חולון - חולון - להציל את העולם

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירבים.

הערב הזה יהיה לרפואת הנפש והגוף לאליהו בן שושנה, להצלחת כל תורמי ההרצאה,

להצלחה בכל לפעיל שופר, ארז בן נעמי ומשפחתו,

לעילוי נשמת הורי וחמים, נוחתם עדן.

בפרשת השבוע למדנו על מצוות שילוח הקן.

כתוב שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך.

טעם המצווה, כותב רבנו בחייה,

יש התעוררות רחמים על העולם.

מי שמקיים את המצווה הזאת של שילוח הקן

הוא מעורר רחמים על העולם,

כי מתוך שהוא משלח את האם

היא מצטערת ודואגת

על חורבן קינה וריחוק בניה,

ומצטערת והולכת ורוצה לאבד את עצמה,

ומתוך צערה הגדול השר הממונה על העופות מבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא,

ואז הקדוש ברוך הוא שכתוב בו, ורחמיו על כל מעשיו ממשיך שפע רחמים

על כל המצטערים והצריכים רחמים ומרחם עליהם.

זאת אומרת, בזכות שכבר הקדוש ברוך הוא

מעורר רחמיו

על היונה הזאת,

אז הוא כבר ממשיך שפע של רחמים על כל המצטערים והצריכים רחמים ומרחם עליהם,

בזכות מצווה זו.

המקור של הדברים שאומר רבנו ברכה זה זוהר הקדוש,

בתיקוני הזוהר ו'

וזוהר חדש רות, שם כתוב כך

יש בקיום מצווה זו התעוררות רחמים על כל העולם,

והוא כי מתוך שהוא משלח את האם

והיא פורחת מגוזליה ומשתלחת מעל בניה על ידי קיום מצוות שילוח הקן,

הנה היא מצטערת ודואגת על חורבן קנא ועל ריחוק בניה,

מצטערת והולכת ואינה יודעת לאן הולכת,

והיא נודדת ורוצה לאבד את עצמה.

פעמים, אומר הירושלמי, הולכת מחמת צערה וטובעת בים,

ומתוך צערה הגדול,

השר הממונה על העופות

מבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא ואומר,

והלא כתוב בך ורחמיו על כל מעשיו,

ואפילו על יתוש קטן שבעולם,

רחמיך מרובים.

ואם כן, למה גזרת על עוף הזה שתהיה מגורשת מקינה,

ובזמן שישראל מקיימים זאת המצווה,

כל ממונה מלמד זכות על העוף שלו.

והקדוש ברוך הוא, מה עושה?

אוסף כל חילותיו ואומר,

כל ממונה מלמד זכות

ומבקש רחמים על העוף שהוא ממונה עליו.

ובכם אין מי שילמד זכות על בניי

ועל השכינה שהיא בגלות,

שהכן שלה זה ירושלים שנחרב ובניה בגלות,

תחת יד אדונים קשים של אומות העולם,

ואין מי שיבקש עליהם רחמים וילמד עליהם זכות.

באותו זמן צובח הקדוש ברוך הוא ואומר,

למעני, למעני אעשה,

כמו שכתוב בישעיה מ' ח',

ואעשה למען שמי, כמו שכתוב ביחזקאל ה',

ובזה מתעורר רחמים על השכינה ועל בניו

שהם בגלות.

מדהים לראות, אם היו עכשיו פונים למישהו ואומרים לו, תן איזה עצה חכמה,

איך אפשר לרחם

על כל המסכנים בעולם שנודדים ממקום למקום? הנה אתם רואים, יש פליטים ערבים עכשיו

שבורחים מלוב, מעיראק, מכל המקומות בורחים לאירופה.

ואירופה לא מסוגלת לקבל את הכמויות, כבר 300,000 מהגרים תוך חודשים ספורים.

הם לא עומדים בזה.

וכל אלה נודדים, חלקם מתים בים, חלקם כך.

מה הפתרון?

כבר שבוע-שבועיים מטכסים עיצה, והם לא מוצאים שום עיצה, מה לעשות.

וזה רק פה.

ומה קורה בכל העולם, מה קורה באפריקה,

מה קורה ממקום למקום, איפה שיש כל הטרור, וכולם בורחים מכולם, וכו' וכו'.

מה עושים?

הנה, תשמעו.

יש מצווה אחת, קוראים לה שילוח הקן.

יהודי מצווה, אם הוא רואה כאן ציפור בדרך,

והציפור יושבת על הביצים או על האפרוחים,

ואתה בא ומשלח את האם,

ועוזבת את הקן,

ואתה לוקח את הביצים או את הגוזנים, מגביה אותם,

שזה קניין שלך, קיימת את המצווה.

ואם קיימת את המצווה, שמעתם מה קורה לציפור, לאן היא הולכת,

ואיך היא כואבת, וכולי וכולי.

ולכל ציפור, סוג של ציפור, כל מין של ציפור,

יש מלאך ממונה, כמו שעל כל ירק וירק,

וכל שתיל ושתיל,

יש מלאך שאומר לו גדל,

כי בלי כוח רוחני אין קיום בכלל לשום דבר פה למטה.

אז הם מלמדים זכות

ומבקשים רחמים מבורא עולם במקרה הספציפי.

ממילא כשמתעורר הקדוש ברוך הוא כביכול לרחם על בריאה אחת,

כבר כתוב ורחמיו על כל מעשיו.

יכול לגרום להתעוררות של רחמים על כל העולם,

בדומה למקרה.

ממילא המצווה הזאת כל כך גדולה וחשובה והסוד שלה כל כך עצום,

שזה מה שמקל עלינו, על עם ישראל, שאנחנו בגלות,

תחת ידם

של אומות העולם שמכתיבים לנו איך לחיות, מה לעשות וכו' וכו',

ומצירים את צעדינו אפילו על הגנה עצמית בשעה של סכנת נפש,

ואפילו נותנים לאיראן להיות גרעינית,

העיקר שהם יוכלו להסתחרר איתם, למכור להם נשק, לקבל מהם נפט וכו',

הכול הם מוכנים למכור אותנו בלירה.

זה נקרא שאנחנו בגלות תחת ידם של אדונים כשם.

והשכינה גם בגלות, למה?

כשתהיה גאולה אז השכינה גם תגאל,

אבל בינתיים גם היא בגלות איתנו,

עמך אנוכי בצרה.

אז מי שעושה מצוות של לוח הקן,

שידע מה גודל המצווה שהוא עושה.

ומה שכרה?

אריכות ימים. תכף נשמע מה שכרה.

על זה אמר הקדוש ברוך הוא,

עוד כתוב בזוהר הקדוש,

שאז הקדוש ברוך הוא מתעורר על בניו ויוצא קול לפניו ואומר,

כציפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו.

ואז הוא מתעורר וממשיך שפע הרחמים על כל אלו ההולכים

נע ונד ממקום למקום, ממצב למצב אחר,

שבורי הלב, שבורי הכוח,

ומתעוררים הרחמים על כל העולמות,

וחס עליהם, וסולח עוונותיהם של הנודדים ממקומם,

ומרחם עליהם ועל כל העולם.

זאת אומרת, אם מישהו זכה פה לעשות שילוח הקן,

הוא גרם שיצליחו כמה מהגרים או כמה פליטים לעבור.

לא היה שילוח הקן, לא התעוררו רחמים, טבעו חלק.

זאת אומרת,

אנשים רואים תופעות בעולם, קוראים עיתונים, ולא מבינים כלום.

תשמעו דבר מדהים.

בהודו יש עכשיו זעקה גדולה.

מה קרה? יש להם חששות גדולים בגלל השמיטה.

הם אומרים שכל פעם שמסתיימת שנת השמיטה

יש אסונות בקנה מידה עולמיים בעולם.

התהומים נפלו בסוף שמיטה,

הכלכלה נפלה בסוף שמיטה, עכשיו הבורסה נפלה בסוף שמיטה,

ועוד כל מיני, מביאים שנה אחרי שנה, כל שבע שנים,

מביאים בדיוק כמה אסונות.

אחת מהמילים הכי מחופשות בגוגל,

בהודו, במדינות המזרח ובמערב, שמיטה.

תעשו שמיטה באנגלית, תראו כמה תוצאות תקבלו.

אז זאת אומרת, הם הגויים קושרים

את תופעות הטבע והמקרים

למצוות שמקיימים ישראל.

וההודים מסבירים בעיתונים, בעיתונים מסבירים...

מה זה שמיטה, מה שיהודי פה לא יודע,

מה זה שמיטה ושמיטת כספים.

הם מסבירים בעיתונים את כל המצווה בדיוק,

מה מותר ומה אסור.

והם אומרים, עד שלא תעבור שנת השמיטה יהיו אסונות. יש אחד אפילו שבעיתונות האמריקאית הזהיר

שהאמריקאים צריכים לברוח עד סוף השנה, לפני ראש השנה,

מארצות הברית בגלל הסכנות הצפויות, בגלל סוף השמיטה.

אז הנה אנחנו רואים מצווה אחת שכתוב במפורש בזוהר הקדוש שכל העולם נהנה מזה שיהודי אחד קיים את המצווה של שילוח הקן.

שזה מעורר רחמים על כל הולכי דרכים, כל המטלטלים

בכל העולם וכו'.

על זה אמר הקדוש ברוך הוא, אשרי מי שמשלח את הציפור מחוץ לקינה,

ועל ידי כך יתעורר רחמים על כל העולם.

ומי גרם לרחם על העולם ולעורר רחמים עליהם?

הוא אותו האיש ששילח את הציפור,

והוא גרם לה לצער בשתי אופנים,

אחד שהיא איבדה את בניה,

שתיים שאין לה מקום לנוח בו.

כך מתעורר הקדוש ברוך הוא, מתמלא רחמים על כל בעלי צער.

על כל הנודדים ממקומם.

משום זה שכרו של האדם הזה למען ייטב לך

והארכת ימים.

קם ריבי בון על רגליו, שמח ואמר,

ברוך הרחמן ששמעתי את הקול הזה,

ואם לא באתי לעולם

אלא לשמוע זו,

די לי.

מה שביארתי לכם עכשיו,

אמר ריבי בון,

אחד מהתנאים הקדושים,

שאם היה בא לעולם רק בשביל לשמוע את הדבר הזה ואחרי זה למות,

היה שווה לו.

עכשיו בואו תשמעו מה שכר על המצווה.

שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך.

במדרש רבה כתוב, מה שכרה של מצווה זו,

שאם אין לך בנים,

אני נותן לך בנים.

אדם שאין לו בנים רוצה לזכות לבנים,

תחפש מצוות שילוח הקן.

שנאמר, שלח תשלח את האם ומה שכר אתה נוטל ואת הבנים תיקח לך.

ואתה תזכה לקחת לך בנים

בזכות

המצווה הזאת.

דבר אחר, מה הוא שלח תשלח את האם?

אם קיימת מצווה זו, אתה ממהר לבואו של מלך המשיח.

דבר אחר, אמר רבי תנחומה, אם קיימת מצווה זו, אתה ממהר את אליהו הנביא,

זכור לטוב שיבוא.

זאת אומרת,

זה גם מקרב את המשיח ואת אליהו הנביא.

ובמדרש תנחומה מובא למדנו מן הפרשה שמצווה גוררת מצווה.

כתוב למטה.

כי ייקרא כאן ציפור לפניך. מה כתוב אחריו?

כי תבנה בית חדש

ועשית מעקה לגגיך.

בזכות שאתה משלח את כאן הציפור,

אז אתה זוכה לבנות בית חדש,

ואתה גם תעשה מעקה.

ואם קיימת מצוות שילוח הקן,

אחרי זה אתה תזכה לבגדי צמר ופשתן.

לכן כתוב מיד אחרי זה, לא תלבש שעטנז,

ותזכה למצוות ציצית.

לכן כתוב,

גדלים תעשה לך, ואתה גם תזכה לאישה.

לקח שמח, כי ייקח אישה.

מסמיכות הפרשיות תלמד שמצווה גוררת מצווה.

ואני מעיד לכם פה, שאני ועוד יהודי,

שמו משה רצון,

שנינו נזדמן לנו שילוח הקן

בחצר בבני ברק.

והלכנו ועשינו זאת שנינו, ותוך חודש זכינו לדירה.

תוך חודש.

גם אתה?

גם אתה זכית תוך חודש?

לפני מה?

לפני חודש וחצי אחרי שילוח הקן?

