אשקלון - אשקלון - נסיון גדול מאד מאד מאד...

אשקלון 2-2-2016 נסיון גדול מאד מאד מאד

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח

הענין של משא ומתן, כתוב כשאדם יגיע לעולם האמת שואלים אותו: "נשאת ונתת באמונה?", איך היה משאך ומתנך עם הבריות. התורה התירה משא ומתן, אבל זה כמו עבירה לשמה, מה קורה עם עבירה לשמה? אסור לעשות עבירות, אבל לפעמים מותר לעשות עבירה לשמה כמו שיעל אשת חבר הקיני שעשתה עבירה לשמה כדי להרוג את סיסרא, אז זה להשיג את הדבר אם עושים את זה לשם שמים ללא שום חלילה צד של עבירה או הנאה אסורה, אז גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. והתורה התירה משא ומתן אבל הוא כמו עבירה לשמה. בעבירה לשמה אם הכוונה היא באמת לשמה, זה מגדיל את המעלה של העושה, אבל אם זה לא לשמה, אז בעל העבירה הוא בעל עבירה בחמדת הממון. זאת אומרת אם אדם יוצר לעבודה בגלל שאין לו מספיק בטחון בהשם שהקב"ה זן ומפרנס לכל, זה כמו עבירה לשמה, שזה מסוכן מאד, אם אתה הולך רק בשביל לפרנס, כיון שאין לך בטחון, ואתה לא נכשל בשום איסור, אתה לא עובר שום עבירה במשא ומתן, אז אם תעשה את זה בשלמות בדקדקנות כמו שהח"ח זצוק"ל היה נזקק למכור את ספריו, וכשהוא היה מוכר אותם אז הוא היה בודק נייר נייר שהכל הודפס, ושאין טשטוש בדפים, שלא יהיה בחינת גזל שהוא מכר לאדם במחיר מלא ובעצם נתן לו ספר פגום, אז במשא ומתן הוא הקפיד לדקדק שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר שלא יהיה שום תקלה. אז זאת אומרת אם אדם עושה משא ומתן באמונה ולא נכשל יגדיל מעלתו,א בל אם הוא נכשל הרי שיש לו עבירה של חמדת הממון, כי למה הוא נכשל? בגלל שהוא חומד ממון אז הוא רצה להרויח, אז מה אכפת לי אם זה לא כל כך בדיוק מה שאמרתי, אם זה לא נכון, אם אני משקר קצת, אם אני מייפה את הסחורה, או שאני אומר דברים כאלה או אחרים וכו' וכו'.

אבל אולי יאמר אדם כי כוונתו לשם שמים כדי לעסוק בתורה ולגדל את בניו לתלמוד תורה, ולכן הוא יוצא לעבודה, הוא אומר אני הולך בשביל לפרנס ולזון את בני ביתי כדי שאני אוכל לעסוק בתורה וכדי שבני יוכלו לעסוק בתורה. איך הוא ידע אם זה באמת נכון מה שהוא אומר או שזה רק תירוץ?

יראה אם הוא עובר את הגבול בכמות של העסק, האם הוא לא מגזים ומוסיף יותר מידי בעבודה? הרי כל הענין זה במקרה במקרה הטוב השתדלות, רק השתדלות, אתה לא מביא בזה פרנסה, המזונות שלך קצובים מראש השנה עד אחרית שנה, גם אם תהיה חולה בבית חולים כל השנה יהיה אוכל למשפחה, לא יהיה שום בעיה, אף אחד לא ימות ברעב, גם אם תהיה שנתיים בבית חולים, אף אחד לא מת, אבל זה נסיון, ואתה החלטת שאתה הולך ואתה הולך לעשות את ההשתדלות אבל רק בגדר השתדלות. אז אם נראה אותך מרבה יותר מידי בהשתדלות זה מראה שאין כוונתך לשם שמים, כי אתה מאמין ובוטח בכוחי ועוצם ידי יביא לי את החיל והשם לא יתן לי, אם אני לא אעבוד לא יהיה לי, אז כבר נכשלת.

דבר שני, צריך לבחון מה איכות החמדה, עד כמה אתה חומד ממון, זאת אומרת אם לדוגמא החלטת שאתה סוגר בעשר, בלילה, אתה סוגר את הפיצה בעשר, ופתאום באו קונים שרוצים לקנות הרבה פיצות, ואתה מחליט להשאר עד אחד עשרה, ובאו עוד יותר קונים, ואתה רוצה להשאר עד שתים עשרה ועוד יותר עכשיו, אז אתה אומר עד אחד, ואחר כך אין שחרית ואין תפילה בנץ וכבר היום נגרר ככה וככה והלימוד פוחת וכו' וכו', אז רואים פה שאתה נכשל גם לא רק בכמות, גם באיכות.

דבר נוסף אתה צריך לבחון, אם אתה נושא ונותן באמונה, כמו שכתוב בחושן משפט, צריך לדעת את כל הדינים של משא ומתן שלא להכשל. זה לא פשוט להתעסק עם הבריות, צריך לדעת שלא לעבור על איסור. ולא עם סברות כרסיות שבאות מן הכרס, שאדם אומר מה אני יעשה, ככה זה המסחר היום, אם לא תגיד ככה לא יקרה לך, אם לא תגיד על ההוא שהוא כזה וכזה אז איך אתה יכול למכור, אם תגיד שההוא טוב ומוכר יותר זול ממך ויותר טעים ויותר פה ושם מי יקנה אצלך? אז אתה חייב להגיד ככה וככה, זה טענות מן הכרס. אבל בשולחן ערוך מי התיר לך שאתה תשקר ותרמה ותזייף ותעשה כל הדברים? ואם זחה דעתו לומר שאינו מרגיש שיש סכנה גדולה, שאם לא יכוון לשם שמים הוא יקרא בעל עבירה. אז אנחנו נברר את הענין. אם אדם זחה דעתו והוא אומר שהוא לא מרגיש שתהיה לו שום סכנה בעסק, אני לא רואה את כל מה שאתה רואה פה, אני לא, אני עובד בסדר, הכל בסדר, ואם אני לא מכוון לשם שמים נו נו, אל תגזים, אני לא אהיה בעל עבירה, לא להגזים, לא להגזים.

אז בואו נבדוק.

יש לנו מאיפה לבדוק ברוך השם, יש לנו תנ"ך, תורה נביאים כתובים שיכולים משם ללמוד כל כך הרבה בכל ענין, בכל תקופה, בכל זמן. אז מי לנו יותר גדול מדור המדבר שהיו דור דעה, שראו פני שכינה, דור שחזו במעמד הר סיני, שקיבלו את התורה, והשם דיבר איתם פנים בפנים, והיה הולך לפניהם, ועם כל זה דור כזה שזכה לראות את כל זאת, מה קרה להם? אחד מגדולי שבטי יה, קראו לו "עכן בן קרני בן זרח למטה יהודה", ראה "אדרת שנער אחת ואחמדם ואקחם", היה איסור לקחת מן השלל של האויבים, יהושע בן נון ציוה לא לקחת מן השלל, והוא לקח, והוא חמד, חמד ממון, ונפלו כשלשים וששה איש מישראל בגין זאת, מתו, בגלל חמדת הממון של אדם גדול מאד בישראל,

האם יאומן כי יסופר על גאון וחסיד בדורנו, גאון וחסיד שיכנס לסופרמרקט ויגנוב שוקולד? יכול להיות דבר כזה? מה זה? והוא הולך ולוקח את האדרת שנער הזאת, איך קורה כזה דבר לאדם גדול מהשבט הגדול, שבט יהודה, והוא היה כזה גדול כי ברגע שהעבירו את כולם לפני האורים ותומים ויצא שבט יהודה, ואחר כך המשפחות עד שהגיעו למשפחה שלו ואחר כך יצא הוא ונתגלה שהוא האיש, שבט יהודה לא רצו לקבל את הדין ועמד ולצידו והתחילה מלחמה עם שבט יהודה ושאר שבטי ישראל, כי הוא טען טענות, "מה אתה בא לי בגורל, גם אם יהיו אתה ואלעזר תעמדו מול הגורל יצא אחד שהוא אשם", וככה הוא ניסה לדחות את הטענה של יהושע בן נון, כמובן שזה היה ליצנות כזו כדי להפטר, אבל בסופו של דבר שבט יהודה התחיל במלחמה ומתו כשלשים וששה איש, ואז הוא תפס את עצמו ואמר, מוטב שאמות לבדי ואל יהרגו אלפים מישראל. אז מתוך גנותו רואים את שבחו. יהושע בן נון פנה אליו פייס אותו ואמר לו, "בני תן כבוד לאלקי ישראל" שלא יהיה מצב כזה חס ושלום והוא ניאות ואמר, מוטב שאמות לבדי ואל יהרגו אלפים מישראל. וגם נאמר "יעכרך השם ביום הזה" אבל לא לעולם הבא, כי הוא שב בתשובה שלמה. וכשאנחנו קוראים "עלינו לשבח", אנחנו אומרים, "על כן נקווה לך" זה ראשי תיבות עכן, כי יש אומרים שהוא תיקן את התפילה הזו, וכל ישראל אומרים אותה.

אז רואים גדולתו של אדם, ועם כל זה הוא נכשל בחמדת ממון, ככתוב בפירוש "ואחמדם" – חמדה. אז רואים שעסק הממון מסוכן מאד אפילו לגדולי ישראל של דור המדבר. כל שכן בדורות האלו, והרי התורה אמרה במפורש, כי השוחד יעוור עיני חכמים, איזה חכמים? שהתורה קוראה להם חכמים, לא שאנחנו קוראים להם, שהשם מעיד עליהם שהם חכמים. חכמים שהתורה קוראה להם שהם חכמים, היא אומרת ששוחד, כמה שוחד? אפילו פרוטה, ולא רק פרוטה, אפילו שבח וכבוד שחולקים לו, זה שוחד, אפילו להסיר נוצה פה לעשות לך ככה להסיר נוצה כבר אתה משוחד לאותו אדם. אז התורה מזהירה, "השוחד יעוור", מה פירוש? החכם נהיה עיוור. "ויסלף דברי צדיקים", יכול החכם הזה לסלף אפילו דברים המצודקים בדין, ברורים לכל בר דעת, אבל השוחד יעוור. אז מי שיש לו חמדת הממון, בעיה חמורה, וגם מי שאין לו, יכול להיות שיתברר שיש לו. אז אם בגדולי דור דעה אז בדור דעה ככה, בדור שלנו מה השאלה בכלל.

והנה נמסר לאדם עסק מסוכן הזה של משא ומתן לנסות אותו בו, כל מי שעובד שידע שיש לו נסיון מסוכן מאד מאד מאד. הוא פשוט נכנס מרצון לעסק מסוכן מאד מאד מאד. אם הוא יכוון בעבירה הזו לשם שמים, ויהיה נזהר בכל הגבולים שהגבילה התורה, בכמות ובאיכות של המשא ומתן על פי דין תורה, אז הוא יעמוד בנסיון גדול, כמו שנאמר לשטן, "שבור חבית ושמור יינה",

מה זה שבור חבית? יש חבית מלאה יין, אומרים לך תשבור את החבית, אז נהיה בה סדקים, ואז היין מתפרץ, אומרים לא, תשבור את החבית אבל תשמור ששום יין לא יצא, מי יכול לעשות כזה דבר? ככה אמר הקב"ה לשטן שרצה להרוג את איוב, השם אמר לו: אני מוסר אותו בידך, אבל את נפשו לא תקח, אתה יכול לייסר אותו בכל יסורים, יסורי איוב, אבל "אל נפשו לא תגע", זאת אומרת, הוא יביא עליו יסורים כאלה על איוב, שהנשמה חייבת לצאת, היא לא יכולה להחזיק, יסורים כאלה אי אפשר להחזיק, הנשמה חייבת לצאת מרוב היסורים, אבל השם הזהיר אותו את השטן, אתה תשבור את החבית, הכוונה את הגוף שלו תשבור, אבל היין לא ישפך, הנשמה לא תצא, אתה תשמור. זה קשה מאד, כתוב שהנסיון של השטן היה יותר גדול משל איוב. איך אפשר דבר כזה?

אז תדעו לכם שמי שיוצא לעסק, מי שיוצא לעבודה הנסיון שלו הוא כזה, שבור חבית ושמור יינה, כי העסק מסכן את האדם מאד, וגזירת מלך שאדם ישמור את נפשו מסכנה. אדם יוצא לעבודה, אז יש שמה קודם כל מראות אסורות, יש שמה דיבורים אסורים, יש שמה שמיעות לא מותרות, יש שמה משא ומתן, לפעמים מבקשים ממנו להגיד דברים שהם לא נכונים, לפעמים הוא צריך להתעלם ולהגיד דברים שהוא היה צריך להגיד בשביל להזהיר בן אדם, וכל מיני דברים שכל היום הוא נושא ונותן שלא באמונה. זה מסוכן מאד, כי זה עליך ואחריותך.

עכשיו איך אפשר לעמוד בנסיון כזה אם בן אדם לא ילמד את כל הדינים? איך אפשר אם לא יהיה לו רב בקיא ומדריך על כל צעד ושעל, איך אפשר אם הוא לא ילמד הרבה מוסר ואת גודל העוון והפשע והעונש שמגיע לאדם אם חלילה לא עשה, ומצד שני גודל השכר למי שנשמר, שהוא נאמן, לא נאמן לבעל הבית השקרן, נאמן לקב"ה. וגם אם כל זה יעשה, עדיין לא בטוח שיוכל לעמוד בכל.

