקש, אדוני השופט, שלא תשלול ממני את חירותי,

ואני רוצה לחיות כמו חיות היער,

בלי חוקים מגבילים,

שאעשה ככל העולה על רוחי.

קשה לי מאוד לחיות במסגרת.

ברגע שאתה פוגע בבן אדם אחר או בזכות של בן אדם אחר, אז יש את הגבול הזה. אתה לא יכול לפגוע בזכות של בן אדם אחר. הדת אומרת בדיוק אותו דבר. ברגע שאתה לא מקיים את התורה, אתה פוגע באחר,

כיוון שעם ישראל קיבלו את החוקים,

אז לכן הם צריכים לשמור עליהם. יותר מזה... אם אני לא מתפלל בשבת, אני פוגע במישהו? אני אגיד לך כמה אתה פוגע, תכף אני אסביר לך. אבל יש חוקים, לא רק חוקים של מדינה,

האנושות קבעה שיש חוקים בין-לאומיים,

ואם אתה עובר על החוקים הבין-לאומיים,

יש גם רשות למדינות אחרות לשפוט אותך,

אפילו שאתה לא אזרח שלהן, כמו בית הדין בהאג.

זאת אומרת, אין דבר כזה לחיות בלי חוקים.

עכשיו,

אתה שואל, מה מפריע לי אם אתה לא מתפלל בשבת?

אישית לי זה לא מפריע. זאת אומרת, אם זה יהיה תלוי בי, אל תתפלל, כן תתפלל,

תאכל כשר, אל תאכל כשר.

לי אישית זה לא מפריע. אבל מה לעשות שהקדוש ברוך הוא אמר שישראל ערבים זה לזה,

והם צריכים להיות בערבות, כמו אם אני הולך לצבא,

אז אני לא יכול להיות.

אני אומר, אני עצלן, אני לא פייטר.

יש פייטרים, אני לא פייטר.

מה לעשות?

ולא בא לי לקום בבוקר מוקדם כמו כולם, אני רוצה לישון עד מאוחר. יש מצב כזה? מה פתאום?

אתה פוגע בפלוגה, אתה פוגע במחלקה, אתה פוגע בגדוד. הגדוד, יש לו משימות,

הוא צריך לבצע אותן, וכל חייל צריך לעשות את המקסימום,

ואם לא, הוא פוגע במוטיבציה,

הוא פוגע בערנות, הוא פוגע ביכולת להתגונן.

אז בכל אופן, אומרים לו, תשמע,

מה אכפת לך אם אני אשאר עוד שבת בבית?

העולם לא הפקר.

צבא זה צבא,

ואם אומרים לך, אתה יוצא לג' יומיים,

זה רק יומיים, אם לא, אתה נפקד ואחר כך עריק.

אין דבר כזה.

אז אפילו שאני מצידי בתור חבר שלך באוהל, לא אכפת לי שאל תבוא בכלל.

אבל מה לעשות שהצבא החליט שיש סדר בבלאגן?

אותו דבר,

כל ישראל נדרשים לעשות אותו דבר.

החוקים מחייבים אותנו של התורה, שים לב,

לפני החוקים של המדינה שנולדת בה.

כי אתה מחויב לאלוקים, מעצם היותך חי בגללו,

קודם כול לא.

והוא נתן לך תורה ולאבות אבותיך,

וזה עבר דור אחרי דור עד עכשיו.

וגם אם אבא שלך וסבא שלך לא היו דתיים,

אז האבא שלהם היה והאימא שלהם הייתה,

כי כל עם ישראל היו כאלה. זה שנהיו קצת חילונים במשך הדורות האחרונים בגלל המתירנות והחופש בארצות התפוצה,

אז זה לא אומר שאנחנו נפטרנו.

בוא נשאל אותך שאלה קצת יותר ספציפית,

נלך על משהו ספציפי נטו. יאללה. ככה, אתה אומר בעיקרון שהנשמה, מהי נשמה? הנשמה בעצם זה מה שאנחנו, נכון? האישיות שלנו, מה ש... אם אני בן אדם טוב, נגיד, זה הנשמה שלי, זה לא הגוף, נכון? כן.

אז איך יכול להיות שקרו מקרים שאנשים שנפגעו במוח, כאילו נפגעו פיזית,

חטפו איזושהי מכה, איזושהי טראומה,

האישיות שלהם השתנתה? הם נהיים יותר אלימים, הם נהיים אנשים שונים לחלוטין. מפגיעה פיזית במוח, איך יכול להיות שזה שינה את הנשמה שהיא לא גשמית אלא היא רוחנית בעצם? שאלה יפיפייה.

אני שואל אותך שאלה.

אם בן אדם בעצם רואה בנשמה,

אז למה בעצם, אם מסמאים לו את העיניים, הוא לא רואה?

אם בן אדם בעצם שומע בנשמה,

הרי גוף זה בשר, בשר לא שומע.

