קרית אתא - קרית אתא - מי הם האתרוגים הפסולים

קרית אתא 20-12-2015

"ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המיטה", אמר רבי יוחנן, טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב, שנאמר "ולבן שיניים מחלב" אל תקרי לבן שיניים אלא ליבון שיניים, זאת אומרת מי שמלבין שיניו הכוונה מחייך. מראה פנים שוחקות לחברו זה יותר ממה שישקה אותו חלב בהיותו צמא.

נתאר בפנינו איזה הנאה גורם אדם לחברו בשעה שהוא משקהו חלב, בפרט שהחבר מעולף מצמאון וקר לו, בא ומשקה אותו בחלב חם ומרווה, ואם נראה אדם שמשכים כל יום בבוקר וחוזר עד הערב על בתי העניים והחולים ומשקה אותם חלב, כמה נעריך את האדם הזה ובאלו תארים של טוב וטוב ומטיב נכתיר אותו, הרי לא נמצא כדוגמתו אדם שהולך ממקום למקום בכל בתי החולים והעניים להשקותם חלב.

והנה באים חכמים זכרונם לברכה הקדושים ומגלים לנו שיש לכל אדם היכולת ובלי טרחה יתרה לגמול חסד עם חברו במידה עוד יותר גדולה, והיא להלבין להם שיניים, להראות להם פנים מאירות ומסבירות, כי הנעימות הזו גדולה יותר מהשקאת חלב. ובאמת עדיין לא יוצאים בכך ידי חובה של "ואהבת לרעך כמוך". אז עם כל מה שאמרנו, שכמה שתשקה חלב זה עדיין לא מגיע למעלה הגדולה יותר להלבין שיניים לחברך וזה עדיין לא יוצא בכך ידי חובת ואהבת לרעך כמוך, עם כל הנעימות הרבה שגורם בזה לחברו. כי לפי המושגים של חכמים זכרונם לברכה הדורשים מן האדם שיתנהג עם חברו בכבוד וביחס כזה, כאילו הוא ממליך אותו עליו, כאילו הוא התמנה למלך עכשיו, איך מתייחסים לאחד שהתמנה מלך? ככה צריך להתייחס לחברו.

הלכה אומרת, לפני התפילה אסור לאדם ליתן שלום לחברו, שכל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאילו עשהו במה, וכידוע שאסור להקריב בבמות, אז לכן אם הוא מקדים שלום לפני התפילה, בבקר השכם, אז כאילו עשה במה.

אבל יש חילוק בפוסקים בין פוגש את חברו בשוק לבין משכים לפתחו, אם הלכת בדרך ופגשת את חברך ונתת לו שלום, זה פחות חמור מאם הלכת לבית שלו השכמת לפתח שלו ונתת לו שלום. אז בד"כ כשרואים אדם בבוקר אומרים לו צפרא טבא למר, בוקר טוב, אבל לא נותנים לו שלום, מה הטעם? כי מי שמשכים לפתח חברו ומברך אותו בשלום כמוהו כנוהג בו כאילו עושה את חברו במה ומקדים להמליך אותו לפני קונו, זאת אומרת הוא הולך וממליך אותו לפני הבורא יתברך, יש בזה פגיעה בכבוד מלך העולם, הקב"ה, אבל מה למדנו מכאן? שאם אדם משכים לפתחו של חברו עליו לחלוק לו כבוד ולנהוג בו כאילו ממליך אותו עליו. אז שמענו שזה נקרא המלכה. אז הפוגש את חברו, הבא לפתחו כאילו ממליכו.

כשנתבונן נראה כי יחס זה נדרש לא רק ממי שמשכים לפתח חברו, הרי כששנינו בשעה שמביאים אדם לדין שואלים אותו, המלכת את קונך? האם הקב"ה היה מלך עליך ואתה המלכת אותו עליך? שאלה שניה, המלכת את חבר? אה, אומרים בשווה? המלכת את קונך ואח"כ המלכת את חברך? כך כתוב בראשית חכמה בשער היראה בשם חכמים, הרי שחובה על כל אדם להגיע לדרגה כזו ביחס לחברו עד שימליכו ממש עליו, ובשיעור כזה שהוא ממליך עליו את בוראו, הרי שואלים אותו באותו סגנון כלפי חברו כמו כלפי קונו, המלכת את קונך, המלכת את חברך. המלכת או לא המלכת? אז בדיוק אותו דבר אומרים לו.

כדוגמא עד כמה צריכה להגיע חובת הכבוד כלפי מלך, עשיו אנחנו הולכים ללמוד מה זה חובת הכבוד למלך, בשביל שנדע איך נמליך את חברך. אנחנו מוצאים כלפי היחס של יעקב אבינו כלפי בנו, בזמן שבישרו ליוסף שאביו חולה הוא בא לקבר אותו, מה זה חולה? זה היה החולי האחרון של יעקב שממנו הוא נפטר, בזמן שבישרו ליוסף שאביו חולה בן כמה הוא היה? בן 147, והוא בא לבקר אותו, כתוב בתורה "ויתחזק ישראל וישב על המיטה", אתם יודעים מה זה בגיל כזה להתייצב ולשבת על המיטה מפני בנו למה? כי בנו מלך, ופירש רש"י, אף על פי שהוא בני מלך הוא, אחלק לו כבוד. מכאן שחולקים כבוד למלכות.

הנה לכאורה היה צריך יעקב להציג לפני יוסף את חולשתו ומחלתו כדי שיבקשו עליו רחמים, הוא לא היה צריך לקום לכאורה בכלל, הוא היה צריך לשכב להתחנן לבקש שיתפללו עליו וירחמו עליו על החולי. חכמים זכרונם לברכה אמרו תניא, וטמא טמא יקרא, המצורע הולך וצועק וקורא טמא טמא, על עצמו, טמא טמא יקרא, למה? מלמד שצריך להודיע לרבים שהוא טמא, ורבים מבקשים עליו רחמים. אז מזה שהוא מכריז שמצבו שהוא טמא יבקשו עליו רחמים. וכן מי שארע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים.

ועוד אנחנו למדים מכאן, שאפילו אילן, אילן שמשיר פירותיו, יש אילן אצלך בחצר בפרדס בגינה באיזשהו מקום שמשיר פירותיו, דהיינו חולה, סוקר בסיקרא כדי שיראו אנשים ויבקשו רחמים על האילן, שמעתם? אנחנו צריכים לרחם על האילן של השכן, של היהודי, אז הוא מסמן אותו שידעו שהוא חולה, בשביל שיבקשו עליו רחמים, אז אם באילן כך אנחנו צריכים לבקש רחמים על אילן, כמה יש לפרסם בפגעי בהמות וחיות שיש בהם משום צער בעלי חיים, כי בעל חי זה דרגה יותר מהצומח, אז צריך לחוש ולרחם עליהם משום מצות צער בעלי חיים, ועל אחת כמה וכמה באדם שנפל למשכב במיטה, שיש לפרסם את מחלתו כמה שאפשר כדי שיבקשו עליו רחמים.

ואמנם כך נהגו חכמים זכרונם לברכה למעשה, מסופר בגמרא שרבא כשהיה חולה היה אומר לתלמידיו, צאו והכריזו בשוק כדי שאוהביו יבקשו עליו רחמים. אז מכריזים בחוץ כדי שיבקשו רחמים שחובת כל איש מישראל להתפלל בעבור חברו.

ובאמת זוהי המצוה והמטרה של מצות ביקור חולים, למה באים לבקר את החולה, לא להביא לו רק זר פרחים, אלא להתפלל עליו, לבקש עליו רחמים. ומתוך כך אמרו שלא יבוא אדם לבקר את החולה בשלש שעות ראשונות ולא בשלש שעות אחרונות, כי אז הוא יסיח דעתו מלבקש עליו רחמים, כי בשלש שעות ראשונות של היום אז הוא סבור שהוא נתרפא ואין צריך לבקש עליו רחמים, כי בבוקר יש לו יותר כוחות, כשממשיך היום אז החולי נופל עליו יותר. ובאחרונות כבר יש לו חולשה יותר גדולה בשלש האחרונות ואז הוא סבור שכבר אין סיכוי ואין טעם להתפלל, אז לא בראשונות ולא באחרונות של היום.

