פתח תקוה - פתח תקוה - אולם 'שרת'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין

ביום שימו, אני מאמין

אני מאמין באמנה שלנו לביאתם משיח אני מאמין

אני מאמין בין עונש שלנו לביאתם משיח אני מאמין

ואחרתי שהתממן העיר קוזר אחר כאילו ואחרתי

שיתממן האם קוזר אחר כאילו וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא אני מאמין

תל-אזל-אזל,

נכון תל-אזל,

בעמותינו שנתנמת,

כיצור הנפלות רחוקנו,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואה שלמה ובריאות.

אסתר בת דבורה חיה,

ליבי רייזל בת חיה, רפואה שלמה מהרה.

זיווג הגון יוסף בן אסתר,

הצלחה לאור ליבת סבתלנה ומשפחתה,

לוי, יונה, ברוך, איצקוביץ',

מזל בת רדה, הללי,

ומשפחת נזארו,

ותודתנו לבחין שופר מולוקן באשה.

הערב גם יהיה נעילוי נשמת שבתאי בן אברהם נזארו,

שנהרג במלחמת העולם השנייה,

רק היום נודע מקום קבורתו,

ונעילוי נשמת משה בן סעדיה, בנימין בן ליב

בתימנה בצלם,

נעלוי נשמת ולוול, בן אריאל, אברהם

והורי היקרים וחמים, מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע שלמדנו,

התעוררנו בהערה נוראה שמעולם לא ירדנו לעומקם של דברים עד כמה הם מגיעים.

שאול המלך,

שנצטווה בשם על ידי שמואל הנביא

ועתה שמע לכל דברי אדוני לך והקית את עמלק וחרמת ולא תחמול עליו

והמדת מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שא מגמל ועד חמור

אז הציווי ברור לא להשאיר נפש אחת מעמלק

למרות זאת כתוב אחרי זה ויבוא שאול ויירב בנחל

בגמרא במסכת יומא כב אמרו חכמים

אמר רבי מני על עסקי נחל מה זה ויירב בנחל על עסקי נחל

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול לך והקית את עמלק

אמר ומא על נפש אחת אמרה תורה

הווה עגלה ערופה

כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה

ואם אדם חטא בהמם החטא ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו

זאת אומרת

שאול המלך יושב ועושה קל וחומר ואומר

אני מקבל פה ציווי לא להשאיר אחד

מעולל ועד יונק, מישור ועד צא, מגמל ועד חמור

ואנחנו יודעים פרשת עגלה ערופה

שהתורה חסה כל כך על נפש אחת מישראל

עד כדי כך שצריכים לבוא ולהקריב עגלה בשביל שיהיה כפרה על הדם שנשפך

בקרבת העיר

אז אם על נפש אחת אמרה תורה הווה עגלה ערופה אז כל הנפשות הללו

שאני מתבקש כאן להרוג על אחת כמה וכמה

וגם הוא אומר אם אדם חטא בהמם החטאה

יש פידבק

ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו

אז איך אפשר לצוות כביכול ולומר עד כדי כך

אז מה הכוונה הוא מהרהר ומערער על מה שנאמר לא חס ושלום

הוא לומד קל וחומר מן התורה עושה פלפול

על פי המידות שניתן ללמוד בתורה ומגיע למסקנה

ועל פי הדרשה שהוא דרש פסק ועשה מה שעשה

וכן הוא אומר שאול בפירוש

ויבוא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה לאדוני

הקימותי את דבר אדוני

אז שאול מיד כשבא אליו שמואל הנביא הוא אומר לו אני קיימתי את דבר השם

הקימותי את דבר השם

אין לו שום פקפוק שהוא חלילה עבר על דברי השם ולא קיים

וגם אחרי שמוכיח אותו שמואל

ואומר לו הוא מה כל הצאן הזה באוזניי

ולמה לא שמעת בקול אדוני ותעשרע בעיני אדוני משיב לו שאול

אשר שמעתי בקול אדוני ואלך בדרך אשר שלחני אדוני

זאת אומרת שאול מתעקש לומר שהוא קיים את רצון הבורא

ואת ציוויו ממש

הרי הוא לא יהיה מתעתע בעיני הנביא

הוא אומר לו אשר שמעתי בקול אדוני ואלך בדרך

אשר שלחני אדוני

אז לפי דעתו

אין שום ספק כי ודאי עשה הכל על פי הדין וההלכה

והנה אומר לו שמואל

החפץ לאדוני בעולות וזבחים

כשמוע בקול אדוני

הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים

כי חטאת קסם מרי ואבן וטרפים הפצר

אומר לו שמואל תגיד לי

אתה חושב שהקדוש ברוך הוא חפץ בעולות ובזבחים?

יש לקדוש ברוך הוא בעיה שאתה צריך להקריב לפניו עולות וזבחים?

זה דומה...

כמו לשמוע בקול השם,

השם ציווה משהו,

ואתה לא עשית את מה שהוא ציווה.

ובמקום זה מה הבאת?

עולות וזבחים.

מי ביקש זאת מידך?

הנה שמוע מזבח טוב.

לשמוע בקול השם

זה יותר מכל זבח טוב שתביא.

ולהקשיב זה יותר טוב מחלב אלים. אם תביא את כל החלב

החלק הכי משובח שיש

אז ודאי שלהקשיב לשם זה יותר.

ואז הוא אומר לו דברים קשים מאוד

שנחרטים בדפי ההיסטוריה היהודית

כי חטאת קסם מרי ואבן וטרפים הפצר.

על זה מפרש הרד״ק

רבי דוד קמחי, פירוש נורא בזה לשונו.

כמו שחטא קסם

אלה שעושים קסמים, מנחשים, מעוננים.

כמו שהחטא של קסם

הוא חטאה גדולה

כי מי שעושה קסמים

הוא מסיר ביטחונו מהקדוש ברוך הוא ונותן ביטחונו בקסם.

הוא לא ממתין

עד שיהיה רע מה שיהיה רע.

הוא רוצה להקדים ולבטוח בקסם שהקסם יגיד לו מה יהיה בגורלו.

והאדם זה אומר

כי אין בידו להיטיב אל הרע.

כביכול הקדוש ברוך הוא,

אין בידו אפשרות להיטיב אל הרע,

ולפיכך הוא גם לא יירא ממנו

מהקדוש ברוך הוא ויעבור על מצוותו.

והרי אדם כזה ששואל בקסם,

הרי הוא כעובד אלילים

שתולה ביטחונו באלילים שאין בהם שום כוח.

גם הקסם אין בו שום כוח לומר שום דבר,

כי הכל בגזירת עליון.

ואם אתה רוצה לעקוף כביכול את הקדוש ברוך הוא ולשאול בקסמים,

אז אתה מסיר ביטחונך מהשם, והוא אומר אין בידו להיטיב או להרע,

ואז אתה תוכל לעבור על מצוותיו, והרי אתה כעובד אלילים.

אז הוא אומר, שמואל הנביא לשאול,

כי חטאת קסם, כמו שחטאת של קסם שהסברנו עכשיו,

כמו זה, זה גם מרי,

מי שממרה את פי ה' ולא שומע בדיוק בקולו.

ומה שעשית זה, מרי,

לא שמעת בקולו של הקדוש ברוך הוא.

זה ממש כמו חטאת קסם.

ואבן וטרפים מפצר.

וגם מי ששואל בטרפים,

שגם כן זה סוג

של שאלה בדרך כישוב,

גם כן זה הפצר,

דהיינו הוא עובר על רצון המצווה אותו כמו שפירשנו.

אז זאת אומרת, גם מה שאתה שואל על ידי הטרפים זה בדיוק אותו דבר, מי שממרה את פי ה'.

והדברים האלה מבהילים מאוד.

איך זה ייתכן לומר ולדמות

כישלון של שאול המלך

לחטאת קסם מלאה ונוטרפים?

שאול המלך, כידוע, נאמרו עליו חכמים, זיכרונם לברכה,

בן שנה שאול במולכו.

הוא לא מלך בן שנה.

אבל הפסוק אומר, בן שנה שאול במולכו, אמר רב הונא,

כבן שנה שלא טעם טעם חטא.

בדרך כלל אדם מקבל מלכות

ומקבל כוח, מקבל עוצמה,

והוא עלול יותר לשיגיונות, לטעויות,

לעבור עבירות,

כיוון שהכוח והשררה נמצא בידו ואין מי שמעליו.