אפשר שזוהי הכוונה של יעקב אבינו עליו השלום שאמר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות", אומר יעקב אבינו, יכול להיות שאני התקטנתי כל כך כל כך כל כך שלא נשאר לי כבר זכויות מכל החסדים שאתה עשית עמדי, הקב"ה, כי אני "במקלי עברתי את הירדן" מה פירוש?

אליפז תפס אותו, הפשיט אותו ערום, לקח ממנו את כל כספו וזהבו ושילח אותו ככה. אז הוא עבר את הירדן רק במקלו, עני מרוד, וכשהוא חזר הוא חזר עם שתי מחנות, עם עדרים, עדרים שלמים של גמלים, חמורים, שוורים, חזר עם עושר רב, והחשש שלו היה, למה קטונתי מכל החסדים? למה קטונתי? מי יודע אם היה לשם שמים בכל רגע ורגע ולא נתערב בזה חמדה, חמדת ממון. כי הוא התעשר אצל לבן מאד מאד, היתה לו הצלחה גדולה, ויצא שמה בעושר גדול ורב, היה לו חשש אולי חס ושלום הוא התקטן, בגלל מה? שזה לא היה לשם שמים גמור ואולי היה מעורב בזה איזה חמדה.

דבר נוסף שאנחנו צריכים ומחוייבים להאמין, שכל מה שאתם יוצאים לעבודה, זה בבחינת גרזן ביד החוצב. אתה לא מביא שום רווח הביתה, שום קומבינה, שום רעיון, שום דבר ממך לא גרם, אתה כמו גרזן ביד החוצב, היתפאר הגרזן על החוצב לומר אני, אני, אני זה שכרתתי את כל העצים ביער? אני? מי אתה? אתה גרזן, אם אין את החוצב שהורג אותך ועוד מכה ועוד מכה ועוד מכה ועוד מכה ומזה נכרתים העצים, במה אתה מתפאר? אם הוא ישאיר אותך בצד אתה תהיה דומם, לא תזוז. הקב"ה מניע אותנו, הוא שמגלגל את הפרנסה, לא אתה, רק לך נדמה שהדיבור שלך הוא הועיל, וכמה פעמים הדיבור שלך לא הועיל, וכמה פעמים הדיבור שלך הזיק, וכמה פעמים פיטרו אותך בגלל הפה שלך. אז למה אתה תולה בפה שלך? בחכמה שלך? בעצות שלך? אתה רק הגרזן ביד החוצב.

אבל קשה לבן אדם לחשוב כך, כי הוא כל הזמן אומר כוחי ועוצם ידי, איך אנחנו יודעים? כי אדם כל הזמן מייחס לעצמו כל דבר ואומר אני, אתה יודע מה אמרתי לו, אני אמרתי לו ככה, הוא רצה להגיד לי כך אז עניתי לו כך, ואז אמרתי לו ככה והוא אמר לי ככה סתרתי את דבריו ככה ואמרתי לו ככה, על מה אתה מספר, על הקב"ה או עליך? עליך, אז מי עשה את הכל? אתה, מה זה נקרא, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. זה אפיקורסות! זה אפיקורס, שאומר אני ואפסי עוד, זה אני, אני אני הפועל, זאת אומרת זה חמור מאד מאד מאד. גם אם אדם לא מרגיש את זה והוא לא מתכוון ואפילו שכל משפט הוא אומר ברוך השם, בעזרת השם, בעזרת השם ברוך השם, בעזרת השם שבוע הבא אני אעשה ככה, תודה לאל אני עשיתי ככה, אבל אתה מדבר על אני, אתה מדבר על אני, אז מה אם אתה דוחף את ברוך השם ובעזרת השם, זה רק סלנג שאתה רגיל, אבל אתה לא חושב ככה, כי אתה באמת חושב אני ואני. אז זה לא מכשיר את מה שאתה אומר.

אבל קשה מאד לאנשים לא לחשוב כך, כי זה טבע באדם, שהוא רגיל להשתדל ולהתאמץ, אפילו יוסף הצדיק נכשל בזה, שהוסיף שתי מילים, "כי אם זכרתני והזכרתני", ביקש סיוע רק שיזכרו אותו, מה זה אומר, שהשם שכח אותך? שאתה אומר תזכור אותי? מה השם שכח? ובלי ה מילים האלה השם לא יודע מתי אתה צריך לצאת מהכלא? מה הוסיפו לו? על כל מילה שנה בית סוהר. קיבל עוד שנתיים בית סוהר על השתדלות של שתי מילים. אם לא היה יוצא שנתיים קודם.

אז זאת אומרת, יש אחד שהיה מורשע ונתנו לו פחות והוא ביקש ערעור והוסיפו לו יותר, אז הוא חשב שהוא ירויח, ולא ידע, היה אחד שהציעו לו עסקת טיעון ושיצא נקי ולא ויתר ונכנס בפנים. והיה עוד אחד שקיבל אפילו שבע שנים ככה. זאת אומרת לא מה שאתה חושב ההשתדלות היא שתגרום, הכל גזור.

אז עכשיו, מה יאמר אדם שהוא שותה מים, שותה כמים עוולה, אז מה נדבר על בן אדם שכמו ששותים מים ביום, שותים כמה כוסות והוא שותה עוולה כמו מים, עושה עוולות כל היום אין לו בעיה ככה הוא רגיל, מה יהיה איתו? אוי ואבוי איזה נסיון יש לו זה האיש. ובפרט מי שלא עמל לשרש מליבו את הטבע המדומה הרע הזה, יש אנשים שבטבע שלהם הם מחריתים מלידה, כל החיים שלהם זה חרטות, מדברים הכל, אין דבר אמת שאתה יכול להוציא ממנו. אין לו שום בעיה, אומר לך ככה בעוד רגע אחרת זה ככה לא הבנת אותי וחוזר ומתקן ועוד פעם וטלאים על טלאים, וככה הוא, לא יודע מה קרה, אני אומר לך ככה אני מדבר איתך שעה אתה לא ..... וזהו מעביר אותך וזהו מלפלף אותך ישים אותך בפיתה ויאכל. ומה יקרה עוד אם האדם הזה גם שטוף ביומא דשוקא, זאת אומרת אם נגיד יש עכשיו יריד או הזדמנות לרווחים וזה לתקופה קצרה והוא חייב להיות שמה, ועכשיו זה פרק זמן קצר, אין זמן להמרח כל השנה, זה עכשיו בפרק זמן קצר או שאתה מביא אותה כמוש אומרים או שלא, עכשיו בן אדם כזה שהוא גם שקרן, גם חרתתן, גם הטבע שלו כזה, גם חמדת הממון יש לו, גם הוא חושב שאני ואני ואני, מה יהיה עם אחד כזה? הנסיון שלו יגדל פי כמה וכמה, כי הוא צריך בפרק זמן קצר להספיק להצליח בכל מה שהוא מתכנן. אז הנסיון גדל עוד יותר. ואם האדם הזה חומד ממון, שכל היום וכל הלילה הוא רק חושב מאיפה אני מביא, מאיפה אני מביא, הרי האנשים האלה הם בסכנה גדולה מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד. בהתחלה התחלנו עם שלש מאד, הגענו כבר לשתים עשרה שלש עשרה, למה? כי לפי זה חביבי ואם אתה כזה ואם אתה עוד כזה ואם אתה עוד כזה וכזה, יבבי, איך אתה מסוכן לגמרי, אז הבעיה היא חמורה מאד מאד מאד.

ואמרנו, כדי שאדם יוכל לעמוד בנסיון כזה הוא צריך להיות במדרגה של כמעט משה רבינו, שמשה רבינו הוא היה ביראת שמים גדולה מאד מאד מאד, הוא היה ירא את האלקים. וכשאמרנו שבור חבית ושמור יינה, עכשיו זה ברור, עכשיו כל אחד אני מאמין שתוך כדי דיבור שלי כבר סרק את ההתנהלות שלו בעבודה, וכמה חרתות יוצא לו ביום או בשבוע לחרתת, בקטנות, לא ממש אבל בקטנות, כמובן לטובת ההמשך וההתקדמות והכל, כמה פעמים הוא נכשל. אז יכול להיות שבעיניו הוא מצליח אצל בעל הבית, אבל הוא הפסיד ונכשל כשלון חרוץ אצל הקב"ה, ומי שקובע מה יהיה איתך, הן בעולם הזה והן לעולם הבא, זה בעל הבית העליון, לא זה התחתון.

אתם רואים חברות גדולות פושטות רגל ומפטרות עשרות פועלים ביום אחד, אתם רואים הגיע מפכ"ל המשטרה, כולם מתחילים להתפטר, למה הוא החליט להכניס אנשים מבחוץ, מהשב"כ מהימ"מ, ומתפטרים, כי מובהר להם שלא יהיה להם קידום. למה אתם מתפטרים לבד? כי אתם מאמינים שהוא לא רואה בעין טובה את החמש שנים האחרונות כלפיכם ואתם מתפטרים. מי אמר לכם שהוא יישאר בתפקיד? מי אמר לכם מה יהיה בעתיד? מי אמר לכם שלא יקרה מה שיקרה ואתם תוכלו להיות מקודמים דוקא? מי אמר לכם שאם לא תתפטרו עכשיו יתפטר מי שהוא רצה ואז תוכלו לבוא במקומו? אלא אדם מנתח את הדברים לפי מה שהוא מבין, לפי מה שהוא רואה, ולפי מה שהוא נפגע, ואז הוא מחליט לא מתאים לי, אני מספיק זקן ובעל נסיון בשביל שיביאו מישהו מבחוץ וידחפו אותי החוצה כאילו ברמז, אז הבנתי את הרמז ואני הולך הביתה. אה, אז אתה לא שרתת את המטרה באמת, אתה שרתת את המטרה להתקדם באופן אישי, אבל אם אתה לא תתקדם לאן שאתה ציפית מעצמך אז אתה הולך הביתה, אז אתה מפקיר את המשטרה, והמשטרה השקיעה בך עשרות שנים בקורסים ופה ושם, נכון שאתה עשית גם, אבל אתה בסוף אומר לא רוצים שאני אהיה איפה שאני חושב שאני צריך להיות, אני הולך הביתה. נו, אז אתה לא משאיר לקב"ה את התכנית, אתה הבנת את התכנית כאילו, מי אמר לך שזה התכנית, מי אמר לך שזה התכנית? "כוחי ועוצם ידי". אני מקדם את עצמי לאן שאני רוצה ואם אני לא מגיע אז אני מחליט ואני מפסיק ואני עושה, אם היתה מטרת שם שמים תמשיך, בשמים החליטו שלא תהיה בתפקיד עכשיו, או לא תהיה בכלל, או תהיה בעוד זמן, ואולי תהיה גם המפכ"ל אחר כך, מי אמר? כולם תכננו להיות המפכ"ל, לפחות שלשה, בסוף מה הביאו אחד מבחוץ, אז מה התכנית שלך מועילה? לא מועילה, מחר יכול להיות הפוך. למה אתה מחליט? כי כוחי ועוצם ידי. ודבר שני רואים שאין כוונתך אמיתית. אותו דבר בצבא, בוחרים בסוף רמטכ"ל, ומי היו מועמדים? שלשה חמישה, ובחרו אחד, שניים מתפטרים, שלש מתפטרים, למה אתה מתפטר? חכה לנגלה הבאה, אם אמרת שאתה באת לשרת את המדינה, ובאת להציל את העם, ויש לך רקע מתאים ואתה מבין גדול והכל, למה לא תשאר? מה, סרו הסכנות? הפוך, אם אתה כל כך מוכשר ואתה עוזב, זה אות קלון. אז זה לא נשמע.

זאת אומרת בן אדם צריך להבין, אם הוא תולה באמת בהשי"ת, אז הקב"ה הוא מחליט מה יהיה. הנה המפכ"ל, הוא בכלל היה סגן בשב"כ, והביאו אותו לאן? להיות הראש של המשטרה המפכ"ל, הוא ידע? הוא תכנן? הוא לא ידע, הוא התפלל בבוקר, התפלל מנחה ערבית, ופתאום הקב"ה הנחית עליו, זה טוב, זה לא טוב, אני לא יודע, זה שכר זה עונש, אני לא יודע, אבל הנה עובדה, מי שמחפש תפקיד, הנה מי שלא חשב על התפקיד הביאו לו תפקיד.

זאת אומרת תניח לקב"ה לנהל את העולם. רק אל תפריע לו, ואל תחשוב שאתה חכם יותר ממנו, כי אתה לא יודע מה טוב לך, אבל אם תעשה כל מה שהוא אומר בדיוק, לפי מה שהוא אומר, ודאי שתקבל את הכי טוב והכלים הכי מועילים לך לתפקידך בעולמך.

עכשיו, אם אנחנו נגיד שהתפקיד הזה והנסיון הזה גדול עלינו, לאור מה שלמדנו עכשיו אז הנסיון הזה הוא באמת גדול עלינו, מי יכול להגיד אני כמו משה רבינו, כתוב "ויהי ידיו אמונה" מה זה ויהי ידיו אמונה, שלא נגע בדבר אחד משל ישראל, הוא המנהיג של הציבור, הוא המנהיג של הדור, הוא גדול הדור, מה זה הוא היה יכול לעשות קומבינות על קומבינות, והוא לא עשה, הוא לא נגע, שור מי הוא לקח, חמור מי הוא לקח, הוא בא ממדיין לא חיכה למונית שישלחו לו מישראל כדי שהוא יגיע, הוא בא על החמור שלו, כל ההוצאות עליו, דלק הוא שילם, זאת אומרת הוא לא נהנה מהם שום דבר למרות שהיה יכול. זאת אומרת, מי יכול להיות כמו משה רבינו, מי יכול להיות כמו שמואל הנביא. קשה, אבל בואו תראו שיש דברים גם כן קשים אחרים שאנחנו מחויבים לעמוד בהם.

