כרמיאל - כרמיאל - האם היינו מוכרים את הבכורה?

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

בפרשת השבוע למדנו "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקום וילך ויבז עשיו את הבכורה".

הרמב"ן מפרש, אחר שאכל ושתה, חזר השדה אל צידו וזו סיבת ביזוי הבכורה. כשכתוב "ויבז עשיו את הבכורה" מה היה הביזוי? הרמב"ן אומר, עצם זה שאחרי שהוא אכל ושתה חזר בחזרה לשדה אל הציד, זה הביזוי של הבכורה. כידוע הוא מכר את הבכורה בשביל נזיד עדשים.

ומסביר הרמב"ן, כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ולא יחושו ליום מחר, מה שמעניין אותם זה בטנם אלהיהם, בטן רשעים תחסר, דואגים לאכילה ושתיה, אכול ושתו כי מחר נמות, באנו פה להתענג וליהנות ולא מעניין אותם מיום המחר. יום המחר זה לאחר המיתה.

הרמב"ן פירש את הענין על פי משמעות המקרא על פי הפשט, שהתורה מדגישה את האכילה ואת השתיה ושתיכף הלך לו, ככתוב "ויאכל וישת ויקום וילך ויבז עשיו את הבכורה", בזה הוא ביזה את הבכורה.

והלא כבר עבר הבולמוס של הרעב, אז נגיד שבאת עייף ויגע מן הציד, וכמו שהסברנו, בגלל שהוא לא כל כך הצליח בציד כי היה בא מלאך ומתיר לו את כל מה שהוא צד כדי שבינתיים יספיק יעקב לקבל את הברכות, והתיש אותו, אז הוא בא עייף ורעב, אז היה לו בולמוס של רעב, טוב, אבל זה נגמר אכלת, אחרי שהוא אכל כבר נתיישבה דעתו, למה לא שת ליבו שמכר בכורתו? למה אתה לא מתפקח עכשיו ומתבונן שהפסדת לך ולדורות הבאים אחריך את הבכורה? שפירושו שכל עבודת בית המקדש שעתידה להיות הפסדת, אתה וכל צאצאיך עד סוף כל הדורות, איך אתה לא מתבונן, בשביל נזיד עדשים מרק, כמה זמן זה לקח? עשר דקות, נהנית עשר דקות והפסדת לנצח, איך אדם לא מתעשת?

הרמב"ן סובר שאין צורך במה שפירש המדרש, שהוא התלוצץ עם חבר מרעים על הכהונה ועל תחיית המתים, כדי שנבין מה היה בזיון הבכורה, ז"א זה היה אבל לא צריך לזה, גם בלי זה, עצם זה שהוא קם והלך. אלא עצם הדבר שהיה יכול לקחת צעד כה גורלי בלי לשקול את הדבר היטב בדעתו אם טוב עשה או אם לאו, על עצם זה שהוא מכר את הבכורה אפשר היה לדון אותו לכף זכות, שאולי הוא היה במצב של סכנה ואין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

כידוע בזמן השואה הנוראה היו אנשים שהיו מוכרים מצוות או חצאי מצוות תמורת עוד קצת לחם, היו כאלו שלא היו מוכנים, אבל היו כאלו שהגיעו כבר עד פי פחת, שעומדים כל רגע למות, וכדי לחיות את עצמם מה שנתנו להם הגרמנים ימח שמם וזכרם, לא היה מספיק בשביל לחיות, אז הם ביקשו מי מוכן לתת חתיכת פת משלו תמורת מצוה או חצי מצוה. אז כתוב אפילו שלא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, אדם רעב והוא גנב בגלל רעב, זה אסור, אבל לא יבוזו, אפשר להבין למה הוא גנב. הבן אדם לא אכל רעב, עומד למות, עשה מעשה שלא יעשה, אפשר להבין. הוא יצטרך לשלם כפל, זה לא יעזור לו. אבל מכל מקום, יש מקום לדון לכף זכות. אז אם נאמר שאפשר היה לדון אותו לכף זכות בגלל שהוא היה במצב של סכנה, או שלא היתה דעתו מיושבת עליו, נו, עדיין אפשר ללמד זכות, אבל האשמה שלו היתה על האדישות שלו לאחר מכן, לפני מעשה אפשר לדון לכף זכות, אכלת? שבעת? נו, עכשיו למה אתה אדיש למה שגרמת לעצמך? זה הבזיון הכי גדול מה שאינו מכיר כלל בחשיבות של עבודת האלקים. והוא אינו גורס כל עיקר שיש בעולם ענין חוץ מאכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף. אילו היה שוקל את שני הצדדים, אפילו אם היה יצרו מתגבר עליו, היינו מוצאים בכל זאת איזה הצדקה. כמו שכתוב בגמרא אמר רב עילאי, אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים. ז"א בעל עבירה שיצרו תוקף אותו והוא לא יכול בשום אופן לעמוד כנגד יצרו, חכמים נתנו עצה כיצד למעט בחילול ה'. זה חילול ה', זה עבירה, הוא יענש, אבל מה שאפשר למעט יותר ויותר מן החטא צריך האדם למעט.

ומשום שהיה נלחם, אבל אצל עשיו לא היה שום מאבק פנימי אלא כל כולו היה יצר הרע, כל כך השתרש הרע בתוכו על ידי השקרים והמעשים הרעים, עד שלא נותרה בו שום נטיה לטוב. תדעו לכם שעיקר העיקרים כדי שאדם יוכל לקיים תורה ומצוות זה שהוא לא יהיה שקרן. קודם כל שלא יעשה שקר בעצמו, בינו לבין עצמו, ושנית שלא ישקר אחרים.

ידוע שהיה אדם אחד שרצה מאד מאד לשוב בתשובה והלך לרב ואמר לו כבוד הרב, אני מבקש ממך דרך לתשובה, אומר לו מה מעשיך? אמר לו אני גזלן, אני חנווני ואני גוזל את הלקוחות. אני מבין שזה אסור, אני מבין שאני אצטרך לחזור בגלגול אם אני לא אחזיר הכל, ואפייס אותם, אבל אני מבקש אותך תמצא לי פתרון. אמר לו מה הם דרכי התשובה, תתחרט על העבר, תקבל לעתיד, תתוודה, ואם תהיה כוונתך אמיתית יכופר לך, מודה ועוזב ירוחם. טוב, עשה זאת וחזר אחרי שבועיים, אמר זה לא עוזר, אני עדיין גוזל. אמר לו אם ככה תן לי יד ותשבע לי בתקיעת כף שאתה לא תשקר יותר לעולם. אמר לו אני לא שקרן, אם הייתי שקרן לא הייתי מודה בפניך שאני גזלן, ואני חוזר בחזרה ואני אומר לך שאני עדיין גזלן, אז אני שקרן? אמר לו זאת תעשה. תקיעת כף שבועה חמורה שאתה לא תשקר. אמר לו מסכים, תקע כף, נשבע, הלך לדרכו. והנה בא הלקוח הראשון ומבקש לבניה, כמה עולה? 95 אגורות, כמה הוא מבקש? שקל, מה עם עודף? הוא לא מחזיר, למה? גזלן, אז האיש שואל אותו, תסלח לי זה לא עולה 95 אגורות, אומר לו כן, אז איפה החמש אגורות? אז הוא ככה שתק, אמר לו מה אתה רצית לגזול אותי? עכשיו מה הוא יגיד - לא זה שקר, כן - זה האמת, מה הוא נשבע שיגיד את האמת ולא השקר, אז הוא חייב להגיד לו כן, התכוונתי לגזול אותך. בלית ברירה הוא אמר לו כן. השני שמע, מה? אתה גזלן? אז מה גם אותי גזלת? מה הוא יגיד? כן. נהיה חגיגה במכולת, והוא הבין שמהיום והלאה הוא לא יוכל יותר לגזול כי אם הוא יגזול יצטרך להודות, ישברו לו את העצמות וגם אח"כ אף אחד לא יקנה אצלו. אז בלית ברירה הוא הפסיק לגזול. אז מה באמת הניח לו לגזול? שתמיד הוא יוכל לשקר, תמיד הוא יוכל להתמם. אז זה יסוד גדול מאד, לא לשקר, תורת ה' אמת, ה' אמת, חותמו אמת, אז לכן אדם צריך להיות אמיתי, קודם עם עצמו וכמובן עם אחרים .

אבל עשיו השתרש הרע בתוכו על ידי שקריו ומעשיו הרעים, עד שלא נשאר בו שום נטיה כלל לטוב. אולם לפי פירוש של רש"י, שעשיו אמר הנה אנכי הולך למות, בשמעו שהרבה עונשים ומיתות תלויים בכהונה, ז"א מה שויתר עשיו על הכהונה זה בגלל שקלול, שיקול הדעת שהוא עשה, שלא כדאי לו להסתבך עם הבכורה, כי הבכורה מעניקה לו את הכהונה והדינים של כהונה יש בהם דיני מיתה אם עוברים עליהם, וזה סכנת נפשות. הוא שמע שיש הרבה ענשים ומיתות שתלויים בכהונה, כמו מי שעובד שתוי יין, שיכור, או פרוע ראש שהעונש על זה מיתה, אם כן איזה פשע היה בו אם הוא מכר את הבכורה, לפי הפירוש הזה של רש"י שהו אחשש מהעונשים, הרי מחמת רוב הפחד שהוא לא יוכל לעמוד בכל הדקדוקים של הכונה, ומרוב רגש אחריות ויראת שמים סרב לקבל על עצמו את הבכורה, ומסר ליעקב שהיה יותר מוכשר ממנו. אז למה זה נחשב לבזיון הבכורה לפי רש"י?

אבל האמת הוא שהפחד של עשיו רחוק היה מפחד שנובע מיראת שמים כרחוק מזרח ממערב, זה שאמר שלמה המלך ע"ה, אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח, עצל יש לו תירוצים מפה ועד אי שם, מה הו אאומר? הוא אומר ארי בחוץ, יש אריות ברחובות, איך אני אצא החוצה? בתוך הרחובות אני ארצח, כותב על זה רבינו יונה, בא להודיע כי המידות הרעות מטעות השכל ויבקש טעמים להמשך אחרי התאוות. מה שמנחה את האדם אלה מדות רעות, שהם תובעות את התאוה, והן מטעות את השכל, על כן אמר כי העצל ימצא טענה כדי להמשך אחר עצלותו ויפחד מדבר שלא יפחד ממנו זולתו. אף אחד לא מפחד שהוא יצא עכשיו לרחוב ויהיה אריה, אף אחד לא יגיד אני לא יוצא אני מפחד כי יש פילים בחוץ, אבל העצל כדי לקיים תאות העצלות שלו, הוא יכול להמציא כל תירוץ העיקר שהוא לא יזוז ממקומו.