ובכל אופן, כתוב בפסוק שבן שנה שאול במולכו,

כבן שנה לחטא, כמו שבן שנה

לא חוטא,

כך היה שאול במולכו לא חטא.

הנה אין לנו אפילו מושג בחטא של שאול המלך שהיה מחיר השם.

כל חטאו לא היה,

אלא כי עם איזו טעות בדבר משנה או בשיקול דעת,

שהוא למד קל וחומר ולא יצא לו טוב הקל וחומר, תכף נבין גם למה.

ולולא היה לנו זאת

ואת דברי לא הקים, אם לא היה לנו את זה שכתוב במפורש ואת דברי לא הקים,

לא היינו יודעים באמת איך לפסוק את ההלכה.

מי צודק, שמואל או שאול?

כי הלא זה פשוט שהיתה פה מחלוקת בדעת דבר השם.

בעל חטא כזה של טעות של שאול, שהיה בחיר השם,

כבר קרא לו הכתוב חטאת קסם,

אבן וטרפים.

ומורה, מורה, ממרה את פי האל ואינו עושה מה שציווהו,

הרי הוא כופר בו,

מסיר ביטחונו ממנו ואומר כי אין בידו להיטיב אל הרע ולפיכך לא יירא ממנו לעבור על מצוותו,

והרי הוא כעובד עבודה זרה.

זאת אומרת, כל כך כל כך אשמה גדולה

במעשה של טעות קלה מן הקלה,

שהוא למד בזה קל וחומר מן התורה.

בכל אופן, רואים פה ביקורת חריפה כזאת על מעשה של אדם רם המעלה,

זה לא יאומן כי יוגד.

מי יכול להגיד דבר כזה?

רק בעלי מוסר שמשכילים לחדור לתכונתם של דברים ולמקורם.

סוד גדול כזה הוא העניין של חטא.

ואיזה חטא?

חטא של מי?

של שאול שהוא בחיר השם.

רואים מפה כמה נורא עומק הדין?

ומה לנו יותר ממה שכתוב אומר בפירוש על זה?

אומר לו שמואל, תשמעו איזה מילים קשות.

יען מאסת את דבר אדוני ובתורה אין חלילה מליצות

ואם התורה קוראת לזה מאסת אז הדברים הם כפישטן ממש מאסת יען מאסת את דבר השם זה נקרא שהוא מאס את דבר השם כשלא עשה את רצונו בדיוק

גם אצל משה רבנו ראינו כשהוא נכשל וטעה בנושא ודיברתם אל הסלע והוא הכה

אז נאמר בו על אשר מעלתם בי

מעילה עשיתם

יען לא האמנתם בי להקדישני

מילים קשות וחריפות שזה לא יאומן

וזה חטא קל שבקל

טעות בהבנה הקטנה כי הוא אמר לו קח את המטה

ותמיד הוא היכה עם המטה

אז גם פה הסתבר לו שצריך להכות עם המטה

והוא לא דיבר אל הסלע, הוא היכה על הסלע אבל בסוף זה נתן מימה ואותו דבר

כן אבל דברים קשים נאמרו על זה נמנע קידוש השם

כי סלע אין לו אוזניים

והוא לא שומע

ואם הסלע ישמע על משה רבנו כשהוא מדבר אליו

אז יהיה קידוש השם עם ישראל יגידו ומה הסלע הזה שאין לו אוזניים שומע לו

אנחנו שיש לנו אוזניים ודאי שחייבים לשמוע לו

סלע זה שאין לו שכר ועונש

אם הוא לא ישמע על משה הוא לא ייכנס לגהינום

בכל אופן הוא שומע לו

אנחנו שיש לנו שכר ועונש

ודאי שצריכים לשמוע למשה

אז נמנע קידוש השם

נו, ואם הוא היכה, זה לא נס.

ואם מכים בסלע והוא נותן מים כל הזמן,

זה לא נס.

לא, אבל יבואו ליצני הדור ויאמרו,

משה רועה צאן ובקיא בסלעים,

יודע איזה סלע חלול,

איזה סלע אגיר,

איזה סלע שיש מתחתיו מים,

לכן הוא נתן מכה ויצאו המים.

אבל אם הוא מדבר,

אז בדיבור אי אפשר לפקוע את הסלע ואי אפשר לעשות שום דבר,

ואי אפשר לתלות את זה בידיעתו של משה רבנו.

זאת אומרת, הליצנים תמיד יתעלו באיזה משהו להגיד.

ונמנוע קידוש השם,

ולכן העונש היה חריף שהוא לא יבוא אל הארץ ולא ייכנס לארץ.

רואים מפה מה זה חטא, חטא אחד, אחד, בטעות של הצדיק הגדול בחיר השם שאול המלך.

המלך הראשון שנבחר להיות מלך בישראל.

והנה, שאול לא הכיר בחטאו ולא הודה בדבר,

עד שאמר לו שמואל בשם השם

הנה שמוע מזבח טוב להקשיב

מחלב אלים.

תדע לך שהשמיעה וההקשבה,

לשמוע בקול השם זה יותר חשוב

אלף אלפים לאין שיעור מכל דבר שתקריב ותביא לפני השם.

והנה הוא לכאורה לא ביאר לו כלום ולא הוסיף כלום בבירור הטעות ובשיקול דעתו של שאול

ששאול סבר כי באמת הקים את דבר השם

שהרי הוא דן קל וחומר

ומה קרה עכשיו שהוא פתאום הכיר בחטא ואמר

חטאתי כי עברתי את פי השם

מה קרה שהוא השתנה פתאום ואמר חטאתי

כי עברתי

את פי השם

קודם הוא הכחיש

ואמר לא חטאתי

ועכשיו הוא אומר חטאתי

מה קרה

אלא ביאור הדברים כך

שמואל גילה לו דבר חדש

הנה שמוע מזבח טוב

תובעים אותך שאול על חסרון שמיעה

הן אמת כי אתה לא הזדת בכלום לא עשית במזיד

אף אחד לא מאשים אותך שעשית עבירה במזיד

אומנם המעשים שלך היו בטעות

אבל אני אגלה לך את שורש הטעויות שלך

מאין הן באות?

מאי שמיעה

מאשר לא שמעת את דבר השם

לו שמעת את דבר השם היטב על מתכונתו

לא היית בא לעולם לידי טעות

אדם שיש לו שמיעה טובה

אז הוא שומע הכול ברור

אם הוא מסתפק בשמיעה

סימן ששמיעתו מקולקלת

האומנם כי טעית?

האומנם כי כל חטא

אינו אלא טעות?

כי בידיעה ברורה שיש לאדם אין טעויות

ואין מקום לחטא, מי שיודע ברור מה צריך לעשות

אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות

כשנכנסת רוח שטות

אז אפשר לעבור עבירה

אבל אם אדם שמע ציווי וברור לו מה הוא שמע

אין מקום לטעות ואין מקום לחטוא

אם אומרים לאדם

אל תחצה את הכביש

והוא שמע ברור

אז אין ספק שלא לחצות את הכביש

אבל אם הוא לא שמע ברור

הוא יחצה את הכביש

עכשיו אימא אומר לך

זה לא סתם אדם זה נביא

והנביא אומר לך בשם השם

והמדת מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד צא מגמל ועד חמור אם הוא שמע את זה

ומי כל הצאן אשר אני שומע באוזניי

שואל אותו שמואל הנביא תגיד לי מה אני שומע

אני שומע צאן ובקר

ואני אמרתי לך במפורש משור ועד צא מגמל ועד חמור להמית

שלא יישמע שם עמלק אפילו על בעל חי

שלא יגידו זה השור מעמלק

תמחה את זכר עמלק שלא יישמע

הוא לא שמע את זה אם היה שומע את זה כמו שצריך לשמוע את זה

בלי דרשות בלי קל וחומר בלי כלום

היה מקיים את זה

אלא טעויות הולכות ובאות מאי-שמיעה

ואם היה חושש שמיעה כתיקונו

אם היה ער וזהיר לשמוע את דבר השם היטב

על כל החוטים הנימים והמיתרים בתכלית הדיוק

לא היה שום טעות בעולם

ואם בא סוף סוף לידי טעות

סימן מובהק שהוא לא שמע היטב

מכאן אנחנו מבינים שהכול תלוי בשמיעה

כוח השמיעה הוא כוח חשוב יותר מהראייה

אם אדם

פגע בעיניו של אדם

נותן לו דמי עיניו מעריכים כמה שוות העיניים וצריך לשלם לו

אם פגע באוזנו של אדם

אם חירש אותו נותן לו דמי כולו

כמה שווה אדם שלם

ככה צריך לשלם לו

כי האוזניים יותר חשובות מהעיניים

לנו נראה הפוך שהעיניים יותר חשובות כי בלי לראות מה אתה שווה

אבל בלי לשמוע את הכלום

שוטה

סומה

אילם חירש הוא פטור מכל המצוות

למה?