אם יש לו אוזניים,

ופגעו לו באוזניים, קרעו לו את עור התוף,

והנשמה קיימת בתוכו,

למה הוא לא שומע?

זה הדרך שהוא מתקשר עם העולם החיצוני, אבל פה זה משהו אחר. תודה רבה. ענית, אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר. שאלת שאלה יפיפייה, אני אסביר.

היות והנשמה כרגע, בזמן שהיא נמצאת בתוך הגוף, היא מסוגלת לראות, לקלוט, לשמוע, להבין וכו' וכו', דרך

האיברים שהם מוח, עיניים, לב,

אוזניים, פה,

ריח וכו',

אז היא מוגבלת,

מוגבלת רק דרכם.

אם הם תקינים,

היא משיגה את המאה אחוז שהיא יכולה להשיג דרך האיברים.

אם הם נפגמים,

אז היא לא יכולה לתפקד במלואו.

לדוגמה, אתה רואה טוב, אתה רואה ממש טוב,

אבל אם אני אעשה לך זכוכית,

זכוכית קצת מעוותת,

אתה רואה דרכה, אבל אתה לא תראה טוב כבר. למה?

לא פגעתי לך בעצם הראייה.

גרמתי למיסוך, שהמיסוך הזה יפריע לך על...

מה זה מוח?

מקום משכן השכל, מקום משכן הנשמה.

אם פגמתי במוח,

אז זה מיסוך שגורם לי שאני לא אוכל להשיג את המאה אחוז שהיה לפני הפגם.

כמו בעיניים וכמו באוזניים, בדיוק אותו דבר.

אבל זה משנה את האישיות של הבן אדם.

אם אתה פוגע לי בעיניים, זה משנה את התקשורת שלי עם העולם הקיצוני. אבל זה לא משנה לי את האישיות, זה לא הופך אותי לבן אדם רע, או... כזה או אחר. ודאי, ודאי שזה משנה. אתן לך דוגמה. כל עבר משנה משהו אחר, נכון.

לדוגמה, היד שלך, אם תגדע חלילה,

אז אתה תהיה מוגבל ביד.

אבל אם אתה לא תשמע,

הרמה האינטליגנטית שלך, תרד.

כי אתה לא ממשיך להתפתח. אין לך השגות, אתה לא משיג דברים.

אם העיניים שלך חלילה ייפגמו,

אז אתה כבר לא יכול להשתתף,

אתה תהיה יותר לחוץ, יותר כעסן,

יותר נרבי.

למה?

כי אתה מרגיש שאתה מוגבל, כולם מסתכלים עליך, אתה מתבייס, זה משנה את האישיות שלך.

אם אני עכשיו גורם לך, אפילו אתה בריא, שים לב,

אפילו אתה בריא, אתה בריא, עכשיו מאה אחוז. בטהובן כתב את היצירות הכי טובות שלו גם אחרי שהוא נהיה חירש, זה לא משנה.

לא הבנתי, מה?

בטהובן כתב את היצירות המוזיקליות הכי טובות שלו, גם אחרי שהוא נהיה חירש. אז זה לא השפיע עליו, זה לא הפך אותו למוגבל, וזה לא... כן, אבל בטהובן הסביר שאת היצירות הוא קיבל במוח בהבזק.

וממילא, אחרי שהוא קיבל אותן בהבזק, הוא כתב את מה שהוא שמע בהבזק.

אז לא היה צריך בשביל זה את האוזניים.

אבל בוא אני אסביר לך דבר אחד שתבין.

גם אם אתה בריא ב-100% ולא נפגם המוח,

אם יבזו אותך בעיני רבים כל הזמן,

ישנו לך את האישיות.

ואם ירגילו אותך לחיות כל הזמן ברעב, אני לא רואה אותו, למה אתה לא?

ליעד, אתה ישן, תראה לי אותו.

אז זאת אומרת,

אם יבזו אותך וישפילו אותך וימנעו ממך ממון,

ישנו את האישיות שלך. אתה לא תישאר אדם כמו שאתה היום, זה אתה מסכים, נכון?

אז אפילו אם אתה בריא.

כל שכן,

אם פגמו לך בעבר ממש,

שזה גורם למיסוך וטשטוש,

ודאי שהאישיות שלך תשתנה.

שהרי אם בריא יכול, גם בלי פגם,

אם פגם, על אחת כמה וכמה.

הבנת, עיוני? אז מה הפואנטה של הנשמה? אם המוח, שינוי במוח, משנה את האישיות, אז כאילו הנשמה היא מיותרת, אז משמע, היא לאו דווקא כאלה. לא, לא, לא, לא, אני אסביר לך למה.

כי כשיוצאת הנשמה,

היא נשארת כמו לפני הפגם.

אני אתן לך דוגמה.

תגביר לי פה את המוניטור, תודה.