וכן פוסקים להלכה ביורה דעה של"ה ס"ק ד', ואם כן לא היה צריך יעקב להתחזק ולישב על המיטה כאשר בא אליו יוסף לבקרו, אלא להיפך, היה צריך לגלות לפניו חולשתו, אלא יעקב ראה חובה לחלוק ליוסף שבא לבקר אותו כבוד של מלכות אפילו שהוא בנו, ובגלל זה ויתר על כל התועלת והחשיבות שיש בפרסום מחלתו ובקשת רחמים עליו, והדברים אמורים במחלה האנושה שגרמה בסוף להסתלקותו מן העולם, והוא היה זקוק מאד לרחמים מרובים, בכל זאת לא התחשב יעקב בזה והתחזק וישב על המיטה, בלבד למלא חובתו לחלוק כבוד למלכות.

אז אמרנו שאדם יגיע לעולם האמת ישאלו אותו, המלכת את קונך, את הבורא יתברך, אחרי זה ישאלו אותו, המלכת את חברך, זאת אומרת בשווה, מה זה להמליך? ראינו עכשיו שאפילו יעקב אבינו שהוא רגל במרכבה בחיר שבאבות, בחולי אנוש, מתאמץ לחלוק כבוד למלכות, זה המלכת, של הבן שלו, שזה מסכן אותו יותר כל ה מאמץ שהוא עושה, זה נקרא לחלוק כבוד למלכות, זה נקרא לחלוק כבוד לחברך.

לפי האמור שכל אדם צריך להתייחס לחברו כאילו הוא מלך, הרי יש ללמוד מיעקב באיזה יחד של כבוד של מלכות יש להתנהג כלפי כל איש ואיש, וכמה יש לאדם לוותר על כל הנוחיות בענינים החיוניים ביותר כדי להסביר פנים לזולת, ולהנעים בכל המקרים והמצבים ואף עם כל הנסיבות והתנאים.

מכאן רואים איזה שיא מגיעה החובה ל"ואהבת לרעך כמוך" שכמוה ליחס האדם כלפי מלכות, ולא רק מלכות בשר ודם אלא כיחס של מלכות של הקב"ה. זה לא יאומן הנקודה הזאת להבין אותה אבל מפה יש לנו מושגים חדשים להבין עד כמה אנחנו נדרשים.

אלה שארגנו הערב את ההרצאה הזאת, חושבים שאתם מלכים, כי הם טרחו ויגעו והוציאו כספים, הרבה כספים, ופעלו בימים ובלילות להדביק מודעות, ועשו כל מאמץ כדי שאתם תוכלו לשמוע דברי תורה שבהם קונים חיי עולם הבא. ועל כל מילה שאני מוציא מפי אתם מקבלים תרי"ג מצוות. תעשו חשבון בסוף הערב כמה הרווחתם, נו מי הולך להשקיע כל כך הרבה כסף בשביל אנשים שהוא לא מכיר שיבואו לשמוע דברי תורה? בזה ודאי שקיימו דברי חכמים ואהבת לרעך כמוך, אפילו יותר מכמוך, יותר נח לבוא בתור אורח לשמוע, מאשר להתרוצץ בלילות להדביק מודעות. זה נקרא ואהבת לרעך כמוך, וזה נקרא המלכת את חברך. ולא רק זה גם את קונך, כי אם אתה מקרב יהודים לתורה ולמצוות ולשמיעת דברי תורה אז ודאי שהמלכת את קונך עליך, כי ביטלת מהתענוגים שלך, מהאפשרויות שלך וכו', השקעת ממונך, הרי כתוב ואהבת את השם בכל מאודך, מה זה מאודך? ממונך. טוב, זה נקודה אחת שביארנו.

נקודה נוספת: וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, עכשיו שיעקב עדיין שוכב במצב של חולה על המיטה והזדקף התחזק לקראת בנו המלך, עכשיו הוא רואה את הבנים של יוסף - אפרים ומנשה, הוא שואל אותו מי אלה? אומר רש"י, ביקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה. זאת אומרת, נסתלקה ממנו השכינה, היתה עליו שכינה ונסתלקה, אז הוא נבהל יעקב, אז הוא אמר מי אלה? כי ברגע שהוא קרב אותם אליו נסתלקה שכינה אז הוא הבין שהם הגורמים, אז הוא שאל מי אלה, למה מי אלה? בגלל שירבעם בן נבט שהיה חוטא ומחטיא הרבים, עתיד לצאת מהבן הזה אפרים, ויהוא ובניו שהיו רשעים עתידים לצאת ממנשה, ויאמר מי אלה, מהיכן יצאו אלה שאינם ראויים לברכה? כי עצם זה שנסתלקה השכינה הוא הבין שהם לא ראויים לברכה, וזה מבהיל שלא רצה יעקב לברך את אפרים ומנשה לא משום שהם בעצמם לא ראויים לברכה, אלא משום שצפה ברוח הקודש שעתידים רשעים לעמוד מהם, אפילו שצדיקים כמו יהושע וגדעון גם כן יצאו מצאצאיהם של אפרים ומנשה, יהושע בינון וגדעון שהציל את ישראל, והם בעצמם היו צדיקים גדולים, והם למדו תורה כל יום מנשה ואפרים אצל יעקב כל השבע עשרה שנים שהיה במצרים, שום דבר לא עזר, הוא לא רצה לברך, עד שהשתטח יוסף בתפילה ואמר, רבון העולמים, אם הם ראויים לברכה אל תחזירני היום בבושת פנים, ומיד הכניס הקב"ה רוח הקודש ביעקב וחזר ובירך אותם.

מה מתברר לנו? מתברר שהיו ראויים לברכה מנשה ואפרים, בכל זאת נסתלקה השכינה מיעקב כשבא לברך אותם, למה? משום שיש ליעקב מידת אמת ליעקב, ולא היתה יכולה לברך מי שיצא רשעים ממעיו אפילו אחרי הרבה שנים, כדי שלא תשרה ברכתו על אותם רשעים. אז מצד מידת האמת של יעקב, אי אפשר היה לו לברך אותם.

עכשיו אם אנחנו נתבונן באהבה של יעקב ליוסף, ואיך התאבל עליו 22 שנה שהיה במצרים והוא לא ידע, וגם בזה שרחל בעצם אמא של יוסף היא היתה עקרת הבית, היא היתה עיקר בשבילה הוא עבד שבע שנים ראשונות, רק לבן החליף לו אותה בלאה, אבל היא העיקר בשבילה הוא עבד, ובאמת הבכורה היתה מיועדת לזרע של רחל, כי אם לא היו מבלבלים בין לאה לבין רחל מי שהיה יוצא יוסף היה יוצא מרחל הוא היה בכור, ועל זה נאמר במדרש כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, אז כשיו חזרה הבכורה לבעליה, נלקחה מראובן והועברה בחזרה אל יוסף.

אולם יפלא הדבר יותר בעינינו בפרט כשנשים על לב שיוסף היה שטנו של עשיו, מה פירוש? מי יכול להכריע בסוף את עשיו? מי שיכול להכריע את עשיו את אדום של עכשיו זה משיח בן יוסף, ואם כן תיקון כל הבריאה תלוי במפלתו של עשיו שהוא מסל את הרע בעולם, עשיו מסמל את הרע בעולם, תלוי בזה שיברך יעקב את מנשה ואפרים. אז כל זה תלוי בברכה של יעקב, והוא לא רצה לברך. למרות הכל כמעט שנתבטלו ברכותיהם משום שלא היה יעקב מסוגל לברך אותם מאחר שנסתלקה ממנו רוח הקודש עד שלא החזיר לו הקב"ה על זה אומר הנביא הושע, "ואנכי תרגלתי לאפרים, ודרשו חכמים, תרתי וריגלתי רוח הקודש לברך לאפרים, אימתי? קחם על זרועותיו, בשעה שאמר יעקב ליוסף, קחם נא אלי ואברכם, בזכותו של מי זה היה? בזכותו של יוסף.

זכות מיוחדת היתה דרושה עם התפילות של יוסף כדי שיוחזר רוח הקודש ליעקב ויוכל לברך אותם. אז זאת אומרת רואים מפה שלברך רשעים זה דבר לא פשוט בפרט אצל מי שמידתו אמת.

עוד זאת מצאנו, שאמר יעקב ליוסף, "ועשית עמדי חסד ואמת" הקשו במדרש, יש חסד של שקר שהוא צריך לומר שיעשה עמו חסד של אמת? אלא אם יעשה עמו חסד לאחר מיתתו זה חסד של אמת. כי אינו מקבל שום גמול עבור חסדו, זאת אומרת אל נא תקברני במצרים, דהיינו יעקב רוצה שהוא ייקבר בארץ ישראל ואם הוא יעשה זאת זה נקרא חסד של אמת, למה אמת? כי אין שכר על זה, אין גמול, לא תקבל על זה ממני כלום, אני מת.

