ירושלים - ירושלים - היראה זה כל האדם

אנחנו נלמד היום נקודה אחת בענין התשובה, ונפתח אותה בשערי תשובה של רבינו יונה הוא מביא שהעיקר הראשון בתשובה זה החרטה. יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', וישיב אל ליבו כי יש עונש ונקם ושילם על העוון, כענין שנאמר "לי נקם ושילם", ונאמר "גורו לכם מפני חרב כי חמה עוונות חרב", אז אומר דבר ראשון בחרטה שחיב אחד מתנאי התשובה העיקריים זה חרטה על העבר, עזיבת החטא, קבלה לעתיד לא לעבור יותר עבירות, ולקיים את המצוות, ולהתוודות ולומר אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפרוט את החטאים כפי ידיעתו, זה באופן כללי.

אבל צריך חרטה, מה זה חרטה? חרטה זה יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', אין לך רע יותר גרוע ממה שעזבת את ה', עזבת את מקור החיים, התנתקת ממי שיכול להושיע אותך כל החיים, להציל אותך, להתחסד איתך, לעשות כל טוב, זה הכי רע שיכול להיות, שאתה עזבת את ה', זה גם מר, הרבה מרירות יהיה לך מזה. אז אדם צריך להבין את זה בלב, לא בשכל ולא לשמוע את זה באזניים, הוא צריך להבין את זה בלב.

לדוגמא, אם בן אדם רוצה לשאת אשה, והיא בשבילו היתה כליל המעלות, וממש לפני שהם עומדים להתחתן שבוע שבועיים, מסיבות כאלה ואחרות היא החליטה שהיא לא רוצה להמשיך, הבן אדם חושך העולם בעדו, חושך, הוא מבין כמה רע ומר עכשיו גורלו, עד שהוא מצא את האשה שבשבילו היתה כליל השלמות בכל מכל כל, לא חסר בה מאומה, אבל בגלל טעות שהוא עשה או התנהגות לא ראויה, או לא משנה מה, זהו, החליטה סופית לעזוב אותו. הרי ברור שהלב שלו יבין, לא השכל יבין, הלב הוא יבכה הרי כל הזמן, הוא יחפש כל עצה איך לחזור, איך ישפיעו אנשים, הוא יהיה מוכן כל השפלה שצריך. אז לעזוב את ה' זה פי אלף אלפים לאין שיעור, אז צריך שיבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', לא שה' עזב אותו, הוא עזב את ה' בזה שהוא עשה חטא או חטאים, או עוונות או פשעים או מרדים. ואז כשהוא מתחרט הוא קולט מה הוא עשה, ישיב אל ליבו גם שיש עונש ונקם ושילם על העוון, כענין שנאמר "לעי נקם ושילם", ונאמר "גורו לכם מפני חרב כי חימה עוונות חרב", ויתחרט על מעשיו הרעים ויאמר בלבבו מה עשיתי, איך לא היה פחד אלקים לנגד עיני, איך לא יגורתי מתוכחות על עוון, ומן השפטים הרעים, כי רבים מכאובים לרשע לא חמלתי על גופי, הרי הוא יקבל יסורים מחלות צרות, איך לא חמלתי על גופי, ולא חסה עיני עליו משחתו מפני הנאה של רגע אחד, מה זה עוון, מה זה חטא, רגע, אדם עושה טעות אחת פעם אחת הוא כבר גורם את כל הצרות האלה, באחד, בחטא אחד, בחטא אחד. ונמשלתי לאיש שיגזול ויחמוס ויאכל וישבע ויודע כי אחרי אכלו ואחרי שתו יגרס השופט בחצץ שיניו, אתם יודעים, היו כמה סיפורים בתקופה האחרונה שכמה פורצים פרצו לדירה מרוב עייפות הם נרדמו ובאו השוטרים לקחו אותם מוכנים. אצל הקב"ה כולם נתפסום לא צריך שהוא ישן, גם בלי שהוא יישן גם אם יהיה ער ה' תופס אותו, אז לכן צריך להבין, הרי ברור ששופט כל הארץ יעשה משפט, הוא אומר לך מפורש, לי נקם ושילם, זה לא יעבור בשקט, אז איך אתה עושה את זה? הרי אומר שלמה המלך ע"ה "ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ", אדם גונב לחם נגיד ואוכל, אבל הוא יודע שאחרי זה באותם שיניים יתנו לו לאכול חצץ, אז היתה הנאה של רגע שהוא אכל לחמניה טריה, אבל אחרי זה צריך לאכול אבנים, חצץ באותם שיניים, איזה הנאה זאת?

ורעה מזאת, עד מה שאמרנו עכשיו זה עוד לא מספיק רע, יש רעה מזאת, כי הייתי על הנפש היקרה אכזרי, עד עכשיו דיברנו רק על גוף שהוא יסבול, אבל עוד יותר רע מזה כי הייתי על הנפש, היקרה אכזרי, ונטמאה בגילולי יצרי, ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה. נגיד שיש לך קנינים רוחניים ואתה בסדר מקיים מצוות באופן כללי והכל, אבל אם הנפש שלך רעה בעיני אדוניה הקב"ה, מה יועיל עם כל קניניה? ואיך החלפתי בעולם חולף עולם עומד לעד לעולם, הרי לא באנו לפה בשביל להשאר, ברור שאנחנו מסתלקים מפה, אז איך אתה מחליף עולם בעולם, איך אתה שוכח מהסיבה שבאת? איך נמשלתי כבהמות נדמיתי והלכתי אחרי יצרי כסוס כפרד אין הבין וטעיתי מדרך השכל, איפה השכל? מה אתה בהמה? אתה הולך אחרי יצרך שרוצה להוביל אותך לשאול תחתית? והנה הבורא נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל, להכירו וליראה מלפניו ולמשול בגוף וכל תולדותיו, כאשר המשיל על שאר בעלי חיים שאינם מדברים, מאשר יקרה בעיניו נכבדה, אז יש משל נפלא שמסביר, כמה אנחנו לא צריכים להתחשב בגוף, אדם יש לו חמור, חמור, למה מיועד חמור? למשא, מישהו מרחם על החמור? אומר לא הגזמתי כבר העמסתי עליו יותר מדי? חמור מה תשים עליו ישתלשל מהצד ועוד צד ויהיה עמוס עד למעלה, חמור הולך. אף אחד לא חומל עליו, והחמור הזה מפרנס את הבעל הבית, מההובלות שהוא עושה איתו והכל הוא מרויח כסף, מהכסף הזה הוא לא חומל על החמור, הוא ידוע שהחמור נועד, זה המשאית שלו, החמור הזה לוקח הכל הוא עושה את הכל, הוא לא מרחם לא דואג לו לשינה לא לשום דבר, כל זמן שהוא צריך אותו הוא מעמיס עליו. גם לא פורק ממנו כשהוא עומד באיזשהו מקום, משאיר עליו את הכל. והוא הולך ויושב, שותה, אוכל, לומד, והחמור עם הסחורה עליו, אין בעיה, אף אחד לא ראינו שמרחם על החמור וזה וזה.

אומר הגוף שלך זה חמור, זה חוץ  ממך, שכח מזה, זה לא אתה, אתה זה הנשמה, אתה בעל הבית והביאו לך חמור, והחמור זה הגוף, הוא צריך לשאת את כל המשאות, את כל הבעיות, הוא צריך לשאת, אל תרחם עליו, הוא צריך לספק לך את ההישגים שלך בתור בעל הבית, בתור בעל הבית הנשמה מה אתה צריך? איזה הישגים? ההישגים שלך צריכים להיות שאתה לומד תורה ומקיים מצוות, ירא את ה', עושה רצונו, זה המטרה של הגוף, לכן אל תרחם עליו. הוא ישן הרבה, לא ישן הרבה, אכל הרבה, לא אכל הרבה, כל זמן שהוא סוחב תעמיס. אבל אנשים עושים את החמור החשוב, והנשמה משרתת אותו, ממלאת את צרכיו, בעוגות, בסברינה, בשוקולדים, בנס קפה, עם קצף, מה זה מפנקים אותו, אין חמור שמקבל פינוקיםכ אלה, אז ז"א לך לישון, אתה עייף, חמורי חמורי לך כנס למיטה, אווווו איך דואג לו וזה, קם אומר עוד חמש דקות חמורי תישן, עוד חמש דקות התפילה  תחכה, לא נורא, והחמור ישן והוא דואג לו כל ה יום וזה וזה וזה, והבן אדם מסכן אין לו שכל, משרת של החמור.

אז לכן אדם צריך להבן, הנשמה יקרה חכמת לב וטובת שכל, ה' נתן לך אותה למה? והרי אחרי אשר זאת בשביל זה נבראתי - בשביל הנשמה, ויהי בי היפך מזה, אז למה לי חיים? למה לי חיים? כענין שנאמר "אדם טועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח", האדם הזה שהוא טועה מדרך השכל אז הוא עם המתים ינוח, שמה הוא ינוח, שמה, פה הוא ירוץ ויעבוד את החמור כל הזמן, רק שמה הוא ינוח, ועוד, עוד יותר גרוע, כל מה שמארנו עד עכשיו עוד יותר גרוע, כי כמשפט הבהמה לא עשיתי, ז|"א האדם שחטא לה' משפטו יותר גרוע משל בהמה, אבל שפלתי ממנה, כי ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ואני לא ידעתי ולא התבוננתי, ושילחתי נפשי לחופשי מאדוניה, זה כאילו החמור ברח, הלך, הנשמה שכחה את התפקיד מה היא באה מי שלח אותה לאיזה מטרה, והלכה.

תשמעו איזה מילים אומר רבינו יונה, טעמתי צופי ונשיתי סופי, אדם טוען את הצוף, את הדבש, את הטעם הטעים, את ההנאות של העולם הזה, אבל נשיתי סופי, שכחתי שיש סוף לכל זה ובסוף הרימה והתולעה תתפרנס מגופי, וגזלתי וחמסתי ועל דל בוססתי, ז"א אדם יכול להגיע לשפל המדרגה שהוא גם יגזול ויחמוס דלים ועניים, חלשים, ולא רק זה, אתה גם גוזל וחומס את הנשמה שלך, ומתבוסס על החמור שלך, ולא זכרתי יום המוות אשר לא ישאיר לפני נשמתי כי אם בלתי גווייתי ואדמתי. והענין הזה ביארנו כאשר דיבר ירמיה ע"ה בדורו, אין איש ניחם על רעתו לאמור מה עשיתי. אז האסון הכי גדול זה שהבן אדם לא יודע אפילו עד כמה, עד כמה הוא טועה מדרך השכל, כמה הוא רחוק רחוק מאד, שהנביא בזמנו אומר, לפני אלפי שנים, אין איש ניחם על הרעה, לא אומר פאילו מה עשיתי, עושים חטאים ועבירות תמידין כסדרן, מוסיפים כהלכתם, ואדם לא ניחם, לא מתחרט, הדבר הראשון הראשון בתשובה זה החרטה, בלי חרטה אין תשובה, איך יכול לחזור בתשובה אם הוא לא מתחרט? אז אין לו שום בעיה לעשות עוד פעם, אין לו שום בעיה לעשות עוד פעם, הוא לא מתחרט. אז לכן צריך לדעת שהחרטה היא יסוד, ואצל רבינו יונה זו התביעה הכי גדולה האכזריות שלנו על הנפש שלנו, ואנחנו כל כך רחוקים מלהרגיש את הנפש, עד שאין לנו כלל הרגש בתביעה הזאת, והסוד גם בזה פשוט. דרוש גם לדבר על הפשוט הזה, נראה לנו שאנחנו מבינים מה אנחנו מדברים עכשיו, אנחנו לא מבינים, אף אחד מאיתנו לא מדבר עם הנפש שלו, אף אחד לא בוכה, אף אחד לא מספיד את מעשיו, אף אחד לא בתעניות על מעשיו, אף אחד, צריך להרגיש שאנכי זה הנפש ולא הגוף, אף אחד לא מרגיש את זה, שהנפש זה אתה ולא הגוף. אדם מדבר כואב לי, לא מרגיש טוב, יש לי סחרחורת, מי זה אני? זה היד הראש הזה, הרגליים עייפות, מי זה אני, הוא מדבר כל הזמן על הגוף, על החמור, הוא מדבר על החמור, הוא בכלל לא יודע מה זה הנפש. צריך להרגיש שאנכי זה הנפש ולא הגוף, ודרוש על כך עמל ויגיעה כדי להשריש בפנימיות שלנו את הדברים, וכיון שאנחנו לא עמלים על זה אז החיים שלנו הם חיים חיצוניים.