אני שואל שאלה.

אם אתה חלילה מת

ואני פוקח לך את העיניים, אתה תראה אותי?

מה חסר לך?

חיים.

חיים? מה זה חיים?

ששש, הלו, ששש, מה זה?

המערכות לא מתפקדות, מה זה משנה? נכון, אבל... זה כמו שאם תשים את המצלמה ולא תחבר אותה לחשמל. שמעתי, אבל הן נמצאות, המערכות.

מה חסר לך?

האנרגיה, מה שמפעיל אותי, החיים. איזה אנרגיה? מה זה? מה זה אנרגיה?

לא יודע, פולסים חשמליים של המוח. עם פולסים אני אביא לך מלא, אני אחבר אותך עם מלא אלקטרודות ואני אתן לך אימפולסים שתרקול. אז יכול להיות שאתה לא יודע לתת את הפולסים הנכונים.

אז זאת אומרת,

שאם היום יודעים, תקשיב טוב, איפה במוח יש את העצבים המובילים לראייה, לשמיעה וכולי,

היו צריכים לתקן. ואם הלב שלך שובת, היו שמים לחוטי.

ואם הכבד לא עובד, אפשר להחליף כבד.

אבל אי אפשר לחיות את הבן אדם כל הזמן, גם אם יש חלפים, בלי סוף.

גם אם יש חלפים.

בינתיים אי אפשר, אולי מתישהו יהיה אפשר. אי אפשר, אתה יודע למה?

כיוון שיש רוח חיים. ברגע שהיא יוצאת, נגמר הסיפור.

עכשיו שים לב.

כשאתה מת, עיניים יש, אתה לא רואה.

כשאתה מת, אוזניים יש, אתה לא שומע.

כשהיו לך, והנשמה הייתה בפנים,

היית רואה ושומע.

הסתלקה רוח חיים, אין לו רוח חיים, ברגע שהיא הסתלקה,

אין לך שום דבר מכל זה.

אבל אותה רוח חיים,

הנקראת נשמה,

היא עטה בעצם,

היא יוצאת מהגוף,

והיא ממשיכה לחיות בדיוק אותו דבר כמו שאתה.

אתה, האינטליגנציה שלך, המידות שלך,

כל מה שאתה,

נמצא בחלק הרוחני. בשביל מה אני צריך את הגוף?

אני אסביר. זה לבוש.

הגוף זה לבוש.

מטרתו לקיים מצוות.

זאת אומרת, כל התורה מלאה במצוות

שהן תרי״ג, שים לב, בדיוק, תרי״ג, מצוות, והן מחולקות.

248 מצוות,

שהן מצוות עשה, לעשות,

365 מצוות, לא לעשות.

כנגדם בדיוק ברא הקדוש ברוך הוא איברים, 248 איברים,

ו-365 גידים.

בדיוק, לכל איבר וגיד יש מצווה תלויה בו.

ולכן האדם נברא כך.

אם אתה עושה את מה שהשם אומר, אתה מחיה אותם, לא רק לעכשיו,

אתה מחיה אותם לכשתקום בתחיית המתים,

וגם לקבל שכר בגן עדן, או הפוך, בגיהינום. אם נכרתה לי היד יש מצוות שאני לא חייב לעשות?

איך?

אם נכרתה לי היד יש מצוות שאני לא חייב לעשות?

ודאי. מי שאין לו יד, פטור מתפילין ביד.

מי שאין לו ראש, פטור ממצוות בכלל.

ודאי.

מי שאין לו עבר, הוא פטור.

לכן יש מצוות לכל האיברים. עכשיו,

הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נקיים, למה? שים לב.

הוא לא ברא אותנו סתם פה.

אם השם ברא אותך בשביל לחיות,

נשאלת השאלה, למה אתה מת?

ואם הוא ברא אותך בשביל למות בסוף,

בשביל מה אתה חי? אם אני לא אמות, אנשים אחרים לא יוכלו לחיות.

יכול להיות. כי אז כל העולם יתפוצץ באנשים. לא יתפוצץ, כי כל המתים נמצאים באותו עולם ויש עוד מקום.

ולא רק זה, הם גם בשכיבה, אם היו בעמידה, היה פחות צפוף.

אבל מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד.

בורא עולם ברא אותך בשביל שתחיה ולא תמות,

ובאמת לא מתים.

רק נפטרים.

אדם נפטר מן הגופה,

והנשמה שלו ממשיכה לחיות. לא מתים.

עכשיו,

באנציקלופדיה שאני נתתי לכם,

יש שם הוכחות מדעיות,

לא דתיות,

מדעיות,

להישארות הנפש של האדם לאחר מיטתו.

אחד,

זה מתים קליניים שמתים, יוצאים מן הגוף ורואים את גופם כשהגופה מתה למטה,

והם אומרים את כל מה שהתרחש בחדר וכו'.