ופה כתוב שהרמב"ן זכרונו לברכה בפרשת קדושים אומר "קדושים תהיו" – פרושים תהיו, אל תהי נבל ברשות התורה, התקדש במותר לך, מה זה התקדש? תפרוש, גם ממה שמותר לך, נגיד מאכלות מותר לאכול בשר, כמובן שהוא חלק בית יוסף מה שאין, אבל מותר, מותר, כמה אבל לאכול בשר? זה לא כתוב בתורה, אתה רוצה קילו ביום, שתי קילו, חמש קילו, לא כתוב, אבל אם אחד נראה אותו זולל כל יום חמש קילו בשר מה נגיד עליו? קורא לו הרמב"ן "נבל ברשות התורה", נכון, התורה הרשתה, היא לא קבעה כמה לאכול, אבל זה נקרא נבל ברשות התורה. התורה אמרה שאדם מותר להיות עם אשתו בזמנים מסוימים, אבל אל תהיה נבל ברשות התורה, שלא תהיה כתרנגול מצוי אצלה כל הזמן, אז אל תהי נבל ברשות התורה, יש הרבה דברים שהתורה התירה ולא קבעה זמנים וכמויות, אבל היא מבקשת מאיתנו באופן כללי, קדושים תהיו, הכוונה קדושים זה פרושים, לפרוש, התקדש במותר לך, אפילו שמותר לך תפרוש. לא לגמרי, אבל תפרוש במותר, לא התירו אז יאלה.

אז זאת אומרת זה קשה, כי בפרט שלאדם מותר משהו אז עד שמותר לו משהו כמו שאומרים, אז מה עוד פעם אתה רוצה שאני אצטמצם? זה ניסיון קשה. אז זאת אומרת אנחנו צריכים לראות שיש הרבה דברים שהתורה נתנה לנו היתר, כמו עבודה, כמו משא ומתן, לא אמרה שאסור, מותר, אבל תדעו, זה מסוכן, שבור חבית ושמור יינה, לא לצאת מהמסגרת.

אז זאת אומרת הנה לדוגמא, כתוב ביורה דעה סימן פ"א בסופו שם כתוב: אשה שאוכלת דברים אסורים, אפילו בהיתר, כגון שהיא חולה, ובגלל החולי מותר לה לאכול דברים האסורים, כדי לרפאותה, כתוב בהלכה, לא תניק את הבן, כי תוליד בו טבע רע. אשה אוכלת אוכל אסור בהיתר, מותר לה, למה מותר לה, אחרת החולי יגבר והיא תבוא לידי סכנה, מותר לה, התירו לה, היא שאלה פוסק והוא אמר לה מותר לך, אבל מה שהיא אוכלת זה דבר אסור, ואם היא תניק את הבן, הבן יאכל דבר האסור אפילו שהוא בהיתר, אבל טבע המאכל האסור הטבע שלו הוא רע, ואז הילד שיינק, אין לו שכל, אין לו דעה, זה לא הוא שתה בעצמו, הוא לא ינק מאמא שלו, והיא אכלה בהיתר את הדבר האסור, אבל היא תניק אותו וייוולד בו טבע רע.

עכשיו יהיה ברור לכל אשה מה הדין אם היא תוכל מרצון דברים אסורים, כמו נבלות וטרפות, אם היא תאכל דבר אסור, אז היא ודאי שתוליד בילד טבעים רעים, וגם בה, כי מי שאוכל נבלות וטרפות הוא בעצמו נבלה וטריפה, אז זאת אומרת, זה בעיה. צריך לבדוק מה אוכלים. אבל זה שוב פעם נסיון גדול כי פתאום יתברר לך שאין מה לאכול, כי הרמה של הכשרות היא לא כמו שכתוב על השקית, בשקית זה חלק, עם שמות כאלה ואחרים, אבל בפנים השקית זה אותו דבר כמו ברבנות. אז זאת אומרת אז מה עשינו? פרנסנו את בעלי השקיות.

נו, אז קשה לאדם אבל לעכל, אז מה אתה רוצה להגיד לי, שהכל לא בסדר? שהכל נבלות וטרפות? עכשיו יש לו נסיון, מאיפה נובע הנסיון? הנסיון נובע מהשכל או מהבטן? מהבטן, כי הבטן לא מסכימה, מה אני לא אוכל? אז הבטן ישר מתנגדת, אבל אם על פי שכל, צריך אדם לבחון להגיד רגע, אני שומע מה אתה אומר, אפשר לקבל הוכחות, אפשר לראות ראיות? אתה יכול להוכיח לי את הדברים?

אומרים שבעוד חודש וחצי בערך, יעבור כוכב שביט מעל כדור הארץ, ובדרכו הוא משייר ומוריד ומפיל מטאורים, יש אומרים שיפלו על כדור הארץ כמויות של מטאורים שלא היה מעולם, ויש חשש גדול מאד בקטסטרופה המקסימלית שמתארים המדענים, יש סיכוי ששני שליש מהעולם יתפרק, ימותו וכו', תיאורים כאלה ואחרים, כי חלק מהמטאורים זה סלעים עצומים בגודל של קילומטרים, וכשהם יורדים מהאטמוספרה יבבי, מה שהולך להיות פה, יא חביט חביט, זה מה שהם אומרים, אני לא אחראי למה שהם אומרים. אבל אם זה נכון מה שהם אומרים, זה מתאים למה שכתוב ביחזקאל ל"ח. מה כתוב? שהקב"ה ימטיר עליו ועל אגפיו אש וגפרית מן השמים. ומה כתוב בזכריה הנביא י"ג, ששני שליש מהעולם ימותו, ורק שליש יישארו, אז זה אפשרות, זה אפשרות שזה כוונת הפסוקים, יש אפשרות אחרת, שזה במלחמה כמו שכתוב באופן הרגיל והפשטני וכו'. אבל ידוע שבגוג ומגוג הקב"ה ימטיר אש וגפרית מן השמים, השאלה אש וגופרית מן השמים זה טילים שיצאו מחוץ לאטמוספירה ויחזרו בחזרה לבפנים פצצות אטום מימן וכו', או שהכוונה כמו שהיה בדורות קודמים, שהקב"ה המטיר אש וגפרית מן השמים בלי טילים. כגון עם השיריים של כוכב שביט, לדוגמא.

אז נשאר לכם עוד חודש וחצי לפי המדענים לחלום שאתם בין השליש שיישארו או להיות בין השני שליש שחלילה ייקברו.

אבל כיון שיש הבטחה שעם ישראל בכל אופן תמיד יישארו, לא כתוב אם כולם או לא, יש ככה אור החיים שאומר שכמה יתמעטו, לא משנה כרגע מספרים, דיברנו עליהם בהרצאות האחרות, אבל הנה דוגמא, זה קשה לסבול דבר כזה, נכון, מה יותר קשה, לא לאכול נבלות וטרפות או לשרוד דבר כזה, מה יותר קשה לעכל? היה, לא היה, יהיה, לא יהיה, לא אחראי, אני רק אמרתי, ואני אומר שיש פסוקים, והפסוקים חייבים להתקיים, כך או אחרת, אבל הנה, נתתי לכם נקודה להתבוננות מחשבה, חפשו עכשיו איפה זה כתוב מי אמר מה, כמובן ככל שזה יגיע יותר לשביט שיעבור פה אז הדברים יתפרסמו, יהיה מעקב אחרי זה וכל זה, יש מדינות אפילו שאמרו שאין להם בעיה, יש להם טילים שיוכלו לפוצץ באויר את החנג'ורי והבסטרי, בסדר דיבורים בואו נראה. בינתיים יש לנו בעיה של נבלות וטרפות שכדאי להיות נקיים מזה, ועל ידי זה נרבה זכויות ולא עוונות, ממילא הסיכוי גם שנהיה בין הזוכים תמיד בכל מקרה שלא יקרה.

מכל מקום אנחנו חוזרים לסיים את הנושא לענין הנסיון הגדול בעסק שמותר לאדם להתעסק בהרווחת ממון, בל צריך להבין שיש פה עוד בעיה. ככל שאדם מתעסק בממון העולם הזה נכנסת בו אהבת העולם הזה. נגיד שהוא מרוויח טוב, והיום הוא מרויח שבע ואחרי כמה חודשים העלו לו לשמונה ואחרי זה עשר, פתאום הוא נהיה אוהב את העבודה והוא יוצא לשמה בשמחה והוא זה והוא נמשך לזה, והוא שואל אם אפשר עוד שעות נוספות ואם אפשר ככה, ונהיה לו אהבת העולם הזה על חשבון אהבת העולם הבא, כי כל שעה נוספת – כסף. אבל כל שעה נוספת כמה כסף, שלשים שקל? שלשים וחמש שקל? לעומת שעה של תורה ומצוות שהיית מקבל ביליונים מצוות לשעה. אז אתה מוכן לתת ביליונים בשביל שלשים שקל? אז איך בן אדם עולה על ספר תורה משלם מאה שקל, מאתיים שקל, שלש מאות שקל, לקרוא בתורה מצוה אחת, ואתה עובד יום שלם בשביל זה, אז מצוה אחת שווה בעיניך 300 שקל, אז איך אתה מוכן להפסיד בשלושים שקל ביליונים של מצוות על שעה? איך זה יכול להיות? יש פה משהו בעיה בחשבון, בעיה בחשבון. כל מילה שאני אומר פה תרי"ג מצוות, כל מילה שאני אומר פה אתם מרויחים לא תרי"ג אלא תרי"ג כפול האנשים, אנחנו פה נגיד שעה, תחשבו כמה הרווחתם, היתה לכם אפשרות או להיות בשעה נוספת אחרי שעות העבודה ומקבלים 125 אחוז, שזה 38 שקל נגיד למגזימים, או להרויח את מה שהרווחתם פה, או לראות טלה נובלה בטמבלויזיה וגם לקבל עונש על זה. אז הנה, יש לאדם אפשרויות מה לעשות עם השעות, יש לך 24 שעות כל יום, ואתה יכול להחליט כבעלים עליהם מה לעשות, או להרויח כסף קטן שזה שקלים, או להרויח עולם הבא, אבל ככל שתשקע בעבודה תכנס בך אהבת העולם הזה על חשבון אהבת עולם הבא, ותצא מפה תפרן, כי לא תקח שקל אחד מכל מה שעבדת.

נו, אז צריך להיות בסוף חכם אחרי שיחה כזאת, ולהחליט, אם אני כבר עובד ואין לי ברירה, כי אני החלטתי שאין לי ברירה, השם לא אמר ככה, השם אמר "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך" אתה רוצה לסמוך עלי? בבקשה, תשליך עלי את הכל, אני אטפל בך. אני ידעתי לתת לך אמא שתטפל בך מאז שהיית קטן בבטן? ידעתי? נתתי לה אפשרות להניק אותך, דאגתי שיהיה לה חלב, דאגתי שיגדלו אותך, דאגתי לכל, הגעת לגיל טיפש עשרה אמרת אי אפשר לסמוך עליה כבר, זה אתה יחובלי, אתה, אבל אני נתתי לך אמא שכן תדאג לך, ויש כאלה נתקעים בבית עד גיל 38, וגרים אצל ההורים, והם עדיין מטפלים, למה אתה אומר, אז אם אמא שלך שאני נותן לך לטפל בך אני לא יכול לטפל בך? למה אתה לא סומך עלי? ולא טיפלתי רק באמא שלך, גם באבא שלך טיפלתי, גם באחים שלך, גם בדודים שלך, גם בסבא שלך ובסבתא שלך, בכולם טיפלתי, ולא רק בהם, בכל עם ישראל טיפלתי, ונתתי להם מן מן השמים מן השמים, יש שמה אוכל? יש לחם? והורדתי להם, ויש מים בסלע? והבאתי להם, וכמה זמן? ארבעים שנה, ולמי? למיליונים. ומה עם בגדים? סידרתי להם, הכל סידרתי להם, איפה? במדבר, איפה שאי אפשר, שלא יתכן. אז אני יודע או לא יודע מה לעשות? אז רק אתה עכשיו אני לא יכול להסתדר בך או לטפל בך? אז נגיד שהחלטת ללכת לעבוד, אבל תדע לך, אתה נכנס לעסק מסוכן מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד ואם אתה רוצה לעבור את הסיכון הזה חייב ללמוד חושן משפט, להיות מחובר לרב שידריך אותך על כל צעד, כל שאלה שתהיה לך לצלצל הלו מה זה מה הדין מה אני עושה עכשיו מה פה שם, אם אתה לא רוצה להכשל שלא תחזור בסוף היום עם שלשים שקל כפול שמונה אבל עם סל מלא עבירות, שבשביל לפדות את עצמך מהעבירות לא יספיק מה שהרווחת. אז תחשוב, חייב לדעת מה אתה עושה, הנסיון הוא גדול מאד, שבור חיבת ושמור יינה.