כי אם אין שמיעה אין הבנה

בלי שמיעה אין הבנה והנה עם שמיעה לפעמים גם אין הבנה

כי תלוי איך שומעים את הדברים יש אחד רוצה לשמוע בדברים מסוימים

מה שהוא רוצה לשמוע

ויש אחד רוצה לשמוע מה משמיעים אותו

רוב האנשים רוצים לשמוע מה שהם רוצים לשמוע

הם לא רוצים לשמוע מה המשמיע אומר

ולכן הם יפרשו תמיד לאיפה שנוח להם

ופה נכשלים

זו הטענה על שאול

לא שמעת, לא שמעת בקול השם, לא שמעת

מה היית שומע, לא היית חוטא

עכשיו נבין את הדברים

כתוב וייצר אדוני אלוהים את האדם עפר מן האדמה

הגוף

אומנם הוא עפר ממש

גוש חושך ותכלית

אין שום נצנוץ אור בתוך העפר

אבל יש עניין של חיבור של גוף ונפש

וזה הסוד הגדול

ויפח באפיו נשמת חיים

השם נפח בנו מתוכו

חלק אלוק ממעל זה הנשמה האלוקית הרוחנית

שהיא מאירה בתוך הגוף

כשקרני אור הנפש מושמים על הגוף

ואין שום הפסק ופירוד

אז גם הגוף יכול להיות לאור גדול ועצום

חוכמת אדם תאיר פניו

אנחנו צריכים לדעת שעיקר העבודה שלנו זה הריתום,

מה זה ריתום?

לרתום

סוסים לעגלה,

לרתום את הנפש לגוף,

להפוך את זה ליחידה אחת,

לא שני נפרדים

אלא שזה יהיה בחינה של איברים וגידים אחד בתכלית

ואם אדם לא מצליח לרתום את הגוף לנפש אז לא תועיל לו שום חוכמה

ואפילו החוכמות הכי גדולות

יישאר הגוף בכל עכירותו.

אריסטו

היה חכם גדול מחכמי יוון

שהרמב״ם התפעל ממנו מאוד ואמר שהוא הגיע בחוכמת הפילוסופיה קרוב מאוד לנבואה.

אבל אריסטו

בשעה שעבר עבירה ותפסו אותו בשעת העבירה

שאלו אותו איך זה

שאתה אריסטו עושה עבירה כזאת נמיבזה מה הוא ענה להם?

כעת אני לא אריסטו.

דהיינו,

יש אריסטו בשעה שהוא מתעסק בפילוסופיה, במושכלות,

ויש אריסטו בהמי,

הבהמה אריסטו.

הוא אף פעם לא יצליח לחבר בין שניהם.

בין הגוף לנפש לא היה לו אף פעם חיבור.

אז אם אתה לומד חוכמות,

אז החוכמות הן רק בגדר חמור נושא ספרים.

ואם חמור נושא ספרייה על הראש הוא נהיה חכם, נשאר חמור נושא ספרים.

אז זאת אומרת אם אין ריתום, לא רותמים את הנפש אל הגוף,

אז נשאר בהמה ואדם שהם שוכנים ביחד.

בלעמי הוכיח לנו את זה מהפרשה,

שהוא היה במדרגת חוכמה גדולה מאוד,

והוא לא נפל מהדרגה היותר גבוהה.

שהרי אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

לא קם נביא עוד בישראל כמשה.

בישראל לא קם עוד נביא כמשה.

אבל באומות העולם קם.

מיהו בלעם?

בלעם היה שקול למשה רבנו.

חכם שבאומות היה.

נביא שבאומות הוא היה.

מה חזה שדי יחזה.

ולמרות כל זאת

הוא אמרת מות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. הוא ראה את עם ישראל, ראה את גדולתם,

ראה את מעלותם,

שיבח אותם מאוד, מה טוב הוא אוהליך ישראל,

יעקב משכנותיך ישראל.

דיבר שבחים אדירים,

ובסוף הוא מבקש שתהיה אחריתי כמוהו.

הוא רוצה למות כמותם מות ישרים.

אז הוא מכיר מה זה ישרים

והוא גם רוצה להיות כמותם.

אז איך הוא עשה את התועבות הכי גדולות

שהוא חי עם האתון שלו?

איך מטונף כזה

יכול בדרגה כזאת של נבואה

לחיות עם אתון?

שהרי האתון אמרה לו,

הלא אנוכי אתונך אשר רכבת עלי

כי בועל אתונו היה.

וזה הדבר שדיברנו.

אומנם חוכמתו של בלעם היתה גדולה ורבה,

אבל הוא לא עסק ברתימת הגוף והנפש יחד.

וכשהגוף אינו רתום לנפש,

אז זה הולך בכה וזה הולך בכה,

והגוף עושה מה שהוא רוצה לעשות

והוא מועמד לכל התועבות.

אבל לא כן היו האבות הקדושים שהוא אמר

תמות נפשי מות ישרים זה האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב

הם היו רתומים כל ימיהם

הם עסקו בעיקר העיקרים לרתום את הגוף ולנפש

מה היה עושה אברהם אבינו?

היה ממרמר ומסגף את עצמו

אברהם אבינו נלחם נגד כל העולם,

כל העולם בצד אחד מעבר אחד

והוא מהעבר השני כנגדם.

כולם אוחזים שהוא שותה,

טועה, מבולבל, מבלבל את המוח וכו',

והוא כנגדם, אברהם העברי שהוא עומד בעבר אחד והם מהעבר השני.

כולם עובדי עבודה זרה,

כולל אבא שלו,

סוחר גדול לעבודה זרה היה תרח,

והוא כנגדם.

ושובר להם את הבסלים, ונלחם איתם,

ונלחם אם המלך נמרוד,

עד שהוא השליך אותו לכבשן האש

וה' הצילו.

נו, אדם כזה צריך לאכול טוב, לא?

אחרי כל המריבות והקטטות שיש לו כל היום,

צריך לאכול טוב, צריך לאכול בשר.

נו,

מה כתוב עליו? ממרמר ומשגף את עצמו.

לא נותן לגוף שלו את מה שהגוף טובע.

הגוף אומר, אני רעב,

אני רוצה לאכול.

מה, אתה שוחק אותי? אתה רץ ממקום-מקום, דבר כל היום,

תן לאכול.

ממרמר ומשגף את גופו, פירושו שהנפש של אברהם שולטת על הגוף.

הוא רוכב על הסוס,

ולא הסוס מוביל אותו,

והוא מחליט כמה לאכול.

ככה עבדו האבות הקדושים.

הסתפקו במועט.

מי זה אברהם?

תגידו שהוא לא מבין במאכלים.

תגידו שהוא לא מבין.

איך אפשר להגיד?

הרי כשבאו אליו שלושה ערביים,

הוא נתן להם לשונות בחרדל.

שחט להם שור, ומכל השור נתן להם את הלשון בחרדל.

יש יותר טוב מזה?

אז הוא מבין או לא מבין?

הוא אכל איתם?

לא.

כי הוא ממרמר ומשגב את עצמו.

הוא לא היה לו י'זן בתמוז, כמו שהיה לנו היום.

הוא היה לו כל יום תענית.

ממרמר ומשגב את עצמו לאחרים,

הוא נותן כל טוב.

הכול, אשביע רעוונם, גם מה שלא רוצים לאכול,

היה מאכיל אותם. זה עוד לא טעמת,

זה לא ניסית.

ומאכיל, ופותח מלונות, בדרכים, בכל להאכיל עוברים ושבים.

אין הכנסת אורחים

כמו של אברהם אבינו בעולם.