סיאנסים שמעלים נשמות בסיאנס,

גלגולי נשמות,

אנשים שחוזרים לעולם ומספרים מה היה בעברם לפני שהם נולדו,

מזהים מקומות, אתרים ואנשים.

יש היפנוזה,

שמחזירים אדם במצב היפנוטי לפני היותו עובר.

יש ילדים אוטיסטים שהם לא ברי דעת, כמו שאתה אומר,

יש להם פגם מוחי,

והם יודעים להגיד גמרות, לדוגמה,

או דברים שלא שייך, הם לא למדו מי מהם. כל זה בדיסק הזה אני יכול גם לראות,

לראות, או רק לשמור איך מספרים. לראות, רק לראות, ולראות את המחקרים, ולראות את המדענים, ולראות.

סבבה.

סבבה.

אז אני אראה את זה. אתה תראה, רגע,

רגע,

אתם רוצים לראות עכשיו, או שנשאיר לו לראות לבד?

עכשיו, עכשיו.

תראה לו, בבקשה, את החיים לאחר המוות שהראינו ברמת השרון.

בבקשה, תכף תראה.

זה דוגמה, זה לא הכול.

יש שלוש שעות ורבע,

זה נקרא סרט מבראשית,

שיש את כל ההוכחות

שאתה תדע שיש חיים לאחר המוות ושכר ועונש.

צריכים להוכיח שיש חיים לאחר המוות, מציאות של נשמה,

ידיעתה וכו'.

אחת זה מתים קליניים,

שתיים זה סיאנסים, שלוש זה גלגולי נשמות, ארבע זה היפנוזה.

אני אתייחס למת קליני. זה רק אסור. נכון. מת קליני על פי הרפואה.

חזיר זה גם אסור, אבל יש.

עכשיו,

מת קליני,

מת קליני על פי הרפואה זה אדם שאין לו דופק, אין לו נשימה ואין לו גלי מוח.

אדם כזה עכשיו מת על פי הרפואה.

אם גלי המוח שלו מתו שבע דקות אינם יכולים להתחדש, האדם הזה מת.

זאת אומרת, לפי הרפואה האדם הזה לא יכול להיות.

ואף על פי כן, עשרות אלפים של בני אדם מתו למשך שעות וחזרו לחיים בריאים ושלמים בלי שום גג.

ומי קבע את זה?

אין מחקרים של עשרות מדענים בעולם שנכתבו ספרים אחרי המחקרים שעשו.

לי יש פה קצת חומר שליקטתי,

אני לא יכול לסחוב כל כך הרבה, יש לי שלושה תיקים של הוכחות כבר,

אבל קצת מכל דבר.

זאת אומרת,

יש כאן בתוך הקלסר ציטטות מספרי מדע מעיתונות שיצאה בעולם,

במקומות שונים בנושאים האלה שאני מדבר כרגע,

לעניין הראיות.

המשותף בין כל אלה שמתו מוות קליני זה שהם אומרים הם עוברים שלושה מצבים זהים.

1. זה יציאת הנשמה מן הגופה,

2. זה צפייה של הנשמה על הגופה למטה,

3. זה כניסה לתוך מנהרה מהירה או אפלה,

כשבקצה המנהרה הם רואים אור עצום,

אור שהוא ישות אוהבת,

משפיע אהבה וחום.

הם נמשכים אליו כמו מגנט, ללא דאגות,

פוגשים ידידים וקרובים שלהם שנפטרו לפניהם,

מודעים לבואם ואינם מופתעים.

נוצר קשר מעין טלפתי ונאמר להם שעדיין לא הגיע זמנם להישאר, הם צריכים לחזור.

ואז שוב הם יורדים דרך אותה מנהרה,

רואים את הגופה, נכנסים לתוכה ומתעוררים לחיים.

כמו שציינו, עשרות אלפים נחקרו על זה ובעקבות זה נכתבו הדברים הבאים.

אני אראה לכם רק מקבץ קטן.

האומנם יש חיים לאחר המוות,

רופאים ופסיכיאטרים אמריקנים אשר חקרו

חולים שנחשבו מתים לפי,

תוכיח לי שיש עולם הבא. מי שברא את האדם שאין לו מושגים של זמן בהגבלה יכול לדון את האדם הזה כמספר הפעמים שרצח עם.

מוכרח שזה לא יהיה בעולמנו זה כי זה לא ניתן לעשות,

אלא בעולם שאליו נלך

שהוא נצחי.

לכן מוכרח שיש שכר ועונש בהתאם לזכויות שאדם עשה, לוגית.

לא ייתכן

שאדם שהאכיל עני אחד

יקבל שכר כמו אדם שהאכיל עיר שלמה

או עם שלם.