עכשיו תשמעו כמה מגוחך הטיעון הזה אם היה טוען אותו עשיו ואומר שכל ויתור על הבכורה היה מטעם סכנה שהוא פוחד שהוא יהיה כהן, ואח"כ הוא ימות בגין זאת אם הוא יכנס שיכור כי סכנת נפשות הוא פוחד, הטיעון מגוחך למה? כי הבריון הזה היה עושה כל ימיו בצידה של חיות מסוכנות, כל ימיו מסתובב ביערות, שופך דם אדם, צד נשים של אחרים עד שסיכוייו קלושים להאריך ימים, מישהו יהרוג אותו, או חיה או אדם, הוא כל הזמן במצב סכנה. כמו שאמר הרמב"ן. וכאשר מדובר בעבודת הכהונה, שכל עצמו, כל ענין הכהונה זה בא לעשות שלום, כמו שאמרו חז"ל,כ שמקריבים קרבן שלמים זה עושה שלום בין הקב"ה לבעלים של הקרבן, לכהנים כי כולם נהנים מהקרבן הזה, אז כל עבודת הכהונה זה להשכין שלום, וגם יש איסור בבית המקדש להניף ברזל על אבני המזבח כי ברזל נברא לקצר את ימיו של האדם והמזבח נברא להאריך ימיו של האדם. לכן כתוב "לא תניף עליו ברזל", ועוד שאבנים שלמות היו צריכים לבנות וזה מטיל שלום, שלמות מלשון שלום, אז כל עבודת הכהונה זה להביא שלום בעולם. אז איך הסכנה? איפה הסכנה? איך הגעת לסכנה? מפני שצריך להתמחות בדיני העבודה, אומר הרשע זה עשיו, שהעבודה מסוכנת בשבילו, כל זה מרוב עצלותו. שאף שהיה זריז לשפוך דם, בכל זאת למלחמה הגדולה מלחמת היצר הוא היה חלש, שם רפו ידיו ולא רוצה להתגבר על טבעו הרע כי הוא עצל, זה מצריך עבודה. כדי להתגבר על יצר הרע צריך עבודה, והעצל לא רוצה לזוז ממקומו.

כמו שאמרו חז"ל, איזהו גיבור הכובש את יצרו. אבל לכבוש זה לא קל, ולכבוש פירושו לכבוש את היצר כל הזמן שלא יתרומם, והוא עצל, אין לי כח בשביל זה, אין לי כח בשביל זה, עזוב, אני בסדר, אני בסדר, אני בסדר, ככה מרגיע האדם את עצמו.

אז מול יצרו עומד אין אונים, והוא מוכן לסכן את חייו כדי לחיות חיי הפקר, כי החיים שלו חיי הפקר, חי ביערות, עושה מה שהוא רוצה, אין לו דרך ארץ ומוסר, לוקח נשים של אחרים, מתקוטט עם כל אחד, מסתכן. אבל בענין הבכורה הוא דוחה את הכל בקש עם טענה של סכנה.

זה מה שאמרו חז"ל במדרש, שאומרים לעצל, הרב שלך נמצא במדינה, הגיע למדינה, לך תלמד ממנו תורה, מה הוא עונה? או, שחל בדרך, יש סכנה בדרכים, שחל זה אריה צעיר, הוא מפחד. אמרו לו הרב שלך כבר הגיע לעיר, הוא לא במדינה, הוא כבר בעיר, והוא אומר או, ארי ברחובות, אבא של השחל נמצא בסביבה. אומרים לו הרב שלך כבר בבית, הוא אומר אני מתיירא שאני אמצא את הדלת נעולה. אומרים לו הדלת פתוחה, הוא אומר פתוח הונאות תן לי לישון. זה כל הסיפור. עצלן. לא רוצה כלום, ממציא תירוצים, מקשקש קשקושים, ומתגלה למפרע מה הפריע לו. הסיבה האמיתית שהוא עצל, רוצה לישון, והוא לא מפחד משום אריה. זה לא סיפור על מישהו אחר, זה סיפור עלינו, אנחנו, זה הסיפור עלינו. אנחנו מלאים תירוצים למה שאנחנו לא רוצים, מלאים תירוצים, שבעינינו הם מוצלחים, השני קולט אותנו, השני קולט אותנו, גם אנחנו קולטים אותו, אבל אדם בנוי על תירוצים, כי הוא עצל, הוא עצל, הוא עצל אפילו  מלהציל את עצמו, להציל את עצמו, לא מדברים עכשיו על עשיו, עשיו זה מודל, אפשר ללמוד ממנו מה לא טוב, מה כן טוב, כיבוד אב ואם הוא היה טוב מאד, דברים אחרים רע מאד, מה איתנו? איפה אנחנו? הרי זה תמונה שמקרינה עלינו.

כך מצינו בחז"ל, שפעם אחת פגש אליהו הנביא איש בור שהיה מתלוצץ, שאל אותו אליהו הנביא, תגיד לי בני, מה אתה משיב ליום הדין שלא למדת תורה, מה תשיב? שאלו אותך, נשאת ונתת, אתה יודע, למדת? מה תגיד? ענה לו - בינה ודעת לא ניתנה לי שאלמד תורה, אני נולדתי דפוק. אני לא נתנו לי בינה ודעה, מה אני אעשה. אמר לו ומי לימד אותך שתביא פשתן, תארוג אותו מצודות ותשליך אותו לים ותעלה דגים מן הים, מי לימד אותך את זה? ענה לו לזה נתנו לי בינה ודעת מן השמים. השיב לו אליהו הנביא, לכל המלאכות האלה נתנו לך בינה ודעת, אבל ללמוד תורה שכתוב בה "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", לזה לא נתנו לך בינה ודעת? התחיל האיש לבכות, בימינו אם יבוא אליהו ויספר לכם את הסיפור הזה אף אחד לא יבכה, אז אפילו הבור ועם הארץ עוד היה לו רגש. התחיל האיש לבכות עד שאמר לו אליהו, בני, אל ירע לך, כל שאר בני האדם באי עולם הם משיבים תשובה זו, אבל מעשיהם מוכיחים עליהם. אתם יודעים איך ידונו כל אחד, כל מה שהוא יגיד שהוא לא היה יכול יראו לו שכנגד זה הוא עשה דברים הרבה יותר קשים והוא יכל לעשותם. ברוחניות הוא לא יכול אמר, בגשמיות הוא עשה פי אלף יותר קשה והיה יכול. מה יענה עכשיו? ידונו אותו ממנו עליו, מה תגיד? אין לי דעת, ולזה כן יש לך דעת? מי נתן לך דעת לפה? מי שנתן לך דעת לפה, וה' לא רוצה שתקיים את התורה? אז איך הוא ציוה אותך? מה הוא ציוה אחד שלא יכול? הרי יש שלשה שפטורים, שוטה קטן וחרש, חוץ מזה כולם חייבים, בכל גיל, מגיל 13 או 12 עד יומו האחרון, אתה לא פטור, אין תירוצים, חייב. אבל אצל עשיו גם כן הוא מצא איזה אמתלה בדויה ודחה את כל ענין הבכורה. ומה קרה בסוף? הוא נדחה מחיי עולם הבא. הפסיד את כל חיי עולם הבא. אתם יודעים שהוא היה יכול להיות האבא השלישי שלנו? אברהם יצחק ועשיו. הוא היה הבכור, אז הוא היה יכול להיות האב השלישי, הוא היה יכול להיות במקום יעקב הרגל השלישית במרכבה. הוא היה גאון עצום בשכלו. הוא היה נראה ממש כמו יעקב, הם למדו באותו בית מדרש, אבל עד גיל 13. זה הלך ונהיה איש תם יושב אהלים, וזה הלך להיות איש ציד איש שדה, אדם מדיני, אדם פתוח, וסופו שאין לו חלק לעולם הבא. תיכף אני אתן אפשרות לשאלות.

עכשיו, הוא נדחה מחיי עולם הבא, כל הענין לא עורר אצלו שום שימת לב או דאגה, גמר לאכול ולשתות חזר לדרכיו, ודינו נחרט לעולם, אין חיי עולם הבא. ויתרת - הפסדת.