אז אם יש לך חמדת הממון ואהבת העולם הזה, מה העצה? פשוט מאד ללמוד הרבה מוסר בנושאים האלה, ספר ארחות צדיקים, מסילת ישרים, שערי תשובה, לקרוא, ללמוד, רבינו בחיי, ללמוד לקרוא לקרוא לקרוא ללמוד לשמוע ללמוד ללמוד עד שאתה לאט לאט תראה את אפסיות העולם, את השקר שלו, את ההבלים, את הכל, ואז אתה תראה. אני אני אתן לכם דוגמא קלה קלה קלה, כל מי שיש לו שפעת, שפעת והוא חולה, אפילו בלי חום, תשוש, לא יכול בקושי לנשום, כל הזמן עם ממחטה וכל הזמן זה, ומרותק למיטה, רועד ככה דרררררר, תציל ואיזה הצעות, בא תאכל עכשיו סטיקים, בא נצא לטייל, מי רואה אותך בכלל, מי שומע אותך, לא רוצה כלום, תן לי לעבור את הכמה ימים האלה כבר לצאת מהמיטה לצאת מהבית, ללכת ללכת, תן לי רק ללכת בחוץ, מה קרה, כולה חידק אחד קטן שפעת, ועכשיו הגיע היתוש החדש זיקה, יא חביבי, כל העולם מתחיל להכנס כבר לחרדות, זיקה, המזיק מסוג נקבה, זיקה מגיע לאזור. עכשיו מה יהיה, יצא תינוקות עם ראשים קטנים ככה, משהו ככה כמו פירמידה ובלי שכל, עם שכל, זה בעלי מומים והשם ירחם איזה דברים וכולה רק חידק אחד, יתוש, יתוש קטן שיש לו קצת טינופת שמה בקצה והוא נותן עקיצה קטנה וזהו, נו מה? והעולם מלא מרעין בישין מכאן ועד להודעה חדשה, ויהודי צריך לעבור בכל העולם הזה ולצאת מפה בריא ושלם כמו שאומרים, ברוחו ובנשמתו, זה העיקר, הגוף נגוף, לא נורא, מידי פעם השם נותן תזכורת שפעת פה הפחדה פה, חשש פה, מקבלים את זה אבל צריך להתעורר, מה הוא רוצה ממני, מה הוא רוצה ממני.

אז אני אגיד לכם עכשיו שני מקרים;

מקרה אחד ששלחו לי בדיוק את הסיפור, יהודי אחד דיבר עם תלמיד חכם בפרדס כץ, ואמר לו את כל הנושא של הנבלות והטרפות שאני מעורר כבר שנה שיש בעיה, ויש לחשוש לא לקנות ולא לאכול משום כשרות רק מקבוצה קטנה שנקראת חבורה, חבורה ששוחטים בדקדוק רב לאט וכו' וכו' וכו', והוא דיבר איתו וההוא אמר לו שהוא שקל ובירר והכל על פי פוסקים ועל פי אנשים ועל פי פה ושם, והכריע בסופו של דבר התלמיד חכם הזה הכריע שהכל בסדר ואפשר להמשיך לאכול. וזה שדיבר איתו סתר את כל דבריו אבל הוא לא קיבל. לא קיבל, אמר לו כל מה שאתה אומר זה פלפולים שאתה אומר אותם אבל עובדות מציאות וזה אתה לא יכול לסתור, לא יכול לסתור הבעיה נשארה בעיה, טוב, נפרדו לשלום.

עבר שבוע, הוא מצלצל אליו ומתנצל, שהוא חוזר בו מכל מה שהוא אמר, והוא מקבל על עצמו מעכשיו להקפיד בנושא של מאכלות האלה. מה קרה? עשו מבצע אושר עד, מכרו קציצות במחירים מסובסדים והוא הלך אץ ורץ לקנות וקנה במחיר המוזל המבצעי ואכל והאכיל את משפחתו. שבוע ימים בדיוק קלקולי קיבה כל המשפחה, והוא חשב על מה עלה לו כל זאת? אף פעם לא היה לו דבר כזה קלקול קיבה, ולכל המשפחה, והוא נזכר בשיחה ההיא שהוא דיבר, ונפל לו כמו שאומרים האסימון, והוא חייג, וצלצל ואמר שהוא מתנצל ובהתבוננות אחורה הדברים שלו לא היו נכוחים לאור מה שאמר לו כיון שיש עדויות והוכחות וכו' וכו' וכו'. אז יש אנשים שבסוף מבינים בדרך הקשה. נו, אבל לפחות מבינים.

מעשה נוסף, לפני מספר שנים, עוד הרבה לפני, אבל בא נגיד, לפני מספר שנים שיצאתי נגד הזמרים הפסולים, יצאתי גם נגד ציון גולן ששיקר את הרב עובדיה יוסף ואמר והקריא שהוא חוזר בו ויותר לא ירקיד מעורב ולא יופיע מעורב, הכל יהיה בקדושה וטהרה באצטדיון טדי לעיני אלפים רבים. ומיד אחרי זה הסרטנו אותו באירועים אחד אחרי השני משקר ומרקיד מעורב אנשים ונשים והכל ושר עם זמרת לידו וכו' וגם נשים עולות על הבמה ורוקדות לידו ומה לא. הכל נמצא באתר שופר. טי וי,

והיה רב אחד ברחובות תימני גם מוהל וגם שוחט שהיה בועדה של הרב מחפוד בזמנו, ולמרות כל מה שאמרתי והוכחתי, אני מדבר אחרי ההוכחות, הוא החליט שהוא מזמין דוקא את ציון גולן לחתונה של בתו. והוא סתר את כל מה שאני אומר כביכול וזה ופה ושם.

ומה קרה? לא תאמינו, כותבת לי אשה השבוע, פלוני אלמוני, אני לא מזכיר את שמו, פלוני אלמוני הבת שלו שהתחתנה עם ציון גולן יש לה שלשה ילדים ששלושתם לקויים בשמיעה ואחד כמעט חרש.

נו, מה אתם אומרים? ובסוף התגלה עוד קלונו יותר גרוע, שהיא היתה צריכה לשנות את שמה, ואמרו לה לשנות גם את הכתובה, וכשהיא נתנה את הכתובה כדי שישנו אותה, התברר שאותו הרב המומחה בציון גולן כתב את הכתובה עם מספר טעויות והכתובה היתה פסולה. אז לא כל מי שחושבים שהוא מבין ויודע וכו' וכו', הוא באמת ירא שמים ובאמת יודע מה שהוא עושה.

השאלה למה אנשים טיפשים נלחמים בקב"ה, הרי פסק שאסור לשמוע זמרים פסולים זה מהגמרא, זה בשלחן ערוך, וזה איסור שכל גדולי הדור חתמו עליו, אז אני לא מבין עם מי אתה נלחם, אתה נלחם עם האומר בגלל שאני אמרתי? מה אכפת לך מי אמר? תפתח את המקורות תלחם איתם, אתה רוצה להלחם עם מרן הבית יוסף – תלחם איתו, אתה רוצה להלחם עם התנאים – תלחם איתם, אתה רוצה להלחם עם הקב"ה? קדימה, למה בגלל שאני אמרתי אז אתה עושה הפוך? לא אמרתי. תברר לבד. תבדוק לבד.

אני נוסע באוטובוס ואני אומר יש פה חשש לפצצה, מסתובבים אה זה הוא אמר? אפשר להמשיך לנסוע. פתאום פפם, וגם אחרי זה מסבירים לא, זה לא מה שהוא אמר, זה היה מהכסא השני. אנשים טיפשים חסרי דעת, מה זה משנה מי אומר, מה אומר, יש מקום לבדוק – תבדוק, הוא אומר שיש לו הוכחות מה הבעיה תבדוק, בא תוכיח שהוא לא אומר נכון. כל מי שאמר לרב שלו תשמע, יש בעיות כאלה ואחרות, מה אומר לו הרב? אני בדקתי זה בסדר, איפה בדקת? אני אומר שיש בעיות, תבוא אלי, תסתור את מה שאני אומר, מה אתה אומר לי שאין בעיות? לא, כי הם יודעים שאם יבואו תהיה בעיה. ככה היה עם קרח, קרח חלק על משה רבינו, הוא רצה תפקיד, רצה ג'וב, הוא לא רצה שמשה רבינו יחלק לכל המשפחה, משה רבינו אומר אני לא חילקתי, זה הקב"ה קבע, "ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור", קרא השם, לא אני, זה השם, לא אני. התפקידים לא אני מחלק, זה הוא אשם, לא הוא אומר, "מדוע תתנשאו על קהל השם?", למי הוא אומר תתנשאו? ל"עניו מכל האדם", שמעידה עליו התורה, שאין יותר עניו ממש לו הוא קורא בעל גאוה, ומה אתה עושה עכשיו? אתה גם רוצה שררה, אז מה זה לא גאוה? אז אתה מדביק לו שהוא בעל גאוה כשאתה בעצם הוא בעל הגאוה? נו, אז מה הבעיה, משה אומר משהו, מה עושה קורח?

הולך ומתלוצץ, אוסף לו 250 ראשי סנהדרין, לא רבני שכונות רבני ערים, את הכי גדולים שיש בעם ישראל, ומצליח בליצנות להתלוצץ, עזוב הוא מסדר ג'ובים עושה ככה עושה ככה מביא להם כל מיני משלים וכל מיני דברים, אבל למה אתה לא הולך מול משה תוכיח אותו שהוא לא צודק או חלילה משקר, לך אליו, כי הוא יודע שמול משה הוא לא יכול להתמודד, אבל הוא כל כך רוצה להשיג את המטרה שלו, אז הוא בורח מהעימות, ואז הוא מעליל עלילות מסביב. מה היה סופו? שאותו משה אמר שתפתח האדמה ותבלע אותו, והיא בלעה אותו וכל השותפים שלו.

לכן כל בר דעת, אם יש מישהו שטוען טענה, תעמוד לברר את הטענה, מה הבעיה, אם לא ביררו לך אותה אתה פטור, לך, לך לשלום. אבל אף אחד לא בא לברר את הטענה, אתם שומעים דבר כזה? חכמים אני מדבר, לא על טיפשים, חכמים לא באים לברר. פירושו שלא מעניין אותם, אין יראת שמים, דואגים רק שהבטן תתמלא מכל טוב.

יש אחד שאמר היום, הראו לו סרטון שהוא מחליף של אבא שלו עכשיו, והוא אומר שכל כל הרבנות וכל הבד"צים כולם אותו דבר, אפשר לקנות הכל ולאכולה כל וכולם כשרים וכולם טובים, ואסור לדבר דברי מחלוקת. ממש צדיק. זה ממש כבר לא משנה מה תכניס לשקית. אתם יודעים יש עכשיו שקיות של במבה שמצאו בהם עכבר? ראיתם את זה? יש לך את זה? אתה יכול להראות? אתם יודעים שמצאו בחסלט נחש? אתם יודעים שבחסלט מצאו צפרדע? אפשר לאכול יש חותמת בד"צ תאכל הכל אין שום בעיה, כולם טובים כולם כשרים, זה בעל חי חמוד, קטן, זהו לא קרה כלום, ואם אכלת נבלות וטרפות לא קרה שום דבר, שום דבר לא קרה. איך אפשר להגיד שהכל טוב והכל זה אם אתה לא קמת ובדקת אחד אחד? איך אתה יכול להגיד שהכל טוב? זה כמו שאני אגיד, כל מי שמוכר גרביים זה אותו טיב, אותו דבר, אותו גודל, אותו מחיר, הכל בדיוק אותו דבר, תקנה גרביים ארוכות קצרות זה אותו דבר, תקנה סריג כזה או סריג כזה, זה הכל אותו דבר, גם אם שילמת פי שלש זה הכל אותו מחיר, הכל בסדר, אני אומר לך, אני מבין בגרביים, כולם יהודים כשרים, אל תאמין ללשון הרע על מוכרי הגרביים, אין כמו הגרביים של היהודים. אתם רואים במבה עם עכבר? מה אתם חושבים? שהעכבר אסור לו לאכול במבה? אתם יודעים למה הוא אוכל את הבמבה? הוא ראה שכתוב בד"צ. אז זאת אומרת אם עכבר אוכל במבה מי לא יאכל במבה.

בקיצור יהודים יקרים, יש הרבה, הרבה לצערנו הרב אנשים שמקלים בדברים הכי חמורים, הכי חמורים.

הפלא יועץ אומר שהחומרה של כל החומרות הראויה ביותר זה ממאכלות אסורות. אדם יסתלק משישים שבעים מאה שערי היתר ולא יתקרב לשער אחד של איסור. למה? כי אתה פועל כנגד הנפש שלך, אתה מטמא אותה, כך אומרת התורה, "ונטמאתם בם" אל תקרי ונטמאתם בם אלא ונטמטם בם, נהיה מטומטם. מה זה מטומטם? אטום וסתום על לב חסר רגשות. זהו. אם אתם רוצים את זה קוראים לזה אוטם הלב, אחר כך מתפלאים למה צריך לעשות צנתור, סתום, הכל סתום, הלב הרוחני סתום. ואנשים לא מבינים כלום.