ואם אחד האכיל

אדם אחד בגיל 70

ונפטר אחרי יום

ואדם האכיל מגיל 20 עד גיל 70,

כל יום האכיל אנשים רבים,

הייתכן ששניהם יקבלו אותו שכר?

לא ייתכן.

מוכרח שיהיה עולם,

לוגית,

מוכרח, אבל איפה העובדה? איפה העובדה? רגע, רגע, קודם כול זה לוגית.

מוכרח שיהיה עולם

שבו האדם יקבל שכר כפי מה שעשה ועונש על פי מה שעשה, נכון?

ובעולמנו זה לא ייתכן, נכון?

לא. לכן מוכרח, לוגית,

שמי שברא אותנו עם אמות מידה אלה,

יש באפשרותו לתת לכל אחד כפי פרי מעלליו, עם טוב ועם רע.

וזה לא פה אלא בעולם שאליו נלך. אבל זה לוגית. איפה עובדה? זה לוגית. חכה, גם עם סכר גם צריך להסתדר, לא?

עד פה ברור? כן.

עובדתית,

יש חמש דרכים שניתן להוכיח חיים לאחר המוות.

אחד, על ידי מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים.

המושג מוות קליני פירושו מוות הפיך,

כלומר מוות,

שלמעשה יש הפסקה בפעילות הגוף,

הפסקה בפעילות החשמלית של הלב, הפסקה בנשימה,

אבל עדיין לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים למוח,

לא נוצרו נזקים בלתי הפיכים לרקמות,

ולכן אפשר להחיות את אותו אדם.

תופעות כאלה קורות בהרבה מאוד מצבים,

החל מטביעה,

דרך התקפי לב והפסקה בקצב הלב, המשך בחבלות בתאונות ובחבלות מוח.

לפעמים...

הסיפור שלך, לפחות זה שקשור לענייננו, הלילה,

מתחיל בינואר שבעים וארבע, נכון? זמן קצר החל מלחמת יום הכיפורים.

את אישה צעירה, כבת עשרים ושתיים,

את חיה בתל אביב, כשעזבת את הקיבוץ

שבו גדלת,

ואת הולכת ברחוב בוגרשוב.

מכאן את לוקחת את סיפורי.

אני הולכת ברחוב בוגרשוב,

ואז נפל עליי פיגום מגז של בניין שהיה בתהליך בנייה,

גז של קומה חמישית.

ברגע שנפל עליי הפיגום אני יצאתי מהגוף, כלומר הנשמה שלי יצאה מהגוף,

וראיתי ושמעתי כל מה שנעשה ברחוב, כאשר אני מחוץ לגוף מרחפת בערך של גובה של ארבעה או חמישה מטר.

ואני חושבת לעצמי כמה מוזר שאני רואה את הגוף שלי, כלומר אני לא בתוך הגוף, כי אני הייתי,

אף פעם לא חשבתי שהגוף ואני זה משהו נפרד,

וככה עברו כמה רגעים.

את שומעת את השיחות של האנשים? כן, אני שומעת. שומעת, זה היה לא רחוק מפינת קינג ג'ורג', ברחוב בוגרשוב, והמקום בשעות האלה היה די הומה, היו הרבה אנשים שהסתובבו שם וכולם נעצרו והסתכלו. והתחושה הכללית? והתחושה הייתה מאוד טובה. טובה. כן, הרגשה מאוד טובה, כיף.

את ספקת מהלומה עצומה בראש. כן, זה היה... זה כרש שנופל מקומה השישית. כן. אין כאבים.

לא הרגשתי שום כאב, שום דבר.

והיום אני יודעת להסביר שזה מפני שלא הייתי בגוף, ומה שכואב, זה לגוף כואב, אבל אני לא הייתי בתוך הגוף.

לא הרגשתי שום כאב, אני גם לא יודעת איך יצאתי מהגוף. בכל אופן, אני יצאתי,

ואחרי כמה רגעים של ריחוף בגובה הזה, של בערך 4-5 מטר,

נכנסתי לחושך.

בעצם התאונה הייתה ב-4.20 בבוקר, בינואר 1983,

ובאתי מאשדוד לכיוון בת-ים להביא את השותף.

והשותף היה גר בבת-ים, אז נכנסים דרך בן-גוריון.

ושם יש מין מקום כזה מזלג, צד שמאלי,

לא, אין כניסה, בצד ימני אפשר להמשיך לנסוע.

אז רצה השגחה עליונה שאני אכנס דווקא בצד השמאלי,

והייתה לי את התאונה.

האוטו שלי באמת התרסק, עף רחוק,

ורצה הגורל, המזל, יותר נכון, רצה הקדוש ברוך הוא,

שאני אעוף מהאוטו ונפול בארצותו,

כמה מטרים מהאוטו.

בהתחלה לא הרגשתי שום דבר.

אחרי אולי כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים עליונים.

ואני מסתכל, רואה כולו, הכול שבור, הכול עקום.