והרגשה הזאת זרה לנו, ההרגשה הזאת זרה לנו, אז אם ככה איך אדם יתפעל מיום הדין, איך הוא יתפעל מיום הדין, מי בא ביראת שמים ליום הדין, מי? תיכף אני אתן לכם כמה דוגמאות, זה להתעלף מצחוק, כמה אנחנו רחוקים רחוקים רחוקים רחוקים לאין שיעור, רחוקים, מה זה רחוקים. אומרים שבמאדים מצאו עכשיו אוקינוס שמקיף שמה עכשיו חלק מהמאדים, אומרים, אומרים, כמו שזה רחוק מאיתנו שיש אוקינוס, אז מה אז יש אוקיינוס אין אוקיינוס, יש דגים אין דגים אין דייגים מה זה מעניין אותי בחיאת. אותו דבר לא מעניין אותנו מיום הדין, אותו דבר ממש, אותו דבר ממש. בי עבודת מיוחדת, תקשיבו עכשיו דברים שאוזן לא שמעתם, תשמעו דברים.

צריך השבה אל הלב, "והשבות אל לבבך" כולם יודעים את הפסוק, להתחיל אותו ולסיים, אבל את החלק של "והשבות אל לבבך" מי עשה? צריך לקרב את הדברים ללב להפשיטם לצייר אותם ולהרחיב את הדברים, לברר לעצמו שיש משפט ושהכל בדקדוק, ואוי לו למי שלא יחפש עצות להנצל, לי נקם ושילם, אמר ה', אתם שומעים מה מדברים? זה לא אחד אומר אני אראה לך, אתה תראה מה אני יעשה, מי אתה בכלל, מי אמר שתחיה עוד רגע?! בורא עולם אומר לי נקם נקם ושילם, אתם יודעים מה זה נקמה שלה בורא? אתם מבינים? עוד מעט יגיע אלניניו, אלנינו הסופה, ווי ווי ווי, כולם מחכים אומרים שהיא תהיה גדולה מאד, יהיה טייפונים, יהיה הוריקנים, יהיה בלגנים, ווי ווי ווי. זה אפילו לא התעטשות של הקב"ה, אלניניו. המביט לארץ ותרעד, איך נהיה רעידות אדמה? המביט לארץ, זה הכל, יגע בהרים ויעשנו, יוצאות לבות רותחות. אין שום מאמץ, הקב"ה יכול להחריב את כל העולם כהרף עין, כמו שהוא ברא אותו כהרף עין יכול להעלים אותו כהרף עין, אז מה זה בן אדם? מה זה בן אדם? והוא אומר לי נקם ושילם, על מה? על חטא אחד.

המצב שלנו זה שחסר לנו זהירות במצוות לא תעשה, וזריזות במצוות עשה.

אני אדבר אתכם רק על משהו קטן, כן, אני משתדל להקפיד מאד שחזנים שעולים להתפלל בתפילה יקפידו לקרוא עם חטא ועם עין ועם דגש חזק, אצל כולם כמעט הדגש הוא אותו דגש, ושידעו מה זה מלעיל ומה זה מלרע והכל ושיכוונו בשם ה' אדון הכל היה הווה ויהיה תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם ואני עובד כבר חדשים, וקשה לאנשים לתקן, וזה א' ב', אתה מדבר עם הבורא יתברך, אתה לא מדבר בכלל לענין, אתה מדבר שטויות, ואם אתה אומר ח' ח' ועין מה אתה מחרבש? בשביל מה אמרו  ח'? יש ח' ויש כ' אבל לא חחח, חיה, חסה, חי העולמים, חי העולמים, איזה אולם? האולמים. נברך את עמו בשלום, עמו מי זה אמו? דבר, תגיד מה שצריך, מברך את עמו בשלום, בש - דגש חזק, אחרי תנועה קטנה ב' בפתח תנועה קטנה יבוא דגש חזק, בשלום. ברוך את ה' המבורך, לא המבורך, ברכו את ה' המבורך, המ, המ - דגש חזק, המבורך, המבורך?!... זה רק תפילה שכל יום אתה מתפלל שלש פעמים ביום ואתה מחרבש מה שאתה רוצה, בעוד שאתה אומר את זה מהר אתה גם מדביק מילים, מדביק אותיות, קריאת שמע מי יוצא בכלל ידי חובה? בודדים, בודדים, דאוריתא כמעט ואף אחד, אולי רק התימנים, אולי, כי לא יודעים אפילו להגיד אחד, אומר אחד, אומר הגאון מוילנא, צריך להאריך בד', עד שימליך אותו בארבע רוחות השמיים, אז באחד איפה אתה יכול להספיק להמליך אותו בארבע רוחות השמים אז צריך להגיד אחדדדדדדדדדדד. וזה לא בעיה להגיד. מיש רוצה ללמוד הנה אני אלמד אותו פשוט, יעשה בהתחלה ככה ווווו אח"כ לאט לאט יכניס את הלשון ויצא לו אחד. "ואספת דגנך, לא דגנך כי אין דגש, מה אתה אומר דגש אין דגש, ואספת דגנך, תקראו בהלכה מי שלא אומר בדקדוק את קריאת שמע לא יצא דאורייתא, אז זה דאורייתא, מצוה דאורייתא כל יום פעמיים. אז אדם לא מקיים מצות עשה כהוגן. ברכת המזון, דברים פשוטים, איפה הראש שלו? מה הוא מסמן לאנשים? איפה הוא זה ככה ככה, איפה אני? איפהאני? והאדם לוקח את זה בקלות בקלות בקלות בקלות, והוא אוסף לו עוונות עוונות עוונות, כמה ברכות אדם אומר ביום, מאה לפחות? צריך להגיד מאה, כן, מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה, איך יראים? אל תקרי מה אלא מאה, מאה ברכות, נו, ואיך אתה אומר אותם ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.... בורא פרי העץ... איפה אדון הכל היה הווה ויהיה, מה זה אתה קורא לו כאילו חבר שלך ברוך אתה ה' אלקינו כאילו חבר שלך? איפה הכוונה שצריך להתכוון כמו שכתוב בשו"ע סימן ה'?

עכשיו אתה תבוא עם קרונות מלאים מלאים מלאים ברכות, אבל כל הברכות שבורות, בלי תשומת לב, בזלזול, בבלבול, מיליונים ברכות אתה תבוא, אף אחד כמעט לא שווה כלום. אתם יודעים איזה בזיונות היה יכול להיות לך שמה אוצרות בלומים, והאדם זורק את הכל. למה? כי הוא קל, קל, הוא לא לוקח רציני, התורה זה לא דבר רציני בשבילו, הוא דואג לחמור, שמה הוא מדקדק, שהאוכל יהיה מסודר, שיהיה חם, שיהיה טעים, שיהיה כל מה שצריך ליד, כל התפאורה, הוא לא מוותר, אבל בלימוד פה שם טלפון באמצע ככה זה קם הולך אה רגע יש לי משהו לעשות נזכרתי שכחתי בלבלבלבל ככה,  ואפילו אם לומד בכולל שהוא כבר בא והתפנה, אז קודם כל הוא דואג לאחר, אח"כ מספרים מה היה אתמול וככה וככה וככה, ואחרי זה מה אתה אומר על זה וזה וזה, ואח"כ מתחיל ללמוד קצת ואחרי זה נזכרתי אה אתה לא יודע וזה וזה, ואחרי זה נכנסים עוד ענין טרררררם מתוך שבע שעות כאילו, אם יצא לו שעתיים נטו ווי ווי ווי, אז הוא הגיע למעלה של בעל תשובה. הוא יושב על מנת שיקרא אברך. אז זה רק דוגמאות, כן.

חסרה לנו זהירות במצוות לא תעשה וזריזות במצוות עשה, חלק גדול מהתורה אינו בתחום עבודתנון, מספיק להסתכל, שימו לב, על מצבנו בקשר ללאו אחד, לאו אחד, לבלתי רום לבבו מאחיו, במי נאמר? במלך, מלך ישראל זה הדרגה הכי גבוהה שיש בישראל, מלך ישראל, נבחר ע"י האלקים, מלך ישראל, הוא השיא של השיאים, מותר לו קצת להתגאות על זה שהוא זכה להיות הכי מורם מכל העם? מזהירה אותו התורה, לבלתי רום לבבו מאחיו, מי זה אחיו? הכי עניים, הכי דלים, הכי פשוטים, לבלתי רום הלו, הלו, הלו, אחיך כל אחיך אחד מהם שלא הלב שלך יגבה, מאחד מהם, רמב"ן אומר זה מצות איסור הגאוה, שאדם חייב בענווה. והוזהרנו להסיר מנפשנו מידת הגאוה שלא יתגאה גדול על הקטן, וזה אזהרה ראשונה בארחות חיים להרא"ש, להתרחק מן הגאוה בתכלית הריחוק, שימו לב, גם הגדול, הגדול באמת, לא ירגיש עצמו יותר מקטן, בלי התנשאות כלל, ואם יודע אדם בעצמו שלא עמל, לא עמל לשרש מקרבו הגאוה, יכול לדעת בוודאות ששורצת בקרבו הגאוה, ומה כתוב על בעל גאוה? "תועבת ה' כל גבה לב", ה' מתעב מי שיש לו גאוה איפה? לא חיצונית, הוא לא מראה את זה לאנשים ואף אחד גם לא מרגיש, הוא הולך הפוך, שפוף, כפוף, ידיים ככה אחוזות, כל רואהו אומר ווי ווי ווי, תראה איזה שייף עייל שייף נפיק, תראה תראה תראה איזה תלמיד חכם, תראה תראה איזה ענווה איזה פשטות, אבל ה' מסתכל בלב, והוא אומר גבה לב, אני מתעב אותו, הוא לובש מלבוש של הקב"ה, ה' גאות לבש, ומי שלובש מלבוש של מלך חייב מיתה. אז מי שלא עבד לשרש, לשרש, להוציא מן השורש את הגאוה ודאי שהוא בעל גאוה, אין בן אדם שאין לו גאוה, אם הוא לא עובד על זה אז ודאי שהוא בעל גאוה, אז הנה מצוה אחת, לבלתי רום לבבו מאחיו, אז אנחנו דואגים לעבור על כל המצוות לא תעשה ועשה לבדוק את עצמנו איפה אנחנו לגביהם? אני עוד לא מדבר על המידות שזה התשתית שעליה בנוי כל הבנין של התורה והמצוות. אני מדבר כבר על מצוות רק, האם אדם מודע בכלל מה הוא צריך לבדוק מה הוא צריך לעשות? אז ז"א זה לא פשוט.

בעל המכתב מאליהו הלך פעם לתפור אצל חייט חליפה, והחייט רצה למדוד לו את המידות, פתאום הוא ראה שהוא עולה על שרפרף קטן, ועומד, אומר לו מה כבודו עושה? למה עומד פה? אומר למה שאני אתן לך להתכופף למדוד לי את המכנסיים? אז הוא עולה על כסא בשביל שהוא לא יתכופף בשבילו. בלי התבוננות לראות מה זה גאוה ומה זה לא ואיפה זה יכול להגיע, בן אדם לא חושב על דברים כאלה בכלל. בשבילנו זה רום המעלה, מה זה הדבר הזה, אבל אצל המכתב מאליהו זה ברור שככה צריך, מה פתאום שהוא יטרח בשבילי ויתכופף עד כדי כך. אז מה אם הוא חייט ואני מזמין חליפה ומשלם לו והוא מרויח עלי, אז מה?

אז זה דוגמא, וזאת המצוה שצריכים להזהר ממנו, דהיינו העבירה של הגאוה, זאת מהחמורות המכלות והמאבדות הנפש, יש גאוה - אין נפש, אין מרגיש ואין כלום, ומה יועיל קנין אושרו וגנזי מרומיו אחרי אשר נתעב ונאלח גבהי תפארת גדולתו עמוקים משאול, שנאמר "תועבת ה' כל גבה לב".

וכל הענין עם שאר הלאוים התלויים בלב, שגם אדם לא שם לב אליהם, כגון אכזריות, יש לאנשים אכזריות, לא לכולם, אבל בנושאים מסוימים בענינים מסוימים אתה רואה את האכזריות, שנאת הבריות, והמצב מבהיל אם עוברים דבר דבר. אז צריך שאדם יתעורר בשביל להבין את מצבו.