מה מבואר מפה? שבמידה שאדם עושה חסד והוא מצפה לגמול, באותה מידה חסר מעשה החסד מן האמת הצרופה. כי יש חסד של אמת, חסד של אמת זה ללא מטרת גמול, ללא שכר, זה נקרא חסד של אמת, אם אתה רוצה גמול ואפילו קטן אתה חסר ממידת האמת שבחסד.

מובא בגמרא, אמר רבי שמעון בן גמליאל, הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו, גמרא בביצה ט"ז. אחד נותן פת עוגה עוגיה, נותן לתינוק, צריך להודיע לאמא שלו, נתתי לתינוק עוגיה פת סוכריה לא משנה. ופירש רש"י, למה? שמתוך כך ידעו אביו ואמו שהוא אוהבם ותרבה חיבה ורעות בישראל. רגע, אז לכאורה נגיד שמה, שלא חסד של אמת זה, אתה רוצה שידעו שאתה אוהב אותם ומחבב אותם, אז יוצא לך מזה נפקא מינא, יוצא לך מזה איזה יחס עודף, עכשיו למדנו שצריך לעשות ללא תגמול, אז למה אתה אומר להם, למה אומרת הגמרא שכך צריך לנהוג? הרי שאדרבא, רצוי הוא שיכירו לו טובה, רצוי הוא שיכירו לו טובה ויגמלו לו גם כן טובות, למה? כדי שיתרבה אחווה בישראל. המטרה שתתרבה אחוה, אם תסתיר את המעשה שלך אז לא תתרבה אחוה, אבל אם יראו שאתה אוהב אותם כל כך שמעניק לילדים שלהם מתנות, אז תתרבה אחוה. אז זה נקרא ואהבת לרעך כמוך, אחד מרעיף על השני.

פה לא אומרים שיש בזה פגם במידת האמת, פה לא אומרים שאין טובתו שלמה.

כן מצינו בגמרא ביום שהעבירו את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו נתוספו כמה מאות ספסלים לבית המדרש, משום שרבן גמליאל היה מכריז ואומר, כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, זאת אומרת הוא העמיד תנאי, אם אדם אין תוכו כברו, כברו זה החיצוניות שלו, ברא זה חוץ, אם החיצוניות והפנימיות זה לא זהה, שלא יכנס, אדם צריך להיות איך שהוא נראה בחוץ גם בפנים בדיוק, רק כאלה יכנסו, והם היו כאלה בעלי מדרגה, שכשאמרו להם את זה הרי הם יכלו לבוא ולהגיד אני תוכי כברי, מאיפה אתה יודע שלא? מה אתה נביא? אבל הם באמת היו עם כל זה שלא היו תוכם כברם אבל הם לא שיקרו ומי שהרגיש שהוא לא מאה אחוז בחוץ ובפנים אותו דבר לא נכנס. תארו לכם מה זה. אז אחרי שהעבירו אותו מהנשיאות בא רבי אלעזר בן עזריה, סילק את השומר של הפתח ונתן רשות לכולם להכנס, ונתרבו מאות ספסלים. בסוף אומרת הגמרא שמי עדיף? ההנהגה הראשונה או השניה? אומרת - השניה, של רבי אלעזר בן עזריה עדיפה. הרי שאפילו שרבן גמליאל הקפיד על שורת האמת לא הסכימו לזה חכמים. אז לכאורה מה? זה בסתירה קצת לדרך של יעקב אבינו שלא רצה לברך את מי? את מנשה ואפרים בגלל שעתידים לצאת מהם רשעים בעוד כמה דורות, ופה רואים שהגמרא מעדיפה את השיטה של רבי אלעזר בן עזריה. מה פשר הדבר?

פשר הדבר הוא על פי מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה, האי צורבא מרבנן דקא מרתח אורייתא דקא מרתחא ליה, כשאתה רואה תלמיד חכם שהוא רותח, התורה מרתיחה אותו, אחד שיודע תורה והוא רואה שעוברים על התורה, הוא רותח, אמר רבינא, אפילו הכי, אפילו שאתה כזה תלמיד חכם שרותח, מיבעי ליה לאינש למילף נפשי בניחותא, צריך אדם להרגיל את עצמו להיות רגוע בניחותא. דהיינו לא להגיע למצבים של רתיחה כל מה שהוא יכול בניחותא עדיף.

התורה נמשלה לאש, היא מרתיחה את לומדיה ועלולים לבוא לידי קפידא מחמת זה, וצריכים לדונם לכף זכות, כמו שפירש רש"י שם, בכל זאת מסיק שם שצריך להתרגל להתנהג בניחותא, ואי אפשר לדקדק עם הבריות ולמצות את האמת המוחלט כי אנשים הם ילודי אשה ושוכני בתי חומר, ואינם יכולים לעמוד תחת דקדוקי האמת המוחלט ומוכרחים לוותר, לא בהלכה, בדברים ש צריך לדוגמא, כך אמרו למשל חכמים, אורח טוב מה הוא אומר? כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילי, אחד היה באיזה בית, ארחו אותו נתנו לו קצת עוגיות קצת פה קצת שם, או נתנו לו מאכל, והוא יוצא משם ואומר, יבבי, כל מה שטרח בעל הבית הכל טרח בשבילי, זה נכון? זה קצת מוגזם, אף על פי שהוא הכין גם עבור עצמו המארח גם אכל, בכל זאת על האורח להכיר טובה כאילו הכל היה עבורו, זה נקרא אורח טוב, אורח רע אומר, מה הוא הכין הכל בשבילי, אתה יודע איך הוא בלע שמה, אז זאת אומרת מתירים לנו חכמים להפריז קצת בשביל להכיר טובה, כאילו הכל היה עבורו. וגם מצינו בכמה מקומות שמגזימים קצת מפני הכבוד, לא מחניפים, אסור להחניף, אבל מוסיפים, מגזימים פירושו גוזמא פירושו להוסיף עוד, ואין בזה כלל סטיה מן האמת, כמו שאומרים על כלה, כלה נאה וחסודה, מה כלה נאה וחסודה? אם אתה מסתכל עליה אתה לא יכול בדיוק להגיד את זה, אומרים לא, כלה נאה וחסודה, בעיני החתן היא כזאת, מה אתה מעביר ביקורת בכלל? משום שזה מנהגו של עולם וזה כבוד הבריות. לכן חכמים התירו להגזים קצת בכבוד.

הכלל העולה הוא ששתי מידות של אמת ישנם, יש האמת בתכלית ויש האמת על פי מנהגו של עולם. העולם אינו מסוגל להתנהל ע לפי תכלית האמת, זה עולם השקר, אבל מפני ישובו של עולם ודרכי שלום מוכרחים לוותר קצת בעולם הזה. אפילו יעקב אבינו שהסתלקה ממנו רוח הקודש ולא יכול היה לברך את מנשה ואפרים אפילו שהיו ראויים לברכה, והוא בעצמו דקדק להיות אמיתי כל ימיו ולא רצה לרמות את אחיו, את עשיו, יעקב לא רצה לרמות את עשיו, בכל זאת הוא נאלץ לומר, אני עשיו בכורך. אמר את זה במשמעות אני זה אני, עשיו - בכורך, אבל מה יצחק אבינו שמע? שמע אנכי, כאילו אני, עשיו בכורך, פירושו של דבר יצא פה כאילו דבר שהוא לא אמיתי, אז אפילו שהוא אמיתי אמיתי ודקדק בכל, פה הוא הוכרח על פי אמו שהיתה נביאה וחייבה אותו לעשות זאת על פי הנבואה. וכאשר הוא הוכיח את לאה, הוא בא בטענה ללאה, והנה היא לאה, הוא קם בבוקר אין רחל, אין כלה, והנה היא לאה, אז הוא אומר לה, הוכיח אותה איך היא רימתה אותו, מה היא ענתה לו? היא אמרה לו אני ממך למדתי, גם אתה עשית ככה לאבא שלך, אתה אמרת על עשיו, אני עשיו בכורך, אז היא אמרה לו אני רחל, אותו דבר.

עכשיו אם התעכבו הבריות מלהיטיב אחד לשני עד שיצליחו לעשות בתכלית האמת, העולם הזה יהיה שומם, וכן אם יאמרו את האמת במקום שצריכים לשנות מפני דרכי שלום, לא יהיה קיום לבריאה, ובכל זאת מלמדת אותנו התורה שכל מה שאפשר צריך לברר האדם את מעשיו שיהיו בתכלית האמת, וירחיק מעצמו את תקות הגמול, שלא יעשה על מנת לקבל, ויכוון רק להרבות שלום ורעות, כאילו עוסק בחסד של אמת, שבודאי אז לא היה עושה לשם גמול רק לשם המצוה.