בזה שאנחנו לומדים את התרמיות של עשיו, זה כמו שאמרנו צריך ללמד אותנו לפשפש במעשינו אם גם בנו לא נמצא אדישות לדברים שעומדים ברומו של עולם, שלא יחרץ עלינו אותו המשפט שאנו מבזים את הבכורה. אז בואו אני אגיד לכם דבר אחד שאתם לא יודעים. יש אנשים חשובים, יש חשובים יותר יש חשובים פחות. יש חשובים מצד יחוס, יש חשובים מצד חכמה, יש חשובים משום תפקיד, יש חשיבות, כל מיני סוגי חשיבויות. וכשפוגשים בן של אדם חשוב אומרים אתה יודע את מי פגשתי - את הבן של, ואם פגשת עוד את האבא, יו, איזה סיפור. אתם רואים לפעמים שאנשים אומרים אפשר להצטלם? אפשר להצטלם איתך? אפשר להצטלם? מה חשוב לך להצטלם? מה החשיבות להצטלם? פגשתי אדם חשוב אני רוצה להצטלם, שאני אוכל להראות לכולם שפגשתי אדם חשוב. כולם רוצים להתחכך עם אנשים חשובים, אנשים בעלי מעמד, אנשים בעלי ממון, פוליטיקאים למיניהם, בעלי יכולות, בעלי קשרים, אנשים רוצים להתחכך איתם, זה חשוב, קונקשן. מי אתם חושבים פה באולם חוץ ממני כמובן שאני לא שואל על עצמי, אני שואל עליכם, מי מביניכם אתם חושבים הכי חשוב? אני שאלתי מי מביניכם, לא שאלתי חוץ מכם. מי מביניכם הכי חשוב. כולם מה, כולם הכי חשובים, מה זה אומר כולם הכי חשובים? בנים של יעקב, שמעתם? אתם מסכימים איתו? אז אני אגיד לכם שאתם  יותר מזה, אתם הבנים של הקב"ה. "בנים אתם לה' אלקיכם", אתה הבן של הקב"ה. מישהו הולך פה עם הרגשה שהוא הבן של הקב"ה? אף אחד. מישהו מבין בכלל את המושג אני יהודי? אף אחד. הוא יודע רק שהוא יהודי שרוצים לדקור אותו, זה הכל. הוא יודע שיאשימו אותו בקנדה, ויאשימו אותו באירופה שאנחנו עשינו את הפיגוע בצרפת. כן, כי אנחנו לא סוגרים פה את הענין עם הפלשתינים אז הם עצבנים כולם הם הורגים בכל מקום. אבל מישהו חושב באמת שהוא כזה חשוב? מה פתאום, הוא רק רואה את המצב הקשה שלו ואת הבעיות שיש לו ואת החובות שיש לו, וכמה לא אוהבים אותו וכמה כן אוהבים אותו, וכל הזמן הוא מחשבן מה יש לו, מה אין לו, מה עוד הוא יכול לעשות, מה הוא לא עשה מספיק וכו', והאדם היה אמור להיות מאושר, מאושר, לא משנה באיזה מצב פיזי הוא נמצא, לא משנה מה מצבו. אתה הבן של הקב"ה. איך אתה מוותר על הבכורה? אנחנו צוחקים מעשיו שבשביל נזיד עדשים הוא מכר את הבכורה, ויהודי ויהודיה מוותרים על הזכות והמעמד שניתן להם להיות עם סגולה, מכל המיליארדים שיש בעולם שבע מיליארד, נבחרנו 13 מיליון וחצי כרגע קיימים, נבחרנו להיות עם סגולה בניו של הקב"ה, מי מעריך את זה בכלל? זה יותר גרוע מעשיו. מה מחפש בן אדם? מחפש כל יום לשנות את מצבו החומרי, כמה אנשים שואפים מבוקר ועד לילה לשפר את המצב שלהם הרוחני, בהיותם בנים של הקב"ה עובדים ומשרתים לפניו, "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", קדושים תהיו. כמה הקב"ה מפאר את עם ישראל, ישראל אשר בך אתפאר, זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרוע, כמה שבחים, ואנחנו לא יודעים להעריך. בורא עולם גם רוצה ליתן לנו כל טוב, לא רק שם, כבר פה, אומר אבל בוא, תעשה עבודה של כהן, עבודת הכהונה, פירושו של דבר תקיים את המצוות שאתה צריך לעשות אותם, יש לך מטלות, נתתי לך מטלות, כל אחד שיש לו תפקיד יותר בכיר יש לו יותר מטלות. ראש ממשלה הוא הראש של כל הממשלה, אז על הראש שלו מונח כל העם, שר הבטחון זה רק הענין של הבטחון, שר האוצר זה האוצר, כל אחד יש לו, והראש יש לו יותר. ואתם הראש של כל האומות בעולם. כל העולם ניזונים ומתפרנסים וסובלים ומוכים בגללנו. ז"א, אנחנו במעשינו או מרוממים את העולם או מורידים אותו, ככה הקב"ה קבע. "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", לא הייתי בורא את העולם בכלל, בכלל, לא בראתי את העולם בשביל שישתו יין ויאכלו נקניקיות ויטיילו וישירו וירקדו וילכו לישון, לא בשביל זה, זה מעשה בהמות. גם הם אוכלים ושותים, מטיילים, שוחקים וכו' וכו', וישנים. מה ההבדל? שאתה הולך על שתיים? הם הולכים על ארבע, אתה אפילו זנב אין לך. מה אתה מתפאר? אתה יותר חזק מדוב? אתה יותר גבוה מג'ירפה? יש לך בית כמו לצב? אתה חי מאתיים שנה כמו צב? אתה זריז כמו חתול? איזה מעלות יש לך? אז מה אתה עדיף? שנתנה לך בינה חכמה דעה השכל, רוח ממללה, יש לך כח לדבר בתבונה, אנחנו מבינים אחד את השני, אתם שמעתם פעם הרצאה שסוס נתן לסוסים? אין בהם קשר מן הסוג הזה שיש לנו, אנחנו יכולים להתמודד עם כל הבעיות שבעולם, הם מתוכנתים למצבים מסוימים, זה הכל, מעבר לזה אין שום דבר. ואתה יכול להערים עליהם בקלות, אפילו שהם יותר חזקים ממך, כי לך ניתנה בינה, אתה בצלם אלקים, אתה חי לנצח מצד הנשמה שלך, אז איך אתה מוותר על הבכורה? אתה לא הבן של יעקב, אתה הבן של הקב"ה. אף אחד לא הולך עם הרגשה כזאת. גם עשיו לא הלך איתה ולכן הוא נהיה עשיו, יעקב ידע את זה כל הזמן, לכן הוא היה יושב אהלים, היה יושב באהלים של שם ועבר, היו ישיבות שקראו על שם שם ועבר, שם זה היה הבן של נח, ועבר מצאצאיו, והיה להם ישיבות, ושם ישב ולמד, במה עסקו? במושכלות, באלהיות, בדברים הרוחניים, וזה אבינו יעקב, והוא הביא את שנים עשר השבטים שנקראו בני ישראל. אנחנו הצאצאים. ונבחרנו מכל העולם, הסכמנו מרצון לקבל את התורה ואמרנו נעשה ונשמע. איפה זה? איפה זה? נתנו לנו בכורה ואנחנו מוכרים אותה בנזיד עדשים, זה לא סיפור על עשיו, זה הסיפור עלינו.

אבל אדם יכול להחליט, הוא רוצה להיות עשיו, הוא רוצה להיות יעקב, הוא יכול להחליט, אין שום בעיה.

תראו דוגמא, אלה שכבר מתפללים למשל, כן, זה נקרא עבודת ה', להתפלל לפני ה'. איזוהי עבודה שבלב זוהי תפילה, "ולעבדו בכל לבבכם", איך עובדים את ה' בכל הלב? זאת תפילה. שאדם עומד לפני הקב"ה, ומבקש בתחנונים, אתה חונן לאדם דעת חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת, ברוך אתה ה' חונן הדעת. רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונוושעה, אנחנו יודעים את נחיתותנו, אנחנו יודעים את כוחו של ה' ואת היכולות שיש בידו, אנחנו מבקשים ממנו שיעניק לנו מהם כדי שנוכל לעבוד אותו בנקל.

כשאדם מתפלל הוא מוותר על כל המעלות שהוא יכול להשיג בתפילה, כי הוא בד"כ ממהר, רוצה ללכת לעבודה, מה חשוב לו, התפילה או העבודה? עבודה, אם הוא מרגיש שהוא מאחר הוא לא יתפלל, או ידלג. מה אפשר לקנות לדוגמא בתפילה? חוץ מהבקשות שאתה יכול להענות עליהן? הכנעה, שאדם זוכר שהוא כזה קטן פיצי, שאם הקב"ה יסבך אותו במשהו קטן, רשרוש קל בלב, מיחושי ראש, דברים קלים, הוא לא שווה שום דבר, יכול להיות מרותק לבית או לבית חולים במשך תקופה ארוכה. אז כשאתה בא בתפילה לפני אדון הכל שברא את כל העולמות, אז אתה צריך לקבל הכנעה, לדעת לפני מי אתה עומד. דע לפנימי אתה עומד. אבל צריך להרגיש את זה, זה לא קוראים דע את אלהי אביך ועבדהו, זה לא מספיק, צריך להרגיש. דבר שני, אתה יכול לקנות את מעלת הבטחון, כי אתה עומד לפני אבינו מלכנו, ואתה בטוח שהוא יכול לתת לך כל מה שאתה מקש, אז מה הדאגה? פונים לאבא שהוא הכל יכול, מבקשים מעומקא דליבא שהוא יראה שאתה באמת אמיתי ורוצה למטרות טובות, ואין שום ספק שהוא יתן. אבא עשיר גדול, מיליארד, ובא הבן מבקש ממנו חמישה שקלים, יש ספק שהוא לא יכול ליתן? אבל אם אתה לא מוצא חן בעיני אבא כי אתה כל הזמן רק מזיק את רכושו, או אתה עושה לו נזקים בשם שלו אז יכול להיות שהוא לא ירצה לתת לך, לא בגלל שאין לו, בגלל שהוא רוצה לחנך אותך. בורא עולם כל מה שתבקש קטן עליו לתת, אבל תהיה ראוי, תהיה בן, תהיה בן, שהוא יראה שאתה בן אז האבא יתן. אבינו הוא גם מלכנו, צריך לדעת שמלך אם מכעיסים אותו אז מלך לא מוותר בנקל, אחרת כל אחד יזלזל במלך והמלכות תתרועע.

אז הנה תפילה, כל יום שלש תפילות, אתה יכול להשיג כל כך הרבה, והאדם מזלזל מוכר את הבכורה בגלל שהוא ממהר או שבא לו לעשן סיגריה, או שהוא רוצה לענות לפלאפון, זה נקרא למכור את הבכורה, בנזיד עדשים. כי תפילה היא נמצאת ברומו של עולם, היא נמצאת לפני כסא הכבוד, והפסוק אומר "כרום זולות לבני אדם" - יש דברים שהם נמצאים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם, כגון תפילה.

דבר נוסף, אדם יכול ללמוד מוסר, מה שאנחנו לומדים כרגע זה מוסר. אדם יכול ללמוד מוסר ואין בזה שום קושי, מה משהו היה מסובך פה? לא, לא סוגיה מסובכת. למה הוא לא לומד מוסר? כי הוא מזלזל מה אני כבר יכול ללמוד, אני יודע פחות או יותר את הכל, אתה נהנה, אני מבין מה הכיוון נו, בסדר, הכל ברור, הכל ברור. אבל אתה לא מבין דבר אחד, אתה מזלזל במה שאתה יכול על ידי זה להשיג לב חדש ורוח נכון, הרי המוסר מתקן את הבן אדם, המוסר מלמד אותנו איפה השגיאות, המוסר מעורר אותנו איפה היצר הרע עובד עלינו. אז אתה יכול להשיג לב חדש, להתחדש בלב, אתה יכול שיהיה לך רוח נכון, מה ביקש דוד המלך אחרי כל צדקותו? לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי, אז מה הוא מבקש? הוא צדיק, היה קם לפני חצות לילה, מתפלל, לומד, מלך על כל ישראל והעולם כולו, מה חסר לו? אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, נו כל אחד יש לו בית מדרש בכרמיאל יכול להכנס וללמוד, דוד המלך מלך, אומר אחת שאלתי זה הכל, שתי בקשות, אחת, שבתי בבית ה' כל ימי חיי. גם בהיותו מלך כל מציאותו היתה שבתי בבית ה' כל ימי חיי. אפילו שהיה יוצא למלחמות וצריך להרוג כדי להציל את עם ישראל מהאויבים, היה מתייעץ עם הסנהדרין, הכל הולך על פי התורה. אז אתה יכול ללמוד מוסר ולשפר את עצמך ולהפוך להיות יותר טוב, שהקב"ה יאהב אותך ויעניק לך יותר ויותר. וזה בהישג יד, לכל אחד ניתן האפשרות להשיג ספר מוסר, זה לא מסובך, עשרה שקלים ויש לך. ואם תקיים רק מה שכתוב בספר אחד, אתה מסודר לכל החיים. אם תקיים רק מה שכתוב בספר אחד של עשרה שקלים. אם זה יהיה מסילת ישרים ואם זה יהיה שערי תשובה ואם זה יהיה ספר הישר ואם זה יהיה רבינו בחיי חובת הלבבות, כל ספר שתקח, אחד אפילו, ותקרא אותו מתחילה ועד סוף ותקיים, אתה מסודר. עשרה שקלים. נו, מי עושה את זה? כמה אנשים שוקדים כל יום ללמוד מוסר, שעה לפחות, אין הרבה אנשים כאלה, ז"א הם מוכרים את הבכורה בנזיד עדשים, לשמוע חדשות יותר מעניין אותם, לראות טמבלויזיה יותר מעניין אותם, לשוחח בטלפון יותר מעניין, לצפות בכדורגל יותר מעניין, כל מיני דברים מעניינים אותם יותר מחייהם, זה עשיו, זה מה שהיה עשיו, איש ציד איש שדה, מה שהוא אוהב, מה שבא לו בכל רגע נתון הוא עושה. אבל יעקב איש תם יושב אהלים מקובע ממוסגר, יודע שיש לו התחייבויות, מחויבויות, מטלות, הוא יודע, לא שהוא לא נהנה מן העולם, הוא היה עשיר והיה חכם והיה נבון והיה מכובד וכולם רצו להסתופף בצלו, אבל הוא ידע שיש מסגרת מחייבת.