כל כספו וחילו הושקע באנשים שיאכלו כדי שיברכו בסוף ברכת המזון

ויודו לבורא שנתן את האוכל.

ככה הוא קרב רחוקים.

ככה הוא גייר גרים.

שיכירו שיש בורא לעולם.

והיה מקריא את שם השם בפי כל עובר ושב.

אבל האבות הקדושים דאגו כל הזמן לרתום את הגוף לנפש.

זה עניין המוסר. מה זה מוסר?

לאסור את הגוף לנפש.

מוסר בא לייסר אותך,

בא לאסור אותך,

להפוך אותך רתום,

שתהיה מציאות אחת של גוף ונפש,

ואז לא יהיה לך שום ספק ולא שום טעות.

כי כשהגוף לא תובע את שלו בניגוד לנפש,

אז ההקשבה והשמיעה הן אחת.

אבל אם אתה נפרד, הנפש מבינה דבר אחד.

והגוף רוצה דבר שני,

בכל דבר שאתה שומע, תלוי מי חזק.

אם הגוף רעב,

אז הוא יסביר כל דבר, מה שהגוף רוצה.

אם הנפש חזקה,

יתבטל את דעתו של הגוף.

ואם שניהם הם כאחד, אז השמיעה היתה מיד אחת.

זה מה שהיה חסר אצל שאול המלך.

אצל שאול המלך לא היתה שמיעה גמורה, לכן היתה טעות.

האוזן השומעת, שומעת.

העין הרואה, רואה.

אז מה שייך טעות?

אדם טועה, מתי?

כשהנפש פורחת,

כשהיא מרחפת על פני הגוף. היא לא בגוף.

היא לא במציאות של איברים וגידים.

היא רוח מתהלכת באוויר.

וכשאין איברים,

אז הוא פתוח לכל משחית

ומועמד ודאי לכל טעות ושגיאה.

נמצא שכל עבודתנו צריכה להיות

להרכיב את הגוף והנפש במרכבה אחת ללא פירוד.

וזה העניין של התהפכות מרע לטוב.

כידוע לכם, כולנו נבראנו רעים,

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אתם רואים ילדים קטנים,

כל דבר שוברים,

מפרקים.

קורעים,

תולשים,

נושכים.

למה?

כי יש בהם יצר רע מנעוריו,

ולכן לא תמצא בו טוב. הוא לא מבין מה זה טוב.

הוא יודע רק לקלקל.

וצריך

להפוך

את הרע לטוב. זו העבודה שלנו.

אומר הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק וברכה,

להתהפך מרע לטוב

בלי לימוד המוסר זה כמו לבקש ראייה בלי עין

ושמיעה בלי אוזן.

אי-אפשר בעולם, בעולם,

שבן אדם יגדל ויהיה באופן טבעי טוב. אין דבר כזה.

בלי מוסר, אם זה מתחיל במוסר של אמא שאומרת לו,

זה אסור. למה?

זה יכול לגרום לך כך, ככה אתה יכול להיפצע, פה אתה יכול... מסבירה לו.

מוסר, ואבא נותן לו מוסר.

בלי המוסר לעולם הוא יישאר רע.

והפוך, הרע רק יתפתח.

ואחר כך ספרי מוסר.

אבל בלי מוסר, שאדם ילמד מוסר,

הוא לא יוכל להתהפך מרע לטוב.

לא יוכל להתהפך מרע לטוב.

והיסוד של זה זה להתלמד לרתום

את הגוף אל הנפש,

ולהמליך את הקדוש ברוך הוא על 248 איברים.

שאול כי טעה וחטא,

התביעה עליו הייתה,

הנה שמוע מזבח טוב.

כל מעשה טוב שתעשה לא שווה מאומה

כמו שתשמע בקול השם בדיוק

מה הוא רצה.

הוא לא רוצה ממך יותר,

הוא לא רוצה פחות, לא תוסיף ולא תגרע.

הוא רוצה שתשמע למה שהוא אמר.

אין יותר טוב מאם תשמע למה שהוא אמר.

בשמיעה בריאה ומתוקנת אין טעויות.

ועכשיו תשמעו פירוש מדהים

למה שאנחנו אומרים כל יום בתפילה ולא שמים לב בכלל.

אנחנו אומרים, ותן בלבנו להבין,

להשכיל,

לשמוע,

ללמוד וללמד,

לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

מה אנחנו הבנו עד היום?

ותן בלבנו

להבין

להשכיל,

לשמוע,

ללמוד

וללמד,

לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

לא.

להבין,

להשכיל

לא שווה שום דבר.

להבין,

ותן בלבנו להבין

ולהשכיל זה לא שווה שום דבר אם אין אתה לשמוע

אם אין אתה לשמוע

אז לא שווה שום דבר גם אם אתה מבין גדול גם אם אתה בעל שכל גדול

מה זה שווה אתה יותר משאול המלך לא הוא היה מבין גדול היה לו שכל גדול

אבל היה חסר לו בשמיעה

אם אין שמיעה

אם אין בלבנו לשמוע

כמו שאומרים

שמע ישראל

מה זה שמע?

מה פירוש שמע?

לא.

שמע זה לא לשמוע כי אתה משמיע אתה אומר שמע

מה זה שמע?

קבל והבן

כן, כשאני אומר לך שמעתי אותך לא הכוונה שמיעת האוזן, שמעתי אותך זה הבנתי אותך, מה אתה אומר?

שמעתי,

לא שמעתי פה, שמעתי הבנתי

שמע ישראל, מה זה שמע?

קבל ואמן

אדם צריך להיות מוכן לקבל את מה שהוא ישמע

לשמוע ולא לקבל זה לא שווה כלום

וכשאתה מוכן לקבל צריך להבין, להבן, מה להבין?

מה השמיעה אומרת?

שמע ישראל, מה תשמע ישראל? מה תקבל ותבין?

שהשם אלוקינו הוא השם אחד

השם

כיום הוא רק אלוקינו, רק אנחנו מכירים בו כאל אחד, אומות העולם

עוד לא מכירים, אלה צועקים אללה הוא אכבר מתפוצצים

ואלה עושים

שילוש עם ישו ואף אחד מהם לא מכיר את השם

אבל השם אלוקינו הוא עתיד להיות עוד מעט השם אחד,

שכולם יכירו אותו, השם אחד ושמו אחד

אז שמע ישראל, שמע זה קבל ואבן

זה נקרא שמיעה,

שמיעה זה קבלה והבנה

אז תן בלבנו להבין,

להשכיל

ולשמוע

לשמוע

אם יש לך שמיעה

אז ההבנה וההשכלה טובה

ואם יש לך שמיעה

אז אתה יכול ללמוד וללמד,

לשמור ולעשות ולקיים, אבל אם אין לך שמיעה

אם אתה לא מבין את רצון הבורא, לא שמעת בדיוק מה רצון הבורא,

גם מה שתלמד ותלמד ותשמור ותעשה ותקיים הכל לא נכון

כי הכל תלוי בשמיעה אם השמיעה היא טובה כמו שהשם רוצה

אם לא זה נקרא יען מאסתא

בכל השם

אם אתה לא שומע מה השם רוצה זה נקרא שמאסת

אז חייב אדם לדעת שהוא שומע טוב

שומע טוב

אבל לצערנו הרב אין הרבה אנשים ששומעים טוב

כל אחד שומע מה שמתאים לו לשמוע, מה שהוא רוצה לשמוע ואת מי שהוא רוצה לשמוע

ותמיד הוא יתלה במי שנוח לו לשמוע

כי לא מעניין אותו מה השם רוצה, מעניין אותו מה הבטן רוצה

כמו שאומר רבנו בחייה

בטנם אלוהיהם

יש אנשים שהאלוהים שלהם זה הבטן

עוד נקודה לפני שאני אסביר לכם לאן אני חותר

פעמים רבות נוצר צורך לפעול בענייני הכלל

ישנם אנשים שמעוררים חששות שונים

שאין לעשות פעולות הללו

שמא חס ושלום תהיה מכך איזו השפעת לוואי מזיקה

ואולי ייווצר מכך גם ביזיונות לשומרי הדת

אז תמיד נוהגים לומר על כל דבר שלא רוצים לעשות חילול השם, חילול השם, חילול השם

מרן הרב שך, זכר צדיק לברכה, הקפיד מאוד על אותם המעוררים במירכאות

כשהוא אומר אין לעורר ספקות שונים על קנאות לשם השם

כל מי שמקנא לשם השם אין לעורר ספקות על דרכו

ואין לומר מוסר במירכאות

שעלו להרפות ידיים ולמנוע את קיום חובתנו

והוא נהג להביא בעניין זה ביאור נפלא ונוקב

שאמר הגאון רבי איסר זלמן מלצר, זכר צדיק לברכה

כשדנו בפטרבורג על צורך שעה לפעול בבחירות למוסדות הנבחרים

בערי רוסיה

היו שעוררו חששות שונים שהתגלגל מזה ביטול תורה

גם לאחר שתסתיים המצווה העוברת וכדומה.