אני נוהגת כבר, מה לכאוב? איזה חלק מהגוף?

ולפתע פתאום הכול משתתק.

אני רואה שמתוך הגוף שלי יוצא עוד גוף אחד.

מתוך משה יוצא עוד משה.

אני עולה למעלה למעלה,

ואני מסתכל ורואה את עצמי שוחרר על האדמה.

כולו מרוסק, כולו שבור.

מה שכן מעניין,

שבדרך כלל כשמישהו מקבל מכה ברגל וביד, אז הוא מחזיק את היד,

וצועק, כי בכל זאת היד היא חלק ממנו.

פה אין שום, לגוף לא הייתה שום שייכות.

אני מסתכל,

היה נראה לי כמו שק תפוח אדמה.

לא שיהיה שם, מה כבר יכול להיות?

וכבר התחילה להיות לי הרגשה טובה.

עצם העובדה שכבר לא היה לי שום כאב.

אני נמצא מלמעלה ורואה את הכול,

ואז אחרי כמה זמן, אני באמת לא יודע בדיוק,

הגיעו שני אמבולנסים,

יצאו משם הרופא ושני אחיות,

והדבר המדהים שזה באמת,

אי אפשר לשכוח את זה.

אתה יודע בדיוק כל רופא מה הוא חושב.

זה מדהים.

ואז ניגשו אליי, התחילו עם המכונות החיים.

לא קל.

אני עוד אומר לעצמי, אם הם רוצים ממני,

כל כך טוב לי, שישאירו אותי.

ולזה היה ניתוק,

ואני מרגיש עוד מושך, אני יוצא ממני.

ואז אני נכנס למקום

ממש ממש מפחיד.

אחרי שש שנים פלוס במוסד,

התחלת להתעסק בעניינים של עסקים מהוגנים ומרובעים, הייתי אומר. לחלוטין.

היית סמנכ״ל של חברה, והתעסקת בביטוח.

אדם מן היישוב.

אדם שכל הגישה שלו אומרת ביידיש צחה, זה נקרא שוף בילאיינק ואוקטו.

קודם כל, אתה צריך להוכיח דברים מתמטית, ואז אני מוכן לקבל אותם.

עד אותו יום לפני 11 שנה,

אתה היית בן 39,

היית בשירות מילואים, נכון?

הייתי אז בשירות מילואים, בפטרול,

ופשוט באמצע פטרול צלחתי.

מה, שעת צהריים?

שעת ערב. שעת ערב חושך? שעת ערב חושך וחושך. אתה צונח.

מה אתה זוכר מהדקות שמגיעות אחרי הצמיחה הזאת?

זה הדבר המעניין. אתה אומר, בוא ניכנס פנימה, ואני דווקא יצאתי החוצה.

כלומר?

התחלתי לראות מה שמתרחש מסביבי, אבל כאילו אני צף מעל.

נמצא מעל התמונה, אני רואה את עצמי שוכב.

אני רואה את החובש מנסה לעשות את ההחייאה.

אני רואה אנשים מתחילים להתאסף מסביב. אני רואה את הבלגן.

זה בסך הכול טוב לי. אין לי תחושה של שלווה, של חמימות כזאת. תחושה של כיף.

כאילו באיזה גובה אתה כאילו?

מעל. זאת אומרת, אני רואה את כל התמונה,

כאילו מלאכת של כמה מטרים מלמעלה.

רואה הכל, רואה הכל. וכשמגיע החובש, אתה רואה אותו מלמעלה.

נגיד, אם הייתה לו כיפה,

היית יכול להגיד לך ככה אתה חושב? יכולתי לא רק את הכיפה, אלא לזהות גם את הדרגות שלו, ולזהות את האף שלו. כלומר, באמת ראית אותו מלמעלה, בתחושה. באמת ראיתי אותו מלמעלה. אני היום מבין מה זה היה, באותו זמן לא הבנתי את זה. עכשיו, אתה ראית מלמעלה גם את עצמך שוכר? ראיתי את עצמי שוכר. את הגוף שלי מונח ללא תזוזה. ואותו גוף...

כשהיה מונח זה היה מה? זה היה אני? זה היה הוא? מה זה היה?

זה היה גוף גוף, זה הכל.

הנשמה לא הייתה גפני, הייתה התנתקות.

היו כאבים?

לא, למרות שהרביצו לי חזק.

הרביצו מה?

בנסיעות החייאה, כן, באזור החזה, במכות חזקות. עיסוי לחזה. כן, אני לא הרגשתי שום דבר.

זאת אומרת, ראיתי ורק התחושה הייתה של מה הם רוצים ממני? כל כך טוב לי עכשיו שיעזבו אותי בשקט. יעזבו אותי בשקט. אתה ידעת לאן אתה רוצה ללכת?