הוא היה אצל לבן, רמאי אבא של הרמאים, ניסה להונות אותו עשרת מונים, פי מאה, מאה שקלים שיקר אותו, אבל הוא יצא וידעו על העליונה, יעקב, ואמר "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", הוא לא הצליח להזיז אותי כהוא זה ממצוות ה'. ז"א אתה יכול להיות אפילו עם הצאן ועם הבקר ועם אנשים רעים ורשעים בלית ברירה, הכל אתה יכול להיות ואתה תשאר צדיק שלם שלא זז מספר התורה כהוא זה. לעומת עשיו שנראה בעל הכוחות והיכולות והכל, אבל חלשלוש ליד יצרו, חלשלוש.

החפץ חיים פעם אחת בשעה שהחתן שלו חזר מנסיעה, ובמהירות הושיט לעגלון את השכר והזדרז ללכת לעסקיו, אמר לו החפץ חיים, הלא עסקת עכשיו במצוה של "ביומו תתן שכרו", העגלון הזה לקח אותך עכשיו בעגלה, מה שקרוי אצלנו היום טקסי, אתה צריך לשלם לו, מתי צריך לשלם לו? כתוב בתורה "ביומו תתן שכרו", אז קיימת מצוה עכשיו, עוד דבר, גם ניצלת מלעבור על בל תלין, יש עוד מצוה שהיא לא תעשה, שלא תלין את שכרו של העובד או הפועל שאתה צריך לשלם לו ביומו, אם תלין את זה איתך עוד ליל אחד אתה עובר אל בל תלין, אז קיימת מצות עשה ביומו תתן שכרו בזה שנתת את הכסף, וניצלת מבל תלין, שתי מצוות. אז למה תעשה פעולה כה חשובה כלאחר יד. למה? כי הוא מיהר מאד לרוץ לעסקיו אז הוא נותן לו צ'יק צ'ק והלך, אמר לו אתה מתעסק בשתי מצוות חשובות, למה כלאחר יד? ז"א יש לנו כמה וכמה בכורות, לא הבכור האחד, הרבה בכורות יש לנו  מתחת ידינו, ואנחנו צריכים לעשות חשבון איך לנצל אותם כדי שלא יגידו לנו בשמים לאחר מכן, מכרתם את הבכורה. הבאתי אתכם להיות הבנים שלי עם סגולה, עליתם על ספר תורה, אמרתם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו, רק לנו, את תורתו, ומה אתם עושים עם כל זה חוץ מלקרוא את זה? איפה הקיום? מכורים את זה בשביל נזיד עדשים. מה זה נזיד עדשים? כל השטויות וההבלים שאנשים מתעסקים בהם שהם חשובים בעיניהם יותר מקיום התורה והמצוות בדקדוק.

אז הדברים ברורים אני חושב, לא מסובך. השאלה עכשיו מה אנחנו רוצים להיות, להשאר עם הבכורה או חלילה להפסיד אותה ולהיות דומים לעשיו ולא ליעקב. יעקב היה חכם, הוא ידע שהבכורה אצל עשיו, והוא ידע שהוא ימכור אותה בשביל נזיד עדשים. צריך להיות חכם גדול. זה כמו אדם שיש לו חנות פלאפל, ולשני שבא לקנות או לאכול יש עכשיו בחוץ מרצדס, סתם אני נותן דוגמא קלה, אתה רוצה לאכול פלאפל - תן לי את המרצדס. מישהו יעלה על הדעת לבקש כזה דבר? לא רק שזה חוצפה, את כל הכדורים של החומוס הוא יזרוק עליו. איך אפשר להציע הצעה כזאת? ויעקב מציע לו את ההצעה ואומר לו, אתה רוצה? מכרה כיום בכורתך לי, אתה רוצה, עכשיו עכשיו המכירה, קודם כל תמכור את הבכורה אח"כ אני אתן לך נזיד עדשים. איך אפשר לחשוב, הוא מכיר אותו, הוא יודע, הוא יודע מה זה רשע. רשע הולך אחרי הבטן שלו. אחרי התאוה שלו, הוא ימכור הכל, את התורה, את אביו שבשמים, אביו שבארץ, את אמו, חבריו, הוא לא רואה בעיניים רק את האבות.

אנשים מוכרים את אשת נעוריהם, התחתנו עם אשה ובוגדים בה, והפוך, נשים בוגדות בבעלים, מוכרים הכל, מוכרים הכל. זה רשעות. בשביל מה, בשביל תאווה. תאוה נמבזה.

אז רבותי, כשלומדים תורה זה לא פרשת השבוע שהיה לפני ארבעת אלפים שנה, זה על היום, על כל אחד מאיתנו, כל אחד יכול לראות בעצמו אם הוא אברהם יצחק ויעקב, אם הוא ישמעאל, אם הוא עשיו, אם הוא בלעם, מי הוא, לכל אחד יש הגדרה מה המידות שלו, לפי זה תוכל לתייג את עצמך ולהכיר מי אתה באמת, אם לא תעשה שקר בעצמך.

עד כאן למי שיש שאלות, ואתה הערת הערה, ניתן לך מיקרופון, רגע שניה. בעמידה.

 

 

ש. בזמן שאתה הסברת על הבכורה ועשיו אנחנו ולא יעקב ולא זה, אתה שכחת שיעקב שעשיו הוא נולד כבר מתוך בטן אמו הוא מתרוצץ לכיוון עבודה זרה, לעומת יעקב שלא.

 

הרב: למה אתה חושב ששכחתי

 

ש. בגלל שאתה לא אמרת

 

הרב: הרבה דברים אל אמרתי

 

ש. אז אני בזמן שאתה אמרת רציתי להעיר, חשבתי שהקול הדק שלי יגיע אליך ותשמע את זה ותחזור על זה, כדי שתזכור

 

הרב: קודם כל שמעתי

 

ש. כי באיזה שהוא מקום, רבי, אתה קצת מעליב את היהודים שבינינו שאתה אומר שאנחנו  יעקב.

 

הרב: מעליב.

 

ש. כן

 

הרב: ז"א אנחנו צריכים להיות עשיו

 

ש. בגלל שאנחנו יהודים, אני מקווה שכל היהודים פה גאים להיות יהודים

 

הרב: עשיו הכוונה

 

ש. יהודים יעקב, בני יעקב, בני ישראל

 

הרב: לא הבנתי, קודם אמרת

 

ש. כן כן אני אמרתי

 

הרב: מה צריך להיות, יעקב או עשיו?

 

ש. אנחנו? אנחנו יעקב

 

הרב: אז מה אמרת קודם, שמעת מה אמרת קודם?

 

ש. לא, אני הארתי שאתה אמרת

 

הרב: שהעלבתי את הציבור שאנחנו יעקב

 

ש. לא, שאנחנו, אתה אמרת שאנחנו עשיו בגלל שעושים מעשים כמו עשיו

 

הרב: אני לא אמרתי שאנחנו עשיו, אני אמרתי שאנחנו לא צריכים להיות עשיו, שאנחנו צריכים להיות יעקב. אבל אנשים

 

ש. לא הבנתי נכון

 

הרב: אבל אנשים מוכרים את הבכורה ממילא הם כמו עשיו, מי שלא מוכר את הבכורה אז הוא יעקב. עכשיו בא אני אסביר לך מה היה עם עשיו ועם יעקב בבטן שהם היו מתרוצצים. נכון. עשיו כל פעם שרבקה היתה עוברת ליד בית עבודה זרה הוא היה מפרכס ורוצה לצאת, ואילו יעקב הפוך, כל פעם שהיה עובר ליד בתי מדרש או בתי כנסת הוא היה רוצה לצאת, ואז רבקה כתוב "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי", בשביל מה אני מתפללת על ההריון, מה זה? יש לי בפנים ילד שהוא גם רץ לעבודה זרה והוא גם רץ לבית כנסת? כזה ילד אני לא רוצה. ז"א אם יש אדם שהוא רוצה ליהנות משני עולמות, הוא רוצה גם לקיים תומ"צ וגם לעבור עבירות, רבקה אמנו אומרת כזה אני לא רוצה, אז היא הולכת לשאול את הנביא, את שם הבן של נח, ואז הוא אומר לה לא, שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יצאו ורב יעבוד צעיר וכו'. אומר לה לא, זה שני ילדים, אמרה אה, אם ככה זה בסדר. ז"א עדיף בן אחד צדיק ובן אחד רשע, מאחד שהוא מיקס, ורוב הציבור הוא מיקס, למה? כי רשע גמור יכול לחזור בתשובה, כי הוא יודע שהוא רשע, אז מה נשאר לו? יותר מזה הוא לא יכול להיות גרוע, אז הוא יכול לחזור בתשובה, אבל אדם שהוא מיקס, אז הוא אומר מה אתה רוצה, אני הולך לבית כנסת, אני מניח תפילין כל יום, מה אני גם הולך לשיעור לפעמים, אז אני אלך עושה קצת עבירות, אז מה אתה חושב שאני מלאך? אני לא מלאך. יש לו חשש להיות מלאך, אתה מבין? אז זה מה שהיה.

עכשיו גם כשיצא עשיו וגם כשיצא יעקב אז הם הלכו לאותו בית מדרש, והם למדו מאותו רבי, יעקב היה יכול להתקלקל אם הוא רוצה, ועשיו היה יכול להיות יותר טוב מיעקב, בחירה יש, אתה רואה שיש המונים שחוזרים בתשובה, מה הם היו עד לפני כן? חילונים גמורים, איך הם יכולים פתאום לחזור בתשובה? כי יש לאדם בחירה, אם הוא רוצה הוא יכול להיות רשע גמור, אם הוא רוצה הוא יכול להיות צדיק גמור ואם הוא רוצה הוא יכול להיות מיקס. השאלה מה הוא רוצה. הבחירה לא נשללת ולא ניטלת מרוב בני האדם, וכל אחד יכול להחליט בכל זמן נתון מה הוא רוצה להיות.

אז ז"א גם אם עשיו יצא מהבטן כמו שיצא ויעקב כמו שיצא, ראינו בני צדיקים שיצאו לתרבות רעה, ראינו גם צדיקים שיצאו לתרבות רעה, וראינו רשעים גדולים ובני רשעים גדולים שחזרו בתשובה ונהיו גאוני הגאונים. ראינו גם גויים שנתגיירו ונהיו גדולי האומה, כגון שמעיה ואבטליון ורבי מאיר בעל הנס, ורבי עקיבא שהיה בן גרים, ורחב ורות המואביה שממנו כל מלכות בית יהודה, ז"א לאדם יש בחירה, כל רגע נתון הוא יכול להחליט מה הוא רוצה להיות. אז אני באתי להגיד רק שאנחנו צריכים לשאוף לא להיות עשיו, לא לעשות את הטעות שלו כי יש בידינו בכורה, ושלא נמכור אותה בנזיד עדשים. ומה הבכורה שלנו? שאנחנו בנים של הקב"ה ועם סגולה. זה מספיק בשביל שלא נרצה להיות מיקס אלא להיות צדיקים כמו שאמרת כמו יעקב. עכשיו זה בסדר? תהיה בריא. כן תן לבחור כאן. אה יש לך כבר? טוב, בבקשה דבר.