אבל רבי איסר זלמן

באר בדברי חכמים זיכרונם ורווחה רעיון

שהוא מאלף לשעה ולדורות.

כשנצטווה שאול למחות את זכר עמלק

כמו שלמדנו עכשיו

נמנע מקיום המצווה ולא קיים אותה בשלמות. מדוע?

כתוב וירב בנחל

אמר רבי מני על עסקי נחל

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול לך והקית את עמלק אמר

ומה נפש אחת אמרה תורה הווה עגלה ערופה

כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה שראוי לחוס עליהן

ואם אדם חטא נגיד שצריך להרוג את הבני אדם שחטאו בהממה חטאה

ואם גדולים חטאו קטנים חטאו

יצאה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה

והדברים תמוהים

וכי עלה בדעתו של שאול המלך לבטל מצווה מן התורה המפורשת

והוא דן קל וחומר מעצמו

גם הלימוד שהוא למד מופרך

שהרי בעגלה ערופה הביאו את זה כפרה על מי שנהרג מחוץ לעיר

ללא הצדקה

אבל כאן יש חיוב מן התורה להרוג את העמלקים

שהרי השם אמר תמחה את זכר העמלק מתחת השמים

אז ממילא אין צורך בכפרה אז מה הקל וחומר שהוא לומד

אלא בוודאי לא סבר שאול

לבטל מצווה מן התורה של מחיית עמלק

אבל הוא ביקש לעורר את לבו שלא יהיה לו פגם בעקבות הריגת אדם וצאן רבים כל כך

שלא יהיה גס, שלא יהיה אכזר

אחרי כל כך הריגות

היכול להגיע למצב כזה

וידוע כשאדם עושה מעשה הריגה אפילו משום מצווה מוטלת עליו

יש חשש שהדבר ישפיע עליו בצורה עקיפה

ויגרום לו חס ושלום פגיעה במידת הרחמנות.

וכדי לעקור מקרבו כל השפעה כזו אמר שאול לעצמו בטרם קיים את המצווה

כי יש לקחת מוסר

ממצוות עגלה ערופה

שם לומדים כמה חמורה שפיכות דמים

שהרי על נפש אחת עושים טררם כזה גדול שכל חכמי העיר יוצאים בטקס של רוב עם

ושם עורפים את העגלה בנחל ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה ומבקשים כפרה

אז הוא רצה לעורר את עצמו אז אם על עגלה אחת שעושים על נפש אחת פה על נפשות הרבה על אחת כמה וכמה

ואז הוא לא חושש לגשת למצווה

אחרי שהוא עורר את עצמו שהוא מסתכל ומתבונן כמה התורה אכפת לה מכל נפש

אבל בסופו של דבר

מה שהוא למד מוסר כל כך

חדר לליבו עד שמנע ממנו לקיים את המצווה בשלמות.

על זה אמר רבי אסף זלמן מלצר

שאין לעורר במקום שיש קנאות

כמו פניחס בן אלעזר עכשיו בפרשה שראה את זמרי עושה מעשה שלא יעשה

עם כסבי בת מלך צור ודקר אותם

ובזה הוא קינא את קנאת ה' והציל את כל עם ישראל מקל הים

ואם היו מונעים ממנו אומרים לו מה אתה עושה אתה הולך להרוג את בן אדם מה קרה לך

חס ושלום כל ישראל היו מתים

אז אסור לעורר

בדברי מוסר ולמנוע קנאות אמיתית לשם

ועל זה הביא את הדוגמה הזאת רבי איסר זלמן מלצר

שכל אלה שניסו להניא

בפטרבורג שלא ילכו לבחירות למוסדות הנבחרים בערי רוסיה

עם כל מיני דברי מוסר כאלה זה עלול לרפות ידיים

אז הוא עורר אותם משאול המלך תראו מה קרה לשאול המלך הוא דרש קל וחומר שהזיק לו בסוף

וגרם שלא עשית מצווה בשלמות

ואיזה טענות קשות נאמרו לו יען מאסת את דבר השם ואמרו לו חטאת קסם ואבן וטרפים

זה שהמרית את פי השם

מפה לומדים מוסר שצריכים לפעול קודם כל את מה שצריך לפעול ואחר כך נשב לדון מה יש לך להגיד בעניין

אחרת ככה יקררו את כל האנשים

ומכאן באנו לבעיה החמורה שנתגלתה בתקופה האחרונה שלצערנו הרב

אין שום כשרות שנוכל לומר עליה היום בוודאות

בבשר ועופות

שהיא

בטוחה לחלוטין.

מה עוד שהיום ידוע לנו שאף אחד בעצם

אחר שקיבלנו לידינו קונטרסט של אחד הרבנים המכשירים

האחראים על השחיטה באחד מבתי המטבחיים הכי גדולים בארץ

שאף אחד בעצם לא שוחט בית יוסף ללא רירים

כמו שכתוב בהלכה

אף אחד

וזה עוד מימיו של הרב עובדיה יוסף שהתלונן על זה וביקש מבניו שידאגו לזה

ואין מי ששוחט

בית יוסף באמת

יוצא שאוכלים נבלות וטרפות.

ופרסמנו את הדברים בחודשים האחרונים והבאנו רבנים שעובדים במשחטות

ראשי צוותות וכו'

והשמענו קלטות ועדויות ופרוטוקולים מבתי דין

שהעמידו לדין את הרב מחפוד

על זה שהאכיל נבלות וטרפות וכו'

במשך עשרות שנים

וכל הרבנים שתקו

כולם ידעו ממנו

הרב עמאר הרב בעדני הרב בקשי דורון

הרב שמעון בן שלמה הרב שלמה בן שלמה הרב שלום כהן

כולם ידעו

וכולם האכילו נבלות וטרפות

וזה בכתובים

וזה בהקלטות ואת כל זה תמצאו באתר שופר נקודה טבעי

וזאת בעיה חמורה שכולם מכסים על כולם

כולם מכסים על כולם

כי כמעט לכולם יש חיטה

שמור לי ואשמור לך שמור עליי ואשמור עליך תפתח עליי אפתח עליך

וככה זה עובד והנה תראו זה לא פלא

בא הרב דוד לאו

הרב הראשי לישראל עכשיו

והחליט להתקין תקנה הוא סיפר את זה עכשיו ברדיו לאחרונה

שהוא בדק שלוש שנים אחורה

והוא רואה שזה לא ייתכן. לפי הקריטריונים של הרבנות אי אפשר לשחוט כמויות כאלה

וודאי שלא יצא חלק.

ואם יוצא כמויות כאלה מדהימות לאין שיעור שיוצא חלק זה הכול טרף

כי בשביל להוציא חלק

במהמות שנמצאות באורוגוואי בארגנטינה

אתה יכול להגיע בין 10% ל-15% שיוצא חלק אם אתה מקפיד על הכול ולא מפרק את הסרחות בידיים

עם כל הקשקושים ומחליף פתקים כמו מחפוד.

אבל אי אפשר יותר ויוצא 60% עד 90% חלק.

זאת אומרת הכול טרף.

גם בעופות יש בעיה

כי זה עובד על מסוע וזה עובד בליין

ויש בעיה.

בדיקת הסכינים,

לא מספיקים לבדוק את הסכינים כראוי, שלא תהיה בהם שום פגימה?

והבעיה שרוב הזמן לא מוצאים פגימות?

ואני יודע, אחרי בדיקה ולימוד של הנושא,

וגם הזמנתי את מר לובינסקי, לובלינסקי,

שיבוא אצלנו למשרד וילמד אותנו על הסכינים, כי הוא מומחה גדול והוא מתקן סכינים של שוחטים ומוכר סכינים.