אשריך, אין עוד יהודי בשורה ראשונה.

עוד אמרתי,

שהמשה יכולה לעשות את זה? מה?

שהמשה יכולה לעשות את זה? כן.

אבל הדירה תהיה על שמה אחר כך.

עוד למדנו.

מצווה גוררת מצווה, שנאמר כי ייקרא כאן ציפור,

שלח תשלח, מה כתוב אחריו?

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה, ותזכה לכרם.

לא תזרע כרמך, כך כתוב, ותזכה לזרוע שדה.

לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, ותזכה לבגדים נעים.

ככתוב, לא תלבש שעטנז, ותזכה לציצית.

גדילים תעשה לך, ותזכה לאישה ובנים,

כי כך איש אישה.

זאת אומרת,

לא רק מצווה גוררת מצווה,

זכות גוררת זכות, ושכר מביא שכר יותר גדול.

עכשיו תשמעו מה אומר בעל שבט מוסר,

מורנו הרב רבי אליהו הכהן, בספר אזור אליהו.

הוא אומר כך,

סמכת פרשה, לא יהיה כלי גבר על אישה.

לומר, אם עשית קן,

כי ייקרא כאן ציפור.

הקדוש ברוך הוא מזמין לך מצוות שלוח הקן ששכרו בנים.

אם לא יהיה כלי גבר על אישה,

אישה לא תתלבש בכלים של גבר, לא תיקח כלי זין ותצא למלחמה.

אז הוא אומר, ייקרא כאן ציפור מצווה הבאה,

ואז יהיה בנים.

ומתוך שיש לך בנים,

אז צריך דירה, מיד כי תבנה בית חדש,

כי צריך להרחיב את הגבול. מזמין לו הקדוש ברוך הוא בית חדש,

אבל כיוון שיש לו הרבה נפשות בבית עכשיו, צריך מזונות.

מזמין לו הקדוש ברוך הוא שדה לזרוע.

לכן כתוב מיד אחרי זה,

ולא, תחרוש בשור ובחמור. כבר יש לך שור וחמור ואתה חורש,

ואל תחרוש בשור וחמור.

וכשגדלים הבנים, צריך להלביש אותם משי,

שנאמר, לא תלבש עטנז,

ידילים תעשה לך.

וגם מצוות ציצית יצטרכו הבנים.

הרי מצווה אחת גורמת מצווה אחרת בהכרח,

והקדוש ברוך הוא

נותן שכר המצווה שעשה, וממשיך למצווה אחרת, ונותן עוד שכר.

זאת אומרת, רואים, אם מצוות לא מפסידים, רק מרוויחים.

אבל צריך לעשות אותם כמו שצריך לעשות. צריך ללמוד לפני כל מצווה, איך עושים אותה ומקיימים אותה בשלמות.

אבל תשמעו, יש פה משהו מעניין.

כתוב בגמרא, בקידוש הלט,

רבי יעקב ראה אדם אחד שאמר לו, אביב, עלה לבירה ואוה לי גוזלות.

תעלה בשור וחשמה למעלה, תביא לי משם גוזלות.

עלה,

ושילח את האם,

ונטל את הבנים.

אז הוא קיים מצוות כיבוד עם ואם,

ומצוות שילוח הקן, כי על העץ היו שם גוזלים,

והוא שילח את האם.

שתי מצוות

שכתוב בשתיהן אריכות ימים.

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך פה, וארכת ימים.

למען יתב לך, וארכת ימים.

והנה בחזרתו נפל ומת.

ורבי יעקב ראה את זה.

מקשה הגמרא, היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו?

הגמרא שואלת, הפסוק הבטיח,

למען ייטב לך,

וארכת ימים. זה שכר המצווה. הוא קיים שתי מצוות ונפל ומת.

אז איפה ההטבה?

ואיפה אריכות ימים? שואלת הגמרא.

מתרץ את הגמרא.

אלא הביא ואומר, למען ייטב לך, לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך.

לא מדובר על העולם הזה.

מדובר הטבה בעולם הבא ואריכות ימים בעולם הבא.

בעל הטורים

אומר וארכת ימים, מה שכתוב בפסוק,

בגימטריה אותה סכום אותיות בעולם שכולו ארוך.

זאת אומרת, וארכת ימים זה בעולם שכולו ארוך. זה בדיוק אותה סך אותיות.

אבל יש תמיהה גדולה.

נגיד בעולם הזה סוף סוף האדם למיטה.

אז שייך להגיד בעולם הזה שהאדם הולך למות אריכות ימים,

במקום שימות 70, ימות 100. אז שייך להגיד מה עולם הזה אריכות ימים.

אבל העולם הבא זה עולם הנצח.

מה שייך להבטיח לו שאם הוא ישלח את הקן,

יאריך ימים לעולם שכולו ארוך. אין סוף בנצח.

אז מה יש עוד להאריך?

ועוד דבר, ומי שלא קיים מצוות שילוח הקן,

אז הוא לא יאריך ימים בנצח?

שתי שאלות חזקות.

באר הבן איש חי בספרו הבן יהוידע בסוף חולין.

הבטחת התורה אריכות ימים

היינו על תחילת ביאתו וכניסתו שם.

מתי יתחיל האדם הנפטר מן העולם הזה להיכנס לעולם הזה?

מתי הוא יבוא וייכנס לעולם הבא?

כי אין אדם נכנס במקום עולם הבא עד שישלים תיקון נפשו בעולם הזה.

נגיד אדם מגיע לעולם העליון, הוא לא מתוקן.

לא מתוקן, אתה לא יכול לשהות פה.

אתה חוזר בגלגול עוד פעם מחדש.

לא תיקן עוד פעם.

צריך לחזור עוד פעם בגלגול. אז הוא לא נכנס לעולם הבא, לעולם הנצח, לעולם הארוך.

אומר רבנו אריכות ימים,

הבטחת התורה אריכות ימים זה על התחלת ביאתו וכניסתו שם.

כי אין אדם נכנס במקום עולם הבא עד שישלים תיקון

נפשו בעולם הזה יש אדם שמשלים תיקון נפשו בשלוש וארבעה גלגולים

ואז הוא נכנס לעולם הבא

ויש אדם שצריך מאה גלגולים.

נמצא אם כן שיכול להיות ששני בני אדם

באו לעולם בתחילת אלף הרביעי.

לפני אלפיים שנה היו פה בעולם שני אנשים.

אחד תיקן את נפשו אחרי מאה שנה

ובא לעולם הבא ישר.

האדם השני הוצרך לגלגולים רבים

ועד עכשיו, עד האלף השישי,

לא נשלמה תיקון נשמתו.

ראה כמה שנים חי הראשון כבר בעולם הבא, הוא כבר אלפיים שנה שמה.

והשני עדיין כאן תקוע.

זה בדרך שיש תיקון

של נפש,

רוח ונשמה.

צריך לתקן את כולם.

אז זה מה שמדובר למען ייטב לך וארכת ימים.

על זה אמרה התורה למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך.

זאת אומרת שתגן המצווה הזו של כיבוד אב ואם

ושלוח הקן,

אם תעשה אותם כתוכנן,

לא תצטרך לגלגולים רבים

עד שתשלים תיקון נפשך,

אלא תזכה להשלים בעולם הזה בשנים מועטות,

וממילא תקדים ללכת למקום עולם הבא קודם,

ואז יאריכון שמה ימיך יותר משאר בני אדם, בני גיליך,

שבאו עמך ביחד לעולם הזה,

כי אתה תקדים לשב ולחיות זמן יותר בארצות החיים.

עכשיו זה מובן, מה זה למען ייטב לך וארכת ימים?

תכף אני אסביר.

עכשיו,

נראה לבאר באופן נוסף, יש דקדוק בכתובים.

יש פעמים שכתוב למען ירבו ימיכם,

לפעמים כתוב למען יאריכון ימיך,

לשון ריבוי זה על כמות,

שאדם יחיה יותר ממה שקצוב לו,

לשון אריכות ימים זה על האיכות של הימים,

שהימים יהיו מנוצלים

ויספיק ביום אחד

מה שאחרים עושים בכמה ימים.

כמו שכתוב בשיר השירים רבה,

פרק ו״ח,

יגע רבי בון

ברחייא 28 שנה בתורה,

מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה.

הוא הספיק ב-28 שנים ללמוד מה שתלמיד ותיק לא הספיק במאה שנה ללמוד. זאת אומרת,

הוא ניצל את הימים לחלוטין.

כתוב, למען ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

אם ירבו ימיך, ממילא יוסיפו לך שנות חיים.

אבל יש אנשים שיש להם תוספת בשנים ואין להם ריבוי בימים.

איך זה יכול להיות?

הוא יושן 12 שעות,

מסתובב עוד חמש שעות,

ולא עושה שום דבר. אין שום דבר מהיום שלו, אין לו כלום. לא נשאר לו לחיי העולם הבא שום דבר מזה.

אז מה זה מועיל שהוסיפו לך שנים?

הרי אם אתה לא מנצל רק שעה אחת ביממה,

אז אתה מנצל רק אחת חלקי 24 מהיממה.

אז אם אתה בן 72, ניצלת רק שלוש שנים.

כל השאר זרקת לפח.

לא ניצלת.

אז לכן יאריכון ימיך, זה איכות הימים,

למלא אותם, כמו שכתוב אצל הצדיקים.

הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של הצדיקים מיום אל יום.

דוד המלך חי 70 שנה מיום אל יום.

משבועות עד שבועות.

משה רבנו נולד זן אדר, נפטר זן אדר 120 שנה תמימות.

זאת אומרת,

אברהם היה זקן בא בימים, בא בימים מלאים מלאים מלאים, לא חיסר רגע.

זה נקרא אריכות ימים.

ימים,

לא שנים, ימים.

יש גם שנים.

עכשיו, כוונת התורה,

מה שהבטיחה אריכות ימים בשילוח הקן וכיבוד הבאים,

זה שימיו בעולם הבא יהיו מנוצלים

והוא ייהנה בהם.

ויבין כל מה שלומדים במטיב תא דרקיעא, אף כי לא יהיה ראוי לזה.

תשמעו עכשיו דבר מדהים.

התורה אומרת, אתה תקיים כיבוד אב ואם, זה לא קל.

זו המצווה החמורה שבחמורות שבתורה.

כיבוד אב ואם.

אבל זו המצווה הכי גדולה.

כיבוד אב ואם, שמקבלים עליה אריכות ימים.

אז אם אדם זוכה לקיים את המצווה הזאת כתוקנה,

וגם שילוח הקן,

אז בעולם הבא אדם יושב.

זה נצח.

אבל האם שמה הזמן שהוא יהיה יהיה מנוצל או לא יהיה מנוצל?

האם הוא יבין מה שלומדים בישיבה של מעלה?

אם הוא לא ראוי.

ולא למד כראוי.

הוא לא יבין.

יהיה לו עונש.

אדם שלא למד, נגיד, גמרא.

הוא יישב בקהל שלומדים גמרא, הוא לא יבין מילה.

הוא לא יבין מילה, הוא לא יכול להישאר יותר מחמש דקות, עשר דקות. הוא אומר, אני לא מבין, הוא יצא החוצה.

שם אין לאן לצאת.

אתה נשאר, ואתה לא מבין.

אתה לא מבין לא חמש דקות ולא עשר, לא שנה ולא שנתיים, לא עשר ולא עשרים, לא מאה ולא מאתיים.

אתה תקום עכשיו.

ואתה לא מבין, בשבילך זה סינית.

למה? לא למדת פה, אתה לא יודע.

אז מה יקרה עכשיו עם אלה שיגיעו

לישיבה של מעלה

והם לא ראויים,

לא ראויים שם בישיבה של מעלה?

כי מצאנו בדברי ריבותינו

שאדם יכול להיות בעולם שכולו טוב בגן עדן,

אבל הוא לא ייענה בכלל.

כמו שהסברתי עכשיו.

והגמרא אומרת בסוטה

זן כתוב

יהודה מהשבטים

לא זכה להיכנס למטיבתא דרכיע.

עצמותיו היו מתגלגלות ארבעים שנה בארון

והוא לא נכנס למטיבתא דרכיע עד שמשה רבנו לימד עליו זכות שמע

השם כל יהודה

ואל עמו תביאנו למעלה

ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה.

מה פירוש?

גם כשהוא נמצא למעלה ומשה רבנו כבר העלה אותו למעלה

צריך שיהיה ידיו רב לו להבין את מה שאומרים שם ועזר מצריו תהיה שיוכל לענות גם לאלה שתוקפים אותו בלימודים שלומדים שם.