 

 

ש. רציתי לשאול, אמנם אתה ענית לי בהמשך על כל השאלה אבל נשאר איזה בדל שאלה, בנוגע להכל ידוע והרשות נתונה, מה זה משאיר באפשרות של האדם שאתה אמרת, שנקבע מראש ורב יעבוד צעיר. בעצם עשיו נקבע גורלו מן השמים, כמו שכל אחד מאיתנו, מה זה אומר על הבחירה הפרטית שלנו?

 

הרב: אבל בהמשך כתוב "והיה כאשר תריד ופרקת עולו", פירושו, שמצד האמת צריך שהרב יעבוד צעיר, הגדול יעבד את הקטן, ז"א עשיו זה אדום, זה אמריקה היום, זה אירופה, כל הנוצרים הם צריכים למעשה היום לעבוד את ישראל, אבל זה תלוי, "והיה כאשר תריד ופרקת עולו", נאמר לעשיו, אם יעקב לא יקיים את המצוות אתה פורק את העול שלו מעליך ואתה מעליו, ז"א הכל תלוי בבלאנס, אם ישראל עושים רצונו של הקב"ה הם עולים למעלה ואדם תחתנו, משרתים אותנו ועושים רצוננו, אם אנחנו עושים עבירות יורדים למטה והם מעלינו, הם רודים בנו וקובעים לנו את המדיניות ואת כל מה שאתה רואה היום, הכל זה תלוי בזכויות ועבירות של עם ישראל, כלפי אדום. בפרט כלפי הגלות הזו האחרונה - אדום. זה הגלות האחרונה. זה עשיו. והקב"ה ישלם לעשיו בסוף, "יקום ה' יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו" מדובר על אדום. "מי זה בא חמוץ בגדים מבוצרה, הנה אדום ללבושיך" אדום על שם שאדום אמר מן האדום האדום הזה. הקב"ה יפרע להם על כל מה שהם עשו על אלפיים שנות גלות. אבל זה תלוי, ה' יודע מה יהיה בסוף, אנחנו לא יודעים מה הוא יודע, ומה שנבחר בכל מצב בכל זמן ידוע לו. אבל הוא לא קובע, כי הרשות נתונה. הבנת? גם אתה תהיה בריא.

כן, שאלה לבחור פה.

 

 

ש. שלום הרב, מה הענין שבועה כאן, שיעקב אבינו ביקש מעשיו, אולי אחד בפה אחד בלב, אפשר לקבל שבועה מאדם רשע כזה? ושנית כל איך ניתנה מלכתחילה ענין מכירה רוחנית לאדם כמו שהזכרת בשואה, עם לחם לתת מצוה חצי מצוה, ז"א עכשיו בן אדם עובד את ה', חסר לי אלף שנים, חבר'ה מי רוצה לתת לי אלף שקל בעבור הנחת תפילין שהנחתי היום, ז"א זה לא נתפס למה שהקב"ה נתן את האפשרות הזו בכלל.

 

הרב: אז קודם כל לשאלה הראשונה. גם רשע מאמין השבועה שלו מחייבת, והוא היה מאמין, הראיה שהוא בכה על הברכות שהוא הפסיד, "ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד, הברכה אחת לך אבי ברכני גם אני", אז הוא מאמין בברכות של הצדיק, הוא יודע מה זה, הוא למד טוב, הוא למד בבית מדרש. אז השבועה שלו היא שבועה והיא תקפה, ולכן צריך שבועה כדי שיהיה קיום, למה כי יש דין דבר שלא בא לעולם איך אפשר להקנות בכלל דבר שלא בא לעולם? הרי עדיין הבכורה לא הגיעה לעולם ועדיין לא הגיע הזמן שאפשר לעבוד בבית המקדש, זה רק בצאצאי צאצאיו. אבל כתוב שהדין הוא אפילו בדבר שלא בא לעולם אם נשבע אדם להקנות דבר שלא בא לעולם, לכשיבוא לעולם השבועה תקפה והדבר מצוי כביכול בידו של מי שקיבל את השבועה. הבנת? זה אחד. אח"כ שאלת? של בחירת מצוות, אז קודם כל אנחנו רואים מפה שניתן למכור את הבכורה והקנין הוא קנין, והוא בא אל יצחק אבינו ואמר לו, את בכורתי לקח, ז"א שהיה פה העברת קנין וזה כבר לקוח בידו, אז זה מציאות שתתכן כי אפשר להעביר דברים רוחניים, זכויות. לדוגמא, לדוגמא, אם תדבר עלי לשון הרע זכויותיך יעברו אלי, אה, איך זה עבר? ככה קבע הבורא שמי שמדבר על חברו ורוצה לפגוע בו, אז הוא מפסיד את זכויותיו אצלו, ולא עוד אלא שהוא לוקח את עוונותיו של השני אליו. אז ז"א יש העברה של דברים רוחניים. כשאני מברך בן אדם נגיד, ונגיד שהברכה שלי תופסת, ואפילו ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, מה אני העברתי לו? מה עשיתי? העברתי איזה חפץ? לא, רוחניות, מהפנימיות שלי, מהלב הטוב, מהכוונה הזכה, מהזכויות שיש, אני מעביר לך את מה שאני רוצה להעביר לך, את הברכה. "וה' ברך את אברהם בכל", ונברכו בך כל גויי הארץ, איך זה עובד? עובר את הרוחניות, אפשר להשפיע, אפשר להעביר אפשר לקנות. לכן בזמן השואה הנוראה היו מצבים של סכנת נפשות שבאמת אנשים הגיעו למצב שהיו צריכים לעשות זאת. כן, בבקשה למיקרופון דבר.

 

ש. וידוע ואני אדבר בגלל שיש ילדים קטנים, "וידע האדם את חוה" אז בענין כתוב בספרים הקדושים שזמן הידיעה הזו אם הכל בקדושה וטהרה ומחשבה וכו' אז הולד יצא בהתאם, זה הגויה, הענין של הידיעה הזו זה הגויה מה שיצא הולד הזה. אז מה הענין של יצחק ורבקה? לא היתה ידיעה קדושה שיצא להם אחד כעשיו?

 

הרב: תשאל עוד לפני כן על אברהם אבינו יצא ישמעאל,

 

ש. אברהם אבינו אנחנו מבינים פסולת, כאן עולה תמימה

 

הרב: זה מה שכתוב, שההמשך של הפסולת היה גם ביצחק ועדיין לא נגמר עד שיצא עשיו, ואחרי זה רק יעקב הצליח להביא שנים עשר שבטים שלמים טהורים. כל זה היה מזרעו של תרח.

 

ש. איך זה יכול להיות? מה ז"א מה עם לאה שהיו בבית לבן, שם לא יהיה פסולת?

 

הרב: אז אני מסביר עוד פעם, בזרע זה עובר. פשסטייסט?

 

ש. פשטייסט

 

הרב: תהיה בריא.

כן, בבקשה פה שאלה שורה שניה.

 

 

ש. אתה אמרת שה' הביא אותנו לפה, יש את הענין הגשמי והרוחני, ז"א שאם אנחנו נהיה רק גשמיים אז אנחנו נחיה כחיי בהמה

 

הרב: נכון

 

ש. ולאדם וחוה היו חיי שפע, ז"א כל הגשמיות היתה קיימת בגן עדן, איפה זה מתנגש? למה הוא העמיד אותם במבחן אם כבר היה הכל?

 

הרב: איזה מבחן היה? לא היה להם בכלל יצר הרע מבפנים, היה להם מבחוץ. אנחנו היום יש לנו יצר הרע בפנים, אנחנו אומרים "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" - בשני יצריך, יצר טוב ויצר הרע, להם היה יצר הרע מבחוץ זה הנחש שעליו הי הס"מ והוא פיתה אותם מבחוץ. אם הם לא היו שומעים לו פשוט שהיה להם הכל ברור. הם לא היו צריכים להבחין בין טוב לרע, הם ידעו כל דבר על פי מהותו, מה כן ומה לא, כמו בעלי חיים היום, הם יודעים שאש זה לא טוב, לא צריכים ללמד אותם לא לגעת באש, כמו שאנחנו מזהירים את התינוקות. אז כמו שבעל חי יודע באינסטינקט טבעי הכל מה כן מה לא מה אוכלים מה לא, בלי ללמד אותו, הם היו במצב כזה שכל דבר ידעו את מהותו בלי להתבלבל. אבל הוא בא נתן דרשה הנחש, ואמר שלא מתים, והקב"ה פוחד שאתם תדעו בדיוק כמוהו את הסוד, ואתם תאכלו והייתם כאלקים יודעי טוב ורע, ואז תוכלו לברוא עולמות כמוהו, הוא לא רוצה שיהיו לו מתחרים, לכן הוא לא מגלה לכם והוא לא רוצה שתאכלו כי העץ הזה הוא עץ הדעת טוב ורע ואז תדעו את הכל. והנה, דחף את חוה אל העץ, את רואה נגעת בעץ קרה לך משהו? לא קרה כלום? אמרתי לך שום דבר את יכולה לאכול חופשי על הבר, והיא ראתה שהעץ נחמד טעים למאכל וטוב למראה והוא משכיל והכל זה פה ושם, אתה מבין כמו שהולכים לחנות ירקות, אתה רואה פירות יפים ולוקחים. פה היתה הנפילה, אבל היא לא היתה כזו פשוטה כמו שאני אומר שאתה הולך לקנות פירות, היתה פה מחשבה שבעצם זה ברור שאם נאכל אז יהיה נסיון יותר גדול, אבל לעבוד את הקב"ה בתנאים כאלה זה לא בעיה, כי אם אני יודע שזה טוב זה וזה טוב וזה טוב, כל דבר אני יודע מה טוב ואני יכול לקחת, זה לא נסיון כלום, אבל אם יהיה לי מלחמה פנימית ואני אצטרך להתמודד, כן טוב לא טוב כן טוב לא טוב, ואז אני אכריע כן טוב לעשות, אז ודאי שזה שבח יותר גדול לקב"ה, כי אני עומד בנסיון ואני מראה שלכבודו אני עומד בנסיון. אז זו היתה המחשבה, לעבוד את ה' בקושי כדי להרבות כבוד שמים, שאני מוכן גם בתנאים קשים לעבוד. אבל מי ביקש את זה ממך? התורה אומרת לא תוסיף ולא תגרע, מה שה' ציוה זה מה שצריך לעשות. פה נכשל אדם הראשון וחוה.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

 

 

ש. כבוד הרב, אני האמת שבשביל השאלה הזאת באתי, אמנם למדתי הרבה דברים אחרים ותודה. קרה פה משהו מדהים, בעצם לא ידעתי איך להתחיל את השאלה הזו כי היא לא בדיוק קשורה לפרשה לכאורה ולמה שדיברת, אבל קרה פה משהו מדהים שקרה, זה מסוג הדברים שאני אומר, מה שאמר יעקב אבינו, אכן יש אלהים במקום הזה, פשוט צירוף מדהים. התחלת בפסוק שאמר בטנם אלהיהם, ואני רוצה לשאול אותך לגבי אחת מההרצאות שדיברת בעבר וראיתי ומאז אני נמשך אחרי ההרצאות שלך ביוטיוב ובאינטרנט, בנושא הטריפות והנבלות, דיברת שם ברור והבאת מספר שוחטים מכל העדות, שהסבירו בצורה מפורשת שכיום בתעשיה המודרנית כפי שמתנהלת בשביל המהירות ובשביל שזה יהיה זול ובשביל שכולנו נאכל עוף כל יום, לא יכול שתהיה שחיטה כשרה, פשוט המהירות לא מאפשרת, הם הסבירו את זה אחד אחרי השני, ואתה באת ופשוט נתת להם במה וזה היה נהדר, ואני גם חושב ששמעתי שאפילו אתה בעצמך לא נוגע בבשר, והשאלה שלי, איך זה שלא יוצאת קריאה ברורה בקרב האנשים ששומעים אותך ובקרב האנשים ששמעו את האנשים שם, אנשים יראי שמים ואומרים להם בצורה מפורשת, איך לא יוצאת קריאה ברורה וחדה מספיק שהאנשים יתגברו על התאוה הזאת?