עוד דבר עלינו לדעת, גם על האדם לדעת שאף שאין דנים את האדם אלא באשר הוא שם, בכל זאת, אם בקרבו טמונה ארבו ולא עקר את השורשים הרעים העלולים לפרוט ראש ולענה לאחר זמן, אז כבר אין הוא ראוי לברכה. אתם שומעים? למרות כל מה שלמדנו עכשיו כמה צריך לשנות מפני השלום וכמה צריך לפעמים להגזים ככה בכבוד לחברו וכל זה בשביל להרבות אחוה ושלום וכו' וכו', אבל על האדם לדעת גם שאפילו שלא דנים את האדם אלא באשר הוא שם, מה זה באשר הוא שם? לפי מצבו של עכשיו, אם מצבו של עכשיו הוא יופי, בחור טוב מצוין נפלא, הכל טוב ויפה, באשר הוא שם עכשיו, אבל בכל זאת אם בפנים עדיין המידות שלו לא מספיק טובות, והוא לא עקר את השורשים הרעים שיכולים לפרוט ראש ולענה, צמחים רעים, וזה יהיה אפילו לאחר זמן כמו יבלית שיש בגינה קוצצים, נראה הכל יפה, יש רק דשא, אבל פתאום אתם רואים אחרי כמה חדשים קופצים להם כל מיני שיחים כאלה יבלית, אז גם בן אדם יכול להתקרר רגע הוא בסדר, אבל בתוכו במשך הזמן השורש פורה ראש ולענה יצא החוצה. אדם כזה לא ראוי לברכה. וזו הסיבה מה שאין מתברכים בהצלחת התורה, לכן אנשים לא מצליחים להתברך בתורה, הוא מנסה ללמוד תורה מנסה ללמוד תורה לא מצליח, למה לא מצליח? אין לו ברכה, למה אין לו ברכה? כי הוא לא עקר את השורשים הרעים עדיין מתוכו. משום שאדם לא קנה עדין, לא עמל לקנות מ"ח קנינים שהתורה נקנית בהם, אין הברכה יכולה לחול במקום פגום, ולכן הוא לא יצליח בתורה, הוא ילמד, הוא ידע, אבל הוא לא יצליח, הוא לא יגיע להיות תלמיד חכם אמיתי.

עכשיו, יש עוד סוגיה שהיא הכי חשובה, במה שנוגע ליסודות האמונה, עכשיו הגענו לנושא של אמונה, כשמדברים על יסודות האמונה אין מקום לשום סטיה קלה מנקודת האמת מאיזה טעם שיהיה, באמונה אין משחקים, ולא כאלה השוטים הבאים למצוא חן בעיני אחרים על חשבון היהדות והתורה. והנה בא אחד מלא התפעלות שהיום הנואמים יודעים לנאום והם עולים על אלה שהיו בעבר, כי הם משלבים דברי תורה עם מדע והשכלה, ואמרתי לו, אמנם כן, נכון, זה נאה זה יאה, אבל זה כמו אתרוג מורכב בלימון, למרות שהגידול שלו מהודר, ויופי הפרי אייי, אבל הוא פסול לברכה. מרצה שבונה את ההרצאה עם תורה ומדע ומערבב הכל כאילו זה הכל הולך מיקס אחד, זה אתרוג פסול, והוא לא ראוי לברכה. משום שעצם הרכבתו מוציאה אותו מכלל אתרוג, כי במה שנוגע לאמונה אין מקום לשום מיזוג של האור עם החושך,

יש רבנים שרוצים להיות טובים בעיני הציבור או בעיני הנוער, אז הם יכולים להביא מרצה פסול ומרצה שאינו פסול ואז להגיד טוב, הבאנו את שתי הדעות, אני אוהב את כולם, אני אוהב את כולם, אנחנו אוהבים את כולם אנחנו לא אוהבים מחלוקת, מה פתאום, זה אתרוג פסול, בעניני אמונה אין משחקים. אמונה זה צריך להיות תכלית האמת. אתרוג הכי יפה, לא מורכב, אבל יש לו רק נקודה שחורה למעלה - פסול, נקודה שחורה קטנה, תלמיד חכם שיש לו נקודה, השקפה אחת לא טובה, השקפה אחת לא טובה, פסול.

אחד שאומר שנשים מניחות תפילין וטלית - פסול, אחד שממציא המצאות שאשה עם כפפה יכולה ללחוץ יד לגבר - פסול,

אדם שאומר שאפשר לשבת בשבת ליד הטמבלויזיה בבית חילוני אם הוא גיבור ולראות, לשמוע ולא להתייחס - זה פסול.

אדם שמדבר כל מיני דברי השקפה בענינים של צניעות בפתיחות כאילו, בפתיחות, ואומר שלא יישמעו - פסול,

אדם שרואה מלאכים שהם זבובים בעצם, ואומר שבאו אליו מלאכים בלילה ובאו אליו למשרד וכל מיני דברים - פסול. כל המדומיינים האלה - פסול. זה אפילו לא אתרוג מורכב, זה פסול, זה עם נקודות שחורות, לא נקודה אחת, הרבה נקודות.

אז במה שנוגע לאמונה אין מקום לשום מיזוג של האור עם החושך, וצריכים להיות קשים כברזל לעמוד על המשמר בזה ולהתרחק בתכלית מכל סילוף שהוא. אפילו שהוא מוצא חן בעיני הבריות ומקבלים עליו אפילו מחיאות כפיים ועומדים בתורה לשמוע את השטויות. פסול.

למי שיש שאלות בבקשה. כן, תן לבחור פה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. מה שלומך?

 

הרב: ברוך השם

 

ש. הרב, בעלה של אחות של אשתי נמצא כרגע בחדר ניתוח, הוא עבר אירוע מוחי והזמן הזה הוא קריטי, המשפחה הם לא שומרים תורה ומצוות אבל הם מוכנים לקבל כל מה שהרב יגיד.

 

הרב: מי מוכן?

 

ש. המשפחה עצמה, הבעל האשה

 

הרב: שיקבלו על עצמם לארגן הרצאה לרפואה

 

ש. בעזרת השם הרב

 

הרב: מה שמו?

 

ש. משה בן רחל

 

הרב: השם יזכה אותו לרפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן, תודה רבה הרב.

 

הרב: כן, היהודי כאן.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. כבוד הרב, אחותי מרים בת תמרה חלתה בסרטן, היא במצב מאד קשה כרגע זה שלש שנים, הרופאים הרימו ידיים, בזמן האחרון היא מאד מאד לא מתפקדת לא מדברת

 

הרב: בת כמה היא?

 

ש. היא בת 58, זה שלש שנים היא חולה ומרותקת כעת למיטה

 

הרב: איפה המחלה?

 

ש. המחלה יש לה סרטן בראש גרורותי, והרופאים הרימו ידיים, זה שבוע עכשיו באתי מחו"ל וראיתי אותה במצב מאד קשה שלא יכלתי לתאר

 

הרב: מה אומרים הרופאים, כמה זמן לפי דעתם

 

ש. הרופאים לא יודעים, הם חשבו עוד לפני שבועיים

 

הרב: לנתח ועכשיו הם אומרים שאין טעם

 

ש. כן, הם הרימו ידיים ולא נוגעים בה, לא מטפלים בה כבר, לא נותנים לה אפילו

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות? לא

 

ש. השאלה שלי

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. היא שומרת כל הזמן

 

הרב: מה היא שומרת?

 

ש. שבת, את ה חגים, היא אפילו הולכת לבית כנסת

 

הרב: אבל כיסוי ראש היא לא הולכת

 

ש. כיסוי ראש לא

 

הרב: וטמבלויזיה יש בבית

 

ש. יש טלויזיה אבל היא לא רואה בשבת

 

הרב: ברור, אבל היא רואה

 

ש. כן

 

הרב: ואין צניעות בלבוש, תשמע רגע, אתה יכול ליצור קשר איתה?

 

ש. איתה קשר אני לא יכול כי היא לא מדברת, לא מתפקדת, היא ממש

 

הרב: היא לא בהכרה עכשיו?

 

ש. היא לא בהכרה כבודו, היא לא בהכרה. השאלה שלי אליך כבודו, מה אפשר

 

הרב: זה מה שאני מנסה עכשיו לברר, תגיד לי ומה עם בעלה

 

ש. בעלה איתה כל הזמן

 

הרב: ברור, מה הוא עושה במצוות, הוא עושה משהו?