והוא הסביר לנו עד כמה רגישות הסכינים המיוחדות שיש בימינו, והן פגיעות מאוד.

והוא מספר איך שוחטים ואין לו סכינים שנראים כמו מגל.

בקיצור,

המצב לא טוב. אני לא אפרט פה את כל הסיבות והנימוקים,

אבל מי שירצה להתעניין, יש כבר שם,

תוכלו לשבת שבועיים רצוף לפחות ולשמוע בלי הפסקה.

זה לא הפסקה.

אז עכשיו, מה הנקודה? הנקודה פה החמורה שאני רוצה לעורר,

מעבר לזה שיש נבלות וטרפות,

אלא זה שאתם,

גם אם תביאו בשר הכי כשר שיש היום,

נגיד שאתם תצליחו לעשות שחיטה פרטית,

לקחת שוחט מומחה ירא שמים ובודק סכינים מומחה וירא שמים,

ושהם יודעים לבדוק את הריאות ואת צומת הגידין ואת הכול,

ושיטעו להכשיר ולמליח הכול כמו שצריך,

נגיד שזכיתם לשחיטה כזאת מהודרת.

אבל אם תביאו אותה הביתה לתוך הסירים שלכם,

הסירים שלכם טרפה.

זאת אומרת, צריכים קודם כול להגעיל את כל הסירים.

אם לא תגעילו את הסירים שלכם,

אז אתם עדיין תאכלו נבלות וטרפות.

אז מה עושים?

קודם כול אוכלים דגים,

אבל דגים צריך לבדוק שאין בהם תולעים,

כי גם בדגים יש בעיות,

ואני אראה לכם תכף.

אבל צריך לדעת, אני לא אומר לכם דברים סתם,

אני אומר לכם דברים באחריות.

אני מזכיר שמות של אנשים בבירור.

תוכלו לשמוע מפרוטוקולים בתוך דיון שברבנות,

שכל האישים האלה יודעים, ידעו ויודעים כיום,

ועד היום לא הזהירו אתכם,

וכולם ממשיכים לשחוט למרות שהם יודעים שיש גם נבלות וטרפות.

ואם בא הרב הראשי לישראל ואומר שיש בעיה של נבלות וטרפות והכול בשביל ממון,

הוא קורא לזה נגיעות ממון, נגיעות ממון.

נגיעס, רק נגיעס.

מה זה נגיעות ממון? היבואן

רוצה שישחטו כמויות,

אז שוחטים 100-130 ראש בשעה.

זאת אומרת,

לקחת שור, עגל, פרה,

לשחוט כל חצי דקה,

אחת,

מתי תספיק לבדוק סכינים?

מתי בדיקת פנים,

להיכנס בתוך הריאות לבדוק?

מתי בדיקת חוץ,

ושלא יתערבבו אחר כך החלקים והרבעים,

הראש והלשון והכבד והזה והפה והשם?

זה בלאגן שאין כדוגמתו ועל זה יש עדויות רבות של אלה שהתריעו.

עד לפני 14 שנה היו למחפוד 350 תלונות

בתיק שלו בתוך הרבנות הראשית,

ועדיין השאירו אותו בתפקיד גם מטעם הרבנות.

פיטרו אותו בזמן מסוים והוא חזר אחר כך.

אבל אני רוצה להסביר לכם,

בהלכה כתוב

שאם יצאה טריפה אחת

מתחת ידו של שוחט מעבירים אותו, מלקים אותו.

אם הוא האכיל טריפה במזיד מעבירים אותו לעולם,

וזה האכיל את כל בית ישראל.

אין בית בישראל שלא אכל מחפוד

או באולם או פה או שם,

והכל נבלות וטרפות.

שתבינו.

וזה לא צריך כל יום הכול, נבלות וטרפות.

מספיק שיש כמה בכל פעם.

אבל מה שהעידו עליו אנשים,

שהוא לקח טרפות וכתב עליהן חלק.

הוא קנה עופות מגויים ומכר ליהודים.

הוא האכיל חלב ודם.

זה לא ייאמן כי יסופר.

אבל זה לא סיפורים שלי,

זה סיפורים של אנשים שעבדו איתו במשך שנים

והוא התנכל להם אחרי זה,

והיה לו דין תורה והוא ברח מה דין תורה ברבנות.

ברח.

הוא פשוט אמר להם לפני שהוא הבין שהרשיעו אותו, הוא אמר להם, תשמעו,

אני מתפטר.

לא ברבנות.

אז לא פיטרו אותו מהרבנות, הוא התפטר לבד. הבנתם מה הוא עשה?

הוא היה עובד בנווה ציון,

היה עושה נבלות וטרפות.

בסוף העיפו אותו משם בלית ברירה,

והוא בעצמו הלך, לקח להם את כל הלקוחות ופתח לו כשרות שלו שנקראת יורה דעה.

אין דבר היום שאין יורה דעה.

אין דבר כזה שאין.

למה?

כי לא צריך השגחה.

מקבלים כסף על התעודה ולא צריך משגיח.

כנסו לכל החנויות שיש פה הכשר,

יורה דעה או בית-יוסף,

חפשו את המשגיחים, צלצלו אלי ותודיעו לי אם מצאתם אותם.

אז על מה אתם אוכלים? על סמך זה שכתוב שם.

אז איפה המשגיח?

אין משגיח. מתי הוא בא? פעם ב-, ומה אחר כך קורה?

אתם יודעים מה קורה במסעדה שנגמר לה בשר?

נגמר הבשר. באו המון אנשים קונים.

מאיפה הם מביאים בשר?

שולחים אחד, לך תביא בשר, תביא מהסופר, תביא מאיזה מקום, צריך להתבשל.

מה קורה באולם חתונות או מה קורה במלון?

אחמין הלך פייפן באמצע השבת.

זהו, הסריח.

הוא לא ייתן לכל האנשים במלון לאכול? תשכחו מזה.

הוא מייד מוצא איזה בשר מאיזה מקום או מאיזה מסעדה ומסדר על המקום.

זה העידו לי אנשים שהם בעלי מלונות.

הם אמרו, אתה השתגעת? אם פעם אחת אני עושה שלא הבאתי בשר

בגלל פשלה,

אני גמרתי עם השם של המלון.

הוא חייב להמציא אלתור על המקום.

אם אין לך משגיח שישב כל הזמן במקום ויבדוק ויראה מה נכנס, מה יוצא, מה עושים והמפתחות של המקררים ביד שלו,

תשכח מזה.

טוב, זה החלק הקל.

החלק הקשה זה שאתם אוכלים באולמות, במסעדות, במלונות,

בבית.

אתם אוכלים כל יום עכברים וחזירונים.

אתם אוכלים פיטרוזיליה, נכון,

סלרי, נכון, בצל, נכון,

כל הירק שמיר, נכון,

כל אלה, אתם יודעים כמה תולעים ושרצים ושקצים וטריפסים וכמה כנימות וכו' וכו' יש בזה?

אתם יודעים בכלל לבדוק? בדקתם פעם? לימדו אתכם אולי לשים קצת בזה ולשטוף במים קולחים וזהו.

מים מלח. ואתם חושבים שזה מלח? לא, מים מלח זה לא צריך בכלל.

רק מים עם סבון חמש דקות. זה הכול בשביל שהאחיזה של כל התולעים ושאר הפרחשים

היא תהיה בלתי אפשרית. הם לא יכולים להיאחז בגלל הסבון.

אבל המלח, אם הורג אותם, זה לא משנה. אם אתה אוכל תולעת מתה, זה אותו דבר.

אז זאת אומרת, אם לא יודעים את זה, אוכלים. עכשיו תקשיבו טוב,

סיר שבישלו בו עם תולעת, אז סיר טרף.

תגידו לי עכשיו,

אולם חתונות שיש בהן 600 אורחים

והם צריכים 20-30 פטרוזיליה, 20-30 כוסברה ו-10 שמיר ועוד זה.

ועוד, חוץ מזה, כמה וכמה קילו אורז ועוד כמה וכמה חומוס ועוד כמה וכמה.

אתם חושבים שהם בודקים אחד-אחד?

תשכחו מזה.

דבר נוסף, הם בודקים את זה על שולחן שיקוף.

אתה יודע מה זה שולחן שיקוף?

בלי שולחן שיקוף אי-אפשר למצוא תולעים.