אז יש מציאות שיכול להתכנס לשם מישהו ולא ידע לסע וליתן עם החכמים

ואפילו על יהודה נאמר הדבר הזה עד שמשה התפלל עליו וזאת למה?

כי הוא אמר אם אביאנו אליך

חטאתי לך כל הימים, ככה הוא אמר.

אז הוא אמר שהוא חוטא גם בעולם הזה וגם לעולם הבא, ככה הוא הוציא מפיו.

ואפילו שאדם מוציא דבר מפיו על תנאי והוא תלמיד חכם,

זה מתקיים.

בחוטא זה חסר.

לשון חטא זה חסרון.

אז הוא יהיה חסר בעולם הזה ולעולם הבא.

אז הוא גזר במו פיו על עצמו את העונש הזה.

לכן עצמותיו היו מגולגלות בארון ארבעים שנה,

ורק אחרי שלימד עליו זכות

שמע השם קול יהודה,

איזה קול,

שאמר צדקה ממני על תמר, והודה ואמר את האמת,

ובזכות זה אחיו

ראובן עשה תשובה גם כן בפרהסיה,

בזכות זה שהוא שיפר את התשובה של אחיו,

הוא זכה להיכנס למטיבתא דרכיעא וגם לדעת להשיב להם שמה תשובות.

אבל מה מעשה לומדים?

שאפשר שאדם אפילו גדול,

כל שכן וכל שכן קטן,

יכולים להגיע למעלה ולא להיענות.

למה?

כי הם לא היו ראויים.

אז אמרו בתנחומא,

לא הייתה תורה צריכה להינתן לישראל בעולם הזה.

שהרי הכל עתידים להיות למדים תורה מפי הקדוש ברוך הוא לעולם הבא.

אז למה ניתנה להם תורה בעולם הזה?

אלא כשיבוא הקדוש ברוך הוא ללמד אותנו בעולם הבא, נהיה כולנו יודעים באיזה פרשה הוא עסוק.

לפיכך כתוב, אם שמע בעולם הזה, תשמע,

לעולם הבא, מפיו של הקדוש ברוך הוא.

אם שמוע, תשמע, שמוע פה, תשמע שם.

וכתב החפץ חיים בהקדמה לליקוטי הלכות, גם ידע האדם

שכאשר יחסר לו בעולם הזה ידיעת פרשה אחת בתורה,

יהיה לו זה חסרון נצחי בעולם הבא.

שכאשר יגלה הקדוש ברוך הוא לעולם הבא את הסודות והחוכמות העליונות שנמצאים

בכל פרשה ופרשה שבתורה לא יבינו אותה אלא אלו שלמדו והבינו את אותה פרשה בעולם הזה.

לכן אמרתי לאנשים ללמוד את הגמרא בגרסה,

שכשיגיעו לעולם האמת ידעו במה מדברים,

וילמדו אותם את כל מה שהם עברו עליו.

זו גם עצה של החפץ חיים.

מכאן אנחנו לומדים שייתכן מציאות שתלמיד חכם יזכה להיכנס למטיבתא דרכיה ולא יבין כלום.

האם אפשר לקרוא לזה טוב, לשבת במקום ולא להבין דבר?

אבל הבטיחה כאן התורה הבטחה אצל כיבוד הבאים ושילוח הכן הבטיחה.

למען ייטב לך לעולם שכולו טוב.

יהיה לך טוב בעולם הבא ותבין מה שלומדים שם.

ויהיו גם ימיך ארוכים וטובים.

זאת אומרת שתצא מפה בלי לחזור הרבה פעמים.

אז תראו מי שזוכה לשילוח הכן,

מה הוא זוכה?

שאפילו אם הוא לא ראוי להבין ולא למד, מבטיחה לתורה.

יהיה לך טוב בעולם הבא.

כי אפשר להיות בעולם הבא בלי טוב.

להיות שם, להיות בגן עדן,

לא להבין מילה.

סרט טורקי.

לא מבין כלום.

רק בוכים.

אז לכן בן אדם צריך להבין,

אם הוא זוכה,

כמה צריך לחזר אחרי המצוות האלה.

עכשיו תקשיבו עוד דבר, לכבד את ההורים זה קשה, נכון,

אבל אתם תרצו שיכבדו אתכם הילדים גם כן.

אבל הם יעשו לכם מה שעשיתם להם. בדיוק אותו דבר, מידה כרגל מידה. והילדים יצאו בדיוק כמוכם.

קצת יותר משופצים.

ואחר כך הנכדים זה סיפור כשהנכדים של הילדים יגיעו שובבים,

אבל מהסוג של 2016. זה כבר יהיה סיפור-סיפור.

רק מי שזוכה לגדל משפחה חרדית,

יש לו סיכוי

שיכבדו אותו הבנים והנכדים.

יש לו סיכוי.

למה?

כי התורה מלמדת, מחייבת, יש הלכות בזה וכו' וכו'.

הלוואי שכולם יקיימו, אבל

הסיכוי היותר גדול הוא כזה, ורואים

שיש חג פסח, משפחה חרדית,

באים עשרות בנים, מנכדים, והכול על אותו שולחן,

ואיך מכבדים את הסבא, והכול סבא, וסבא, וסבא, וסבא.

וואי, איזה אושר.

אבל משפחה שלא יודעים מה זה ערך משפחה ולא כלום. מביאים ילד אחד ושתיים, אחד בהודו,

והשני בתאילנד,

וזהו, עושה פסח לבד, הוא והכלבה, הוא ואשתו והכלבה,

וזהו.

איזה פסח זה? רק רעש של מצות וזהו, אין לו שום דבר.

אז לכן מצוות כיבוד אבא היא מצווה חשובה מאוד,

מאריכים ימים,

אל תזלזל בזה,

זה קצת השקעה כל יום טיפה, פה טיפה, פה טיפה, פה טיפה,

אבל מוסיפים לך שבוע, עוד שבועיים,

עוד חודש, עוד זה, אתה תאריך עוד עשר, עשרים שנה, לא שווה לך פה בעולם הזה?

כי אדם חושב, מה, אני משקיע בחיים של ההורים שלי כל הזמן, מתי אני אחיה?

אומר הקב'-הוא, אתה לא תפסיד.

תשקיע בהם,

אני אוסיף לך כל מה שהשקעת בהם, לא ילך לאיבוד.

ואחר כך הילדים שלך ישקיעו בך גם כן.

אז התורה מבטיחה והתורה מקיימת.

אז לכן יהודים עיקריים צריכים לדעת את הדבר הזה.

עוד נקודה שהייתי רוצה

ללמוד אתכם,

חשוב מאוד, היום מדברים כולם על צער בעלי חיים, צער בעלי חיים

והשם ירחם.

אומות העולם מדברים צער בעלי חיים.

המפורסמים ביותר שדיברו על אגודת צער בעלי חיים זהו הגרמנים,

והשם ירחם, אנחנו יודעים מה הם עשו אחרי זה ליהודים ולאחרים וכו' וכו' וכו'.

יש לך את הסרטון אולי במקרה של איך עושים נקניקיות בחוץ לארץ, הגויים?

מי יש לך?

איך אין לך? שלחו לך בוואטסאפ.

תגיד לי לב שישיג לך. אתם יודעים איך עושים נקניקיות בחוץ לארץ?

יש מטחנה,

מסור חשמלי, אבל משהו, משהו, כל אחד ככה עגול כזה, חד-חד,

זה בתוך קונוס כזה, קונוס גדול, ומתחת לזה יש את

המערבל הזה שחותך הכול.

זורקים סוס שלם חי מבפנים, וזה חותך אותו ככה-ככה.

אחריו פרה, אחריו חמור, אחריו כל מיני בעלי כלב,

והם ככה נטחנים, והם קופצים, בחיים עוד,

וחותכים אותם עם הסערות, עם הקישקע, עם השיניים,

עם הרגליים, עם הציפורניים, המלכלוך,

ויוצא נקניקיות בצד השני.

זה לא צער בעלי חיים, זו שיטה מיוחדת, לא מבזבזים אפילו סערה.

זה נקרא נקניק סערורי.

בקיצור,

בואו תשמעו אחת ממצוות התורה.

התורה אומרת, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו.

התורה אוסרת על יהודי

שיש לו שור ויש לו חמור. אסור לו לרתום את שניהם יחדיו

ולחרוש איתם.

אמר דוד המלך, חוקיו ומשפטיו לישראל

לא עשה חן לכל גוי ומשפטים בלידעום.

תמוה מה שאומר דוד המלך.

מה זה משפטים בלידעום, אומות העולם?

אין להם משפטים?

משפט זה דבר שכלי.

מה, אין להם שכל?

הרי כתוב חוכמה בגויים האמן.

תורה בגויים אל תאמן.

אבל חוכמה יש להם. במשפטים יש להם בתי משפט, יש אפילו האג.

יש הרבה דברים.

נו, אז למה הוא אומר ומשפטים בלידעום?

אלא כל המשפטים שלהם זה רק כיצד להנהיג את המדינה,

איך לנהג את העם,

איך לקחת מהם את הכסף.

באר ריבי שלמה ארכבי, זכר צדיק לברכה, שם ינקום דמו,

הן אמת שיש להם משפטים,

אבל הכול לתיקון ותועלת המדינה.

אין הם דואגים על דקויות.

כאשר מדובר בצער בעל חי,

בדבר מועט,

הם לא שמים לב על זה.

ואין עכשיו אצלם מאומה.

משפטים כאלה הם בל ידעום.

אבל לא כן חוקי התורה שדואגת על הצער הפעוט ביותר

של כל יצור בעולם.

אין יותר רחמנית מהתורה הקדושה.

עכשיו,

מישהו פתח פוסט עכשיו,

מסכן,

הוא יורד במשקל, הוא שוקל, הוא מטר שמונים ושש שוקל עכשיו חמישים ושבע כאילו,

הוא כבר הגיע לשלושים ותשע כמעט מת,

והשלטונות פה במדינה לא נותנים לו אישור לקנאביס,

שזה נותן לו את האפשרות לחיות.

זה כל מסלול נותנים.

לא, לא נותנים.

הולך בן אדם ודועך.

מטר שמונים ושש, חמישים ושבע כאילו.

אז הוא מבקש רחמים מכל הציבור, מי יכול לעזור לו?

מה הבעיה?

הרי אנשים קונים את זה גם

בלי קופת חולים, בלי בית מרקחת.

הוא אין לו אמצעים, מסכן. אז מה, ימות, יגסוס ככה?

ומטרטרים אותו ברשויות וכו' וכו'. איפה הרחמים?

עורלת לב.

אתה יכול ללכת לפקיד, אדוני, לא מילאת פה את הפקידות?

תלך בבקשה לירושלים,

תמלא שם, תחזור אליי.

חוזר, עוד פעם.

נו, מה עכשיו?

לא, אתה לא שמת לב?

פה הפרט הזה לא נכון. אתה צריך ללכת למשרד הרישוי לקבל מהם אישור.

אתה בא למשרד הרישוי, אומרים לך, סגור עכשיו, אנחנו בחופש עוד שבועיים.

אחר כך, ווש, אתה בשביל לקבל טופס.

מטרטרים אותך במדינה הזאת בלי סוף.

במקום לקצר תהליכים, ביורוקרטיה, להוריד וכו' וכו'. לא מעניין, כי יש הרבה מתפרנסים מזה.

כמה שיש יותר פקידים, יש יותר משכורות. למי מסדרים? לחבר'ה.

אבל התורה מרחמת, תשמעו.

כתוב בתורה לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו.

איך התורה דואגת על צער קל ביותר של בהמה?

אז יש כמה ביאורים וטעמים למה התורה אסרה לחרוש עם שור וחמור יחדיו. היא לא אמרה את הטעם.

חכמים באים ומסבירים מה הטעם.

דעת זקנים ובעלי התוספות, וכן בעל הטורים כתבו,

השור מעלה גרה.

הוא אוכל,

אחרי שהוא בולע,

הוא שוב פעם מעלה את זה למעלה,

לועס שוב,

ומוריד בחזרה.

החמור

לא מעלה גרה.

עכשיו הם הולכים ביחד.

נזכר השור לעלות גרה עכשיו.

החמור מריח את הגרפסים שלו, שומע אותו אוכל,

והוא לא אוכל.

זה אוכל ועובד, וזה בלי לאכול הולך.