אז בואו תשמעו עכשיו, עיקרי התשובה, אמרנו שהעיקר הראשון זה חרטה, זה לא מגרעת פרטית, חטא זה לא מגרעת פרטית, ולא צריך תיקון פרטי, אלא חטא פירושו שאתה מעוות את הדרך, מי שטועה בדרך אינו עושה מאומה להגיע למטרתו, אדרבא הוא מתרחק, אז מה היה מוטב לו, שלא ילך בכלל. מי שתועה בדרך, האדם לא שם לב הוא תועה בדרך, כל רגע הוא מתרחק מהדרך אם הוא תועה בדרך, עדיף לו לא ללכת, אז זה היסוד הגדול שיתחרט אדם בהכרה גמורה, כי כל הדרך שלו אם יש לו חטא מרחיקה אותו מהמטרה שהוא נברא בעבורה, חטא אחד, אחד רבותי, לא שניים, אחד, אם אדם לא תיקן חטא פירושו שהוא עלה על דרך לא נכונה והיא תוביל אותו לאבדון. אם הוא לא יעצור ויתחרט שהוא עקר את עצמו מהדרך המובילה בית אל, האדם הזה אבוד. ומי שרגיל לחטאים, אתם יודעים, כבר אמרו חכמים, עבר ושנה הותרה לו, מי שעבר עבירה פעמיים, פעמיים, זה הכל, זה כבר מותר לו, הוא מרגיש זה מותר, אין לו כבר יסורי מצפון, אין לו כלום, הוא כבר עובר חופשי. אדם שרגיל בלשון הרע חופשי הוא מדבר, הוא אפילו יאסוף פסוקים והכל ומאמרי חז"ל לשכנע את עצמו שהוא עושה בסדר. הוא יוציא דיבה כי הוא יגיד מגיע לו אני יודע זה כבר בלבלבל. כל דבר אדם ימצא לעצמו תירוץ, אין בעיה, התורה נדרשת במ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא. רבי מאיר היה יכול לטהר את השרץ בק"נ טעמים, 150 טעמים, אבל הוא טיהר את השרץ או לא? לא. השרץ נשאר שרץ, זה שהוא יודע גם להעמיד שהשרץ יהיה טהור, זה בגלל כח הפלפול שלו הידיעה שלו וכו' וכו', אבל זה לא הופך את השרץ לטהור, ואנשים לוקחים את התורה ומטהרים את השרץ. עושים איסורים וקוראים להם מצוות.

אז בואו תשמעו עכשיו, יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה', ויתחרט על מעשיו הרעים ויאמר בליבו מה עשיתי, ז"א לא חשבתי עם עצמי שלא להכנס למצב של חטא, אין לנו בכלל מחסום כזה שנקרא לא להכנס לחטא, אתם יודעים, אתה הולך בשפת הים יש דגל שחור אז אומרים לא להכנס, ומה עושה בן אדם? הוא אומר טוב, אם אני אכנס כמה מטרים זה עוד לא עמוק, השחור זה בשביל עמוק, לא בשביל פה, וככה הוא נכנס, וככה הוא נכנס. עכשיו לצערנו הרב אחד באומן היה ונעלם, בתוך אגם או משהו כזה, נעלם, לא מוצאים אותו, ז"א בן אדם שימו לב, זה מוזר שכל שנה כמעט נהרג מישהו שמה, נעלם נהרג, דברים איומים, אבל חטא זה יותר מדגל שחור, זה צריך להזהר לא להתקרב לראות אפילו את הדגל שחור, לא להתקרב, שלום. אבל אנחנו לא נזהרים בכלל שלא להכנס למצב של חטא, אם אדם היה דואג לנפש היקרה לא היה נכנס לחטא, אבל אם הוא לא דואג לה הוא אכזרי. אחד שנותן לילד להסתובב ליד כביש סואן - זה אדם אכזרי. אדם שהולך לקניות ומה שחשוב לו זה הקניות ולא התינוק שהשאיר בפנים וסגר את האוטו והילד נחנק מהחום והרג אותו, זה פושע ואכזרי. ז"א אין לו בכלל אפילו לחשוב על הנפש היקרה של הבן שלו שיושב אצלו באוטו, מה שהוא חושב עכשיו זה לקנות לימונים, תפוחים ובטטות. והילד ייצלה בחול. רואים בחוש מה אדם מחשיב בחייו, איך אתה יכול לשכוח את הילד?

אז אם אדם יכול לשכוח את הילד את עצמו הוא לא ישכח? הרי הוא חושב שהחמור זה הוא, אז בודאי שהוא לא יודע מה זה הנפש והוא לא דואג לה.

אז לכן אנחנו צריכים להתחרט על זה שלא עשינו חשבון נפש מהתחלה. ואין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה, החשבון זה רק אמצעי לשפר את המעשים, ככה חושבים, זה לא נכון, החשבון עצמו הוא מעשה, החשבון הוא חיוב תכליתי, חשבון הנפש זה עולם בפני עצמו, אדם צריך לדעת שתובעים אותו בדין שמים לא רק על המעשה הרע, אלא גם תובעים אותו על שהוא לא עשה חשבון. למה לא עשית חשבונו של עולם?

אומר חובת הלבבות בשער חשבון הנפש, שחשבון הנפש הוא אחד מהתנאים של התשובה, ומבאר שההשתדלות של האדם בעניני תורתו ועולמו בינו ובין שכלו זה הגדרת חשבון הנפש. אדם צריך להשתדל שימו לב בעניני תורתו ועולמו, תורתו זה החלק הרוחני עולמו זה החלק הגשמי, אדם צריך להשתדל בענינים אלה, תורתו ועולמו, מה להשתדל? להשתדל בין נפשו לבין שכלו, הנפש צריכה לדבר עם השכל, הנפש היא נפש היא בהמית, השכל צריך לשלוט, הם צריכים לדבר ביניהם, זה נקרא חשבון נפש, השכל צריך לשכנע את הנפש למה משתלם לה לשמוע לשכל ולא לשמוע ליצר הרע. וזה לא מכשיר ואמצעי, אלא שצריך לעשות את החשבון נפש הזה ברור. תקשיבו מה אומר ירמיה הנביא, אומר הנביא ירמיה, האותי לא תיראו נאום ה', איך אדם מתהלך בעולם הזה ולא ירא את ה', אין פה כמעט אנשים שיראים את ה', יראים את ה' זה בודדים אולי אולי אולי נמצא חמישה, אולי אולי נמצא חמישה בדור, אולי אולי. "האותי לא תיראו נאום ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים", מיליארדי מיליארדי מיליארדי קובים של מים זורמים בשצף וקצף לקראת החוף, ומה עוצר אותו? חול. מה גובה החול? אפס, איך אפס עוצר ים שלם אוקיינוס שלא ישטוף את העולם. אני אמרתי, שמתי גבול לים חול, ואמרתי לו, עד פה תבוא לא תוסיף, כשאנשים עושים מעשים שלא יעשו אני אומר טוב, כמה גלים צונאמי, 250 אלף איש, מיליונים עקורים מביתם, שלשה גלים, עשרים שלשים מטר טרר טרר טרר זהו שוטף הכל, זהו, אבל ככה במשך ימות השנה גבול שם הקב"ה חול עוצר את הים, איך אתם לא יראים ממני? איך? הרי כשאדם נמצא באניה הכי גדולה ומתחיל סערה בים היא כמו קליפת השום, כל האניה הזאת טקטקטקק איזה פחד יש, נזרק מסיפון לסיפון ממקום למקום, פתאום הוא רואה מה זה, מה זה סערה, כמה הוא תלוש, שהוא עולה לאניה מה זה הוא רואה מפלסים 11 קומות, מה זה מדינה, מדינה, ברגע שהקב"ה מרים כמה גלים כמו קליפת, כמו בוטן, קליפת בוטן על היד. פתאום אתה מרגיש נחת זרועו של הקב"ה.

תראו אנשים אם ראיתם סרטונים של התחלה של רעידת אדמה, פתאום אנשים מרגישים טטטטט הכל זה טטטטט לא יודעים לאן ללכת. מה קרה? רעידת אדמה. כמה לוחות טקטונים באוקינוס עשו ככה פגישה, נפגשו וטררררר ההשלכות עשרות אלפי קילומטרים מה שזה עושה. אז ז"א הקב"ה אנחנו לא יראים ממנו, אנחנו לא יראים בכלל. הנה תראו, יתן אבק ועפר, יתן שמיך עפר ואבק מן השמים, ראיתם כמה, כמה ימים היה לנו אבק, אתה לא יכול לנשום, אנשים מתים, אין, חולי אסטמה מסכנים, לא יכולים לזוז, אבק ועפר, זה הכל. אתם יודעים מה יהיה עם רומי הרשעה, אדום אדום, מה יהיה עם אדום, רבי נחוניה בן הקנה אמר שראה בעולם העליון מה יהיה עם רומי, חצי שנה הקב"ה יוריד להם אבק שיגרום להם מחלות קשות ואחרי זה חצי שנה אחרי זה צרעת וככה הקב"ה ימחק אותם, שנה שלמה מן השמים, בלי בלי עבודה בלי כלום, וזהו, כמו שהיה אבק עכשיו אבל יותר רציני.

לפני כמה זמן אם אתם זוכרים היה פה מכת חום, נכון? הגיעו ל-47 מעלות בערך, באיראן זה הגיע ל-72 מעלות, אז זה לקראת הנה יום בא בוער כתנור, אתם יודעים מתי זה יהיה? עוד מעט, וכמה יהיה מעלות? 1500 מעלות, מי יישאר חי? 1500 מעלות ברזל נמס, מי ישאר חי? אז כתוב שהצדיקים יצאו החוצה ביום כזה, ויפושו כעגלי מרבק, כאילו יושבים להם בדשא כמו העגלים בשויץ עם הצלצלים גלינגגלנ, יושבים ונהנים, והרשעים מכל אומות העולם טוז טוז, כמו יתושים, טוז טוז, ראיתם יתוש שמגיע אל המנורה הכחולה, טוז שומעים מסריח קצת וזהו.

אז זה מה שיהיה, כתוב במפורש הנה יום בא בוער כתנור. וחום השמש יהיה שבעתיים, פי 49 אז כתוב חמש בממוצע, 1500  מעלות. זה היה ביומו של אברהם אבינו, ה' הוציא חמה מנרתיקה גם כן היה אותו דבר, לא יכלו בני אדם לעבוד לכן הוא הביא לו מלאכים, מי יכול ללכת, אף אחד לא יכול להיות בעולם, הוא כן יכול להיות, כמו שאמרנו, צדיקים אצלם זה יכול להיות מזג אויר נפלא.

אז ז"א העולם לא יודע אפילו לקראת מה הוא הולך, ואני אומר לכם, אם השנה היתה קריטית, שנה הזאת תשע"ו תהיה גורלית. תראו כמה תמורות נהיו בעולם, איראן מקבלת הסכמה, היא יכולה לפתח גרעין, פתאום היא מצאה אורניום, היא מצאה, חחח, מצאו פתאום, הם אפילו לא חיפשו, והם מצאו, פשוט האורניום אמר פה פה פה, אני פה, ומצאו, והעולם לא צועק זה תרמית, עבדתם עלינו, עם הצנטריפוגות יצרתם אורניום בכמויות, ועכשיו אתם אומרים מצאנו? שום דבר. אז אותנו מזניחים אומות העולם, אותם מחבקים, עולם הפוך, מה עשה הקב"ה אמר אה, אתם משאירים את ישראל במזרח התיכון לבד, וכל המוסלמים השונאים נמצאים מסביב, אל תדאגו, אני אתן לכם משלוחים עכשיו של פליטים, אירופה תהיה גם המזה"ת, ועכשיו מתחילה אצלם האינתיפאדה, הראשונה בינתיים, הראשונה. היום כבר אחד דקר שוטרת בגרמניה וירו בו ומת, אבל זה ההתחלה. ועכשיו נראה את הוראות הפתיחה באש, האם הם כמו ישראלים שמוכנים למות בעד הפלשתינים, או שהם יהיו מוכנים להרוג את כולם, עכשיו נראה מה הם מטיפים לו ומה הם יעשו.

אבל השנה תהיה גורלית, כמויות כאלה מיליונים הולכים להגיע לשם, אין מי שיעצור אותם, הם בסו ירו בהם, מי שיעבור גבול הם יירו בו, תזכרו מה שאני אומר, הם יירו באנשים. כל היפי נפש האלה, אבל הקב"ה מבשל לנו את הכל יפה יפה, זה הולך להיות מאפה, מאפה לוהט אבל, לוהט.