 

ש. הוא שומר מצוות, הוא בשבתות הולך לבתי כנסת, וחגים, והם שומרים שבת כל הזמן

 

הרב: הבנתי. זה צריך נס גמור לגמרי

 

ש. כן

 

הרב: זה צריך שהמחלה תקפוץ החוצה

 

ש. השאלה שלי כבודו, מה אפשר, מה נשאר עוד לעשות על מנת לעזור לה להחלים כמה שיותר מהר ושהיא תחזור לחיים בריאים,

 

הרב: מאיזה ארץ הם?

 

ש. הם באנטוורפן בבלגיה

 

הרב: יש להם אמצעים קצת?

 

ש. יש להם כבר נינים

 

הרב: אמצעים, אמצעים, פלוס, פלוס, פפולינוס יש להם?

 

ש. יש להם כן

 

הרב: יש להם, הם מסוגלים לארגן במהירות הרצאה בבלגיה?

 

ש. אני לא יודע את זה

 

הרב: אתה יכול לצלצל לבעל?

 

ש. כן

 

הרב: אתה תשאיר את המיקרופון, תרים טלפון, תברר בחוץ אם הם מוכנים לארגן הרצאה בבלגיה בעזרת השם יתברך נעשה את ההרצאה לרפואתה שם עם הציבור שמה שיקבלו עליהם עול תורה ומצוות. כן, שאלה נוספת.

 

ש. תודה כבודו

 

הרב: תהיה בריא. הנה פה יש בחור ליד המחיצה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני אמנם לא מסוגל להגיד משהו, אני רוצה לבקש סליחה, רבתי, ממך ומכל הארגון, מארגון שופר, אני בעוונותי הרבים אמרתי לשון הרע עליך וגם על הארגון, ואני מבקש סליחה רבתי ואחרי זה כמובן אני אבקש על עצמי לחזור בתשובה שלמה, כמו שכתוב בספר רבינו יונה שערי תשובה, שאם עושים את זה רק אז אפשר לחזור בתשובה

 

הרב: תגיד לי, ולמה דיברת עלי, מה עשיתי לך?

 

ש. לא עשית לי שום דבר הרב, ואתה יודע זה אנשים לחשושים כמו שאומרים

 

הרב: לחשת בקול או בשקט?

 

ש. לחשתי בקול, הרב

 

הרב: טוב, אני מוחל לך בקול רם

 

ש. תודה רבה הרב

 

הרב: והשם יזכה אותך לחזור בתשובה שלמה,

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, הנה הבחור פה באמצע.

 

 

ש. חייב לעמוד או אפשר גם לשבת?

 

הרב: לא רואים אותך

 

ש. לא צריך אני שחור

 

הרב: לא חשוב, היום זה הולך.

 

ש. טוב, אנחנו בתור אנשים מאמינים בתורה על שם יהודים, יודעים שבמשך כל החיים אנחנו גדלים ויש לנו את הדבר החשוב שהוא עשרת הדברות, כאילו בתכלס אם בן אדם ילך לפי עשרת הדברות, כל הדברים מסתדרים, ונקווה שגם יהיה שלום עם העם הערבי לצערנו שאנחנו נמצאים כבר איכשהו איתם בצורה בעפלה, אבל יש לי שאלה, יש לנו בעשרת הדברות דברה אחת שכתוב, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, השאלה היא אם בכל מצב צריך לכבד את האב, גם אם הוא חטא וחטאים כנראה חמורים שלא אציין אותם, כן, זאת השאלה.

 

הרב: גם אם האבא שרע

 

ש. לא רשע, לא רשע, האבא חטא עם אותם ילדים שהוא הביא לעולם, האבא לא רשע, האבא חי את חייו בצורה שלו, נשוי ואת הילדים השניים הוא נטש אותם ואמר אני רוצה לחיות בית שני ואותם אני לא מכיר, בתכלס הוא פגע כשהוא היה איתם, כשהוא לא היה איתם הוא כבר לא פגע בהם, היום כל אחד נמצא בדרכו, מצד אחד זה בכיוון אחד קטן כדי לא לבלבל את כבוד הרב, מדובר על לצערי על אבי, כיום אני לא מדבר איתו שלשים שנה, אין לי שנאה אליו, בחיים לא קיללתי אוו, בחיים לא השפלתי אותו, בחיים לא פגעתי בו, אפילו לא חשבתי על זה אבל כל רב שלא יגיד לי, יש לי את אלהים, אני מאמין בו, אני מדבר איתו, יש את הדרך שאני רואה שהוא מוביל אותי, אבל אני רק רוצה לשמוע תשובה ממך אבל זה בטוח שלא ישכנע אותי אף פעם להשלים איתו ובטח לצערי לא לשבת שבעה ביום מותו. לא עם משפחתו, את השבעה אני אעשה בנפרד אם אני אגיע ליום הזה, חס ושלום, אני לא מאחל לו, שיבדל לחיים ארוכים, אבל אם אגיע לזה אז אעשה את זה בחלקי ובטח שלא עם משפחתו. תודה.

 

הרב: אז אתה חסכת לי את התשובה כי אמרת שבלאו הכי לא תקבל שום תשובה ממני

 

ש. לא, אני רוצה לשמוע ממך

 

הרב: בשביל מה? בשביל מה?

 

ש. למה לא? למה לא?

 

הרב: אבל אתה לא תעשה מה שאני אומר

 

ש. אני תימני ובטח אתה יודע שאנחנו לומדים תורה ובטח אתה

 

הרב: אני שמעתי שאתה יודע עכשיו, אמרת לי את כל התורה שלך

 

ש. לא, כבוד הרב, כבוד הרב, במחילה מכבודך, אני לא מנסה לפגוע באף אחד, כל אחד את חייו עובר בצורה שהוא עובר, אבל ממך הייתי רוצה לשמוע שאם באמת זה נכון לבוא ולהגיד שבכל מצב כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, ולי לא נראה שזה התשובה הנכונה

 

הרב: עוד פעם אתה רוצה להגיד ש

 

ש. לא, לא בא נשמע ממך ואז נתייחס למה אני אמרתי בכבודך

 

הרב: בסדר. אז כתוב בהלכה שגם אם אבא שלך עשה אותך ממזר שזה פגם יותר גדול מכל מה שהוא עשה לך עד ה יום

 

ש. לא, כבוד הרב, תן לי ברשותך עוד משהו קטן, אני אשתף אותך, אין לי בעיה, מדובר על אבא שפגע באמא שלי, אוקי, אבא שלי פשוט פגע באמא שלי והוא נמצא היום בקטע שהוא לא מתחרט בחיים, הוא חי עם הגאוה שלו ותגיד לי אם אני צריך לסלוח על דבר כזה

 

הרב: שמעתי. אתה לא יכול לסלוח על מה שאמא שלך סבלה, אתה יכול לסלוח על מה שאתה נפגעת או לא נפגעת

 

ש. לא נפגעתי, ראיתי במו עיני

 

הרב: זה לא משנה אבל זה בעיה שלו היתה, לא שלך, אתה צריך לדעת שאפילו אם הוא עשה אותך ממזר שזה פגם שאתה לא יכול להתחתן רק עם ממזרת, אתה חייב בכודו, זה יותר גרוע מצער ומעלבון ומכל הדברים, זה דפיקא לכל החיים, זאת אומרת חייב. גם אם האבא רשע אתה צריך לכבד אותו, רק אם הוא משוגע אז אתה יכול להתרחק ממנו, אתה לא יכול לזלזל בו, אתה לא יכול לעשות לו שום דבר, אתה יכול לבקש מאחרים שידברו על ליבו, שיעשו משהו ככה וכו' וכו', אבל אתה לא מחויב להיות בקרבתו ובסביבתו אם הוא השתבש, אבל אם הוא אדם אתה מבין אכזרי, אדם לא מנומס, אדם לא רחמן, כל המילים האלה, הוא יקבל את ענשו מהשמים, זה לא בעיה שלך הוא עוד בשמים יטפלו בו אל תדאג

 

ש. אני לא מתכוון חלילה להיות השופט כי רק בורא עולם הוא השופט

 

הרב: ברור, אז לכן אתה צריך לכבד. מה זה לכבד? כתוב בהלכה מה זה לכבד, אבל אם הוא בלאו הכי מנותק ממך, והוא לא פונה אליך והוא לא מעניין אותו קשר איתך אז אתה לא חייב בשום דבר מיוחד

 

ש. צריך להמשיך כמו שאני ממשיך היום

 

הרב: אם תפגוש אותו

 

ש. אני פוגש אותו כל הזמן, אני עובר מולו ואנחנו כאילו שלא מכירים גם הצד שלו הוא מפנה פנים לאחור, אז

 

הרב: תקשיב, אם הוא מפנה פנים את הפטור, אם הוא לא מפנה פנים אתה תגיד לו שלום, זה הכל.