הנה יצאו מפה עכשיו היהודים ששמעו אותי וכו', ומה מחכה לכם בסיר? נבלות וטרפות. כל זמן שלא תגעילו את הכלים ולא תחליטו שאתם עוברים לקבוצה קטנה חבורה שהעושה הכל לפי הדין, כמו שבארנו, במשך השנה, או לא תירשמו לקהילות פז ששמה אנחנו שוחטים בשחיטה קטנה ומדקדקים למצוא פגימות בסכינים כדי שחס ושלום לא להאכיל נבלות את ישראל, ומוסיפים אנשים שיבדקו ויפקחו על המפקחים, אנחנו לא קונים, והרבה ימים יצאנו בלי כלום. השחיטה האחרונה הזכרתי בפעם האחרונה, 33 עגלים שחטנו, יצאו רק שניים כשרים. אז איך בהשגחות אחרות יוצא שישים אחוז? איך זה יכול להיות? כי מעבירים נבלות וטרפות, וחילקו לכם דפים אני מקווה? כן? כן או לא? חילקו דפים? יופי ויש לכם דיסקים? אז תקראו ותראו ותבינו, שככה אמר בזמנו גם הרב עובדיה יוסף, ככה אמר הרב עמאר, ככה אמרו כל הרבנים שבדקו ואמרו שמאכילים נבלות וטרפות.

בקיצור הנסיונות שלנו בעולם הזה הם לא פשוטים, איך אמרו, קשה להיות יהודי, זה קשה, נכון, למי שלא כל כך מסכים עם זה שהוא נולד יהודי, אבל מי שיודע את השבח והמעלה של יהודי קל מאד. אחד שיודע שמכינים אותו ומכשירים אותו להיות מלך, הוא יכול להתבכיין למה כל דבר מדקדקים איתו, תאכל ככה, תתנהג ככה, תתלבש ככה, מלמדים אותו נימוסים והליכות, הוא צריך להצטער על זה? הפוך, בעוד כמה שנים אתה תהיה המלך הבא ששולט על כל הממלכה, אז כל מה שאתה עושה כרגע נכון זה קשה, אבל הקשה הזה יביא אותך לתואר הנכסף הגדול ביותר. יהודי, זה התחלה, אתה עושה את כל מה שמצוות התורה מצוות, זה הליכות נימוסים מצוות חוקים משפטים, בסוף אתה תהיה מלך אצל מלך מלכי המלכים, מאן מלכי רבנן, מי אלה המלכים? החכמים האמיתיים שמקיימים את רצונו יתברך. אומרת התורה "בי מלכים ימלוכו", איך נהיה אדם מלך? איך הוא מולך על גופו על נשמתו? איך הוא יודע להגיד לא ליצר הרע? זה רק מלך יכול להיות. אם לא הוא עבד נרצע ליצרו הרע. אז מי שרוצה לנצל את ההזדמנות שהוא נברא יהודי או יהודיה, יש לו את ספר התורה שמלמד אותו כיצד להיות כזה או כזאת, אם ישמע בקול השם ישב לצידו, לא – בתחתית התחתית בשאול תחתית חס ושלום.

נו, אני מקווה שאחרי זה יהיו יהודים יקרים שיהיה להם דעת, ויבקעו את האוטם שבלב בשביל שיוכלו לחזור בתשובה, וכל הענינים שאמרנו אמן ואמן.

לא לשכוח שהנסיון שאתם עומדים בו הוא קשה מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד.

שאלות למי שיש בבקשה.

כן, תן לגברת פה שורה ראשונה.

 

 

ש. אני רוצה כבוד הרב לדבר למשהו קצת לא קשור, זה בענין הבן שלי, הוא מאד חולה, הוא כבר שש שנים אחרי חבלת ראש, ובשנתיים האחרונות הוא לא יוצא בכלל מהחדר, לצערי גם את הצרכים שלו מאד מצטערת שאני אומרת את זה, הוא עושה את זה בתוך החדר, הוא במצב ממש קשה.

 

הרב: בן כמה הוא?

 

ש. 25

 

הרב: והוא נפל על ראשו?

 

ש. לא לא, חבלו בו עם אלון, הוא היה חשקן כדורגל

 

הרב: הבנתי. לפני כן הוא לא היה דתי

 

ש. הוא היה קצת בישיבה תקופה

 

הרב: אבל לא היה דתי, הוא היה משחק בשבת?

 

ש. כן לצערי

 

הרב: והיום הוא בהכרה

 

ש. הוא בהכרה אבל הוא במצב לא טוב

 

הרב: והוא מבין מה מדברים איתו?

 

ש. כן כן בודאי

 

הרב: והוא שומר היום מצוות? לא,

 

ש. לא

 

הרב: נו, אז למה הוא מחכה?

 

ש. השם יעזור אני מתפללת עליו

 

הרב: אם אני אדבר איתו הוא יבין מה אני מדבר?

ש. ודאי אני מקוה מאד שהוא יקבל את הדברים שלך

 

הרב: אז תשאירי לי טלפון ואני אצלצל אליו מחר, אני אדבר איתו אישית.

 

ש. בעזרת השם, תודה אני מודה לך, תבורך מפי עליון. תודה.

 

הרב: אמן ואמן. גם אתם.

כן, תן לבחור שמה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני חוזר אליך פעם שלישית בקשר לנושא הזה, לפני חודש וחצי אני ואשתי איבדנו תאומים, למדתי שלשה חדשים, היה יום אחד שלא הייתי בטוח בו, ובשבוע הזה תוך כמה שעות איבדנו את הכל, אני חוזר אליך שוב פעם רוצה לקחת על עצמי עוד שלשה חדשים, אם אפשר בן ובת אותו דבר, ושזה יהיה ממש טבעי, לא פוריות לא שום דבר, לא רופאים, הכל בחסדי שמים הכל מאיתו יתברך.

 

הרב: מה היה עד עכשיו? בלי פוריות או עם?

 

ש. היה פעמיים טבעי ושלש פעמים עם פוריות

 

הרב: הבנתי. אתם ביקשתם תאומים?

 

ש. לא.

 

הרב: אז למה אתה אומר בן ובת עכשיו?

 

ש. היה.

 

הרב: אבל עכשיו מה אתה אומר מה שיהיה?

 

ש. מה שיהיה אבל רוצה יותר בטוח

 

הרב: ועד עכשיו אין לכם כלום?

 

ש. כלום

 

הרב: כמה שנים?

 

ש. ארבע שנים

 

הרב: הבנתי. ופעמיים נפל?

 

ש. לא, פעם חמישית כבר.

 

הרב: חמש פעמים הפלות?

 

ש. לצערי

 

הרב: יש נדרים שאתם נדרתם ולא קיימתם

 

ש. יכול להיות, יכול להיות, אני בספק, אבל אם היה אני מאמין שגם אני עצרתי אותם, כאילו ביטלנו אותם או שנדרים שאני ממשיך איתם עד היום

 

הרב: תבדוק נדרים, אם אתם נכשלתם בנדרים, התחייבתם נדרים ואל קיימתם. טוב, אתה תתחיל שוב פעם עם האשה שעתיים וחצי, אתה שעתיים והיא חצי שעה, ואתה מוכן לגדל זקן?

 

ש. קיבלתי על עצמי כבר כבוד הרב

 

הרב: לא, לא כזה קטן

 

ש. לא כזה קטן?

 

הרב: לא כזה קטן, שיהיה לו במה להיתפס לתינוק

 

ש. אם היא נגד זה מה אני אמור לעשות?

 

הרב: אבל היא רוצה ילד, לא?

 

ש. ודאי

 

הרב: נו, אז בא נעשה משהו שנשתפר

 

ש. זקן זקן,

 

הרב: כן, הנה אתה מוריד בראש מספיק, אבל לא להוריד איפה שהפאות גם

 

ש. לא, שמה לא

 

הרב: לא, אבל אתה מוריד

 

ש. כן, אני משאיר אחד וחצי

 

הרב: לא אחד וחצי, שלש, מספר שלש. שלש טוב? שלש וזקן, טוב?

 

ש. הבנתי

 

הרב: ילד טוב. מה השמות שלכם?

 

ש. עוז בן מרי ואורטל בת רחל

 

הרב: השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים.

 

ש. אמן, תודה רבה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא, תן ליהודי שמה שעמד, פה עמד מישהו, מי זה היה שעמד?

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שמי ברק מאיר, אני בתקופה האחרונה עוסק בתחום הרוחני, באתי לשאול שאלה את כבוד הרב, מספר פעמים אני ככה עוקב ברשתות החברתיות אחרי כבוד הרב, שומע בשנים האחרונות גאולת משיח, גאולת משיח, גאולת משיח, בתקופה האחרונה אני הבחנתי שיש עליה רוחנית מאד גבוהה בקרב הציבור, בין אם זה חלומות, בין אם זה מלחמת גוג ומגוג, אנשים שחולמים את גאולת משיח וכאלה וכאלה. הענין היחיד פה בעצם שמספר פעמים חוזרים על ההגדרה הזאת של גאולת משיח והרבה אנשים מפסיקים גם להאמין בזה, כי הדברים לא קורים, הייתי שמח אם אנשים או רבנים או אנשים שעוסקים בתחום רוחני היו קצת מסבירים את הפשט הזה בעצם של העברת מסר שאתם לא יודע איך בתחום שלכם איך אתם מעבירים את זה, אבל בעצם לא כולם מבינים את העברת המסר שאתם מעבירים ודברים לא באמת קורים, ואני רואה שהרבה אנשים מפסיקים בעצם להאמין בזה. הייתי שמח אם הייתם מעבירים את זה בדרך שהיתה נשמעת קצת יותר מסודרת לאוזן.

 

הרב: תראה, לצערי הרב יש כל מיני הוזים, שרלטנים, שקרנים וכו', שמוכרים כל מיני סחורה שהיא בדויה. שאלו אותי לפני כמה זמן בהרצאה שהיה מי שאמר שבט"ו בשבט יבוא מלך המשיח ואם לא הוא לא רב. אמרתי אני מבטיח לכם שהוא לא יבוא עד ט"ו בשבט, איך אתה אומר וזה, אמרתי תחכו תראו מי צודק ונראה מי צודק, הנה עבר ט"ו בשבט, נכון? לא בא. וכן על זה הדרך, היו שאמרו בעשירי בטבת מלחמת עולם, העולם יהפך ויקומו לתחיית המתים ויהיה ככה וככה חרית ברית, אנחנו מחוייבים להאמין שבכל יום ראוי שיבוא מלך המשיח עד שהוא יבוא, אין לנו מעבר לזה יותר. אנחנו רק יכולים לזהות שאנחנו קרובים מאד לתקופה לאור האירועים שקורים על פי מה שכתוב כבר בנביאים מקודם, אבל להגיד תאריך ספציפי, זה שטות והבל.

 

ש. מאד מודה לך כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא.

כן, הגברת פה שורה ראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני רוצה לחזור לנושא שדיברת עליו, על נבלות וטרפות. כמו שאתה אומר, מה אנחנו, אם אני הולכת היום לרשת כמו רמי לוי, אושר עד, כל הרשתות, מוכרים לך בשר כשר, אני קונה אותו חלק למהדרין, מה אתה רוצה שאני אעשה, למה

 

הרב: קודם כל אני אסביר לך מה שאמרת זה לא נכון, הם מוכרים כשר, הם לא מוכרים כלום, מוכרים כסף, הם רוצים כסף, מה שתשימי על המדף ונמכר הם מוכרים.

 

ש. אז איפה הרבנים?

 

הרב: רק שניה, הם לא אחראים על מה שכתוב בשקית, והם גם יכולים למכור לך עם פג תוקף, בלי שום בעיה, כמו שנתפסו בכמה רשתות וכו', וגם יכולים להמצא חתולים בתוך האיטליז, כמו שצילמו חתולים בתוך האיטליז, וכמו שיכולים הרבה דברים, הם מוכרים, התפקיד שלהם למכור ולהרויח כסף. עכשיו אלה שמוכרים את מה שכתוב עליו כשר גם הם רוצים כסף, ורק כסף, ולא כשרות מעניין אותם. והיו שלש תוכניות בטמבלויזיה ואני מאמין שלפחות את האחרונה ראית, שעל אותה שקית יש ארבע חותמות של בד"צ, וכולם בהשגחה, אם כתוב השגחה צריך להיות מישהו משגיח, השגחה פירושו מישהו משגיח, איפה הבן שלך? את אומרת בחדר, מי משגיח עליו? אבא שלו, כי ילד קטן לא משאירים בחדר עם חלון פתוח בלי השגחה, נכון? אז כשאומרים משגיח צריך להיות מישהו נוכח, השגחה זה לא בשקית, אז זאת אומרת איך נהיה ארבע? לוקחים את המשגיח של הרבנות, שאף אחד לא סומך עליו מהבד"צים, ואומרים שהוא נאמן עליהם ואז תוקעים ארבע חותמות וכל אחד מקבל כסף. למה משתלם למי שמוכר את אותו חסלט עם ארבע חותמות? כי יש אחד אומר, אני לא קונה אם זה של בד"צ זה רק אם זה בד"צ זה, וההוא אומר אני לא קונה את זה רק אם יש את זה, בשביל שיוכלו למכור את החסלט ליותר ציבור – חותמות. אבל יש פה השגחה? חרית ברית. עכשיו את זה הראו, ושאלו אנשים והכל, זהו, זה השיטה. את רוצה לבדוק יותר, את גרה באשקלון? תבדקי איפה כל המסעדות שיש הכשר בית יוסף, עטרה, כנסי איפה שיש מחפוד, יורה דעה, כנסי חפשי את המשגיחים, אין משגיחים. מה זה אומר? שהכל הפקר מה שמוכרים פה, זה שיש תעודה זה קידום מכירות, כי את בתור אשה שאוכלת רק מה שטוב, לא תכנסי לחנות שלא כתוב כלום, אבל בשביל שכן תכנסי שמים תעודה, עולה בין 600 ל-1500 שקל לשלם לחודש בשביל שבן אדם יוכל לאכול, אבל השגחה יש? כלום. עכשיו בשחיטה כשתראי את המהירות, תראה להם בבקשה את הסרט עם שחיטת העופות המהירה, אז תביני שלא יתכן שיהיה כשר, לא יתכן, המהירות היא קטסטרופלית, לא כולם אותה מהירות, אני מראה לך

 

ש. זה תעשיה, נכון

 

הרב: בדיוק, תעשיה פירושו כסף ולא כשרות, כי בשביל כשרות כתבו הפוסקים, צריך קבוצה קטנה וכמות קטנה באיטיות עם כל החומרות של הבדיקה במקום שאפשר לכוון כוונת הלב בלי רעש, בלי הפרעה, במתון, כדי שתוכלי לבדוק סכין כמו שצריך, אבל תראי איך הוא שוחט, צריך אחרי שחיטה לפתוח פה ולראות ששני הסימנים הקנה והושט נשחטו, הוא לא בודק, הוא לא מסתכל ומי שלא בודק ה טריפה,

 

ש. אז העונש עליו

 

הרב: ודאי גם עליך, עליו ודאי, ועלייך. אותו אחד שקנה בזול מפרדס כץ התלמיד חכם, הוא היה עם כאבי בטן שבוע עם כל המשפחה, אז מה הוא יכול להגיד, העוון עליו, אבל אתה בשירותים חוץ מכבודכם כמוש אמרת. בבקשה בואי תראי.