אז אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, שתדעו, כל העולם תלוי בנו, אם אנחנו חוזרים בתשובה אנחנו מתעלים ומעלים את כל העולם, אם אנחנו לא, אנחנו יורדים מורידים את העולם. כמו שהעולם נראה עכשיו זה בגלל שאנחנו למטה, אם היינו מתעלים היינו מעלים את העולם באופן כזה שאנחנו נרויח, כרגע אנחנו לא מרויחים, מפסידים, אז זה אומר שמצבנו לא טוב. אז לכן אדם צריך לדעת, הבורא יתברך אומר, אתם צריכים לירוא ממני, אין לכם יראה, אין לכם יראה, אתם צריכים להתבונן בבריאה ולהסיק מסקנות לגבי יראת ה', אתם חייבים בחשבון נפש, מי שמתרפה בזה נקרא סכל, הוא נקרא סורר מורה, חשבון הנפש הוא תורה, הוא חלק בתורה שכל אחד מחויב לקיים אותו. ומובא בגמרא בבבא בתרא ע"ח ל הפסוק במדבר כ"ז כ"ח, "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", כי אש יצאה מחשבון, תצא אש ממחשבין ותאכל בשאינם מחשבים. חייבים לעשות חשבון נפש.

חסרון חשבון נפש הוא אש אוכלת את הבעלים, זה חסרון בתורתו, זה חסרון בשלמותו, הוא מאבד עולם במו ידיו. אין אפשרות ועצה להגיע לשלמות בעבודת הבורא בלי חשבון נפש.

אז עכשיו בואו נראה, נדלג קצת ונבין, מה זה אדם, אולי אנחנו לא מכירים את עצמנו, תיכף נראה אם אנחנו מכירים את עצמנו, מה זה אדם? אז אדם זה נשמת חיים, זה האדם, הקב"ה נתן בתוך גוף החומר דבר חי, מישהו מכם יכול להגדיר לי נשמה? מה זה נשמה? אור שמחייך? אור רוחני שמחייך? טוב, מה אתם אומרים?

ש. זה אני

הרב: זה האני, החלפת את המילה נשמה באני, בסדר, זה גם יכול להיות משה, כן. מה ההגדרה של נשמה?

ש. חי מרגיש יודע.

הרב: אה מי אמר את זה? אה, הוא שומע קלטות. נשמה זה חי מרגיש יודע. זה נשמה, גוף לא חי לא מרגיש ולא יודע. כל חומר בעולם הוא לא חי, הוא לא מרגיש והוא לא יודע, הנשמה זה הדבר שחי מרגיש ויודע. זה ההגדרה של נשמה. אז יודע זה דעת, האדם נברא בצלם אלקים, בצלם אלקים, צלם אלקים ממש, אז יש בו דעת והוא חי והוא מרגיש, עכשיו, אז כשאומרים מהו האדם זה נשמת חיים, וה' נטע בתוך גוף החומר דבר חי, והנשמה היא נצחית, אין אדם מת, הגוף מת, אדם חי נצחי, או בגיהינום או בגן עדן. אבל אדם חי נצחי, האדם זה הנשמה. לשם מה בא לעולם? מה מבקש ממנו הקב"ה? מישהו יכול להגיד לי מה ה' רוצה מאיתנו? להגדיל תורה ולהאדיר, מה אתם אומרים עוד? אתם לא תאמינו מה הוא מבקש, להשיב את הנשמה נקיה. מה אתם אומרים? מי אמר לדעת את הקב"ה? לדעת את הקב"ה, הלאה, מה? לתקן, מה זה לתקן? ובפעם הראשונה שבאתת בשביל מה באת? אז לא לתקן.

ובכן רבותי, אתם יודעים למה באנו? באנו לעולם, תקשיבו טוב, בשביל להכיר את הבורא, וליראה מלפניו, ולמשול בגוף ובכל תולדותיו. המטרה של החיים להכיר את הבורא, אנשים לא מכירים את הבורא, אנשים יודעים שיש בורא, יודעים, בסדר, אדם שנברא בצלם אלקים אז הוא יודע שיש בורא. זה בילד אין, בילד אין, הוא צריך להתכחש לזה, אבל להכיר את הבורא, זה לא לדעת שהוא קיים, זה להכיר את הבורא, זה הדבר הראשון שחייב האדם למלאות להכיר קודם כל שיש בורא שהוא ברא את הכל יש, כל היש זה מאין גמור, ושום דבר לא נעשה מעצמו, הכוס לא עשה את עצמו השולחן לא האולם לא, הגלובוס לא עשה את עצמו, שום דבר לא נעשה מעצמו, ואדם צריך לברר את זה בשכלו בבהירות שהקב"ה מחויב המציאות, מחויב המציאות כי בלעדיו לא תמצא מציאות, והסברנו את זה בהרצאות אחרות שהבורא ברא לכל הנבראים והוא לא נברא כי צריך להיות ברא שברא לכל הנבראים כי אחרת לא יימצאו הנבראים, כי אין נברא שממציא את עצמו אז חייב להיות מישהו שלא נברא ושהוא בורא לכל הנמצאים, ושהוא מגביל ולא מוגבל, ושהוא יכול, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ואין מי שיכול להגבילו, ושהוא רק אחד, ולא יכול להיות שתיים, את כל זה הסברנו בהרצאות אחרות באריכות, אבל צריך שהאדם ידע, כמו שאומר הרמב"ם בתחילת ספרו היד החזקה, יסוד היסודות ועמוד החכמות ליד שיש שם ממציא ראשון לכל נמצא, זה יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע, אתה חייב לדעת את זה. ויתבונן בנפלאות הבריאה, כל אחד מאיתנו צריך להתבונן בנפלאות הבריאה ולראות את הבורא בחוש, לראות את הבורא, כי השמים מספרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע, אעצם זה שאתה רואה את הבריאה הנפלאה, מה מחזיק את הכדורים האלה בגלקסיות, ושומר על המרחקים, ונותן להם תנועה כזאת שלא יפגעו בכדור הארץ שבו יש את האנשים שהקב"ה ברא אותם בצלם אלקים. כל יחסי הכוחות, יחסי הגומלין בין כל הרקיעים, כל הכוכבים, כל הדברים, השמים מספרים כבוד אל.

הנהגתו של הקב"ה מורגשת על כל צעד ושעל, אבל צריך לפקוח עיניים שכליות לראות את האמת הפשוטה הזו, בלי התבוננות, אדם יכול לחיות בחיים מגושמים של בעל חי, והוא ייחס כל מעשה ותופעה למקרים וכוחות עצומים, שהם עצמיים אבל, ככה הוא יחשוב, אז לכן הקב"ה נפח בגוף האדם נשמת חיים, כדי שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", זה על הבוקר, כל ילד צריך לדעת, שמי מחיה את האדם? זה הקב"ה כל רגע ורגע. שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו, לא כולם רואים את זה ומרגישים את זה במשך היום במשך השנה במשך החיים, רק באירועים נדירים שאומרים ווי ישתבח הבורא, ב"ה ב"ה הציל אותי וזה, עכשיו הוא נזכר, כשהיה הצלה ועד ההצלה הוא לא הציל אותך? ושחיית ולא נפל לך משהו על הראש ולא החלקת ולא ככה ולא ככה, מי שמר עליך? אתה עם העיניים שלך? כמה פעמים הלכת עם העיניים שלך ונפלת?

אז ז"א בן אדם לא רואה את הדברים כך. ולשון הרמב"ם בסוף פרשת בא זה שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו, זה לא קל, כי נמצאים בעולם של שקר, העין והחושים מטעים אותנו לחשוב ההיפך מהמציאות. רואים מקרים ומאורעות בבריאה וחושבים שזה מקרה בלי מטרה מסוימת, אולם האמת היא שכל הבריאה כולה בששת אלפים שנה, תשמעו דבר מדהים, עם כל המאורעות, כל מה שקרה בעולם בששת אלפים שנה, מלחמות צרות, מלחמות, כל מה שהיה, מחלות הכל הכל הכל כל מה שקרה בכל העולם, התחתנו התגרשו מתו נולדו... כל מה שקרה בכל העולם זה השתלשלות אחת של ענין אחד שלם, שבא במקום מצב שהיה צריך להיות אילולא לא חטא אדם הראשון. אם אדם הראשון לא היה חוטא, לא היה צריך את התיקון של ששת אלפים שנה עם ביליוני ביליונים בני אדם עם כל המאורעות שקרו בעולם שכולם זה מסכת אחת של תיקון לחטא אחד שלו. כל זה היה נחסך. וכל מה שקורה עכשיו זה בגלל חטא אחד של אדם הראשון שצריכים לבוא ביליוני ביליונים חלקיקי נשמות, עם אלפי אלפי אלפי בחירות שכל אחד יבחר והכל ישתלב ביחד למסכת אחת שתשלים תיקון למה שהוא קלקל בחטא אחד. מי יכול להרכיב דבר כזה בכלל בהבנה, בהבנה. היום נותנים לך למלא לעשות פאזל, איזה תמונה שחותכים אותה בכל מיני צורות תחפש לבנות אותה, בהתחלה אתה רואה צבעים אין שום קשר, ובסוף שאתה יודע לחבר לוקח זמן, פתאום אתה רואה איזה תמונה מדהימה. זה אפס אפסים, כמה יש שמה חלקים? מאה חלקים? מאה, כמה בן אדם יש בו חלקים כל רגע כל רגע כל רגע זה בחירה חדשה שלו, כל רגע, בין מודע בין לא מודע, הנה יושב בן אדם עכשיו, אני מסתכל עליו, אני אומר משהו והוא עושה ככה ככה ככה, אחד אחר הנה נוגע פה, השני נוגע כאן, זה נוגע ככה, זה בחירות רצוניות ולא רצוניות, כל רגע, והוא לא אפילו מבין למה עשה ככה, למה עשה ככה, למה גרדו לו פה, למה עשה ככה, וכל הזמן זה רק בן אדם אחד, ועכשיו לידו יש עוד אחד וזהו, וההוא מסתיר לההוא ואומר לו זוז רגע וההוא עושה ככה, הכל מחושבן בשביל לתקן חטא אדם הראשון אחד. לא אמרתי כלום, זה כלום, זה ארבע פאזלים. אתם יודעים מה זה, זה אי אפשר להשיג. והכל זה חוליה בשרשרת אחת שלמה המתוכננת בדיוק נפלא, והאדם הוא צר אופן ולא מבין דבר מתוך דבר, ולא מוצא את הקשר ולא את ההשלמה שבמאורעות שלה בריאה בכל הזמנים.

אבל זה דומה למי שלמד תורה, מי שלמד תורה ושמע חבורות, אז הוא יודע שאחד אומר דרשה ארוכה, בתוך דבריו הוא מקשה הרבה קושיות וכל קושיה נראית כדבר בפני עצמו, וכשהוא משלים את דבריו ומיישב את כל הקושיות מתגלה הדרשה כולה בבניינה היפה ובהתאמת הקושיות זה לזה. אבל מי שלא מחכה לסוף הדברים לא יכיר בהתאמת הקושיות לענין כולו.

ככה זה בבריאה. אדם רואה דברים בלתי מובנים והוא לא מבין את התכלית ואת המטרה, אולם במבט כללי על שלמות הבריאה ותכליתה מוצאים עד כמה כל דבר משמש חלק משלמות תכלית הבריאה.

איפה למדנו את זה היטב? במגילת אסתר. היא מלמדת אותנו איך יש קשר סיבות בין סיבה לסיבה שלכאורה הם לא תלויים אחד בשני והכל מובל ע"י מהלך נסתר, שבהתחלה אתה לא יכול לזהות ולא להבין ולא לקשור שום קשר בין מקרה למקרה, כשאתה מסתכל בסוף ומנתח את כל האירועים, אתה רואה שאם היה אירוע זה ואח"כ זה ואח"כ זה ולא זה וזה וזה וזה, לא היתה גאולה לישראל והיו נמחקים מן העולם.

אז ז"א כשמסתכלים במבט יכולים למצוא את הקשר אבל רק לאחר זמן, בין סעודת המלך אחשוורוש למאורעות שקרו תשע שנים אחרי כן, ולהבין שבגתן ותרש רוצים לשלוח יד במלך אחשוורוש זה לא מקרה, ושבדיוק ישמע את זה מרדכי ושהוא יחליט להלשין, יהודי מלשין? מויסר? מה אתה הולך למסור? ושהוא ייכתב בספר הזכרונות ובדיוק תידד שנת המלך, ויפתח לו הספר בדיוק, איפה מה שצריך, ואז יבוא המן והוא ישאל אותו מה נעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, ואז הוא יחשוב על עצמו, ואז הוא יגיד לו ככה וירכיבוהו על הזה... מה זה, זה נראה מקרים כאלה, מקרים. אין מקרה בעוםל, הכל מאת ה'. רק מה'.