נגרם לו צער.

אסרה התורה,

לא תחרוש בשור וחמור יחדיו.

זה כמו האנשים,

אחד יושב במסעדה, אומר לחבר שלו, תשמע, אני חייב פה להיכנס לאכול משהו,

אני רעב, לא אכלתי כלום.

אז הוא אומר, טוב, אני אכנס איתך. נכנס איתו, יושב לידו, זה אוכל והוא מסתכל עליו.

זה נקרא לא תחרוש בשור וחמור יחדיו.

אבל אם יש פה חמור אחד, זה ברור.

האבן עזרא כתב,

הקדוש ברוך הוא חומל על כל מעשיו,

וכיוון שאין כוח החמור וכוח השור שווים,

ציווה לא לחרוש בהם.

אחד מתקדם עם כוחו יותר מהר, והוא גורר את השני,

אז נהיה לו צער.

אתם ראיתם את אלה שאוהבים כלבים?

הם קונים כלבים, הם אוהבים אותם.

והם קושרים להם רצועה על הראש מרוב שהם אוהבים אותם, שלא יתרחקו מהם.

וכשהם הולכים לטייל את הכלבלב,

רוצה להתעכב קצת, ככה הוא מצא משהו.

מה עושה האוהב שלו?

גורר אותו בצוואר.

מרוב אהבה.

בוא חביבי, בוא.

ככה, איזה אהבה. אתה אוהב אותו? תשחרר אותו.

תקנה אותו ותשחרר אותו אם אתה אוהב אותו.

מה אתה קושר אותו אליך כל היום?

אז התורה אומרת, שור וחמור יחדיו לא, כי הכוח לא שווה.

הכוח לא שווה.

החינוך,

בעל החינוך במצוות תקנ״, כתב

טעם מצווה זו מפני צער בעלי חיים,

כי ידוע שיש למיני הבהמות ולעופות דאגה גדולה לשכון

עין שאינם מינן,

וכל שכן לעשות עין מלאכה,

כמו שאנו רואים בעינינו, באותם שאינם תחת ידינו,

כי כל עוף למינו ישכון,

מכל הבהמות ושאר המינים

גם כן יידבקו לעולם במיניהן.

זאת אומרת, אנחנו רואים תמיד

עדרי בופאלו הולכים ביחד, ג'ירפות ביחד, עריות ביחד,

תמיד כל עוף למינו ישכון.

להקות של עופות,

אותו מין תמיד חסידות ואחרים.

אז זאת אומרת,

ככה הם רגילים והם לא סובלים ערבוב.

אז אם אתה מערבב אותם, אתה גורם להם צער.

גם בלי הטעמים הקודמים. עצם היותם יחדיו,

כרוכים יחדיו, זה גורם להם צער.

זה כמו שתשים צדיק ורשע ביחד. אין מכנה משותף.

ההוא רוצה בדיחות ושטויות, ההוא רוצה חוכמה. זה פולט חרטה, זה ההוא מתעצבן.

זה הוא אומר חוכמה ומשתעמם.

אי אפשר.

זה לא הולך ביחד.

כל עוף למינו ישכון,

עכשיו, כל חכם לב מזה,

המצווה הזאת ייקח מוסר,

לא למנות שני אנשים לעולם בדבר מכל הדברים,

שיהיו רחוקים בטבעם ומשונים בהנהגתם,

כמו לשים צדיק ורשע יחדיו,

נקלה ונכבד יחדיו,

שאם הקפידה תורה על הצער שיש בזה לבעלי חיים שאין להם שכל,

כל שכן בני אדם שיש להם נפש משכלת לדעת את יוצרם.

ויש עוד טעמים בנושא הזה.

על זה הוסיף החידה בספר אהבת דוד,

שמזה יעשה כל אדם קל וחומר לעצמו לא לצער את הנשמה שלו.

מה פירוש?

הגוף שלנו זה בהמה.

תוריד את הבן אדם על הארבע, שים לו זנב, זה בהמה.

בהמה ממש כמו בהמה.

בהמה ממש בהמה.

רק מדברת עברית,

אבל בהמה.

הנשמה זה חלק אלוקה ממעל, זה לא אותו סוג, זה לא אותו מין.

זה כמו לשים בן אדם ברפת.

איך הוא יכול לסבול את הריח?

הנשמה כל הזמן צריכה לשמוע את הגרפסים ואת כל מה שקורה,

והוא אוכל ועוד פעם אוכל ועוד פעם צעצע שיניים ועוד פעם זה.

הנשמה סובלת כשהיא נמצאת בגוף.

אז לכן,

צריך לא לצער את הנשמה מכל עידוני העולם הזה.

כי אם נצטווינו על צער בעלי חיים, קל וחומר לצער את הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל,

וזה מוסר גדול אם אנחנו בעלי נפש.

זאת אומרת, בן אדם שזכה באמת להרגיש מה זה טעם הנשמה,

כשהוא יושב ושומע חוכמה ומשכיל ולומד ומקיים מצוות, הוא מרגיש עונג עילאי. כשהוא שומר שבת,

הוא מרגיש עונג עילאי.

אבל כשהוא מתעסק בבהמיות שלו,

בתאוות שלו, כל רגע פותח את המקרר, מה יש עוד לאכול,

מה עוד זה, פותח את המזווה, פותח את הארון.

יש משהו? קנית משהו?

כל הזמן הוא חושב רק על אוכל ואוכל וללכת ולחזור ולטלפן ולדבר,

בהמה.

בהמה עם אייפון.

אבל בכל אופן,

הנשמה זועקת, היא רוצה את חלקה, היא לא ירדה לעולם הזה להיות בכלא,

היא צריכה לחזור למעלה,

והיא צריכה לחזור עם שלל,

עם זכויות, עם מצוות, עם יהלומים,

לא עם חומוס וטחינה.

אז לכן צריך גם לרחם על הנשמה,

כי זה שור וחמור יחדיו, זה שני מינים.

ועכשיו תשמעו משהו סוד, משהו מדהים, מדהים.

התורה חסה על צער המועט והדג ביותר של הברואים.

בפרשה שלנו גם כתוב, לא תחסום שור בדישו.

כתוב בריקנתי, מה טעם האיסור?

אתם לא תאמינו בחיים, לא תדעו את האיסור הזה. למה הוא? לפי הריקנתי.

הוא אומר, לפעמים יש אדם שמשורר עם אנשים

שירות של תפלות.

זאת אומרת,

נגיד זמר,

כגון שווקה,

או הדומים לו, בן דיוויד,

או פריד,

פרידה אל-אטרש

או כל מיני כאלה מהספרדים וכאלה

והם שרים עם אנשים ואומרים להם כולם כן, לא שומע, לא שומע

ואז הוא שומע, שומע שירת נשים והכול

מה קורה עם אדם כזה שמשורר עם אנשים שירות של תפלות?

העונש שלו שהוא מתגלגל בשור

כל אלה יכניסו אותם בשברים

עכשיו, אחרי שהנשמה כבר נכנסת בשור

אז יש לה צער, אתם יודעים איזה סרחון להיות בתוך שור?

רק להיות בתוכו, בלי עוד איך שהוא הולך ואיך שהוא זה ומה הוא עושה בדרך וכולי

ואתה איתו ביחד,

בפנוכו

אז זה צער גדול, צער גדול

אני לא יודע כבר מי אומר את המו...

אולי זה הזמר, אני לא יודע

תשימו לב, אם זה הולך עם צליל מיוחד,

כנראה זה זמר מיוחד

מכל מקום, כיוון שיש כבר לנשמה צער

אז התורה מצווה

לא תוסיף לו עוד צער לזמר הזה

לא תחסום שור בדישו, גם זה תעשה. לא, לא, לא. אל תחסום את השור בדישו.

איי, איי, איי, לא יאומן כי יסופר.

התורה מרחמת גם על זמרים בתוך השברים.

כן.

עכשיו בגמרא יש מעשה זהיה לסיום.

מסופר בבבא מציע פה איי על רבנו הקדוש שקפץ אליו עגל אחד שהיו מוליכים אותו לשחיטה והכניס את ראשו בחיקו.

השור ניגש ממש לרבנו הקדוש ושם את הראש שלו בחיקו ובכה,

בכה השור, בכה, שיציל אותו.

אמר לו רבי,

ככה אמר לו, אמר לו בפה בדיבור.

אמר לו,

לך,

כי לכך נוצרת.

ככה הוא אמר לו.

אמרו בשמיים,

הואיל והוא לא מרחם על הבריות,

לא ירחמו עליו. זה רבי הקדוש.

ונענה 13 שנה בייסורים.

שש שנים כאב שיניים.

לא היה שם הרדמות אז.

לא היה זריקות ולא היה זה.

ושבע שנים אבנים בכליות ואין לייזר.

13 שנה הוא סבל

בגלל ארבע מילים.

לך

כי לכך נוצרת.

כתב הפלא יועץ

בערך רחמנות

כמדומה שאותו עגל

הייתה בו איזו נשמה מגולגלת.

והיה יודע שהוא הולך להשחט.

והיה קשה עליו לסבול צער השחיטה בהיות הנשמה מגולגלת בתוך הבהמה. זה כמו דאעש.

יש בן אדם בפנים נשמה והולכים לשחוט את הבהמה והוא ישחט עכשיו כמו דאעש.

והיה מבקש מרבי שיבקש רחמים שיצא מן הבהמה

קודם השחיטה.

כי יש כוח לפעמים לחכמים להוציא גלגולים שמגולגלים מתוך אדם או בהמה החוצה דרך הציפורן של הרגל או מקום אחר וכו'.

אבל מה אמר לו רבי?

אמר לו לך

לכך נוצרת.

מה לכך נוצרת?

לסבול בתוך הבהמה את הצער הזה.

וזהו התיקון שלך.

הואיל ולא ריחם לבקש לפחות רחמים,

אז גם לא ריחמו עליו.

אתם רואים עד כמה זה?

ואיך יצא ממנו בסוף העונש?

שפעם אחת העוזרת שמה טיטאה

כל מיני עכברים חולדות ומה שהיה שמה,

והוא אמר לה ורחמיו על כל מעשיו. הוא ריחם כי הרחיקה אותה מן המים, ממה שהם היו צריכים לשתות.

אז ברגע שראו שחזרו לו הרחמים במעשה הזה,

הפסיקו לו את הייסורים.

וזה מדובר על רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

רבי הקדוש, תראו מה זה?

חוסר רחמים קצת, קצת, קצת, קצת.

והכלל הוא,

כל המרחם על הבריות,

מרחמים עליו מן השמיים.

כל המתאכזר על הבריות,

מתאכזרים עליו מן השמיים.

כל המקפיד על הבריות,

מקפידים עליו מן השמיים. הכל הולך מידה כנגד מידה.

איך שאתם מתנהגים,

ככה תקבלו פידבק.

אז למדנו פה דברים יסודיים

שמלמדים אותנו קצת, קצת מעומק התורה, קצת.

בשביל להבין, כשהתורה אומרת לנו משהו

ומבטיחה משהו, בין אם אתה מבין, בין אם אתה לא מבין,

עשה מה שהיא אומרת.

אתה הולך לרופא, הוא בדק, הוא אומר לך לעשות, אתה סומך עליו אפילו שהחיים שלך תלויים בו, ואם הוא טעה אתה תמות.

אתה לוקח מהנדס, אתה סומך עליו.

ויכול להיות שהבניין שלך יתמוטט כאן.

אבל יש לך ברירה, זה המומחה.

בכל תחום אתה לוקח את המומחה, סומך עליו.

אתה לוקח עורך דין שייצג אותך, בסוף הוא מכר אותך.

אבל בסופו של דבר, יהודים יקרים, אם הקדוש ברוך הוא אומר משהו, הוא לא מתכוון לא לרמות אותנו, לא לשתות אותנו, לשתות בנו.

הוא מתכוון לטובתנו, הוא אב הרחמנו.

אז לכן, אם אנחנו חכמים, צריך לעשות מה שהתורה אומרת.

עכשיו, יש מצווה שהיא הכי חשובה בהיותנו שבוע וחצי לפני ראש השנה.

זאת מצוות התשובה.

שצריך כל אחד לקרוא ספר שערי תשובה, כדי לדעת מהי התשובה.

לחזור בתשובה לפני אבינו שבשמיים,

כדי שימחלו לנו על כל העוונות והחובות

רכבות רכבות של עוונות,

שאין לאדם אפילו מושג כמה יש לו עוונות.