 

אין מצב שהסכין לא נפגמת במהירות כזאת, עכשיו אם הוא ישחט שלשת אלפים אפילו ויבדקו בסוף שהסכין היא פגומה, כל השלשת אלפים צריכים להזרק לפח, מי יזרוק שלשת אלפים, את מכירה מפגר שיזרוק שלשת אלפים? עכשיו הוא לא אחד, יש שוחטים כאלה בכמויות, יש מקומות ששוחטים ביום, משחטה אחת, 115 אלף עופות, סה"כ שוחטים למעלה ממיליון ביום, אז מה חשבת שהם יבדקו את הסכין לאט לאט כל פעם? זה מה שאת אוכלת. זה רק בחלק של השחיטה, יש אחר כך את הבדיקות של הריאות, צומת הגידים, ויש אחר כך צרירות דם ויש מליחה ויש עוד דברים שצריך לעבור וכמה שוהה במים וכמה במלח, זה תהליך, זה תעשיה, ואחר כך שלא יתערבב זה עם זה ובאריזה ושלא ישקרו ושלא יעבירו ושהערבים לא יעמיסו גם את מה שזרקו, אם היית נכנסת פעם אחת לראות דבר כזה היית מבינה את הכל בדיוק. אבל אני שמסתובב קצת ובודק את הדברים לצורך החבורה שאנחנו עושים והקהילה שלנו, אז אני מודע לדברים ומפרסם אותם ואומר אותם בריש גלי. זה המצב. לא אני היחידי שאמרתי. עכשיו בקר אין בכלל בית יוסף, אנחנו היחידים שעושים בית יוסף, הרב קניבסקי אכל ממני בקר, למה? אין בית יוסף, מכשירים גם עם רירים וסירכות.

ואני אראה לך עכשיו לדוגמא, הרב עמאר, שהיה הראשל"צ, זה אומר שהוא היה אחראי על הרבנות, שהוא מעיד ליד הרב עובדיה בחיים חיותו, ואומר במפורש שבכל החוגים אין חלק בית יוסף זה שקר וזה טרף,

הרב עובדיה בעצמו אמר, שכל אלה ששוחטים זה שקר. למה? כי הוא אומר זה לא בית יוסף, איך יכול לצאת שישים אחוז?

הרב עובדיה בעצמו אמר, שכל עשר סכינים ודאי שיש פגימה.

ופה שוחטים שלשים בדקה, תכפילי כפול השוחטים כפול הזמן עד שבודקים את הסכין תראי כמה אלפים יוצאים בלי בדיקה. זה בעיה, מה לעשות, זה כמו שאמרת תעשיה, ובתעשיה מה את יכולה לצפות? אבל זה תעשיה שמכניסה מיליארדים, אז מי יעצור את זה? מי יקום ויצעק נגדם, אני היחידי שמעיז לעשות זאת, וזה קרטלים. יש לך מוכן? זה צריך להיות מוכן כל יום מוכן. אז לכן מה את עושה, יש לך ברירה, או להפסיק לאכול, כמו שאנחנו הפסקנו שבעה חדשים עד שהצלחנו לשחוט משהו, ולעבור לדגים ולבדוק מתולעים, ואו להצטרף לחבורה שבאמת עושה ביראת שמים כמויות קטנות, ואז אי"ה ולא נכשלת – הרווחת, אבל אם לא הסיכון הוא גדול מאד.

לא כדאי לאכול ספק פעם אחת, כי החפץ חיים אומר שזה יהיה הנסיון האחרון בדור האחרון, גם אומר שאי אפשר לצאת מגיהינום לפני שמנקים את האדם לגמרי מהנבלות והטרפות שאכל.

אז מה העצה? צריך לחזור בתשובה שלמה וצריך גם לחלק הרבה חומר על הנושא הזה להציל אחרים כדי לתקן את מה שאכלת והאכלת את בני המשפחה והאורחים וכו', אבל צריך להגעיל את הכלים, כל הכלים שנגעו בזה, השתמשו בזה וכו', צריך להגעילם. לפני שמכניסים בשר ועופות כראוי.

אם תרצו למי שרוצה יוכל לפנות למספר הטלפון: 03-75000073 קהילות פז ויוכל להשיג משחיטה מהודרת ביותר כמו שצריך. כן, אפשר לראות?

 

הרב שלמה עמאר: "אני לא אומר על אף אחד, אבל ברור אני יכול להגיד באופן כללי, אני ראיתי בעיני אנשים שרחוקים מחלק וכתוב על זה חלק בית יוסף, רבים לצערי גם מכל החוגים, יש הרבה שזה רחוק מחלק בית יוסף, צריך להיות אמיתי, אם זה חלק בית יוסף זה פירושו חלק אמיתי בלי סירכות כלל וכלל, אחרת נכנסים לשאלה בהלכה של טרף".

 

הרב: כן. יש לך את הרב עובדיה גם? בינתיים עוד שאלה.

 

ש. איך אפשר לתקן את מה שאכלנו עד עכשיו

 

הרב: אמרתי, על ידי תשובה שמתחרטים על העבר, מקבלים לעתיד חלילה לא לחטוא, ואומרים וידוי אנא השם עויתי חטאתי פשעתי, לא ידעתי ואכלתי בטעות בשגגה או במזיד אפילו מי שעשה, נבלות וטרפות, ואני מבקש מחילה על זה, מגעילים את הכלים, מאותו רגע מכניסים רק מה שוודאי ודאי וודאי, ומזכים את הרבים, לכן הבאתי לכם דיסקים שתחלקו, תשכפלו, תדפיסו, מה שאתם רוצים, גם הניירות שכתוב בהם קטעים קטעים קטעים שהם מוכיחים את הדברים שאמרנו מכל הגדולים, יהיה לכם ביד לדעת ולהעביר הלאה להציל יהודים. כל מי שיאמר לכם שהכל בסדר, אל תאמינו, שקרן ומחטיא הרבים, למה? כי אי אפשר להגיד הכל בסדר אם לא ביקרת בכל המקומות ווידאת. הנה לדוגמא ראיתם את זה, אפשר להגיד שזה בסדר? יש נורמאלי אחד שיגיד שזה בסדר? גם אלה שלא מבינים מבינים שזה לא בסדר, ראיתם שהוא בודק בכלל את הסימנים? שום דבר, על פי הלכה זה טרף, במהירות כזאת עם הנוצות עם הכל הסכין ודאי נפגמת, ואם היא נפגמת אז הכל טרף, אז מה יש להמשיך? אבל חייבים להגיע לכמויות, איך יאכילו מליון אנשים? שני מיליון אנשים, איך יאכילו אותם? אז לכן צריך להבין שזה המצב לצערנו. הנה הרב עובדיה שאמר במו פיו:

 

הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "שחיטה זה דבר חמור מאוד אם השוחט לא נהיר לו כל כך, צריך לשים לב שלא תהא פגימה דקה מן הדקה, שיהיה סכין חד וחלק, אם יש בו פגימה דקה העוף הזה נבלה. לא יקרא טריפה, יותר גרוע, נבלה. לכן צריך שהשוחטים ישחטו לאט לאט עם בדיקות הסכין מפעם לפעם, אם שחטו כמה או שחט אחר כך בדק את הסכין, מצא פגימה, כל העופות שנשחטו אסור לאכל אותם. כולם נבלה. והם לא יודעים מתי נפגם, לכן מאד צריך להזהר בזה, והכפרות שעושים בערב יום הכיפורים, זה לצרות האלה, היינו אז, זוכר אני היה לספרדים היה להם כח חזק, היו משתתפים כל הרבנים הבקיאים בשחיטה היו מסתובבים על השוחטים בערב יום הכיפורים, היו עומדים בכמה מקומות היו שוחטים, באים אליהם כל אחד מביא העופות, מספר הבית שלו, יש לו עשר הנפשות, מביא עשרה תרנגולים, אז יש שוחט, שוחט שוחט ולא גומר, וכשהסכין גם כן עדין אם אחרי ששחט עשרה עופות, הוא כבר נפגם, התחיל להפגם, צריך להזהר מאד מאד. זה דבר חמור מאד, מכשול גדול על ידי הכפרות האלה".

 

הרב: כן, הלאה. תראה את הקטע השני.

 

ש. כבוד הרב, אתה יכול לברך אותי לזיווג

 

הרב: היית נשואה כבר? הנה אני אתן לך כיסוי ראש ויהיה לך זיווג הגון תוך שנה. מתאים לך? את צריכה ללכת עם כיסוי ראש. מה לא, לא? את אומרת להשם לא? את רוצה שהוא יעזור לך ואת אומרת לו לא, איך אפשר להצליח? מה לא? תשימי ותראי שזה יפה. מה לא, תראי כמה נשים מאחורה עם כיסוי ראש, פה להן, בואי תנסי, תנסי הנה קחי, תני לה, תעזרו לה, תעזרו לה. יאלה שתהיי נשואה כבר, שיהיה שמחה, קול ששון וקול שמחה. שימי עבי את השבת, השבת זה לבד בלי שבת יש ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי, תשימי בינתיים, תשים את הסרט, הנה עכשיו תראו מה אומר הרב עובדיה.

 

הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "בשחיטה של בד"צ בית יוסף יוצא עשרים אחוז חלק, שמונים אחוז לא חלק, חלק כשר וחלק טרף, אצלהם, אצל שאר החברות, שקוראים את עצמם בית יוסף, שישים אחוז חלק, איך זה ככה? ... הכל שקר וכזב, צריך לדעת, רק בד"צ בית יוסף זה אמת, השאר הכל" ...

 

הרב: תודה. אז שמענו שהוא אומר מי שיוצא לו שישים אחוז חלק זה שקר וכזב זה לא חלק ולא בטיח, וזה כל השאר הוא אומר, כל השאר זה שקר לא חלק. עכשיו יש רב שקוראים לו הרב יצחק מלכה מכרמיאל, שהוציא קונטרס על השחיטה והוא כותב שמה, הוא רב בית המטבחיים שמה בדיר אל אסאד, הוא אומר שאין שום מקום שמוציא חלק בית יוסף לפי מרן. משמעו מי שקונה בשר קונה טרף, אין בבשר כלום, כי כולם מכשירים עם רירים וכו', אז מה לעשות, זה לא אני אומר, זה אומרים אלה שנמצאים שמה, בלב ליבו של העסק. כן. הגברת שמה בפינה.

 

 

ש. כבוד הרב, אני רוצה בבקשה ברכה לילדים

 

הרב: שהילדים שלך יזכו לגדול לתורה וליראת שמים ותיהני מהם.

 

ש. לזכות לילדים

 

הרב: אה, תצטרכי ללמוד שעתיים, לא סליחה, בעלך ילמד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, ואת תלמדי ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף ותזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, הגברת פה תן לה. תרימי את היד שוב. כן.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב, תעמדי בבקשה, תודה.

 

ש. מעדיפה לשבת, תודה

 

הרב: כן, אבל הוא מעדיף שתעמדי כי הוא לא יכול לצלם

 

ש. רציתי לשאול, גם לגבי המבורגר יש בעיה אפילו שכתוב חלק?

 

הרב: מאיפה הוא בא המבורגר, מאותו מקום הוא הגיע, מהתעשיה, כל מה שהוא תעשייתי הוא בעייתי דבר נוסף, המבורגר זה גם נקרא בשר מעובד, זה גם סכנה למחלת הסרטן

 

ש. אפילו שכתוב עליו ללא חומרים משמרים ללא

 

הרב: אפילו אם כתוב מה שכתוב ככה האף די אי בארה"ב הודיע, שאחרי מחקרים אז זה מסרטן, כל הבשר המעובד. ואם תדעי ממה עושים המבורגר ונקניקיות לא תאכלי בחיים שלך גם בשר הכי טוב בעולם. את שמעת שיש לתרנגולים שמעת שיש להם מקור? שמעת שיש להם כרבולת? שמעת שיש להם ראש? שמעת שיש להם רגליים וציפורניים, שמעת שיש להם עור, כל מה שזורקים מהעוף מוכרים בשקל לקילו ועושים מזה נקניקיות וכל מיני עיבודים

 

ש. עכשיו הרב באשקלון, אז איך ניתן להשיג, פה בכלל אין

 

הרב: דרך קהילות פז אם תרצו, מגיע משלוח לכאן.