וככה, איך שאני צועד לכיוון הים, מגיע לחוף,

עומד ככה על החוף,

עומד ככה על החוף,

הייתי לבד שם, ממש לבד, לבד.

ככה ים ענק, ים כחול,

התחלתי לשרוד ולשרוד ולהתרחק מהחוף.

זה כזה חום שם,

שבאותו רגע להיות במים זה משהו לא רגיל.

אבל אני שמח, וטוב לי,

אני כל כך נעים, ואיזה חום בחוץ.

ככה אני,

מתרחק מהחוף,

פתאום אני ככה

מרגיש שמשהו אוחז לי ברגל מתחת למים ולוקח אותי לכיוון הקרקע.

מה זה? לא הבנתי מה זה, לא חיה, לא כלום.

ככה אני מנסה להתנטרל מזה, להשתחרר מזה, לא מצליח.

הבנתי שנתפסתי במעבולת,

ואני רחוק, רחוק, רחוק, ממש מלמעלה.

בדרך כלל אדם מנצל, אני יודע,

עשר אחוז מהכוחות שלו.

וגם כשאדם רוצה לחיות זה המאה אחוז.

אז התחלתי ממש עם כל הכוחות האחרונים שלי לצאת.

הגעתי לאמצע הדרך

וראיתי שאין לי כוח.

ראיתי שאין לי כוח,

וירדתי לכיוון הקרקע.

פתאום ראיתי את עצמי בנושא כזה,

שזה היה לי דבר מאוד מבולבל.

ראיתי,

זאת אומרת, ראיתי,

ראיתי שאני שניים.

מה זה אני שניים?

ראיתי את הגוף זרוק על הקרקע,

זרוק ככה,

כמו באמת, זרוק על הקרקע,

ואני מסתכל עליו.

אז לא הבנתי, מה זה, איך אני מסתכל על עצמי?

איך אני, מה הולך כאן?

זה כמו שאני למשל עומד במרפסת תקומה שנייה,

ורואה את הגוף שלי זרוק על הכביש.

אני אומר, רגע, מה אני עושה שמה?

מה אני עושה שמה? זה אני.

לא, אז רגע, מה, אני שניים?

מה הולך פה?

מה, מה זה, זה, אני לא מבין.

ככה זה, לא.

לכן הקדמתי את העניין של גוף נשמה, אתה מבין?

כי לא הבנתי, פתאום נכנסתי למצב כזה בלבול,

אמרתי, מה הולך פה? זה אני? זה אני שם? רגע, הנה הידיים שלי,

זה העיניים שלי, זה השיער שלי הארוך,

זה בגידים שלי,

זה הרגליים, בואנה, זה אני, זה אני. אז מה, אני שניים?

איזה בלבול זה היה, מדהים.

וככה אני רואה את הגוף שלי הולך, ואני כאילו נוסע ממנו.

הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק.

ורוצה כזה, כאילו לחזור.

לא הבנתי את המצב הזה.

אפילו באותו רגע לא הבנתי שזה נשנה בגוף.

לא הבנתי.

ממש לא הבנתי. חשבתי, לא יודע, איזה בלבול, איזה סרט.

לא הבנתי. זה היה מצב מאוד מאוד מבולבל.

לא יודע.

פתאום אני ככה הולך, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק, מתרחק,

פתאום ככה זה היה נעמד.

נעמד. כאילו מקומה שנייה עליתי לקומה שמינית.

והגוף על הכביש,

תחת למים קומות.

ואני מסתכל על עצמי ואני רוצה להיכנס.

אמרו, אני רוצה לחזור, אני רוצה לחזור, אני רוצה לצאת מהמצב הזה.

כנראה שזה לא בשליטתי.

לא בשליטתי.

זווית הראייה,

המון מהסיפורים האלה מתארים יציאה של זווית הראייה מהגוף,

מבט מלמעלה,

כאשר בחלק מהמקרים, גם בספרות מחוץ לארץ, אנשים מצליחים לתאר דברים שיכולים לראות רק מזווית הראייה הזאת, אם היא שהייתה כיפה או קרחת או דרגות.

אני, אין לי תשובה לזה,

ואני אומר גם שאלה שחוו את זה כנראה מספרים אמת,

כי אני בעצמי נתקלתי בחולים שעברו החייאה,

הם מספרים את הסיפור שהם ראו כאילו הם מסתובבים מלמעלה ומסתכלים למעלה,

ובאמת לזה אני לא יכול למצוא את ההסבר.

קודם לכן, מוות בשבילי היה סוף עיסוק,

אין שום דבר אחר כך.

אחרי אותו אירוע, ועם כל מה שלמדתי עם השנים שחלפו מאז,

אני מבין שזו רק התחלה של דברים.

אם אדם שמע סיפור כזה, אז הוא חושב,

עונה לי כאילו רק קטע כזה, אז הייתי מאמין.

אין, הלוואי, אם יקרה לי אני אאמין.