אבל צריך ללמוד לראות את הדברים, אבל גם אם אתה לא רואה אתה צריך להבין שהכל קשור, הכל קשור, אין דבר שלא קשור, והכל קשור לישראל. הכל קשור לישראל, כי זה בבת עינו של הקב"ה, כל העולם קיים בזכות ישראל, אז צריך לקשור את כל האירועים בכל העולם לישראל. ישראל חוטאים - העולם נפגע, הכל תלוי בישראל, ישראל יתקנו את עצמם תבוא גאולה לעולם ממילא גם העולם ירויח, לא כולם, רק האומות שלא הזיקו לישראל יישארו, כל מי שהזיקו יימחקו. אז ז"א אדם צריך להבין, אין דבר שהוא לא מאת ה'. אבל אדם לא חי בהתבוננות כזאת.

אומר הרמח"ל בדרך עץ חיים, הלא אדם רוב שנות ימיו עומד לחשוב חשבון עסקיו, עסקי חיי שעה, מה חשבתם היום? מה אני צריכה למחר, מחר שבת נכון? מה צריך לקנות? צריך לקנות חלות צריך לקנות זה זה עוגות הכל, חשבת על הכל, נכון? מה אמרת לבעל אל תשכח זה זה תביא זה תקנה זה... דיברת איתו על עולם הבא? לא, על מה דיברת איתו? רק קניות עולם הזה עולם הזה עולם הזה, כל יום את מדברת איתו עולם הזה עולם הזה עולם הזה, מה הוא מדבר איתך? בישלת היום? הכנת היום? מה הכנת? מה זה? שאל אותך קראת תהילים? לא שאל אותך, שאל אותך למדת מוסר? לא שאל אותך, מה מדברים כל היום? חומר. אז אדם כל רוב שנות ימיו עומד לחשוב רק חשבון עסקיו עסקי חיי שעה. למה לא ישים אל ליבו אפילו שעה אחת גם לזאת, לחשוב מחשבת אמת מהו. למה בא לעולם. מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקב"ה? ומה יהיה סוף כל עניניו? ואם נבקר את עצמנו כמו שעשינו הקטע הזה, נראה שאנחנו לא מכירים את מהותנו ומטרת חיינו כלל. החיים שוטפים עוברים בלי שנבחין בכיוון והמטרה ולא נעצרים לחשוב לאן אנחנו נסחבים בזרם החיים. זה המצב שלנו האמיתי, זה המצב.

עכשיו, מה מטרת החיים? לשם מה קיימת הנשמה החכמה והדעת? חזרנו למה שאמרנו, להכיר את הבורא ולירוא מלפניו, למה צריך לירוא מה'? מה הקב"ה ברא אנשים שיפחדו ממנו? שיראו ממנו? מה מה לא הבנתי, האלקים עשה את האדם שיראו מלפניו, מה מה הענין? למה הוא צריך שיראו מלפניו? מישהו יכול להגיד לי למה צריך לירוא מאת ה'?

אתם רואים כל הדרשה שאני אומר היא נכונה, אף אחד לא יודע מה מטרתו. למה צריך לירוא מה'? למה צריך לירוא מה'? למה לא נהיה בסבבה? למה לא נאהב אותו וזה וזה ומספיק, למה צריך לירוא? אם אתה לא תירא מה' מה זה אומר? שאתה עובד בזכות עצמך, אתה לא מפחד מאף אחד, אין מישהו מעליך, אתה אתה אני פה ומה שאני רוצה אני אעשה. מה יכול למנוע ממך להפסיד את המטרה? רק אם תדע שיש בורא ואתה צריך לירוא ממנו. אם תדע שיש בורא ואתה צריך לירוא ממנו אז תוכל להשיג את המטרה שלשמה הוא הביא אותך כדי שתזכה לעונג הנצחי שהוא רוצה להעניק לך לנצח נצחים, אבל אם לא תכיר אותו ולא תירא ממנו הרי תעשה מה שאתה רוצה, ואם תעשה מה שאתה רוצה אתה תשיג את ההפוך ממה שהוא רצה שאתה תשיג. הוא רצה לתת לך גן עדן ואתה רץ לגיהינום. רק אם תירא ממנו, רק, אז תוכל באמת להשיג את מה שהוא ייעד לך.

אז צריך להכירו וליראה מלפניו, כל ההויה שלנו בעולם המטרה שנגיע למעלת הכרת ה' והיראה מלפניו, והיראה הזאת תביא גם כן שנוכל למשול על הגוף שלנו וכוחותיו. כי אם אני ירא את ה' אני לא אשתמש בגוף לשום מטרה פסולה או אסורה ע"י ה'. מה פירוש, אם ה' נתן לי עכשיו כלים, את האיברים שלי, מה, הוא נתן לי אותם שאני אחטא לפניו בהם? הרי זה ברור שזה טפשי. מישהו נותן לך כלים, ארגז כלים בשביל שתפרוץ לו את הבית, הוא נתן לך בשביל שתעבוד בשבילו והוא יתן לך רווח, קח ארגז כלים צא לעבודה קבל יומית 500 שקל, אתה עושה את העבודה תקבל 500 שקל, לא תעשה לא תקבל, אבל אני נתתי לך כלים שתפרוץ לי את הבית? אני נתתי לך יד שתרים אותה כנגדי? נתתי לך עיניים שתמרוד בי? אני נתתי לך איברים שתעשה נגדי? למה אתה עושה את זה בגלל שאתה לא ירא את ה' אתה לא מכיר אותו, אתה לא יודע שלי נקם ושילם, לא עומד לפניך גרדום וגיליוטינה מול העיניים, אתה לא פוחד בכלל, מה זה חטא? בסדר נעשה תשובה ראש השנה נעשה תשובה, נעשה תשובה. אף אחד לא עושה תשובה, אני אומר לכם, אף אחד לא עושה תשובה. תשובה כמו שצריך - אף אחד לא עושה, כי לא יודעים אפילו מה, איך עושים תשובה, עשרים תנאים לתשובה מושלמת מביא רבינו יונה.

אני לא תראו אני עוד לא זזתי אפילו מהשורה הראשונה של החרטה, אנחנו עוד בשורה הראשונה של החרטה, אז מי יודע בכלל לעשות תשובה?

ואדם יוכל אם הוא יוכל להכיר את הבורא יוכל לשלוט ולמשול על הגוף וכוחותיו, כמו שיש בטבע של הבריאה שאדם מושל על בעלי חיים, כמו שכתוב מוראכם וחיתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים, כך גם במצב המתוקן אדם מושל על גופו, על החלק של הבהמה שלו, על החמור שבו. מה זה כתוב שמשיח יבוא ורוכב על חמור? מה, לא מגיע לו לימוזינה? למה הוא צריך לבוא על חמור? הוא פשוט ירכב על החומריות שלו, המשיח יהיה אדם מושלם שהוא שולט ומושל על החומריות שלו, חמור לבן, לבן, זח ומצוחצח החומר שלו יהיה, זה הנקודה, לשלוט על החמור.

אז ז"א העיקר הוא שיזכה האדם למעלת היראה וזו תכלית הבריאה שלו. שהרי לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שיראו מלפניו, רק ביראה זוכה אדם לשלמות ולקיים את הנדרש ממנו. מתי מתקיימת מעלת היראה? כשיש לו פחד אמיתי בלב מהקב"ה. אתם שמעתם שדאעש אומר שהוא רוצה להכנס לפה? אתם שמעתם שיש כמה דאעשים כבר מפוזרים באזור? אתם יודעים שאלה שפרצו לבית כנסת פה בירושלים ורצחו ארבעה יהודים יקרים הם אמרו שהם מדאעש בהתחלה? לא פרסמו את זה בעיתונות, זה היו כאלו שהיו מדאעש, שנשבעו אמונים מה שנקרא לדאעש, אז מדאעש אנחנו מפחדים. ודאעש ממי מפחד? מנשים, יש לוחמות כורדיות עכשיו שיצאו להלחם נגדם, הם רועדים מהם פחד מוות, למה למות ע"יא שה בשביל דאעש זה הכי גרוע. אז הנשים לא צריכות לפחד מהם, הם צריכים לפחד מכם.

אבל מכל מקום אנחנו יכולים לפחד מדאעש, כן, מישהו מפחד מהקב"ה כמו מדאעש? אף אחד. איפה דאעש ואיפה אתה, וה' ונמצא בכל מקום, וכל רגע הוא יכול לסתום לך איבר, ברא אותך חלולים חלולים נקבים נקבים אם יסתם או יפתח אחד מהם אינו יכול להפתח אפילו שעה אחת, הוא לא צריך לשלוח לך את דאעש, סתימה אחת, או פותח לך דבר אחד שלום אתה אובד. יש מישהו שמפחד ממנו? לא, אבל אתה מברך כל יום, שאם יסתם או יפתח, אתה שומע בבית חולים לך תראה שאחד נסתם לו ואחד נפתח לו, ואנשים מתו, ואף אחד לא מפחד. זה לא הקב"ה אומרים, מסכן, היה לו מפרצת, זה לא הקב"ה מה פתאום היה לו מפרצת. אז ז"א בן אדם בכלל לא משייך את מה שעובר עליו לקב"ה בכלל בכלל בכלל. מה כן הוא זוכר את הקב"ה, שאם הוא הסתבך במשהו פונה אליו שיעזור לו, זה כן, מי סיבך אותך? אתה, למה? כי לא שמעת ולא יראת אותו, ועכשיו אתה פונה אליו? אם היית חכם קודם היית ירא אותו, לא היית מסתבך.

אף אחד לא חי עם הקב"ה לידו, "שיויתי ה' לנגדי תמיד", תמיד שיויתי ה' לנגדי תמיד וגם "וחטאתי נגדי תמיד", מי אמר את זה? דוד המלך, על כמה חטאים? אחד. אחד. והוא אמר זה נגדי תמיד. זה לא יוצא לו ,הוא בכה, היה ישן, ממלא את המיטה שלו דמעות דמעות בוכה בוכה, כל ימיו, עד היום האחרון בגלל חטא אחד. ואנחנו חופשי על הבר. בעזרת ה' עד יום כיפור אני מקווה לחזור בתשובה, מה זה לחזור בתשובה? נגיד אבינו מלכנו, מחל לנו סלח לנו, אני אגיד אבינו מלכנו הרבה פעמים וזה וזה וזה. גם איך אנחנו אומרים אבינו מלכנו? אבינו מלכנו... בלבלבלבל. אין זמן, אין זמן, ממש רציני, ממש רציני. אחד יבוא לראש העיר יגיד לו אדוני ראש העיר אני רוצה קרקע אחת דונם זהזההזה ועוד קרקע אחת שמה ועוד קניון אחד שמה כל זה וזהזהזהזהז, יגיד לו מאיפה באת יטמבל, אתה לא נתת לי להבין אפילו מה אתה מדבר, אבל ככה אננו הכל חפיף דליל, הכל חפיף דליל, אין אין אין יראת אלקים לנגד עינינו בכלל בכלל בכלל.

אז ז"א מעלת היראה היא בשעה שקיים פחד אמיתי בלב מהקב"ה, אבל בצורה מתמדת וקבועה המתבטאת בצורות שונות, צריך יראת העונש שזה המדרגה הנמוכה, וצריך גם יראת הרוממות, לירוא את ה' ברוממותו במדרגות גבוהות. והיראה זה לא אמצעי להגיע לשלמות, היראה עצמה היא שלמות של האדם. ותקשיבו טוב, גם בגן עדן שאדם כבר נמצא שם, אחרי העבודה של העולם הזה, ובמתים חופשי, שמה כבר אתה לא צריך לעשות שום מצוה, אין מצוות, שמה אתה רק מתענג על ה'. אז מה, אומר רש"י בפרשת בחוקותי על הפסוק "והתהלכתי בתוככם" אומר ככה, אטייל עמכם בגן עדן, כאחד מכם, אתם שומעים? בורא עולם יטייל עם מי שיזכה להיות בגן עדן כאחד מכם, כמו שאומרים בגובה העיניים, ולא תהיו מזדעזעים ממני.

שואל, יכול לא תיראו ממני? טוב אנחנו לא נזדעזע, אבל היראה תשאר או לא תשאר? תלמוד לומר "והייתי לכם לאלהים" לעולם תשאר יראה, זה המהות של הבן אדם.