 

ש. אז להתקשר לטלפון שאמרת

 

הרב: לטלפון שאמרתי, 03-7500073, מאחד עשרה בבוקר עד שש בערב

 

ש. בעזרת השם, אבל ברשותך הרב, אני זקוקה לתפילה לאמא שלי, אני בת יתומה אני יחידה בשבילה

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. היא שומרת שבת, היא בלי הכרה

 

הרב: כמה זמן?

 

ש. מיום ראשון שעשתה ניתוח לב פתוח היא במצב קריטי, ואני הבת שלה יחידה

 

הרב: בת כמה היא?

 

ש. 73

 

הרב: מה הרופאים אומרים?

 

ש. זקוקים לנס

 

הרב: מיום ראשון היא לא קמה?

 

ש. היא בטיפול נמרץ

 

הרב: מיום ראשון היא לא קמה?

 

ש. היא קמה אבל עם עיניים סגורות, היא לא יכולה פשוט להניע, הם אומרים

 

הרב: היא התעוררה מההרדמה?

 

ש. היא התעוררה אבל היא עם עיניים סגורות, היא רק מגיבה שמדברים ו

 

הרב: איך הם מגדירים את המצב?

 

ש. פחות או יותר יציב,

 

הרב: הבנתי, את תהיי מכונה להתענות ארבעים יום תענית לרפואתה?

 

ש. ארבעים יום?

 

הרב: עשר ועוד עשר, עשר ועוד עשר

 

ש. בלי נדר זה יהיה קצת קשה

 

הרב: נכון, אבל בשביל להציל את אמא כשאת בת יחידה ארבעים יום זה קל, כי יש הרבה אנשים שמתענים ארבעים יום היום זה כבר כמו להתענות תענית יחיד. זה מהבוקר מעמוד השחר עד צאת הכוכבים לא אוכלת ולא שותה חוץ מיום שבת, ראש חודש, וחגים שאת לא צמה, אבל השאר את צמה, ארבעים יום רצוף או יומיים רצוף זה ארבעים ושמונה שעות פלוס 13 ימים, או שלשה ימים רצוף 72 שעות כמו שצמו בזמן המן ומרדכי, וביטלו את הגזרה, שלשה ימים רצוף זה 72 שעות רצוף, זה שקול לארבעים יום. אחת מהאופציות הזאת שתחליטי תוכל לעזור ולהועיל.

 

ש. בלי נדר.

 

הרב: יופי, בלי נדר יהיה שינוי.

 

ש. אמן, קוראים לה פורטונה בת מרים

 

הרב: תזכה לקום מהרה, ומה שמך?

 

ש. אני עליזה בת פורטונה

 

הרב: תזכי לצום ארבעים יום.

 

ש. אמן, תבורך.

 

הרב: תהיו בריאים.

תן לבחור פה בז'קט לבן, תעמוד רגע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ברצוני לשאול על נושא של טבעת נישואין, לגבר ולאשה

 

הרב: לא צריך לתת, לא חובה לתת, הבעל לא צריך אבל לאשה צריך לתת

 

ש. מה התנאי שהאשה צריכה להוריד אותו אם בכלל, מתי היא צריכה להוריד

 

הרב: אחרי שהוא נתן לה אם היא לא תרצה ללכת אין שום בעיה, לא חייבת ללכת עם טבעת

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא. האדון שמה בסוף, תקום רגע, כן תן לו בבקשה.

 

 

ש. ערב טוב לכבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני מצטרף לתענית של ארבעים יום

 

הרב: יפה

 

ש. לרפואה, לשאר כל חולי עמו ישראל,

 

הרב: אמן

 

ש. אני מבקש מהרב שיברך את בני, לישועה, וגם את הנכד שהוא צריך לעבור צנתור עוד שבועיים, הוא נולד עם פגם ואמרו לו שיעשו צנתור, אני כל רגע מקבל מה שהקב"ה רוצה, באמונה שלמה, ומאמין בקב"ה שהוא ישנה כל דבר לטובה,

 

הרב: מה השם של הבן?

 

ש. אברהם בן יפה

 

הרב: רפואת הנפש והגוף מהרה מהרה מהרה, והנכד?

 

ש. אורי שמואל בן לינוי

 

הרב: השם יזכה אותו בגזרה טובה לחיים טובים ולשלום

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא. הגברת פה שורה ראשונה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני לא אספר את הכל, אני רק אגיד בשתי מילים שהתגיירתי לפני שמונה שנים רק בזכותך, שפעם ראשונה לפני שמונה וחצי שנים ראיתי את הדיסקים שלך, וזה מזה התחיל את הכל בחיים שלי שינוי, וחיכיתי את הערב לראות אותך ככה מול פנים, חיכיתי פה שלש שנים בשביל לראות אותך ככה. ואני אגיד לך המון המון תודה על זה, וחוץ מזה אני רוצה לקבל כיסוי ראש רק מידיים שלך.

 

הרב: תהיי בריאה, את התגיירת לפני שמונה שנים? ואיך את הבנת את השפה שאני מדבר?

 

ש. כי עליתי ארצה עוד לפני כמה שנים

 

הרב: אז ידעת עברית

 

ש. ידעתי עברית פחות או יותר ידעתי עברית

 

הרב: ואיך השגת את הדיסק

 

ש. לא רציתי לספר את ההיסטוריה, אבל עבדתי

 

הרב: זה חשוב, חשוב

 

ש. עבדתי באולם של רבנות בבת ים, איפה שעבד רב ליאון, הוא היה משגיח דרך אגב ושמה היו עושים ומקבלים דברים ממש כשרים, ושם הכרתי אותו, והוא נתן לי את הדיסקים שלך, ובלילות אחרי העבודה שהייתי חוזרת מהאולם, כי עבדתי במטבח בשעה אחד בלילה ישבתי ושמעתי את הדיסקים שלך, וכל המשפחה ישבה והם היו בהלם את מה אני שומעת, את מי אני שומעת, כי אף אחד לא ידע מי זה אמנון יצחק

 

הרב: ואת נשואה ה יום ליהודי הזה?

 

ש. אני נשואה היום ליהודי הזה

 

הרב: הוא גם יהודי עכשיו? אז שניכם התגיירתם?

 

ש. לא לא הוא יהודי

 

הרב: הוא יהודי, הבנתי

 

ש. אבל אני הכנסתי אותו בעניינים, פשוט יותר עמוק, מה זה להיות יהודי

 

הרב: הבנתי, יפה מאד. הנה בבקשה. אני נותן לך בבקשה. יפה מאד. מה השם שלך שאני אברך, ברה בת אברהם, השם יזכה אותך שתזכי לעלות בתורה ביראת שמים ולהביא זרע חי וקיים בריא ושלם הולך בדרך התורה תמיד אמן. כן, הגברת מאחוריה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני לא גרה פה, אני גרה בחו"ל, ואני לא מעורה בכלל בנושא הזה של הבשר שהזכרת מקודם, אני רוצה לדעת מה קורה לגבי חו"ל בכל מה שקשור

 

הרב: הבעיה בחו"ל יותר חמורה, ושמה גם התגלו לצערנו הרב דברים כמו במונסי שהתברר שהאכילו במשך עשרות שנים את כל הקהילות מסביב נבלות וטרפות במזיד,

כך היה גם באל אי שגילו גם כן בלוס אנג'לס אותו דבר, אחרי עשרות אנשים שסמכו שמה על מי שמכרו, ככה התגלה לפני שנה וחצי שנתיים בגרמניה, שכל הקהילות שמה אכלו, וזה נסיון שלא עומדים בו.

החתם סופר זצ"ל כבר אמר לפני 250 שנה, שיצר הרע אין לו כבר סבלנות, הוא זקן, הוא לא מטפל בכל אחד ואחד, אז הוא תפס כסא עם שלש רגליים ואיתו הוא מפיל את כולם, זה השוחטים הסופרים והחזנים, השוחטים מאכילים נבלות וטרפות, הסופרים כותבים תפילין מזוזות וספרי תורה לא כשרים הן בגלל הקלף הן בגלל לשמה וכו' וכו', ודבר נוסף זה החזנים שלא ראויים בכלל להיות שליחי ציבור והתפילות לא עולות.

 

ש. מה אני עושה הלאה, אני לא יודעת אפילו איך לברר את כל הנושא הזה

 

הרב: אז אני אסביר מה את עושה, כמו שפה, א' קודם כל לא אוכלת, שתיים מגעילה את הכלים

 

ש. לא בשר לא עוף

 

הרב: לא בשר לא עוף, עכשיו יש סויה, טופו, שזה בטעמים דומים מאד ואומרים שזה גם בריא ומשלים, יש 24 דברים שיכולים להשלים בשר בקר שלא תהיי חסרה את מה שהם נותנים כגון שעועית ואפונים ושאר הדברים ביצים וכו', שלשום הקראנו בהרצאה, זה מופיע בווי נט אם תרצי תראי.

 

ש. עד מתי לא לאכול

 

הרב: רגע, עד שתמצאו יהודים יראים ושלמים שיחליטו לעשות שחיטה קטנה

 

ש. אני גרה בברוקלין ניו יורק

 

הרב: אפשר שמה בברוקלין ניו יורק, האדמו"רים בדרך כלל, הרבנים הגדולים אוכלים רק משחיטה פרטית, ההמון אוכל מה שהוא רוצה, אבל הם שיודעים באמת מה הבעיות לא אוכלים משחיטות רגילות, גם פה בארץ הצדיקים האמיתיים לא אוכלים משום כשרות רק שחיטה פרטית קטנה, גם שמה יש אם תרצי

 

ש. אתה יכול לומר לי בבקשה

 

הרב: אני לא מכיר שמה את ה, אבל אם תמצאי כאלה אז את תגידי שאת מבקשת להצטרף לשמה, זה עולה יותר כי זה עולה הרבה יותר, אז הנה היא גרה בחו"ל היא תעזור לך

 

ש. אוקי, וגם רציתי לבקש מכבוד הרב אם תוכל לברך את הבנים שלי בזיווגים

 

הרב: בנייך ובנותייך יזכו לזיווגים הגונים משורש נשמתם מהרה.

 

ש. אמן, תודה רבה.

 

הרב: כן, הנה הגברת שמה תן לה, תרימי את היד

 

 

ש. אפשר ברכה כבוד הרב?

 

הרב: בריאות והצלחה במעשי ידייך

 

ש. וילדים, ילד נוסף

 

הרב: וזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: תביא לגברת שם.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, רציתי לשאול, אני בשנה הזאת ארבע פעמים הלכתי להפרשות חלה, ואחרי כל הפרשת חלה יש אומרים לך תתרמי, וכל פעם אני תורמת ופעם מביאים לי יין ופעם מביאים לי טלית ומזוזה וכל מיני דברים כאלה

 

הרב: חרית ברית כן, הכוונה כשאומרים הפרשת חלה זה שתפרישי את הכסף אליהם, זה הכוונה, הפרשת חלה. כן.

 

ש. אני עד היום תורמת, ועדיין הם כל פעם אמרו לי שאני אתחתן השנה, אתחתן השנה, ברכו אותי

 

הרב: אם תתחתני השנה יותר לא תבואי להפרשת חלה אז איך יקחו ממך את הכסף.

 

ש. לבטל את זה?

 

הרב: אני לא אמרתי, אם את נדרת את בבעיה

 

ש. לא נדרתי

 

הרב: אם לא נדרת אין בעיה, אבל אם נדרת גם תוכלי להפר את הנדר על ידי זה שתתירי את הנדר, כי זה בדרך כלל בדרך כלל חרטה ברטה וכבר תפסו את זה הרבה נשים שמתפרנסות מזה, כולם עושים אמנים וברכת והפרשת חלה וכל מיני דברים, הכל זה מסחרי. ובפרט ארגון התדרדרות עושה את זה מהבוקר עד הערב בכל הארץ בכל המקומות, זה ורק עם הנשים, כי הנשים הן פתיות, מאמינות, ומה שאומרים להן צדיקים אמרו להם אמרו להם אמרו להם וזהו, תלכי תדפקי בשולחן ותגידי רבותי, איפה מה שהבטחתם לי, נראה מה יענו לך.

 

ש. הרב יכול לברך אותי לזיווג?

 

הרב: אני לא עושה הפרשת חלה. כמה זמן את ממתינה?

 

ש. מאז שהבטיחו לי.

 

הרב: כמה זמן זה?

 

ש. שנה בערך

 

הרב: שנה טוב, תשמעי, תלמדי שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים

 

ש. אבל זה נורא זה לא מובן לי, אני ניסיתי

 

הרב: יש את זה עם ניקוד ועם פירוש, אם את לא מבינה תלמדי עם מישהי שכן מבינה. אם היא מבינה אז היא תלמד איתך. גם אם לא הבנת הכל, אבל העיקר שאת מתאמצת להבין, אם תתפסי שמה שמונים שישים אחוז גם טוב. עכשיו, תלמדי את זה ובעזרת השם בזכות זה תזכי לזיווג הגון. מה שמך?

 

ש. בת אל בת ענת

 

הרב: תזכה לזיווג הגון מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, מאחורייך שם הגברת, כן.

 

 

ש. רציתי לשאול את הרב לגבי הענין של יציאה מהארץ, אם זה לנופש בילוי קברות צדיקים וכו'.

 

הרב: ככה, בעקרון לא נוסעים לטייל בחו"ל.