 

ש. תודה כבוד הרב, תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. אמן, כל עם ישראל.

 

הרב: כן הנה הבחור פה שם עם הכחול תכלת

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול את כבודו לגבי דיבורים בבתי הכנסת

 

הרב: סור

 

ש. כן, אני יודע, אבל אצלנו בבית כנסת יחסית המצב לא רע, יחסית, אבל בכל זאת אתה יודע, זה עדיין גורם לאי נעימות ואנחנו לא אנשים שמחפשים מחלוקות וכל מיני דברים כאלה, השאלה עד לאן ללכת עם זה

 

הרב: בא תסביר לי מה זה נקרא דיבורים, מדברים בינם לבין עצמם באמצע התפילה מאחר ברוך שאמר?

 

ש. לא זה אבל בא נגיד בתפילת החזרה יש פטפטה פה שם דברים כאלה, אתה מבין? לפעמים באמצע הספר תורה, יחסית המצב בסדר, זה לא ממש, אבל רציתי לשאול זה מפריע

 

הרב: מאד, זה כתוב שגדול עוונו מנשוא, אתה יודע מה זה גדול עוונו מנשוא? על קין אחרי שהוא רצח את הבל הוא אמר גדול עווני מנשוא, ועל הדיבורים בבית הכנסת זה חילול וזה ביזוי הקודש וביזוי השכינה וזה עוון גדול מנשוא, וצריך לגעור בו, כמובן לא ישר, אפשר להגיד בהתחלה בניחותא בנעימות, אפשר להראות להם בשלחן ערוך את הלכות תפילה שכתוב את הדברים האלה כך וכך ומה העונש, מקבלים עונש, למה לקבל עונש, באים לבית כנסת לקבל שכר, באים בשביל שהתפילה תתקבל לא באים להתקוטט עם הבורא עולם שיתן עונש אחרי שיוצאים, אז לכן בנעימות, עכשיו אם אתה לא הדמות המתאימה להם, אז אתה בעזרת השם מה עושה? דואג שמישהו שהוא בעל סמכות ידבר, או להזמין רב שידבר בענינים האלה.

 

ש. הבנתי, אפשר עוד שאלה הרב, קטנה קטנה?

 

הרב: כן, קטנה קטנה

 

ש. יש ארגון שקוראים לו כח התודעה, אני לא יודע אם אתה מכיר

 

הרב: לא לא ברוך השם לא מכיר

 

ש. עכשיו יש להם סדנאות, אני רציתי שתתן דעתך על זה, שאם אתה, הם קוראים לזה הנהגת עתיקא קדישא, והם אומרים שאם אתה בוטח בהשם אפילו שאתה לא איזה צדיק מי יודע מה, אתה תראה ישועות כל הזמן ויותר ממה שאתה צריך, אבל אתה צריך לעבוד על עצמך, אפילו אם אתה לא איזה צדיק גדול

 

הרב: יפה, אז זאת אומרת לקחו שורה ברבינו בחיי ועשו מזה ארגון

 

ש. וגם מרבי נחמן מברסלב ומהרמח"ל, לא, רציתי שתתן דעתך על זה, מה את האומר על זה?

 

הרב: אז אמרתי זה דבר שכתוב ברבינו בחיי, פירושו של דבר כתוב והבוטח בהשם, זה פסוק קודם כל, "והבוטח בהשם חסד יסובבנו", הבוטח בהשם יש מאן דאמר אפילו רשע, ככה אומרת הגמרא, אפילו רשע ובוטח בהשם חסד יסובבנו, שנאמר, גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי, הגנב אפילו כאן על פתח המחתרת שהוא נכנס לגנוב אומר יאלה תעזור לי שלא יתפסו אותי, ואם הוא בוטח בהשם באמת, יציל אותו. אתה שומע? זה יעשו מזה ארגון אז אפשר לעשות על שמע ישראל גם ארגון ואהבת גם ארגון, והיו הדברים עוד ארגון, אין בעיה

 

ש. לא, השאלה יש בזה ממש כאילו אתה יורד לסוף דעתי כאילו מה אני מתכוון

 

הרב: מה זה, בתחילת דעתך כבר תפסתי.

 

ש. טוב בסדר, תודה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא תהיה בריא.

כן הנה שמה מצביעים שניים באמצע.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: שלום שלום

 

ש. רציתי שתברך שני אנשים לרפואה, הרב טוביה הרצל סלומון בן לאה וטארו בן גליה שיהיה להם רפואה שלמה.

 

הרב: אמן

 

ש. ועוד תברך את דוד בן לודמילה שיזכו לדבקות עצומה בהשם.

 

הרב: אמן.

 

ש. ותברך את

 

הרב: אתה כל שנה מפתיע אותי

 

ש. ורגע רגע רגע הרב, אני רוצה, האמן שלך זה בוקע את כל הרקיעים, אתה תברך הפעם

 

הרב: לא אתה

 

ש. למה אני? אני פחות ממך

 

הרב: אתה מוציא את זה הכי טוב

 

ש. אז לודמילה בת סופיה וולדין בן גינדא בזכות כל הצדיקים שיחזרו בתשובה שלמה

 

הרב: אמן אמן

 

ש. ועוד עוד רגע, תברך רגע, אברם בן לילא לאה שיהיה לו רפואה שלמה מיידית

 

הרב: אמן

 

ש. ושלך יהיה הצלחה עד מאה ועשרים, וגם אחרי מאה ועשרים, רגע ועוד

 

הרב: זה לא אמרת כמו קודם

 

ש. אז אתה רוצה שאני אחזור על זה

 

הרב: אבל עם גישמאק

 

ש. מי שברך אבותינו הקדושים והטהורים יברך את הרב אמנון יצחק בן?

 

הרב: אמי הורתי רומה

 

ש. אמך מורתך רומה, שהקב"ה יתמלא עליך ברחמים ויתן לך כל מה שאתה רוצה,

 

הרב: אמן. חזק וברוך וכן למר

 

ש. ועוד חכה, יש יהודי הרב, יש יהודי שאני וחבר שלי אנחנו מפיצים את האור של הצדיק מיבניאל, עכשיו יש איזה יהודי שעכשיו הכרנו שיש לו סרטן בראש, סרטן בראש, אם אתה תוכל לברך אותו, אני אגיד לך את השם, מה השם שלו? לב אריה בן אולגה

 

הרב: שומר תורה ומצוות?

 

ש. חילוני.

 

הרב: בעיה, עכשיו למדנו

 

ש. כן לא יודע אבל אם הוא מתפקד עכשיו?

 

הרב: אז זה מצב יותר גרוע, שהוא גם לא מתפקד, אתה מבין? אין את מי להחזיר בתשובה

 

ש. בעיה שאין להם גישה, הם רוסים, אין להם גישה, מה תעשה

 

הרב: מה הוא רוסי רוסי או רוסי יהודי?

 

ש. הוא רוסי יהודי

 

הרב: איך אתה יודע?

 

ש. לפי מה שאני שומע.

 

הרב: תברר, תברר עם אשתו מה המצב

 

ש. הוא לא נשוי

 

הרב: אה גם לא נשוי? זה בעיה, בן כמה הוא?

 

ש. 27

 

הרב: יש לו חברים שמכירים אותו?

 

ש. הנה אחד פה מכיר אותו

 

הרב: שהוא בא איתו מרוסיה?

 

ש. לא, הוא לא בא איתו מרוסיה

 

הרב: גילה אותו פה?

 

ש. גילה אותו פה, כן.

 

הרב: הבנתי, והוא סובר שהוא יהודי?

 

ש. ככה משפחה שלהם מכירה, לא יודע מה קורה

 

הרב: הבנתי, טוב אתה יודע מה יאלה

 

ש. שיהיה לו רפואה שלמה לב אריה בן אולגה

 

הרב: נעזור ליהודי. מה השם?

 

ש. לב אריה בן אולגה

 

הרב: השם יזכה אותו לרפואה שלמה ותשובה שלמה.

 

ש. אמן. ועוד דבר אחרון בזה נסיים, אברם בן לילה לאה יש לו זה, בן דוד שלי, יש לו מחלה של האשכנזים, קוראים לזה דיזיוטונומיה, עכשיו מה צריך לעשות, זה יש לו מגיל קטנות, מה עושים עם זה?