שולחן שיקוף זה שולחן שמתחתיו יש פלורסנט והוא שקוף,

וכשאתה שם על אש לחסה ישר תיק, אתה רואה אותה תולעת,

אות החרק, אות הזה. אם אתה לא שם, לא תראה. בגמבה, בטח שלא תראה.

כי התולעים שבגמבה הם בצבע הגמבה, אדומה, כתומה, ירוקה,

הם באים בדיוק באותו צבע.

אז לא תוכל להבחין.

ועכשיו אני אעשה לכם סדרת חינוך,

שתראו בדיוק מה אתם אוכלים בביתה, תיהנו,

ושיהיה לכם בתיאבון.

נתחיל עם החסה, בבקשה.

אולי יחוס הקדוש ברוך הוא עלינו.

מה פירוש של אינטרנט?

חייבים להראות להם. קדימה.

תראה להם, תכף נראה מה נאכל.

אפריקה,

הזבוב קטן, כמחצית מגודלו של זבוב הבית,

הוא אינו מצוי בבתים אלא רק היכן שיש עצי פרי,

כמו פרדסים, מטעים, כרמים וחצרות.

הזבוב תוקף את הפרי הבשל.

הזבובה נעמדת על הפרי בעודו מחובר לעץ,

שולפת מקצה בטנה צינור הטלה טלסקופי דמוי מחט,

נועצת אותו ומטילה מספר ביצים מתחת לקליפה.

מקום העקיצה כמעט אינו ניכר.

כעבור כמה ימים בוקעות הרימות.

צבען לבן ועל ראשן כתם שחור קטן.

בהתחלה גודלן של הרימות קטן מאוד, כמילימטר אחד.

בשלב זה הפרי עדיין נראה מבחוץ רגיל לגמרי ולא ניכר שיש בתוכו הפתעות.

רק הנקודה השחורה שזזה לה בראש הרימה מסגירה את העובדה שיש אורחים בתוך הפרי הטרי.

הרימות אינן נחות לרקע,

הן אוכלות את ציפת הפרי מבפנים,

מתפתחות וגדלות עד שבתוך כמה ימים הן מגיעות לאורך סנטימטר.

בשלב זה סימני הריקבון בפרי ברורים.

על פנם מופיעים כתמים ואזורים רכים למגע.

הרימות המפותחות יוצאות מהפרי מתגיירות צעיר.

ממדי הנגיעות של זבוב הפירות הים-תיכוני עלויים להיות עצומים.

הוא תוקף יותר מ-200 מיני פירות.

בראש המערכה נגד הזבוב בפרדסים נמצא המכון להדברה

ביולוגית של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

שם נלחמים בזבוב בכל מיני דרכים.

הפרדסים עצמם ברובם מרוססים מהאוויר על ידי מטוסים.

למרבה הצער, בבוספנים שאינם מטופלים ובגינות פרטיות אחוזי הנגיעות עצומים ממש.

יש פירות שהזבוב אוהב יותר לתקוף, כמו גויאבות,

אפרסקים,

משמשים,

קלמנטינות וטעינים.

יש פירות שהזבוב פחות נמשך עליהם והן בחזקת נקיים שאינם טעונים בדיקה,

כמו למשל פומלה בעונה.

עיקר הבעיה היא בגינות פרטיות,

שם אין טיפול מונע ואחוזי הנגיעות יכולים להיות עצומים ממש.

כן, זו דוגמה אחת בפירות.

מה עוד יש לך?

אתם תיכנסו אבל לשופר נקודה TV. מי שיש לו פה סמארטפון, למי יש סמארטפון?

טלפון חכם, למי יש פה?

תכתבו באנגלית עכשיו שם בדפדפן.

יש לכם דפדפן, דפדפן, תכתבו שם שופר נקודה TV, זה הכול.

תכניסו רגע עכשיו שופר נקודה TV.

יש לכם שם את כל סוגי הפירות והירקות, איך בודקים ומה תולעים, מה זבובים, מה הקנימות, מה הטריפסים, מה כל מה שיש שם,

איך עושים ומה עושים.

שופר, נקודה TV, תלחצו והנה, בואו תראו משמש, בבקשה. יש נמישים אדומים שהם לא כנימות.

גם נקודות חומות קטנות הן לא סימן לנגיות.

נקודה חומה גדולה יכולה להיות סימן של נגיות.

במישמיש מצוי נגיות פנימית,

יכול להיות אש המישמיש,

זוהי תולעת שהיא חודרת שהיא כבר גדולה,

כסנטימטר,

חודרת מהנקף שבראש המישמיש ונכנסת בפנים.

אנחנו חוצים את המישמיש, אפשר לראות בקלות את התולעת, יוצא הפרשות בצורת פירורים חומים,

ורואים את זה ברור.

מה שיכול להיות יותר בעייתי במישמיש,

אלו רימות של זבוב הפירות.

כפי שמענו, הזבוב עוקץ את הפירות מבחוץ,

מרחיב את החור בפנים,

שם ביצים והתולעים חודרות לתוך הבשר של הפרי,

לאט לאט גדלות שמגיעות למלוא הגודל, הן חודרות לחלל הפנימי של הפרי.

כשאנחנו פותחים את המישמיש הן מאות צנועות בורחות לאיפה אפשר לברוח לאזור שכבר התרכך על ידם.

כאן אנחנו רואים, התולעת רצה,

חודרת לאזור הרך,

וזאת הולכת בעקבותיה.

כשהתולים עדיין קטנות,

הן מתפתחות בתוך הפרי עצמו.

לכן אפשר לקפל כל מחצית הפרי החוצה,

עדיף לאכול מישמיש עם סכין ביד.

אני מתחיל לחתוך מתחת לקליפה.

התולעים העלימו את הסרט.

בקיצור, מה שהוא ממליץ זה לקחת את המישמיש ולפתוח אותו כמו מניפה,

ואז רואים בין החלקים שלו אם הזדחלו לשם תולעים, בפרט במישמיש שהוא כבר רך מבפנים.

אבל אנחנו מצטערים שפה אין קליטה של האינטרנט כמו שצריך, לכן אי אפשר להראות את כל מה שרצינו להראות, אבל לכן אמרתי בשופר נקודה טבעית תוכלו לראות את הדברים. למסקנה,

אם אתם תקחו, תקשיבו, שולחן שיקוף, או בלי שולחן שיקוף, מול פלורסנט

כזה אתם לוקחים כל דבר ובודקים ממול תהיה השתקפות של כל חרק שנמצא על זה.

גם אחרי שטיפה של חסה או כל שאר הדברים עדיין יכול להיתפס בין הכפלים או חרק או תולעת.

בצל,

חייבים לפרק אותו פלח-פלח ולבדוק.

אותו דבר שומר,

לא לחתוך אותו כמו שרגילים תמיד לשים כשהוא בא כמו מניפה עם שלושה חלקים ועם למטה החלק התחתון,

כי בין החלקים האלה, שם נמצאים בדרך כלל התולעים.

צריך לפרק אותו לגמרי לגמרי, כרוב.

צריך לפרק את העלים החיצוניים ואחר כך לפתוח אותו חלק-חלק,

לשים אותו במים חמזה,

לשטוף את זה ולהתבונן.

כל דבר צריך לפרק, גם בה.

אין דבר כזה יותר לעשות

כרוב ממולא.

למה?

אם עושים את זה פלפל ממולא.

אם עושים פלפל ממולא, כרוב ממולא,

בלי לבדוק היטב, אתם בעיה.

פלפל, אי אפשר להשאיר אותו שלם.

חייבים לפתוח אותו, לחתוך אותו לארבע ולהתבונן היטב היטב בשולחן שיקוף,

לא תבחינו בתולעים כי הן אותו צבע והן קטנות מאוד.

לכן, אם תרצו לעשות רק

כרוב ממולא,

אז זה רק אחרי שתנקו אותו היטב היטב, תשימו 48 שעות בתוך המקפיא,

זה יהפוך להיות רך, ואז תוכלו לגולל איתו אורז ושאר דברים שתרצו.

מכל מקום, שעועית וחומוס ושאר דברים כאלה, צריך להשרות 8 שעות במים שיטפחו,

יתנפחו ויהיו שקופים קצת,

ואז אפשר לבדוק אותם על היד מול עור ולהסתכל שאין חורים ואין משהו מבצבץ. ראוי לשים אותם גם על שולחן שיקוף,

ואז זה מראה אם יש משהו בתוך השעועית או החומוס.