אני רק אתן לכם דוגמא אחת.

יש פה ציבור דתי, אני רואה,

ואני מאמין

שהרוב מברכים ברכות על כל דבר שאוכלים משותים.

ויגיעו לכם

רכבות רכבות של ברכות,

אבל שם יש מיון.

בודקים כל ברכה.

ברוך אתה השם רכבו משה, קול נים וזרוק. זרוק.

ברוך אתה זרוק.

זרוק.

ברוך אתה זרוק עליו.

זרוק עליו.

מה זה הברכות האלה? זרקת אותם מהפה. יזרקו לך אותם בפנים.

אתה התכוונת בכלל בברכה, אמרת ברוך אתה השם.

חשבת שזה אדון הכול היה,

הווה ויהיה. אתה יודע מי זה השם?

ברוך אתה השם. אתה יודע מי זה השם?

השם. אתה יודע מי זה? זה אדון הכול.

הוא היה, הוא הווה והוא יהיה, הוא נצחי.

אתה יודע את זה כשאתה אומר את השם הזה?

ברוך אתה השם.

אלוקנו.

אתה יודע מה זה אלוקנו?

שהוא תקיף,

בעל היכולת, הוא היחידי בעל היכולת.

והוא בעל הכוחות כולם. אין כוח בעולם שהוא לא מכוחו.

זה אתה יודע כשאתה אומר אלוקינו

אתה לא יודע

ואז כשאתה אומר ברוך אתה השם אדון הכל היה הווה ויהיה מתכוון

אלוקינו מתכוון תקיף בעל היכולת בעל הכל כולם

בורא פרי העץ אתה יודע מי ברא את העץ הוא ברוך אתה לא מברך אותו ברוך אתה לא מברך אותו

אתה מציין שהוא מקור הברכות

ברוך אתה, אתה הברוך שממנו מעיין הברכות

ברוך אתה, אתה מקור הברכות שלנו

וכשאני אומר את הברכה כראוי

מושפע עליי שפע של ברכה

זה ברכה

אבל אנשים אומרים בשנה

מאות אלפים ברכות

הכל הזבל

הכל זה זלזול בקדוש ברוך הוא, זה כאילו אתה אומר לו ברוך אתה יוסי, מה נשמע?

אז כבר יש לך כל יום מאות ברכות, כל יום, כל יום אתה יכול לעשות אותן לאט כמו שצריך

וכל אחד תוריד לך שפע ברכה, שפע ברכה, וזה מלאכים טובים שיבראו לך,

מלאכים טובים שיעמדו לך ביום הדין,

אם לא הם מקטרגים

כי עד שעשית משהו, למה עשית אותו בזלזול?

כתוב,

כל המזלזל בנטילת ידיים נעקר מן העולם.

אדם הולך ליטול ידיים לסעודה.

הסרקען נטלה, זה כלי,

עם שתי ידיות, או ידית אחת,

שמכיל רביעית

וממלא אותו מים.

צריך לדאוג שהידיים יהיו יבשות לפני שהוא נוטל ידיים,

וגם הידיות יהיו יבשות.

ואז

הוא נוטל בימין, מעביר לשמאל את הנטלה,

את הכלי הזה,

ואז הוא מחזיק בשמאל

ושופך

על יד ימין

עד הפרק כאן.

לא חצי,

עד כאן.

אחר כך הוא מעביר לצד השני

ושופך עד כאן,

עד כאן, שנכנס בכל האצבעות.

אם זה חורף,

לפעמים נהיה בועות.

אז הוא עושה אחרי הנטילה ככה, שיגיעו המים לכל מקום,

מגביה את הידיים בגובה הפנים,

ידיים מוכנסות פנימה,

ומברך

ברוך אתה השם אלוקינו מלך, כמו שאמרנו, כן, אלוקינו מלך עד עכשיו שקדישנו במצוותיו וציוונו

על נטילת ידיים. ראשי תיבות, עני.

אם הוא מקיים מצווה, לא יהיה עני.

אם הוא מקיים המצווה כתוקנה, לא יהיה עני.

וינטלם וינשאם.

גמר את זה, אחרי זה הוא מנגב היטב היטב, ואז ניגש

לפצוע על הפת.

מי שמזלזל בנטילת ידיים, יש כאלה לוקחים את הנטלה,

שפריץ פה, שפריץ שם,

לוקחים את הזה בדרך ל...

כבר הוא עושה ככה, אמר אבו דרד רב, שלום.

זה נעקר מן העולם.

כבר יש לך מצווה, כבר החזקת הנטלה, כבר הידיים פה.

מה הבעיה לדקדק, שזה יגיע עד כאן,

ועוד פעם שיגיע עד כאן? מה הבעיה? למה לזלזל?

למה לעשות בזלזול?

מצווה כל כך קלה ואדם מזלזל.

אז התורה אומרת לנו, עושה מצוות לשם בוראן.

הבורא ציווה אותך, תעשה את זה כראוי.

אתם רואים?

יש חתונה,

אז לוקח החזן, או שלוקח הרב, או שזה.

ברוך אתה המוניי, אלוקי נאמר לך לה.

מה קרה פה אתה יודע לברך ככה,

ובבית הוא מציל אתכם מן הארץ, הוא מציל אתכם מן הארץ.

למה?

למה? כי אין קהל!

אבל אם אחד יבוא לחתונה ויגיד ככה,

ברוך אתה ישב לחתונה,

כולם הסתכלו על המשתוממים, מי זה, מאיפה הבאתם אותו?

כי לכולם ברור איך צריך לברך, אבל זה בחתונה.

ושבע ברכות, איך כל אחד לוקח,

משתדל לסלסל,

וזה וזה וזה.

בבית, בבית,

בבית יש לך זמן, הפוך, הקהל לא לוחץ,

אין קהל.

אתה יכול לסלסל כמה שאתה רוצה,

אפילו להקליט.

בקיצור, יהודים יקרים,

הגיע הזמן לשוב בתשובה שבוע וחצי לפני,

מי שחכם ינצל זאת.

אני רואה פה פרצופים שכבר שמעו אותי לפני שנה ושנתיים וחמש עשרה ועשרים שנה, כבר שמעו אותי לפני ראש השנה שאומר שצריך וזה וזה וזה.

אני יכול להראות שאני השתפרתי במשך השנים.

כל שנה אני השתפרתי.

כל שנה הוספתי עוד בעבודת השם. עוד שנה עשיתי עוד יותר. עוד זה פיזרתי עוד יותר, הפצתי עוד יותר.

עשיתי עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר.

אני יכול להראות.

אתם יכולים להראות שכל שנה השתפרתם בעוד ועוד ועוד ועוד ועוד.

על?

כן.

השנה הזאת מאוד קריטית.

אנחנו מתקרבים לראש השנה?

זה קריטי מאוד.

אז אני אגיד לך מתוק.

בשנה האחרונה אנחנו עברנו הרבה דברים קשים, נכון?

אחד מהם זה ההסכם של הגרעין שבו ויתרו אומות העולם על ישראל.

תמיד אמרו שישראל

זה הקו הקדמי בעוגן ההצלה של אירופה וארצות הברית, של המדינות החופשיות.

כי בתוך

כל המבול של האסלאמיזציה שמסביבנו,

השפויים היחידים שיש באזור זה אנחנו.

ואתה רואה מה קורה מסביב.

כולם רוצחים את כולם.

כל יום רוצחים מחדש.

פעם זה היה עריפת ראשים, אחר כך זה שרפה,

עכשיו זה צלייה,

עכשיו הם צולעים אותם.

אתה מבין? כל פעם זה משהו חדש.

קודם זה היה מבוגרים,

עכשיו זה קטנים,

הורגים מבוגרים.

עכשיו זה מבוגרים, הורגים קטנים.

עכשיו דאעש הורג את דאעש,

זה גם חדש.

בקיצור, אתה רואה את כל מיני אמיתות המשונות מסביבך

בתמין שמתכוונים להגיע אליך.

אתה הכתובת האחרונה.

והם אומרים את זה מפורש.

אז זה מאוד קריטי, כי זה עלול לקרות כל רגע.

והכול דליק פה.

רגע, חכה, עם השובך שלך אני אחזור אליך.

אם היית שומע קודם, אני כבר הסברתי את המצווה, אבל בשבילך אני אחזור עוד פעם.

מכל מקום, הנקודה היא ככה.

אין לנו אהדה עולמית,

אנחנו מטרידים את העולם יותר מדי.

אומנם אנחנו ממציאים המצאות שכל העולם נהנה מהן. היום בלי ההמצאות הישראליות כמעט ואי אפשר היה לזוז.

וגם אפילו בכלי הלחימה בכל העולם משתמשים במרכיבים שלנו ואחרים.

אבל מכל מקום אנחנו לא אהובים. נו, מה לעשות?

בידוע שעשיו שונא ליעקב, זה להלכה.

אבל זה עכשיו נהיה יותר אגרסיבי.

אובמבה

זה הראש של עשיו.

אדום,

אדום זה המלכות האחרונה, מלכות הרביעית, שאין לה

תג,

אין לה כתר,

אין לה מלכות כמו שהיה יוון, כמו שהיה פרס,

אין לה,

היא תלויה בנו.

אם אנחנו עושים מצוות, אדום יורדת לפנינו וכורעת.

אם אנחנו לא עושים מצוות, הם עולים מעלינו והם מכתיבים לנו הכול.

אם היינו אנחנו משפרים את מעשינו,

אמריקה הייתה כמו הכלבלב שאנחנו אמרנו עם החבל,

בוא נו, בוא, במבה, בוא,

בוא בוא אבל בינתיים הוא קושר את ביבי את המין לעמוד

ואומר לו מה הוא צריך לחשוב מה הוא צריך לאכול מה הוא צריך להבין

הנה היום התפרסם אפילו שקלינטון הגברת הילרי

אז הגברת הזאת אומרת

שביבי הוא עוד חי את אחיו באנטבה לכן הוא עשה משהו הירואי במרמרה

ומסתלבטת עליו בקיצור חופשי על הבר

אבל כשהיא יושבת איתו היא משחררת, מחייכת

כאילו התמים ברור אתה האדם הנאור שרק איתו אפשר לדבר פה

הם מזלזלים בנו

הם צריכים אותנו מאוד כי אנחנו הקו הקדמי שלהם

שיבלום בעבורם את כל האסונות שזוממים עליהם האסלאמיסטים

האסלאם מתאים לו אירופה יש להם שם עוד צרות של טבע ונוף ומים והכול

פה אין להם מספיק מקום הם צפופים

הם מיליארד שמונה מאות

תראה

עכשיו הונגריה לא מוכנה להכניס מאה אלף פליטים ערבים בשום אופן

אבל שאנחנו נחלוק מדינה כמו פפיון לשתיים

זה פשוט להם שאנחנו יכולים לעשות מה פירוש זה אין שום בעיה

אבל שיבואו רק מאה אלף אליהם

הם מוכנים לפרק את כל הברית האירופאית עכשיו

אז העולם בבלאגן אבל שים לב כל מה שאומות העולם אמרו עלינו הם קיבלו בחזרה

הם אמרו לנו שזה לא יפה שאנחנו לא נותנים לפליטים שמגיעים מאריתריאה ומכל מיני מקומות ולא מכניסים אותם עושים גדרות

וכולי וכולי זה לא אנושי ולא הכל שלח להם הקדוש ברוך הוא חבילות עכשיו

שלוש מאות אלף להתרגל להתרגל

עד שהם יקימו מתקן חולות וזה ופה ושם שיתרגלו

אחר כך הוא יסכסך ביניהם ויריבו ויפרקו את הברית ויהיה בלאגן

ורוסיה תהיה מאושרת כי אז סוף סוף לא תהיה ברית נאטו

נגדה וגם הם יש להם עוד רצון להתפשט

בחזרה למקומות שעזבו אותם וכו' וכו' הולך להיות מאוד מאוד מעניין

מאוד מאוד קרוב

רק מה זה העניין של עיתוי הקדוש ברוך הוא בינתיים בינתיים מרחם

כשאני אמרתי עוד לפני ארבע שנים שצריכה לפרוץ מלחמה וכו' וכו'

הסתכלו עליי כמטמיע אבל היום כבר אומרים בפירוש הנה ברק גילה ואמר מפורש

שבשנת 2011 ו-2010 היו צריכים להיות התקפות על איראן ואחר כך היה עוד פעם 2013 כמדומני