 

ש. בכלל?

 

הרב: בכלל. אם אדם הולך לנופש פירושו, שזה נופש לא הכוונה טיול שקוראים לו נופש, לדוגמא, יש הרבה תלמידי חכמים שנוסעים לשויץ בתקופות מסוימות לנוח, מכל מה שהם עושים פה בארץ הולכים שמה יש אויר צח מיוחד יכולים שמה ללכת הליכות לעשות כל מה שצריך, ויש קהילה שמה שבאה ושמה מתפללים יש מנינים, יש כשרות, יש הכל מסודר, באים לנופש כזה שזה נופש, אז זה מותר. עכשיו,

 

ש. רגע וקברות צדיקים, רבי נחמן מברסלב, כל ההתנערות הזאת

 

הרב: אם הולכים לקברות צדיקים לצורך קבר של צדיק ותו לא, אז זה בסדר נגיד, אבל אם הולכים שקבר הצדיק זה רק ההיכי תמצי בשביל לטייל שבועיים אחר כך במקומות אחרים זה לא הכוונה שבאמת הולכים לקבר

 

ש. אבל יש הרבה אנשים, גם המפורסמים וכולם נוהרים כל שנה כאילו יש את חברון שיש שמה את קברי אבות, שאנשים לא ביקרו שם, יש בארץ מלא קברי אבות וחלק בכלל שאיפה שמתפללים בכלל אין שם קברי אבות, לא אבות סליחה, קברי צדיקים שבכלל אומרים שזה לא המקום הנכון, אני תוהה לעצמי אם אין מספיק מקומות פה כדי לרוץ לחו"ל ולעזוב את הארץ בשביל כל שנה בראש השנה להתפלל בארץ וכו', בבית כנסת, כאילו זה פשוט גם הפך להיות תופעה שנראה לי כאילו

 

הרב: אז את לא שואלת, את טוענת בעצם,

 

ש. לא, אני רוצה לשאול מה הענין, אני בעצמי גם הייתי רוצה להיות שם

 

הרב: אז עניתי, אמרתי, אם הולכים אמרתי

 

ש. אם זה נכון בקביעת, זה נכון אם זה חד פעמי או שאין עם זה בעיה בכלל

 

הרב: אמרתי, אם הולכים על מנת לפקוד את קברו של הצדיק, מותר, אם הולכים לא רק לפקוד אלא לטייל גם שבועיים נגיד, אז זה לא המטרה זה, זה על הדרך. אם הולכים נגיד לקבר צדיק קבוע תמיד בזמן היארצייט שלו או משהו אחר, אז הולכים למטרה הזאת וחוזרים, נגיד שיש ענין, נגיד, אין ענין אבל נגיד, לא תמיד יש ענין, כמו שאת אומרת יש פה קברי צדיקים יותר גדולים בהרבה מאלה שקבורים בחו"ל, אם ילך אדם לרבי שמעון בר יוחאי אמר יכולני לפטור את כל העולם מן הדין, יש פה קברים שאם היו פוקדים אותם באמת כמו שצריך, אבל זה קרוב, אין בזה ענין, כאילו מה זה, שעתיים מרחק, זה לא נקרא שאני נסעתי, אז אנשים רוצים לצאת לחוץ לארץ, לא הנקודה עכשיו הקבר צדיק. אז לכן זה הנקודה שהיא החשובה, לאיזה מטרה באמת יוצאים ובשמים יודעים, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

 

ש. וכמו שאמרת לגבי נופש, גם צריכים לבדוק את זה, כי הבנתי שכמו שאתה אומר יש נופש שכן גם מותר, יש צורך בו כאילו בררתי פעם איפה שהוא, כאילו אני יצאתי לחו"ל פעם אחת, אני מצטערת על זה, למרות שהיה לי את החויות, עשיתי את זה גם אחרי שבררתי הלכתית עם רב, השאלה אם יש להקל בענין של הנופש או שעדיף ללכת על חומרה אם

 

הרב: אמרתי, אם זה באמת נצרך, אדם שכל השנה טרוד בעשיית מצוות כאלה ואחרות ואין לו פנאי לעצמו, אין לו פנאי למשפחתו, אין לו כלום, כל חייו זה מסירות נפש לכלל, הוא חייב להתאוורר באיזה זמן, עכשיו אם הוא נשאר פה בארץ אז הוא לא נפטר מזה, כי כל הזמן מצלצלים דופקים בדלת, זה לא נגמר, ואיפה שהוא הולך מכירים אותו פה וכו' וכו', אז לכן אלה שהם תלמיד חכם רגילים ללכת למקומות מרוחקים ששמה הם יודעים שהם יכולים באמת לשבת ללמוד תורה, לעשות קצת פעילות ספורטיבית שזה הליכה וכו' ליד אגם

 

ש. לשם עסקים

 

הרב: לשם עסקים, אדם מותר לו לצאת לצורך עסקים בפרט אם הוא לא יכול למצוא פה עסק שהוא יכול להרויח ממנו.

 

ש. אוקי, ואני רוצה גם ברכה לאח שלי, הוא גר בחו"ל

 

הרב: אבל לא להתקבע בחו"ל לצורך עסקים

 

ש. זהו, כאילו אני רוצה ברכה לאחי, הוא חזר בשאלה, הוא גר לא פה כיום הוא אמור לחזור לארץ בכל מקרה בעזרת השם, והייתי מאד רוצה ברכה בשבילו.

 

הרב: מה שמו?

 

ש. שמעיה בן הדסה

 

הרב: יזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה.

 

ש. אמן. תודה

 

הרב: כן, הבחור שמה באמצע, כן תעמוד שם.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, רציתי רק ברכה, הבן שלנו בן שלש וקצת, ועדיין לא כל כך מדבר. רציתי ברכה לרב אם צריך לקבל משהו גם

 

הרב: בן כמה הוא? שלש?

 

ש. שלש וקצת

 

הרב: והוא לא מדבר בכלל?

 

ש. הוא אומר כמה מילים וכבר הפנו איתו לקלינאית תקשורת וכל הדברים

 

הרב: ואם הוא ידבר אחר כך הרבה אתה תגיד לו לשתוק?

 

ש. לא.

 

הרב: אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור

 

ש. האמת שהוא לא מדבר ברור גם

 

הרב: טוב, זה לא משנה, גם לי היה נכד כזה עכשיו אנחנו מחפשים להשתיק אותו יש בעיה. תגיד לי משהו, אני שואל שאלה, הנקודה היא ככה, אתה מוכן ללמוד שעתים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף? שיהיה לטובת בנך ששמו?

 

ש. אילאי בן הדר

 

הרב: הרב עילאי בא' או בע'?

 

ש. בא'

 

הרב: בדרך כלל צריך להיות בע' עילאי, אתה יודע למה קראת את השם הזה אילאי או ששמעת

 

ש. התייעצנו עם הרב

 

הרב: א'? בא'? טוב, תבדוק עוד פעם, אילאי בן הדר, השם יזכה אותו לדבר רהוט מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא. שאלה אחרונה לגברת פה חנג'ורי בסטרי, ראיתי את היד שלך שמה ניתן לך גם.

 

 

ש. טוב, קודם כל רציתי להודות לקב"ה שזכינו להדבק בצדיק של אמת, הרב אמנון יצחק

 

הרב: תהיי בריאה,

 

ש. ברוך השם. ברוך השם אנחנו גם בבית שלנו לא חיים את הקללה, אני לא עובדת כבר למעלה מ-11 שנה, בעלי אונן אוף ואני מנסה לשכנע אותו לא לחזור למעגל העבודה, ולהתמיד בתורה, וזה אני יאמת אותך איתו אחר כך, אבל כיון שאני לא עובדת אז יש לי גם את כל הזמן לשבת ולראות את כל החומר מהתחלה ועד הסוף, וברוך השם זכיתי להתפקח כבר לפני כעשרה חדשים ולהפסיק לאכול נבלות וטרפות, עם הילדים זה יותר בהדרגתיות, זה לא דבר קל, ועוד דבר, אני בדרך כלל, כעקרון יש לי שיעור קבוע בימי שבת ושיעור תורה קבוע, אני משתדלת להעביר את משנתו של הרב גם בעניין של נבלות וטרפות ואני נתקלת בחומה קשה מאד, ממש קטע של פורומים של בזיון, יש פה מישהי שגם יכולה להעיד שכל פעם כשמעלים את הנושא הזה ואני ככה מתחממת ואני מביאה את העובדות, אז כל הזמן מתנפלים עלי

 

הרב: מה את עושה באותה שעה?

 

ש. אני לא מתכופפת, זה ברור, מה שאני יכולה לטעון אני טוענת

 

הרב: לא, מה את עושה אבל?

 

ש. מה זאת אומרת?

 

הרב: עכשיו ביזו אותך, מה את עושה?

 

ש. אני נכנסת בהם.

 

הרב: רגע, את יודעת לרקוד?

 

ש. לרקוד? כן.

 

הרב: זה הזמן לרקוד, את צריכה לקום לרקוד ולשמוח כי מכפרים לך על כל העוונות, אדם שסופג בזיונות בפרט על דבר אמת, זה תיקון הכי גדול לכל העוונות, על זה היה בוכה החפץ חיים למה לא מבזים אותו, למה לא מקללים אותו, איך הוא ימחק את העוונות שלו, איזה עוונות הוא מדבר, שהוא לא יודע שהם קיימים, אבל אנחנו יודעים שיש לנו עוונות ממילא מכפרים לנו כל יום על העוונות, איזה דבר נפלא, דבר שני את נוטלת את כל הזכויות של אלה שמבזים, ואת מעבירה להם את כל החנג'ורי בסטרי. כן.

 

ש. ברוך השם, אז באמת אני מבקשת ברכה

 

הרב: את יודעת כבר להגיד חנג'ורי בסטרי

 

ש. בטח, חנג'ורי בסטרי

 

הרב: את גם אומרת בשיעור?

 

ש. עוד לא. אז אני מבקשת ברכה לבעלי. הוא יושב פה

 

הרב: שהוא פה אני מבין

 

ש. כן, הוא נמצא פה, הוא מאד מאד לחוץ למצוא עבודה, אני מאד מאד לוחצת אותו ללכת ללמוד תורה, את זה אני מעדיפה מאשר ללכת, אני מוכנה לחיות בהרבה פחות אבל באמת לא לחיות את הקללה של לעבוד, אנחנו יכולים להסתדר גם בלי זה, אבל הוא לטענתו לא מסוגל, הוא לא יכול להרגיש שהוא לא מפרנס את הבית, וש... קשה לו עם זה

 

הרב: צינור השפע היותר טוב שיכול להיות זה רבי חנינא בן דוסא, הוא לא עבד ודי לו בקב חרובין וכל העולם ניזון בזכות ובשביל חנינה בני, זאת אומרת עולם שלם ניזון בשביל צדיק יסוד עולם שישב ועסק בתורה. לא רק זה, כל גדולי הדור היו באים אצלו להתברך, כי הוא היה דבוק בהשם. אז מה השם של הבעל היקר?

 

ש. אילן אליהו בן שמחה שיזכה להדבק בתורה ולא יחפש עבודה

 

הרב: השם יזכה אותו להדבק בבית המדרש, לאהוב זאת, להבין זאת, לזכור זאת ולקיים זאת. וממילא הברכה תשרה בביתכם תמיד.

 

ש. אמן ואמן, ועוד ברכה אחת, אתה אני זוכרת באחת ההרצאות שראיתי, שאלת למה לא מבקשים ממני חכמה, אז אני מבקשת ממך שתברך אותי בחכמה כדי שאני אוכל להשפיע איפה שאני רוצה

 

הרב: מה שמך?

 

ש. שירה דינה בת יעל

 

הרב: תזכי לחכמה מרובה, שנאמר "חכמות נשים בנתה ביתה".

 

ש. אמן ואמן

 

הרב: אשרייך. תן לבחור פה שרצה. אחרון, אתה אחרי זה מקרוב, כן, תן לו.

 

 

ש. שלום

 

הרב: שלום שלום

 

ש. קוראים לי חגי ואני מבקש ברכה לרפואה

 

הרב: בשמחה, אתה מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור?

 

ש. אני משתדל ללכת לכולל ולישיבה ככה שזה ...

 

הרב: אתה מוכן? שעתיים ללמוד תורה רצופות בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף

 

ש. אני אנסה, אני אשתדל, אני מוכן

 

הרב: והברכה גם היא תשתדל

 

ש. כן

 

הרב: עכשיו, אתה לא הולך עם כיפה קבוע, נכון?

 

ש. כן

 

הרב: למה אתה לא הולך קבוע?

 

ש. לא כזה

 

הרב: אתה לא כזה דתי

 

ש. לא כזה דתי

 

הרב: לא כזה דתי. ואתה רוצה להיות דתי או לא?

 

ש. כן. אני רוצה לנסות לחזור, אתה יודע

 

הרב: ויש לך חברים שהם חזרו בתשובה?

 

ש. כן, כן, הם אמרו לי תבוא לשיעורים, תבוא לכולל, נלך איתם ביחד ואני חוזר בכיף

 

הרב: נו, אז על זה אני אברך אותך, מה שמך? חגי בן ענת

 

הרב: השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה באהבה, בשמחה, בהבנה, וימציא לך כל צרכיך לטובה אמן ואמן.

 

ש. אמן. תודה רבה.

 

הרב: תבורכו מן השמים בכל מילי דמיטב, בריאות והצלחה ונחת בכל מעשי ידיכם אמן ואמן.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.