שלא יקרה לכם מקרה כזה,

שלא יקרה לכם.

למה שלא יקרה לכם? אתם לא יודעים כמה זה מחייב היום.

זה לא, אני מאמין שיש אלוקים,

אתה ראית שיש אלוקים.

אז אם אתה ראית בעיניים שלך,

בצורה הכי חזקה שיכולה להיות,

אז איך אתה יכול לדבר לשון הרע?

איך אתה מתפלל?

איך אתה עושה ברכיית המזמן?

חיים נותנים לך במתנה, ואתה ראית את זה בעיניים שלך.

אז זה מחייב אותך כל רגע, זה לא פשוט.

במצב שלי, שראיתי מה שראיתי,

התודעה שלי היא מאוד מאוד גדולה.

על כל שנייה וכל דבר שקורה,

אני יודע בברור אבל שזה ממני,

וטוב הוא אפילו מותר, עקוב יפה.

וחי בצורה כזאת, מקבל הכול באהבה,

מקבל הכול בשמחה, ובוא נחשב עם כל הברגים וכל הגופים ניתוחים ומסגריה שלמה,

אבל אני כל הזמן מודה לו איך זכיתי בכל זאת לראות את מה שראיתי,

ובשבילי זה מין סמינר כזה,

סמינר שמשה תדע לך לאן הבן אדם הולך בסוף.

ליהדות ולאמונה היהודית את הגעת רק שבע שנים אחרי זה.

שבע שנים אחרי המקרה, זה הגיע בעצם מפסוק.

נכון. זה התחיל בפסוק. כן. מה היה הפסוק?

הרי גדלתי בקיבוץ של השומר הצעיר, ובזמנו לא הייתה טלוויזיה ולא היה שום דבר, ואנחנו כילדים לא ידענו מה זה סידור תפילה, ולא היה לנו שום מושג ביהדות,

ואחרי שבע שנים התגלגל לידיי במקרה סידור תפילה,

וחשבתי שזה ספר קריאה, לא ידעתי מה זה,

וכשפתחתי אותו ראיתי בשורה הראשונה כתוב,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה מן הספר.

מירב, יש רק עוד בקשה אחת קטנה פה.

תראה, בעיקרון יש לי עוד הרבה מה להגיד, עוד הרבה מה לדבר ולשאול וכל זה, אבל אם יש איזושהי אפשרות באמת לא לעשות את זה בפורום כזה רחב, ומול מצלמות, ומול זרקורים, ואיכשהו... בשמחה רבה,

בעזרת השם יתברך, החבר שלך יודע מה צריך לעשות,

אבל אתה תראה קודם את האנציקלופדיה, תבטיח לי,

ואני מאמין שמה שתראה יספיק לך כמו שהספיק לי.

גם אני הייתי חילוני,

חילוני גמור מתל אביב. ואם לא, יש אפשרות להיפגש ולשאול אותך שאלות?

ודאי. באופן פרטני, ולא שיש לי זרקורים ועיניים? אמרתי שהבחור יודע מה לעשות.

תודה רבה.

בהצלחה רבה.

רגע, אני רוצה עכשיו לברך את כולם קודם כול,

ואחר כך בנפרד אפילו, בסדר?

איך אני? בסדר? יום.

מי שברך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה, מכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

ואלה שצופים בנו,

ואלה שיהיו בשידור חוזר.

בכלל הברכות הכתובות בתורה, במשנה, בגמרא ובזוהר הקדוש.

אמן. וימלא משאלות עמכם לטובה,

פרנסה טובה,

ישועה קרובה,

זיווגים הגונים,

זרע חי וקיים, רפואה שלמה בכל האיברים, תשובה ותורה מרובה, אמן.

איפה השיר שלי?

איפה השיר שלי?

שם

יוסף חיים בן אסתר, רפואה שלמה.

שימי כיסוי ראש ובעזרת השם יועיל לו.

עבד אוהדי קודשו בריחו בריאות והצלחה.

מחולת ופרחס מיכאל בן חנר, רפואה שלמה בריאות והצלחה בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה בריאות ותשובה שלמה בריאות והצלחה מילואים משאלות לטובה אמן אמן אמן אמן בריאות והצלחה אמן אמן אמן בריאות והצלחה בפועה שלמה אמן בריאות

בריאות והצלחה

בריאות והצלחה

בריאות והצלחה נו בריאות והצלחה נו בריאות והצלחה בריאות והצלחה תשובה שלמה שלמה

ותורה!

בריאות והצלחה וחול טובה רבה בריאות והצלחה

נשמה טובה נזכה לגדול בתורה רפואה שלמה לאימא אני הולך לישון לילה לילה טוב מרים ברסל ואת רבקה בריאות והצלחה

לילה לילה טוב בריאות.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס ל-03-5743070

כתובתנו באינטרנט www.www.net.

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.