אורז, לפני שבודקים אותו על השולחן, כמו שרגילים, תמיד צריך לקחת נפה שיכולה להפיל כל דבר שהוא לא אורז,

ואז תגלו, אם תעשו ככה על בד לבן,

אתם תגלו כמה חרקים נופלים לכם שם, קטנים,

שלא חלמתם שהם נמצאים,

וכשאתם שמים את זה על סתם שולחן,

אתם לא תבחינו בהם, אתם תעבירו אותם ביחד,

כי אתם מחפשים דבר גדול, והם לא גדולים שם,

החרקים האלה שנמצאים.

אז קודם כול, בנפה,

ורק אחר כך,

על מקום שהוא מואר טוב, ושרואים, ולאט-לאט להעביר לצלחת לפניהם.

בקיצור, זה לא פשוט, כל הנושא הזה.

אנשים אוכלים, לצערנו הרב, נבלות וטרפות. אין בית כמעט

שהסירים שלו לא טרף, אם מחמת בשר ועופות ואם מחמת

המאכלים,

אבל זה כשתראו את הסרטונים,

תבינו עד כמה שאני צודק. בלי שתראו,

זה מפתיע אתכם יותר מדי,

ואתם נוטים שלא להאמין. לכן השמיעה שלכם היא כרגע לצד של הבטן,

לא לצד של הנפש. מה יש לך עוד?

בצל ירוק. בואו נראה בצל ירוק. בצל ירוק, זהו ירק שמאוד נגוע וצריך זהירות. בבצל יש בעיקר טריפסים,

טריפסים קטנים, בצבע בהיר,

שמשתלבים לרקע של הבצל וקשה להבחין.

פה אנחנו רואים עוד דוגמה.

הטריפס הוא קטן,

אורך מילימטר,

והוא משתלב לצבע של הבצל וקשה להבחין.

לעיתים יכול להיות רימות של זבוב המנהרות,

רואים פה רימה, עושה את המחילה בפנים.

לעיתים רחוקות יכולה להיות נהיות פנימית בתוך החלל הפנימי,

לכן רואים סדוק,

צבע משונה,

לפתוח ולראות אם יש תולעת גדולה.

מומלץ להשתמש רק בבצל מגידול מיוחד.

אנחנו חותכים אותו כאן למעלה,

להפריד בין העלים הירוקים לגוף הבצל,

חותכים את השורש,

באופן כזה שאני חותך את השורש,

מפריד את העלים,

משרה את זה במי סבון ושוטף היטב.

זה מספיק.

לעומת זאת, בצל מגידול רגיל,

לא מומלץ, אדם נמצא במדינה שאין בצל מגידול מיוחד,

לחתוך גם כן את השורש,

להפריד בין העלים לגוף הבצל.

את גוף הבצל נחצה לשתיים ולהפריד את כל השכבות.

כמו שאנחנו רואים כאן,

מפרידים את העלים הירוקים,

את גוף הבצל מהשורש,

חוצים את גוף הבצל ומפרידים את כל השכבות,

העלים הירוקים חוצים אותם לשתיים באופן כזה,

משאירים את הכול במים ומעט חומר ניקוי,

ולאחר מכן אנחנו שוטפים כל שכבה בנפרד תחת זרם מים חזק תוך כדי שפשוף עם האצבעות,

ואז מבינים למה מורידים דמעות כשאוכלים בצל.

לפני שנים רבות, כשהתחלנו להפיץ את הנושא,

הנה הרב גרשטיין כהן,

הרב גרשנקורן, רב של קריית-מלאכי,

קרא לנו לבוא לראות, היה שם מפעל לשטיפת ירקות, דווקא למכונה משוכללת, שטפו עם מי סבון,

אבל הם שמו בצלים שלמים בתוך המכונה וככה שטפו.

זה הסתובב 20 דקות במכונה עם מי סבון, עם מים,

אחר כך פתחנו את הירק וראינו את הטריפסים מהלכים בפנים.

לשבחו של הרב, שמייד עלה להנהלה ואמר שמוצאים את המוצר הזה מהמפעל.

תקופה לאחר מכן פגשתי אותו,

והוא סיפר לי שלמחרת הוא היה לביקורת במשחטה, שם יש גם משחטת עופות.

הוא בא לביקורת,

בדיוק הגיע בזמן הפסקה,

והנה השוחטים יושבים בחדר שלהם,

אוכלים ארוחת בוקר.

ואז הוא שם לב ששוחט אחד מחזיק ביד אחת לחם, ביד שנייה בצל ירוק,

נגיסה מזה, נגיסה מזה.

הוא אמר לו, תביא לי רגע את הבצל.

לקח את הסכין, שחיטה, פתח וראה להם את הטריפסים בפנים.

הם רצו לשחוט את הטריפסים.

כן, אז רבותיי, אתם רואים, אפילו השוחטים אוכלים נבלות וטרפות.

בקיצור,

הדבר לא פשוט. אם חשבתם שהייתם עד עכשיו דתיים, טעיתם.

צריך לשמוע בכל השם.

כתוב, ונטמאתם בם.

אל תקרא ונטמאתם בם, אלא ונטמתם בם.

מי שנותן לילדים הקטנים שלו שהם יאכלו מאכלות כאלה,

כתוב בספרים הקדושים שלא יצאו מהם תלמידים מהוגנים.

אני אומר בלשון עדינה.

מי שרוצה שיהיו לו תלמידים, ילדים טובים,

צריך לדאוג שיאכלו בכשרות.

זאת אומרת, אם לא מטהרים את המטבח ועושים מה שצריך,

כל התורה והמצוות שלכם, רחמנא לצלן,

הכל עם טומאה של נבלות וטרפות ושקצים ורמסים.

מי שאוכל תולעת אחת בטעות,

העונש שלו חמש פעמים מלקות.

כל מלקות זה 39. 195 מלקויות על תולעת אחת, מתה או חיה.

דבר נוסף, זה כאילו הוא אוכל חמש פעמים חזיר.

תולעת אחת,

טריפס אחת,

קנימה אחת.

לימונים לא,

סוחטים אותם עם הקליפה.

חייבים להוריד

כי יש קנימות שחורות, מה שאתם רואים, קטנים,

אם תסתכלו בזכוכית מגדלת זה קנימות.

צריך להבין, אלה שמגרדים לעוגה את הקליפה של הזה,

שמרחם איזה חגיגה הם עושים

עם עוגת תפוזים, עוגת זה, עוגת זה.

אז צריך לדעת, אם לא תלמדו את הנושא, יש ספרים של הרב ויה, זה הרב שראינו עכשיו,

יש לו תמונות וצילומים מדהימים שמסבירים כל דבר.

מה שהוא ראה לכם שם,

את העכביש הזה שעובר,

עכביש המנהרות, זבוב המנהרות זה נקרא,

הוא נכנס בתוך העלה,

הוא לא יוצא מצד זה ולא מצד זה.

בתוך העובי של העלה הוא עושה מנהרה וחודר ממקום למקום, רואים רק את המסלול שהוא עובר.

אם תראו עלים שיש בהם כל מיני סיבובים כאלה, מחילות, כמו שעושים הפלסטינים,

תדעו שיש שם חמאסניק בפנים,

שזה איסור של אכילת שקצים ורמסים.

זה חמש לאווים מן התורה כמו חזיר.

אז לכן צריך לדעת, הדברים לא פשוטים,

ואני מציע לכם לשמוע את מה שאני אמרתי,

כי להבין ולהשכיל לא שווה אם אין לשמוע וגם ללמוד וללמד, לשמור ולעשות כאלה אם לא שווה אם אין לשמוע.

אז צריך לשמוע בדיוק ולא לעשות קל וחומר ולא להגיד אבל זה לכולם, אבל כולם אוכלים אבל אף אחד לא אמר לנו.

תיזהרו שלא תעשו טעות אני השמעתי לכם וניתן לראות בשופר נקודה TV.

אני מודה לכם על הכל בתיאבון.

רבי חנניהו בן אגשיום,

אמר עושו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל לביקורת נוספות שנה אמור אדוננו אך בסלומן סדגו יחדיל תוארו יא אדיר.

אמר נוספות שנה אמור אדיר.