 

הרב: אז קודם כל אני כבר קרוב לשנה מדבר בנושא כמעט כל יום יומיים, מזכיר את זה ומביא עוד ראיות ועוד ראיות ועוד ספרי מוסר ועוד שאלות ותשובות של פוסקים, ומעבה ומעבה עוד ועוד ועוד שאדם לא יסטה ולא יטה אלא יקפיד מאד שלא להכנס אפילו לבית הספק. עכשיו כמו שאמרנו, רבנו בחיי אמר, בטנם אלהיהם, מי שהבטן שלו זה האלהים שלו, והבטן קובעת ולא השכל, ואפילו לא הרצון, אפילו אם הוא רוצה להיות קדוש וטהור, אבל הוא לא עומד בפני התאוה הזאת. לכן אנשים נכשלים. אבל הם לא מבינים דבר אחד, שהטמטום מעצם האכילה, כמו שאומרת התורה הקדושה "ונטמתם בם" שאדם נהיה מטומטם ואטום לקבלת החכמה, הוא לא מבין כמה הפסד שלו עצום, עכשיו זה חטא ועוון פלילי בגופו ובנפשו של האדם, זה לא עבירה חיצונית, זה אתה נהפך להיות חתיכת איסור, אתה הופך להיות נבלה וטריפה. ז"א אדם שבקרבו של האדם, עכשיו נמסך באיברים מן הטומאה הזאת, וזה טומה קשה, שהחפץ חיים אומר גיהינום יכול להוציא אותה, ז"א שאדם לא מבין אפילו כמה נזק הוא עושה לעצמו בעצם האכילה הזאת. כשיש חלופות אם לא ניתן להשיג, יש דגים, אחרי בדיקה מחשש תולעים, ואם אתה נכנס לסופר אתה רואה כמה אוכל יש שם, בלי סוף, אל תגש למחלקת בשר ותאכל את הכל, מה שבהשגחה מצוינת אין שום בעיה במוסר. לא חייבים בשר ועוף אם אין, אם יש בסדר, אבל אם יש וברור שזה  נקי וחף מכל ספק, אם לא מה שווה לך שאתה תסתכן, הרי אם היו אומרים לך שיש חשש של רעל באיזה משקה, ואפילו שאת הצמא, אתה לא תשתה. הנה, כשבא משרד הבריאות האמריקאי ואומר, שאחרי מחקרים מתברר שבשר מעובד מסרטן, יום אחרי בעיתונות כבר היה כתוב פה בארץ, ירידה של שלשים אחוז בקניית נקניקיות. איך התגברו שלשים אחוז על מה שרגילים לקנות? כי אמרו שזה מסרטן, מי רוצה סרטן? אז אם בא אף די אי ואומר ככה, שומעים לו. אבל אם בא הרב ואומר ככה לא שומעים לו. לא, יש את הרב ההוא יש את ההוא זה כולם אוכלם זה זה זה... תגיד אותו דבר על האף די אי, כולם אוכלים, כולם אכלו נקניקיות, כולם אוכלים, תמשיך, תמשיך לאכול, נו, תשתמש באותו טיעון, לא, סרטן לא לא לא לא לא! וגיהינום? כן. כן. כן. אז אם בן אדם אתה מבין זה יפה, ויש מבינים אבל אומר לך מה אני יעשה, אני לא יכול בלי זה, מה אני אתן לילדים? מה אתן להם לגן? באמת יש בעיה, יש כאלה שולחים את הילדים לגן, מהקהילה שלנו ואחרים, שהם עדיין לא בקהילה אבל בכל אופן הם לא נותנים לילדים שלהם לאכול בגן, או שמביאים להם מאכל מהבית או שהם אוסרים על הגננות לתת להם לאכול, וזה נסיון גדול לילדים, ילדים בגיל הרך, זה נסיון גדול, אפילו בחורים בישיבה, כולם נכנסים לחדר אוכל, האוכל מדיף ריח והוא צריך להתאפק כל יום מחדש, זה נסיון גדול, זה גיבור אמיתי. אבל שכרו בצידו. זה לא פשוט, בבשר בכלל יש בעיה שלא אוכלים לספרדים בית יוסף, חלק בית יוסף - לא מקבלים, אין דבר כזה. בעופות יש בעיות נוספות אבל בעיקר בשני המקרים סכינים זה הבעיה הכי חמורה, שהסכינים כשעולים לשחיטה הן טובות מאד, ואחרי שחיטה אז לפעמים יש שינויים, הרגשים, כל מיני סטיות שהסכין כבר לא כמו בהתחלה, וזה בעיה. אז לכן אנחנו עשינו שחיטה פרטית, במשך חדשים לא אכלנו כלום, אכלנו דגים, עד שהציבור ביקש וביקש, ואז החלטנו לנסות לעשות שחיטה פרטית, זה הלך קשה, לא הצלחנו בהתחלה הרבה, ולאט לאט לאט לאט לאט הצלחנו להשתפר ועד שמצאנו מקים ועמדו רבים שלא רוצים שאנחנו נשחט כי לא רוצים להגיד שהם לא טובים, אז לא רוצים שאנחנו נשחט, אבל ברוך ה' הצלחנו באחרונה ושתי שחיטות הצלחנו להוציא כמות יפה, כמובן שנפסלו סכינים בפעם האחרונה אחרונה נפסלו שבע סכינים וזרקו אלף עופות, אבל בסוף יצא. יצא ברוך ה' היום אנחנו יכולים לספק לקצת יותר ממה שאנחנו סיפקנו, ומי שרוצה יכול להצטרף לקהילות פז ולהשיג את השחיטה היותר מהודרת שיש היום. אבל מי שרוצה שומע, מי שלא רוצה לא שומע. אי אפשר להכריח את האוכלוסיה. יש בעיה נוספת וחמורה יותר, זה החרקים והתולעים שיש בירקות ובפירות, וגם בדגים. יש זבוב ים תיכוני שהוא בא ונכנס, מכניס את העוקץ שלו בפרי, ויוצא, הוא לא משאיר שום רושם, ואתה לא יודע, ומתחילות להתבקע ביצים שמה ותולעים וזה אוכל את הכל מבפנים, והם בצבע של הפרי, ואנשים אוכלים חופשי, עגבניות, חותך לשתיים מבחוץ הכל יפה, מוצאים תולעת כזאת, אנשים חושבים שאם הם אוכלים חסלט ואוכלים גוש קטיף אז הם מוגנים, לא צריך לשטוף, שקר וכזב, חייבים לשטוף וגם לראות בשולחן שיקוף. או מול פלורוסנט, או מול השמש, רק להראות לכם חרקים קשה לראות, תולעים אם לא מחפשים לא רואים, והם בד"כ בצבע שמתאים לעלה וכו' קשה לראות וכו' למי שלא מחפש, אבל עכשיו באחרונה מצאו בשקיות של חסה צפרדע, נחש ארסי, ולטאה. לא קטנים, בחסה של חסלט. אפשר לראות את זה על המסך? בכרמיאל זה היה, מה לטאה? הצפרדע זה ישן כבר הצפרדע.

מכל מקום באתר שופר. טי וי, יש עשרות סרטונים על כל פרי וירק איך בודקים אותו, איך מנקים אותו, ואיך מותר לאכול אותו, אם לא תראו את הסרטים אני מבטיח לכם שאתם אוכלים סלט חי. ממש חי, ואני אראה לכם כמה תמונות שתגעלו קצת כדי שתוכלו להבין מה אוכלים כשלא בודקים או לא בודקים נכון. כן. מה אנחנו רואים. לטאה, יש גלאט, יש חסלט, יש גוש קטיף אבל זה נקרא בד"צים מהודרים. טוב הלאה, קדימה השני. תמיד תשאיר אותם על השולחן אחד אחרי השני. כן, אם יש שאלה בינתיים תן לו את ה מיקרופון. תראה להם גם את הדג עם התולעים. אתה תתח לו את המיקרופון בקשה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. שמעתי איזה שמועה שאתה בעזרת ה' הולך לקנות הרבה מכשירי שיקוף שהציבור יוכל לקנות להשתמש על מנת שנוכל לבדוק את הדברים יותר נכון, עד היום באמת אנחנו בודקים מול האור, הרב יוסף דורפמן מסביר את זה דרך האתר שלך, אנחנו מקפידים אגב גם שלחתי את הסרטון של הילדה שצילמו אותה בגן, אתה זוכר בטח, אגב אני יוחאי כהן שדיברתי

 

הרב: או הזמר.

 

ש. נעים מאד. אז בכל אופן אנחנו רוצים לדעת באמת, אנחנו כבר לא אוכלים בשר תקופה ארוכה, הנה עכשיו הצלחנו להשיג עוף אחד ידידי הנכבד פה דאג לי, השיג לי, היה קשה הנסיעה

 

הרב: יש ארגזים אצלנו.

 

ש. שמעתי כן. שמונה אלף יש עוד משהו כזה, לא? זה כמותג דולה, אז בעזרת ה' אם נצליח נגיע, אבל באמת באמונה שלמה לא חסר לי העוף, לא חסר לי לא בשר לא עוף, ובאמת אתם רואים שאני לא רזה ברוך ה'. אז באמת לא חסר העוף הכל עשר, אוכלים דג סלומון, דג מושט, מה שהרב יוסף דורפמן אמר, הראיתי לו גם מה בדיוק אני אוכל, איך והוא אישר דבר דבר, כמובן הכל נבדק בבית, נשטף נרחץ, הראית את הסרטונים כבר לא צריך לפרט עוד, השאלה באמת לגבי המכשיר שיקוף, מה עושים עם המכשיר שיקוף, איך אפשר באמת להשיג מכשיר כזה, דבר כזה.

 

הרב: אנחנו נודיע ברגע שזה יגיע, אנחנו במשא ומתן, ואנחנו נביא מאה ראשונים לראות אותם בפעולה פה אחרי שבדקנו פה אחד, אבל צריך לראות אחרי שמייצרים לך ליין ראשון איך זה יהיה, אם זה יעמוד בתקן, מה שנקרא, נביא עוד, כפי הצורך.

 

ש. אז אני ראשון קונה בעזרת ה'

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה רבה

 

הרב: דרך אגב, זה אמור לעלות כשלש מאות שקלים לעומת שבע מאות - שמונה מאות שעולה בחוץ.

כן, שאלה נוספת, כן הנה הדג, תראו מה מוצאים בדג אם לא מסתכלים. ראיתם את התולעת איזה גודל? ויש גם בבקר מה שנקרא שרשור הבקר, זה יכול להיות תולעת שתגיע לגודל של תשע מטר בבטן של הבן אדם. תשע מטר. לא פשוט, כן. מה רואים עכשיו?