עכשיו תשמעו דבר מדהים מדהים מהרב הגאון זצ"ל הי"ד רבי אלחנן וסרמן, בקובץ מאמרים בעמוד ל"ט ובמ', הוא ביאר את הפסוק בסוף קהלת, סוףד בר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. שמעתם מה זה כל האדם? תשאל אדם מה זה כל האדם? יגיד לך מה בן אדם יש לו איברים שס"ה גידים ופה ושם, יש לו מחשבות יש לו מצפון יש לו זה, ויתחיל לנתח לך מי זה הבן אדם וכו' וכו' וכו'. מה אומר שלמה החכם מכל אדם? סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. אומר ר' אלחנן וסרמן, לא יעלה בדעתך לומר כי יראת ה' זה מעלה באדם, ומי שאין לו יראת ה' הוא גם כן אדם, רק חסר לו מעלה הצריכה שהיא נקראת יראת שמים. על זה בא הכתוב הזה, להשמיע אותנו כי מי שאין בו יראת שמים הוא אינו אדם כלל, הוא בעל חי. את האלקים ירא כי זה כל האדם, בלי זה זה לא אדם. אדם בלי יראת שמים זה לא אדם, זה בעל חי. איכות האדם תלויה רק במידת יראת שמים אשר בקרבו אם יש לו מעט או הרבה, אז אתה אומר איזה אדם יש לנו פה, אדם גדול, אדם קטן, אדם בינוני. יש מעלות ביראה. אבל איכות היראה תלויה רק במידת יראת שמים אשר בקרבו אם מעט ואם הרבה, היינו, אם יש בו יראת שמים במידה מרובה הוא אדם גדול, אם במידה מועטת הוא אדם קטן, אם אין בו כלום הוא בעל חי בתמונה של אדם. וזה מבואר גם על פי הכתוב ותשמעו עוד יותר מפחיד. עוד יותר מפחיד.

הפסוק אומר "נעשה אדם", הזוהר הקדוש מפרש, הקב"ה אמר לכל הבריאה כולה, נעשה כולנו יחד אדם, כולנו נשתתף בבריאה של אדם, היינו, כל אחד מהברואים יתן לאדם מטבעו ותכונתו. השור יתן תכונת שור, הארי יתן תכונת ארי, הנחש תכונת נחש. נמצא שבאדם יש את כל העולם עם כל הברואים, עם כל הכוחות כולם, לכן אדם נקרא עולם קטן, כי יש בו את כל הכוחות של כל הברואים, של כל הברואים, מכל אחד יש לנו מעט. איך אומרים לנו "הוי עז כנמר קל כנשר גיבור כארי, איך אתה מבקש ממני, מה אני בגן חיות? איך אתה אומר לי? אומר כן כן, הוי, יש לך את הכח, יש לך את הכח הזה טמון בך, אתם רואים שיש אנשים עזים כמו נמרים, אתם רואים יש אנשים שזריזים כמו נשר, אתם רואים שיש אנשים שיש להם לב של ארי, לא פוחד משום דבר. ז"א יש באדם את כל התכונות האלה של כל הנבראים, גם עליונים וגם תחתונים.

אם כן שימו לב מה המסקנה, כל הכוחות של כל החיות הרעות שבעולם יש באדם אחד, לא רק באדם, גם בגברת אחת, לא בגברת גם בילדה אחת. במי שנראה לך הכי חלשלוש, כל הכוחות של כל החיות הרעות נמצאות בו. ילדה קטנה יכול להיות שיש בה כל כך הרבה כוחות רעים? יש ילדות היום בדאעש שעורפות ראשים, בנות חמש ושש, עורפות ראשים, נותנים להם בכבוד, בכבוד, יעלה ויבוא טררררר בנות חמש.

עכשיו לא רק שכל הכוחות שלכל החיות הרעות נכללים באדם, אלא שאין לך חיה רעה ונוראה כמו הבן אדם, כי לאריה יש רק כח של אריה, לנחש של נחש, של הפיל של הפיל, אתה יש בך את כל הכוחות הרעים של כל הברואים בעולם, אין לך כלי משחית יותר מזה, ומה עוד יותר גרוע? שלאדם יש גם דעה ודיבור. ומאחר שלחיה אחת טורפת צריך לקשור אותה בשלשלת ברזל שהיא לא תזוז, אז כמה שלשלאות צריך לעצור חיה כמו בן אדם. הנה תראו, חיה אחת שראינו בעולם קוראים לה בין לאדן, מה הוא עשה בעולם, הוא לא השתמש בידיים הוא לא השתמש ברגליים הוא רק דיבר בפה, והמריד אנשים והכניס בהם ארס ועשה להם ככה וככה וככה וככה, תראו כל העולם, כל העולם טרור, כל מיני מאות מאות ארגוני טרור התפתחו מאז אלקעידה, כולם נקראים טרוריסטים שייכים לפה שייכים לשם ברברבר וכולם רוצחים והורגים מה שהוא לימד אותם. והוא הראה שיש כח ליחיד לעמוד מול מעצמה מספר אחד בעולם, וכל העולם רעד ממנו עשר שנים, והוא חי בחיים פרימיטיביים בהרים במערות והכל וניהל את כל העולם, וכל העולם המתוחכם עם כל המל"טים ועם כל האזנות ועם כל מטוסי הביון ועם כל בלבלבלב שום דבר, עד שה' גזר שהגיע הזמן גמר את התפקיד, עכשיו הגיע התפקיד של דאעש, אתה יכול להתפנות, יש ממשיכים. אבל בן אדם אחד, תראו זה חיה רעה, מה הוא יכול לחנך, לפוצץ אנשים חפים מפשע ילדים תינוקות הכל, לא משנה כלום, הוא לא רואה שום דבר, לא בשר לא דם ולא כלום, לא רואה כלום. יש עוד חיה רעה כזאת, קוראים לו אובמבה, שהוא מחריב את העולם, ממש מחריב את העולם, כל החורבן שיהיה עוד מעט זה בגלל אובמבה. נתן לצפון קוריאה להבנות, נתן איך קוראים לו לזה לאיראן להבנות, כל הדיבורים שלו חרית, הידידות שלו עזב אותם עשה זה וזה, שקרן הוא לא מ וסלמי, והוא זה והבטיח להם לישראל, תראו מה אני יעשה, הבאנו סרט נמצא באתר שלנו, תסתכלו שמה, זה רשע מרושע, זה הגלגול של נמרוד. נמרוד היה מלך כושי הראשון מבני חם והוא מרד בקב"ה הראשון, ורצה לחסל את אברהם אבינו המאמין הגדול, גם זה האובמבה הזה, הוא שונא את ישראל חבל"ז, יש שדרים שמה בארה"ב שאומרים מפורש שהוא שונא את ישראל. כל הצוות שלו שונאי ישראל. והבאנו על זה גם כן הרבה סרטונים וכל מיני עדויות וראיות מהם, אבל מה הוא עשה? והוא מקבל גם פרס נובל לשלום, כל מה שיש באירופה עכשיו פליטים זה בגללו. למה? כשהוא הבטיח שהוא יכנס לסוריה והוא יפעל ובסוף פוטין הפחיד אותו והוריד אותו מהעץ מזה נהיה מלחמה שלש ארבע שנים, מזה נהיה עשר מיליון פליטים ולאן הם ילכו? איפה מקבלים מענקים של כסף? באירופה. אתה בא, יורד מקבל שמונה אלף יורו. שמונה אלף פראנק, שבע אלף, שש אלף, בשבדיה מקבלים יותר. מי גרם את הפיצוץ הזה? יהיה בחירות אח"כ? הם יהיו הרוב, יהיו הרוב הם יקחו את הממשלה, יקחו את הממשלה יהיה להם אטום של המדינות, תוך עשרים שנה בבום, כל העולם בבום. תוך לא בעוד, תוך בבום, מי גרם? אובמבלה. כי יש לו כאילו תזה כזאת שהוא רוצה זה זה זה זה זה אבל זה לא הוא, זה הקב"ה מנהל אותו, הוא בא על חוט, הקב"ה לקח אחד, מגלגלין חובה ע"י חייב, בחר את החייב המתאים, שם אותו בתפקיד ודאג שהוא יחרבש את העולם יהרוס יקלקל, יהיה קשה מאד לתקן את מה שהוא קלקל, קשה מאד. אבל זה בן אדם שיש לו את כל הכוחות, כל הכוחות כולם של כל החיות הרעות וגם יש לו דעה והשכל ועם זה אין לך חיה. עם איזה שרשראות תוכל לתפוס אותה?

ואדם יש רק דבר אחד שיכול לעצור אותו, שאלתי איזה שלשלאות אפשר לתפוס בן אדם כזה, איזה שלשלאות? אתם יודעים? בהמה אם ישימו אותה או חיה טורפת עם ברזל יקשרו אותה חזק לא יכולה לזוז, אפילו פיל, אבל בן אדם איזה שלשלאות יכולים לעצור אותו? מה? לא הבנתי? פחד ממוות? הם לא מפחדים, הם מתים למות, מחכים להם 72. עבדו עליהם סיפרו להם סיפור והם מוכנים למות בשביל סיפור, למה לא?

נו, מה יכול לעצור בן אדם הכי רשע שיכול להיות בעולם? מה? מוסר? מי אמר מוסר? מוסר, או רואים שאתה קרוב לשופר אתה, אז תלמד, הדבר היחידי שיכול לעצור את הבן אדם הכי  מושחת בעולם זה יראת שמים. מה שדיברנו. בלי יראת שמים אין כלום. למה? אמר אברהם לאבימלך, "רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי", מה זה רק אין יראת אלקים? אז מה כן יש? הכל יש, נימוסים, דרך ארץ, כמו גרמניה לפני השואה, הכל מטופח מדוקדק נקי מצוחצח דייקני, הכל יש, רק יראת שמים אין והרגוני, יכולים להרוג מכונות מכונות יריה, מכונות יריה, ראיתם מטומטם אחד שמה בנורווגיה הלך ורצח 72 ביום אחד ככה הוא החליט ככה ככה שלום שלום שלום. וכמה קיבל? 5000 שנה בפנים? לא, 28 שנה, וישחררו אותו גם בשליש בסוף. עולם מפגר, עולם מפגר. רק יראת אלהים יכולה לעצור, מה ההבדל בין חילוני לדתי באמת? חילוני יכול לעצור אותו שוטר, הוא פוחד מהחוק אז לכן הוא לא עושה עבירות, כי אם הוא יעשה עבירות יתלוננו זה פה שם שוטר יבוא יכניס אותו לכלא, הוא לא רוצה להכנס לכלא, אז התריס שמונע ממנו לעשות עבירות שהוא חפץ, הוא חפץ, אבל הוא לא עושה, למה הוא לא עושה? בגלל שהוא פוחד, שוטר יבוא ויקח אותו. דתי יש לו עוד מחסום, הוא גם פוחד מהשוטר, אבל הוא גם פוחד מה', ז"א יש חשבון פה וגם אם לא יתפסו אותי אבל צולמתי בשמים ואם עשיתי עבירה אז אני אקבל, ישלמו לי, לי נקם ושילם.

אז יש לו עוד מעצור אחד רציני שקוראים לו יראת ה', תלוי כמה יש לו, אבל זה מעצור. הדבר היחידי שיכול לעצור אותנו מלעשות חטאים זה רק יראת אלקים, אם אין לנו יראת אלקים לכן אנחנו עוברים, ומי שאין לו יראת אלקים הוא בהמה. כי זה כל האדם, את האלקים ירא כי זה כל האדם, זה אומר שלמה המלך אחרי כל ספר קהלת. שהוא אומר לך אני ראיתי ואני יודע ושמעתי וחכמתי והכל והכל והכל, אחרי הכל אני אומר לך סוף פסוק סוף דבר הכל נשמע, אתה תבוא בדין על הכל לכן את האלקים ירא ואת מצוותיו שמו כי זה כל האדם.