שהיה צריך להיות עוד פעם וזה נדחה בגלל שבקבינט שם חלק לא רצו וקיבלו רגליים קרות אבל הכל היה מוכן הרי כבר אמרנו שהשקיעו 54 מיליארד נכון ללפני שנה

רק בהכנות להפצצה לכל האימונים באיטליה וביוון ושם בהרים והכל

הכל מוכן גם הרגע הזה מוכן רק מה יש שפניהו שמבטיח 12-13 שנה שהוא יפתור את הבעיה האיראנית

אז עכשיו הוא נהיה מזגזג כמו ברק הוא אומר לא אני לא נגד איראן גרעינית

אבל לא גרעינית אטומית

גרעינית פיצוחים לשבת כן אזרחי אזרחי גרעיני לכבוד שבת

אבל גרעיני אטומי לא רק על זה אני מתנגד לא המילה גרעין מפחידה אותי

רק אם זה אטומי

נו מה אני יכול להגיד לך אנחנו כל רגע יכול להתלקח פה הכל אתה יודע

זה נסראללה חולה חולה קשה

אז יכול להיות

הוא עושה חשבון בלאו הכי אני גומר אז מה אכפת לי אתה מבין

לחרבש את האזור

עכשיו החפירות כמובן ממשיכות אתה יודע מתחת לנחל עוז וכל המקומות וגם בצפון מזמן כבר יש הרבה מאוד מנהרות הכל מוכן ברגע שזה יתחיל חביבי

לא יודע כמה זמן נוכל להוציא את הראש מעל הקרקע עד שזה יסתיים

כי אלפי טילים זה לא אפילו נגלה אחת של אלפי טילים לא אני לא

אומר יומיים אפילו אפילו אם יום אחד יהיה אלף טילים

אנחנו בברוכס שאתה לא מבין אפילו

ותיארתי כבר כמה פעמים

מה יקרה אם עורק

חשוב ייתקע

יברחו מהמכוניות זה יעזבו את המכוניות באמצע הפקק וילכו

עכשיו מי יפנה פצועים איך יתקדמו מכבי אש איך אמבולנסים יזוזו אין ראית כשהיה שרפה בירושלים

נתקע הכל הזה במשך 12 שעות בכלל אין יוצא ואין בא שרפה

נו

מה יקרה עם הרבה שרפות מאלף טילים?

אז מה יהיה?

זה קריטי מאוד

זה כל רגע יכול להתרחש

ואתה רואה שמה

היום הדאעש

איים עליהם על החמאס אם אתם לא תשחררו את פלוני

אלמוני שהם תפסו להם אחד מהראשים בעזה

אנחנו נחסל לכם עכשיו טיק צ'אק כמה מהראשים של חמאס בפיגועים של התאבדות

יש להם אולטימטום 24 שעות

נראה את חמאס אם הם אמיצים נגדם

אבל תדע תוך שנה שנתיים לא יהיה חמאס יותר דאעש יהיה בעזה

ואז יש לך סיפור על הכיפאק אתה מבין?

זה סיפור סיפור

אולי זה ייתן לגיטימציה סוף סוף שם לתת את המין חפתא רצינית אבל תלוי מי יהיה שמה בראש בראשות הממשלה

ומי יהיו לידו

זאת הבעיה

כי השמאל שולט למרות שהוא לא שולט

התשקורת זה השמאל והם שולטים ומכתיבים והפרקליטות והבית משפט והכול שם הם חוסמים את הכול

כן חביבי

רגע, אני אתן לך מיקרופון, מיקרופון

רק רגע, תביא את המיקרופון

אני רוצה לדעת לגבי דאעש

יש סיכוי שחלילה הם ייכנסו כאילו לאזורים שלנו? הם נמצאים כבר

לא, אני מתכוון על

המאסה שלהם אתה דיברת בוא בוא תקשיב בוא תקשיב בוא בוא בוא בוא בוא בוא תקשיב עוד מילה אחת תן לי רק להגיד קח שתיים אתה אמרת לפני תקופה מסוימת אתה עוקב אחרי אני רואה אתה בסדר מפעם לפעם אתה אמרת שהערבים ישתתו שמונה חודשים תשעה חודשים לא לבזבז להם חודש תשעה חודשים בעולם ואלה ודאז זה כאילו התוכנית הזאת למה בדיוק התכוונת?

המדינה האסלאמית מתכוונת לשלוט בעולם והיא אומרת שהיא תשלוט בעולם זה התוכנית

ואני אמרתי את זה כבר לפני שנים רבות שעתידים

המוסלמים לשלוט תשעה חודשים בעולם ובישראל

תשעה חודשים לפני גוג ומגוג עכשיו תקשיב לא צריך הרבה דאעש בישראל

אתה יודע בן לאדן אחד אחד

ותראה מה הוא עשה בכל העולם

דאעש זו תוצאה שלו

התחיל בן אדם אחד

בלי לפחד אתה מבין

ותכנן תכנן תכנן ואחרי שנים רבות התכנון הצליח

מאז אני ואתה משלמים הון עתה כסף

מבזים אותנו מביישים אותנו בכל העולם בגללו

אתה הולך לשדה התעופה תתפשט

תרים ידיים

מדגדגים אותך תוריד את הנעליים תרים את הכובע

תעשה ככה תסתובב יש כאלה שרוצים אותנו משיקוף

כל אחד ואחד היום בכל מקום כל זה בגלל בן לאדן

חוץ מזה שזורקים לך את כל הפרפומריה שהבאת

כל דבר שהוא נוזלי זורקים לך כל דבר שהוא זה

אתה קונה לך קצת בשמים קצת פה מגיע לשם עם התיק אומרים לך אדוני זה אסור להעביר טח זורקים זורקים זורקים מאות דולרים אתה לא ידעת אפילו

כל זה בגלל בן לאדן

ההבטחה של כל המטוסים ההבטחה של כל האנשים כל זה עולה כסף מעלה את הכרטיסים כולנו משלמים מה שבן אדם אחד עשה

עכשיו תראה כמה יש לו שליחים בעולם כמה התרבו כמה נרתמים לזה

כמה מתאספים ורוצים לרצוח אנשים אבל יש לי עוד שאלה עוד שאלה אחת כאלה נוספת

אני רואה את הדיווחים על דאעש אני רואה את כל

מה שהם עושים, עורפים ראשים, מאנים, שורפים,

והם כביכול מייצגים את האל שכולנו מאמינים בו. מה פתאום, חס ושלום. לא, לא, לא, לא, לא הבנת למה אני מתכוון. הם טוענים. טוענים, טוענים. גם אובמבה טוען שהם בכלל שוחרי שלום.

הוא אומר שהם לוחמי חופש, הם לא טרוריסטים.

כן, אובמבה אומר בעצמו, הוא אומר שדת האסלאם אין יפה ממנה, אין רחמנית כמוה.

ממש. כן, this is אובמבה.

הוא השתחווה לעבודאוור.

He's a Muslim.

חוסיין, מובארק,

אובמבה.

כן, שאלה נוספת.

תן לגברת שמה למעלה,

עם הכובע.

כבוד הרב, יש שאלה לגבי שמירת שבת,

שהבת שלי שומרת כבר,

היא שמרה ערב שבת, עכשיו שומרת שבת.

יש לה, הילדה שלה, בת 11,

מתמרדת.

אומרת, אמא, אני כן רוצה לנסוע בשבת.

היא לא יודעת איך להתנהג, מה לעשות?

לאן היא רוצה לנסוע?

לחברות שלה, לבריכה, לא יודעת.

כי פתאום לקחו לה את ה...

פתאום.

אז לקחת אותה ביום שישי לבריכה, ולחברות במוצאי שבת. אז לא לוותר, אתה אומר לא לוותר. מה פתאום לוותר?

כל זמן שהיא נמצאת תחת פיקוחה,

היא צריכה להנחיל לה את הערכים ואת החינוך כראוי.

אם היא תחליט בגיל 11 להביא חבר הביתה,

ושיהיה איתה לבד,

מה תגיד האמא?

היא תגיד לה, את מקבילה את חירותי.

אז מה היא תעשה?

אז כל מה שהילדה תחליט, תגיד בזה ותבכה, אז אנחנו נשמע לה?

אתה צודק.

אז מה התפקיד של ההורה?

תודה רבה, לשים גבולות.

כן.

שאלה, הנה הגברת בפינה.

הגברת בפינה רגע.

אני רוצה שתברך את בעלי שיחזור בתשובה, מנחם בן פנינה.

מנחם בן פנינה ישוב בתשובה שלמה מאליו. אמן, תודה. ורציתי עוד לשאול, לא?

אני לא צריכה ללחוץ עליו, לא לדבר איתו על זה בכלל, כי אני כבר כמה שנים לא נוסעת

והוא נוסע בשבת חופשי.

הבנתי.

אם הלחיצה לא תועיל,

אז מה הטעם?

אבל אולי דברי פיוס,

תחנונים,

רגש.

אישה יודעת אם היא רוצה משהו להשיג,

אבל תמצאי את הדרכים.

תודה.

כן, תן לגברת בפינה.

בפינה.

למה יש מיקרופון אחד רק?

נו, אז מה, תשתחלקו, מה?

יעקב זון, לא לישון. יעקב זון, תהיה ערני.

הגיעה. הגיעה, קדימה.

קודם כול, תודה על ההרצאה המעשירה.

ורציתי לשאול ככה, אתה דיברת על גלגולים.

כן.

ואני תוהה מה המהות של להחזיר אדם בגלגול שוב ושוב ושוב,

ולמה בעצם כשהוא כבר נמצא פה,

לא לתת לו לסיים, כאילו עד שלא יסיים, לא...

למה לקחת אותו, להחזיר אותו, לקחת ולהחזיר?

מה הרעיון בעצם?

אימא שלך שלחה אותך למכולת עם רשימת מצרכים.

ואת חיסרת שבעה מצרכים.

היא תשלח אותך שוב, תגיד, תלכי שוב, תביא לי בחזרה את השבעה מוצרים החסרים.

ואת חזרת ושכחת עוד שתיים.

אז היא תגיד לך, תחזרי שוב למכולת ותביא לי עוד את שני המצרכים החסרים, כי אני לא יכולה לעשות את העוגה.

למה היא שלחה אותך שלוש פעמים?

אני יכולה להבין את זה מבחינה אנלוגית בכל מה שקשור לניסיון.

אם השם מעמיד אדם לניסיון שוב ושוב ושוב באותם עניינים, כי הוא לא הגיע לרמה הרוחנית,

או הוא לא תיקן את הדבר הספציפי שהוא צריך לתקן.

אבל אם אתה מדבר איתי על מיטה והעלייה למעלה,

ואז חזרה שוב פעם, זה כבר משהו הרבה יותר מורכב.

מורכב למי?

אני מנסה להבין את המהות, לא... אז אני אסביר.

הנשמה שלך יצאה מן הגוף.

היא עשתה מצוות או לא עשתה? עשתה עבירות

או לא עשתה?

היא הייתה צריכה לעשות מצוות ולא לעשות עבירות.

אם היא הגיעה והשלימה את כל מה שצריך לעשות,

היא לא תחזור לפה שוב וגמרה את התיקון

שלם

ויתקבל שכרה.

לא השלימה.

היא עוד והנשמה צריכה להגיע שלמה ולא חסרה כדי ליהנות מהזיו העליון,

אז היא צריכה לרדת שוב בגוף חדש,

ואז יורד רק החלק הלא מתוקן.

אוקיי.

אבל למה לכתחילה היא עולה אם היא לא השלימה?

אז כמה אדם יחיה אם הוא לא יעשה בכלל? הרי השם יכל לעשות את זה בלתי מוגבל מבחינת שנים. הוא יכל לעשות את האדם חי שלוש מאות שנה.

הוא כבר עשה את זה 930 שנה.

בדיוק.

אבל זה גרם לאנשים שיחטאו יותר, כי יש להם יותר זמן. אז הוא קיצר את זה ל-120 שנה.

ואחרי שהוא קיצר ל-120 שנה הוא גם הפחית עוד קצת.

ואז בן אדם ידע ששעותיו וששניו קצובות אז הוא צריך להספיק מהר. אם הוא לא יספיק מהר הוא יחזור עוד פעם.

אם הוא חכם אז הוא עושה את זה מהר.

אם הוא לא עושה את זה מהר אז הוא יצטרך לצאת ולחזור עוד פעם.