חרק בתוך החומוס שמשרים אותו, הוא מת כבר, ואני אראה לכם את זה עכשיו את החומוס עם הכתם שהיה בחוץ, זה החומוס בהגדלה עם הכתם שהיה עליו, אני אוריד עכשיו את הקליפה, תראו את החרק איך שהוא יושב ממש בתוך החריץ שלו, נראה אותו עכשיו בלי הגדלה, וזה בלי ההגדלה.

הרב: זה לנגב חומוס

דורפמן: עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה אנחנו נתקדם לראות את זה, שימו לב את הזבובונים, רואים אותם בגבעול למטה, גם כאן עוד זבובון, עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה. זה הזבובון בהגדלה, ואני אראה לכם בהגדלה יותר, זה הזבובון השני.

הרב: זה חציל.

דורפמן: שימו לב את התולעת, תראו את הגודל שלה,

 

הרב: ווי ווי ווי ווי, טיול בחיק הטבע

דורפמן: היא חדרה דרך החור, וטיילה לאורך החציל, הלכה לכיוון הזה, והמשיכה לכיוון ההוא, ותראו את הגודל שלה.

 

הרב: גם בפלפל אדום יש תולעים, בצל ירוק, אם לא פותחים אותו לכל האורך ושוטחים עם היד יש תולעים.

דורפמן: ורואים את המחילה שלה כאן.

הרב: נכון, ולא לאכול בשום אולם חתונו, בשום מסעדה, אף אחד שמה לא בודק את הירק כמו שצריך, בטוח שאתם אוכלים חרקים, כל חרק כזה או תולעת, זה כאילו אכלתם חמישה עכברים, והעונש 195 מלקות על כל אחד כזה. תסתכלו פה, פה, לא בעולם הבא.

דורפמן: שימו לב את הכמות, כל כנימה הוא של עלה, שימו לב את הזחל, ורק קיבצתי קצת, רואים פה לדוגמא עוד אחד,

הרב: תעבור בבקשה לקוסקוס. יש פה מרוקאים? אוכלים אוכלים? עכשיו תשימו לב ממה אתם צריכים להזהר, שימו לב,

 

יש גושים כאלה יפים לבנים, לוחצים עליהם הם בעצם נשברים ובפנים אתם רואים ג'וק, שימו לב ג'וק, על כולם אני אלחץ על כולם, אתם רואים ג'וקים? כל אחד זה לאוים. בסדר? שימו לב איך הם הולכים חיים, ככה הם דוגרים על עצמם.

הרב: זה לכבוד שבת. מי שלא אכל עופות יש לו חיידקים וחרקים, למה לא. אז אין דבר שהוא לא נגוע, שתדעו, לכן צריך לדעת איך לבדוק ואיך לשטוף ואיך לברר כדי שתאכל כשר.

אנחנו הולכים לבית מלון, אנחנו ארבעה ימים לפני שמים משגיח, שהוא יבדוק את כל התוצרת שמגיעה אליהם, שתיים שהוא מגעיל ומכשיר את כל הכלים במטבח מחדש כאילו זה מטבח של גויים, אחרי זה הוא צריך לדאוג בעצמו לאורז ברירת אורז, חומוס, כל מה שיש, ירק, פטרוזיליה, כוסברה, שומר, בצל, תפוח אדמה, הכל הכל הכל, זה לוקח ימים, הכל מוכן עד ש ויש לו מפתחות של המקררים, שום דבר לא יכול לזוז בלעדיו, רק לו יש את המפתח. וככה אנחנו יכולים לצאת ולעשות את זה. אתם רוצים לעשות בר מצוה? חתונה? ברית? אתם חייבים לעשות ככה, אם לקחתם אולם- צריך לקחת משגיח אמיתי ירא שמים שהוא יעשה את הפעולות כמו שאמרתי, יום לפני לפחות, אם זה אולם גדול עם מאות מוזמנים, זה מספר ימים לפני. לא זה לא מועיל שום השגחה, כי בכל ההשגחות אי אפשר להשגיח בכמויות שצריכים שלשים ארבעים פטרוזיליה או כוסברה ואורז בכמויות של קילוואט, ועוד חומוס ועוד שומר ועוד ועוד את רוצה את כל הסלטים, אי אפשר, ובפרט ברוב המטבחים מחזיקים את יודעת, או ערבים או אריתראים או כאלה שהם עולים בזול, וחביבי חפיף דליל, הכל בפנים ולא אגיד לך מה הם עוד מוסיפים משלהם. המשגיח יכול להסתכל רק שהם שטפו, יכול להסתכל שהביאו את הסחורה, יכול להסתכל שלא החליפו את הבשר, אבל יותר מזה הוא לא יכול, הוא לא יכול גם להשגיח וגם לעשות את הכל לבד. צריך עזרה. הבנת? אין מה לעשות, זאת המציאות. את רואה מה יש, קרפדות, נחשים, לטאות. הרב הראשי לישראל סיפר עכשיו, יש סרטון שעכשיו הפיצו,שלקחו ענבים את הענבים עם טרקטור מרימים, והם מעבירים את זה לשטיפה ואח"כ סוחטים אותם, ואת יודעת מה היה בפנים? נחשים. נו, אני אשם? זה לא אני אשם. זה המציאות. אף אחד לא ילך לחפש לכם על כל שקית יש בפנים, חוץ מזה שמתירים בין שלשה לשבעה חרקים, שהם יורדים בשטיפה, אבל זה לא נכון, לא כולם יורדים בשטיפה, ואם אתם קונים מהשוק בלי שזה עם השגחה בכלל, שמה זה מסובך לגמרי כי שמה יש גם זבוב המנהרות, שזה זבוב שנכנס בתוך העלה, לא מעל ולא מלמטה, בתוך העלה והוא עושה מנהרות, אם תסתכלו מול אור תראו תעלות כאלה, ולא תראו אותו, קטן, והוא עושה ככה וזהו. בחממות הם דואגים שלא יכנס כזה, הם עושים מדגם, אם הם מוצאים שזה מנוגע, אפילו במקום אחד, אם ימצאו אפילו חסה אחת או פטרוזיליה אחת שיש עליה כאלה סימנים, הם פוסלים את כל החממה, כי נגד זה אי אפשר להלחם ואי אפשר לנקות ואי אפשר לשטוף, זה צריך פשוט צריך לעבור ולגזור את כל העלים שרואים בהם את התעלות האלה, אחרת אתה אוכל תולעים. אז לכן מי שקונה בחוץ הוא חושב שהוא חוסך, זה נכון בכסף אבל לא בבריאות ובעוונות.

אבל זה צריכים לראות בעיניים בשביל להכיר את זה, אם לא מכירים את זה לא יודעים. יש לך את זבוב המנהרות להראות להם? הנה תסתכלו רגע, זה הנחש בתוך הזה, אתם רואים? נחש בתוך החסה. בעשר שקל לא הרבה. אם הייתם הולכים לחנות לחיות לקנות נחש היה עולה יותר יקר. זה טיפ, בונוס. נכון. עם סבון שזה יחליק.

עוד שאלה בינתיים? בודאי, חייבים לחפש בכל דבר שלא להכשל במאכלות אסורות.

בנקודה הזאת כבוד הרב יעזור לי אולי, נקודה הזאת של החיפוש אחר תולעת או משהו כזה, יש החלפה של תאנים שלא היו  מעושרות וכן מעושרות, דברים של תבל וכו', כן, אבל את הסיפור הזה במיוחד לא זוכר כרגע שאני נתקלתי. אבל מכל מקום שצריך לבדוק שאסור לאכול, הגמרא אומרת מפורש כמה זה שרץ מהאויר, כמה זה מהיבשה, כמה זה מהים כל אחד כמה המלקויות שלו וכו' וכו' וכו'. כן, הנה תראו דוגמא של זבוב המנהרות. אתם רואים מה הוא משאיר, זה הזבוב, הוא מטיל ביצה בתוך העלה, אח"כ זה מתפתח ואז זה מתחיל לחפור בתוך העלה בעביו של העלה, תסתכלו איך זה נראה, אתם רואים שמה? כל הרשתות שלו, הנה כל הסימנים האלה של התעלות זה מעיד שיש פה תולעת בפנים, אין מה לעשות עם עלה כזה, זה רק לחתוך אותו לזרוק אותו, כל עלה כזה צריך לזרוק, אין נקיון בזה, אי אפשר לנקות. אפשר לשים אותו במנהרות של הפלשתינים בשביל שכן. אני נתתי עצה לביבי, הוא לא שמע לי אבל סיסי שמע לי, ואני אמרתי שיקחו מים מהים וימלאו את המנהרות והנה הם עשו והצליחו. כן. עוד משהו יש לנו להראות? שאלות בינתיים. עוד פעם? תן לו בבקשה מיקרופון.

 

ש. רבי, זה דבר חשוב מאד, למה בגלל שאני מאמין אבל מה יהיה לנו בשנה הזאת. אני לא מבקש ממך שתנבא נבואה, אבל אתה ידוע בלהזהיר את עם ישראל כדי שיאמינו ויהיו טובים יותר.

 

הרב: אני אמרתי בשנה שעברה, אם אתם זוכרים כל המודעות שהייתי פה איזה פעם פעמיים, המודעה היתה - השנה תהיה קריטית, עכשיו אנחנו כותבים במודעות השנה תהיה גורלית, ואנחנו רואים. אני מחכה שפוטין ואבמבה יסתבכו ביחד, זה הכל. ברגע שהם יתקלו אחד בשני, אנחנו יוצאים למלחמת העולם השלישית ככה בצורה מסודרת, וזה מתגלגל לגוג ומגוג. תראה. מה שאתה רואה עכשיו אני כבר אמרתי לפני כן, שבין המהגרים האלה מכניסים דאעש אנשים, והנה מתברר שבפיגוע הזה כבר שלשה, נכון לאתמול שלשום, שלשה כבר זוהו שהגיעו מהמהגרים מסוריה. הרי זה פשוט, הרי הם אומרים מפורש, הם סימנו את אירופה עם דגלים שחורים, איפה המדינות שהם הופכים להפוך אותם למוסלמיות. שבדיה עד חמש שנים יתהפך כל המקום וזה יהפוך להיות אימפריה מוסלמית שמה. היום הם כבר הילדים שלהם חמישים אחוז הם מוסלמים שמה בשבדיה. והם בטוחים עדיין, פתוחים עדיין אליהם, אבל תראה, העולם בכיאוס גדול כרגע, זה כלום, זה אפס מה שהם יעשו לו, כל מה שהם עשו פה, תראה איזה הצלחה, בכל כך הרבה מוקדים בתיאום בלי שיזהו אותם בלי שיחשדו, אפילו לתפוס אותם כמו שצריך עדיין לא הצליחו לתפוס, הם לא באו עם זקנים, הם באו  מגולחים, באו עם חליפות, באו נחמדים. ממש פרנסאווים. והם עשו מה שעשו, והרעיונות שלהם יותר טובים משל אלקעידה משל אחרים והכל, וביניהם הרי זה יוצאי המקום, הרי יש צרפתים שהלכו לסוריה ולעירק להלחם, למדו שמה את המקצוע וחוזרים בחזרה, זה הפחד הגדול, שכל מדינה ממנה יוצאים אלפים, חוזרים מהם אפילו רק עשרות, כולם מומחים בנשק, אניות מגיעות לשם, מעבירים את זה בצורה כזאת או אחרת והנה אתה רואה שיש להם את כל מה שרוצים, אל תתפלא אם עוד מעט את התראה טילי תאו שמפציצים בנינים, קונסוליות, כל מיני דברים כאלה, הכל יהיה, הם לא בוחלים בכלום, בשבילם זה המשימה עד טיפת דמם האחרונה. הם לא יעצרו, אין דבר כזה בא נעשה פשרה, אפילו אם יציעו להם מאמריקה תקחו מדינה אחת שלמה בשבילכם, הם לא רוצים, כל העולם יהיה מוסלמי. זה מה שכתוב שיהיה באחרית הימים, תהי המלחמה בין עשיו לישמעאל, ואחרי זה כל אומות העולם שבעים אומות העולם יהיו גרורים בתוך המלחמה, סופה של המלחמה שכולם יבואו נגדנו ואז הקב"ה יילחם בעבורנו, וככה זה אמור להסתיים. אבל התוצאות לא מנבאות כל כך טוב. שני שליש מהעולם ימותו, זה ארבע וחצי מיליארד. אתה מבין? בשואה זה היה חמישים וארבע, חמישים ושתיים, יש כל מיני מספרים.