 

הרב: להתגייר לתימני

 

ש. לא, באמת הרב מה אני עושה, מה עושים איתו?

 

הרב: תגיד מה אני רופא אתה חושב?

 

ש. איך, אבל אתה רופא נפשות, אתה רופא נפשות הרב, כתוב שהצדיקים האמיתיים זה הרופאים האמיתיים, לא?

 

הרב :כן, אבל צריך לתקן לו את המידות, מה הבעיה אצלו, מה הבעיה?

 

ש. זהו, זה מחלה שזה לא יודע בדיוק, הוא לא יכול לאכול, כשהוא אוכל, זה בעיה, בעיה קשה הוא קשה לו ללכת, יש לו גם

 

הרב: ומה הוא דתי או לא?

 

ש. לא מספיק, לא

 

הרב: וואלק מאיפה אתה מביא את כולם אתה

 

ש. אז מה אני אעשה, מביא לך אותם.

 

הרב: מה השם שלו, נו

 

ש. אברם בן לילה

 

הרב: אברהם בן לילה, השם יחזירהו בתשובה שלמה ורפואה שלמה

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, אצל הנשים הפעם, תן לו פה.

 

 

ש. הרב, בשורות טובות מבלגיה

 

הרב: כן, מה קורה?

 

ש. כבוד הרב הם מסכימים

 

הרב: מסכימים. בסדר גמור. מחר לצלצל לארגון שופר, 03-6777779. בסדר? לדבר עם שלום. אני אעדכן אותו כבר במה מדובר, ונקבע תאריך מהר ובעזרת השם נקווה שהקב"ה יושיע.

 

ש. תודה רבה. אמן. אמן.

 

הרב: מה השם שלו בינתיים?

 

ש. מרים בת תמרה

 

הרב: אה זה אשה, נכון זה אשה גמרנו על הצניעות, מרים בת תמרה, השם יתן לה אורך ימים ושנים בבריאות שלמה ואיתנה בזכות ההרצאה שתתקיים בעזרת השם ובלי נדר בבלגיה.

 

ש. אמן. אמן. אמן.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה רבה כבודו

 

הרב: בשורות טובות.

איפה הגברת, בבקשה.

 

 

ש. ערב טוב לכולם, גם לך

 

הרב: ער בטוב

 

ש. רציתי בבקשה שתברך את בת דודה שלי, היא בת 42, קוראים לה אסתר והיא בהריון השני שלה מצאו לה את המחלה, ותוך כדי ההריון היא עברה טיפולים כימותרפיים והתינוק בסדר והיום היא קצת החלימה אחרי שכרתו לה שד

 

הרב: נו

 

ש. ועכשיו מצאו לה גרורות בריאות ובדרכי הנשימה, יש לה שני בנים ואנחנו מאד דואגים לבריאות שלה, ורציתי בבקשה אם תוכל לברך אותה

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. בעלה דתי שנים

 

הרב: אבל היא לא הולכת בצניעות

 

ש. היא צנועה מאד, היא פשוט

 

הרב: בנפש, אבל בגוף

 

ש. היא צנועה בנפש

 

הרב: לא, אני צריך בגוף, אני צריך שהיא תהיה צנועה בגוף שהיא לא תחטיא את הרבים. תגידי לה שתקבל על עצמה עכשיו תצלצלי אליה שהיא מקבלת על עצמה כיסוי ראש מלא כל הזמן, שרוולים אחרי המרפקים, גרביים, שמלות וחצאיות בלבד, והצוואר הכל סגור. תגידי לה אם היא מסכימה אני אתן לה ברכה. צלצלי בינתיים.

כן, שמה בסוף אחד מצביע עם כחול.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני זכיתי לעשות להשתתף בסיום של הש"ס והרמב"ם לכבוד הרב אז ככה

 

הרב: אשריך ואשרי חלקך

 

ש. תודה רבה, תודה

 

הרב: יש יהודים שכל אחד קיבל על עצמו שבעה דפים וסיימו את כל הש"ס ביחד וגם את הרמב"ם לטובתי, השם יגמול להם טובה בכפלי כפליים.

 

ש. אמן. הרב, אני נמצא בשידוך מתקדם, ובגלל העבר שלי לפני התשובה אז אמא של הבחורה מתנגדת להתקדמות של השידוך, היא לא רוצה כאילו לשמוע, לא רוצה שנתחתן, רוצה שנפרד רוצה שזה, עכשיו הבחורה עצה היא לא יודעת אם היא צריכה להתעקש על זה וללכת נגד המשפחה שלה ונגד אמא שלה, או שכאילו לסיים את הקשר הזה.

 

הרב: כמה זמן אתם מכירים?

 

ש. שלשה חדשים

 

הרב: ואיך זה נראה לשניכם?

 

ש. שאנחנו רוצים ללכת על חתונה והכל

 

הרב: ממש?

 

ש. כן

 

הרב: בטוח?

 

ש. כן

 

הרב: אז אני אתן לכם אח"כ מספר טלפון לברר את התשובה, בסדר?

 

ש. בסדר, תודה.

 

הרב: כן, הגברת פה.

 

 

ש. אני רוצה שתברך אותי, אני חליתי בשלבקת חוגרת חודש וחצי, אמנם הפצעים עברו אבל נשאר לי זרמים בגוף שאני לא יכולה לשים שום בגד, רוצה שתברך אותי כבוד הרב.

 

הרב: מה השם שלך?

 

ש. בן ישי זוהרה בת סול

 

הרב: תשתדלי כל יום לעשות חסד, בסדר?

 

ש. אוקי, אבל אני לא יוצאת מהבית כבר חמישה חדשים

 

הרב: אפשר גם בטלפון

 

ש. אוקי, בסדר תודה.

 

הרב: מה השם?

 

ש. זוהרה בת סול

 

הרב: השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה וכל השלבקת החוגרת תעבור לאשתו של אסאד נשיא סוריה.

 

ש. יש לי סוג של זרמים חשמל בגוף שזה לא יוצא ממני כבר חודש

 

הרב: טוב, את יכולה להדליק מנורה. אמרנו שזה כבר יעבור לאשתו שהיא תדליק פלורוסנטים

 

ש. זה הערב הראשון אחרי חמישה חדשים שיצאתי מהבית

 

הרב: אשרייך, נו ברוך השם.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב, תזכה למצוות.

 

הרב: כן, הנה יש פה עוד אחד באמצע כאן

 

 

ש. אני רוצה בבקשה לבקש מכבוד הרב, יש לי בת בת 36 שמעוכבת זיווג, חרדית, מקסימה, זיווג

 

הרב: מה שמה?

 

ש. שמרית שמחה בת חיה

 

הרב: שהיא תלמד אבל כל יום חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה, כל יום חצי שעה שלשה חדשים רצוף תשעים יום. תזכרי את זה?

 

ש. שערי תשובה של הרב יונה

 

הרב: רבינו יונה, כן, חצי שעה כל יום שלשה חדשים. מה שמה?

 

ש. שמרית שמחה בת חנה

 

הרב: תזכה לזיווג הגון הראוי לה מהרה.

 

ש. תודה רבה.

 

 

הרב: כן, יש תשובה כבר? לא לא יש לה כבר,

 

ש. אני פשוט איתה על הקו, היא אומרת שהיא עשתה ממש שינוי, היא מדליקה נרות שבת,

 

הרב: תודה תודה, אני ביקשתי מה שביקשתי, היא מוכנה או לא

 

ש. הוא שואל אם את מוכנה לשים כיסוי ראש

 

הרב: לא, לא כיסוי, הכל מה שאמרתי

 

ש. כן, כאילו להחליף הכל צניעות מלאה, את מוכנה?

 

הרב: עוד פעם, כיסוי ראש מלא על כל הראש תמיד, אם קשה לה זה לא יעזור שום דבר.

 

ש. היא אומרת שכרגע זה קשה לה לתת תשובה ב

 

הרב: כרגע, אז מתי נשאר זמן? מה זה הדברים האלה השטויות, אם היו חובשים אותה בגבס בבית חולים היתה אומרת להם לא?

 

ש. הוא אומר שאת חייבת. היא מוכנה לחשוב על זה

 

הרב: טוב, שתחשוב תודיע לי, אני במשרד

 

ש. בסדר, אתה יכול אבל לברך אותה?

 

הרב: זה לא יועיל.