ואם ייתן לו השם שלוש מאות שנה אז הוא ימשיך לחטוא בכיף שלוש מאות שנה ואז הוא יחזיר אותו לעוד שלוש מאות שנה והוא יחטא עוד פעם אז יותר טוב לקצר את זה כל פעם

ושיתקן את מה שצריך

להעלות אותו,

את החלק המתוקן להשאיר, החלק הלא מתוקן שוב עד שהוא יגמור.

אוקיי. עכשיו תקשיבי יש אנשים שאחרי שהם לא מצליחים שלוש או ארבע פעמים

אז הקדוש ברוך הוא כבר לא סומך עליהם

והוא מגלגל אותם או בדיוק השאלה הבאה. או בדומם או בצומח

או בבעלי חיים שאז אין להם כבר אפשרות בחירה למרוד לא לעשות לא לקיים אז הם כבר מקבלים את עונשם וזה תיקונם

ובזה הם משלימים.

הבנתי.

יש לי שאלה נוספת והיא בנוגע לכיבוד אב ואם

זה עוד נושא שדיברת עליו.

אני לא זוכרת איפה קראתי אבל אני רוצה לדעת אם זה נכון

שבחירת בן זוג,

מקום מגורים ומקצוע לחיים אינם נחשבים, במידה ואתה הלכת נגד ההורים, הם אינם נחשבים אי כיבוד הורים.

בחור ובחורה שרוצים להתחתן זה זכותם להחליט בעצמם.

כמובן שגם בעניין עבודה וגם במגורים ודאי.

השאלה מאיזה גיל?

אם הם תחת הפיקוח של ההורים וההורים עדיין הם,

הילדים סמוכים על שולחנם

אז ודאי שההורים יכולים להגיד את מילתם.

אם הילדים הם עצמאיים אז הם עושים מה שהם רוצים.

עכשיו אם ההורים אומרים להם לא לעשות

דבר שהוא נגד ההלכה אז זכותם של ההורים גוברת ודאי כי הם באים בשם התורה.

גם אדם זר אם יגיד לך בשם התורה זכותו גוברת על מה שאת חושבת.

כמובן שאת תחליטי מה שאת רוצה כי יש לך בחירה,

תקבלי שכר העונש לפי מה שהחלטת.

אבל זה זכותם וחובתם

לעורר ולהעיר במקום שזה נגד התורה.

אבל אם זה לא נגד התורה לדוגמה

אם את רוצה להשלים עם חברה

והם לא רוצים שתשלימי עם החברה, היות והשלום הוא חשוב מאוד, לא שומעים להורים במקרה כזה.

אבל אם הם יודעים שהחברה הזאת היא מקלקלת נגיד אז הם כן צודקים.

אבל אם היא לא מוצאת חן בעיניהם רק

זה לא שיקול

שצריך להישמע להם.

כמובן לא צריך להתריס בפני ההורים

וצריך לפעול בדרך ארץ, בנימוס וכו' וכו', גם בהחלטות שמותר מבלי לשמוע עליהם.

תודה. ושאלה אחרונה והיא קצרה.

מבחינת ההלכה,

האם בשר היום שרואים עם כל התחקירים שעושים ורואים

שבעלי החיים עוברים סבל לפני שחיטה או לפני ההכשרה שלהם בעצם למאכל,

והם כן מקבלים תעודת כשרות?

האם זה נחשב טרף?

כשאתה, בתור אדם שבא לקנות את זה, אתה יודע שבעצם מצאו בחברה כזו וכזו

שגורמים צער?

התעללות בבעלי חיים

או צער בעלי חיים זה אסור מן התורה.

אבל אם ההתעללות או המקרה שהצפית בו ראית לא גרם לבהמה שהיא תהפוך להיות טרפה,

אין שום בעיה לשחוט,

ואם היא תימצא כשרה היא תהיה ראויה למאכל.

אבל אם לדוגמה השליכו עופות מגובה של מטר

לרצפה עם כל הכלוב,

ואז נשברות להם הרגליים או נקרעים להם גידים או משהו, הם בלאו הכי כבר נקרעים טרפה והם אסורים לאכילה לא מחמת,

לא מחמת זה שזרקו אותם כאילו עונש,

אלא בגלל שבמציאות פגעו בהם באופן כזה שהם נפסלו כבר לשחיטה.

אבל זה אסור אפילו,

אפילו לא לצורך שחיטה, אסור לזרוק. וראינו את התמונות כמוהו, בדיוק, כן. איך הם זורקים אחד לשני, מתעללים והכול.

מה לעשות, יש חיות גם על שתיים.

תודה רבה.

כן, שאלה נוספת. פה בחור עם כובע, כן.

פה פה פה פה פה, באמצע פה.

שלום, כבוד הרב. תעמוד בבקשה, שלום, שלום.

מר הרב רציתי לשאול את הרב שאלה בקשר לאומן,

לנסיעה לאומן בראש השנה.

כן.

מה הרב אומר על זה, אם זה כדאי,

אם הוא יוצא מהארץ או...

רבים לא מסכימים לנסוע בראש השנה,

צריך לעשות את זה עם המשפחה.

אין איסור,

אבל רבים לא מסכימים מגדולי ישראל.

אם תרצה באמצע השנה,

למה לא?

אבל בראש השנה עדיף להיות עם בני המשפחה.

ומה עם שכל הרבנים וההבטחה של רבי נחמן, שהוא הבטיח שמי שיבוא ל... אחרי כל מה שאתה יודע ואני יודע,

עניתי לך את התשובה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

היום, דרך אגב, באומן יש עוד כמה בעיות חדשות שנוספו שלא קשורות לציון,

אבל של מעשים שלא ייעשו של רבים שהולכים לשם,

וזה גרוע ביותר. כן. כבוד הרב, ערב טוב.

תעמוד בבקשה, ערב טוב.

אני חזרתי בזכות הרב בתשובה.

כבר קרוב ל-20 שנה.

תזכה למצוות.

ומודה לרב בשם מיקודם על הפעולות הקדושות שהרב עושה בעם ישראל,

ואנחנו אוהבים אותך הרב. תודה.

ורציתי לבקש מהרב רק ברכה אחת לזיווג.

רק. רק.

ופרנסה טובה. אה, גם. גם. חייב.

כמו שהרב אמר, מצווה גוררת מצווה. כן.

שמעון בן ציפורה וליאורה בן ציפורה.

לא הבנתי. שניכם להתחתן?

לא, לא. אחותי, זאת אחותי. אז בוא נתחיל אחד-אחד. אוקיי.

תגיד לי משהו.

כן. אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף?

בלי נדר, בעזרת השם. יופי. עכשיו תגיד את השם. שמעון בן ציפורה וליאורה. שמעון בן ציפורה יזכה לזיווג הגון ופרנסה טובה. אמן. וליאורה בציפורה הרב. היא תהיה מוכנה ללמוד חצי שעה כל יום ספר שערי תשובה

שרבנו יונה שלושה חודשים. היא לומדת את הרב והיא, איך שאומרים, קליינטית ותיקה שלך. הבנתי. לא אוהבת את הרב במסירות נפש. אז מה, מה היא רוצה? זיווג טוב.

גם. גם. ופרנסה טובה. אה, על הסבב.

מה השם שלה? ליאורה בציפורה. ליאורה בציפורה. תזכה לזיווג הגון מהירה ופרנסה טובה. תודה רבה ושנה טובה. שנה טובה.

כן, פה הבחור.

בבקשה.

תעמוד בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה לגבי הלכה שלא מצאתי אליה מקור ולא מצאתי תשובה כביכול, החלטית.

לגבי בהמה, שאם אני עכשיו פותח סעודה אני אמור לתת אוכל לבהמה לפני שאני אוכל.

עכשיו, מה הדין באורח?

אם נכנס אורח, מה הדין? למי אני נותן קודם?

לפני שאוכלים צריך לתת לה בהמה.

יפה, אבל אם בא אורח... אמרתי, לפני שאוכלים נותנים לה בהמה.

גם כשיש אורח?

כן.

הוא אדם כמוך, לא?

כן?

אבל בהמה יותר... מה האורח יותר טוב ממך? למה שהוא יאכל לפניך?

בגלל שגדולה קבלת שכינה, יותר מטובה קבלת שכינה. אין שום בעיה, תקבל אותו, אבל התורה אמרה בכל אופן, נתת לה בהמה.

הבנתי, לפי המקראות, שאם אדם רעב, אפילו אם הוא עצמו לבד בבית,

אז זה מידת חסידות אם הוא לא יאכל וייתן לה בהמה קודם.

שאלת על האורח, עניתי לך.

הבנתי. עכשיו יש לי עוד שאלה.

לגבי שבת, אסור ליהנות

ממלכת יהודית בשבת. מה קרה הצפצוף הזה? למה יש צפצוף?

מה?

אסור ליהנות מממלכת יהודי בשבת, נכון?

ממלכת גוי.

יהודי.

יהודי ודאי, אבל גם מגוי שעושה מלאכה בשביחה. עכשיו בחברת חשמל עובדים יהודים.

כן.

אז כביכול הטענה היא בגלל שיש בתי חולים ויש חולים בשבת.

כן.

אז סבבה, הם חולים ואני בריא, אז למה אני כביכול צריך ליהנות מהם? כי מותר, שמה שנעשה בהיתר, מותר לך להשתמש.

בשבת.

אפילו אם עשו את זה.

אם בישלו עכשיו לחולה בשבת ומותר לבשל לחולה בשבת ובישלו לחולה שמותר לבשל בשבת ונשאר קצת מהאוכל, מותר לך לאכול. אבל להוסיף אסור.

מי ביקש להוסיף?

כי עוד אנשים רוצים לאכול, אפילו שבישלו בשביל לחולה. מה אכפת לי? רק מה שנעשה בשבילו, זה הכול.

ויהודי יכול לעבוד בשבת כביכול לחולים בחברת חשמל?

לא, יש אפשרויות אחרות ומשתדלים לעבוד עם גויים.

אז איך פרמדיק עובד בשבת?

זה הצלת נפשות, ממש. נו, גם פה זה פיקוח נפש. זה לא תמיד פיקוח נפש.

זה לא תמיד יש... זה נבדק, כי זה לחולים, בבית חולים. מאה אחוז, אבל זה יכול להיעשות על ידי האחרים.

גם פה יכול להיעשות על ידי האחרים. לא תמיד יכול. עובדה שאין מספיק.

יש כאלה שצריכים אותם כיהודים, יש מומחים יהודים, יש כל מיני דברים כאלה. בחברת חשמל לא צריכים דווקא. אולי יש כמה בעלי מקצוע מסוימים

שהם מומחים גדולים, נגיד. אבל גם אלה יכולים לעשות את העבודה בצורה כזאת שהיא תהיה מותרת.

כן, מה עוד אספת?

לא, אספתי כמה שאלות לשם.

דרך אגב, אני בזכות הרב חזרתי בתשובה. ברוך השם.

אני התחתנתי לפני ארבעה חודשים, בערך שלושה חודשים,

ואני חזרתי בתשובה לפני ארבעה חודשים,

והיום אני לומד בכולל. יפה.

קרוב לשבועיים בערך בכולל.

בוא נגיד סביב תורה,

אפשר להגיד בין ארבע עשרה לחמש עשרה שעות.

בהצלחה גדולה. תודה. יהי רצון שזה יתמיד.

וברכה כבוד הרב לזרע בר קיימא,

ואם אפשר לקחת עוד משהו על עצמי.

אתה והיא תלמדו אתה שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים, וחצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים.

הבנתי, ועוד שאלה אחרונה. רגע, שמותיכם?

ליאור בן בת שבע.

ליאור בן בת שבע.

ונועה בת אילנה. ונועה בת אילנה. תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

עכשיו יש לי עוד שאלה אחרת.

עכשיו ברמב״ם,

בפרק ג', הלכות נזקי ממון, הלכה יד.

כתוב שאם נכנסה אליך אישה

לבית שלך, לתחום שלך,

והיא פרוצה, אז אתה צריך לצאת החוצה.

אז מה עושה אדם שהוא עובד בחנות

ונכנסת אליו פרוצה

והוא חוזר בתשובה, ויכול להיות שיהיה לו הרהורי עבירה לאותו אישה?

אם זה מדין ייחוד, זה בעיה. אבל במקום שעוברים אנשים בדלת פתוחה,

פחות בעיה. אבל להסתכל עליה זה בעיה.

כי החתם סופר כותב שפשיטא שכל המצוות שבעולם לדחות עבור הרהורי עבירה.