ראשית דבר אינו חדש כלל מאז ומעולם ידעו חכמנו להזהיר ולהזהר מאיסור אכילת תולעים, כגון הגמרא במסכת חולין דנה על מציאות של חרקים במים, קטניות פירות, בגמרא במסכת סוכה דנים על מציאות תולעים דגים וכן ראשונים ואחרונים דנים על מציאות חרקים במקים וקטניות בפירות, בקיצור יש הרבה, אבל סיפור מעשה הוא ביקש, זה אני לא זוכר. כן.

השנה הגורלית, רגע, אז זה יכול ללכת לכיוונים שאף אחד לא חולם עליהם, אני הבאתי אתמול סרטון בהרצאה וכבר לפני הרבה זמן הראיתי את המצב הדמוגרפי שיהיה באירופה תוך עשרים שנה, כל האיסלאם, בלי מלחמה, בלי פיגועים, בלי טרור, רק מהילודה הם ישתלטו על כל אירופה. באירופה יולדים 1.6, ילד . 6, זה הילודה בממוצע, זה מחזיק אוכלוסיה באותה כ מות. אבל הם יולדים אחד לשמונה, פי ארבע ממה שיולדים האחרים, אז אתם מבינים איזה ריבוי זה? זה ריבוי שהם לא יוכלו לעמוד, עוד עשרים שנה כל המדינות יהיו מוסלמיות, כל הנשק, כל הגרעין, הכל יהיה בידיים של המוסלמים. ואז החגיגה תהיה חגיגה, יהיה הרבה רעש. לא זיקוקי דינור,

עכשיו אתם רואים שפוטין בעצמו מבין שהולכת להיות מלחמה, לכן הוא מתמקם פה במזה"ת כאילו הוא בא לעזור לסורים, ומציע ללוב ולעירק אם תרצו שאני אבוא לעזור לכם רק תקראו לי אני בא, ואז הוא שם בסיסים בכל מקום כי קראו לו, הוא בא להציל אותם, וככה הוא מרשת את עצמו, שלשום הוא עשה ניסוי בשני טילים גרעיניים מצולמת, שיצאו כהרף עין אחד אחרי השני, והראה לעולם שמה שלא חלמו שהוא יכול לעשות כבר יש לו, לפה לסוריה הוא הביא את כל הנשק שהוא עוד לא ניסה על אנשים בצורה חיה, והוא עושה ניסים כלים שמה, הבן אדם לא בוחל בכלום, לא סופר אף אחד, אומרים לו שמע, אתה מגזים אז הוא אומר אין בעיה, מזיז עוד כוחות, אומרים לו אנחנו נשים זה, אומר אני אעשה כפליים, אומר אין לי בעיה להטיל פצצה אטומית על פולין אם היא תשים את הטילים של ארה"ב, הוא מדבר בטילים, אין לו בעיה אבל גרעיניים, הוא לא מדבר בקטנה, הוא אפילו ביקש רשות להפציץ את דאעש מהעולם בפצצה קטנה אטומית, כאילו בשביל מה הרבה גיחות והרבה טיסות, שים בום טרח אחד ושיהיה שקט, אין לו שום בעיה הבחור, הוא לא נשאר כמה קדנציות בשביל ללכת לציד רק ולרכב על אריה, הוא רוצה  מלחמה רצינית, אתם רואים הוא החליט, שהאי קרים שלו נכנס. בלי שום בעיה. כל העולם שותק. מפציץ את אוקראינה, הם פוחדים שהוא יתפשט הלאה, אין לו שום בעיה. אני מחכה לרגע, ואני התפללתי על זה, שאובמבה ופוטין יתנגשו, ברגע שהם יתנגשו אני יודע שהספירה לאחור החלה, ולא נשאר הרבה זמן לגילוי משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

כן, שאלה אצל הנשים, בבקשה למעלה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני באתי במיוחד להגיד לך תודה

 

הרב: פעם שניה כבר

 

ש. כן, אבל עכשיו תקשיב

 

הרב: גם אז הקשבתי

 

ש. כן בטח אתה תמיד מקשיב לי, בפעם האחרונה ברכת אותי היה לי חוב בחברת סלולר לא רציתי להגיד לך את הסכום, עכשיו אני אומרת אותו, 147 אלף שקל,

 

הרב: זה רק משיחות טלפון

 

ש. זה רק מהודעות לחיזוק בנות ישראל

 

הרב: לא יאומן כי יסופר

 

ש. כן, וברכת אותי פה שיימחק להם החוב מהמחשב, אז קמתי היום במיוחד מהמיטה למרות שהייתי עייפה, להכרת הטוב לכבוד הרב, ולהגיד מחקו לי את החוב מהמחשב. כנגד כל הסיכויים, בלי עורך דין, בלי עורך דין שרצה 25 אלף שקל, רק עם אמונה תמימה בקב"ה, בטחון מלא ועם הברכה כמובן של כבוד הרב

 

הרב: רגע, אבל חשוב, הם מחקו או נמחק להם?

 

ש. מישהו הזיז את הענינים

 

הרב: הם לא ויתרו

 

ש. הם לא רצו לוותר, הם רצו כסף

 

הרב: אבל פתאום אין חוב

 

ש. הקב"ה יש לו שליחים.

 

הרב: לא אני אגיד לך למה אני שואל, כי אם נמחק לך אז יתכן שנמחק לעוד

 

ש. לא יודעת, מה אכפת לי

 

הרב: לא אבל זה טוב, מהברכה שלך זכו עוד

 

ש. אה, יכול להיות, אני האמנתי, אני מאמינה בברכות של כבוד הרב, אז כנראה שהיה כלי לקבל את הברכה, אז באתי במיוחד להגיד את התודה בפורום, לכבוד הרב ושנמחק החוב.

 

הרב: ברוך ה', שיימחקו כל עוונותיהם של ישראל

 

ש. אמן. אני רוצה, כמובן אני לא מוותרת על שתברך אותי, קוראים לי מירב בת רינה ואת המשפחה שלי שיהיו עובדי ה' מתוך יראת שמים טהורה וקדושה, ואת בעלי

 

הרב: מירב בת רינה ומשפחתה יזכו לכל מילי דמיטב לעבודתו יתברך. והרב יצחק בן אסתר, ה' יזכה אותו בעזרת ה' יתברך שיהיה לו כולל ויהיה לו אפשרות לשלם לכולם ויהיה משגיח על הכשרות כמו שצריך

 

ש. הוא משגיח מאד גדול של הכשרות

 

הרב: מאיפה את מכירה אותו?

 

ש. בטח, זה כבוד הרב, זה רב גדול בכרמיאל

 

הרב: כבוד הרב, בעזרת ה'.

 

ש. הוא שקט אבל הוא רב גדול מאד בכרמיאל, הוא הבן של הרב של כרמיאל

 

הרב: נכון נכון.

 

ש. עכשיו, יש לנו מישהי שהיא חולה והיא לא מרגישה טוב והיא מאד אוהבת את כבוד הרב, הייתי רוצה שתברך אותה, קוראים לה כרמלה חיה בת זוהרה, היא צריכה רפואה שלמה

 

הרב: תזכה לרפואה שלמה מהרה.

 

ש. אתה ברכת אותה פעם קודמת היא אומרת וזה כבר רואים את השינוי בברכה שהיא מתחילה להרגיש טוב, עכשיו היא תרגיש הרבה הרבה יותר טוב ותסתלק המחלה

 

הרב: בעזרת ה' מהרה.

כן, שאלה נוספת.

 

 

ש. סליחה, ערב טוב כבוד הרב, אני מאד מבקשת שתברך לי בבקשה, יש אישה מאד חולה בכרמיאל, קוראים לה חיה בת אורה. בבקשה.

 

הרב: רפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: תודה. כן עוד שאלה אחת, שם בפינה הגברת. תן לגברת. אה חנג'ורי בטסרי, יש פה סיום הש"ס, רבותי, יש פה בחור שליקט 365 יהודים שכל אחד ילמד שבעה דפים בגרסה, הנה יש פה כמה שגמרו שבעה, 365 יהודים שכל אחד למד שבעה דפים מהש"ס, יש כאלה אפילו  יותר, ומסיימים את הש"ס. זה הם עשו בשביל היום הולדת שלי שהיה לפני כמה ימים. כן, הנה איתן אזולאי. תן לו איתן אזולאי.

 

ש. כבוד הרב, שלום וברכה, רשמנו לרב בס"ד לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, אנחנו חברי הקהילה הקבוצה מודים לרב על הזכות העצומה שהרב לימד אותנו בשם החפץ חיים זצוק"ל, שכל מה שאדם גרס בעולם הזה ילמדו אותו בעולם האמת, לכן רצינו לזכות את הרב לכבוד יום הולדתו שיסיימו את הש"ס 365 יהודים ע"י גרסה של שבעה דפים כל אחד, ואת הדף האחרון שמרנו לכבוד הרב, והאם כבוד הרב יסכים לגרוס את הדף האחרון כי הכל הולך אחר החיתום. תודה לקב"ה שברוב רחמיו זיכה

 

הרב: היום זה הסוף?

 

ש. כן

 

הרב: אז אני מכבד את הרב יצחק. בבקשה. כלכם זכיתם עכשיו במה שאני זכיתי, כי מי שמשתף בסיום הוא זוכה בכל. יש פה נשים שעכשיו זכו לסיים את הש"ס.

קדיש.

 

הרב: אמן, אשריכם אשריכם.

אני מברך את כל הקהל שיזכו להיות הבנים של יעקב אבינו, בנים של הקב"ה, עם סגולה, לא לאבד את הבכורה, לשמור עליה חזק, ושבעזרת ה' נראה בנפילת אויבינו ובתקומת עמנו במהרה בימינו אמן.