 

ש. היא הולכת צנוע

 

הרב: שמעת מה שאני אומר? לפי התנאים שאמרתי בהלכה, זה הכל.

 

ש. הוא אומר לפי התנאים שהוא אמר בהלכה, תחשבי על זה

 

הרב: היה מעשה עם אשה שישבה בבית חולים וצעקה לי, מתחננת, מתחננת, הבן שלי לא קם, הוא בלי הכרה, יש לו חידק יותר מטורף, הוא עומד למות, בן שנה וחצי, בן שנה וחצי, אמרתי לה תשימי עכשיו כיסוי ראש ובגדים צנועים כמו שהסברתי לה, שלחתי אותם בלילה לקנות ולהביא, היא שמה, צלצלנו למחרת שאלנו מה המצב? אמרו מתחיל להיות שינוי מה שלא היה, אמרתי מתחיל להיות שינוי סימן שהכיסוי ראש לא כמו שצריך, ביקשתי צלמו אותה עכשיו ושלחו לי את התמונה, שלחו מה היא שמה, כמו בנדנה פה והשערות הכל בחוץ, אמרתי לה את כל השערות, כל השערות שערה שלא תצא החוצה, היא שמה את זה, יומיים - הוא התעורר. עוד מעט יצא הסרט, קוראים לזה הנס כחוט השערה. אבל טוב, יש אנשים זכותם לחיות וזכותם למות, כתוב עת לחיות ועת למות, כל אחד מה שרוצה, אבל אם בן אדם בשביל להתכסות לא מוכן, אח"כ יכסו אותו בתכריכים. ובתכריכים מכסים הכל, הכל הכל הכל, לא משאירים כלום, לא עד המרפקים, לגמרי. אני חושב שעדיף להתכסות בצניעות ולא להתכסות בתכריכים.

כן, בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, הערב הוא לרפואת ילד קטן שאמור מחר לעבור ניתוח, מאיר ישראל

 

הרב: נכון, אמרנו בהתחלה, ואנחנו נבקש מהציבור גם לקבל על עצמם בעזרת השם לרפואתו ויש גם בת,

 

ש. גם הנכדה

 

הרב: גם הנכדה במצב שצריך ממש רחמי שמים. אז בואו נשמע אם אתם יהודים טובים, למדנו פה כמה צריך לאהוב ולהמליך וכו', מי מהציבור יהיה מוכן ללמוד במשך חודש כל יום שתי הלכות לרפואת שני הילדים. להרים את היד ושלא יצטרך הוא לרפואות, שיהיה בריא ת מיד. תרימו את היד, שתי הלכות זה לוקח דקה שתיים זה הכל, או, נפלא יהי רצון, עוד פעם נברך. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השמות הטובים מאיר ישראל בן מירב, והודיה בת מירב, השם יזכה אותם לרפואה וישועה מהרה, שתבינו הילד הקטן הנחמד המתוק, שיכול להיות שהוא נמצא כאן, מאיר ישראל בן מירב, עבר כבר שני ניתוחי לב, הוא נולד בלי חדר שמאלי וצריכים היו לעשות לו מעקפים וצינורות וכל מיני דברים והוא צריך לעבור ניתוח שלישי. זה אחד, והבת גם כן השם יעזור וירחם לא נפרסם, המצב לא פשוט, אז גם מי שלא הצביע יכול עדיין לקבל על עצמו לרפואתם ושלא נצטרך שיבקשו עלינו רחמים.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, יש תשובה ממנה ?

 

ש. לא, אבל אני מאמינה ש, אני מוכנה לקחת על עצמי משהו בשבילה

 

הרב: לא, לא, היא צריכה ממש. זה ממש פיקוח נפש. זה פיקוח נפש, זה לא משחקים.

 

ש. אתה יכול לברך אותי?

 

הרב: כן, שתזכי ללכת בכיסוי ראש והנה אני נותן לך אותו. הנה קח תן לה. נראה אם הברכה הצליחה. אשרייך. תברכי שהחיינו, נו. תלמדו אותה, תלמדו אותה, נשים צדקניות. יש לך מאחורה על הקוקו זה בסדר, עכשיו רק קדימה. אשרייך, נו תברכי, ברוך אתה...

 

ש. ברכת שהחיינו

 

הרב: אמן, אשרייך

 

ש. אני רוצה שתברך אותי בפרי בטן

 

הרב: עכשיו תראי כמה ברכות יחולו על ראשך, מה שמך?

 

ש. יפית חנה בת ז'נט

 

הרב: תזכה בעזרת השם לפרי בטן מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: ברוך השם.

 

ש. אמן, תודה רבה.

 

הרב: בהצלחה. כן הילד פה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש לי כמה שאלות

 

הרב: קדימה

 

ש. יעקב אבינו ע"ה במשך 22 שנה, איך הוא לא חלם על יוסף?

 

הרב: לא חלם?

 

ש. כאילו הקב"ה לא גילה לו בכלל

 

הרב: נכון, הקב"ה לא רצה לגלות לו. וגם הוא לא רצה לכתוב לו מכתב, הוא רצה שהחלומות יתקיימו, אם אבא שלו היה יודע את החלומות לא היה בא אליו עם כל האחים ומשתחוים לו לקיים את החלומות. אז היה צריך קודם כל שיתקיימו החלומות ורק אח"כ.

 

ש. עכשיו יש לי, אני עובד כאילו נהג אוטובוס, אני רוצה להתחזק בתורה, ועכשיו אני היחיד שמפרנס, ברוך השם תודה לאל יש לי שלשה ילדים, ואני מאד רוצה להתחזק, איך אני יכול

 

הרב: אני מכיר נהג אוטובוס ששומע קלטות שלי בנסיעה, ואם אתה לא יכול להשמיע לציבור ולזכות אותם אז אתה יכול לשמוע עם אוזניה בצד שהם לא רואים.

 

ש. אני באמת חילקתי את הדיסקים שלך

 

הרב: לשמוע, אתה יכול לשמוע, אתה יודע אתה נוסע שש שבע שמונה תשע שעות, אתה יודע כמה אתה יכול, זה בית מדרש על גלגלים

 

ש. הבעיה שאין אם פי באוטובוס

 

הרב: אני אקנה לך אם פי, כמה עולה אם פי, מאתיים שקל, קח מאתיים שקל יאלה תקנה קדימה. הנה הוא תורם לו, הוא תורם. אשריך אשריך, הנה יש לך אם פי עכשיו

 

ש. אפשר לקבל ברכה?

 

הרב: כן, הנה קיבלת אותו כבר מוכן אפילו לא צריך לקנות. השם יזכה אותך ללמוד תורה ביראת שמים ולהצליח וישמור עליך בדרכים.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, עוד שאלה אחרונה.

 

 

ש. כבוד הרב, רפואה שלמה לאמא שלי

 

הרב: שמה? אסתר בת רחל

 

הרב: רפואה שלמה מהרה. ותן ליוחאי לסיום. יוחאי תעשה לנו איזה פיוט קטן.

 

 

ש. בעזרת השם בהמשך, הרב, אני ואשתי קודם כל, אני אפרסם משהו, יש עכשיו מבצע שהרב לא הזכיר, 43 יום תענית בעזרת השם, אז אני ואשתי כבר לקחנו בעזרת השם

 

הרב: יפה, כמה אתם כבר ביחד, יש כמה שנכנסו למבצע?

 

ש. יש כבר איזה עשרה או 12 אם אני לא טועה, בינתיים, אנחנו רוצים להגיע למאה, אז אנחנו כבר

 

הרב: ולמה אתם עושים את זה?

 

ש. למה? להצלחתך.

 

הרב: אשריכם ואשרי חלקכם.

 

ש. הרב, יש לנו לפעמים אני ואשתי מדברים בבית על כל הנושא של הילדים, חינוך הילדים, ויש לי שתי בנות חמודות, אחת עוד מעט תתחיל לדבר, השניה כבר מדברת ברוך השם, לגבי הצעצועים, הצעצועים, משחקים, מה מותר, מה אסור

 

הרב: יש משחקים תורניים, אבל בבני ברק

 

ש. אנחנו בכרמיאל מה לעשות

 

הרב: אני לא מכיר מה יש פה, אבל תכנס לאחת החנויות בהזדמנות כשתגיע לאזור המרכז, יש שמה בלי סוף משחקים חינוכיים תורניים שאין שום בעיה למשך שנים רבות.

 

ש. עוד שבועיים אנחנו נבקר בעזרת השם

 

הרב: תן איזה פיוט קטן, משהו קטן.

 

ש. אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא... חזק וברוך, השם ישמור אתכם.