טוב, אני מדלק קצת משהו, אבל אני אראה לכם רק בשביל שתדעו, תדעו מה זה יראה. מה זה יראה. בואו תשמעו עכשיו מה זה יראה, אני פוחד שאתם לא תחזיקו מעמד לכן אני מדלג, אבל אני אביא לכם את ההבנה מה זה יראה. כמה חיו בפחד מתמיד גדולי עולם, שאולי הם לא מושלמים מספיק. הגמרא בבבא מציעא פ"ג ע"ב כותבת, אני אומר את המעשה בקצרה, מגודל יראתו של רבי אלעזר ברבי שמעון, אתם יודעים היה תנא קדוש והיה לו בן, קראו לו רבי אלעזר, אז היראה של רבי אלעזר ברבי שמעון, אנחנו לומדים את זה מהגמרא שם, שפעם אחת כובס אחד קרא לו  חומץ בן ין, אתם יודעים יין שמתקלקל הוא מחמיץ, אז כשאומרים חומץ בן יין הכוונה הכובס אמר לו אתה רשע בן  צדיק, ככה הוא פגע בו ואמר לו. אמר רבי אלעזר, מדחציף כולי האי שמע מינא רשיעא הוא, אם הוא חצוף כזה להגיד דבר כזה ודאי שהוא רשע. אמר לההוא תפסוהו תפסוהו תפסו אותו תלו אותו. תלו אותו. אחרי זה עמד מתחת לעץ שתלו אותו, את אותו כובס, והיה בוכה, בוכה רבי אלעזר ברבי שמעון על זה שהוא גרם שתלו אותו, ואז הרגיעו אותו אמר לו אל תבכה אל תבכה, אתה יודע מי זה, הוא והבן שלו בעלו אשה ארוסה ביום הכיפורים, אז הוא רשע בדיוק כמו שאמרת ומגיע לו תלויה והכל, כי על המעשה הזה מגיע לו סקילה וכל הנסקלים בסוף נתלים, תולים אותם על העץ. אז תרגע הכל בסדר, אז הוא אמר שישו בני מעי והיה שמח שברוך ה' אם הספקות שלו הם ככה שיוצא אמת לאמיתה אז דברים המבוררים עוד יותר.

אבל בסיום המעשה הזה כתוב, שמעו, ואפילו הכי לא מיד תוודתי, ועדיין הוא לא נרגע. הוא רצה לדעת אם יש בו חטא או אין בו חטא, ביקשו שישקו אותו סם שינה הרדמה, העלו אותו לבית, עשו לו ניתוח לבקשתו, קרעו את הכרס שלו, הוציאו מבפנים סלים מלאים שומן, כי הוא היה בעל בשר, רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי אלעזר ברבי שמעון כשהיו נפגשים, הכרס שלהם כשהיתה נפגשת אחד מול השני שני שוורים היו יכולים לעבור מלמטה, כאלה גדולים הם היו. אז הוא ביקש שיורידו לו שומן מהבטן, למה? שמו את זה בחודש תמוז ואב שחם מאד לראות אם הבשר שלו יתליע, אם תשלוט בו רימה במוות, אם הוא יראה ששולטת רימה בו בחייו אז סימן שהוא לא בסדר, הוא רשע. אתם שומעים איזה בדיקה? והוא עשה ולא שלטה רימה. ועל זה הוא אמר, אף בשרי ישכון לבטח, אז גם כשאני אמות אני אשכון לבטח. באמת אחרי שהוא נפטר לא קברו אותו, והוא נשאר בעליה 22 שנה כמו ישן, כמו ישן, עד שפעם אחת יצאה תולעת מהאוזן שלו ואשתו פחדה שאולי הוא מתליע אז הוא בא אליה בחלום ואמר לה לא לא לא, פעם שמעתי לשון הרע על תלמיד חכם ולא מחיתי, אז בשביל זה העונש שיצאה לי תולעת, אתם רואים איך לא מוותרים על שום דבר? מי שלא מוחה מה הולך? וזה צדיק יסוד עולם. שרימה לא שלטה במיתתו.

נו, אחרי הנסיון הזה שהוא נטל בשר מעצמו לראות אם תשלוט בו רימה והצליח הנסיון, עדיין לא נחה דעתו.

בפ"ד בע"ב כתוב, שרבי אלעזר ברבי שמעון קיבל על עצמו יסורים. עוד לא היה רגוע. אבל הוא ראה שלא תשלוט בו רימה עדיין לא היה רגוע, ביקש עוד שיבואו עליו יסורים, היה מזמין אותם, בואו יסורים. בוקר היה אומר להם תלכו יסורים כדי שיוכל ללמוד, ובערב בואו יסורים, אשתו עזבה אותו התגרשה  ממנו, שהיא ידעה שדברים כאלה, יש שמה המשך נפלא בכל גמרא. אבל מה רואים מפה, כמה הוא פחד, כמה הוא פחד, למה? אולי אני לא ירא שמים עד הסוף, שמעתם דבר כזה פעם? שבן אדם כל כך מפחד עד שהוא עושה בדיקה האם תשלוט בו רימה, וגם אחרי שברור לו שלא תשלוט בו רימה הוא עדיין מפחד שלא יבואו יסורים עליו למרק אותו. זה היה פחד של רבי אלעזר ברבי שמעון, יש מישהו אצלנו מפחד?

בארחות חיים להרא"ש בסימן ל"ב כתוב, זכור יום המוות תמיד וצידה לדרך הכן ושים בין עיניך שניהם תמיד ויהיו מזומנים לך שניהם תמיד, תזכור תמיד את יום המוות ותכין צידה כל הזמן, כל הזמן, ומיתתך בדמעה תמסה, ויבהלוך רעיוניך מידי זכרך חרדת רבן יוחנן בן זכאי. ותמיד המחשבות שלך יבהילו אותך, כמה היה חרד חרד רבן יוחנן בן זכאי כשהוא עמד להפטר מן העולם. מה היה עם רבן יוחנן בן זכאי? כתוב כשהוא חלה נכנסו תלמידיו לבקר אותו, כיון שראה א ותם התחיל לבכות, אמרו לו לתלמידיו נר ישראל פטיש הימני שיבחו אותו אמרו עליו דברים גדולים, אבל שאלו מפני מה אתה בוכה, אמר להם, עכשיו הוא היה במצב חולה שגוסס, הוא הולך למות, אז הוא אמר להם, אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי, שהמלך בשר ודם היום כאן ומחר הוא בקבר, שאם הוא כועס עלי אין כעסו כעס עולם, ואפשר מלך גם לפייס ולשחד אותו והוא גם יכול לחזור בו, אעפ"כ הייתי בוכה אם היו מכניסים אותי למלך לדין, זה מלך בשר ודם, ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים והוא לא מת חלילה, ואין אצלו שוחד, ואם הוא מעניש זה עונש עולם, מלך יכול להעניש אותך שלשים שנה בקבר ואח"כ אתה מת שלום נתפטרת אתה בגן עדן, מה הבעיה? אבל אצלו אצל מלך עולם אם הוא גוזר עליך מה שהוא גוזר זה יכול להיות לנצח. ולא עוד הוא אומר, אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהינום ואיני יודע באיזה דרך מוליכים אותי ולא אבכה?

רבנן יוחנן בן זכאי לא השאיר דבר אחד בתורה שלא קיים שלא ידע שלא עשה שלא הבין, ואיזה פחד, איזה חרדה היתה לו, והוא מסביר ומנמק למה, אומר המהרש"א, גם אם המיתה שלו לא תהיה לעולם הבא מיתת עולם כמו רשעים גמורים, אבל אני מתיירא גם אולי יוליכו אותי לגיהינום להיות נידון 12 חודש, משפט רשעים בגיהינום 12 חודש, לא כולם, יש כאלה שה' ירחם, אבל משפט רשעים סתם ככה בגיהינום 12 חודש תקראו שער הגמול תבינו.

אבל הוא אומר פה, ו-12 חודש להיות בגיהינום, מה זה פשוט? רבי ישראל סלנטר בשביל להרגיש קצת מהגיהינום היה שם את האצבע שלו על נר, נר של שבת שים תראה כמה זה כואב, אתה יכול לסבול את זה? אתה יודע מה זה אש של גיהינום? היום הראו בטמבלויזיה איך אני מסביר מה זה. אז ז"א, כתוב במדרשים שבמדור הראשון זה שישים נגיד מעלות, במדור השני זה פי שישים, בשלשי פי ששים וככה שבעה מדורים פי שישים פי שישים תראו כמה תגיעו בחשבון, יעני השמש זה גפרור שמדליק את הגיהינום. עכשיו מי יוכל לעמוד בזה? ובן אדם אומר מה מה מה זה זה, אז אני אהיה בגיהינום אז מה כל החבר'ה שמה, איזה חבר'ה, איזה חבר'ה לא הבנתי, מי שנשרף הוא נהיה חבר'ה? איזה חבר'ה? ראית אפר? שתי סיגריות אומרות אחרי שנהיה חבר'ה נהיה ביחד באפר, במאפרה, מה זה איזה חבר'ה, על מה אתה מדבר?

טוב, תשמעו, אז היה פוחד, פוחד רבן יוחנן בן זכאי.

עכשיו תשמעו עוד מעשה מרבן יוחנן בן זכאי, רבן יוחנן בן זכאי היה קדוש ונורא, רוכב על חמור. ורבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו, רבי, תרשני לומר לפניך דבר אחד שלימדתני, אמר לו אמור, מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור נתעטף וישב על האבן תחת הזית, אמר לו רבי, מפני מה ירדת מהחמור, אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוים אותנו ואני ארכב על החמור? מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה מרכבה ודרש, ירדה אש מן השמים וסכסכה כל האילנות שבשדה, פתחו כל האילנות ואמרו שירה, נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה. אז תראו מה הם זכו, מה הם היו, איזה מדרגות, מעשה מרכבה שהם גרמו לבריאה, לבריאה לשורר, למלאכים לרדת לדבר איתם.

בהמשך הגמרא כתוב שבהמשך רבן יוחנן בן זכאי אמר, ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים ואמרה, עלו לכאן עלו לכאן, טרקלין גדולים  מוכנים לכם ומצעות נאות מוצעות לכם. אז רבן יוחנן בן זכאי עם כל גדולתו הנוראה בכה ופחד מעונש גיהינום, ואפילו שראה את האש במעמד הר סיני את ההסכמה של המלאך שהסכים עליהם ואמר הן הן מעשה המרכבה, הזמנת הבת קול שאמרה בואו בואו ועלו לעולם העליון, לא הרגיע הדבר את רוחו שהוא היה בעל מדרגה כזאת והיה מפחד וירא מדין שמים.

ועכשיו עוד דוגמא אחת ממנו, זה יהפך לנו את כל הקופסא, אולי. הגמרא בברכות כ"ח אומרת, אמרו לו רבינו, בכנו, תשמעו איזה ברכה, מבקשים התנאים התלמידים הקדושים, שתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ברכנו, אמר להם, תשמעו מה זה ברכה, יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. זה הברכה, לא אריכות ימים, לא פרנסה, לא עליה ברוחניות, שום דבר, מה אומר? הלואי שתפחדו מהקב"ה כמו שאתם פוחדים מבשר ודם, מסתם בן אדם, למי הוא אומר? לתנאים קדושים, זה ברכה? זה העלבה. מה הם חשודים שהם לא בסדר?

עוד פעם, יהי רצון הוא אומר, תפילה, ברכה, יהי רצון שיהיה מורא שמים עליכם, שתיראו מן השמים כמורא בשר ודם, מה אמרו לו תלמידיו? עד כאן? יעני זה הכל? זה הברכה שאתה מברך אותנו? אמר להם ולואי, הלואי שתתקיים בכם הברכה הזאת, שמעתם דבר כזה? למה? הוא מנמק, הוא מנמק, הוא אומר תדעו, כשאדם עובר עבירה הוא אומר שלא יראני אדם.

הגאון מוילנא מסביר את זה, והוא אומר מה הוא אמר להם? אמר להם שאדם כשעובר עבירה אומר שלא יראני אדם. כשהוא עובר עבירה, לפני שהוא עובר עבירה, בכל אופן תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם, אד לפני שהוא עובר עבירה אם יש לו יראת שמים הוא עוד יכול לא לעבור עבירה, מה יכול למנוע אותו אמרנו תמיד? יראת שמים יכולה למנוע את האדם מלעבור עבירה. אבל כשהוא כבר עובר עבירה מה הוא אומר? שלא יראני אדם, מה פירוש? כי אם הוא כבר עובר עבירה אז אין לו יראת שמים, כי הוא יודע שה' רואה עכשיו במעשיו, זה כבר לא אכפת לו כי הוא כבר עובר את העבירה, אז הוא עבר את המחסום של יראת שמים. אבל אם מישהו יפתח את הדלת באמצע העבירה הוא יברח מהחלון, הוא יקפוץ מקומה שלישית, שלא יראני אדם, ממי הוא מפחד? מפחד מאדם ולא מפחד, כי הנה הוא עובר עבירה כבר, הוא עובר עבירה נגד ה' בפניו, ומשתמש בכלים שה' נתן לו נגדו. וממנו הוא כבר לא מפחד, ממי כן? מאדם. אז הוא אומר להם, הלואי הלואי, תקשיבו טוב.