נכון.

אז ימכור לה או לא ימכור לה, או שלא יעבוד בכלל?

אתה בכולל, מה אכפת לך? לא אני.

אני רוצה לדעת איך זה עובד. שאם ישאלו אותי, מה אני אענה להם? עוד מעט אתה תהיה פוסק, אז אתה כבר תתמצא בכל ה...

אם כבודו יברך אותי, אז... שם יזכה אותך להיות מורה הוראות בישראל. בגדול בתורים, אמן. יהיה בריא. שאלה נוספת, כן, הבחור שמה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי כמה שאלות,

אבל נתחיל מעניין של כשרות.

כולנו יודעים מה זה,

אני קצת מתרגש, קצת התבלבלתי,

אבל

תינוק בכלב אמו, כולנו יודעים מה זה.

זה תינוק שיונק מאימא שלו.

ויש איסור,

לא תאכלו גדי בכלב אמו.

היינו, אל תאכלו את הגדי כל עוד הוא רך, ותרחמו עליו, תנו לו קצת לשחק, להשתובב, לגדול,

להיגמל,

ורק אחר כך תאכלו אותו.

השאלה, איך הגענו מזה להפרדה של בשר וחלב,

ואיך הגענו מזה לשני כיורים בבית?

אני לא יודע מאיפה עובדת המשחקיאדה של הגדיים,

אבל זה לא הפירוש של הפסוק. לא תבשל גדי, גדי זה צאן,

וזה שם כולל לכל הצאן.

בחלב אמו פירושו לא תבשל בשר בחלב.

זה האיסור.

בלי משחקים ובלי עד שהוא יפסיק לעם. מאיפה זה מגיע?

מה זה מאיפה זה מגיע? ככה קיבלנו ממשה רבנו. שלוש פעמים כתוב לא תבשל גדי בחלב אמו,

וזה מה שקיבלנו ממשה רבנו, מפרנות עם כל פירוש של מצווה.

כתוב, וקשרתם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם. מה זה?

מה זה?

מה זה טוטפות בין עיניכם? כן, מה זה?

יש את זה?

זה השאלות שיש לי. זהו. זה רוב השאלות שיש לי. זה בדיוק. אני נתקלתי לפני שבועיים בקן של יונה. בוא בוא בוא אני אספר לך. שנייה, שנייה. נתקלתי בקן של יונה.

אני, הרחמים שלי היה לחמול על הגוזל.

לא ריחמתי. לא ריחמתי.

התאכזרת, כי התאכזרת על העולם לפי מה שלמדנו יכולת להציל את העולם מנדודים ואתה לא עשית את זה

אז לכן אתה צריך להבין דבר אחד לכן הסברתי בהתחלה שמצוות השם

זה לא בשביל שאתה תחליט מה אתה מבין בהם ותספר סיפורים עליהם

יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל פה

כל התורה שבכתב היא סתומה לחלוטין אם לא באה תורה שבעל פה שמשה רבנו למד אותה מפיו של הקדוש

ברוך הוא

והוא הסביר לנו את כל המצוות אחת לאחת לא היינו יודעים בין ימין לשמאל איך להסביר כל מצווה ומצווה

עכשיו כל מצווה כתובה בשורה אחת בהלכות שלה לאלפים ולרבבות

מאיפה זה יצא? לא כתוב בפסוק זו בדיוק השאלה? זה לא בדיוק יש הרבה מפרשים אחד מפרש כך אחד מפרש אחרת לא הבנתי ומרוב מפרשים הגענו לשני כיאורים לא הבנתי בדיוק

אומרים לי, תשמע,

פלוני קנה סובארו!

ואני אומר לו, מה זה סובארו?

אז הוא אומר לי, מה, אתה לא יודע מה זה סובארו?

אמרתי לו, לא.

מה זה, קקטוס?

הוא אומר לי, לא, זה מכונית.

אמרתי לו, מה זה מכונית?

הוא אומר לי, מכונית? מה, אתה לא יודע מה זה מכונית?

זה גוף כזה ברזל,

יש ארבעה גלגלים,

יש בפנים הגה,

יש כיסאות ויושבים,

יש מכשירים חשמליים,

ויש...

ואני אומר לו, הלו, מאיפה הבאת את זה? אמרת רק סובארו.

איך הגעת לברזלים ולגלגלים?

ואתה כבר עוד מעט תגיד לי גם שיש מאפרה? הוא אומר, כן, כן, יש מאפרות.

לא מאפרה אחת, יש כמה.

ואני אומר לו, על מה אתה מדבר? מאיפה אתה מביא את זה?

כל דבר שאתה יודע היום זה במילה אחת.

אבל מאחורי המילה הזאת לימדו אותך תורה שבעל פה.

אימא שלך שלימדה אותך מושגים אמרה לך מקרר?

זה קוראים לו מקרר?

אתה ראית מה זה מקרר, פתחת מקרר,

אתה יודע מה הגודל שלו, מה הוא עושה, מה הפעולות, כמה מנועים, כמה מאווררים.

אתה יודע למה זה מאוורר.

מקרר, אתה יודע.

זאת אומרת,

אבל מאחורי המילה מקרר יש תורה שבעל פה שמסבירה מה זה מקרר.

כשאני אומר מטוס,

אז אני אומר רק מילה אחת, ארבע אותיות.

אבל התורה שבעל פה אומרת מה זה מטוס. אתה ראית כמה תוכניות עד שבונים מטוס?

זה תורה שבעל פה. בלי התורה שבעל פה אין מטוס.

ואיפה היא מוזכרת לנו בתורה?

לא כתוב בתורה.

שכחו?

לא שכחו, יש תורה שבעל פה.

אבל זו תורה שבעל פה לא מוזכרת

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי אתה צריך להבין, תקרא הרמב״ם בפתיחה שלו

על היד החזקה שם הוא מסביר

איך קיבלנו את התורה והכל אתה יודע מה, בוא אני אקריא לך את זה פעם אחת שתדע שיש דברים שאתה יכול ללמוד לא צריך את המין

שגדיש עוד לא שיחק אל תיגע בו

לא נעים, עוד לא היה במשחקייה וזה.

אתה מבין?

הנה,

אנחנו קוראים עכשיו את הפתיחה של הרמב״ם ליד החזקה.

והוא אומר ככה, כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני,

בפירושן ניתנו,

שנאמר, אתה אומר שלא כתוב,

שים לב, בה אתנה לך את לוחות האבן,

זה עשרת הדיברות,

והתורה,

זה התורה שבכתב,

והמצווה,

זה הפירוש.

זה הפירוש, זה לא הפסוק.

זה הפירוש למצווה. אבל מה הפסוק אומר? עוד פעם.

תקשיב טוב. הוא אומר את לוחות הברית.

הרמב״ם אומר אלף שנה אחר כך. אפשר לדבר? בבקשה.

ואתנה לך את לוחות האבן,

והתורה, זה תוספת, נכון?

כי בלוחות האבן יש לך עשרת הדיברות.

והתורה זה תרייג מצוות, מבראשית עד לעיני כל ישראל.

והמצווה זה הפירוש של התורה.

וציוונו לעשות התורה על פי המצווה.

והמצווה זה ציווי הרי.

היא הנקראת תורה שבעל פה.

כל התורה כתב משה רבנו קודם, שימות בכתב ידו,

ונתן ספר לכל שבט ושבט.

וספר אחד נתן אותו בארון לעד.

שנאמר, לקוח את ספר התורה ושמתם אותו. והמצווה, שים לב,

שהיא פירוש התורה, לא כתב אותה,

אלא ציווה בה לזקנים,

ליהושע ולשאר כל ישראל, שנאמר,

את כל הדבר אשר אני מצווה אתכם,

אותו תשמרו לעשות.

לא כל מה שכתוב,

אלא את כל אשר אנוכי מצווה אתכם,

אותו תשמרו לעשות.

ומפני זה, זה נקרא תורה שבעל פה.

אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה,

כי היא בעל פה,

לימד אותה משה רבנו כולה,

בבית דינו לשבעים זקנים.

ואלעזר ופנחס ויהושע,

שלושתן קיבלו ממשה, וליהושע, שהוא תלמידו של משה רבנו,

הוא מסר תורש בעל פה,

וציווהו עליה, וכן יהושע.

כל ימי חייו למד על פה,

וזקנים רבים קיבלו מיהושע,

וקיבל עלי מן הזקנים ומפנחס,

ושמואל קיבל מעלי ובית דינו, ודוד קיבל משמואל ובית דינו.

ואחייה שילוני מיוצאי מצרים היה,

ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה,

והוא קיבל מדוד ובית דינו וכן הלאה זה ממשיך

ואליהו קיבל מחייה ופה הוא מונה את כולם כל מקבלי התורה אחד אחד אחד אחד אחד אחד עד השני

עד שהגיע רבי וכתב את התורה שבעל פה

כי הוא אמר עת לעשות השם הפרו תורתך מה קרה

הגויים התחילו לאנוס את היהודים שאם הם ילמדו תורה הם יהרגו אותם

ואז לא יכלו פיזרו אותם

לא יכלו להמשיך ללמוד את הכל בעל פה התחילו לכתוב את כל מה שלמדו עד עכשיו בעל פה

ורבי כינס את הכל

וזאת המשנה המשנה זה תורה שבעל פה

וכיוון שהמשנה נכתבה בצמצום רב

ודורות הבאים האלה קשה להבין את המשנה כמו שאני אומר לך היום סוזוקי אתה לא מבין מה זה סוזוקי אז אני פותח לך ומסביר

אז פתחו את המשנה זה נקרא גמרא

הגמרא זה ביאור המשנה

ושמה מראים לך את כל המקורות עד שזה מגיע לפסוק

אין מצווה שלא מחוברת לפסוק

וככה נהיה לנו בסופו של דבר אני מסכם לך שולחן ערוך שהכל ערוך בדיוק הבעיה היא לא עם המצוות את המצוות מבינים כתובות לא לא הן לא מוזלנות הפירוש לגביהם איתו יש פה בעיה לא לא המצוות לא מובן

כתוב א-זבחת כאשר ציוותיך מה זה אתה יודע מובן אמרת מה מובן צריך לזבוח מה זה לזבוח נו תגיד מה זה לזבוח לקחת סה תמים נחמד אחרי שהוא סיים לנאום אחרי שהוא רקד כן כן אני שואל אבל רגע מי אמר שלוקחים סה?

אלוהו כן

נגיד לקחת סה מה עושים איתו לוקח סה

מביא אותו לכהן הבאת לפי הפסוקים סומך את ידיו צמחת יפה והוא ממשיך את התהליך של השחיטה מה מה התהליך מה זה מה זה שחיטה איך שוחטים

מאיפה שוחטים שאלה טובה במה שוחטים שאלה טובה אז איך הוא ישחט איך התורה צבא מה שאי אפשר להבין

שכל אחד יפרש מה שהוא רוצה

אלא חייב להיות הסבר לא אחרת מה אתה נותן איזה

תקנה לי מרגרינה תקנה לי ביצים מה זה ביצים לא יודע לא חשוב תמצא משהו כזה שקוראים לו ביצים תביא

מה זה מרגרינה לא יודע תחפש

מי שולח דבר כזה שהוא בעצמו לא יודע מה הוא אומר

אפשר לתת תורה כזאת?

יש מישהו שייתן דף הנחיות לאיזה עובד

בלי שיסביר לו בעל פה מה כתוב בדף?

יש מכונת כביסה שמקבלים הביתה שלא כתוב הוראות הפעלה?

כתוב. נו אז גם פה יש הוראות הפעלה בעל פה

תהיה בריא

כן עוד שאלה אחרונה כמו לבחור

טוב ניתן

ערב טוב כבוד הרב ערב טוב יש זמרים שבהופעות שלהם אומרים שמע ישראל עם אדום

והאם זה מותר כאילו זה כקידוש השם או שזה חילול השם? זה מחללי שם שמיים אסור להיות במקום כזה בכלל

ולמדנו היום שהסוף שלהם בתוך שור והם ישירו לנו

מווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו לילה טוב! כתיבה וחתימה טובה!

תזכו בעזרת השם להיחתם בספרן של צדיקים גמורים

רבי חנניהו ברגשיהו אומר עושה קדוש וחוזקות ישראל לפי כוח

ירבו לעם תרעו משוואות שנאמור

אדוני חופש למען ספגו יחדיל תרעו יאדיר

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

כבוד הרב, אחד לפה.