אבל מה לומדים מפה, רואים כמה גודל היראה שהיתה לרבן יוחנן בן זכאי בן זכאי, לעומת התלמידים שלו, הם אמרו לו עד כאן? כאילו זה הכל? כאילו זה מונח אצלם בכיס, מה אתה הההההה... והוא אומר להם הלואי, למה הוא אומר להם הלואי? כי הוא ידוע, הוא יודע כמה צריך יראת שמים. כי העובדות מדברות בעד עצמם, אנשים עוברים עבירות, עוברים עבירות, אז אין יראת אלקים נגד פניהם, מה כן הם מפחדים? שלא יתפסו אותם.

אז זה מראה כמה אדם גדול מבין מבין מה זה יראת אלקים, מה זה יראת אלקים, אנשים חושבים זה ממש הארליך אאיד, זה ממש אדם ירא שמים, אתה יכול להעיד על מישהו שהוא ירא שמים? הן בקדושיו לא יאמין, הקב"ה, במלאכיו  ישים תהלה, ואנשים מחלקים דרגות בלי שום בעיות, רק אנשים שמבינים ביראה יכולים לבחון אנשים ולקלוט ישר מי מונח לפניהם, רק מי שלומדים מוסר כל ימי חייהם, כל ימי חייהם כל הזמן, רק אנשים כאלה יכולים להבחין, אנשים אחרים לא מבינים אפילו על מה מדברים, אין להם א' ב' ביראת שמים.

אנחנו מוצאים אצל יעקב אבינו, כל ימיו עמד בפחד מתמיד, כתוב "וירא יעקב" כשהוא הלך חרנה, כתוב וירא יעקב מאד ויצר לו, כשהוא שב מחרן, הוא היה מוקף מלאכים, מוקף מלאכים מיליונים של מלאכים מהמצוות שהוא עשה מקיפים אותו, הוא שולח מלאכים אל עשיו אחיו, שולח מלאכים משתמש במלאכים, מגיע לארץ ישראל יורדים אליו מלאכים של ארץ ישראל, הוא מוקף מלאכים אדם כזה, אדם כזה צריך לפחד? עוד פעם שומעים אותו, הוא פוחד שמא יגרום החטא, במקרה אחר הוא אומר אמותה הפעם, כשהוא פוגש והוא יודע שהוא פוגש את יוסף הוא אומר אמותה הפעם, פירש רש"י והמדרש, סבור הייתי למות שתי מיתות בעולם הזה ולעולם הבא. יעקב היה בטוח שהוא איבד את העולם הזה ואת העולם הבא, היה בטוח, בטוח, למה הוא היה בטוח? כי נסתלקה ממנו שכינה. והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך. הוא אמר ליוסף, עכשיו אני מוכן למות, עכשיו אני מפחד למות, למה? קודם פחדתי שיאבדתי שני עולמות בגלל שאני גרמתי לך שאתה תמות, ששלחתי אותך וכו', והוא פחד מעונש שמים שהוא אשם במיתת יוסף. על מי מדברים? על רגל במרכבה, על בכיר שבאבות והוא רועד מפחד שהוא איבד שני עולמות.

אח"כ כשהוא נסע למצרים, הוא לא רצה בשום אופן להמצא בעיר הבירה, חיפש פינה נפרדת שלא יהיה לו מגע עם המצרים, כדברי הרמב"ן, וישבת בארץ גושן, יוסף מרגיע את אבא שלו, הוא יודע שהוא לא ירצה לשבת עם המצרים בעיר הבירה ולכן הוא מבטיח לו שהוא ישלח אותו לארץ גושן, מקום צדדי מרוחק. גם לארץ גושן הוא פחד להכנס, עד שהוא שלח את יהודה להורות גושנה לפתוח בית תלמוד, קודם תכין שיהיה ישיבה יהיה כולל שאפשר יהיה ישר לבוא ללמוד תורה. האחים הדגישו לפני פרעה שהם רועי צאן כי הם שונאים את הרועי צאן, כדי שלא יגידו להם בואו תקחו תפקידים פה בעיר הבירה כדי שיוכלו ללכת לצד. אז איך יוסף כן החזיק מעמד בעיר הבירה? היה ירא שמים היה צדיק, אז אם יוסף החזיק ודאי שיעקב היה מחזיק, נכון? אבל ליעקב אבינו היתה עוד יותר יראה, ככל שאתה יותר גדול אתה יודע שאתה עדיין צריך צריך עוד יראה עוד פחד לך תדע, כי אפשר ליפול ברגע אחד. הרבה נפלו ברגע אחד. יוחנן כהן גדול, אלישע בן אבויה, קרח ועדתו וכו' וכו', ותמיד העמיד לנגדו את יום המיתה, "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות" כל פעם המיתה לנגד עיניו, כי זכירת המוות היא אחד האמצעים הבדוקים ליראת שמים, שמכירים מה זה מציאות של מוות, וכשאין מספיק צידה לדרך.

רבינו יונה לסיום אני אומר לכם אומר בפירוש, על מסכת ברכות בפרק תפילת השחר דף י"ט, על תפילת רבי נחוניה בן הקנה, דור שני לתנאים, היה בזמן הבית, שהיה אומר כשנכנס לבית המדרש בכניסתו וביציאתו היה אומר נוסח תפילה, תשמעו מה היה אומר, שהם רצים לבאר שחת ואני רץ לחיי עולם הבא. מה פירוש? מה הוא עושה הבדלים בינו לבין הרשעים לבין עמי ארצות? מה הוא עושה? זה תפילה? שהם רצים לבאר שחת לגיהינום, ואני רץ לחיי עולם הבא?

אומר רבינו יונה, כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיתה, ומפני זה אני מכין צידה לדרך, כדי שאזכה לחיי העולם הבא. אבל הם אינם מרגישים במיתתם כלל עד שעת המיתה, ולכן לא מכינים צידה לדרכם. אז לכן הם רצים לבאר שחת, הם לא רואים בכלל שהם הולכים למות, לכן אנשים כשמגיע הרגע כבר הם איבדו את הכל, לא הכינו  צידה לדרך, אבל אני רץ לחיי העולם הבא, אני יודע שכל יום שעובר אני מתקרב למוות, וכיון שאני מתקרב למוות וזה בריצה, הזמן עובר, עובר עובר מהר, אז אני צריך להכין צידה לדרך, לכן הוא אמר אני רץ לחיי העולם הבא, אני כל הזמן רואה שאני רץ לעולם הבא, ז"א אני חייב לקחת איתי צידה עוד עוד עוד עוד עוד, לא כמו שאמרנו בהתחלה לדאוג לחמור שיישן טוב, לקנות לו פיג'מה, מברשת שיניים חשמלית, חמור משוכלל זה, דרררררר, קיסמים לאזניים לנקות לחמור, שהאוזן תהיה מבריקה, כן, שיהיה לך טישו אם יתעטש החמור תוכל לקנח, חמור חמורותיים, צריך לדאוג לנפש, לנשמה, זה מה שאנחנו צריכים להבין.

אם כן אני רק התחלתי, זה השורה הראשונה של החרטה, חרטה בתשובה. זה רק השורה הראשונה, יש עוד המשך. אבל אי אפשר הכל בערב אחד. אבל אני מאמין שאתם עד יום כיפור תגמרו את שערי תשובה. מי שלא לומד שערי תשובה איך יעשה תשובה אם הוא לא יודע את ההלכות, זה הלכות, הלכות תשובה, איך אפשר לעשות תשובה אם לא יודעים הלכות תשובה, כל מה שאמרתי עד עכשיו לא ידעתם. וזה רק הקדמות, הקדמות לחרטה, אבל יסוד אחד ודאי תפסתם פה אני מקווה, שבלי יראת שמים אתה לא בן אדם, חבל לך על הזמן, ויראת שמים פירושו שאתה פוחד מה' פחד מוות קודם כל, זה הדרגה הנמוכה, שאתה יכול חס ושלום שהקב"ה יקח אותך פרויקט לי נקם ושילם, וקשה להתפטר מזה אח"כ, כי דרכי התשובה שמסתבכים אחרי זה הם יותר קשות, אבל אם עשית חטא וחזרת מיד חזרת מיד והתחרטת באמת, אתם חושבים שזה רק זה? עשרים תנאים יש  יגון ויש דאגה ויש עזיבת החטא, ויוווווו כמה יש פה וצריך לזכות את הרבים וצריך וצריך, עשרים תנאים לתשובה שלמה, ועל כל אחד זה ספר מקוצר, כל זה, מלא הרבה אותיות יש פה ומילים, כל זה רק הסבר על מצות התשובה. אז מי מוכן ליום כיפור כבר עם תשובה?

אבל תזכרו, חרטה על העבר, ולא הסברנו מה זה מספיק, קבלה לעתיד לא לעבור ווידוי, אבל אם לא יהיה לנו המחסום היחיד שיכול לקשור את החיה הרעה שיש לה את כל הכוחות של חיות הרעות, שזה יראת שמים, אתה לא בן אדם, אתה לא חיה אפילו, אתה כמה חיות, אתה ג'ונגל שלם. רק יראת שמים תציל אותנו מחטאים. רק, אם אין יראת שמים לא יעזור כלום, תעבדו על יראת שמים, "הן יראת שמים היא חכמה" החכמה חכמה חכמה זה יראת שמים. זה כל האדם. אם אתה מכיר את הבורא וירא ממנו. אם אתה לא מכיר את הבורא לא יעזור שום דבר, אתה יכול לקנות הרבה דברים לא יעזור שום דבר לא תקבל בסוף, תקבל רק מכות, רק מכות, כי אין לך יראה. אם אין לך יראה אתה בהמה, בהמה שעושה מצוות לא מגיע לה כלום. יראת שמים, לעבוד על יראת שמים, להיות ירא את ה'. איפה זה מתבטא? רואים איך אתה מקיים את המצוות. למדת כל מצוה? אתה יודע מה היקף המצוה? אתה יודע מה הדקדוק במצוה? עבדת על המידות שלך? לשפר אותם? לתקן אותם? לדעת מתי להשתמש מתי לא? מתי רחמים מתי אכזרי? מתי נדיב מתי קמצן? מתי מתי מתי כל דבר ודבר, אתה יודע? מתי לכעוס, מתי לא לכעוס? אתה יודע? אם אתה לא יודע להשתמש אז ודאי שאתה בעל חי שבועט מתי שמתאים לך. הבהמה בועטת, היא אינסטינקטיבית. גם בן אדם אינסטינקטיבי, אם הוא לא מודרך על ידי יראת שמים כל הפעולות שלו חייתיות אינסטינקטיביות. אחד מרים עליך את הקול אינסטינקטיבית אתה מרים את הקול עליו, מה אתה צועק? כמה אנשים יעשו פעולה הפוכה, שהוא יצעק עליו והוא יחייך, ויגיד לו תהיה בריא, אני אוהב אותך, יש דבר כזה? אין דבר כזה.

אז ז"א הוא לא שולט בעצמו, זה אוטומט פועל אצלו, אוטומט, החיה פועלת אוטומטית, היא אינסטינקטיבית פועלת.

אדם שלא עבד על עצמו הוא בעל חי. וזה כתוב בפסוק מפורש, "עיר פרא אדם יולד", איך אדם נולד? עיר פרא. אבל מהעיר פרא צריך שאדם יולד, אתה צריך להוליד מתוך העיר פרא בן אדם. כי הטבעים שלנו הם של בעלי חיים, נעשה אדם אומר הזוהר הקדוש, כל הבעלי חיים כל הכוחות כולם עשו את האדם.

שיעור נפלא.

יהי רצון שנזכה כולנו ליראת שמים אמיתית אבל זה רק בלימוד המוסר כל יום כל יום לפחות שעה, ואם תקבלו על עצמכם את זה אתם כבר תהיו מסודרים ביום כיפור, כי גם אם עוד לא התחלתם אבל קיבלתם על עצמכם מה שאני אמרתי שכל יום אם תלמדו שעה מוסר, הצלתם את חייכם באמת, לא רק בדין הזה, כי רק ככה תוכלו לצאת מדרגת בעל חי לדרגת אדם. את האלקים ירא כי זה כל האדם.

כתיבה וחתימה טובה. ברוכים תהיו לה'.